פסיכולוגים מומלצים לטיפול בבני נוער בתל אביב - המלצות 2019

דרג פריט זה
(75 הצבעות)
פסיכולוגים לבני נוער פסיכולוגים לבני נוער

 

 

טיפול פסיכולוגי לבני נוער בתל אביב

 

פסיכותרפיה למתבגרים ובמתבגרות מחייבת מיומנויות טיפוליות ספציפיות: מתבגרים מסרבים להודות בחולשתם, הם אינם מודים שצריכים עזרה, מתייחסים למבוגרים בחשדנות ורגישים מאוד לחוסר אותנטיות.

פסיכולוגים קליניים המטפלים במתבגרים מספרים שטיפול פסיכולוגי בבני נוער אינו אתגר פשוט: 

המטפלים נדרשים להיות יצירתיים, בעלי ידע קליני מתאים בתיאוריה של טיפול במתבגרים ואמפטיים לשלב ההתפתחותי בו מצויים המטופלים הם עובדים. אצלנו במכון טמיר יודעים איך לעשות את זה נכון, ויש לכך המלצות מאומתות:

 

 

גם תפקיד המשפחה חשוב מאוד בטיפול במתבגרים- גם אם הטיפול צריך להציע מקום נפרד ואוטונומי בה יגבש המתבגר או המתבגרת את זהותו, הרי שבהיותו מתבגר הוא תלוי בהוריו (לפחות חלקית), והללו יכולים לצאת נשכרים מהדרכה להורות על הקניית מיומנויות הוריות להתמודדות נכונה עם ילדיהם בגיל זה.

 

 

  ADOLESCENTS PSYCHOLOGICAL TREATMENT

 

 

גיל ההתבגרות הינו שלב מעבר בין ילדות לבגרות ומלווה בשינויים פיזיים, קוגניטיביים ופסיכולוגיים. מבחינה גופנית- מתרחשת גדילה מהירה לגובה, עלייה במשקל ושינויים במבנה הגוף ותפקודו.

השינויים הגופניים כוללים התפתחות מינית מואצת המלווה בתנודות של מצב הרוח ובמודעות מוגברת למראה חיצוני.

מהבחינה הפסיכולוגית, המתבגר שכבר איננו ילד אך עדיין איננו מבוגר, מצוי בחסות הוריו, אולם מנסה להיפרד מתלותו בהם ולעצב לעצמו זהות עצמאית, זאת הוא עושה באמצעות תלות מוגברת בקבוצת השווים - חברים בני הגיל שהופכים להיות המדד העיקרי לפיו הוא שופט את עצמו ומעצם השתייכותו לקבוצה - נגזרת גם הערכתו העצמית.

 

טיפול בעבריינות של בני נוער <

 

Clinical Psychologists Tel Aviv

מאפייני גיל ההתבגרות

מאפיינים אלה, הייחודיים לתהליך ההתבגרות, טומנים בחובם גם סיכונים ייחודיים ברמה הפסיכולוגית והגופנית:

משום מרכזיותו של דימוי הגוף בגיל זה, בני נוער [ובייחוד נערות] כופים על עצמם דיאטות הרזיה בלתי מבוקרות, למרות שמשקל גופם תקין לחלוטין, הם עסוקים מאוד במראם החיצוני, ולעיתים קרובות- נתונים לתנודות חריפות במצב הרוח, להרגשה של חוסר ערך, ריקנות ועצבות.

רגשות אלו נחשבים כיום נורמטיביים בגיל ההתבגרות, אולם לא תמיד הנער או הנערה יודעים כיצד להתמודד עימם לבדם:

בניסיון לפרוק את תחושת חוסר השקט (הגופני והפסיכולוגי), יש בני נוער המאמצים התנהגויות שיש בהן סיכון- כגון שימוש באלכוהול ובסמים, התנהגויות של פגיעה עצמית או קיום יחסי מין לא מובחנים.

לעיתים, התנהגויות סיכוניות אלה, מהווים מעין "מבחני התבגרות" להשתייכות הקבוצתית, שמפורשת, כאמור, כמשמעותית ביותר בגיל ההתבגרות.

