סכיזופרניה | כל מה שחשוב לדעת על מחלת הנפש הקשה ביותר

סכיזופרניה

 

מהי סכיזופרניה (Schizophrenia)?

סכיזופרניה היא הפרעה נפשית קשה שמופיעה בשיעורים דומים בכל התרבויות בעולם.

סכיזופרניה היא מחלה כרונית שמתבטאת בהתקפים פסיכוטיים ובסימפטומים מגוונים, שבעטיים הסובל מהמחלה מתקשה לתפקד באופן נורמטיבי.

ההפרעה מאובחנת בקרב כ-1% מאוכלוסיית העולם, בכל התרבויות, כאשר סימפטומים ראשוניים שלה מתפרצים כמעט תמיד עד גיל 25.

בסכיזופרניה קיימים הבדלי מגדר שמתהפכים עם הגיל: בתחילת החיים, גברים סובלים ממנה יותר מנשים (ביחס של 1:1.4), אך סטטיסטית, לאחר גיל 30 היא פורצת יותר דווקא בקרב נשים.

 

 

מהם הקריטריונים לאבחון סכיזופרניה?

סכיזופרניה מאובחנת תחת הופעה של מספר תסמינים וסימנים.

 

בראשם, 2 מהסימפטומים הבאים, לפחות, מופיעים ברצף למשך חודש או יותר:

  • הלוצינציות  - הזיות שמתבטאות בשמיעת קולות, ראיית דמויות שלא קיימות וגם ריח שלא קיים. 

  • דלוזיות  - מחשבות שווא על רדיפה, שיגעון גדלות, מחשבות יחס ועוד. 

  • דיבור לא קוהרנטי וחסר משמעות ברורה.

  • התנהגות לא מאורגנת באופן קיצוני, או קטטוניה.

  • תסמינים שליליים - למשל, דיבור רגשי מונמך ו/או חוסר מוטיבציה

זאת לצד קיומם של סימפטומים נוספים, במשך חצי שנה לפחות, כמו חוסר יוזמה (אבוליציה), בעיות קוגניטיביות, הבעת רגש מושטחת, המעטה בדיבור או עיסוק בתכנים שוליים.

 

קיומם של מגוון מסוים מהסימפטומים האלה, בתנאי שהם יוצרים פגיעה משמעותית בתפקודו התקין של האדם ובתנאי שאין להם הסבר רפואי אחר (כמו שימוש בסמים), מספיקים לאבחון סכיזופרניה.  

 

החומרה של המחלה נמדדת על ידי הערכה כמותית של הסימפטומים העיקריים:

פסיכוזה, כולל מחשבות שווא, הלוצינציות, דיבור לא מאורגן, התנהגות מוטורית פגועה, כמו קטלפסיה ותסמינים שליליים.

כל אחד מ-5 הסימפטומים הללו נצפה על סולם של 5 דרגות מ- 0 (לא נוכח) ועד 4 (נוכח וחמור). 

 

בשלב הראשון והמרכזי של הערכת מטופלים, ההנחיות העדכניות שפרסם לאחרונה איגוד הפסיכיאטרים האמריקאי (APA) ממליצות לבצע הערכה יסודית ומוקפדת לחולי סכיזופרניה, כולל סקירת בריאותו הגופנית של המטופל; בריאות קוגניטיבית; סיכון לפגוע בעצמם או באחרים ושימוש בחומרים, כולל בניקוטין. לאחר מכן, נדרשת תוכנית טיפול מקיפה וממוקדת במטופל, שכוללת טיפולים תרופתיים מבוססי ראיות וטיפולים לא-תרופתיים.

 

 

סוגים של סכיזופרניה

ב-DSM-IV ובקודמיו הופיעו עדיין תתי-סוגים של סכיזופרניה, שהוסרו ב-DSM-5.

עם זאת, השימוש בתתי-הסיווגים עדיין רלוונטי בשיח של קלינאים ממגוון דיסיפלינות וממשיך להופיע ב-ICD-10:

 

  • סכיזופרניה פרנואידית

  • סכיזופרניה לא מאורגנת / הביפרנית

  • סכיזופרניה קטטונית

  • סכיזופרניה לא מובחנת

  • סכיזופרניה רזידואלית

 

ספקטרום הסכיזופרניה 

מומחים מדברים כיום על סכיזופרניה כרצף של הפרעות שנע על גבי ספקטרום, בו מצויים 5 תתי-הסוגים הקודמים.

