הטיית האישוש | למה אתה משוכנע שכל מה שאתה יודע בעצם נכון?

הטיית האישוש

  

מהי הטיית אישור / הטיית האישוש?

בפסיכולוגיה ובמדעים קוגניטיביים, הטיית אישור (או הטיית אישוש) היא נטייה לחפש או לפרש מידע באופן שמאשר את תפיסותיו המקדימות של האדם, מה שמוביל לטעויות הסתברותיות שמעוותות את המציאות. ככזו, אפשר לחשוב על הטיית אישור כבחירה סלקטיבית של מידע שמובילה להסקה שגויה. 

הטיית אישור משפיעה על האופן שבו אנו אוספים מידע, אבל גם על האופן בו אנו מפרשים ושולפים מידע מהזיכרון. לדוגמה, אנשים שתומכים בעמדות מסוימות (או מתנגדים אליהן) לא יסתפקו רק במידע שיתמוך בו, אלא גם יפרשו מידע חדש, כמו מידע חדשותי, בצורה שתשמר את עמדותיהם הקיימות.

 

 

הטיית האישוש בתקשורת 

הטיית האישוש אינה זרה לנו.  

היא מיושמת באחת התיאוריות המעניינות ביותר בחקר תקשורת ההמונים- ספירלת השתיקה, מודל שמסביר כיצד התקשורת מעצבת את דעת הקהל, כאילו מה שנשמע ונצפה בה הוא האמת ואין בלתה.

אנחנו לומדים את הדיבור הנכון ואחריו את המחשבה הנכונה... 

אפשר לראות בעיתונים ובאתר חדשות כי אותו אירוע פוליטי, או אירוע בעל משמעות לאומית כלשהי, מצטייר באופן שונה ולעיתים הפוך כתלות באוריינטציה הפוליטית של המו״ל והאג'נדה הפוליטית אותה הוא מקדם - נניח פרוגרסיבית או קונסברבטיבית. 

 

למעשה, אין אדם שלא נתקל במצב בו פירש אירוע באופן שונה משפירש אותו אדם אחר.

לעיתים אנחנו מתקשים להבין כיצד אחרים יכולים לראות את אותו אירוע אובייקטיבי באופן כל כך שונה מהאופן בו חווינו אותו אנחנו, להעניק לו המשגה שונה, משמעות שונה, על אף שלפי מה שאמיתי (אם יש כזה דבר) חווינו את אותו האירוע בדיוק.

לא צריך להרחיק לכת. הדוגמה הטובה והנגישה ביותר להטיית אישור היא הסכסוך הישראלי-פלסטיני ארוך השנים, בו פעם אחר פעם שני צידי הקונפליקט חווים את אותם האירועים, אך מייחסים להם משמעות שונה. כל אחד רואה את הפגיעה בו, ואת התממשות ציפיותיו מהצד השני, אשר פגע בו פעמים רבות בעבר.

 

 

הנה 5 דקות מצוינות

שמסבירות על הטיית האישור:

 

 

  

דוגמא להטיית האישור בטיפול זוגי

בעולם הפסיכותרפיה פוגשים את הטיית האישור כל הזמן, אבל טיפול זוגי הוא בימה עליה היא זוכה למופע ייחודי משלה:

 

אורן ונועה, זוג נשוי מתל אביב, הגיעו לפגישה הראשונה מתוך משבר. הריב האחרון שלהם היה בוטה מדי, גס, שניהם ירדו נמוך מדי ואורן היה זה שהרים דגל וביקש מנועה לבוא איתו לייעוץ זוגי. היא נענתה מייד, מרגישה גם היא שהזוגיות נמצאת במסלול של התדרדרות והסלמה. מיכל קיבלה אותם בקליניקה ממש באותו יום, שניהם עמוסים רגשית, מודים לה על הנכונות למפגש בהתראה קצרה. מיכל ביקשה מנועה ומאורן לספר על הריב, היא רצתה ללמוד דרך המקרה על הדינמיקה הזוגית הייחודית שלהם. יחד עם זאת, למרות שמדובר במקרה שאירע בערב לפני, פחות מיממה לפני הפגישה, אורן ונועה החזיקו גרסה שונה למדי. ההבדלים לא התבטאו בחוייה סובייקטיבית - אישית או רגשית -  אלא בעובדות עצמן: מתי הם רבו, האם הבת המתבגרת הייתה בבית (הוא טען שהייתה אצל חברה) ומי פייס את מי בבוקר. מיכל ראתה תמונה מוכרת: כל צד בקונפליקט זוכר את מה שמתאים לו, את הנתונים במקרה שמחזקים את הנראטיב האישי, מבלי לתת לעובדות להפריע... 

 

מה גורם להטיית אישור?

קיימים הסברים שונים להטיית אישור (Confirmation bias), בה אנשים מפרשים אחרת את אותו האירוע, ולכן גם מציירים אותו אחרת ומדווחים עליו באופן שונה. 