לעומתם ,יש המון נערים ונערות, החווים בגיל ההתבגרות תהפוכות רגשיות שבאות לידי ביטוי בבדידות ובניתוק חברתי - בין אם כתוצאה ממאפיינים אישיותיים או על רקע של קשיי יזימה של קשרים חברתיים חדשים ושימור של קשרים קיימים.

לא אחת, מרוב תסכול, ההורים ובני הנוער מתייאשים מהמימד הטיפולי - שיחתי ובוחרים בטיפול תרופתי, שנמצא בעליה בקרב מתבגרים .

 

 

הורים בגיל ההתבגרות

הורים מוצאים עצמם במערבולת הגיל הסוער והמבלבל הזה וחווים מצוקות רגשיות מבלי שיהיה להם מענה טבעי ומותאם.

הורים לילדים בגיל ההתבגרות, מוצאים עצמם שואלים פעמים רבות:

"לאן נעלם הילד/ה החמוד/ה שהכרתי"?

ההורים עומדים חסרי אונים נוכח התקפי הזעם, הסרבנות וגילויי המרד שמציבים המתבגרים-  בעוד שהנחיות ההורים, ניסיון חייהם והמלצותיהם נדחים בביטול על ידי המתבגר שמשוכנע כי הוריו אינם מבינים עוד מאומה.

ועם זאת, בראייה מקצועית, ניתן לומר שתגובת המתבגר/ת היא מותאמת:

הוא שואף לגדול, וכדי לעשות כן הוא חייב להשתחרר מהוריו.

השלב ההתפתחותי בו הוא מצוי, דורש לעיתים התערבות פסיכותרפית מקצועית

 

כתבה: ריטה רוזמרין

 

קיראו על טיפול CBT לילדים ולמתבגרים !

פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מומלצים לטיפול נפשי עבור חיילים

טיפול פסיכולוגי לילדים ובני נוער ברחובות 

 

 

מה זה הורה הליקופטר? 

"הורות הליקופטרית" היא דימוי המתייחס לסגנון הורי מגונן בו נוקטים הורים לבני ובנות נוער.

לאחרונה התווסף כינוי חדש לתופעה הפסיכולוגית של הורות מגוננת מדי - ״הורה מחרשה״, דימוי לסלילת הדרך המופרזת, עליה עמלים הורים עבור התפתחות החיים של ילדם. גם הורה ההליקופטר וגם הורה המחרשה ייאלצו להתמודד, לפי מחקרים, עם מחירי ההשלכות של פינוק מוגזם, בומרנג שמתבטא בדיכאון, בדידות וחרדות אצל הילדים המתבגרים. 

 

הורה ההליקפוטר "חג מעל ילדו" וצופה אחר כל צעד ושעל שהוא עושה, מפקח עליו, מנקה בעקבותיו, עוזר לו גם במטלות בהן הוא אמור להתמודד בעצמו ועושה כל שלאל ידו כדי למנוע ממנו התמודדות עם תסכולים. המחיר, כמובן, מתבטא ביצירת חסכים בתרגול האוטונומיה, מסוגלות חיונית ביותר של אנשים בוגרים.

בנוסף, הורות מגוננת קשורה להשמנת-יתר אצל הילדים, קשיי ויסות רגשי, הססנות וחרדה לקראת קבלת החלטות וחוסן נפשי נמוך. 

דפוס היחסים בין מתבגר להורה "הליקופטר" מתבטא בצורה הבולטת ביותר בגיל ההתבגרות, אך עשוי להימשך אך תוך הבגרות הצעירה. הוא מתבטא בהתערבות יתר בבית הספר ובאוניברסיטה, קבלת החלטות כלכליות או תעסוקתיות במקום הילד ואף דריסת רגל משמעותית בבחירת בן או בת הזוג. 

השליטה המוגזמת של ההורים גולשת לעיתים לשימוש במניפולציות רגשיות שיוצרות רגשות אשם אצל הילד, בעיקר כאשר הוא מנסה להתנער ממעורבותם. 