ספקטרום הסכיזופרניה כולל קבוצה של הפרעות נפשיות שכולן חולקות כמה תסמיני ליבה משותפים. 

 

ספקטרום זה כולל גם אבחנות נפרדות, לא רק תתי-סוגים של סכיזופרניה.

 

ניתן לקרוא מאמר נפרד על כל אחת מהן: 

 

 

 

סכיזופרניה היא לא פיצול אישיות 

סכיזופרניה אינה הפרעת אישיות מרובה, או ליתר דיוק, הפרעת זהות דיסוציאטיבית (DID).

לאדם עם סכיזופרניה אין שני מופעים אישיותיים או יותר.

 

במקום זאת, הם מתמודדים עם התסמינים שמתוארים במאמר זה למעלה (קריטריונים). 

 

  

מהם 3 שלבי המחלה?

 

סכיזופרניה כוללת בדרך כלל 3 שלבים מובחנים:

 

  • פרודרמולי-  שלב מוקדם זה מזוהה בד״כ בדיעבד, רק אחרי שהמחלה מתקדמת. 

  • פעיל-  שלב זה נקרא גם סכיזופרניה חריפה / אקוטית, מצב מנטלי גלוי ברובו, שהמטופל מראה בו את הסימפטומים המובהקים של פסיכוזה, כולל הלוצינציות, חשדנות ודלוזיות. 

  •  שאריתית / רזידואלית - למרות ששלב זה אינו מוגדר ב DSM-5, הוא עדיין משמש אנשי מקצוע כדי לתאר שלב בו המתמודד עם סכיזופרניה חווה פחות סימפטומים, למרות שהם עדיין קיימים.

 

 

טיפול ושיקום למתמודדים עם סכיזופרניה

סכיזופרניה מוגדרת כמחלה נפשית כרונית.

מרבית הסובלים מסכיזופרניה מתקשים לתפקד באופן סתגלני והם זכאים במרבית מדינות העולם להכרה כבעלי נכות נפשית (ברמות משתנות).

 

העשורים האחרונים מביאים אלינו פסיכיאטריה מכוונת הרבה יותר להעצמה של המתמודדים עם המחלה, לשיקום בתנאים גמישים, דיור מוגן לזכאי סל שיקום ותעסוקה בקהילה ולעידוד לעצמאות שניתן להשיגה במקרים רבים.

במרבית המקרים, החולים בסכיזופרניה זקוקים לטיפול תרופתי על בסיס קבוע, המייצב חלק מהסימפטומים ושולט בהם.

 

נכון להיום, המענה התרופתי היעיל ביותר להתמודדות עם סכיזופרניה הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות, המאזנות את רמות הדופמין הגבוהות.

אל התרופות הללו מתווספות תרופות יעילות נוספות, תלוי בקשיים הנפשיים והרפואיים הספציפיים מהם סובל המטופל.

לצד הטיפול הפסיכופרמקולוגי, קיים מערך ציבורי של טיפול פסיכותרפי, המציע תמיכה נפשית וסיוע ברכישת מיומנויות להתמודדות עם ההפרעה, כגון שיפור היכולות הקוגניטיביות והיכולות החברתיות. כאשר לאדם מערכת תמיכה משפחתית, לרוב יש צורך גם בהדרכה עקבית למשפחה.

 

חשוב לציין כי המתמודדים/ות עם סכיזופרניה מתקשים להתפנות רגשית, שכן את מיטב כוחותיהם הם מפנים למאבק בתסמינים הקשים. 

כתוצאה משקיעה וכניסה זו פנימה, בני המשפחה ובני זוג עלולים להרגיש דחויים או בודדים.

לעיתים קרובות חווים בני המשפחה את התסמינים השליליים כמטרידים יותר מתסמינים חיוביים.

 

 

טיפול בסכיזופרניה 

ככלל, סכיזופרניה מחייבת טיפול ומעקב קליני לכל אורך החיים, גם כאשר התסמינים פוחתים.

