חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

OCD ב-2018: הכל על הפרעה טורדנית כפייתית (אוסידי)

דרג פריט זה
(205 הצבעות)
ocd הפרעה טורדנית כפייתית - תסמינים, אבחון, גורמים, המלצות ומחקרים פסיכולוגים ocd הפרעה טורדנית כפייתית - תסמינים, אבחון, גורמים, המלצות ומחקרים פסיכולוגים

OCD (או.סי.די)

הפרעה טורדנית כפייתית 

 

OBSESSIVE COMPULSIVE DISORDER

 

מה זה OCD?

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (Obsessive Compulsive Disorder - OCD), הנקראת גם הפרעה טורדנית כפייתית, מסווגת ב-DSM כהפרעה נפשית, שבמהלכה מופיעים סימפטומים של אובססיות ו/או קומפולסיות שמעוררים מצוקה נפשית קשה. שכיחות ההפרעה היא 2-3% מהאוכלוסיה העולמית הבוגרת, כאשר גברים לוקים בה מעט יותר מנשים.

ההפרעות השכיחות ביותר המתלווות ל-OCD הן דיכאון והפרעות חרדה.  רבים מהסובלים מ-OCD יתמודדו גם עם טיקים, כמו מצמוץ בלתי נשלט בעיניים או בשפתיים. בקצה הסקלה עלול להופיע משבר, ובמקרים קיצוניים - מחשבות וכוונות התאבדות.

מרבית הסובלים מההפרעה פונים לטיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי רק כעבור 5-10 שנים ממועד פריצתה. 

במאמר זה נדון באבחון OCD, בגורמים לפריצת ההפרעה, בטיפולים נפשיים שעובדים ב-OCD, במחקרים חדשים וכמובן בהמלצות על טיפולים ומטפלים. 

 

 

 

סרטון מצוין של TED :

4 דקות על מיתוסים ומציאות על OCD -

 

 

 

אבחון OCD

הערכה ואבחון של הפרעות אובססיביות-קומפולסיביות כוללים הערכה דיאגנוסטית באמצעות ראיונות אישיים, שאלון (YBOCS (Yale–Brown Obsessive Compulsive Scale, מבחנים פסיכולוגיים ותצפיות התנהגותיות. התהליך האבחוני מתבצע על ידי פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, כאשר מטרות ההערכה הן לבחור את הטיפול המתאים, לעקוב אחר התקדמות המטופל, לבחון אלטרנטיבות (טיפול CBT / תרופתי) ולהגדיר את האבחנה למטרות תעסוקתיות וקליניות.

חוקרים בונים בשנים אלו כלי ניבוי אבחוניים חדישים יותר, מבוססי סריקת מוח MRI ואלגוריתמים מבוססי אינטיליגנציה מלאכותית, כדי שישרתו קלינאים אבחון OCD בהתאמת הטיפול המדויק לכל מתמודד, כבר בשלב הראשוני של מפגש האינטיק. 

 

הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי

הספקטרום האובססיבי-קומפולסיבי הוא מושג חדש יחסית, שמתייחס למספר הפרעות המופיעות בקטגוריות אבחוניות שונות החולקות מאפיינים וסימפטומים של OCD. ההפרעות על הספקטרום מתמקדות במקבצים של סימפטומים, בעיקר עיסוק-יתר גופני, קושי בשליטה בדחף (למשל הימורים כפייתיים), או הפרעות נוירולוגיות (למשל ASD).

 

הקריטריונים לאבחנה דורשים שהמחשבות הטורדניות יגזלו זמן רב מחייו של האדם (למעלה משעה ביום) ויפריעו בצורה משמעותית לשגרת יומו, למערכות היחסים ולזוגיות, לתפקוד המקצועי או האקדמי ולקשיים חברתיים. ההפרעה מופיעה בדרגות קלות, מתונות וחמורות.

נסקור בקצרה את הקריטריונים:

 

OCD PSYCHODIAGNOSIS 

 

 

קריטריונים אבחוניים על פי DSM-5 

 

מחשבות אובססיביות, קומפולסיות (טקסים מנטליים או התנהגותיים), או שתיהן. 85-95% מהסובלים מ-OCD מתמודדים במקביל עם אובססיות וקומפולסיות.

אובססיות הן מחשבות טורדניות, חזרתיות, חודרניות, מציקות ומתסכלות. הן מסבות מצוקה נפשית עצומה עקב הקושי לשלוט בהן ולהפסיקן. המצוקה מחמירה לאור התובנה שהמחשבות לא תורמות ולרוב אינן הגיוניות.

האובססיות בהפרעת O C D מתבטאות באבחון כמחשבות מטרידות ולא רצוניות, דחפים או דימויים חוזרים ונשנים הנחווים כחודרניים, פולשניים ולא מותאמים, הגורמים לחרדה או מצוקה ניכרת. אחרי הכל מדובר בהפרעה שמייצרת המון סוגים של חרדות.

המחשבות, הדחפים או הדימויים הללו אינם דאגות יתר שמוכרות לכולנו בנוגע לבעיות יומיומיות: האדם מנסה להרחיק את המחשבות, להתעלם מהן או לנטרלן ע"י פעולה או מחשבה אחרת, ומזהה כי הן תוצר מחשבתו (האדם אינו סבור כי הוחדרו אליו על ידי גורם חיצוני, מצב שיוגדר פסיכוטי).

אובססיות יכולות להופיע כאובססיות טהורות (Pure O) או בשילוב קומפולסיות, טקסים מנטליים

 

האובססיות הכי נפוצות

  • אובססיות דתיות ומוסריות כמו פחד מפני הפרת נדרים
  • חשש מהידבקות - זיהומים, חיידקים, מחלות, אבק ואף חומרי ניקוי. פחד מהידבקות במחלות, כמו איידס, סטרפטיקוקוס, או סרטן,  כאבי ראש, מעי רגיז, קרוהן,
  • פחד מאיבוד שליטה – לפגוע באחר, לפלוט משהו לא במקום, לגנוב משהו. בא לידי ביטוי בדחפים שמאופיינים באגרסיביות מאוד גבוהה המתלווה למחשבות של חשש שלא אהיה מסוגל לשלוט בעצמי מלפגוע במישהו או מהמחשבה שאולי פגענו במישהו ולא שמנו לב.
  • פרפקציוניזם – דיוק וסימטריה מאוד מעסיקים את המתמודדים: הם פוחדים לשכוח דברים או לאבד, קושי להיפטר מדברים מחשש להזדקק להם בעתיד.
  • ספקות חוזרים – גז שנשאר דלוק, דלת שלא ננעלה או תחושה מטרידה לגבי שכחה. הספק מקנן וגוזל מרחב חשיבה. 
  • אובססיות אחרות – אמונות תפלות ומחשבות מאגיות שמיוחסות למספרים, פרטי לבוש וצבעים, ואפילו OCD עונתי שמופיע רק בחורף. פחדים מניתוח, פחד מפגיעה בעובר במהלך הריון, חרדות אובססיביות לאחר לידה ואפילו החמרה של פגיעות ספורט. עולים גם פחדים פנימיים מגוונים - הפרעות אכילה, התקפי חרדה, התמכרות, הקפדה על סימטריה, סדר, פרפקציוניזם, כישלון, בושה ועוד הזרוע נטויה.

     

 

בבסיסן של אובססיות עומדות טעויות חשיבה שחוזרות על עצמן, כאשר השפעתן מכריעה על איכות החיים של האדם. למעשה, מחשבות כאלו עומדות בבסיס של OCD והפרעות נפשיות רבות אחרות, בעיקר חרדה ודיכאון.

האתגר של מטופלים הסובלים מאובססיות הוא ללמוד על ההבדל בין האפשרות שדברים יקרו לבין ההסתברות שיקרו.

אובססיות הן לא דלוזיות. יש בהן יסוד מציאותי מצומצם, אבל העוצמה של החרדה המתלווה ליסוד המציאותי הזה משתלטת על התודעה. אם אתה סובל, למשל,  מאובססיה לגבי מוות ואובדן על הורה שאירע במהלך השנה האחרונה, ניתן להבין זאת כהתנהלות נפשית נורמטיבית. השאלה היא עד כמה המחשבה על האובדן מטרידה אותך ומהי ההסתברות שהאובדן יקרה שוב או בקרוב. 

לקריאת מאמר רחב על אובססיות <

 

 

OCD DSM5

 קומפולסיות

 

טקסים קומפולסיביים יכולים להיות התנהגותיים או מנטליים. תכליתן העיקרית של הקומפולסיות היא להרגיע את החרדה שמעוררות האובססיות.

