סכיזופרניה | כל מה שחשוב לדעת על מחלת הנפש הקשה ביותר

דרג פריט זה
(1 הצביע)
סכיזופרניה סכיזופרניה

סכיזופרניה

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

 

מהי סכיזופרניה?

סכיזופרניה היא אחת ממחלות הנפש המוכרות בעולם היא הפרעה נפשית קשה וכרונית שמופיעה בשיעורים דומים בכל התרבויות בעולם.

סכיזופרניה מתבטאת בהתקפים פסיכוטיים ובסימפטומים מגוונים, תחתיהם הסובל מהמחלה אינו מסוגל לתפקד באופן נורמטיבי.

ההפרעה מאובחנת בקרב כ-1% מאוכלוסיית העולם, בכל התרבויות, כאשר סימפטומים ראשוניים שלה מתפרצים כמעט תמיד עד גיל 25.

בתחילת החיים, גברים סובלים ממנה יותר מנשים (ביחס של 1:1.4), אך לאחר גיל 30 היא פורצת יותר דווקא בקרב נשים.

 

מילה ממכון טמיר - טיפול בסכיזופרניה בימי הקורונה

עבודה עם מטופלים המתמודדים הפרעות נפשיות קשות (SMI) במהלך מגיפת הקורונה, מחייבת פסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע נוספים בתחום בריאות הנפש להקדיש תשומת לב יתירה לדרכים בהן מתבטאים התסמינים הנפוצים בהפרעות אלו, כגון הזיות, ירידה קוגניטיבת וחרדות. אלה עשויים להשפיע לרעה על יכולתם של מטופלים להפיק מהטיפול המקצועי.

הבעיות עשויות להופיע אפילו בזיהוי תסמינים רלוונטיים ותובנה לגבי חומרת המגיפה.

בנוסף, קיימת ייחודיות של התסמינים בפגיעה בתהליכים טיפוליים מרחוק, כמו הזיות שמיעתיות שעלולות להפריע ליכולת המטופל לתקשר עם פסיכולוג אונליין, ופרנויה שיכולה להסלים בעת הצורך לתקשר באמצעות מכשירים אלקטרוניים.

באופן דומה, ליקויים קוגניטיביים יכולים לגרום למאתגר עבור מטופל לבצע פעולות שטיפות ידיים חדשות ולעמוד בכללים של ריחוק חברתי.

 

אבחון סכיזופרניה

סכיזופרניה מאובחנת תחת מספר תנאים.

בראשם, שניים מהסימפטומים הבאים, לפחות, צריכים להופיע למשך חודש ברציפות או יותר:

  • הלוצינציות (תחושות כמו שמיעת קולות, ראיית דמויות שלא קיימות)
  • דלוזיות (תחושת רדיפה, שיגעון גדלות, מחשבות שווא, מחשבות לא מציאותיות)
  • דיבור שאינו קוהרנטי וחסר משמעות ברורה
  • התנהגות לא מאורגנת באופן קיצוני, או קטטוניה
  • תסמינים שליליים - למשל, דיבור רגשי מונמך ו/או חוסר מוטיבציה

 

זאת, לצד קיומם של סימפטומים נוספים במשך חצי שנה לפחות, כדוגמת חוסר יוזמה, בעיות קוגניטיביות, הבעת רגש מושטחת, המעטה בדיבור או עיסוק בתכנים שוליים.

קיומם של מגוון מסוים מהסימפטומים האלה, בתנאי שהם יוצרים פגיעה משמעותית בתפקודו התקין של האדם ובתנאי שאין להם הסבר רפואי אחר (כמו שימוש בסמים), מספיקים לאבחון סכיזופרניה.  

 

החומרה של המחלה נמדדת על ידי הערכה כמותית של הסימפטומים העיקריים: פסיכוזה, כולל מחשבות שווא, הלוצינציות, דיבור לא מאורגן, התנהגות מוטורית פגועה ותסמינים שליליים.

כל אחד מ-5 הסימפטומים הללו נצפה על סולם של 5 דרגות מ- 0 (לא נוכח) ועד 4 (נוכח וחמור).
 

  מה זה רמיסיה

 

טיפול ושיקום למתמודדים עם סכיזופרניה ב-2020

סכיזופרניה מוגדרת כמחלה נפשית כרונית.

מרבית הסובלים מסכיזופרניה מתקשים לתפקד באופן סתגלני והם זכאים במרבית מדינות העולם להכרה כבעלי נכות נפשית (ברמות משתנות).

העשורים האחרונים מביאים אלינו פסיכיאטריה מכוונת הרבה יותר להעצמה של המתמודדים עם המחלה, לשיקום בתנאים גמישים, דיור מוגן לזכאי סל שיקום ותעסוקה בקהילה ולעידוד לעצמאות שניתן להשיגה במקרים רבים.

במרבית המקרים, החולים בסכיזופרניה זקוקים לטיפול תרופתי על בסיס קבוע, המייצב חלק מהסימפטומים ושולט בהם.

עם טיפול תרופתי מתאים חווים המתמודדים צלילות יחסית, רבים מהם מקימים משפחה ומחזיקים עבודה יציבה. רבים מחולי הסכיזופרניה מאושפזים אחת לפרק זמן מסוים במחלקות פסיכיאטריות, הם זקוקים לליווי ותמיכה נפשית תמידית, מערכות תמיכה יציבות בחייהם וכאמור- טיפול תרופתי.

נכון להיום, המענה התרופתי היעיל ביותר להתמודדות עם סכיזופרניה הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, המאזנות את רמות הדופמין הגבוהות.

אל התרופות הללו מתווספות תרופות יעילות נוספות, תלוי בקשיים הנפשיים והרפואיים הספציפיים מהם סובל המטופל. לצד הטיפול הפסיכופרמקולוגי, קיים מערך ציבורי של טיפול פסיכותרפי, המציע תמיכה נפשית וסיוע ברכישת מיומנויות להתמודדות עם ההפרעה, כגון שיפור היכולות הקוגניטיביות והיכולות החברתיות. כאשר לאדם מערכת תמיכה משפחתית, לרוב יש צורך גם בהדרכה עקבית למשפחה.

ככלל, סכיזופרניה מחייבת טיפול ומעקב קליני לכל אורךהחיים, גם כאשר התסמינים פוחתים.

טיפול תרופתי וטיפול פסיכו-סוציאלי עוזר בניהול המחלה. 

התערבויות אופייניות כוללות, למשל: 

  • אימון קבוצתי במיומנויות חברתיות
  • טיפול משפחתי
  • שיקום מקצועי
  • תעסוקה תומכת

 

מהו הטיפול התרופתי היעיל ביותר בסכיזופרניה?

לא קיימת תרופה אנטי-פסיכוטית יחידה לטיפול בסכיזופרניה, אך לפונקס (לוזפין) נחשבת לאחת התרופות היעילות ביותר.

יחד עם זאת, לפונקס איננה מומלצת כטיפול קו ראשון עקב תופעות הלוואי שמופיעות יחד עם הטיפול, לצד הצורך בבדיקות דם תדירות. 

 

חדש במחקר הקליני:

  • חוקרים ביפן זיהו כי רמות נמוכות יותר של שומן ספציפי (ספינגוליפיד) מאפיינות את מוחם של המתמודדים עם סכיזופרניה, ממצא שעשוי להוביל לטיפולים חדשים בהפרעת המוח.

  • FDA אישרה תרופה אנטי-פסיכוטית חדשה לטיפול בסכיזופרניה: (Caplyta (lumateperone. התרופה ניטלת ככדור, בתהליך פנים-תאי (אינטרה-סלולרי) ואמורה להיות זמינה בארץ במחצית השניה של 2020.

 

 

סטיגמה וסכיזופרניה

בניגוד לסטיגמה הנפוצה ולדמות המצטיירות בסרטים, במחזות, בתקשורת ההמונים, במדיה החברתית ובספרים, סכיזופרניה אינה פיצול אישיות.

לרוב, המתמודדים עם המחלה אינם מסוכנים כלל לאחרים, בעיקר כאשר הם תחת מעקב רפואי וטיפול תרופתי הולם.

קולות חדשים וחשובים עולים בשנים האחרונות בישראל, המציעים להפחית את הסטיגמה הקשה ממנה סובלים הסכיזופרנים.

למשל, בניסיון לשנות את ההגדרה סכיזופרניה באבחנה המשקפת יותר את המציאות: הפרעות הספקטרום הפסיכוטי (PSD). המונח נטבע על ידי מטפלת בבריאות הנפש בירושלים ומקבל תאוצה רבה בקרב פסיכיאטרים עמיתים. קולות אלו נשמעים לצד מגמה מקבילה ומעודדת, של הורים לסכיזופרנים, הנוטים לחפש עזרה נפשית יותר מהורים לילדים המתמודדים עם הפרעות נפשיות אחרות.

מחקר מטריד שפורסם בתחילת השנה ב- JAMA Psychiatry העלה כי כמעט מ- 7% מהמטופלים שסובלים מהפרעות פסיכיאטריות בשבדיה מצאו עצמם נתונים לאלימות, שהייתה פוגענית מספיק כדי לדרוש טיפול רפואי, או שביצעו אלימות בעצמם.

 

צפו בסרט המצוין של רוני קובן, בו הוא מבקר עם צוות הצילום במרכז לבריאות הנפש גהה: 

 

 

סוגים של סכיזופרניה

ב-DSM-IV ובקודמיו הופיעו עדיין תתי-סוגים של סכיזופרניה, שהוסרו בהמשך, אך השימוש בהן עדיין רלוונטי לקלינאים מדיסיפלינות שונות:

  • סכיזופרניה פרנואידית
  • סכיזופרניה לא מאורגנת
  • סכיזופרניה קטטונית
  • סכיזופרניה לא מובחנת
  • סכיזופרניה רזידואלית

 

חלוקה קטגוריאלית זו התגלתה כאמור כלא יעילה. הסיבה לכך היא שהשונות בתוך הקבוצות הייתה גבוהה כמעט כמו השונות בין הקבוצות. במילים אחרות, תתי-הסוגים של המחלה לא באמת הבחינו בין קטגוריות באופן שמצריך חלוקה לסוגים שונים.
במקום החלוקה המסורתית, ב-DSM-5 עברה הפסיכיאטריה לגישה רב-ממדית לדירוג חומרת הסימפטומים.

 

 

גורמים לסכיזופרניה

הסיבתיות לסכיזופרניה נחשבת לאחד מתחומי המחקר העשירים והפורים בפסיכיאטריה, בעיקר סביב תורשתיות וגנטיקה, אבל לא רק.  לצערנו, לא נספיק להיכנס אליהן לעומק במאמר קצר זה. 

נכון להיום, ההשערה הרווחת היא כי ניתן להסביר את הסכיזופרניה באמצעות הביולוגיה. מבחינה גנטית ותורשתית, שייכות למשפחה בה קיימת היסטוריה של המחלה מעלה פלאים את הסיכון ללקות בסכיזופרניה, אשר הולך וגובר ככל שהקרבה המשפחתית גדולה יותר. זאת, לצד מוכנות כימית מוחית מסוימת (עודף בהורמוני דופאמין וסרוטונין , לעומת מחסור בנוראפינפרין), וכן מאפיינים נוירולוגיים ייחודיים למחלה- חדרי מוח מוגדלים וחוסר סימטריה מסוים.

ההנחה היא ששימוש בסמים, תקופות לחץ חריפות או טראומות בחיים עלולות לעורר סימפטומים של המחלה ולתרום לפריצתה הראשונית.

עם זאת, ה"מועדות" למחלה קיימת באדם ללא קשר לגורמים סביבתיים שיסייעו להופעתה.

ובכל זאת, נציין שני מחקרים מעניינים מהתקופה האחרונה:

  • ילדים צעירים במשפחות המצויות בסיכון גבוה לסכיזופרניה ולהפרעה ביפולרית, מתמודדים עם ליקויים נוירו-קוגניטיביים כבר מגיל 7, כך לפי מחקר בכתב העת JAMA.
  • למערכת החיסון יש תפקיד בפיתוח המחלה:  מחקר אוסטרלי חדשני שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature. המחקר נחשב לפריצת דרך של ממש בתחום, שכן הוא מעורר סקרנות לגבי ליקויים בתפקוד המערכת החיסונית והקשר שלהם לסכיזופרניה.  טבעם של הליקויים החיסוניים עדיין מסתורי, אבל הכיוון מעורר מוטיבציה. החוקרים מצביעים על תפקידם של תאי מקרופאג, 'לוחמי מערכת החיסון', שעלייה בכמותם עלולה לגרום עיוותים נוירולוגיים וגנטיים באונה הפורנטלית במוח. עיוותים אלו דומים לשינויים מוחיים שמאפיינים סכיזופרניה.

 

מהי קומורבידיות? כיצד היא מתבטאת בסכיזופרניה?

קומורבידיות (באנגלית: Comorbidity), אשר מוכרת בעברית כ'תחלואה נלוווית', הינה מושג מעולם הרפואה המתאר מצב בו צמד של מצבים קליניים, מחלות, הפרעות נפשיות, נטיות או התנהגויות מסוימות, שמופיעות יחד או מתווספות זו לזו. בארץ קיימות מסגרות רבות לטיפול עם דגש על קומורבידיות, לדוגמא המרפאה לטיפול בתחלואה כפולה במרכז לבריאות הנפש לב השרון.

המושג קומורבידיות נכנס לשימוש בשנת 1970 ע"י חוקר אמריקאי בשם אלוואן פיינשטיין , מי שנחשב לאבי האפידימיולגיה בבריאות הנפש. פיינשטיין דיבר על כך שבמצבי קומורבידיות, כלומר, במקרים בהם האדם סובל משני מצבים שנוטים להופיע במקביל, או יד ביד, שונים מאוד ממצבים בהם סובל המטופל רק מאחת מהבעיות, והשוני מתבטא בשלושת ההיבטים הרלוונטיים יותר לתהליך המקצועי – אופי האבחון שונה, אופי הטיפול המתאים אחר ותוצאותיו משתנים.

 

 

קומורבידיות יכולה להופיע במספר צורות:

  • קיומם של שני מצבים רפואיים שהובילו זה לזה ותלויים זה בקיומו של זה. במצבים אלה לרוב מצב אחד יהיה חמור יותר ביחס לשני.

 

  • קיומם של שני מצבים רפואיים שאינם תלויים זה בזה, פשוט נוטים קורלטיבית (כלומר, נסיבתית) להופיע יחד.

 

  • קיומם של שני מצבים שנובעים מאותו גורם, שיכול להיות תורשתיות, שימוש בחומרים מסוכנים, אבנורמליות מוחית ועוד.

  

בעולם הפסיכולוגיה ובריאות הנפש, קומורבידיות הייא מושג שגור ונפוץ. קשיים רגשיים והפרעות נפשיות נוטים להופיע יחדיו ולהיות משולבות זו בזו. מחקרים מצביעים על כך שמעל ל-60% מהאבחנות הפסיכיאטריות כוללות יותר מקושי רגשי אחד, אך לרוב מתייחסים בעיקר לקושי המהותי והדחוף יותר (למשל, כאשר אנו עדים להתקף פסיכוטי אצל אדם הסובל גם מדיכאון, כמובן שיש דחיפות ובהילות לטפל בהתקף הפסיכוטי ובגורמים לו, והדיכאון הופך שולי). 

תסמינים פסיכוטיים בסכיזופרניה או בהפרעות פסיכוטיות אחרות, כגון הפרעה דלוזיונלית, יכולים להיות שונים באופן סובייקטיבי מאלו שהתסמינים של דיכאון פסיכוטי. למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה נראים שונים למדי, יש ראיות לחפיפה משמעותית באטיולוגיה (הגורמים) שלהן.

התיאור הקלאסי של הזיות בסכיזופרניה, שהוגדר על ידי הפסיכיאטר הנודע קורט שניידר (Kurt Schneider)Kurt Schneider) , כ-First-Rank Symptoms, כולל הפרעות חשיבה עם תמות של "שליטה מבחוץ" באמצעות שליטה של אחרים במחשבה, שידור מחשבות ושתילה שלהן ונסיגה קוגניטיבית עמוקה פנימה.

גילויים מודרניים של נושאים אלו יכולים לכלול הזיות על שבבים המושתלים בשיניים, מצלמות שהוטמנו בבית המטופל וכל זאת במטרה לשלוט על המטופל.

לחולים עלולים להיות פחדים אודות התקני מעקב אלקטרוניים המושתלים במכוניתם או בביתם, או שהם עלולים לחוש כי תנועות הגוף שלהם נשלטות על ידי גורם חיצוני.

הזיות שמיעתיות בסכיזופרניה (הלוצינציות) הן כמעט תמיד של קולות אנושיים המשחזרים את מחשבות השווא, המעירים לעתים קרובות הערות לפיהן המטופל נמצא במעקב תמידי. מאוד קשה לחוות את זה, הן עבור המטופל והן עבור בני משפחתו המתמודדים עם כאבו. 

גם מבחינת תסמינים וסימפטומים, בעולם בריאות הנפש קיימת חפיפה רבה בין מאפייני ההפרעות השונות, מה שלעיתים מקשה על אבחון ההפרעה המדויקת, או על הזיהוי שמדובר בשני מצבים נפרדים הדורשים התייחסות נבדלת. לא אחת ניתן לשמוע שלל אבחונים שקיבלו מטופלים לאורך השנים: "באשפוז הפסיכיאטרי אבחנו אותי עם דיכאון פסיכוטי, בביטוח לאומי אני אישיות בורדרליין ועכשיו אני סכיזופרן פרנואידי".  

דוגמא ספציפית לקומורבידיות בעולם בריאות הנפש היא קיומן של בעיות התמכרות יחד עם דיכאון קליני, כאשר במקרים אלה לרוב הדיכאון הוביל להתמכרות, או קיומן של בעיות התמכרות אשר הובילו לסימפטומים פסיכוטיים ולהתפרצות מחלת הסכיזופרניה. האשפוז הפסיכיאטרי נמצא בשנים האחרונות תחת עיניים ביקורתיות פקוחות, של המטופלים ובני המשפחה, של אמצעי התקשורת, של עמותות קהילתיות ושל פסיכולוגים וחוקרים שבוחנים מחדש את היעילות של אשפוז יום אמבולטורי ושל אשפוז במחלקה סגורה. למשל, מחקר שפורסם לאחרונה מונה גורמי סיכון לטעויות רפואיות מזיקות ולהשלכות מזיקות של הטיפול, כאשר שני הפקטורים המרכזיים שמירקרו החוקרים הם גיל המטופלים ומשך האשפוז, שניהם קשורים חיובית לשגיאות קליניות.

 

מה הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD

למרות שהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) וסכיזופרניה הם שני מצבים קליניים מובחנים, מחקרים הראו שקיימת חפיפה ביניהם. 

מחקר חדש שפרסמו פרופ' Sandeep Grover ושותפיו בחן  את הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD  בקרב 181 מבוגרים עם סכיזופרניה. החוקרים השתמשו בכמה כלים אבחוניים למטרת מחקר זה ומצאו קשר חזק ומפתיע: ניתוח המידע הראה ש28% מהמטופלים אובחנו עם OCD ו-39% דיווחו על כך שחוו לפחות סימפטום אחד של OCD במשך חודש שלם או יותר. עוד נמצא שבקרב רבים מהמטופלים שסבלו מ-OCD, פרצה הסכיזופרניה אצלם בגיל צעיר ושהם נטו יותר לקומורבידיות עם דיכאון ולדיווח על מחשבות אובדניות.

ניתוח נוסף חשף כי למטופלים עם סכיזופרניה שחוו הפוגה ואובחנו עם OCD,  היו בעלי רמות גבוהות יותר של ליקויים בתקשורת ובהבנה ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון בהשוואה למטופלים ללא OCD. הממצאים מבליטים את החשיבות של הערכה שוטפת של ההפרעה באוכלוסיות נפגעי נפש, מה שיכול לסייע בפיתוח טיפול מתאים. 

 

 

%MCEPASTEBIN%

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020