התמוטטות עצבים? משבר נפשי? בואו נדבר על זה

התמוטטות עצבים

 

התמוטטות עצבים

 מהו משבר נפשי

ואיך מתמודדים עמו?

 

 

כתיבה:

איתן טמיר,  (MA)

וראש מכון טמיר;

בעבר מנהל ער״ן בחיפה;

מדריך צוותים קליניים

על התערבות במשבר

 

 

מהי התמוטטות עצבים (Nervous Breakdown)?

התמוטטות עצבים או התמוטטות נפשית היא מונח שמשמש לתיאור תקופה של מצוקה נפשית חזקה. במהלך תקופה זו מתקשה האדם לתפקד בחיי היומיום..

התמוטטות עצבים היא מטבע לשון שגורה,, בעל משמעויות ומונחים שונים בשפה המקצועית. כמושג עממי הוא בא להעיד על קיומו של מצב משברי, אי ספיקה רגשית, ותחושת מצוקה ברמה הנפשית.

משבר נפשי כרוך בעומס ולחץ העולים על משאבי ההתמודדות הנוכחיים של האדם, ומותירים אותו בתחושה שהמצב הוא למעלה מכוחותיו והוא אינו יכול לשאתו. במקרים מסוימים תכלול ההתמוטטות גם פסיכוזה

הביטויים למשבר עשויים להיות מגוונים, והם משתנים בהתאם לאופייו של המשבר, גילו של האדם, נסיבות חייו, מקורות התמיכה ועוד.  

 

 משבר נפשי עשוי לפקוד את האדם הן בעקבות אירועי חיים חריגים כגון התמודדות בשלב משלבי האבל או פרידה, והן בשל אירועים שבשגרה כגון לחץ, תשישות ושחיקה נפשית במקום העבודה, או מתיחות ביחסים עם בן הזוג.

מעבר לכך, אפילו אירועים הנתפסים כחיוביים ומשמחים, כמו נישואין, מעבר דירה או קידום מקצועי נוטים להביא לחרדה ולחץ ובמקרים מסוימים להתדרדר לכדי משבר נפשי. 

 

 

כמה זמן נמשך משבר נפשי?

מכיוון שהתמוטטות עצבים אינה מאובחנת כמצב בריאותי או נפשי ייחודי, לא קיימים קריטריונים רשמיים לאבחנה.

היעדר אבחנה יחידה כולל גם שונות רבה לגבי משך הזמן של משברים נפשיים.

יחד עם זאת, ניתן לומר כי משברים בבריאות הנפש משתנים מאוד, ונמשכים בין מספר שעות לבין שבועות ספורים.

 

 

האם כולנו עלולים להתמוטט בנסיבות מסוימות?

חשוב להבין שתחת תנאי לחץ אקוטיים, כולנו עשויים למצוא את עצמנו מתמוטטים.

אפילו יצחק רבין, שחוק לחלוטין, התמוטט לאחר תקופת המתנה ארוכה ורגע לפני פריצת מלחמת ששת הימים, קרס ליממה וחצי והתאושש במהירה כדי לנצח כמה צבאות בפחות משבוע.

גם מנחם בגין קרס נפשית בעקבות מלחמת לבנון הראשונה, ולצדם, מאות ואלפי אנשים משפיעים, מהארץ ומהעולם, שהתמודדו עם התמוטטות נפשית. סלינה גומז היא אחת מיני רבות.

 

 

מה עובר אדם במהלך התמוטטות נפשית?

במהלך התמוטטות עצבים המתמודד/ת חווה חרדה או פחד קיצוני, לחץ פסיכולוגי אינטנסיבי, וקושי ניכר לתפקד מול דרישות רגשיות בסיסיות.

תסמינים של התמוטטות עצבים עשויים לכלול מצוקה רגשית כמו גם השפעות גופניות, כמו כאבי חזה וקשיי נשימה.

 

סימפטומים נפשיים של התמוטטות עצבים

סימפטומים נפשיים המופיעים לעיתים תכופות במצבי התמוטטות עצבים, נעים על קשת רגשות רחבה ומתבטאים בהתנהגויות שונות, כאשר הנפוצים בהם:

  • חרדות מוקצנות, שלעיתים אינן מעוגנות במציאות

  • אובדן הנאה (אנהדוניה)

  •  הפרעה במהלך החיים היומיומי

  •  הפרעות בשינה

  • נטיה זמנית מוגברת לרגזנות

  • בלבול וחוסר ריכוז ואוריינטציה

  • סיוטים, מחשבות קשות וחלומות מטרידים 

  • עייפות ותשישות נפשית

  • הופעת אפיזודה דיכאונית על מאפייניה השונים כגון חוסר תקווה, התבודדות ועוד

 

סימפטומים גופניים של התמוטטות עצבים

בנוסף לתסמינים הרגשיים, קיימים סימפטומים פיזיולוגיים שמאפיינים מצבי התמוטטות עצבים.