טיפול תרופתי וטיפול פסיכו-סוציאלי עוזר בניהול המחלה. 

עם טיפול תרופתי מתאים חווים המתמודדים צלילות יחסית, רבים מהם מקימים משפחה ומחזיקים עבודה יציבה.

 

רבים מחולי הסכיזופרניה מאושפזים אחת לפרק זמן מסוים במחלקות פסיכיאטריות, כאשר הם זקוקים לליווי ותמיכה נפשית, מערכת תמיכה יציבה וטיפול תרופתי.

 

טיפול פסיכו-סוציאלי

התערבויות אופייניות כוללות, למשל: 

  • טיפול פסיכולוגי פרטני.

  • טיפול התנהגותי קוגניטיבי הוא גישה קצרת טווח וממוקדת-בעיה שמטרתה ללמד אנשים הסובלים מסכיזופרניה מיומנויות התמודדות מגוונות כדי לעזור להם לנהל מצבי חיים מאתגרים. בסוג זה של טיפול נפגשים בדרך כלל שעה בשבוע, לאורך 12 עד 16 שבועות.

  • אימון קבוצתי במיומנויות חברתיות.

  • טיפול משפחתי.

  • שיקום מקצועי.

  • תעסוקה תומכת.

  • דיור מוגן בקהילה. 

 

טיפול תרופתי

מחקר מתסכל שפורסם לאחרונה מלמד אותנו כי 20% מהמתמודדים עם סכיזופרניה אינם מפיקים תועלת ממשית משימוש בטיפול תרופתי אנטי-פסיכוטי.

לפי תוצאות המחקר, שני-שליש מהמטופלים תרופתית גם אינם מגיעים למצב של רמיסיה במחלה.

 

FDA אישרה תרופה אנטי-פסיכוטית חדשה לטיפול בסכיזופרניה:

(Caplyta (lumateperone. התרופה ניטלת ככדור, בתהליך פנים-תאי (אינטרה-סלולרי) ואמורה להיות זמינה בארץ במחצית השניה של 2021. 

 

KarXT: מחקר שפורסם ב-2021 ב- New England Journal of Medicine מלמד על ההשפעה הפוטנציאלית של KarXT לטיפול יעיל בסכיזופרניה. KarXT פועלת באמצעות מנגנון ביוכימי חדש, רצפטור מוסקרניסי כולינרגי. יתרון מרכזי של התרופה הוא הפחתת תופעות לוואי שמתבטאות בתסמינים אקסטראפירמידלים [הפרעות תנועה שנגרמות על ידי תרופות נוגדות פסיכוזה, כמו דיסטוניה (עוויתות מתמשכות והתכווצויות שרירים), אקטיסיה (חוסר שקט מוטורי), תסמינים אופייניים לפרקינסון כגון נוקשות, ברדיקינסיה (איטיות בתנועה), רעד ודיסקינזיה מאוחרת (תנועות לא סדירות ומטלטלות).

 

פחות השמנה בנטילת זיפרקסהמחקר שפורסם באוגוסט 2020 בכתב העת AJP Advance, העלה כי מטופלים סכיזופרנים שנטלו את הכדור האנטי-פסיכוטי זיפרקסה בשילוב עם האופיואיד האנטגנניסטי samidorphan עלו פחות במשקל. בנוסף, התרופה המשולבת הייתה יעילה כמו טיפול בזיפרקסה לבד לשיפור תסמיני הסכיזופרניה, עם בטיחות דומה. 

 

מהו הטיפול התרופתי היעיל ביותר כיום בסכיזופרניה?

לא קיימת תרופה אנטי-פסיכוטית יחידה לטיפול בסכיזופרניה, אך לפונקס (לוזפין) נחשבת לאחת התרופות היעילות ביותר.

יחד עם זאת, לפונקס איננה מומלצת כטיפול קו ראשון עקב תופעות הלוואי שמופיעות יחד עם הטיפול, לצד הצורך בבדיקות דם תדירות.

  

מה עם קנאביס רפואי?

לא ולא.

קנאביס גורמת להחמרת הסימפטומים אצל חולי סכיזופרניה - גראס מחמיר תסמינים כמו הזיות, פרנויה וחשיבה לא מאורגנת. 