 

HELICOPTER PARENTING

 

נראה כי בבסיס ההורות ההליקופטרית עומד קושי לשחרר את המתבגרים אל החיים, כאשר לעיתים נובע קושי זה מדרכי ההתמודדות של ההורים עצמם עם כישלונות, לצד הערכה לא מודעת של הצלחת הילד כנגזרת של חוויות חייו. מבחינה פסיכולוגית, ההורה ההליקופטר מבטא מעין תגובת נגד הנובעת מחוויות של כאב, כישלון או חוסר השגחה שהם חוו בעצמם מהוריהם. במקרים אחרים, ההורים חווים קושי בנפרדות בינם לבין ילדם ומרגישים שכישלון שלו משקף באופן בלעדי את כישלונם שלהם. כאשר הדימוי העצמי והחרדות שלהם מבוססים על בחירותיו של הילד, הוא משמש להם מעין מראה נרקיסיסטית תמידית המציגה את הערך העצמי כהורים וכבני אדם. 

גם בשלבים המתקדמים של גיל ההתבגרות שיש משהו לא תקין ביחסי התלות הקיימים ביניהם. הורים רבים מספרים לעצמם שילדם מיוחד וזקוק עקב כך לעזרה מיוחדת. כתגובה מתמשכת לכך, משלימים הילדים עם הנוכחות האינטנסיבית של הוריהם בחייהם וחשים חוסר ביטחון ואף חרדה כאשר הם ניצבים לבד מול האתגרים שהחיים מזמנים עבורם.

 

 

הרהורים ומחשבות על משמעותה של התעודה במעבר לחטיבה עליונה

כתבה:  עדי מילאה, יועצת חינוכית וביבליותרפיסטית

 

התעודה היא כלי הערכה שנועד לכמת את הישגיהם של התלמידים במקצועות השונים. יחד עם זאת, אם נתבונן יותר לעומק, נגלה כי התעודה במחצית הראשונה של כיתה י' היא גם ראי לאופן ההתמודדות עם תביעות המציאות בעולמם של המתבגרים.

 

 

 

 ADOLESCENTS PSYCHOLOGICAL PROBLEMS

 

 

בבואנו להעריך את תפקודיהם של התלמידים, חשוב שנזכור (כהורים וכאנשי חינוך) שהתלמידים שלנו עדיין בתהליכי הסתגלות מהחטיבה לתיכון:

ממקום אינטימי וקטן למקום גדול. שינוי ברמת למידה משהורגלו וכן מבחנים שבנויים אחרת,  עניינים חברתיים שמעסיקים אותם מאוד. הם מחפשים את מקומם החברתי, ורבים מהם עסוקים בעד כמה אני מקובל, ואיך אחרים תופסים אותי. בפן הלימודי ישנה תחרותיות גדולה, השוואה בינם לבין חבריהם,  ולעיתים לכל זה מתלוות התמודדויות עם אהבות , חלקן אהבות נכזבות או נסתרות שאינן מותירות פניות ללמידה.

כל אלה גורמים ללחץ, ניתן אפילו לכנות זאת מכבש לחצים, שעל חלקם משפיע על הפניות ללמידה.

מועדים לקושי רב יותר ולהתמודדות מורכבת יותר תלמידים לקויי למידה.

לתלמידים בעלי לקות למידה המעבר עוד יותר קשה, מאחר שבנוסף לכל מה שציינתי ישנה התמודדות עם קשיים לימודיים שנובעים מהלקות.  בשביל לחוש שייכות הם זקוקים לכך שנראה אותם, נבין אותם ונחפש דרך יצירתית לעזור להם לבטא את יכולותיהם.