הטיה זו מאוד מבוססת מחקרית, ולפיה יש לכולנו נטיה לעבד ולפרש מידע חדש שמתקבל באופן שיהלום את הידע והאמונות הקיימות כבר מראש. בהטיית אישור, הנחות העבר והידע הקודם שלנו למעשה צובעים את האופן בו אנו רואים את העולם ומפרשים את החוויות החדשות שעוברות עלינו. 

הידע, הדעות והאמונות שלנו לא משפיעות רק על האופן בו נעבד ונמשיג מידע חדש, כי גם לאיזה מידע נפנה מודעות מלכתחילה. מחקרים מראים כי אנשים נוטים לחפש מידע אשר מאשש ידע ואמונות קיימות והולם אותן, הרבה יותר מאשר שנוטים לחפש אחר מידע שמערער על האמונות הקיימות וסותר אותן. כמובן שמדובר במצב פרדוקסלי, שכן דווקא המידע ממנו אנשים נוטים להסיט את מבטם הוא זה שבכוחו לגרום לשינוי העמדה ולצמצום הפערים שבין הצדדים השונים בכל סכסוך.

חשוב להבהיר כי כמובן שאיננו מבצעים את הטיית אישור באופן מודע, ומכאן שמה- "הטיה". הנטייה להעלים עין מהסברים סותרים איננה נובעת מכוונת זדון, כי אם מתוך פעולה אוטומטית ומורגלת. אחד ההסברים להטיה זו היא חסכנות קוגניטיבית, או עצלנות קוגניטיבית. למוח שלנו קל יותר להתמקד ולעבד מידע שמתיישב עם סכמות שקיימות בראש, בעוד מידע חדש מצריך עיבוד ממושך יותר וייתכן שיצרוך עבודה נוספת, כמו אדפטציה ועיצוב מחדש של סכמות קיימות. כאב ראש... קל לנו הרבה יותר לחזק סכמה קיימת מאשר לשנות אותה, לפצל אותה או להפוך אותה למורכבת יותר. לכן, מוחנו נמשך יותר ל״מידע נוח״ שמתיישב עם הקיים ואינו מערער עליו, וכל זה באופן בלתי מודע. בהקשר זה, חשוב לציין את המושג דיסוננס קוגניטיבי, מצב לא נוח בו מידע חדש אינו תואם למידע קיים, ולפי הפסיכולוג החברתי לאון פסטינגר, דורש פתרון, לכאן או לכאן. 

הסבר של חיסכון קוגניטיבי או פיתרון של דיסוננס קוגניטיבי מטריד קצת עושה לנו הנחה. לכאורה אפשר לחשוב ש"ככה נוח למוח, וזה בסדר", אבל המוח נמצא שם, כידוע, כדי שנשתמש בו, לכן חשוב לפתח מודעות לתופעה, ואולי אף לשנותה. בכל מקרה נישאר אנושיים ומוטים במידה מסויימת. 

העובדה כי הטיית אישור קיימת אינה מניחה לנו לתרץ בגינה את ההתבצרות בעמדתנו, להפך- המודעות אליה (קריאת מאמר זה...) מאפשרת לנסות להתגבר עליה, במיוחד במצבי רוגע ונינוחות, ופחות במצבים לחוצים ועמוסים קוגניטיבית.  

 

 

אז כיצד נוכל להתגבר על הטיית אישור?

בראש ובראשונה, חשוב להפנות את הטלת הספק שאנו נוטים להפנות כלפי הצד השני-כלפי עצמנו.

עלינו להיות מודעים לכך שתפיסת העולם שלנו עשויה לצבוע את אופן ההסתכלות שלנו על מקרים ספציפיים, וכן להיות מודעים לכך שאיננו אובייקטיביים. על כן, יש לבחון את עמדותינו, ולראות עד כמה הן מבוססות.

בשלב מתקדם יותר, עלינו לבדוק גם מה קורה בצד השני. אילו ביקורות מועלות כנגד הצד שלנו, על מה הן מבוססות, מה חושבים אנשים שאינם בדעה שלנו, ולמה הם חושבים כך.

אומץ רב יותר, נדרש על מנת לפנות לצד השני, להתרועע עימו, על מנת להבין יותר את חווייתו וממה נובעת ראיית עולמו.

אם ניקח שוב כדוגמה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני, אין הדבר אומר בהכרח לפנות לצד השני בסכסוך, ניתן למשל לקנות עיתון שצד זה מפרסם, לצפות במהדורת החדשות המייצגת אותו, במאמרי דעה של נבחרי הציבור שלו, וכיוצא באלה.

כל אלה, עשויים לגרום לדעותינו להיות קיצוניות פחות ומאוזנות יותר, אך גם אם לא, הן לכל הפחות יהיו מעט יותר מבוססות, ומעט פחות לוקות בהטיית אישור. 

 

 

 

כתיבה:

איתן טמיר,

(MA), ראש המכון 

 

תודות:

יעל טל, מכון טמיר

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021