הקשר בין סכיזופרניה לצריכת קנאביס מבוסס היטב במחקרים. למשל, מאמר שניתח כמה מחקרים מצא כי מריחואנה היא אחד החומרים הנפוצים ביותר בקרב מתמודדים עם סכיזופרניה, במיוחד אצל חולים צעירים שנוטים לעשן גראס בתדירות גבוהה יותר מאלכוהול. 

החוקרים תמהו מה המשמעות של קישור זה. יש מי שטוען כי אנשים הסובלים מסכיזופרניה עשויים לעשן יותר וויד פשוט כי הם מחפשים דרך להקל על התסמינים הקשים של המחלה.

נראה שהקשר בין מריחואנה לפסיכוזה משפיע לטווח הארוך, כלומר אם כבר יש לך סכיזופרניה ואתה מעשן גראס, הסימפטומים שלך עלולים להחמיר מעשית, .סביר שיהיו לך יותר אפיזודות פסיכוטיות ויותר אשפוזים בבית חולים פסיכיאטרי.

חוקרים מצאו גם שאם אתה נושא גנים ספציפיים שמשפיעים על כימיה במוח, השימוש במריחואנה נוטה להעלות את הסיכוי לסכיזופרניה. למשל, הגנים AKT1. ו-COMT.

 

  

גורמים לסכיזופרניה

הסיבתיות לסכיזופרניה נחשבת לאחד מתחומי המחקר העשירים והפורים בפסיכיאטריה, בעיקר סביב תורשתיות וגנטיקה, אבל לא רק. 

נכון להיום, ההשערה הרווחת היא כי ניתן להסביר את הסכיזופרניה באמצעות הביולוגיה.

 

מבחינה גנטית ותורשתית, שייכות למשפחה בה קיימת היסטוריה של המחלה מעלה פלאים את הסיכון ללקות בסכיזופרניה, אשר הולך וגובר ככל שהקרבה המשפחתית גדולה יותר.

 

גורמים ביוכימיים

קיימת מוכנות ביוכימית מוחית, שמתוארת לרוב כעודף בפעילות הנוירוטרנסמיטורים דופמין וסרוטונין, לעומת מחסור בנוראפינפרין. 

ברמה הבסיסית ביותר נראה שמוחותיהם של מתמודדים עם סכיזופרניה רגישים יותר למוליך העצבי דופמין בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. 

"השערת הדופמין" בסכיזופרניה מציעה כי המחלה נגרמת כתוצאה מעודף דופמין, או רגישות רבה יותר למוליך עצבי זה.  

 

גורמים נוירולוגיים

סכיזופרניה קשורה לשינויים במבנה ובתפקוד של מספר מערכות מוחיות מרכזיות, כולל האונה הפרה-פרונטלית והאונה הטמפורלית המרכזית, שמעורבות בזיכרון עבודה ובזיכרון דקלרטיבי (זיכרון עובדתי).

ממצאים נוספים הם חדרי מוח מוגדלים מהרגיל וחוסר סימטריה מסוים בין שתי ההמיספרות. 

חוקרים ביפן זיהו כי רמות נמוכות יותר של שומן ספציפי (ספינגוליפיד) מאפיינות את מוחם של המתמודדים עם סכיזופרניה, ממצא שעשוי להוביל לטיפולים חדשים בהפרעת המוח.

 

שימוש בחומרים

ההנחה היא ששימוש בסמים, תקופות לחץ חריפות או טראומות בחיים עלולות לעורר סימפטומים של המחלה ולתרום לפריצתה הראשונית.

סמים אינם גורמים באופן ישיר לסכיזופרניה, אך מחקרים מראים כי שימוש לרעה בסמים מעלה את הסיכון לפתח סכיזופרניה או מחלות דומות.

סמים מסוימים, בייחוד קנאביס, קוקאין,  LSD או אמפטמינים, עלולים לעורר תסמינים של סכיזופרניה אצל אנשים עם פגיעות קודמת.