חשוב לעזור לתלמידים הללו להתמודד באופן מסתגל: לא להיכנע ללקות. הרבה פעמים הדרך שלהם היא לברוח, להימנע. אם הם מתמודדים עם כישלונות, הם הרבה פעמים יעדיפו לא להתאמץ, מאחר שעדיף להיכשל בשל חוסר מאמץ מאשר להתמודד עם הידיעה שהתאמצתי ובכל זאת נכשלתי ( למידת חוסר אונים). כאן יש לנו מקום משמעותי בעידוד ובתמיכה. האמון שלנו ביכולותיהם משפיע מאוד על הישגיהם. חשוב גם שמוריהם ידעו על צורכיהם בכך. התלמידים הללו הרבה פעמים מסתובבים עם הרגשה של שונות, נחיתות.  תפקידנו, בעיניי, הוא לעזור להם לראות את החוזקות שלהם דווקא מהמקום שכביכול חלש. למשל, אחת הבוגרות, באמצעות שיחות רבות בהיותה בתיכון המחשתי לה כיצד המקום הזה המתקשה, הסובל מלקויות למידה מורכבות, גרם לה להיות לוחמת אמיתית, אחת שלא מוותרת לעצמה, משקיעה ולא נכנעת, מתמידה. אלה כישורים שבכל פעם מחדש התפעלתי מהם.  אני חושבת שהם זקוקים להתפעלות הזו מהחתיכה החסרה שהופכת אותם לאדם שלם יותר.

בגיל ההתבגרות הזהות הולכת ומתגבשת, לאט לאט אני מבין "אוקי, כבר לא אהיה מטר ושמונים" או "כנראה, במקצוע הזה קשה לי יותר".

ההכרה הזו חשובה, היא עוזרת להיות מודעים לעצמנו, לגבש את הזהות שלנו, גם אם היא כואבת.

המודעות הזו, אם נעשה תהליך נכון, עשויה להכווין אותם למקומות הנכונים להם. זו הזדמנות לעזור להם לגבש זהות אמיתית.

על מה הם באמת באמת חולמים? מה הם רוצים?

מעבר לכך, נרצה לעזור להם לקבל את עצמם ללא סייג, ללא תנאי.  

אם נשכנע אותם (ונשתכנע בעצמנו!) שאין דבר כזה אדם נעלה ופחות נעלה, כולנו שווי ערך מעצם היותנו בני אדם. אני שווה ערך ללא תלות בהישג כזה או אחר, כמובן, שאם יש הישג זה נחמד ומספק, וטוב גם לשאוף, לחלום ולכמוה, אך הערך העצמי שלי הוא ללא תלות בהישג כזה או אחר, הוא נובע מעצם היותי אדם חד פעמי, שאין שני לו, שמסתובב בעולם הזה. לראות ולחבק את המכלול הזה שקרוי "אני".

הידיעה הזו, ההבנה הזו היא חשובה מאין כמוה ותמנע מהם סבל מיותר.

הרבה פעמים מתבגרים אומרים לי "אבל בסופו של דבר כולם מסתכלים רק על הציון שלי", ופה אני מנסה להסביר להם שהציון הוא לא הדבר החשוב, אלא הדרך שעשו, מידת ההשקעה שלהם, האם באמת התאמצו והשקיעו?. הכישורים שרכשו במהלך הדרך הם החשובים: יכולת ארגון הזמן, ההתמדה והחריצות, היכולת לתמרן בין לימודים לבין תחומים אחרים,

אלה הדברים שגם יישארו איתם בהמשך באופן העמוק ביותר. הם צריכים שנזכיר להם מה חשוב בסופו של דבר, זקוקים למילה המרגיעה שלנו ששוברת תסריט כגון:

"אם הציון שלי בתעודה הוא 50, אז המגן יהיה 50, ואז בבגרות יהיה לי 50 ואז לא אתקבל לאוניברסיטה ולא אהיה שווה כלום".

כיצד נעזור להם לשנות את התסריט החד מימדי הזה? בכך שנחליף מחשבה לא ראציונלית במחשבה ראציונלית. הציונים הם הפיכים.

"מה במקרה הכי גרוע יקרה? תצטרך שוב להיבחן בהמשך במתמטיקה? האם זה אסון"?.

הרבה פעמים הנטיה בגיל ההתבגרות היא של חשיבה דיכוטומית של שחור ולבןמחשבות כמו "אם לא הצלחתי במתמטיקה אני לא שווה כלום".