קומפולסיות נחלקות לכמה סוגים:

  • טקסים של שטיפה וניקיון - קומפולסיות שמרגיעות חרדה אובססיבית מלכלוך או הדבקה. 
  • טקסים של בדיקה כפייתית – מאופיינים בבדיקות חוזרות של אובייקטים (למשל אוטו, דלת וכו'), בדיקה האם יגרם נזק לעצמו/לאחר, בדיקה שלא קרה משהו נורא, שלא עשה טעות, נעילת דלתות וחלונות.
  • חזרתיות – קריאה וכתיבה מחדש, חזרה על פעילות יומיומיות (כניסה ויציאה, התיישבות וקימה), תנועות גוף, חזרה על פעילות מספר ספציפי של פעמים (למשל אדם שיש לו מחשבה אובססיבית שהוא ירגיש בטוח רק אם יכנס הביתה וידליק ויכבה את האור שלוש פעמים יעשה טקס חזרתי בהתאם).
  • אגרנות - איסוף חפצים, סידור חפצים בסדר מסוים

 

האובססיות או הקומפולסיות גוזלות למעלה משעה ביום, הן מפריעות באופן משמעותי לתפקוד השגרתי בעבודה, בלימודים או בפעילויות חברתיות ומערכות יחסים וגורמות למצוקה מתמשכת.

 

Obsessive Compulsive Disorder Differential Diagnoses

 

  

האובססיות והקומפולסיות אינן חלק מהפרעה נפשית אחרת או מצב רפואי 

למשל, PTSD, הפרעת דחק פוסט טראומטית, כרוכה במחשבות אובססיביות ופלאשבקים לגבי האירוע הטראומטי. או בהפרעת חרדה חברתית, בה ממוקדות האובססיות בסיטואציה חברתית ממנה האדם חושש ונמנע. 

 

האם האדם המתמודד בעל תובנה (insight) ומודעות לגבי הסימפטומים וההפרעה? 

מרבית האובססיביים מודעים לבעייתיות של ההפרעה, רק רבע מהמתמודדים אינם מודעים לחריגות המחשבות.  כאשר בוחן המציאות פגוע, אנחנו עוברים כבר מאובססיה לדלוזיה  - מחשבת שווא, בה האדם מאמין בתוכן המחשבות ("אם לא ארחץ ידיים אני עלול למות"), למרות קיומן של עובדות ועדויות גלויות שמפריכות את המחשבה. 

 

OCD OBSESSIONS

 

אבחנה מבדלת 

  • GAD – הפרעת חרדה מוכללת. בהפרעת חרדה מוכללת מופיעות דאגות לגבי מה עתיד - באופן כללי ולא ספציפי - דאגות מציפות לגבי שפע אירועים שעתיד להתרחש. הם נתונים באי שקט מתמיד, בולט ומעיק וההפרעה כוללת מחשבות חזרתיות.  עם זאת, הן אינן ממוקדות כמו ב-OCD.  בנוסף, ב-GAD לא קיימים טקסים, זאת בניגוד לקומפולסיות ב-OCD.  
  • MDD – דיכאון קליני ההיבט החשיבתי החזרתי בדיכאון מתבטא ברומינציותמחשבות חוזרות ומכאיבות בעלות גוון של הלקאה עצמית, תחושת כישלון ותבוסתנות, הפניית הכעס פנימה, גינוי, פגיעה עצמית ואשמה. רומינציות הן אמנם מחשבות אובססיביות, כי הדיכאוני אינו מצליח להיפטר מהן בעצמו. אך הרומינציות בדיכאון מתייחסות לפספוס לגבי העבר, בעוד אובססיות ב-OCD מייצרות חרדה ספציפית ומצוקה בהווה. בדיכאון כם לא קיימים הטקסים המאפיינים OCD.
  • הפרעות אכילה בהן קיימות כל העת מחשבות אובססיביות שנעות סביב אוכל, דימוי הגוף או פגיעה בגוף. אולם בניגוד ל-OCD, יש בהן פחות תובנה והן עמוסות הכחשה ועיוותי חשיבה
  • הפרעות פסיכוטיות – בדומה ל-OCD יכולות להופיע דלוזיות, חלק מהאנשים שסובלים מ-OCD ומהפרעות פסיכוטיות סובלים מדלוזיות אולם ב-OCD אין הלוצינציות ובהפרעות פסיכוטיות יש.

 

קראו בהרחבה על אבחנה מבדלת ב-OCD <

 

 

 

מהי קומפולסיה?

קומפולסיביות פירושה התנהגויות כפייתיות עם טקסים (ניקיון, שטיפת ידיים, סידור, בדיקה) או פעולות מנטליות (תפילה, ספירה) חזרתיות שהאדם חש דחף כפייתי לעשותן כתגובה לאובססיביות, או לפי חוקים שיש ליישמם בנוקשות. מקור המילה קומפולסיה במילה הלטינית, compellere, שמשמעה אילוץ בכוח או הידחקות לפינה. 

הקומפולסיה, או הריטואלים המנטליים, מכוונים למניעה ולהפחתת מצוקה נפשית, או במטרה למנוע התרחשות של מאורע מאיים. הם משמשים את האדם האובססיבי כהתנהגויות מגוננות (safety behaviors). עם זאת, הטקסים הקומפולסיביים או הפעולות המנטליות אינן מצויות בהכרח באופן מציאותי וסיבתי לאירוע אותו הן אמורות לנטרל ולמנוע, או שהן ממש מוגזמות. 

ההקלה המתקבלת כתוצאה מההתנהגות הקומפולסיבית זמנית בלבד. לאחר שחלפה, מתעוררות שוב תחושות החרדה שקדמו לה ודוחפות חזרה אל ההתנהגות הכפייתית המרגיעה. כך, האדם הסובל מ-OCD מוצא עצמו לכוד בתוך מעגל אינסופי של מחשבות-חרדה-התנהגות, ההולך ומתחזק בכל סבב. המלכוד המתסכל בסבך המעגל האובססיבי-קומפולסיבי גוזל אנרגיה וזמן רבים, מחיר כבד שמונע הפניה של האנרגיה לעיסוקים מקדמים בחיים. 

לקריאת מאמר רחב על טקסים קומפולסיביים <

 

OCD and BLAME

 

 

 

 

 

טיפול ב-OCD

 

בין טיפול תרופתי לפסיכולוגי

רוב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים  מסכימים כיום כי טיפול יעיל ב-או סי די כולל שימוש בתרופות שמעכבות את פירוק הסרוטונין במערכת העצבים המרכזית, בשילוב טיפול פסיכולוגי (בייחוד טיפול קוגניטיבי התנהגותי) שמלמד את המתמודד לשלוט בסימפטומים - למשל, כיצד להימנע מפעולות טקסיות תוך צמצום תחושת החרדה: 
 
שילוב בין טיפול תרופתי (עם כדורים - למשל, ציפרלקס, לוריוון, Solian ועוד) לבין טיפול CBT, מצליח לא רק להקל על חיי המתמודד, אלא גם לחולל שינויים בתמונה שמפיקה סריקת המוח.  
עם זאת, במחקר חדש מאוניברסיטת קולומביה הושוו שתי שיטות של טיפול ב-OCD: טיפול בשיחות באמצעות CBT מול תרופות פסיכיאטריות. ובכן, פסיכותרפיה נמצאה יעילה יותר בטיפול בסימפטומים של ההפרעה.
 
 
 
EXPOSURE AND RESPONE PREVENTION 
 
 

טיפול CBT ב- OCD

 
 
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי חותר לאתגר טיפולי רב-ערך: לקחת את השליטה בחיים בחזרה. במרבית טכניקות ה-CBT מלמדים את המטופל גישה לוחמנית, לא לתת לאובססיות "לנצח" ולהשתלט על החיים, לא צריך להיכנע לאובססיות ולקומפולסיות. במובן מסוים, המטופל נדרש לפתח עירנות כדי לא להיות עירני לתכנים שאינם רלוונטיים ושמציתים את התסמינים. 
 
בפועל, טיפול התנהגותי-קוגניטיבי עוזר למטופל עם OCD לצמצם את ההתנהגויות המגוננות (הטקסים) ומציידת אותו בכלים שיאפשרו לו להצטייד בדרכים אלטרנטיביות ויעילות להרגעת הפחד שמעוררות האובססיות.
 
יחד עם זאת, האתגר כיום הוא להעצים את המטופל ולא רק להכחיד את ההתנהגויות. חשוב שהמטופל יבין את הקשר הסיבתי בין אופני החשיבה שלו לבין הפחתת הסימפטומים, או הגברתם. זה שונה מהכחדת הסימפטומים גרידא, מטרה התנהגותית חלקית שלעיתים פוגעת בנכונות של המטופל להמשיך בטיפול. ניקח אנלוגיה מהטיפול הדינמי: בפסיכותרפיה דינמית, מתייחסים לאתגור מנגנוני ההגנה של המטופל, תוך הכרה בכך שהמטפל חייב להיות זהיר - לא לפרק הגנה נפשית אחת כאשר אין הגנה אחרת להציע במקומה.
 
 
באותו אופן גם כאן: השתחררות מהקומפולסיות חשובה מאוד, אבל לצידה חייבת להתפתח הבנה לגבי המסוגלות של האדם לנהל את "משק הבית המחשבתי" גם בתום התהליך הטיפולי.
 