אלו נראים לעיתים כמו תגובות לחץ הישרדותיות של הגוף או לחילופין מזכירות את מצב הגוף לאחר התקף חרדה:

  • הזעת יתר

  • בעיות עיכול

  • האצת קצב הלב המלווה לעיתים בהנמכת קצב הלב מתחת לנורמה

  • עייפות קשה וחוסר אנרגיה

  •  שרירים תפוסים (מאפיינים מאוד מתח נפשי)

  • תחושת מחנק

  • אי-נחת פיזית

קשה לחזות מראש אילו אירועי חיים יובילו את האדם לקצה כוחותיו ויגרמו לו להתמוטטות נפשית. נמצא כי במקרים רבים, התמוטטות עצבים קשורה לאירועי חיים מצערים (אובדן, פיטורין), אירועים טראומטיים (תאונת דרכים, הקלעות לזירת מלחמה או פיגוע, תקיפוה מינית), מקור מתח קיצוני ומתמשך (מתיחות הקשורה למשפחה הגרעינית או לבן הזוג, התמודדות עם מחלה כרונית או מחלה קשה, מתח ועומס יומיומיים בעבודה) ועוד.

מצבים שונים של התמוטטות עצבים נחשבים נורמטיביים וצפויים, ביניהם תגובות לאירועי חיים מצערים, אשר מקשים על תפקודו של כל אדם ומכניסים רבים לאפיזודה קצרה של התמוטטות נפשית.

לעומתם, קיימים מצבים בהם מוצא עצמו האדם במצוקה גדולה, ללא סיבה מוצדקת נראית לעין.

במקרה של תגובה נפשית לא אדפטיבית קיצונית, נדרשת התערבות טיפולית ותרופתית כדי למנוע דה אסקלציה.

דוגמאות למצבים לא אדפטיביים הן התמוטטות עצבים כתוצאה מכישלון במבחן או כתוצאה מריב עם בן הזוג (כלומר, אירועים שאינם חריגים אך בכל זאת יוצרים תגובה נפשית קשה ולא פרופורציונלית), תגובות לחץ מוקצנות ולא מותאמות מצב ועוד.

 

 

איך מטפלים באדם עם התמוטטות עצבים?

הטיפול עשוי לכלול תרופות וטיפול בשיחות, או שילוב בין השניים, בהתאם למצב, האבחנה ורצונות המטופל.

כשאדם מגיע לטיפול נפשי במצב של התמוטטות עצבים, הטיפול בו מתמקד בהקלה בסימפטומים עליהם הוא מתלונן ובהבנת מקורם, על מנת להקנות כלים שימנעו את חזרת המצב שאינו אדפטיבי.

בשלב הראשון, מטרת הטיפול הינה להביא לרגיעה נפשית, לפסק זמן, לעיתים אף בסיוע טיפול תרופתי מפחית חרדה או דיכאון.

בשלב השני, הטיפול יעסוק בחקירת הגורמים אשר הביאו את האדם למצב הקיצון אליו נקלע, חקירת הדרכים שיעזרו להימנע מהישנות מצב זה בעתיד, וכן הקניית כלים אדפטיביים יותר להתמודד עם עומס יומיומי ומצבי תשישות.

סוגים שונים של טיפול נפשי נמצאו יעילים ביותר בסיוע לאדם לצאת ממצבי קריסה רגשית, גם כאשר מקור הקריסה נורמטיבי וגם כשמדובר בהתנהגות לא אדפטיבית. כיוון ומדובר במונח שאינו מקצועי, הטיפול מותאם באופן אישי עבור כל אדם, מצבי החיים שהובילו אותו לקריסה, הסימפטומים עימם מתמודד והמקום אליו מעוניין להגיע בחייו. 

בהתערבות בעת משבר המטפל/ת משתמש במשימות מעשיות כדי לסייע למטופל להסתגל מחדש, אך מוקד לא פחות חשוב הוא עבודה על תגובתם הרגשית למשברים עתידיים, שמעודדת שינויים ארוכי טווח לניהול בעיות יומיומיות. התערבות נפשית ממוקדת משימה שמה דגש על הקניית ׳צידה לדרך׳, כמו רכישת חוסן נפשי להתמודדות עם משימות מעשיות שיפתרו בעיות ספציפיות.