הם זקוקים למבוגר המשמעותי שיעזור להם לראות את התמונה השלמה והרחבה, המגוונת יותר:

"לא, ציון במתמטיקה הוא לא כל מה שמגדיר אותך. אתה הרבה מעבר לציון במתמטיקה. אתה הרבה יותר מורכב מזה".

בנוסף, ציון במתמטיקה יכול להעיד על רמת השקעה בתקופה מסוימת, מידת הפניות ללמידה.

באמצעות השיחה נרצה לעזור להם להחזיר את מיקוד השליטה מחיצוני לפנימי, זה לא מחוץ לשליטתם, אלא תלוי בהם, "בוא נחשוב יחד מה ניתן לעשות אחרת?, מה יוכל לעזור לך?".

לעיתים האמון שלנו בהם, מאפשר להחזיר את מיקוד השליטה מחיצוני לפנימי. 

  

 ADOLESCENTS PSYCHOLOGICAL CHANGES

 

 

 

 

אגוצנטריות בגיל ההתבגרות

על פי פיאז'ה האגוצנטריות מסתיימת כאשר נגמר שלב הילדות אך המציאות מראה שזה לא בדיוק נכון, היא פשוט משנה אדרת ומופיעה בצורה שונה. 

 

פסיכולוג הילדים והנוער, דיויד אלקינד מתייחס להיבטים של אגוצנטריות של מתבגרים:

  • התגבשות יכולת אמפתית – מה אחרים חושבים ומרגישים. זה אולי יפתיע, אבל לפי אלקינד ילדים בגיל ההתבגרות מאד אמפתים. הם מבינים שכמוהם, כל אחד עשוי לחשוב אחרת.
  • השינויים הפיזיולוגיים מביאים את המתבגרים להתמקד בתפיסה שלהם את עצמם – בעיקר כיצד הם נראים ומתנהגים. מה שמביא אותם להאמין כי אחרים מתמקדים בהם באותו אופן. 
  • לצד ההבנה הזו מתחילה לעלות אגוצנטריות חזקה בגלל השינויים החדים שהם עוברים. בראי המתבגר: השינויים הפיזיים מכריחים אותי להתייחס לעצמי. כך, אני מודע למה שעובר עלי ואני גם מודע למה שעובר על אחרים ולכן מתפתחות שתי תבניות מחשבתיות:

 

שתי תבניות חשיבה: קהל מדומה ומעשייה אישית

  • קהל מדומה (Imaginary audience): הציפייה שכלל הסובבים יתבוננו בי ויבקרו את מעשיי (כולם יראו/רואים שיש לי פצעון, שאני יפה) . בגלל שאני עסוק בזה, כולם עסוקים בזה. בגלל שהנער עסוק בעצמו הוא עושה זאת בשני אופנים ספציפיים: או הערצה עצמית או ביקורת עצמית. כשאני חושב על מה אחרים חושבים עליי אז הם חושבים באותו האופן- או שמבקרים או שמעריצים. המתבגר מעריץ את עצמו ומבקר את עצמו, ומצפה שכך אחרים ינהגו כלפיו. מצב רוחו של הקהל תואם למצב רוחו של המתבגר . אם המתבגר מרגיש טוב עם עצמו אז הוא חושב שרואים אותו בצורה חיובית. ולהיפך.

 

  • מעשיה אישית (Personal fable): המתבגר בונה סיפור מתוך אירועי חייו, בו הוא רואה את עצמו כגיבור הנאבק למען מטרות נעלות בעולם מוזר ומנוכר. כאן, האגוצנטריות באה לידי ביטוי בתחושת המיוחדות. אף אחד לא יכול לחוות את מה שאני חווה. התחושה הזו נוצרת כי החשיבה היא שהעולם שלי הוא מאד ייחודי והעולם החיצוני לא. אני גם חסין ממשהו שיקרה לי כי אני מיוחד. הנרטיב שהנער מספר לעצמו נועד לשמר ערך עצמי ועוזר לגבש את הזהות. תחושה שאני אדם ייחודי ומיוחד אם כולם מרוכזים ב "אף אחד לא הרגיש כמוני אף פעם" ו-"לי זה לא יקרה"
    • ערך עצמי נמוך יכול להתפרש גם כייחודיות. דווקא הדיכאון הוא הדרך בה הנער מספר כמה הוא מיוחד וכך הוא בונה את הייחודיות שלו.