 
 
מחויבות
הטיפול דורש מחויבות גבוהה לעבודה בבית ועליה בעצם מתבססת הצלחת הטיפול, ואפשר לומר כי זה הרכיב המרכזי בו. מי שמשקיע, יכול להצליח. 
 
 
 
 
עקביות
מעידות וצעד קטן אחורה מופיעים לעיתים לאורך הדרך בטיפול, בין המפגשים, בעיקר כאשר המטופל מתמודד עם אירועי-חיים מלחיצים ומעוררי חרדה. השאלה המרכזית היא עד כמה קיימת הנכונות לחזור לדרך המלך של העבודה הקשה.
המטופלים מתבקשים לנטר ולעקוב בקפידה אחר תופעות מגוונות שמופיעות לאורך הדרך. במובן מסוים, המטופל דרוך לקראת סינגלים מהסביבה ומהמוח, כדי לתעד אותם וללמוד לשלוט במשוואות הבריאות שנלמדות בטיפול. 
 

מוטיבציה

המטפל מאתגר את המטופל מבחינה מוטיבציונית: 
"האם באמת היית מעדיף לחשוב שוב ושוב על אותו דבר?"
"מה היית רוצה לעשות בזמנך הפנוי במקום לעשות את הקומפולסיה?"
"האם אתה נכון לקחת את ההגה ולהוביל את חייך במקום לתת למוח להוביל?"
 
 
קבלה
 
 
הכי חשוב להבין שהצד הרגשי אינו אינדיקטור להצלחת הטיפול, אלא הלמידה לגבי הכחדת הרלוונטיות של סינגלים מוחיים על אירועי חירום. מצד אחד, חשוב לקבל את הרעש האובססיבי, מצד שני לעמוד מולו ולהפחית בחשיבותו. 
 
 
 
 
 

יעילות הטיפול ההתנהגותי-קוגינטיבי ב-OCD

 
הטיפול היעיל ביותר ב-OCD הוא טיפול התנהגותי (Franklin & Foa, 2011, Olatunji et al., 2013). לצד הנתונים המחקריים,  לא ניתן להפחית בחשיבותו של הקשר הטיפולי המיטיב, שמבסס את המוטיבציה והאמון שנבנים בין המטפל לבין המטופל. 
 
מחקרים שמשווים בין השפעת הרכיב ההתנהגותי לבין הקוגניטיבי, מצאו שלפעמים זה אותו דבר, הקוגניטיבי יעיל כמו ההתנהגותי, ולפעמים מוצאים שהטיפול ההתנהגותי יותר יעיל, וזהו ממצא יותר עקבי. מטא אנליזה העלתה שהטיפול ההתנהגותי יעיל יותר מהטיפול המשולב (קוגניטיבי+ התנהגותי). כנראה מה שחשוב באמת זה הליך החשיפה ומניעת התגובה, אליו נגיע מייד. 

חסרונות

החיסרון המשמעותי של CBT הוא אחוז נשירה גבוה, כמו גם או סירוב להגיע ולהמשיך בטיפול, בשיעור של 30%-47% (Twohig et al., 2010)- בעיקר מכיוון שהרכיב ההתנהגותי של הטיפול מעורר מידה רבה של חרדה. 

חיסרון נוסף – במקרים רבים לא ניתן להגדיר את המהלך הטיפולי כמוביל ל"ריפוי" ההפרעה,  אלא כהפחתה בסימפטומים ושיפור איכות החיים.  OCD לרוב אינה נעלמת לחלוטין והטיפול עוזר בהפחתה של עוצמת התסמינים.

עם זאת, חשוב לציין כי לאחרונה נבחן פרוטוקול של טיפול אינטנסיבי וקצר מועד ב-OCD (שבועיים!). המחקרים מראים תוצאות מרשימות. 



הגישה הקוגניטיבית מציעה מודל שבנוי על 6 כשלים חשיבתיים עמו מתמודדים אנשים עם הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית:
  1. תפיסת אחריות מוגברת- דומה למה שפרויד דיבר עליו. המטופל מאמין שהוא חייב למנוע נזקים גם במצבים ש אחרים היו נמנעים מכך.
  2. דגש-יתר על תהליכי חשיבה- המטופל מאמין שמחשבות ודימויים שחולפים לו בראש חושפים את האופי האמיתי שלו, או שיש להם משמעות- "אם חשבתי את זה אז האירוע יתרחש או התרחש". אובססיביים מייחסים משמעות יתרה למחשבותיהם - "זה לא מקרי, יש לזה משמעות" - "אם קופצת מחשבה שאבא שלי ימות יכול להיות שאני באמת רוצה שהוא ימות"
  3. הערכת-יתר של סכנות בעולם
  4. צורך מוגזם בשליטה במחשבות ודחפים
  5. קושי מול מציאות עמומה וחוסר-ודאות
  6. פרפקציוניזם אישיותי מובנה
 
 

טיפול בחשיפה ומניעת תגובה (CBT-ERP)

 
מטפל CBT מנוסה בטיפול בתסמונת OCD, ילמד את המטופל להטיל ספק בהסתברות של הפחדים ולאתגר את הלוגיקה הנסתרת מן העין. בבסיס טיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי ל-OCD עומדת שיטת החשיפה ומניעת תגובה (exposure and response prevention).  
 
הטכניקה ההתנהגותית של חשיפה ומניעת תגובה (שנקראת בקצרה ERP), מתמודד המטופל עם המחשבות, הדימויים, ההקשרים והמצבים מעוררי החרדה ב-OCD. 
 
שני הרכיבים הפעילים בטיפול הם- מניעת תגובה (response prevention)  וחשיפה (exposure) – שמטרתה לפתח הביטואציה להתניה שמעוררת את האובססיה: 
  • חשיפה- המטופל נחשף באופן אקטיבי והדרגתי, מהקל אל הכבד, בעוצמה הולכת וגוברת עד שהוא מפתח הביטואציה. התהליך נעשה עם ליווי המטפל ועם הרבה עבודה פסיכו-חינוכית (ראו בהמשך הסבר על פסיכואדוקציה). המטופל צריך לדעת שבתחילת התרגול החרדה נוטה לעלות, אך אם מתמידים בכך, החרדה תפחת. חשוב גם להבין שמדובר באחת השיטות הפשוטות והמוכחות ביותר בפסיכולוגיה קלינית. היא עובדת עבור כולם, בהינתן הנכונות, המוטיביציה וההתמדה. למשל, אם קיימת המנעות להשתמש בשירותים ציבוריים כתוצאה מחרדה אובססיבית מזיהום, המטופל יתחיל להיחשף למצב מאיים זה.  לאחר מספר פעמים של התנסות, האסוציאציה שבבסיס ההתניה תלך ותישחק עד שהמטופל יעבוד הכחדה ולאחריה ילמד למידה חדשה, לפיה הסכנה מזיהום בשירותים אינה מעוררת מידה כל כך גבוהה של חרדה (עדיין, אם הוא יעדיף להתאפק עד הבית, זה בסדר גמור. הנקודה היא שהעדפה זו תיעשה מתוך בחירה ולא כהתנהגות מגוננת מפני החרדה).
  • מניעת תגובה- המטופל נמנע אקטיבית מלבצע את הטקסים, אותן התנהגויות קומפולסיביות. למשל, אם אדם מחזיק בקביעות מגבונים לחים כדי לנקות את הידיים לפני השימוש בשירותים, הואימקבל הנחיה לא לעשות זאת. 
 

 

איך עובד טיפול ERP? 

מכיוון שהטכניקה מצויה בארסנל הכלים של טיפול התנהגותי, כל השלבים, ההנחיות וההליכים בה גלויים לכל, בשקיפות מלאה ובלי "סודות פסיכולוגיים" שמאפיינים לעיתים שיטות טיפול בגישה אנליטית. הנה שלבי הטיפול בחשיפה ומניעת תגובה: 
 

בניית היררכיה

 
לפני תחילת החשיפה, המטפל עוזר למטופל לזהות את אותן אובססיות ספציפיות, את הקומפולסיות (גלויות או מנטליות) ואת מקורות חרדה בהם חשוב לו להתמקד. הליך זה מחייב תשאול מקיף, בדיקה, חקירה וניתוח, ולעיתים כדאי להתעקש דווקא על אותם תהליכים מנטליים וסימפטומים שהמטופל נוטה להימנע מהם. בשלב מקדים זה, שיש בו גם היבט אבחוני, מתקיים דיון אמיץ וגלוי על המשמעות האישית של תסמיני הכפייתיות עמם מתמודד המטופל.  לאחר שנדונו הדברים ונבחנו מקורות החרדה, חשוב לתעד ואפילו להקליט אותם במטרה לבנות היררכיה של OCD. על גבי היררכיה זו, יצוין בפירוט כל טריגר, פנימי או חיצוני, שמצית את הטורדנות ואת הטקסים המרגיעים שמתלווים אליה. הרעיון ההיררכיה הוא לדרג את מידת החומרה של כל גירוי / טריגר, בדרך כלל על סקאלה שמציינת את מידת החרדה (10- הכי מחריד שיש, עד 1- הכי פחות מחריד).  ההיררכיה הזו תשרת את המטפל והמטופל כ"מפת דרכים" טיפולית. בתחילת הדרך, יטופלו הגורמים שמעוררים את המצוקה המועטה ביותר, ולאט לאט תיערך התקדמות לעבר הטריגרים שמדורגים ראשונים.
 