 

 

מהם שלושת השלבים של התמוטטות האישיות?

"התמוטטות" (decompensation) היא מצב שבו יצור חי כלשהו לא יכול לעמוד יותר בדרישות של גופו. זה יכול לקרות בעקבות סטרס חמור, זיהום, טראומה, כשל באיבר מסוים ועוד.

הביטוי של אותו תהליך התמוטטות יכול להיות ביטוי פיזי או לחילופין ביטוי נפשי. מאמר זה יתמקד בקריסה של האישיות בעקבות טראומה.

כל אדם שעבר ארוע טראומטי עובר שלבים דומים של התמוטטות האישיות, אך אנשים שונים נבדלים זה מזה הן בקצב שבו שלבים אלה מתחלפים והן ברמת החומרה שאליה מגיעה תגובתם לארוע.

שלושת השלבים של התמוטטות נפשית הם: 

  • אזעקה והתגייסות

  • התנגדות

  • התשה

שלושת השלבים הללו מאפיינים את התגובה הראשונית של מרבית האנשים לארוע טראומטי ומלחיץ. עם זאת, כל אדם מתמודד עם סיטואציות כאלה באופן שונה, בהתאם לעברו ולארגון הפסיכולוגי המיוחד לו. לכן יהיו כאלה שיגיבו באופן שונה גם במצבים של לחץ קיצוני.

 

 

אל תחכו -

פנו אלינו לשיחת התאמה והפגשו בהקדם עם

פסיכולוג מומחה / פסיכותרפיסט מנוסה

בטיפול במשברים

במכון טמיר תל אביב או עם עמיתינו בכל הארץ,

 כדי לעזור לך וליקרים לך להתמודד.

 

בכל מקרה,

זכרו שהכוחות קיימים בכם!

  

072-3940004

  

צוות מכון טמיר

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

  

שימו לב:

החל מ-2015 יש פסיכיאטר זמין

בכל בית חדר מיון בישראל

  

 

שיחה טלפונית דחופה?

התקשרו לער"ן: 1201

 

 

 

מקורות:

 

Bruce A. Baldwin (1979). Crisis Intervention: An Overview of Theory and Practice.  The Counseling Psychologist, June 1

 

Chavan B S, Tyagi Shikha (2015). Suicide and crisis management. Indian Social Psychiatry. Volume: 31 | Issue Number: 2 | Page: 123-129

 

Hamm, M. P., et al (2010). A systematic review of crisis interventions used in the emergency department: recommendations for pediatric care and research. Pediatric Emergency Care, 26(12), 952–962

 

Jacobson, G. F., Strickler, M., & Morley, W. E. (1968). Generic and individual approaches to crisis intervention. American Journal of Public Health and the Nations Health, 58(2), 338–343.

 

Koweszko, Tytus et al. (2017). An Introduction to the Model of Crisis Intervention Procedure for Borderline Patients (CIP-BP): A Case Study Archives of Psychiatric Nursing , Volume 31 , Issue 3 , 324 - 328

 

Li, Y.-H., & Xu, Z.-P. (2012). Psychological crisis intervention for the family members of patients in a vegetative state. Clinics, 67(4), 341–345

 

Murphy, S., Irving, C. B., Adams, C. E., & Driver, R. (2012). Crisis intervention for people with severe mental illnesses. The Cochrane Database of Systematic Reviews, 5, CD001087

 

Tim J. Wilkinson, Jan M. McKenzie, Anthony N. Ali, Joy Rudland, Frances A. Carter, Caroline J. Bell. (2016) Identifying medical students at risk of underperformance from significant stressors. BMC Medical Education 16:1.

 

Saunders KEA, Hawton K. Clinical assessment and crisis intervention for the suicidal bipolar disorder patient. Bipolar Disord 2013: 15: 575–583. © 2013 John Wiley & Sons A/S. Published by John Wiley & Sons Ltd.

 

Zanello, A., Berthoud, L., & Bacchetta, J.-P. (2017). Emotional crisis in a naturalistic context: characterizing outpatient profiles and treatment effectiveness. BMC Psychiatry, 17, 130

 

http://www.actforlibraries.org/the-three-stages-of-personality-decompensation/

 

https://healthfully.com/signs-psychological-decompensation-8280919.html

 

http://www.zoeticamedia.com/crisis-management-the-four-emotional-stages-of-disaster 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021