 

 

 

חוֹשֵׂךְ שִׁבְטוֹ שׂוֹנֵא בְּנוֹ

לעתים, הסיבה לכך שבני נוער נותרים ילדותיים בתפיסתם היא שמעולם לא נדרש מהם להתבגר, הווה אומר- לקחת אחריות.

לא מעט הורים נוטים לקחת על עצמם את האחריות המלאה לילדיהם, אבל אם אתם אוהבים את בנכם, חשוב שתרשו לו לחוות קשיים ולנסות להתמודד עמם בכוחות עצמו.

זו הזדמנות חולפת: הנער עדיין חי בבית, תחת עינכם הפקוחה, במקום בטוח בו ניתן להתנסות ולתרגל מיומנויות של העולם האמיתי - תחילה בשרות הצבאי ואחר כך בחיים העצמאיים - שבו באמת ייאלץ להסתדר בכוחות עצמו.

סמכו עליו שיסתדר עם משימות ומטלות, ואל תפחיתו מערכו.

אם אתם בספק לגבי יכולותיו, גם הוא יתקשה להאמין בכוחותיו שלו. 

 

 

חשיפה לבריונות והפרעות נפשיות בגיל ההתבגרות

חשיפה לבריונות הינה תופעה שכיחה יחסית.

עם זאת, מעט ידוע על תהליך ההתפתחות שלה והשפעותיה על הפרעות נפשיות.

מחקר שנערך בארה"ב בחן את סוגי החשיפה השונים לבריונות בקרב ילדים בגילאי 6-13 על מנת למצוא קשר בין סוגי החשיפה להתפתחות בעיות נפשיות בגיל ההתבגרות.

המחקר נמשך כ-7 שנים ומצא כי בני נוער שנפגעו מבריונות חמורה וקשה היו בעלי סיכון גבוה יותר לפתח סימפטומים חמורים של הפרעות נפשיות מסוימות.

ייחודיות המחקר הינה בזיהוי דפוסים שונים של פגיעה מבריונות הנבדלים זה מזה בחומרתם ובמשכם (אחד הממצאים הצביע על ירידה כללית בפגיעה מבריונות עם העלייה בגיל).

יותר ממחצית מהילדים שהשתתפו במחקר חוו חשיפה לבריונות בעוצמה בינונית, במיוחד בילדות המוקדמת. ת

וצאות המחקר מראות כי קריאה בשמות גנאי או חרמות הן תופעות יחסית נורמטיביות ולא נמצאו קשורות לנטייה מוגברת לפתח הפרעות נפשיות.

לעומת זאת, כ-15% מהילדים שנחשפו לבריונות ברמות החמורות ביותר היו בסיכון גבוה לפתח סימפטומים דיכאוניים, דיסתימיה או חרדה ונטיות אובדניות בגיל ההתבגרות, על כן קיימת חשיבות רבה במניעה של תופעת הבריונות עוד לפני הכניסה לבתי הספר.

 

התחלה מוקדמת של יום הלימודים עלולה להגביר את הסיכון לדיכאון וחרדה בגיל ההתבגרות

המתבגרים שלכם מתלוננים על כך שהם מתחילים ללמוד מוקדם מדי בבוקר?

יכול להיות שיש צדק בטענותיהם:

מחקר חדש מראה כי לזמן ההתחלה של יום הלימודים יש קשר ישיר לבריאותם הנפשית של בני הנוער.

המחקר מראה כי נערים שמתחילים את יום הלימודים לפי שמונה וחצי בבוקר עלולים להיות בסיכון מוגבר להפרעות דיכאון או חרדה.

הגורם לכך הוא ככל הנראה איכות השינה שנפגעת כתוצאה מההשכמה המוקדמת. זאת גם כאשר מבודדים משתנים אחרים שעלולים לפגוע באיכות השינה.