 

חשיפה

 
אחרי שנערך מיפוי סכמטי של היררכיית החרדה, עוברים לשלב החשיפה, במהלכו  חושף הפסיכולוג את המטופל לגירוי שמעורר בו ריטואל קומפולסיבי, תוך שהוא מעודד אותו להתגבר על הדחף. המטופל יתבקש לתרגל באופן יומיומי המנעות מכוונת מתגובה כפייתית, למשך שעתיים לכל הפחות. המטפל יבחר קודם כל את הטריגר שנמצא בתחתית ההיררכיה (זה שמעורר, באופן יחסי, הכי מעט חרדה). מכיוון שטיפול CBT מתקיים בדרך כלל בתדירות של מפגש בשבוע, אין מספיק זמן לתרגל את ההתנסות באופן מלא במהלך הסשן, והאפקט הטיפולי תלוי בהשקעה של המטופל במילוי משימות בין המפגשים (כמו שיעורי גיטרה, לא לומדים לנגן רק במהלך השיעור עם המורה, אלא בתרגול ביתי). המטפל ידגים למטופל כיצד להיחשף לטריגר המאיים והמטופל יתבקש לעשות בעצמו את שיעורי הבית במהלך השבוע שיחלוף עד המפגש הבא. יתכן שתיערך בתחילת הדרך חשיפה בדימיון, בה המטופל נחשף לטריגר האובססיבי במהלך תרגיל דמיון מודרך שמוביל המטפל, אבל חשוב לזכור שמדובר רק בשלב ביניים בדרך לחשיפה במציאות, שנקראת גם חשיפה In Vivo
 
 כאשר מושגת הצלחה בחשיפה והמנעות מתגובה מהגירוי הראשון, עוברים לגירוי הבא. כך מתקדמים משבוע לשבוע עד שמגיעים לחשיפה לטריגר שדורג ראשון בהיררכיה. 
 
 
הטיפול עוזר במידה רבה מאוד לכ80% מהמטופלים. זאת בהשוואה לטיפול תרופתי, שמסייע לכ50% מהמטופלים, עם תופעות לוואי ושיעורי הישנות גבוהים.
 
 
 
 

אתגרים וקשיים בטיפול ERP

עיקרון החשיפה ומניעת תגובה הוא פשוט, אך לא תמיד קל ליישום. הטיפול אינו מורכב, אך דורש מידה רבה של מאמץ נפשי. על כן, מידת המוטיבציה של המטופל היא משמעותית להצלחת הטיפול. 

בטיפול ERP משתמשים בכלים של התמודדות עם החוויה ממנה פוחדים בצורה חיה, או באמצעות דמיון מודרך. אם נניח שה-OCD מתמקד בחרדה מהידבקות במחלה, באמצעות חדירת הנגיף לגוף, המטפל והמטופל "מתפלשים" יחד בחוויות של זוהמה ולכלוך במטרה לאמת את היותן לא מזיקות.  אם הפחד הוא מתופעות לוואי של טיפול תרופתי (למשל, בחילות והקאות), הטיפול יעסוק בתחושה האמיתית של חוויית בחילה, תוך עיבוד שלה במטרה להפחית את החרדות.

על אף ששיטת טיפול זו דורשת הרבה מהמטופלים ובטווח הקצר מעלה את החרדה, הסיכויים להקלה משמעותית של הסימפטומים של OCD בטווח הארוך, בתנאי ששומרים על רצף ועקביות בטיפול, הינם גבוהים ביותר.

 

בעיות בטיפול בחשיפה ומניעת תגובה 

 
למרות יעילותו המבוססת, טיפול בחשיפה ומניעת תגובה אינו זוכה לשיתוף פעולה מלא מצד מטופלים בלמעלה מ-20% מהמקרים.
 
למה זה קורה?
 
  • מטופלים אינם משוכנעים שהמודל של CBT מתאים, יעיל עבורם ויעזור להם. לכן יש חשיבות רבה לעבודה פסיכו-חינוכית, בה ממש לומדים על ההפרעה, מנרמלים, מבארים ומסבירים מה קורה בה. 
  •  כאשר המטפל מתמקד בפחד עצמו ובמחשבות המטרידות במקום במהלך של הפחד, מתעוררים אצל המטופל תסכולים רבים וחרדה נוספת.
  • מבחינת המטופל, הוא בכל מקרה מתמודד בתדירות גבוהה עם חרדות.  "במה כבר תועיל החשיפה?"
  • מטופלים טוענים שהם מגיעים לטיפול כדי להפחית חרדה. "למה שאעבוד פה על ההצפה שלה?"
  • כשמתרגלים חשיפה באופן מכוון, בהוראות המטפל, החרדה נמוכה. אבל כאשר אותן מחשבות מופיעות ספונטנית, מחוץ לחדר הטיפול, הן מאוד מלחיצות. הדבר המפחיד הוא ההופעה החודרנית הפתאומית של המחשבות התפקוד הטבעי של המוח הוא מחשבות לא מכוונות, נדידת מחשבות, חודרניות, מחשבות לא רצויות. המטופל מגיע לטיפול בגלל מחשבות כאלו ואילו הטיפול מתבצע בחשיבה מכוונת.

 

פסיכואדוקציה (Psycho-Education)

פסיכואדוקציה (Psycho-Education) היא מרכיב חשוב בכל טיפול ובפרט ב-CBT. המטפל מתעדכן בידע העדכני ביותר ומשתף את המטופל באופן שוטף במידע אודות ההפרעה. ידע זה מסייע למטופל להכיר טוב יותר את עצמו, לקבל את ההפרעה ומתוך קבלה זו לגייס את כוחות ההתמודדות והריפוי. 

טיפול CBT ב-OCD יכלול תמיד אלמנט פסיכו-חינוכי, שנעזר כיום גם בידע נוירופסיכולוגי, כמו התייחסות לתקלה בתהליך הסינון במוח. הרעיון הוא כאמור ללמד את המטופל מה אנו יודעים כפסיכולוגים  על ההפרעה, מה הניסיון הקליני מלמד אותנו, וכך לגייס אותו לטיפול.  לרובנו יש מחשבות לא רציונליות והגיונית שמעוררות רצון לבדוק ולוודא, ולרובנו יש גם את היכולת לומר שהמידע לא רציונלי ולסנן אותן החוצה. אצל המתמודדים יש תקלה פיזיולוגית שלא מאפשרת לסנן, לכן הם נתקעים בלופ. מידע כזה מקל על מטופלים רבים  שעובדים בשיטת ה-ERP. ברגע שמלמדים את המטופל זה עוזר לו לזהות מתי הוא עצמו תקוע בחשיבה אובססיבית, מלמדים אותו להסתכל על הבעיה "מבחוץ". ברגע שאפשר לזהות אותה, נוצרת נקודת פתיחה שממנה יותר קל להילחם בזה.

מתמודדים עם הפרעה טורדנית כפייתית הם חקרנים וסקרנים, וטוב שכך. לכן מנסים רבים שיטות טיפול פסיכולוגי שונות, כמו היפנוזה או נוירופידבק.
 
 
 
 
 

טיפול תרופתי ב-OCD

 

 

 

OCD DRUG THERAPY

הטיפול התרופתי המקובל כיום ל-OCD הוא אנפרניל / מרוניל (כלורפרומזין), תרופה נוגדת דיכאון ממשפחת הטריציקלים וכן תרופות אנטי-דיכאוניות ממשפחת ה-SSRI או SNRI

חשוב לדעת שהתרופות הללו אינן ממכרות ואינן משנות את אישיות האדם באופן בלתי הפיך, למרות שמוכר כיום קושי זמני להפסיק את השימוש בהן.   

ואכן, בדומה לדיכאון, ישנן תרופות ל-OCD שמבוססות על הגברת פעילות הסרוטונין במוח. מחקרים עכשוויים מצביעים על מערכות ייצור הגלוטמט והדופמין במוח כמעורבות אף הן בהפרעה.

הסיבה שתרופות אלו נרשמות כתרופות קו ראשון היא שיש להן מעט תופעות לוואי ביחס לתרופות אחרות. יחד עם זאת, אין תרופה ספציפית ממשפחת ה-SSRI שנמצאה יעילה יותר בהשוואה לאחרות עבור מטופלים עם OCD. 

 

חסרונות

לעתים מתחילים לחוש שהתרופות הללו משפיעות לטובה רק לאחר שבועות של טיפול, אם בכלל, ובעבור מתמודדים הסובלים מ-OCD חמור, מדובר בטבלאת ייאוש שנמשכת נצח - כן ההפרעה מקשה עליהם לנהל את חיי היומיום.

בנוסף, גם כאשר מוגדרת הצלחה, מדובר על שיפור צנוע במצב הקליני - בערך 30-40% של הפחתה בתסמינים.

רבים מהמטופלים מתמודדים עם חששות לפתח תלות בתרופה, פוחדים מתופעות הלוואי (כמו נזק לכבד), מאובדן הדרגתי של ההשפעה הביוכימית עם הזמן ומהסטיגמה שכרוכה בנטילת תרופות פסיכיאטריות. לכן טיפול תרופתי אמור להיות חלק מהתהליך הטיפולי הפסיכותרפי - מקום בו אפשר לדון, להתייעץ ולחשוב יחדיו על הכדאיות. 

נתון מצער ומרכזי הוא שרק 40%-50 מהמטופלים מושפעים מהטיפול התרופתי ומראים הפחתת סימפטומים. מחקר סיני שפורסם אשתקד, בחן את ההשפעה של טיפול r-TMS, גירוי מגנטי חזרתי במוח, על מטופלים עם OCD עמיד לתרופות. ממצאי המחקר מעודדים, כאשר התוצאות חיוביות יותר עם מטופלים שאינם סובלים מהפרעת דיכאון קליני נלווית ושאינם מעלים התנגדות לטיפול פסיכולוגי. 

 

 

OCD עמיד לטיפול

במקרים לא מעטים, כאמור, OCD עלולה להיות הפרעה עקשנית במיוחד. קיימים מצבים רבים בהם מטופלים אינם מגיבים בשיפור הסימפטומטי המיוחל. לאחר שני סבבים ששילבו תרופות וCBT-ERP מוגדרת ההפרעה OCD עמיד לטיפול. 

במצבים של OCD עמיד נשקלות כמה אפשרויות טיפוליות, חלקן חדשניות:

 

תרופות נוירולפטיות

הוספת מינון מצומצם של תרופות נוירולפטיות - אלה כוללות ריספרדל / ריספרודון בשילוב עם אבילפיי, הלדול או פריקאט. התרופות הללו ניתנות אמנם במקרים של הפרעות נפשיות קשות יותר, אך מחקרים מעודדים שימוש חלקי בהן ב-OCD עמיד. 

 

גריית מוח עמוקה (DBS)

DBS היא שיטה טיפולית בה מעוררים גרייה מוחית עמוקה באמצעות מכשור rTMS. השימוש בגרייה מוחית עמוקה החל להיחקר בתחילת שנות ה-90 עבור הפרעות מצב רוח. עם השנים נמצא כי השיטה רלוונטית גם ל-OCD ומראה תוצאות מרשימות של שיפור בשני שליש מהמקרים.

 

 

קטמין

קיימות עדויות ראשוניות על היעילות של מודולוטרים מוחיים הפועלים במערכת הגלוטמט. תרופות אלה כוללות ממנטין, קטאמין ואחרות. 

קטאמין הוא חומר סינתטי בעל מוניטין גרוע, בעיקר כסם האונס, חומר הרדמה שנרקח כדי להונות נשים במקרים הקשים ביותר של פגיעה מינית. אותו מוניטין גורם לו להיות עדיין רשום בפקודת הסמים בישראל ובמדינות רבות בעולם המערבי, למרות עשור מחקרי בו דורך כוכבו כתרופה חדשנית בעלת פוטנציאל יוצא דופן. מחקרים קליניים מבוקרים מעידים על יעילות הקטאמין לטיפול בדיכאון עמיד, בהפחתה מיידית של מחשבות אובדניות אקוטיות, בהפחתה דרמטית בכאבים כרוניים, בדלקות גופניות וכמובן ב-OCD: 

מחקר חדש בחן 15 מתמודדים עם OCD, שחולקו אקראית לקבוצת מחקר, בה קיבלו המשתתפים טיפול בקטמין או לקבוצת ביקורת שטופלה בתרופת-דמה. השפעות הקטמין היו מיידיות - 40 דקות אל תוך הטיפול מרגע מתן העירוי לווריד. ההשפעה החיובית הוסיפה להיטיב עם מרבית הנבדקים גם שבוע לאחר הטיפול. תגובות המשתתפים היו ממש מרוממות נפש והם דיווחו על הקלה סימפטומטית רבה באובססיות ובקומפולסיות. 

האתגר הפרמקולוגי הבא הוא לפענח את אופני הפעולה של קטמין על במוח, זאת המטרה להניע תהליך מדקילזציה, חקיקה, מזעור תופעות הלוואי של הסם ושימוש מותאם שיצמצם את הסיכון הפוטנציאלי להתמכרות לקטמין. ספציפית לנושא שלנו, כמה קבוצות מחקר של חוקרי OCD, מתכננות לבצע ניסיונות מחקריים בהם ישולב טיפול בקטאמין יחד עם הפרוטוקול הטיפולי של חשיפה ומניעת תגובה (CBT-ERP). הרעיון אינו לספק למטופלים קטמין לאורך זמן, אלא להיעזר בו כפלטפורמה טיפולית קצרת-טווח להקלה, שתאפשר למתמודדים לעודד את המטופלים ולתקף את המסוגלות שלהם להתמודד עם ההפרעה, מה שידרבן ויניע אותם להמשך הטיפול המאומץ בחשיפה ומניעת תגובה.

 

 

ניתוח מוח

שיטת ההתערבות הרדיקלית ביותר, של ניתוח מוחי, נשקלת אך ורק במקרים של מטופלים הסובלים מ- OCD חמור ועמיד ואינם מגיבים לטיפולים פסיכולוגיים ותרופתיים. ניתוח נוירולוגי חודרני זה ממוקד ב- Cingulate Bundle. תחילת דרכו של ניתוח זה בשנות ה-30 של המאה הקודמת, אז כונה Psychosurgery. השיטה עוררה (ועודנה מעוררת) מחלוקת מקצועית בקרב קלינאים, חוקרי מוח ופסיכיאטרים.  מחקר שנערך בשנים האחרונות מלמד כי מחצית מהמטופלים שעברו ניתוח נוירולוגי הראו שיפור מסוים בסימפטומים הכפייתיים, ובבדיקת מעקב בחלוף 7 שנים נמצא כי 15% מהמשתתפים החלימו מההפרעה באופן מלא. בכל שנה מבינים חוקרים יותר ויותר על הסיבות והגורמים ל-OCD והטיפולים משתפרים. הנחת העבודה היא שתוך שנים ספורות כבר לא יהיה צורך בטיפולים ניתוחיים.

 

 

הכי חשוב, לא להתייאש ולהמשיך לנסות ERP, אולי אצל פסיכולוג אחר: במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי טיפול בשיטת חשיפה ומניעת תגובה (ERP), נמצא יעיל במיוחד עבור מטופלים שטיפול תרופתי לא הועיל להם. מחקר נבדקו 32 מטופלים שסבלו מ- OCD וטיפול תרופתי (מסוג ריספרידון) לא עזר להם. לאחר 17 שבועות של טיפול בחשיפה רובם הגדול (78 אחוזים) העידו על שיפור בסימפטומים של OCD. החוקרים ציינו שהתרומה של טיפול בחשיפה ב-OCD הייתה ידועה אבל הממצא המפתיע הוא שהטיפול יעיל גם עבור אנשים שטיפול תרופתי לא עזר להם.

 

 

טיפול קבוצתי
 

גם טיפול קבוצתי וקבוצות לעזרה עצמית משמשות לעיתים קרובות לטיפול בהפרעה אובססיבית-כפייתית. הקבוצות מאפשרות תמיכה הדדית, אוניברסליות (גילוי שאחרים מתמודדים עם קשיים דומים לשלך) ולמידה של מידע חדש על ההפרעה והיבטים רלוונטיים הקשורים בה. המטופלים לומדים למקד מחדש את תשומת הלב ולזהות דחפים קומפולסיביים שהם צפויים להרגיש. בנוסף, המתמודדים סובלים באופן קבוע מבידוד ומרגשות בושה (שמובילים לעיתים להסתרה) וקבוצה מספקת הקלה רבה. יחד עם זאת, תמיכה קבוצתית אינה מהווה למרבה הצער מענה לטיפול יעיל דיו בהפרעה. 

 

 

OCD PSYCHODYNAMIC PSYCHOTHERAPY

 

 

מציאות מדומה

חברת בריינסווי הישראלית פיתחה קסדה מבוססת מציאות מדומה לטיפול ב-OCD. הקסדה החדשה, מבוססת טכנולוגיית VR קיבלה לאחרונה את אישור ה-FDA והיא מהווה כיוון מבטיח לטיפול לא פולשני להפרעה. 

 

 

טיפול אינטנסיבי קצר מועד ב-OCD

תוכנית טיפולית אינטנסיבית וממוקדת לטיפול ב-OCD בקרב ילדים, בני נוער ומבוגרים מוכיחה את עצמה בפרקטיקה ובמחקרים: תכנית הטיפול האינטנסיבית מורכבת מפגישות קבוצתיות בנות שעתיים-שלוש, פעמיים בשבוע, בשילוב ארבע שעות של טיפול אישי בשבוע.  

חלק מהמטופלים מספיקים להשלים את הטיפול תוך שבועיים בלבד ומראים תוצאות עמידות לאורך זמן, שאינן נופלות מפסיכותרפיה ארוכה יותר.

 

 

טיפול דינמי ב-OCD


לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, אובססיה נובעת מדחפים מודחקים שמופיעים בדרך מוסווית. בטיפול דינמי, המטפל והמטופל עובדים על הוצאתם לאור העולם ובפתרון הקונפליקט המתחולל סביבם.

אבל  התאוריה הפסיכודינמית לא הצליחה עד כה לתרגם את הידע העצום שמצוי בה לטיפול נפשי יעיל בהפרעה טורדנית כפייתית. יש הטוענים כי טיפול דינמי ב-OCD עלול אפילו להזיק. הגישה לדורותיה, מפרויד ועד היום, רואה באובססיה מנגנון הגנה ששומר על הנפש מפני חרדה חזקה יותר, מאיימת יותר, שרובצת מתחתיה - כלומר, למרות שהאובססיה מאיימת, המחשבה אינה הכאב האמיתימנגנוני ההגנה הדומיננטיים ב-OCD הם התקה והיפוך תגובה. כאשר מתעוררת חרדה סביב תכנים לא מודעים קשים, שלא ניתן לחשוב אותם, מגויסות האובססיה והקומפלוסיה כדי לשמור על הנפש.  כאשר אנחנו חוששים מאוד מתוקפנות לטנטית כלפי היקרים לנו, מתעוררים רגשות אשם קשים והרגשה שהתוקפנות הפנימית עלולה להביא לתוצאות חיצוניות נוראיות.

במשך שנים התיאוריה לא נתמכה, אך בשנים האחרונות התיאוריה זכתה לתמיכה אמפירית מסוימת (Moritz et al., 2009, 2011): אחת מההטיות הקוגניטיביות שגישת CBT חוקרת היא אחריות יתר - אנשים נוטים לקחת אחריות על דברים שרוב האנשים לא נוטים לקחת אחריות עליהם, וזה מזכיר את טענתו של פרויד על מוסריות יתר.

 

עוד השערות דינמיות על OCD

 

  • קשר לטראומה בילדות (Mathews et al., 2008)- האדם נמנע מיחסים אישיים כי זה מסוכן מדי. במחקר נמצאה קורלציה בין התעללות רגשית והזנחה פיזית ל-OCD. ההתעללות ממנה סבלו מתמודדים עם OCD סמויה יותר מהמצוי, מהסוג שיתגלה אחרי חפירה מדויקת בטיפול. 
  • קושי לשאת רגשות אמביוולנטיים - למתמודדים עם OCD קשה יותר להחזיק רגשות מנוגדים בעת ובעונה אחת, למרות שבהרבה מובנים החיים דורשים את היכולת הזו.
  • שילוב אישיותי משולש בין אחריות, אשמה ותוקפנות - למשל, גבר שבודק כל הזמן שהכל כשורה עם בת הזוג שלו  (אחריות),  מלקה את עצמו אם הסתכל על מישהי אחרת (אשמה) וכאשר יפנה לטיפול יגלה שחבוי בו כעס רב ומוכחש כלפי בת הזוג (תוקפנות). 

  • האובססיבי נוטה להסתגר מהעולם- גם אם הוא חברותי יש לו נטייה להיכנס פנימה לאובססיות ולעולם הפנימי שלו המלא בחוקים נוקשים. פסיכואנליטיקאים נוספים הרחיבו זאת אח"כ ואמרו כי העולם החיצוני נחווה כל כך מסוכן ובלתי צפוי שפשוט אתה מעדיף להיכנס לתוך העולם שלך עם חוקים נורא ברורים.

כאמור, הפסיכותרפיה הפסיכואנליטית עדיין לא מצליחה לבסס לטיפול יעיל להפרעה, ופסיכולוגים קליניים מהגישה הדינמית מעדיפים להפנות מטופלים למטפלי CBT.

גם פרויד עצמו, שניתח לעומק את המקרה של "איש העכברוש" במאמרו נוירוזה אובססיבית (1895, Freud),  ציין בהכנעה שאולי מחקר ביולוגי יוכל לשפוך אור בנושא.

 

 

OCD SELF HELP
 
 

 

 
 
 
 טיפול עצמי ב-OCD
 

באופן כללי, קשה מאוד ולעיתים בלתי אפשרי לטיפל באופן עצמאי בהפרעה. מומלץ לפנות לאנשי מקצוע. מפורטות כאן, בקיצור, כמה טכניקות וכלים הלקוחים מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי. מטופלים שחוו הקלה בסימפטומים, מספרים שטכניקות אלה עזרו להם במיוחד. בהינתן מוטיבציה גבוהה והשקעה, הכול ניתן לביצוע גם לבד. אולם, אם אתם מעוניינים בטכניקות המותאמות לכם ולקושי הייחודי שאתם חווים, מומלץ לפנות למטפל מקצועי.

כלים לעזרה עצמית

בדקו את הדיוק של המחשבות שלכם:
לדוגמה- אם יש לכם מחשבה כמו: "אם אחשוב הרבה על הבעיה שלי, זה יסייע לי במציאת פתרון", אתם יכולים לכתוב בטור אחד כל מקרה שבו מצאתם את עצמכם חושבים הרבה על בעיה ובטור השני בחנו האם החשיבה הרבה הזאת אכן הובילה לפתרון יעיל של הבעיה. בסוף השבוע, סכמו את התוצאות ובדקו באיזה אחוז מהמקרים חשיבת-היתר הובילה לפתרון יעיל. אפשרות אחרת היא לתעד את מספר הדקות בו הרהרתם בבעיה כלשהי כל פעם שאתם מבחינים בכך, וכך תוכלו לקבוע כמה דקות מחשבה היו דרושות לכם לכל פתרון יעיל.

לדוגמה- אם המחשבה שלכם היא "אני לא יכול לעשות שום דבר נכון אף פעם"- כתבו בטור אחד את כל הראיות האובייקטיביות לכך שאינכם יכולים לעשות שום דבר נכון אף פעם, ובטור השני את כל הראיות האובייקטיביות לכך שהמחשבה הזו אינה נכונה. לאחר מכן, כתבו מספר מחשבות מאוזנות יותר שמשקפות באופן מדויק את הראיות. אתם לא צריכים להאמין במאה אחוז במחשבות החדשות, בתור התחלה, רק נסו אותן. 

 

 

 

מיינדפולנס ו-OCD

חלק חשוב מגישות הגל החדש / השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי של מבוסס על קבלה ושינוי, שיטות הנעזרות בטכניקות קשיבות (mindfulness). הטיפול עוזר לאדם לקבל את המחשבות הטורדניות כחלק מתודעתו ולא בהכרח כאמת.

טכניקת ה'מיינדפולנס' (Mindfullness), או 'קשיבות' בעברית, היא שיטה פסיכולוגית שמכוונת וממקדת את האדם להעניק תשומת לב לחוויות שהוא חווה בהווה באופן לא ביקורתי ושיפוטי, וכך לחיות חיים טובים, רגועים ושלווים יותר. משתמשים בטכניקה זו בעיקר כדי לטפל בהפרעות נפשיות מגוונות, כגון חרדה או דיכאון. ניתן להשתמש בה גם כדי לטפל בהפרעה טורדנית-כפייתית על מנת לזהות ולתייג את המחשבות האובססיביות, ולהפנות את האנרגיות לפעילויות בריאות במקום להיכנע לדחפים. 

  

 

תרגול היררכיה של OCD

דה סנסטיזציה שיטתית בטיפול עצמי -

הקהיה שיטתית, או דה-סנסטיזציה סיסטמטית, היא טכניקה התנהגותית ותיקה, פשוטה ליישום ומוכחת היטב ככלי יעיל לטיפול בחרדות. את הטכניקה ניתן לבצע באופן עצמאי, גם בלי ליווי ייעוצי עם  איש מקצוע או פסיכולוג מומחה.

אז ככה: 

  • בנו לעצמכם סולם היררכי - בקצה אחד (ציון 10) כתבו את ההתנהגות שמעוררת הכי הרבה חרדה (למשל, פחד שתתחילו לצעוק בקולי קולות באמצע הקניון העירוני). בקצה השני (ציון 1) כיתבו את ההתנהגות שקשורה בפחד הצעקות המדובר, אך מעורר הכי מעט חששות.  במספרים הנותרים על הסקאלה צרו ביסודיות מדרג של מצבים מפחידים, שמידת החרדה בהם עולה ככל שמתקדמים המספרים.   
  • כדי להצליח להגיע למטרה שלכם - לבקר בנינוחות בקניון הומה אדם למרות הבעתה מהיפלטות הצעקה, מתחילים בתרגול של חשיפה לשלב הראשון בהיררכיה.  למשל, נוסעים למקום קרוב לקניון, באזור ריק מאדם, וצועקים קצת. מהר מאוד לומדים שלא קורה כלום.
  • אחרי שמתרגלים ומכחידים לאט לאט את החרדה בשלב הראשון, מתקדמים לשלב הבא. עכשיו מתרגלים הגעה של ממש לקניון, שעה שהוא ריק יחסית.
  • לאחר שעוברים גם את השלב השני בהיררכיה מתקדמים עוד ועוד שלבים, עד שמגיעים לשלב הגבוה והמחריד מכולם בהיררכיה. אתם בקניון. והנה. פוף. אין חרדה. 

למרות שהצלחה במימוש התוצאה הרצויה נראית בתיאוריה קצת דמיונית, יומרנית ואפילו פשטנית, אנחנו יודעים כי שיטה זו היא אחת המוכחות ביותר בטיפול פסיכולוגי. העיקרונות פשוטים ונהירים - ככל שמטפסים גבוה יותר בסולם הפחדים, מגלים שיפור ניכר וברור בתפקוד (שיפור שמהווה בעצמו פידבק חשוב שמחזק את המתרגל להמשיך), כאשר במקביל מתבסס ביטחון עצמי גבוה דיו שמאפשר לחצות בתחושת מסוגלות את גבולות אזור הנוחות וההימנעות.

תאמינו או לא – חשיפה הדרגתית ושיטתית כזו גורמת אפילו לשינויים מוחיים!

 

 

למידה עקיפה -

מחקר חדש ומעניין מלמד כי צפייה עקיפה באחרים בעת שהם מבצעים קומפולסיה שהצופה מתקשה בהפסקתה, עשויה להפחית את תסמיניו האובססיביים. החוקרים מייחסים תופעת למידה זו לנוירוני מראה, תגלית מוחית ייחודית ומרתקת מהשנים האחרונות.

אפשר לתרגל פחד גם "על יבש". בבית, בעבודה, או במהלך טיפול, נסו להעלות במחשבתכם את ההתנהגות האימפולסיבית ממנה אתם חוששים. אפשר, למשל, לכתוב סיפור קצר שמתאר אדם הנמצא בסיטואציה דומה, או לקרוא ספר שעוסק בסיטואציות דומות. ככל שתקדישו לכך יותר זמן ותעלו עוד ועוד סיטואציות כאלה, כך החרדה תפחת.

 

רכישת תובנה -

תובנה היא אחד הרכיבים החשובים ביותר בשינוי טיפולי: בטיפול עצמי באוסידי אנו לומדים כי התנהגות אימפולסיבית לא חייבת לגרור השלכות כה חמורות ושאפשר לפעמים"לאבד שליטה"  - שום דבר דרמטי לא קורה.

למשל – אם אתם פוחדים לדבר בגסות בנוכחות חברתית העלו בדמיון מצב בו נפלטת לכם קללה, ולאחר מכן נסו לשער מה תהיה תגובת הסביבה (אגב, לפי מחקר חדש, לקללות יש ערך מזכך ומשחרר...). 

אל תאפשרו להפרעה טורדנית כפייתית שלכם לגרום לכם לחשוב שזה יהיה קשה מידי או מביך מידי אם תתנהגו על לפי הדחפים שלכם. אומנם במידה והדבר אכן יתרחש, ייתכן מאוד שתחושו מובכים, אך אתם יכולים ומסוגלים להתמודד עם כך, הרגע יעבור, והחיים ימשכו. 

יש גם טיפול אלטרנטיבי משלים, הרבה אפשרויות יש שם, אבל צריך להדגיש שהשיטות הללו לא עמדו עדיין במבחן המחקר הקליני (הילינג, פרחי באך, טיפול הומאופטי, דיקור סיני, רפלקסולוגיה ועוד היד נטויה).

  

בינתיים, צפו בסיפורו האישי והנוגע של ג'רמי בנט על ניסיונותיו בטיפול טבעי עצמי ב-OCD מחשבתי קשה, חריף, כרוני וחמור ממנו סבל. הוא מתאר את "המפלצת" הפנימית שחיה בתוכו ומספר איך ניצח אותה. 

חובה לצפות בסרטון לכל מי שמתמודד עם תסמינים טורדניים כפייתיים: 

 

 מתי מומלץ לפנות לטיפול פסיכולוגי בהפרעה טורדנית כפייתית?

OCD, כבר אמרנו, היא הפרעה שבה סובלים ממחשבות אובססיביות ומקומפולסיות. היא יכולה להתבטא במחשבות מטרידות בלבד או גם ב'טקסים', כלומר, התנהגויות שנובעות מהמחשבות הטורדניות ונועדות להרגיע את החששות (כאשר בפועל אותן התנהגויות רק מחזקות את הפחדים הלא רציונאליים). קשה לומר באופן חד משמעי אילו סימפטומים דורשים פניה לקבלת טיפול.

 

טיפול מרחוק

לאחרונה, התפרסם  מחקר באוניברסיטת Tasmania שבאוסטרליה, אשר בדק את יעילותו של remote CBT, כלומר טיפול קוגניטיבי התנהגותי ב"שלט רחוק", בטיפול ב-OCD. המחקר מצא כי טיפול CBT ב"שלט רחוק", הוביל להישגים טיפוליים שלא נפלו מאלה שהושגו בטיפול CBT שגרתי, פנים אל פנים. מדובר בממצאים משמעותיים ביותר, שכן הם פותחים צוהר לשיטה טיפולית חדשה ואלטרנטיבית- שכלל אינה מצריכה הגעה לחדר הטיפול.

לעומת זאת, במחקר שפורסם לאחרונה באוניברסיטת יורק, עולים סימני שאלה לגבי טיפול CBT מקוון בדיכאון. נראה שכל הקהילה הטיפולית סקרנית באשר להתפתחויות הבאות בטיפול הדיגיטלי. אבל, כמו שניתן לקרוא במאמר שמצטט את המחקר של אוניברסיטת יורק, נראה שהפריצה רחוקה מלהגיע. מחקר חדש אחר מראה דווקא שיפור במדדים מוחיים אחרי 9 שבועות של טיפול CBT אונליין בחרדה חברתית.

מבלבל.

 

 

טיפול באמצעות מחשב

אחד האמצעים המעניינים שעשויים לתרום להצלחת טיפולי ב-OCD הוא  (Personalized-Computerized Inhibitory Training (P-CIT. כלי טכנולוגי זה מהווה דוגמא מצוינת לאופן בו ניתן לשפר את הנגישות והאפקטיביות של הפסיכולוגיה ושירותי בריאות הנפש על ידי שימוש בטכנולוגיה.  

מטרת P-CIT היא לשפר את יכולת המטופל לשלוט ולדכא תגובות בזמן חשיפה לגירויים המעוררים את תסמיני ה-OCD. נמצא כי שימוש בכלי זה, בשילוב עם טיפולי חשיפה ו-ERP, שיפרו את תסמיני ה-OCD והמטופלים דיווחו על הפחתה באמונות, במחשבות ובטקסים הקשורים להפרעה.

 

 

  

טיפול ב- OCD: תרופות או פסיכותרפיה?

במחקר שפורסם לאחרונה ב-National Institute For Health Research, נמצא, כי בקרב מבוגרים המתמודדים עם OCD, כל סוגי הטיפולים - טיפול קוגניטיבי, טיפול התנהגותי וטיפול תרופתי - מפחיתים את הסימפטומים של ההפרעה.

לעומת זאת, הטיפול אשר נמצא יעיל ביותר בקרב ילדים ונוער עם OCD, הוא טיפול קוגניטיבי או טיפול קוגניטיבי בשילוב טיפול תרופתי בלוסטרל / סרנדה. מאחר וכל אחד מסוגי הטיפולים נמצא אפקטיבי, כאשר בוחרים טיפול עבור מטופל, הדבר החשוב ביותר הוא לשים לב לתופעות הלוואי ולהעדפות האישיות של אותו המטופל.

במחקר מטא אנליזה זה, נותחו 86 ניסויים בהם השתתפו בסך הכל  7306 מבוגרים  ו-1305 ילדים ונוער. המחקר שילב ניסויים בהם סוגי הטיפול השונים הושוו אחד לשני וגם הושוו לטיפול פלצבו.

מה העלה המחקר?

  • בקרב מבוגרים, טיפולים קוגניטיביים והתנהגותיים היו אפקטיביים יותר מאשר טיפול פלצבו.

  • CBT לא נמצא יותר אפקטיבי מאשר טיפול פלצבו.