 

 

שני מחקרים אטיולוגיים מעניינים מהתקופה האחרונה:

  • ילדים צעירים במשפחות המצויות בסיכון גבוה לסכיזופרניה ולהפרעה ביפולרית, מתמודדים עם ליקויים נוירו-קוגניטיביים כבר מגיל 7, כך לפי מחקר בכתב העת JAMA.

  • למערכת החיסון יש תפקיד בפיתוח המחלה:  מחקר אוסטרלי חדשני שפורסם לאחרונה בכתב העת Nature. המחקר נחשב לפריצת דרך של ממש בתחום, שכן הוא מעורר סקרנות לגבי ליקויים בתפקוד המערכת החיסונית והקשר שלהם לסכיזופרניה.  טבעם של הליקויים החיסוניים עדיין מסתורי, אבל הכיוון מעורר מוטיבציה. החוקרים מצביעים על תפקידם של תאי מקרופאג, 'לוחמי מערכת החיסון', שעלייה בכמותם עלולה לגרום עיוותים נוירולוגיים וגנטיים באונה הפורנטלית במוח. עיוותים אלו דומים לשינויים מוחיים שמאפיינים סכיזופרניה.

 

 

תחלואה נלווית של סכיזופרניה  

דיכאון, חרדה והתמכרויות הם מצבים נפשיים נלווים, שמופיעים בשכיחות גבוהה יחד עם סכיזופרניה.

השילוב של הפרעה נפשית נוספת תורמים לתמונה קלינית חמורה יותר ומצטברת.

למשל: 

  • דיכאון עלול לחזק תסמינים שליליים משניים של סכיזופרניה. 

  • התקפי חרדה עלולים להיות טריגר נוסף לפרנויה קיימת.

  • שימוש לרעה בקנאביס עלול להחמיר את הסימפטומים החיוביים וחוסר הארגון שמאפיינים סכיזופרניה. 

  

 

דוד ישראל כהן סובל מסכיזופרניה ומפוסט-טראומה כבר 17 שנה.

צפו מתוך ״בנפשם״ של ״כאן״:

 

 

מה הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD?

למרות שהפרעה אובססיבית קומפולסיבית (OCD) וסכיזופרניה הם שני מצבים קליניים מובחנים, מחקרים הראו שקיימת חפיפה ביניהם. 

מחקר חדש שפרסמו פרופ' Sandeep Grover ושותפיו  בחן  את הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD  בקרב 181 מבוגרים עם סכיזופרניה. 

החוקרים השתמשו בכמה כלים אבחוניים למטרת מחקר זה ומצאו קשר חזק ומפתיע: 

28% מהמטופלים אובחנו עם OCD ו-39% דיווחו על כך שחוו לפחות סימפטום אחד של OCD במשך חודש שלם או יותר.

עוד נמצא שבקרב רבים מהמטופלים שסבלו מ-OCD, פרצה הסכיזופרניה בגיל צעיר וכי הם נטו יותר לקומורבידיות עם דיכאון ולדיווח על מחשבות אובדניות.

ניתוח נוסף חשף כי למטופלים עם סכיזופרניה שחוו הפוגה ואובחנו עם OCD,  היו בעלי רמות גבוהות יותר של ליקויים בתקשורת ובהבנה ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון בהשוואה למטופלים ללא OCD. הממצאים מבליטים את החשיבות של הערכה שוטפת של ההפרעה באוכלוסיות נפגעי נפש, מה שיכול לסייע בפיתוח טיפול מתאים. 

 

 

סטיגמה וסכיזופרניה

בניגוד לסטיגמה הנפוצה ולדמות המצטיירות בסרטים, במחזות, בתקשורת ההמונים, במדיה החברתית ובספרים, סכיזופרניה אינה פיצול אישיות.

לרוב, המתמודדים עם המחלה אינם מסוכנים כלל לאחרים, בעיקר כאשר הם תחת מעקב רפואי וטיפול תרופתי הולם.

קולות חדשים וחשובים עולים בשנים האחרונות בישראל, המציעים להפחית את הסטיגמה הקשה ממנה סובלים הסכיזופרנים.

למשל, בניסיון לשנות את ההגדרה סכיזופרניה באבחנה המשקפת יותר את המציאות: הפרעות הספקטרום הפסיכוטי (PSD). המונח נטבע על ידי מטפלת בבריאות הנפש בירושלים ומקבל תאוצה רבה בקרב פסיכיאטרים עמיתים. קולות אלו נשמעים לצד מגמה מקבילה ומעודדת, של הורים לסכיזופרנים, הנוטים לחפש עזרה נפשית יותר מהורים לילדים המתמודדים עם הפרעות נפשיות אחרות.

מחקר מטריד שפורסם בתחילת השנה ב- JAMA Psychiatry העלה כי כמעט מ- 7% מהמטופלים שסובלים מהפרעות פסיכיאטריות בשבדיה מצאו עצמם נתונים לאלימות, שהייתה פוגענית מספיק כדי לדרוש טיפול רפואי, או שביצעו אלימות בעצמם.

 

צפו בסרט המצוין של רוני קובן,

בו הוא מבקר במרכז לבריאות הנפש גהה: 

 

 

האם מתמודדים עם סכיזופרניה יכולים לקבל ולהחזיק רישיון נהיגה?

סכיזופרניה עלולה להשפיע על יכולת הנהיגה.

במידה וסבלת או עודך סובל מבעיה רפואית או נפשית שעלולה להשפיע על הנהיגה, יש לעדכן בכך את משרד הרישוי.  

להלן הנחיות משרד הבריאות לגבי תקנים להתאמה נפשית וגופנית לנהיגה - ראו עמ׳ 36-39. 

 

 

מילה ממכון טמיר - טיפול בסכיזופרניה בסוף הקורונה 

עבודה עם מטופלים המתמודדים הפרעות נפשיות קשות (SMI) במהלך מגיפת הקורונה, מחייבת פסיכולוגים, פסיכיאטרים ואנשי מקצוע נוספים בתחום בריאות הנפש להקדיש תשומת לב יתירה לדרכים בהן מתבטאים התסמינים הנפוצים בהפרעות אלו, כגון הזיות, ירידה קוגניטיבית וחרדות. אלה עשויים להשפיע לרעה על יכולתם של מטופלים להפיק מהטיפול המקצועי.

הבעיות עשויות להופיע אפילו בזיהוי תסמינים רלוונטיים ותובנה לגבי חומרת המגיפה. 

 תובנה היא מבנה רב מימדי ודינמי ונראה כי קיימים קשרים מורכבים עם תסמינים אחרים של המחלה הפסיכוטית.

חלק ניכר מהסובלים מסכיזופרניה הם בעלי תובנה ירודה או נעדרים תובנה.

 

בנוסף, קיימת ייחודיות של התסמינים בפגיעה בתהליכים טיפוליים מרחוק, כמו הזיות שמיעתיות שעלולות להפריע ליכולת המטופל לתקשר עם פסיכולוג אונליין, ופרנויה שיכולה להסלים בעת הצורך לתקשר באמצעות מכשירים אלקטרוניים.

באופן דומה, ליקויים קוגניטיביים יכולים לגרום למאתגר עבור מטופל לבצע פעולות שטיפות ידיים חדשות ולעמוד בכללים של ריחוק חברתי. 

 

איך פסיכיאטרים שומרים על רצף של טיפול בזריקות בקורונה?

שאלה מיידית מולה ניצבים מטפלים בפסיכיאטריה היא האם להשתמש בזריקות ארוכות טווח על מנת לשמור על יציבותם של מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית, סכיזופרניה או אלכוהוליזם, שכן עבור חלק מהמטופלים הללו, המעבר מזריקות לכדורים עלול לגרום להתדרדרות במצב הנפשי. במהלך המגפה, מטפלים נדרשים למצוא דרכים חדשניות, יצירתיות ובטוחות לספק את הטיפול הפסיכוטרופי בזריקות. שתי אפשרויות שמציעות מענה יפה הן ביקור של אחות פסיכיאטרית אצל דיירים בבידוד לצורך זריקה ומעקב, או זריקות במתכונת ״הזרק וסע״ בדרייב-אין, על ידי אחות ממוגנת.

 

 

התקשרו אלינו לשיחת הכוונה

לטיפול פסיכולוגי תמיכתי בתל אביב:

 

072-3940004

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר (MA),

ראש מכון טמיר

  

 

קראו המלצות 

 

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021