 

 

צרו עמנו קשר ונשוחח על המתבגר שלכם,

עליכם ועל הדרך הנכונה להתנהל בתקופה זו -

1-800-509-809

שלכם,

צוות מכון טמיר בתל אביב

ומטפלי הקליניקות העמיתות של מכון טמיר


 

 

 

כתבו:

ריטה רוזמרין, דורון עמרן ועדי מילאה

סיכמו:

סמדר שטינברג,  אביגיל וינר ושיר אינדיג

 

 

 

איך לדבר עם מתבגרים בלי חפירות? מתוך YNET <

 

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

Earle, A. M., & LaBrie, J. W. (2016). The Upside of Helicopter Parenting: Engaging Parents to Reduce First-Year Student Drinking. Journal of Student Affairs Research and Practice, 53(3), 319–330. http://doi.org/10.1080/19496591.2016.1165108

 

Buis JM and Thompson DN. (2000). Adolescent egocentrism: a comparison among adolescents and adults. Journal of Adolescence. Volume 23, Issue 3, June 2000, Pages 343-354

 

Handbook of Attachment: Third Edition: Theory, Research, and Clinical Applications. Edited by Jude Cassidy and Phillip R. Shaver, 2018. Guilford press

 

Elkind D.(1967). Egocentrism in adolescence. Child Dev. 1967 Dec;38(4):1025-34.

 

Hancock, K. J., Lawrence, D., & Zubrick, S. R. (2014). Higher Maternal Protectiveness Is Associated with Higher Odds of Child Overweight and Obesity: A Longitudinal Australian Study. PLoS ONE, 9(6), e100686. http://doi.org/10.1371/journal.pone.0100686

 

Jack S. Peltz, Ronald D. Rogge, Heidi Connolly, Thomas G. O'Connor. A process-oriented model linking adolescents' sleep hygiene and psychological functioning: the moderating role of school start times. Sleep Health, 2017; DOI: 10.1016/j.sleh.2017.08.003

 

Ungar M (2009) Overprotective parenting: Helping parents provide children the right amount of risk and responsibility. Am J Fam Ther 37: 258–271 doi: 10.1080/01926180802534247

 

Schiffrin H, Liss M, Miles-McLean H, Geary K, Erchull M, et al. .. (2013) Helping or hovering? The effects of helicopter parenting on college students' well-being. J Child Fam Stud: 1–10. doi: 10.1007/s10826-013-9716-3

https://www.guilford.com/books/DBT-Skills-Manual-for-Adolescents/Rathus-Miller/9781462515356/reviews

http://www.apa.org/monitor/feb05/jealousy.aspx

https://www.frontiersin.org/articles/10.3389/fpsyg.2016.00859/full

 

 

1 תגובה

  • קישור לתגובה ענבר אלוני חמישי, 03 ינואר 2019 21:30 פורסם ע"י ענבר אלוני

    אשמח שתיצרו איתי קשר

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





הכירו את הצוות המקצועי במכון טמיר תל אביב!

אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב   אבי שרוף הוא פסיכולוג קליני מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה, מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א, בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה, בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת באוניברסיטת בר אילן ומנהל התכנית... More detail
ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר.    לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובייעוץ... More detail
מור צח מוכתר | מנהלת אזור חולון בת ים והשפלה | מכון טמיר תל אביב מור צח מוכתר | מנהלת אזור חולון בת ים והשפלה | מכון טמיר תל אביב   מור צח מוכתר היא בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה בהצטיינות מהאוניברסיטה הפתוחה; עובדת מספר שנים במכון טמיר כמנהלת איזור, מתאמת טיפול וייעוץ נפשי בחולון, בת ים, ראשון לציון, רחובות, נס ציונה והשפלה, לצד צוות הפסיכ... More detail
איל גינזבורג | מטפל דינמי ועו"ס קליני MSW | מכון טמיר תל אביב איל גינזבורג | מטפל דינמי ועו     איל גינזבורג הוא עו"ס קליני, פסיכותרפיסט בתל אביב,  במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר; בוגר תואר שני בעבודה סוציאלית ב-Wurzweiler School of Social Work, Yeshiva University, New York.    בעל ניסיון פרטני וקבוצתי.   בעברי עבדתי... More detail
דורית צינמון | .M.A | פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית בתל אביב דורית צינמון | .M.A | פסיכותרפיה בגישה פסיכודינמית בתל אביב דורית צינמון היא פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית בתל אביב, עובדת סוציאלית קלינית (MA) ולומדת בבית הספר לפסיכותרפיה פסיכודינמית באוניברסיטת תל אביב. בעלת ניסיון מקצועי הכולל טיפול במשפחות רב בעייתיות במצבי משבר ומצוקה. כמו... More detail
אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי היא  בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות טיפול בנשים ובסוגיות מגדר; מטפלת CBT בתל אביב ובבית עובד ליד רחובות; בוגרת לימודי פסיכותרפיה לנפגעי טראומה וכיום מתמקדת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT; חברה מומחית... More detail
ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין | MSW מדריכה ופסיכותרפיסטית | מכון טמיר תל אביב ריטה רוזמרין היא מטפלת מוסמכת בעבודה סוציאלית קלינית בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן; פסיכותרפיסטית דינמית בתל אביב; חברה בצוות ההדרכה של מכון טמיר; מנחת קבוצות ומטפלת ביחידה לטיפול זוגי ומשפחתי במרכז הרפואי תל אביב,... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב   שמי טלי בורלא גלילי, אני נשואה ואם ל-3, ופסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים בתל אביב. החל מ-2019, אני אחראית על תחום הטיפול בילדים ובני נוער במכון טמיר.   את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב- תואר ראשון בייעוץ חינוכי... More detail
רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב רון ארגמן | פסיכולוג בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב   רון ארגמן הוא פסיכולוג בהתמחות קלינית בתל אביב; בעל תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית במיקוד מבוגרים מהמכללה האקדמית ת"א יפו; בעל תואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה מאוניברסיטת בן גוריון.     ניסיון מק... More detail
אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר | פסיכולוגית קלינית מדריכה | מכון טמיר תל אביב אפרת גינס פיינמסר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בתל אביב, מדריכה, בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה; בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת בר אילן. אחראית על ההתמחות הקלינית במכון טמיר תל אביב, אמונה על הקשר של המכון... More detail
יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני היא פסיכולוגית בתל אביב בהתמחות קלינית במכון טמיר;  בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ליידן שבהולנד; את התואר הראשון סיימה יעל בהצטיינות במדעי ההתנהגות במכללה האקדמית תל אביב יפו; בימים אלו לומדת... More detail
דניאלה זוהר עמרמי | עובדת סוציאלית קלינית | מכון טמיר תל אביב דניאלה זוהר עמרמי | עובדת סוציאלית קלינית | מכון טמיר תל אביב דניאלה זוהר- עמרמי, אני עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת פרטנית ומנחת קבוצות במכון טמיר בתל אביב. השכלה: תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת חיפה תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית מאוניברסיטת בר- אילן לימודי הנחיית קבוצות... More detail
מיכל הראלי | מטפלת זוגית בצפון תל אביב | מכון טמיר ת״א מיכל הראלי | מטפלת זוגית בצפון תל אביב | מכון טמיר ת״א מיכל הראלי היא מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית MSW; מטפלת זוגית בצפון תל אביב במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ניסיוני המקצועי רכשתי לאורך שנות עבודה רבות. בין היתר... More detail
לילך קיבריק | מטפלת cbt לילדים ומבוגרים בתל אביב והרצליה לילך קיבריק | מטפלת cbt לילדים ומבוגרים בתל אביב והרצליה לילך קיבריק היא עו"ס קלינית, בעלת תואר שני, מטפלת קוגניטיבית התנהגותית לילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב. אחראית תחום CBT במרפאה לבריאות הנפש ילדים ונוער בתל אביב, פסיכותרפיסטית לילדים ומדריכת הורים, מטפלת מוסמכת במכון טמיר... More detail

מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר