50 שאלות ותשובות על OCD - תסמינים, אבחון, טיפולים והמלצות

דרג פריט זה
(297 הצבעות)
ocd הפרעה טורדנית כפייתית - תסמינים, אבחון, גורמים, המלצות ומחקרים פסיכולוגים ocd הפרעה טורדנית כפייתית - תסמינים, אבחון, גורמים, המלצות ומחקרים פסיכולוגים

OCD (או.סי.די)

50 שאלות ותשובות על

הפרעה טורדנית כפייתית 

OBSESSIVE COMPULSIVE DISORDER

  

תודה שאתם פה!

 

זיהינו 50 שאלות רלוונטיות להפרעה טורדנית כפייתית וכתבנו עליהן דף תשובות עדכניות. 

אם מצאתם טעות, או שיש לכם הערה / הארה, אנא כתבו לנו בתגובות, כדי שנוכל להשתפר. 

במידה ואתם מעוניינים בהפניה מיידית לטיפול ובהמלצה על מטפל/ת CBT ב-OCD בתל אביב, אנא צרו עמנו קשר.  

  

תודה וקריאה נעימה, 

 

העורכים,

מכון טמיר 

 

 


מה זה OCD (הפרעה טורדנית כפייתית)?

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder - OCD)הנקראת גם הפרעה טורדנית כפייתית, מסווגת ב-DSM-5 כהפרעה נפשית בה מופיעים סימפטומים של מחשבות טורדניות (אובססיות) ו/או טקסים כפייתיים (קומפולסיות) שמעוררים מצוקה נפשית קשה.

 


איזה טיפול הכי יעיל ל-OCD?

רוב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים  מסכימים כיום כי הטיפול היעיל ביותר באו סי די משלב תרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים, עם טיפול פסיכולוגי (בייחוד טיפול CBT) שמלמד את המתמודד לשלוט בסימפטומים.

שילוב בין טיפול תרופתי (כמו  ציפרלקס, לוריוון ועוד) לבין טיפול CBT, מצליח להקל על חיי המתמודד, ואף לחולל שינוי נוירלי בסריקת המוח.  

עם זאת, במחקר חדש מאוניברסיטת קולומביה הושוו שתי שיטות של טיפול ב-OCD: טיפול בשיחות באמצעות CBT מול תרופות פסיכיאטריות.

ובכן, פסיכותרפיה נמצאה יעילה יותר בטיפול בסימפטומים של ההפרעה.  

 


מהי השכיחות של הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית?

לפי נתוני ה-NIH, השכיחות של הפרעה טורדנית כפייתית בשנה החולפת היא 1.2% מהאוכלוסיה הבוגרת בעולם ואחוז אחד בקרב ילדים. 

נשים לוקות ב-OCD יותר מגברים וקבוצת הגיל הפגיעה ביותר היא 18-44. 

שכיחות של OCD


אילו הפרעות מופיעות יחד עם OCD?

ההפרעות השכיחות ביותר שמתלווות ל-OCD הן דיכאון והפרעות חרדה.  

רבים מהסובלים מ-OCD יתמודדו גם עם טיקים, כמו מצמוץ בלתי נשלט בעיניים או בשפתיים. 

בקצה הסקלה עלול להופיע משבר, ובמקרים קיצוניים ביותר - מחשבות, ניסיונות וכוונות התאבדות.

מרבית הסובלים מההפרעה פונים לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי רק בחלוף 5-10 שנים ממועד פריצתה. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

תחלואה נלווית של הפרעה טורדנית כפייתית <

 


איך מאבחנים OCD?

אבחון OCD כולל הערכה פסיכודיאגנוסטית באמצעות ראיון אישי, מילוי שאלונים (למשל, שאלון YBOCS) מבחנים פסיכולוגיים ותצפיות התנהגותיות.   

התהליך האבחוני מתבצע על ידי פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, כאשר מטרות ההערכה הן לבחור את הטיפול המתאים, לעקוב אחר התקדמות המטופל, לבחון אלטרנטיבות (טיפול CBT / טיפול תרופתי) ולהגדיר את האבחנה למטרות תעסוקתיות וקליניות. 

הקריטריונים לאבחנה דורשים שהמחשבות הטורדניות והריטואלים הכפייתיים יגזלו שעה ביום לפחות ויפריעו משמעותית לשגרה, בזוגיות, בעבודה וביחסים.  ההפרעה מסווגת ב-3 רמות חומרה. 

 

 

חוקרים בונים בשנים אלו כלי ניבוי אבחוניים חדישים יותר, מבוססי סריקת מוח MRI ואלגוריתמים מבוססי אינטיליגנציה מלאכותית, כדי שישרתו קלינאים אבחון OCD בהתאמת הטיפול המדויק לכל מתמודד, כבר בשלב הראשוני של מפגש האינטיק. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

אבחון הפרעה טורדנית כפייתית <

 


מהו הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי? 

הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי הוא מושג חדש יחסית, שמתייחס למספר הפרעות המופיעות בקטגוריות אבחוניות שונות וחולקות מאפיינים וסימפטומים של OCD.

ההפרעות על הספקטרום מתמקדות במקבצים של סימפטומים, בעיקר עיסוק-יתר גופני (כמו חיטוט כפייתי בעור ותלישת שיער)  קושי בשליטה בדחף (למשל הפרעת טיקים, טורט ועוד) ואפילו הפרעות נוירולוגיות.

 

 

 על ספקטרום OCD

 

 


מהן אובססיות ב-OCD? 

בבסיסן של אובססיות עומדות טעויות חשיבה שחוזרות על עצמן, כאשר השפעתן מכריעה על איכות החיים של האדם.

למעשה, מחשבות כאלו עומדות בבסיס של OCD והפרעות נפשיות רבות אחרות, בעיקר חרדה ודיכאון.

האתגר של מטופלים הסובלים מאובססיות הוא ללמוד על ההבדל בין האפשרות שדברים יקרו לבין ההסתברות שיקרו.

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מהי אובססיה ואיך משתחררים ממחשבות אובססיביות? <

 


מהן האובססיות הכי נפוצות?

 

אלה התכנים האובססיביים והמחשבתיים השכיחים ביותר:

 

  • אחד הביטויים המטרידים ביותר של OCD בשנים האחרונות הוא תסמונת של דחיה, בוז וגועל כלפי הגוף -  BDD - הפרעה שקשורה ישירות בעליה התלולה בשיעור הניתוחים הפלסטיים, מגיל הנעורים וצפונה. אם אתם לא מכירים, חשוב לקרוא: הפרעת גוף דיסמורפית (BDD)
  • חשש מהידבקות - זיהומים, חיידקים, מחלות, אבק ואף חומרי ניקוי. פחד מהידבקות במחלות, כמו איידס, סטרפטיקוקוס, או סרטן,  כאבי ראש, מעי רגיז, קרוהן ועוד
  • פחד מאיבוד שליטה - לפגוע באחר, לפלוט משהו לא במקום, לגנוב משהו. בא לידי ביטוי בדחפים שמאופיינים באגרסיביות מאוד גבוהה המתלווה למחשבות של חשש שלא אהיה מסוגל לשלוט בעצמי מלפגוע במישהו או מהמחשבה שאולי פגענו במישהו ולא שמנו לב.
  • פרפקציוניזם – דיוק וסימטריה מאוד מעסיקים את המתמודדים: הם פוחדים לשכוח דברים או לאבד, קושי להיפטר מדברים מחשש להזדקק להם בעתיד. 
  • ספקות חוזרים – גז שנשאר דלוק, דלת שלא ננעלה או תחושה מטרידה לגבי שכחה. הספק מקנן וגוזל מרחב חשיבה
  • אובססיות אחרות – אמונות תפלות ומחשבות מאגיות שמיוחסות למספרים, פרטי לבוש וצבעים, ואפילו OCD עונתי שמופיע רק בחורף.  פחדים מניתוח, פחד מפגיעה בעובר במהלך הריון, חרדות אובססיביות לאחר לידה ואפילו החמרה של פגיעות ספורט. עולים גם פחדים פנימיים מגוונים - הפרעות אכילה, התקפי חרדה, התמכרות, הקפדה על סימטריה, סדר, פרפקציוניזם, כישלון, בושה ועוד הזרוע נטויה.

     

 

OCD OBSESSIONS

מהן קומפולסיות (טקסים) ב-OCD?

קומפולסיביות פירושה התנהגויות כפייתיות שכוללת טקסים (ניקיון, שטיפת ידיים, סידור, בדיקה) או פעולות מנטליות (תפילה, ספירה) חזרתיות שהאדם חש דחף כפייתי לעשותן כתגובה לאובססיביות, או לפי חוקים שיש ליישמם בנוקשות.

מקור המילה קומפולסיה במילה הלטינית, compellere, שמשמעה אילוץ בכוח או הידחקות לפינה. 

הקומפולסיה, או הריטואלים המנטליים, מכוונים למניעה ולהפחתת מצוקה נפשית, או במטרה למנוע התרחשות של מאורע מאיים. הם משמשים את האדם האובססיבי כהתנהגויות מגוננות (safety behaviors). עם זאת, הטקסים הקומפולסיביים או הפעולות המנטליות אינן מצויות בהכרח באופן מציאותי וסיבתי לאירוע אותו הן אמורות לנטרל ולמנוע, או שהן ממש מוגזמות. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

טקסים (RITUALS) מנטליים והתנהגותיים בהפרעה טורדנית כפייתית

 

 טקסים כפייתיים

 

ההקלה המתקבלת כתוצאה מההתנהגות הקומפולסיבית זמנית בלבד.

לאחר שחלפה, מתעוררות שוב תחושות החרדה שקדמו לה ודוחפות חזרה אל ההתנהגות הכפייתית המרגיעה.

כך, האדם הסובל מ-OCD מוצא עצמו לכוד בתוך מעגל אינסופי של מחשבות-חרדה-התנהגות, ההולך ומתחזק בכל סבב.

המלכוד המתסכל בסבך המעגל האובססיבי-קומפולסיבי גוזל אנרגיה וזמן רבים, מחיר כבד שמונע הפניה של האנרגיה לעיסוקים מקדמים בחיים. 

 

 

מהם הטקסים השכיחים ביותר בהפרעה טורדנית כפייתית?

טקסים קומפולסיביים יכולים להיות התנהגותיים או מנטליים. תכליתן העיקרית של הקומפולסיות היא להרגיע את החרדה שמעוררות האובססיות.

קומפולסיות נחלקות לכמה סוגים:

  • טקסים של שטיפה וניקיון - קומפולסיות שמרגיעות חרדה אובססיבית מלכלוך או הדבקה. 
  • טקסים של בדיקה כפייתית – מאופיינים בבדיקות חוזרות של אובייקטים (למשל אוטו, דלת וכו'), בדיקה האם יגרם נזק לעצמו/לאחר, בדיקה שלא קרה משהו נורא, שלא עשה טעות, נעילת דלתות וחלונות.
  • חזרתיות – קריאה וכתיבה מחדש, חזרה על פעילות יומיומיות (כניסה ויציאה, התיישבות וקימה), תנועות גוף, חזרה על פעילות מספר ספציפי של פעמים (למשל אדם שיש לו מחשבה אובססיבית שהוא ירגיש בטוח רק אם יכנס הביתה וידליק ויכבה את האור שלוש פעמים יעשה טקס חזרתי בהתאם).
  • אגרנות - איסוף חפצים, סידור חפצים בסדר מסוים

 

 

 

OCD and BLAME

 

טיפול פסיכולוגי ב-OCD 

מתי מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בהפרעה טורדנית כפייתית?

קשה לומר באופן חד משמעי אילו סימפטומים וסימנים מעידים על דגל אדום בו נדרשת פניה לקבלת טיפול מקצועי.

יחד עם זאת, פגיעה בתפקוד המשפחתי, הזוגי והתעסוקתי, מהווה אינדיקציה חשובה לפנייה לעזרה.

 

 

EXPOSURE AND RESPONE PREVENTION 

איך עובד טיפול CBT ב- OCD?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי חותר לאתגר טיפולי רב-ערך: לקחת את השליטה בחיים בחזרה. במרבית טכניקות ה-CBT מלמדים את המטופל גישה אקטיבית, לא לתת לאובססיות "לנצח" ולהשתלט על החיים, מבלי להיכנע לאובססיות ולקומפולסיות. במובן מסוים, המטופל נדרש לפתח עירנות כדי לא להיות עירני לתכנים שאינם רלוונטיים ושמציתים את התסמינים. 

בפועל, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עוזר למטופל עם OCD לצמצם את ההתנהגויות המגוננות (הטקסים) ומציידת אותו בכלים שיאפשרו לו להצטייד בדרכים אלטרנטיביות ויעילות להרגעת הפחד שמעוררות האובססיות.

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

טיפול CBT | המדריך השלם לטיפול קוגניטיבי התנהגותי

 


איך עובד טיפול CBT מהגל השלישי ב- OCD?

חלק חשוב מגישות הגל החדש / השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי של מבוסס על קבלה ושינוי, שיטות הנעזרות בטכניקות קשיבות (mindfulness). הטיפול עוזר לאדם לקבל את המחשבות הטורדניות כחלק מתודעתו ולא בהכרח כאמת.

האתגר כיום הוא להעצים את המטופל ולא רק להכחיד את ההתנהגויות. חשוב שהמטופל יבין את הקשר הסיבתי בין אופני החשיבה שלו לבין הפחתת הסימפטומים, או הגברתם. זה שונה מהכחדת הסימפטומים גרידא, מטרה התנהגותית חלקית שלעיתים פוגעת בנכונות של המטופל להמשיך בטיפול. 

באותו אופן גם כאן: השתחררות מהקומפולסיות חשובה מאוד, אבל לצידה חייבת להתפתח הבנה לגבי המסוגלות של האדם לנהל את "משק הבית המחשבתי" גם בתום התהליך הטיפולי.

 

 השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

הגל השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי


איך מיינדפולנס עוזר ל-OCD?

טכניקת ה'מיינדפולנס' (Mindfullness), או 'קשיבות' בעברית , היא שיטה פסיכולוגית שמכוונת וממקדת את האדם להעניק תשומת לב לחוויות שהוא חווה בהווה באופן לא ביקורתי ושיפוטי, וכך לחיות חיים טובים, רגועים ושלווים יותר.

משתמשים בטכניקה זו בעיקר כדי לטפל בהפרעות נפשיות מגוונות, כגון חרדה או דיכאון. ניתן להשתמש בה גם כדי לטפל בהפרעה טורדנית-כפייתית על מנת לזהות ולתייג את המחשבות האובססיביות, ולהפנות את האנרגיות לפעילויות בריאות במקום להיכנע לדחפים. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מה זה מיינדנפולנס?

 


מה דורש טיפול CBT כדי להצליח לשפר את חיי המטופל?

מחויבות

הטיפול דורש מחויבות גבוהה לעבודה בבית ועליה בעצם מתבססת הצלחת הטיפול, ואפשר לומר כי זה הרכיב המרכזי בו. מי שמשקיע, יכול להצליח. 

 

עקביות

מעידות וצעד קטן אחורה מופיעים לעיתים לאורך הדרך בטיפול, בין המפגשים, בעיקר כאשר המטופל מתמודד עם אירועי-חיים מלחיצים ומעוררי חרדה. השאלה המרכזית היא עד כמה קיימת הנכונות לחזור לדרך המלך של העבודה הקשה.

המטופלים מתבקשים לנטר ולעקוב בקפידה אחר תופעות מגוונות שמופיעות לאורך הדרך. במובן מסוים, המטופל דרוך לקראת סינגלים מהסביבה ומהמוח, כדי לתעד אותם וללמוד לשלוט במשוואות הבריאות שנלמדות בטיפול. 

מוטיבציה

המטפל מאתגר את המטופל מבחינה מוטיבציונית: 

"האם באמת היית מעדיף לחשוב שוב ושוב על אותו דבר?"

"מה היית רוצה לעשות בזמנך הפנוי במקום לעשות את הקומפולסיה?"

"האם אתה נכון לקחת את ההגה ולהוביל את חייך במקום לתת למוח להוביל?"

 

קבלה

הכי חשוב להבין שהצד הרגשי אינו אינדיקטור להצלחת הטיפול, אלא הלמידה לגבי הכחדת הרלוונטיות של סינגלים מוחיים על אירועי חירום. מצד אחד, חשוב לקבל את הרעש האובססיבי, מצד שני לעמוד מולו ולהפחית בחשיבותו. 

 

 


מהי יעילות הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי ב-OCD?

הטיפול היעיל ביותר ב-OCD הוא טיפול התנהגותי (Franklin & Foa, 2011, Olatunji et al., 2013).

לצד הנתונים המחקריים,  לא ניתן להפחית בחשיבותו של הקשר הטיפולי המיטיב, שמבסס את המוטיבציה והאמון שנבנים בין המטפל לבין המטופל. 

מחקרים שמשווים בין השפעת הרכיב ההתנהגותי לבין הקוגניטיבי, מצאו שלפעמים זה אותו דבר, הקוגניטיבי יעיל כמו ההתנהגותי, ולפעמים מוצאים שהטיפול ההתנהגותי יותר יעיל, וזהו ממצא יותר עקבי.

מטא אנליזה העלתה שהטיפול ההתנהגותי יעיל יותר מהטיפול המשולב (קוגניטיבי+ התנהגותי). כנראה מה שחשוב באמת זה הליך החשיפה ומניעת התגובה, אליו נגיע מיד. 


מה החסרונות של טיפול בחשיפה ומניעת תגובה?

החיסרון המשמעותי של CBT הוא אחוז נשירה גבוה, כמו גם או סירוב להגיע ולהמשיך בטיפול, בשיעור של 30%-47% (Twohig et al., 2010)- בעיקר מכיוון שהרכיב ההתנהגותי של הטיפול מעורר מידה רבה של חרדה. 

חיסרון נוסף – במקרים רבים לא ניתן להגדיר את המהלך הטיפולי כמוביל ל"ריפוי" ההפרעה,  אלא כהפחתה בסימפטומים ושיפור איכות החיים.  OCD לרוב אינה נעלמת לחלוטין והטיפול עוזר בהפחתה של עוצמת התסמינים.

עם זאת, חשוב לציין כי לאחרונה נבחן פרוטוקול של טיפול אינטנסיבי וקצר מועד ב-OCD (שבועיים!). המחקרים מראים תוצאות מרשימות. 

 

 


מהם העיוותים הקוגניטיביים ב-OCD?

 

הגישה הקוגניטיבית מציעה מודל שבנוי על 6 כשלים חשיבתיים עמו מתמודדים אנשים עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית:

 

  1. תפיסת אחריות מוגברת- דומה למה שפרויד דיבר עליו. המטופל מאמין שהוא חייב למנוע נזקים גם במצבים ש אחרים היו נמנעים מכך.

  2. דגש-יתר על תהליכי חשיבה - המטופל מאמין שמחשבות ודימויים שחולפים לו בראש חושפים את האופי האמיתי שלו, או שיש להם משמעות- "אם חשבתי את זה אז האירוע יתרחש או התרחש". אובססיביים מייחסים משמעות יתרה למחשבותיהם - "זה לא מקרי, יש לזה משמעות" - "אם קופצת מחשבה שאבא שלי ימות יכול להיות שאני באמת רוצה שהוא ימות"

  3. הערכת-יתר של סכנות בעולם

  4. צורך מוגזם בשליטה במחשבות ודחפים

  5. קושי מול מציאות עמומה וחוסר-ודאות

  6. פרפקציוניזם אישיותי מובנה

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מהם 10 עיוותי החשיבה? 

 


איך עובד טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (CBT-ERP)?

 

מטפל CBT מנוסה בטיפול בתסמונת OCD, ילמד את המטופל להטיל ספק בהסתברות של הפחדים ולאתגר את הלוגיקה הנסתרת מן העין. 

 
בבסיס טיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי ל-OCD עומדת שיטת החשיפה ומניעת תגובה (exposure and response prevention).  

 

הטכניקה ההתנהגותית של חשיפה ומניעת תגובה (שנקראת בקצרה ERP), מתמודד המטופל עם המחשבות, הדימויים, ההקשרים והמצבים מעוררי החרדה ב-OCD. 

כפי שניתן לראות בתרשים,  שני הרכיבים הפעילים בטיפול הם- מניעת תגובה (response prevention)  וחשיפה (exposure) – שמטרתה לפתח הביטואציה להתניה שמעוררת את האובססיה.

הטיפול עוזר במידה רבה מאוד לכ80% מהמטופלים. זאת בהשוואה לטיפול תרופתי, שמסייע לכ50% מהמטופלים, עם תופעות לוואי ושיעורי הישנות גבוהים.
 

  בחשיפה ומניעת תגובה טיפול ERP

 

 

  • חשיפה- המטופל נחשף באופן אקטיבי והדרגתי, מהקל אל הכבד, בעוצמה הולכת וגוברת עד שהוא מפתח הביטואציה. התהליך נעשה עם ליווי המטפל ועם הרבה עבודה פסיכו-חינוכית (ראו בהמשך הסבר על פסיכואדוקציה). המטופל צריך לדעת שבתחילת התרגול החרדה נוטה לעלות, אך אם מתמידים בכך, החרדה תפחת. חשוב גם להבין שמדובר באחת השיטות הפשוטות והמוכחות ביותר בפסיכולוגיה קלינית. היא עובדת עבור כולם, בהינתן הנכונות, המוטיביציה וההתמדה. למשל, אם קיימת המנעות להשתמש בשירותים ציבוריים כתוצאה מחרדה אובססיבית מזיהום, המטופל יתחיל להיחשף למצב מאיים זה.  לאחר מספר פעמים של התנסות, האסוציאציה שבבסיס ההתניה תלך ותישחק עד שהמטופל יעבוד הכחדה ולאחריה ילמד למידה חדשה, לפיה הסכנה מזיהום בשירותים אינה מעוררת מידה כל כך גבוהה של חרדה (עדיין, אם הוא יעדיף להתאפק עד הבית, זה בסדר גמור. הנקודה היא שהעדפה זו תיעשה מתוך בחירה ולא כהתנהגות מגוננת מפני החרדה).
  • מניעת תגובה- המטופל נמנע אקטיבית מלבצע את הטקסים, אותן התנהגויות קומפולסיביות. למשל, אם אדם מחזיק בקביעות מגבונים לחים כדי לנקות את הידיים לפני השימוש בשירותים, הואימקבל הנחיה לא לעשות זאת. 

 


איך מתבצע טיפול בחשיפה באמצעות הטלפון הניד?

 

מעניין שטיפול בחשיפה ב-OCD יכול לעבוד גם כטיפול עצמי, פשוט באמצעות צפייה בסרטון של עצמך בעת ביצוע התנהגויות כפייתיות: 

במחקר חדש השתתפו מתמודדים עם OCD לניקיון, שהתבטא בשטיפת ידיים כפייתית. החוקרים צילמו סרטונים של המטופלים רוחצים ושוטפים ידיים במרץ, ולאחר מכן התבקשו המטופלים לצפות בעצמם באמצעות מסך הטלפון הניד. המחקר העלה כי הצפייה בקומפולסיה האישית עזרה בהרגעה וביצירת כושר מנטלי. 

 
 

מהי פסיכואדוקציה (Psycho-Education) בטיפול ב-OCD?

פסיכואדוקציה (Psycho-Education) היא מרכיב חשוב בכל טיפול ובפרט ב-CBT. המטפל מתעדכן בידע העדכני ביותר ומשתף את המטופל באופן שוטף במידע אודות ההפרעה.

ידע זה מסייע למטופל להכיר טוב יותר את עצמו, לקבל את ההפרעה ומתוך קבלה זו לגייס את כוחות ההתמודדות והריפוי. 

טיפול CBT ב-OCD יכלול תמיד אלמנט פסיכו-חינוכי, שנעזר כיום גם בידע נוירופסיכולוגי, כמו התייחסות לתקלה בתהליך הסינון במוח.

הרעיון הוא כאמור ללמד את המטופל מה אנו יודעים כפסיכולוגים  על ההפרעה, מה הניסיון הקליני מלמד אותנו, וכך לגייס אותו לטיפול. 

לרובנו יש מחשבות לא רציונליות והגיונית שמעוררות רצון לבדוק ולוודא, ולרובנו יש גם את היכולת לומר שהמידע לא רציונלי ולסנן אותן החוצה.

אצל המתמודדים יש תקלה פיזיולוגית שלא מאפשרת לסנן, לכן הם נתקעים בלופ.

מידע כזה מקל על מטופלים רבים  שעובדים בשיטת ה-ERP.

ברגע שמלמדים את המטופל זה עוזר לו לזהות מתי הוא עצמו תקוע בחשיבה אובססיבית, מלמדים אותו להסתכל על הבעיה "מבחוץ".

ברגע שאפשר לזהות אותה, נוצרת נקודת פתיחה שממנה יותר קל להילחם בזה.

מתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית הם חקרנים וסקרנים, וטוב שכך. לכן מנסים רבים שיטות טיפול פסיכולוגי שונות, כמו היפנוזה או נוירופידבק.
  
 
 

טיפול תרופתי ב-OCD

 

OCD DRUG THERAPY


מה התרופה הכי יעילה לטיפול ב-OCD?

הטיפול התרופתי המקובל כיום ל-OCD הוא בעיקר אנפרניל / מרוניל (כלורפרומזין), תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקלים וכן תרופות אנטי-דיכאוניות ממשפחת ה-SSRI או SNRI

חשוב לדעת שהתרופות הללו אינן ממכרות ואינן משנות את אישיות האדם באופן בלתי הפיך, למרות שמוכר כיום קושי זמני להפסיק את השימוש בהן.   

ואכן, בדומה לדיכאון, ישנן תרופות ל-OCD שמבוססות על הגברת פעילות הסרוטונין במוח.

מחקרים עכשוויים מצביעים על מערכות ייצור הגלוטמט והדופמין במוח כמעורבות אף הן בהפרעה.

הסיבה שתרופות אלו נרשמות כתרופות קו ראשון היא שיש להן מעט תופעות לוואי ביחס לתרופות אחרות. יחד עם זאת, אין תרופה ספציפית ממשפחת ה-SSRI שנמצאה יעילה יותר בהשוואה לאחרות עבור מטופלים עם OCD. 

 


מה החסרונות של טיפול תרופתי באוסידי?

 

לעתים מתחילים לחוש שהתרופות הללו משפיעות לטובה רק לאחר שבועות של טיפול, אם בכלל, ובעבור מתמודדים הסובלים מ-OCD חמור, מדובר בטבלאת ייאוש שנמשכת נצח - כן ההפרעה מקשה עליהם לנהל את חיי היומיום.

בנוסף, גם כאשר מוגדרת הצלחה, מדובר על שיפור צנוע במצב הקליני - בערך 30-40% של הפחתה בתסמינים.

רבים מהמטופלים מתמודדים עם חששות לפתח תלות בתרופה, פוחדים מתופעות הלוואי (כמו נזק לכבד), מאובדן הדרגתי של ההשפעה הביוכימית עם הזמן ומהסטיגמה שכרוכה בנטילת תרופות פסיכיאטריות.

לכן טיפול תרופתי אמור להיות חלק מהתהליך הטיפולי הפסיכותרפי - מקום בו אפשר לדון, להתייעץ ולחשוב יחדיו על הכדאיות. 

נתון מצער ומרכזי הוא שרק 40%-50 מהמטופלים מושפעים מהטיפול התרופתי ומראים הפחתת סימפטומים.

מחקר סיני שפורסם אשתקד, בחן את ההשפעה של טיפול r-TMS, גירוי מגנטי חזרתי במוח, על מטופלים עם OCD עמיד לתרופות. ממצאי המחקר מעודדים, כאשר התוצאות חיוביות יותר עם מטופלים שאינם סובלים מהפרעת דיכאון קליני נלווית ושאינם מעלים התנגדות לטיפול פסיכולוגי. 

  

 


מהו OCD עמיד לטיפול?

במקרים לא מעטים OCD עלולה להיות הפרעה עקשנית במיוחד, ומטופלים אינם מגיבים בשיפור הסימפטומטי המיוחל.

מבחינת סטטוס ההפרעה, בחלוף שני סבבים ששילבו טיפול תרופתי ו-CBT-ERP יוגדר המטופל כמתמודד עם OCD עמיד לטיפול

במצבים של OCD עמיד נשקלות כמה אפשרויות טיפוליות, חלקן חדשניות ומצויות בחזית המחקר הקליני (למשל, גריית מוח עמוקה). 


איך שילוב של תרופות נוירולפטיות עוזר בטיפול?

הוספת מינון מצומצם של תרופות נוירולפטיות - אלה כוללות ריספרדל / ריספרודון בשילוב עם אבילפיי, הלדול או פריקאט.

התרופות הללו ניתנות אמנם במקרים של הפרעות נפשיות חמורות יותר, אך מחקרים עדכניים בפסיכיאטריה מעודדים שימוש חלקי בהן ב-OCD עמיד. 

 ocd עמיד לטיפול


איך מטפלים ב-OCD באמצעות גריית מוח עמוקה (DBS)? 

DBS היא שיטה טיפולית בה מעוררים גרייה מוחית עמוקה באמצעות מכשור rTMS.

השימוש בגרייה מוחית עמוקה החל להיחקר בתחילת שנות ה-90 בכדי לטפל בהפרעות מצב רוח.

עם השנים העלו פרסומים מקצועיים כי השיטה רלוונטית להפחתת תסמינים טורדניים וכפייתיים ב-OCD והיא מראה תוצאות מרשימות של שיפור בשני שליש מהמקרים.

 


האם קטמין יעיל לטיפול ב-OCD?

קיימות עדויות ראשוניות על היעילות של תרופות מבוססות קטמין לטיפול ב-OCD, ובתחילת 2019 אישרה FDA את התרופה Spravato

קטמין הוא חומר סינתטי שמשמש בעיקר לצרכי הרדמה, שפועל במערכת הגלוטמט המוחית. 

לקטמין מוניטין גרוע, בעיקר כסם האונס,  והוא רשום בפקודת הסמים בישראל ובעולם המערבי, למרות עשור מחקרי בו דורך כוכבו כתרופה חדשנית בעלת פוטנציאל יוצא דופן.

מחקרים קליניים מבוקרים מעידים על יעילות הקטאמין לטיפול בדיכאון עמיד, בהפחתה מיידית של מחשבות אובדניות אקוטיות, בהפחתה דרמטית בכאבים כרוניים ובטיפול בדלקות גופניות.

ketamine ocd

 

לאחר שאושרה התרופה esketamine, שמה הגנרי של קטמין, לטיפול בדיכאון קליני עמיד, שדורש התערבות מהירה, נצפו תוצאות מבטיחות גם בטיפול ב- OCD: 

מחקר חדש בחן 15 מתמודדים עם OCD, שחולקו אקראית לקבוצת מחקר, בה קיבלו המשתתפים טיפול בקטמין או לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת-דמה. השפעות הקטמין היו מיידיות - 40 דקות אל תוך הטיפול מרגע מתן העירוי לווריד. ההשפעה החיובית הוסיפה להיטיב עם מרבית הנבדקים גם שבוע לאחר הטיפול. תגובות המשתתפים היו ממש מרוממות נפש והם דיווחו על הקלה סימפטומטית רבה באובססיות ובקומפולסיות. 

האתגר הפרמקולוגי הבא הוא לפענח את אופני הפעולה של קטמין על במוח, זאת המטרה להניע תהליך מדקילזציה, חקיקה, מזעור תופעות הלוואי של הסם ושימוש מותאם שיצמצם את הסיכון הפוטנציאלי להתמכרות לקטמין ולסבול מתופעות הלוואי הדיסוציאטיביות שהוא מעורר. 

ספציפית לנושא שלנו, כמה קבוצות מחקר של חוקרי OCD באוניברסיטת סטנפורד מתכננות לבצע ניסיונות מחקריים בהם ישולב טיפול בקטמין יחד עם הפרוטוקול הטיפולי של חשיפה ומניעת תגובה (CBT-ERP).

הרעיון אינו לספק למטופלים קטמין לאורך זמן, אלא להיעזר בו כפלטפורמה טיפולית קצרת-טווח להקלה, שתאפשר למתמודדים לעודד את המטופלים ולתקף את המסוגלות שלהם להתמודד עם ההפרעה, מה שידרבן ויניע אותם להמשך הטיפול המאומץ בחשיפה ומניעת תגובה.

 


מתי נוקטים בניתוח מוח ל-OCD?

שיטת ההתערבות הרדיקלית ביותר, של ניתוח מוחי, נשקלת אך ורק במקרים של מטופלים הסובלים מ- OCD חמור ועמיד ואינם מגיבים לטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים. 

ניתוח נוירולוגי חודרני זה ממוקד ב- Cingulate Bundle (ראו סימון באיור).

תחילת דרכו של ניתוח זה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אז כונה Psychosurgery.

Cingulate Bundle

 

השיטה עוררה (ועודנה מעוררת) מחלוקת מקצועית בקרב קלינאים, חוקרי מוח ופסיכיאטרים.

מחקר שנערך בשנים האחרונות מלמד כי מחצית מהמטופלים שעברו ניתוח נוירולוגי הראו שיפור מסוים בסימפטומים הכפייתיים, ובבדיקת מעקב בחלוף 7 שנים נמצא כי 15% מהמשתתפים החלימו מההפרעה באופן מלא. בכל שנה מבינים חוקרים יותר ויותר על הסיבות והגורמים ל-OCD והטיפולים משתפרים.

הנחת העבודה היא שתוך שנים ספורות כבר לא יהיה צורך בטיפולים ניתוחיים.

 

 

הכי חשוב, לא להתייאש ולהמשיך לנסות ERP, אולי אצל פסיכולוג אחר:

במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי טיפול בשיטת חשיפה ומניעת תגובה (ERP), נמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים שטיפול תרופתי לא הועיל להם.

מחקר נבדקו 32 מטופלים שסבלו מ- OCD וטיפול תרופתי (מסוג ריספרידון) לא עזר להם. לאחר 17 שבועות של טיפול בחשיפה רובם הגדול (78 אחוזים) העידו על שיפור בסימפטומים של OCD.

החוקרים ציינו שהתרומה של טיפול בחשיפה ב-OCD הייתה ידועה אבל הממצא המפתיע הוא שהטיפול יעיל גם עבור אנשים שטיפול תרופתי לא עזר להם. 

 


איך טיפול קבוצתי עוזר לטפל ב-OCD?

 

גם טיפול קבוצתי וקבוצות לעזרה עצמית משמשות לעיתים קרובות לטיפול בהפרעה אובססיבית-כפייתית. הקבוצות מאפשרות תמיכה הדדית, אוניברסליות (גילוי שאחרים מתמודדים עם קשיים דומים לשלך) ולמידה של מידע חדש על ההפרעה והיבטים רלוונטיים הקשורים בה.

המטופלים לומדים למקד מחדש את תשומת הלב ולזהות דחפים קומפולסיביים שהם צפויים להרגיש. בנוסף, המתמודדים סובלים באופן קבוע מבידוד ומרגשות בושה (שמובילים לעיתים להסתרה) וקבוצה מספקת הקלה רבה. 

לפי מחקרים עדכניים, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ל- OCD, המועבר באופן מובנה במסגרת קבוצתית הוא טיפול קליני יעיל שנותן תוצאות יפות.

למעשה, הוא מוסיף לטיפול הפסיכולוגי הסטנדרטי את היתרונות הקבוצתיים שתוארו לעיל. 

OCD PSYCHODYNAMIC PSYCHOTHERAPY


כיצד עוזר טיפול במציאות מדומה (VR) לטיפול ב-OCD?

 

חברת בריינסווי הישראלית פיתחה קסדה מבוססת מציאות מדומה לטיפול ב-OCD.

 
הקסדה החדשה, מבוססת טכנולוגיית VR קיבלה לאחרונה את אישור ה-FDA והיא מהווה כיוון מבטיח לטיפול לא פולשני להפרעה. 
 
יישומים נוספים של טכנולוגיית מציאות מדומה משמשים מומחים ב-ocd למטרות אבחון:
למשל, קבוצת מחקר יצירתית פיתחה משחק שמדמה תסמינים של OCD בזמן אמת. מחקר הערכה שבחן את המשחק מלמד כי ניתן להיעזר בו כדי להבחין במידת החומרה של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית אצל נבדקים. 

 

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

טיפול עם קסדה לגרייה מגנטית מוחית עמוקה


מהו טיפול אינטנסיבי קצר מועד ב-OCD?

תוכנית טיפולית אינטנסיבית וממוקדת לטיפול ב-OCD בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים מוכיחה את עצמה בפרקטיקה ובמחקרים: תכנית הטיפול האינטנסיבית מורכבת מפגישות קבוצתיות בנות שעתיים-שלוש, פעמיים בשבוע, בשילוב ארבע שעות של טיפול אישי בשבוע.  

חלק מהמטופלים מספיקים להשלים את הטיפול תוך שבועיים בלבד ומראים תוצאות עמידות לאורך זמן, שאינן נופלות מפסיכותרפיה ארוכה יותר. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

טיפול קצר מועד- איך הוא עובד, למי הוא מתאים, למי לא ולמה?

  


איך עוזרת שיטת הראיון המוטיבציוני לטפל ב-או סי די?

גישת הטיפול של הראיון המוטיבציוני נמצאה יעילה בעיקר עבור טיפול בהתמכרויות, אולם היא רלוונטית מאוד גם לטיפול ב-OCD. 

המטפל בראיון המוטיבציוני תומך במטופל באמצעות גילוי כלים יישומיים חדשים לניהול סימפטומים הקשורים ל- OCD. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

הראיון המוטיבציוני

 


האם EMDR יעילה לטיפול בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית?

 

 

EMDR היא דרך טיפולית מוכחת לחרדות, PTSD ודיכאון.

על אף שהגורמים לפריצת OCD אינם כרוכים בטראומה נפשית, קשר כזה בכל זאת קיים, כאשר מרבית הסובלים מ-OCD חוו לפחות אירוע טראומטי אחד בחייהם.

המתמודדים עם OCD נוטים ״להיתקע״ בעולמם החשיבתי, והיתרון של שיטת EMDR במקרה זה מתבטא בשילוב הייחודי של עיבוד חשיבה שלילית, רגשות ותחושות גופניות.

עם זאת, חשוב לסייג:

בניגוד למטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה, PTSD ודיכאון, טיפול EMDR בהפרעת OCD ידרוש לרוב שילוב עם שיטת טיפול נוספת, בעיקר חשיפה ומניעת תגובה.

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מהו טיפול EMDR?

 

כיצד טיפול משפחתי תורם למתמודדים עם OCD?

הפרעה טורדנית כפייתית גורמת לעיתים קרובות לבעיות בחיי המשפחה, לקשיים בזוגיות ובהורות ובהסתגלות חברתית.

טיפול משפחתי עשוי לעזור בהבנת ההפרעה, בקבלתה ובהפחתה של קונפליקטים משפחתיים. בהיות הטיפול המשפחתי מבוסס על גישה מערכתית, הוא עשוי גם להניע בני משפחה וללמד אותם כיצד לעזור לאחים, לילדים ולבני הזוג המתמודדים עם OCD.

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מהו טיפול משפחתי?

  

למה טיפול דינמי פחות יעיל לטיפול ב-OCD?


לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, אובססיה נובעת מדחפים מודחקים שמופיעים בדרך מוסווית. בטיפול דינמי, המטפל והמטופל עובדים על הוצאתם לאור העולם ובפתרון הקונפליקט המתחולל סביבם.

אבל  התאוריה הפסיכודינמית לא הצליחה עד כה לתרגם את הידע העצום שמצוי בה לטיפול נפשי יעיל בהפרעה טורדנית כפייתית.

יש הטוענים כי טיפול דינמי ב-OCD עלול אפילו להזיק. הגישה לדורותיה, מפרויד ועד היום, רואה באובססיה מנגנון הגנה ששומר על הנפש מפני חרדה חזקה יותר, מאיימת יותר, שרובצת מתחתיה - כלומר, למרות שהאובססיה מאיימת, המחשבה אינה הכאב האמיתי

מנגנוני ההגנה הדומיננטיים ב-OCD הם התקה והיפוך תגובה . כאשר מתעוררת חרדה סביב תכנים לא מודעים קשים, שלא ניתן לחשוב אותם, מגויסות האובססיה והקומפלוסיה כדי לשמור על הנפש.  כאשר אנחנו חוששים מאוד מתוקפנות לטנטית כלפי היקרים לנו, מתעוררים רגשות אשם קשים והרגשה שהתוקפנות הפנימית עלולה להביא לתוצאות חיצוניות נוראיות.

במשך שנים התיאוריה לא נתמכה, אך בשנים האחרונות התיאוריה זכתה לתמיכה אמפירית מסוימת (Moritz et al., 2009, 2011): אחת מההטיות הקוגניטיביות שגישת CBT חוקרת היא אחריות יתר - אנשים נוטים לקחת אחריות על דברים שרוב האנשים לא נוטים לקחת אחריות עליהם, וזה מזכיר את טענתו של פרויד על מוסריות יתר.

 

עוד השערות דינמיות על OCD

  • קשר לטראומה בילדות (Mathews et al., 2008)- האדם נמנע מיחסים אישיים כי זה מסוכן מדי. במחקר נמצאה קורלציה בין התעללות רגשית והזנחה פיזית ל-OCD. ההתעללות ממנה סבלו מתמודדים עם OCD סמויה יותר מהמצוי, מהסוג שיתגלה אחרי חפירה מדויקת בטיפול. 
  • קושי לשאת רגשות אמביוולנטיים - למתמודדים עם OCD קשה יותר להחזיק רגשות מנוגדים בעת ובעונה אחת, למרות שבהרבה מובנים החיים דורשים את היכולת הזו.
  • שילוב אישיותי משולש בין אחריות, אשמה ותוקפנות - למשל, גבר שבודק כל הזמן שהכל כשורה עם בת הזוג שלו  (אחריות),  מלקה את עצמו אם הסתכל על מישהי אחרת (אשמה) וכאשר יפנה לטיפול יגלה שחבוי בו כעס רב ומוכחש כלפי בת הזוג (תוקפנות). 

  • האובססיבי נוטה להסתגר מהעולם- גם אם הוא חברותי יש לו נטייה להיכנס פנימה לאובססיות ולעולם הפנימי שלו המלא בחוקים נוקשים. פסיכואנליטיקאים נוספים הרחיבו זאת אח"כ ואמרו כי העולם החיצוני נחווה כל כך מסוכן ובלתי צפוי שפשוט אתה מעדיף להיכנס לתוך העולם שלך עם חוקים נורא ברורים.

כאמור, הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית עדיין לא מצליחה לבסס לטיפול יעיל להפרעה, ופסיכולוגים קליניים מהגישה הדינמית מעדיפים להפנות מטופלים למטפלי CBT.

גם פרויד עצמו, שניתח לעומק את המקרה של "איש העכברוש" במאמרו נוירוזה אובססיבית (1895, Freud),  ציין בהכנעה שאולי מחקר ביולוגי יוכל לשפוך אור בנושא.

OCD SELF HELP
 
 

 

איך עובדים טיפולים רגשיים בהבעה ויצירה ב-OCD? 

הטיפול הפסיכואנליטי הקלאסי, לצד השיטות הטיפוליות שהתפתחו מתוכו, אינו מצליח לספק מענה פסיכולוגי יעיל דיו עבור הפרעה טורדנית כפייתית.

אבל מה לגבי טיפולים אקספרסיביים?  

פסיכודרמה, למשל, שניתן להעביר כטיפול פרטני או קבוצתי, מאפשרת לצאת מהקופסא הטיפולית הסטנדרטית של OCD ולחזק את עמודי התווך הטיפוליים של טיפול קוגניטיבי התנהגותי ב-OCD. 

למרות שפורסמו עד היום רק תיאורי מקרה אנקדוטליים על הצלחת טיפול באמצעות פסיכודרמה בהפרעה טורדנית כפייתית, ולא מחקרים מבוססי ראיות, הרעיון של שילוב היבטים פסיכודרמטיים בטיפול ב-ocd די מרתק.

פסיכודרמה מאפשרת שיחה ייחודית של המטופל עם התסמינים של ההפרעה האובססיבית קומפולסיבית, באמצעות הומור, הזדהות ומשחק.

למשל - 

מה זה אומר להיות המחשבה? 

איך זה להיות הטקס?

 יישומים של פסיכודרמה הראו המלצות יפות בעבר לטיפול נפשי בגמגום, הגיוני שגם כאן יוכלו לתרום למהלך טיפולי אינטגרטיבי.

 

גם טיפול באמנות פלסטית, בעיקר בציור, עשוי להוות דרך עוקפת במצבים של OCD עקשן במיוחד: מטופלים עם OCD, ובייחוד ילדים, עם ההפרעה מתקשים להתמודד ישירות עם היקף הסימפטומים, ויש אינדיקציות על כך שהם יכולים להפיק תועלת טיפולית מציור חופשי ופיסול.


מהן ההמלצות לטיפול עצמי ב-OCD?

 

באופן כללי, קשה מאוד ולעיתים בלתי אפשרי לטיפל באופן עצמאי בהפרעה. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע. מפורטות כאן, בקיצור, כמה טכניקות וכלים הלקוחים מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. מטופלים שחוו הקלה בסימפטומים, מספרים שטכניקות אלה עזרו להם במיוחד. בהינתן מוטיבציה גבוהה והשקעה, הכול ניתן לביצוע גם לבד. אולם, אם אתם מעוניינים בטכניקות המותאמות לכם ולקושי הייחודי שאתם חווים, מומלץ לפנות למטפל מקצועי.

כלים לעזרה עצמית

בדקו את הדיוק של המחשבות שלכם:
לדוגמה- אם יש לכם מחשבה כמו: "אם אחשוב הרבה על הבעיה שלי, זה יסייע לי במציאת פתרון", אתם יכולים לכתוב בטור אחד כל מקרה שבו מצאתם את עצמכם חושבים הרבה על בעיה ובטור השני בחנו האם החשיבה הרבה הזאת אכן הובילה לפתרון יעיל של הבעיה.

בסוף השבוע, סכמו את התוצאות ובדקו באיזה אחוז מהמקרים חשיבת-היתר הובילה לפתרון יעיל. אפשרות אחרת היא לתעד את מספר הדקות בו הרהרתם בבעיה כלשהי כל פעם שאתם מבחינים בכך, וכך תוכלו לקבוע כמה דקות מחשבה היו דרושות לכם לכל פתרון יעיל.

לדוגמה- אם המחשבה שלכם היא "אני לא יכול לעשות שום דבר נכון אף פעם"- כתבו בטור אחד את כל הראיות האובייקטיביות לכך שאינכם יכולים לעשות שום דבר נכון אף פעם, ובטור השני את כל הראיות האובייקטיביות לכך שהמחשבה הזו אינה נכונה.

לאחר מכן, כתבו מספר מחשבות מאוזנות יותר שמשקפות באופן מדויק את הראיות. אתם לא צריכים להאמין במאה אחוז במחשבות החדשות, בתור התחלה, רק נסו אותן. 

 

 


איך מתרגלים היררכיה של OCD?

דה סנסטיזציה שיטתית בטיפול עצמי -

הקהיה שיטתית, או דה-סנסטיזציה סיסטמטית, היא טכניקה התנהגותית ותיקה, פשוטה ליישום ומוכחת היטב ככלי יעיל לטיפול בחרדות. את הטכניקה ניתן לבצע באופן עצמאי, גם בלי ליווי ייעוצי עם  איש מקצוע או פסיכולוג מומחה.

אז ככה: 

  • בנו לעצמכם סולם היררכי - בקצה אחד (ציון 10) כתבו את ההתנהגות שמעוררת הכי הרבה חרדה (למשל, פחד שתתחילו לצעוק בקולי קולות באמצע הקניון העירוני). בקצה השני (ציון 1) כיתבו את ההתנהגות שקשורה בפחד הצעקות המדובר, אך מעורר הכי מעט חששות.  במספרים הנותרים על הסקאלה צרו ביסודיות מדרג של מצבים מפחידים, שמידת החרדה בהם עולה ככל שמתקדמים המספרים.   
  • כדי להצליח להגיע למטרה שלכם - לבקר בנינוחות בקניון הומה אדם למרות הבעתה מהיפלטות הצעקה, מתחילים בתרגול של חשיפה לשלב הראשון בהיררכיה.  למשל, נוסעים למקום קרוב לקניון, באזור ריק מאדם, וצועקים קצת. מהר מאוד לומדים שלא קורה כלום.
  • אחרי שמתרגלים ומכחידים לאט לאט את החרדה בשלב הראשון, מתקדמים לשלב הבא. עכשיו מתרגלים הגעה של ממש לקניון, שעה שהוא ריק יחסית.
  • לאחר שעוברים גם את השלב השני בהיררכיה מתקדמים עוד ועוד שלבים, עד שמגיעים לשלב הגבוה והמחריד מכולם בהיררכיה. אתם בקניון. והנה. פוף. אין חרדה. 

למרות שהצלחה במימוש התוצאה הרצויה נראית בתיאוריה קצת דמיונית, יומרנית ואפילו פשטנית, אנחנו יודעים כי שיטה זו היא אחת המוכחות ביותר בטיפול פסיכולוגי. העיקרונות פשוטים ונהירים - ככל שמטפסים גבוה יותר בסולם הפחדים, מגלים שיפור ניכר וברור בתפקוד (שיפור שמהווה בעצמו פידבק חשוב שמחזק את המתרגל להמשיך), כאשר במקביל מתבסס ביטחון עצמי גבוה דיו שמאפשר לחצות בתחושת מסוגלות את גבולות אזור הנוחות וההימנעות.

תאמינו או לא – חשיפה הדרגתית ושיטתית כזו גורמת אפילו לשינויים מוחיים!

 

למידה עקיפה -

מחקר חדש ומעניין מלמד כי צפייה עקיפה באחרים בעת שהם מבצעים קומפולסיה שהצופה מתקשה בהפסקתה, עשויה להפחית את תסמיניו האובססיביים. החוקרים מייחסים תופעת למידה זו לנוירוני מראה, תגלית מוחית ייחודית ומרתקת מהשנים האחרונות.

אפשר לתרגל פחד גם "על יבש". בבית, בעבודה, או במהלך טיפול, נסו להעלות במחשבתכם את ההתנהגות האימפולסיבית ממנה אתם חוששים. אפשר, למשל, לכתוב סיפור קצר שמתאר אדם הנמצא בסיטואציה דומה, או לקרוא ספר שעוסק בסיטואציות דומות. ככל שתקדישו לכך יותר זמן ותעלו עוד ועוד סיטואציות כאלה, כך החרדה תפחת.

 

רכישת תובנה -

תובנה היא אחד הרכיבים החשובים ביותר בשינוי טיפולי: בטיפול עצמי באוסידי אנו לומדים כי התנהגות אימפולסיבית לא חייבת לגרור השלכות כה חמורות ושאפשר לפעמים"לאבד שליטה"  - שום דבר דרמטי לא קורה.

למשל – אם אתם פוחדים לדבר בגסות בנוכחות חברתית העלו בדמיון מצב בו נפלטת לכם קללה, ולאחר מכן נסו לשער מה תהיה תגובת הסביבה (אגב, לפי מחקר חדש, לקללות יש ערך מזכך ומשחרר...). 

אל תאפשרו להפרעה טורדנית כפייתית שלכם לגרום לכם לחשוב שזה יהיה קשה מידי או מביך מידי אם תתנהגו על לפי הדחפים שלכם. אומנם במידה והדבר אכן יתרחש, ייתכן מאוד שתחושו מובכים, אך אתם יכולים ומסוגלים להתמודד עם כך, הרגע יעבור, והחיים ימשכו. 

יש גם טיפול אלטרנטיבי משלים, הרבה אפשרויות יש שם, אבל צריך להדגיש שהשיטות הללו לא עמדו עדיין במבחן המחקר הקליני (הילינג, פרחי באך, טיפול הומאופטי, דיקור סיני, רפלקסולוגיה ועוד היד נטויה).

OCD symmetry

 


איך עובד טיפול באינטרנט ב-OCD? 

לאחרונה, התפרסם  מחקר באוניברסיטת Tasmania שבאוסטרליה, שבדק את יעילותו של remote CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי ב"שלט רחוק", לטיפול ב-OCD. המחקר העלה כי הטיפול אונליין הוביל להישגים טיפוליים שלא נפלו מאלה שהושגו בטיפול CBT פנים אל פנים. מדובר בממצאים משמעותיים ביותר, שכן הם פותחים צוהר לשיטה טיפולית חדשה ואלטרנטיבית- שאינה מצריכה הגעה לחדר הטיפול.

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מה היעילות של טיפול CBT אונליין?

 


כיצד ניתן להיעזר בטיפול ממוחשב כדי להקל על OCD?

אחד האמצעים המעניינים שעשויים לתרום להצלחת טיפולי ב-OCD הוא  (Personalized-Computerized Inhibitory Training (P-CIT.

כלי טכנולוגי זה מהווה דוגמא מצוינת לאופן בו ניתן לשפר את הנגישות והאפקטיביות של הפסיכולוגיה ושירותי בריאות הנפש על ידי שימוש בטכנולוגיה.  

מטרת P-CIT היא לשפר את יכולת המטופל לשלוט ולדכא תגובות בזמן חשיפה לגירויים המעוררים את תסמיני ה-OCD.

מחקר הערכה שפורסם ב-2018 מצא כי שימוש בכלי זה, בשילוב עם טיפולי חשיפה ו-ERP, שיפרו את תסמיני ה-OCD והמטופלים דיווחו על הפחתה באמונות, במחשבות ובטקסים הקשורים להפרעה.

  


טיפול ב- OCD: תרופות או פסיכותרפיה?

במחקר שפורסם לאחרונה ב-National Institute For Health Research, נמצא, כי בקרב מבוגרים המתמודדים עם OCD, כל סוגי הטיפולים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי - מפחיתים את הסימפטומים של ההפרעה.

לעומת זאת, הטיפול אשר נמצא יעיל ביותר בקרב ילדים ונוער עם OCD, הוא טיפול קוגניטיבי או טיפול קוגניטיבי בשילוב טיפול תרופתי בלוסטרל / סרנדה. מאחר וכל אחד מסוגי הטיפולים נמצא אפקטיבי, כאשר בוחרים טיפול עבור מטופל, הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לתופעות הלוואי ולהעדפות האישיות של אותו המטופל.

במחקר מטא אנליזה זה, נותחו 86 ניסויים בהם השתתפו בסך הכל  7306 מבוגרים  ו-1305 ילדים ונוער. המחקר שילב ניסויים בהם סוגי הטיפול השונים הושוו אחד לשני וגם הושוו לטיפול פלצבו.

מה העלה המחקר?

  • בקרב מבוגרים, טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים היו אפקטיביים יותר מאשר טיפול פלצבו.

 

  • CBT לא נמצא יותר אפקטיבי מאשר טיפול פלצבו.

 

  • לא נמצאו הבדלים באפקטיביות בין תרופות ה-SSRI השונות. כולן היו יעילות יותר מתרופת פלצבו. אנאפרניל הייתה יותר אפקטיבית מאשר פלצבו.

 

  • בקרב ילדים ונוער,  ל-CBT בשילוב של לוסטרל / סרנדה היה האפקט הכי גדול.

 

 


מה הקשר בין גועל ל-OCD?

מחקרים אחרונים זיהו את התפקיד החשוב של סלידה וגועל בסימפטומולוגיה של הפרעת אוסידי

גועל הוא רגש אנושי אוניברסלי המתאפיין בסלידה או אי-שביעות רצון עמוקה מגירוי לא נעים, שבמרבית המקרים קשור גם בסיבתיות אבולוציונית. כאשר מדובר על או.סי.די, קיימים מקרים רבים של גועל לגבי הגוף - שמתבטא בדרך כלל כהפרעת דימוי גוף דיסמורפית (BDD).

למרות שגועל אינו מוגדר עדיין באופן רשמי כסימפטום אבחוני ב-DSM, חוקרים וקלינאים מכירים בהשפעתו על OCD ואינם מתעלמים ממנו, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הטיפולית. לאחרונה אף פותחה וריאציה ייחודית של טיפול בחשיפה ומניעת תגובה ב- OCD, הממוקד ספציפית בהפחתת תסמיני הגועל האובססיביים (Disgust-focused ERP).

 


מה הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD?

מחקר חדש שפרסמו פרופ' Sandeep Grover ושותפיו  בחן  את הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD  בקרב 181 מבוגרים עם סכיזופרניה. החוקרים השתמשו בכמה כלים אבחוניים למטרת מחקר זה ומצאו קשר חזק ומפתיע: ניתוח המידע הראה ש28% מהמטופלים אובחנו עם OCD ו-39% דיווחו על כך שחוו לפחות סימפטום אחד הנקשר ל-OCD במשך חודש שלם או יותר. עוד נמצא שהמטופלים שסבלו מ-OCD היו כאלה שהסכיזופרניה התפרצה אצלם בגיל צעיר ושהם נטו יותר לקומורבידיות עם דיכאון ולדווח על מחשבות אובדניות.

ניתוח נוסף חשף כי למטופלים עם סכיזופרניה שחוו הפוגה ואובחנו עם OCD היו רמות גבוהות יותר של ליקויים בתקשורת ובהבנה ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון מאשר אלו שבלי OCD. הממצאים מבליטים את החשיבות של הערכה שוטפת של סימפטומים של OCD באוכלוסיית מטופלים זו, דבר אשר יכול לקדם פיתוח של טיפול מתאים.

PERFECTIONIONISM


מה הקשר בין פרפקציוניזם ל-OCD?

פרפקציוניזם  הוא מאפיין חשוב, בסיסי ומהותי במבנה הנפשי של OCD,  שכן האדם הסובל מתקשה להתמודד עם מצבי אי-ודאות והסיכון של אובדן האחריות. 

הלכה למעשה, הנטיה הפרפקציוניסטית והצורך בשליטה עצמית מוגזמת ונטולת גמישות מייצרת את התשתית הקוגניטיבית להפרעה -  באמצעותה גולש האדם לתוך המעגל האובססיבי, לצד סובלנות נמוכה לעמימות, סכמות קוגניטיביות מכשילות ומחבלות ודגש רב מדי על עצם קיומן של המחשבות האובססיביות.

 

המשמעות המעשית היא שהמתמודד מתקשה מאוד "לזרום" בהתמודדותו עם אובססיות, מאוד קשה לו להעבירן הלאה, להפחית את חשיבותן הנתפסת לווסת ולשלוט בהן. 

אנשים הסובלים מ- OCD מעריכים בצורה מוגזמת את עצם קיום המחשבה ומעניקים לה משמעות יתר.

מכאן מגיע הרצון לשלוט במחשבות שמרגישות "לא בסדר" מה  שמכניס למעגל בו יש מחשבות אובססיביות ← ייחוס משמעות יתר למחשבה (מחשבות מעידות על חוסר מוסריות ודחפים, עצם קיומן של המחשבות עוזר להאמין בקיומן ולחשוש שאחרים 'יצליחו' לגלות על זה) ← ניסיון לשלוט על המחשבה ← הגברה פרדוקסלית של המחשבות ← מחשבה אובססיבית וחוזר חלילה...

גם הנוירולוגיה מעידה על קשר בעייתי בין השאיפה הכפייתית לשלמות לבין פיתוח הפרעה טורדנית-כפייתיתמחקר חדש מלמד כי נטיה פרפקציוניסטית אצל ילדים היא גורם סיכון לפיתוח OCD בהתבגרות ובבגרות. החוקרים גילו באמצעות סריקות מוח, כי גודלו של פיתול החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex), איזור חשוב בקורטקס, קטן יותר אצל ילדים פרפקציוניסטים בהשוואה לילדים שאינם בעלי נטיה כזו, וכי הסיכון לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית בקרב ילדים אלה כפול!

חשוב לזכור שלכולנו מותר לטעות, להיכשל לפעמים, מבלי שנחווה את עצמנו כבני אדם כושלים וחסרי יכולות. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

טיפול בנטייה פרפרקציוניסטית

 


מה הקשר בין ocd לבין רגשות אשם? 

נראה שפחד מופרז מפני אשמה יכול לתרום להתפתחות של הפרעה טורדנית כפייתית. 

מחקר איטלקי מ-2017 מעלה כי אנשים הסובלים מ- OCD נוטים לחוות רגשות אשמה כמאיימים יותר ביחס לנורמה, מה שמביא את הסיטואציה של רגשות אשם לבלתי נסבלת.

למעשה, עבור רבים מהמתמודדים עם OCD, כל מחשבה או דחף שמגיע מבפנים ועשויים לעורר אשמה, מתבטאים בחרדה קיצונית ובניסיונות להשתחרר ממנה בכל מחיר.  מכאן קצרה הדרך לטקסים התנהגותיים ומנטליים שעשויים להקל זמנית. 

 

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

אשמה ואובססיביות 

 


מהו OCD בהריון ובלידה?

 
גם להתנהגויות סיכון של האם בשלבים מתקדמים של ההריון ולסיבוכים של ההריון עצמו, יש קשר ואולי השפעה על פיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית אצל היילוד בהמשך החיים:
 
מחקר עקב אחר אמהות שעישנו 10 סיגריות ביום (ויותר) במהלך הריונן ובחן את הקשר להתפתחות OCD אצל היילודים.  
 
המחקר, רחב היקף וארוך טווח, סקר התפתחותית 2.5 מיליון אמהות וילדיהן.
 
הממצאים מפחידים: ככל שהאמהות עישנו יותר כך התחזק הסיכוי לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית.
 
אותו מחקר זיהה גורמים נוספים במהלך ההריון שקשורים לסיכון לפתח אוסידי (חשוב לציין שגורמים אלו הופרדו מפקטורים גנטיים ומשפחתיים):
 
  • לידת עכוז
  • משקל לידה נמוך
  • משקל גבוה של האם ביחס לשלב ההריון
  • ניתוח קיסרי
  • לידה מוקדמת

 

 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

OCD אחרי לידה

 

OCD in MRI

מה הקשר בין OCD לדלקות?

הקשר בין דלקתיות גופנית, מערכת החיסון והפרעות נפשיות הוא בשנים האחרונות נושא מחקרי לוהט בבריאות הנפש ובביולוגיה פסיכיאטרית.

מרבית המחקרים מתמקדים בבחינתו של קשר בין דיכאון לדלקות, ויש בנושא גוף ידע שהולך ונצבר.

לצד המאמרים על דיכאון, פורסם לאחרונה מחקר שמצא שיעור דלקות מוגבר באופן משמעותי - יותר מ -30% גבוה יותר - בקרב מתמודדים עם הפרעה אובססיבית-כפייתית, בהשוואה למי שאינם סובלים מההפרעה.  מן המחקר, שפורסם בכתב העת JAMA, ניתן ללמוד על קשר חזק בין דלקת מוחית לבין OCD, בייחוד באיזורי המוח שמתפקדים אחרת במצבי OCD. 

דלקות ונפיחויות הן במרבית המקרים תגובה אדפטיבית של הגוף לזיהום או לפציעה, והן מסייעות לגוף להירפא, אולם במקרים מסוימים תגובה חיסונית מופרזת עלולה דווקא להזיק במקום להועיל.

המחקר בחן באמצעות מכשור PET את תאי המיקרו-גליה, אשר יורים בקצב גבוה במצבים דלקתיים. נוירונים אלה נסרקו במיוחד במקומות במוח שמופעלים בעוצמה בהפרעה טורדנית-כפייתית. מן התוצאות עולה מסקנה ברורה בקרב הנבדקים עם OCD, מידת הדלקתיות הייתה גבוהה ב -32% בממוצע באזורי מוח אלו, בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת.

התקווה היא להעמיק את ההבנה על הקשר בין OCD לדלקות מוחיות ולהתקדם לעבר יישומים טיפוליים חדשים.

 


מה הקשר בין אגרנות ל-OCD?

האובססיות והקומפולסיות המקושרות עם הפרעה טורדנית כפייתית לעתים מסתכמות בכך שלאדם ישנו קושי להיפתר או לאסוף פריטים או רכוש.

אנשים שמתמודדים עם אגרנות כפיייתית חרדים מפני אירוע קטסטרופלי שעלול לקרות אם ישליכו חפץ בעל ערך סנטימנטלי שולי לפח.

בסיטואציות אחרות, הם ירגישו חוסר שלמות אם יתנו או יזרקו חפץ השייך להם.

יתכן ויהיה להם הצורך לתעד ולשמר את כל חוויות חייהם (נניח, שמירת כל הצעצועים שהיו שלהם בתור ילדים).

במקרים מסוימים, הפחד מזיהום עלול להוביל לקושי מזריקת פריטים ישנים כמו גם מהמנעות מרכישה של חדשים.

עקב הפחד שפריטים על המונחים על הרצפה יזדהמו, למשל, האדם לא יוכל לגעת בהם על מנת להשליכם לפח.

כתוצאה מכך, הרצפה בביתו של האדם תהיה מכוסה פריטים לא נחוצים. פחד מזיהום יכול גם להוביל אדם לקנות כל דבר בחנות בו הוא נגע ולכן "זיהם" – על מנת למנוע מאחרים מלהזדהם.

ישנן מספר סיבות בגללן אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עלולים להתקשות בזריקת או רכישת חפצים.

"מספרי קסם" יכולים להוביל לרכישה מוגזמת, מכיוון שאדם חש צורך לקנות הכל המספר זוגי או ב"מספר הקסם שלו".

הימנעות מריטואלים חזרתיים יכולה גם היא להיכלל: אדם יכול להימנע מזריקת מכתבים ישנים, למשל, מכיוון שזה עלול לעורר התנהגות כפייתית של בדיקה האם המכתבים הנכונים אכן נזרקו, או פחד קיצוני מאוד מהחלטה לא נכונה לגבי זריקה של משהו, עד שקל יותר לא לזרוק דבר.

חוץ מהאובססיות והטקסים המקושרים עם אגרנות מסוג זה, התוצאה היא הצטברות, במקרים מסוימים של כמות מוגזמת של חפצים.

 


מה הקשר בין השמנה ל-OCD?

חוקרים מאוניברסיטת לווה-לד  בחנו את פעולת המעגלים החשמליים במוח בהקשר לסימפטומים של התנהגויות קומפולסיביות ומצאו קשר בין OCD ל-השמנת יתר.

במחקר, זווגו 2 עכברים – אחד עם מחסור בפרוטאין מסוג SAPAP3 שגורם להפרעות קומפולסיביות (ליקוק ממושך שגורם לפציעה עצמית) ועכבר נוסף בעל גנטיקה הזהה להשמנת-יתר אצל בני אדם.

לעכבר הזה חסר במוח פרוטאין הידוע בשם MC4R. 

מוטציה בפרוטאין הזה היא הסיבה הרווחת ביותר להפרעת השמנת יתר ואכילת יתר בקרב בני האדם.

במחקר נמצא שכאשר הפרוטאין MC4R לא היה קיים, העכבר עם ה-OCD לא סבל מבעיות התנהגות קומפולסיביות. 

הממצא מפתיע היה כאמור שכתוצאה ממחסור ב- MC4R נוצר גם אובדן של הפרוטאין SAPAP3 ומעכבר שסבל מהשמנת יתר נולד עכבר עם משקל תקין.

דרושים מחקרים נוספים כדי שיוכלו להיעזר בהם לייצור תרופות חדשות ל OCD, אבל אין ספק שיש לממצא הזה חשיבות גדולה במיוחד.

 

מחקרים מצאו קשר בין Eveningness לבין הפרעות נפשיות מגוונות, לאחרונה גם לתסמינים טורדניים-כפייתיים. 

Eveningness היא הנטיה להיות דרוכים ופעילים יותר בשעות הערב ופחות בשעות הבוקר.

ההשערה היא שהמשתנים המתווכים בין נטיה זו לבין OCD הם ליקוי במעגלי שינה וערות ותסמיני דיכאון. 

 

 


האם יש קשר בין אינטיליגנציה ל-OCD?

לא קיים קשר בין אינטיליגציה גבוהה לבין הפרעה טורדנית כפייתית.

מחקר מטא אנליזה שפורסם לאחרונה מפריך את המיתוס באשר ליכולות אינטלקטואליות גבוהות מהנורמה בקרב מתמודדים. ניתוח המחקרים מלמד כי מרביתם בעלי אינטיליגנציה ממוצעת. במקרים מסוימים נמצאו חריגות כלפי ציוני IQ נמוכים יותר, אך סטיה מיוחדת לאיטיות הביצועית שמאפיינת אובססיבים.  

לפי עדויות מחקריות נוספות, לילדים ובני נוער עם OCD, שאובחנו בהיותם מתחת לגיל 18, יש סיכויים נמוכים יותר לעבור את מבחני הבגרות בבית הספר התיכון וההסתברות שימשיכו בלימודים להשכלה גבוהה נמוכה יותר, בהשוואה למתבגרים שאינם סובלים מ-או.סי.די.

יש כאן כמובן תגובת שרשרת שמובילה למעגל פוגעני: ויתור על הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללה או באוניברסיטה מוביל לאפשרויות תעסוקה מצומצמות יותר ובממוצע לשכר נמוך במהלך החיים. 

ההפרעה נוטה להשפיע לרעה על היכולת האקדמית של תיכוניסטים מסיבות רבות, למשל פחד מחיידקים, או צורך בביקורים בשירותים בתכיפות גבוהה במטרה לשטוף את הידיים או כדי לבצע טקסים מרגיעים. היבט נוסף שמכביד על למידה אצל מתבגרים עם OCD מתבטא בצורך טקסי לקרוא או לכתוב משפטים שוב ושוב במשך פעמים רבות, מה שמעכב את הלמידה ומגביר מאוד את תחושת התסכול. 

במחקר שוודי שסקר מדגם ארצי מרשים של 2 מיליון נבדקים, נמצא כי בהשוואה למשתתפים ללא OCD, אנשים שאובחנו עם ההפרעה היו בעלי סיכוי נמוך יותר להצליח בלימודים במהלך חייהםכותבי המחקר ציינו שיש קושי רב להחזיר את הגלגל לאחור - ברגע שהילדים המתמודדים הפסיקו אותה ללמוד ונשרו מהמסגרת החינוכית הפורמלית נדרשת תמיכה מקצועית, משפחתית ומערכתית מלאה. מחקר זה מהווה חיזוק נוסף לחשיבות גבוהה של אבחון וטיפול מוקדמים ככל הניתן. 

 


מה זה OCD טהור- Pure O? 

האם קיימת הפרעת OCD ללא טקסים? ללא התנהגות קומפולסיבית? 

הקשר בין מחשבות אובססיביות להתנהגות קומפולסיבית הוא אחת השאלות הנחקרות ביותר במחקרים קליניים על הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. בעבר, חוקרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ייחסו פחות חשיבות להתנהגות הקומפולסיבית וטענו שבמקרים מסוימים היא אינה משמעותית בתוך מכלול הסימפטומים. המחקר כיום מזהה טווח נרחב של התנהגויות שבעבר לא נתפסו כקומפולסיביות ומכליל אותם כסימפטומים ל-OCD.

הנגזרת הפרקטית של המחקרים הללו, היא שבכדי לקבל אבחנה מדויקת של OCD, לדעת החוקרים, יש להציג סימפטומים של התנהגות קומפולסיבית ומחשבה אובססיבית.

זה עומד בניגוד להגדרה ב-DSM הרביעי, שקריטריון האבחנה בו הינו מספר התנהגויות, שיכולות להשתייך כולן למחשבות אובססיביות או התנהגות קומפולסיבית (אך לא בהכרח לשתיהן).

לשם דיוק האבחנה, והתאמתה ל-DSM החמישי, שיצא בשנת 2013, פותחו כלים חדשים שעוזרים לרופאים ולמאבחנים, לתת למטופלים את האבחנה הנכונה. 

כך למשל, בעבר נטען שמחשבות חודרניות הקשורות בדת, מיניות או דחפים אלימים אינם מוצאים ביטוי התנהגותי אך מחקרים חדשים הראו, שקיימים "טקסים מנטליים" שלעתים אינם מתבטאים בהתנהגות גלויה, אך ניתן לשייכן להתנהגות קומפולסיבית. 

טקסים אלו הם למעשה התגובות הפנימיות שמתחוללות בעקבות המחשבות האובססיביות.

למשל, כאשר המחשבה האובססיבית קשורה בדת ואמונה, חזרה על תפילות "בלב" פעם אחר פעם, הינה ביטוי של התנהגות כפייתית. גם ספירה חוזרת ונשנית של חפצים או פריטים כחלק מהתנהגות של וידוא (reassurance-seeking), יצירת רשימת משימות בראש או בלחישה, או העיסוק ב"מחיקה" של תמונות או מחשבות מהראש, הינן דוגמאות להתנהגות כפייתית.

קלינאים רבים, בעיקר פסיכולוגים התנהגותיים, טוענים כיום שחשוב למחוק את ההגדרה הזו, שכן לכל אובססיה יש התנהגות מגוננת, גם אם אינה קומפולסיה של ממש ושעצם ההגדרה של PURE-O מעודדת הכחשה לא רצויה אצל מטופלים. 

מחקרים מצאו, שרובם המכריע של הסובלים מ-OCD שאובחנו על ידי כלי המחקר המקובלים סובלים הן מהתנהגות כפייתית והן ממחשבות אובססיביות. תפקידם של המאבחנים הוא לסייע למטופלים להבין את מקורות ההתנהגות כשלב ראשון בתהליך השינוי. על כן, סיווג ההתנהגויות בשלב האבחון משמעותי מאוד ומחקרים רבים עוסקים בכך לאחרונה. רבות מן ההתנהגויות, שאחראיות לסבל רב אצל המתמודדים, משתייכות לקטגוריה "טקסים מנטליים". 

 

להרחבה קראו את המאמר:

ocd בלי טקסים 


מה זה FALSE-MEMORY OCD? 

למרות שתת-סוג זה, False Memory OCD, חלק מ-PURE-O, אינו מופיע כתופעה דיאגנוסטית נפרדת, היא למעשה שכיחה למדי:

מדובר בספק אובססיבי לגבי אירוע שלא ברור האם התרחש במציאות ולכן מזמין התנהגות שנועדה לסגור את הפינה ולבדוק שלא התרחשה. למשל, אובססיה על כך שדרסת מישהו בדרך הביתה, ספק מקנן שעלול להוביל אותך לנסיעה בחזרה לעבודה, למקום המשוער בו התקיימה לכאורה התאונה ןהכל במטרה לוודא שהמחשבה אכן שגויה ושאף אחד לא נפגע. 

False Memory OCD יכול להופיע במגוון סוגים של ההפרעה, אך הוא שכיח במיוחד באובססיות לגבי פגיעה באחרים ואובססיה על בגידה (אותה ניתן לשייך ל-ROCD). הרגשות המתלווים אליו הם חרדה, בושה ואשמה שחשוב ללמוד בטיפול כיצד לווסת אותם באופן יעיל מבחינה רגשית והתנהגותית, שכן סיפוק התנהגויות אישור כאלה רק מחזקות את הבעיה ותורמות להעצמת ספקות עתידיים. 

False Memory OCD


מה ההבדל בין OCD ל-OCPD (אישיות טורדנית כפייתית)? 

הפרעת אישיות אובססיבית-קופולסיבית (OCPD), שנקראת גם Anankastic personality disorder, היא הפרעה נפשית אגו-סינטונית,  שמתבטאת במתן חשיבות עצומה לסדר, ארגון וניקיון. 

המתמודדים עם הפרעת אישיות אובססיבית קומפולסיבית אינם מודעים לרוב לסבל שהם מסבים לעצמם ולאנשים שבסביבתם ולרוב אינם מפרשים אותו ככזה.  הם תופסים קפדנות כחלק רצוי ואינהרנטי חייהם ומנטייתם הטבעית, ולכן גם פחות פונים לעזרה נפשית.  הם נוטים לשמור על סגנון חיים מאוד מתודי, לעיתים ספרטני, שמתבטא בשגרה יומיומית קבועה שרק לעיתים נדירות יסטו ממנה (השכמה בשעה קבועה, ארוחת בוקר זהה, ביגוד בעיצוב אחיד). שינויים נחווים עבורם כמעמסה שדורשת התגייסות נפשית עצומה, שלעיתים מעוררת חרדה וחוסר שקט.

OCD, לעומת OCPD, היא  הפרעה אגו-דיסטונית :

הסובלים ממנה מודעים היטב לסבלם ושואפים להפחית אותו. הם רואים בסימפטומים של ההפרעה - טקסים כפייתיים ומחשבות טורדניות - מטרד שמשתלט על חייהם. 

 

הבדל נוסף מתבטא במידת התנודתיות של 2 ההפרעות לאורך השנים:

בעוד שהסימפטומים של OCD נוטים להשתנות ביחס למידת המצוקה בתקופת זמן ספציפית, הדפוסים הנוקשים של OCPD נוטים להיות מתמשכים ויציבים לטווח ארוך.

 


מה ההבדל בין אובססיות לדלוזיות?

אובססיות הן לא דלוזיות. באובססיה יש יסוד מציאותי מצומצם, אבל העוצמה של החרדה המתלווה ליסוד המציאותי הזה משתלטת על התודעה.

אם אדם סובל, למשל, מאובססיה לגבי מוות ואובדן על הורה שאירע במהלך השנה האחרונה, ניתן להבין זאת כהתנהלות נפשית נורמטיבית.

השאלה היא עד כמה המחשבה על האובדן מטרידה אותו ומהי ההסתברות שהאובדן יקרה שוב או בקרוב. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מהן דלוזיות / מחשבות שווא? <

 


מה ההבדל בין קומפולסיביות לאימפולסיביות?

קומפולסיביות ואימפולסיביות נראות דומות ושתיהן מאפיינות את הסובלים מ-OCD, אך ההבדלים רבים מהדימיון. 

התנהגות אימפולסיבית  היא חוסר יכולת לשלוט בתגובה לגירוי פנימי (מחשבה או תחושה גופנית) וחיצוני (אמירה של אדם אחר או שינוי במזג האוויר).

אפשר לראות אימפולסיביות גם כנטייה להגיב במהירות ובאופן לא מתוכנן, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות של ההתנהגות.

רבים מתבלבלים בין התנהגות קומפולסיבית וטקסית לבין אימפולסיביות. ההבדל המרכזי הוא שההתנהגות הקומפולסיבית, על אף שאינה נשלטת, נעשית בהתאם לכללים וטקסים ברורים.

הדימיון הוא ששתי ההתנהגויות נוצרות כתוצאה מפגיעה במנגנוני קשב, יכולת עיכוב תגובה ותהליכי תפיסה ועיבוד מידע.

 

להרחבה קראו את המאמר:

טיפול באימפולסיביות

 

OCD CBT

  


מה גורם ל-OCD?

 

קראו את המאמר:

מה הסיבות ל-OCD? < 


עדכוני מחקרים חדשים 

  • מחקר :  מצא כי לתרופה מבוססת הגלוטומט, ממנטין, בה נעשה כיום שימוש לטיפול באלצהיימר, יש פוטנציאל לסייע למתמודדים עם OCD.
  • זוהה חלבון ספציפי, SPRED2 , שפגם או מחסור בו באיזורים ספציפיים במוח (האמיגדלה והגרעין הבזאלי), קשורים ישירות לייצור אובססיות. 
  • במחקר חדש , זוהה הנוירוטרנסמיטור GABA כגורם מפתח המאפשר לנו לדכא מחשבות לא רצויות.
  • OCD שכיח יותר במדינות צפוניות, בהן יש פחות אור שמש. חוקרים קושרים ממצא זה לדפוסי שינה לקויים. 

 

להרחבה קראו את המאמר:

 

מחקרים ומאמרים על הפרעה טורדנית כפייתית - דף מתעדכן <

 

 

 

 אם מתגבשת בך ההחלטה להתייעץ

על הפרעה טורדנית כפייתית ממנה

סובל מבוגר, ילד או מתבגר

עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך את המקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית

בה נתפור אישית בין הצרכים שלך לבין המטפל/ת -

מטרת השיחה היא להצביע במדויק על

הכתובת הטיפולית המתאימה

במכון טמיר בתל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה נוספים שמוכרים לנו. 

 

עלות מפגש טיפול ב-OCD היא 330 ש״ח.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר בתל אביב

והעמיתים בכל הארץ - 

 

 

072-3940004

 

 

 

 

הכשרות והדרכות על טיפול ב-OCD לאנשי מקצוע

 

סדנה לקלינאים על טיפול ב-OCD -  תל השומר, בהנחיית ד"ר ניצה נקש, 23 לינואר 2019 

 
 

 

 

 

כתיבה:

 

אביגיל וינר, פסיכולוגית, תלמידת דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון 

 

סמדר שטיינברג, מטפלת בהבעה ויצירה MA

  

שי שופטי, MA בפסיכולוגיה קלינית

 

 

 

תודות:

 

מור צח מוכתר,  דורון עמרן ומטפלי צוות המכון

 

 
 
 
מקורות וקריאה מומלצת על אוסידי:
 
 

 

 
בריינסווי קיבלה אישור מה-FDA למערכת לטיפול ב-OCD. אוגוסט 2018, נועם בראל, מתוך אתר ביזפורטל: http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/751297
 

 
 
נמצא קשר בין "חלימה-בהקיץ חריגה" לתסמיני OCD. אוגוסט 2018,  יפעת גדות, מתוך חדשות מחלקה ראשונה:  http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405363-00.html
 
 
 
 
"תקללו חופשי: מחקר חדש מבהיר שתסבלו פחות כאב נפשי וגופני אם תקללו".  2017,  מתוך ניוז 1 חדשות מחלקה ראשונה, בלוג של מכון טמיר
 

 
 

 

 
Abramowitz, J. S. (2018). Getting over OCD (2nd edition). New York: Guilford Press

 

Abramowitz, J. S. (1996). Variants of exposure and response prevention in the treatment of obsessive-compulsive disorder: A meta-analysis. Behavior therapy, 27(4), 583-600


  
Amitai Abramovitch, Gideon Anholt, Sagi Raveh-Gottfried, Naama Hamo, Jonathan S. Abramowitz. Meta-Analysis of Intelligence Quotient (IQ) in Obsessive-Compulsive Disorder. Neuropsychology Review, 2017; 9358-0


 
American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association., 5, 2013, עמ' 235-242


 
Bhikram, T., Abi-Jaoude, E., & Sandor, P. (2017). OCD: obsessive–compulsive … disgust? The role of disgust in obsessive–compulsive disorder. Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 42(5), 300–306


 
Brander G, Rydell M, Kuja-Halkola R, et al. Association of Perinatal Risk Factors With Obsessive-Compulsive DisorderA Population-Based Birth Cohort, Sibling Control Study. JAMA Psychiatry. 2016;73(11):1135–1144


 
Cox R.C. et al (2018). The role of eveningness in obsessive-compulsive symptoms: Cross-sectional and prospective approaches. J Affect Disord. 2018 Aug 1;235:448-455


 
Franklin ME, Foa EB. Treatment of obsessive compulsive disorder. Annu Rev Clin Psychol. 2011;7:229–243

 


Gao, M., Rejaei, D., & Liu, H. (2016). Ketamine use in current clinical practice. Acta Pharmacologica Sinica, 37(7), 865–872


 
Gillihan, S. J., Williams, M. T., Malcoun, E., Yadin, E., & Foa, E. B. (2012). Common pitfalls in exposure and response prevention (EX/RP) for OCD. Journal of obsessive-compulsive and related disorders, 1(4), 251-257


 
Grover, Sandeep et al. (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning Psychiatry Research , Volume 250 , 277 - 284  

  

Kalanthroff E., et al (2018). Piloting a Personalized Computerized Inhibitory Training Program for Individuals with Obsessive-Compulsive Disorder. Psychother Psychosom. 2018;87(1):52-54 Epub 2018 Jan 6

 

Leichsenring, F., & Steinert, C. (2016). Psychodynamic therapy of obsessive‐compulsive disorder: principles of a manual‐guided approach. World Psychiatry, 15(3), 293–294

 

McKay D. Treating disgust reactions in contamination-based obsessive-compulsive disorder. J Behav Ther Exp Psychiatry. 2006;37:53–9

 

Olatunji BO, Davis ML, Powers MB, Smits JA.(2013). Cognitive-behavioral therapy for obsessive-compulsive disorder: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. J Psychiatr Res. 2013 Jan;47(1):33-41

 

Pérez-Vigil A, Fernández de la Cruz L, Brander G, et al. Association of Obsessive-Compulsive Disorder With Objective Indicators of Educational AttainmentA Nationwide Register-Based Sibling Control Study. JAMA Psychiatry. 2018;75(1):47–55

 

Andrea Petersen (2018). With Short, Intense Sessions, Some Patients Finish Therapy in Just Weeks. The New York Times

 

Pittenger, C., Kelmendi, B., Bloch, M., Krystal, J. H., & Coric, V. (2005). Clinical Treatment of Obsessive Compulsive Disorder. Psychiatry (Edgmont), 2(11), 34–43

 

Pushkarskaya, H., Tolin, D., Ruderman, L., Kirshenbaum, A., Kelly, J. M., Pittenger, C., & Levy, I. (2015). Decision-Making Under Uncertainty in Obsessive-Compulsive Disorder. Journal of Psychiatric Research, 69, 166–173

 

Janardhan Reddy, Y. C., Sundar, A. S., Narayanaswamy, J. C., & Math, S. B. (2017). Clinical practice guidelines for Obsessive-Compulsive Disorder. Indian Journal of Psychiatry, 59(Suppl 1), S74–S90

 

Skapinakis P, Caldwell D, Hollingworth W, et al. A systematic review of the clinical effectiveness and cost-effectiveness of pharmacological and psychological interventions for the management of obsessive-compulsive disorder in children/adolescents and adults. Health Technol Assess 2016;20 (43)

 

Taylor S. Molecular genetics of obsessive-compulsive disorder: a comprehensive meta-analysis of genetic association studies. Mol Psychiatry. 2013;18(7):799-805

 

Twohig MP, Hayes SC, Plumb JC, Pruitt LD, Collins AB, Hazlett-Stevens H, Woidneck MR. (2010). A randomized clinical trial of acceptance and commitment therapy versus progressive relaxation training for obsessive-compulsive disorder. J Consult Clin Psychol. 2010 Oct;78(5):705-16

 

M Ullrich, M Weber, A M Post, S Popp, J Grein, M Zechner, H Guerrero González, A Kreis, A G Schmitt, N Üçeyler, K-P Lesch, K Schuh. OCD-like behavior is caused by dysfunction of thalamo-amygdala circuits and upregulated TrkB/ERK-MAPK signaling as a result of SPRED2 deficiency. Molecular Psychiatry, 2017

 

Williams, M. T., et al. (2011). The Myth of the Pure Obsessional Type in Obsessive-Compulsive Disorder. Depression and Anxiety, 28(6), 495–500

 

Wootton BM (2016). Remote cognitive–behavior therapy for obsessive–compulsive symptoms: A meta-analysis. Clin Psychol Rev ;43:103-13

 

 Zhou DD et al. An updated meta-analysis: Short-term therapeutic effects of repeated transcranial magnetic stimulation in treating obsessive-compulsive disorder. J Affect Disord 2017 Mar; 215:187

 

https://www.mentalhelp.net/blogs/ocd-and-decision-making/

 

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/obsessive-compulsive-disorder/diagnosis-treatment/drc-20354438

 

http://beyondocd.org/information-for-individuals/clinical-definition-of-ocd

 

https://anxietyunited.com/pure-o-ocd-and-false-memory-intrusive-thoughts/

 

http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/extreme-need-for-symmetry-or-exactness

 

https://www-sciencedirect-com.ezproxy.haifa.ac.il/science/article/pii/S221136491200053X  

 

https://www.psychologytoday.com/us/blog/think-act-be/201601/mental-rituals-in-obsessive-compulsive-disorder

 

http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/ocd-related-hoarding

 

http://www.columbiaspectator.com/2015/11/12/new-ocd-treatments/

 

https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1901725

 

http://jobs.lovetoknow.com/careers-people-ocd

 

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2017.17040472

 

http://www.steveseay.com/ocd-unwanted-impulse-cursing-harming-killing/

  

http://scitechconnect.elsevier.com/obsessive-compulsive-disorder-background-brain-etiology/ 

 

http://www.psychiatrictimes.com/impulse-control-disorders/understanding-differences-between-impulsivity-and-compulsivity

 

http://www.dusunenadamdergisi.org/ing/fArticledetails.aspx

 

https://psychcentral.com/news/2017/11/04/scientists-identify-chemical-in-brain-that-helps-us-stop-unwanted-thoughts/128306.html

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-72-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2019