  • לא נמצאו הבדלים באפקטיביות בין תרופות ה-SSRI השונות. כולן היו יעילות יותר מתרופת פלצבו. אנאפרניל הייתה יותר אפקטיבית מאשר פלצבו.

  • בקרב ילדים ונוער,  ל-CBT בשילוב של לוסטרל / סרנדה היה האפקט הכי גדול.

 

 

 

 

גורמים וסיבות ל-OCD

פרויד הציע שטיפול פסיכואנליטי ב-OCD אמור להעלות למודעות את הסיבות המודחקות לאובססיות  וכך יעזור לו לפתור את הקונפליקטים שגורמים להן. הסבר זה שנוי במחלוקת, שכן הוא מתייחס לבעיה כבריחה מהמציאות, וגם כי יישומו הטיפולי אינו רב.

במהלך המחצית השניה של המאה העשרים התגלה כי להפרעה יש מרכיב פיזיולוגי משמעותי מאוד, מה שהוביל להעמקת השימוש בטיפול תרופתי לצד טיפול CBT.

הסברים נוירו-פסיכולוגיים

הגישה הנוירופסיכולוגית זוכה כיום לקונצנזוס רחב לגבי  הדרך בו פועלת ומובנת  או.סי.די. 

לפי הגישה, מקורה של ההפרעה בתקלה ביוכימית או מבנית במוח. לפי תפיסה זו, אין באמת חשיבות לתוכן עליו האדם מאבסס - לא משנה אם זה על אוכל, ניקיון או מערכות יחסים - הבעיה אינה בתוכן, היא בתהליך.

זה לא ה"מה" זה ה"איך": כשאנשים רגילים קולטים סיגנל מוחי על סכנה מתקרבת, היא עוברת הערכה ראשונית ובמידה ומתברר שאין סכנה מיידית תעבור אותה מחשבה סינון אוטומטי. אצל מתמודדים עם OCD המוח נותר "תקוע" במצב שמאותת על סכנה, ממש כמו דיסק שרוט, המעגל העצבי ממשיך לאותת על סכנה בחזרתיות.

האיום הנתפס אינו פוחת, הוא מתרגם לשפה התנהגותית של טקס, ריטואל, או קומפולסיה. איכשהו, המוח מחבר בין החרדה והלחץ ו"מערבב" אותם עם קשיים שאינם רלוונטיים להתמודדות אם אותה חרדה. 

  • ישנו ביסוס מדעי לכך שב-OCD יש בעיה בתפקוד של המערכת הקורטיזולית, שמעורבת בתפקודים קוגנטיבים ותחושתיים- תנועתיים, ובמיוחד בהנעה של התנהגויות פרוצדורליות. זו כנראה גם הסיבה לכך שההפרעה מגיעה לעתים בשילוב עם תסמונת טורט (ראו בהמשך).
  • יש קשר בין תגובה אוטואימונית לסוג מסוים של סטרפטוקוקוס ולהתפרצות פתאומית של ההפרעה, לעתים בשילוב עם "טיקים".

מבחינה נוירואנטומית, אמנם OCD היא בין ההפרעות הנחקרות ביותר בתחום הפרעות החרדה, אבל למרבה הצער אין לה עדיין הסבר חד משמעי. נמצא כי אנשים עם פגיעות בסטריאטום או בחלקי המוח שהוא קשור אליהם סובלים לעתים מההפרעה אך זה עוד לא מוכיח סיבה ברורה לקיומה.

הגרעין האובססיבי של המוח

מחקרי סריקה מוחית (PET, MRI) הראו פעילות מוגברת באיזור הגרעין הבאזלי (Basal Ganglia) , ובאופן ספציפי יותר, ב-Caudate Nucleus, באזור האורביטלי של האונה הפרונטלית, בתלמוס, ובאמיגדלה. 

Basal Ganglia

לאזורים הללו תפקיד חיוני בסינון מידע לא רלוונטי ובוויסות התנהגות חזרתית. ואכן - כאשר מתמודדים טופלו באזורים המוחיים האלה - החזרתיות האובססיבית פחתה. בנוסף, פגיעות ראש באזור זה יוצרת את הסימפטומים של OCD. מחקר עדכני זיהה רצפטור מוחי, tyrosine kinase TrkB, שפעיל באזור המעגלי בין התלמוס לאמיגדלה. הרצפטור יורה ללא הרף ונכנס לקצב מסחרר שמצית את המעגליות ההרסנית ב-אוסידי. 

אחת הבעיות המאתגרות היא שלאיברים הנוירולוגיים הללו, המצויים בעומק המוח האנושי, אין "יכולת תקשורת" מפותחת דיה עם איזורי מוח אחרים. הם אוטומטיים, חייתיים וכל תכליתם האבולוציונית היא להעביר סיגנלים דחופים על סכנה צפויה ומיידית שדורשת תגובת חירום מגוננת. בטיפול, לומדים המטופלים התניות חדשות לגבי גירויים כאלה, כך שיובנו כסימנים לא רלוונטיים, באמצעות התעלמות אקטיבית המנוהלים על ידי חלקים מוחיים קורטיקליים גבוהים יותר (לצד ההתניה הזאת, ברוח טיפולים מהגל השלישי של CBT, נדרשת מידה רבה של קבלת המחשבה, במקום להיאבק בה). 


השערת הסרוטונין
 

נראה שלנוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) סרוטונין יש תפקיד ביצירת ההפרעה. מאמרים מקצועיים עדכניים מעידים כי הפרעה טורדנית כפייתית קשורה בהפרשה מופחתת או בלתי-מאוזנת של סרוטונין, מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) מרכזי הקשור לוויסות מצב הרוח, וקשור גם להפרעות חרדה אחרות ולדיכאון.  חסרונו של הסרוטונין ניכר באזור ה-basal ganglia.

ואכן, תרוופות SSRI המעלות את רמות הסרוטונין משפרות את המצב. 

OCD קשור ברמות לא מאוזנות של סרוטונין

גנטיקה, תורשה וקומורבידיות

כמו בהפרעות פסיכולוגיות רבות, ישנן ראיות להשפעה גנטית על שכיחות או.סי.די, למשל באמצעות מחקרי תאומים: בין 63% ל-87% מהתאומים לסובלים מההפרעה- יסבלו ממנה גם הם.

ל-OCD יש קשר חזק להפרעות נוירולוגיות: תסמונת טורט, ADHD ואפילפסיה.

עד כה זיהו חוקרים ארבעה גנים שאחראים להתפתחות ההפרעה. למשל, HTR2A, המעורב בוויסות הנוירוטרנסמיטר סרוטונין.  

ידוע גם כי לתסמונת טורט ו-OCD יש קומורבידיות גבוהה, וקשר גנטי מבוסס - יש הסתברות גבוהה להתפרצות OCD במידה ובן משפחה מתמודד עם טורט. לאחרונה אף הומשגה הגדרה קלינית חדשה - TOCD - מתמודדים עם שתי ההפרעות גם יחד. 

מחקר של ה-NIMH על 70 ילדים הסובלים מ-OCD העלה כי: 

  • 26% OCD לבד
  • 30% הפרעות טיקים שונות
  • 26% דיכאון
  • 10% ADHD

OCD, ADHD וטורט פועלים באותם אזורים במוח, ויש דימיון בסימפטומים- חוסר יכולת לעכב תנועתיות (מילים, התנהגויות ועוד). 

ועם זאת, בניגוד למחלות נוירולוגיות, במרבית ההפרעות הפסיכיאטריות לא ידוע עדיין הבסיס הגנטי והתורשתי. 

OCD

 
 
 
יש סיבה להניח שלהפרעת אוסידי יש מקורות תורשתיים בגנטיקה. בסריקות מוח נמצא, כי אזורים האחראים על דחפים "פרימיטיביים" במוח (בעיקר דחפים הקשורים באיתור סכנות, התגוננות בפניהן וכיוצא באלה), פעילים יותר אצל הסובלים מטורדנות כפייתית.
 
 
למעשה, ל-OCD יש קומורבידיות גבוהה מאוד עם דיכאון:  
  • בכל עת, 6%-35% מהסובלים מדיכאון מדווחים על אובססיות
  • סטטיסטית, 66%-33% מהסובלים מ-OCD יחוו אפיזודת דיכאון מאז'ורי בחייהם.
  • ולבסוף, שיעור האובססיות אצל מתמודדים עם OCD משלשת את עצמה במהלך אפיזודה דיכאונית.

 

גועל ו-OCD

מחקרים אחרונים זיהו את התפקיד החשוב של סלידה וגועל בסימפטומולוגיה של הפרעת אוסידי

גועל הוא רגש אנושי אוניברסלי המתאפיין בסלידה או אי-שביעות רצון עמוקה מגירוי לא נעים, שבמרבית המקרים קשור גם בסיבתיות אבולוציונית. כאשר מדובר על או.סי.די, קיימים מקרים רבים של גועל לגבי הגוף - שמתבטא בדרך כלל כהפרעת דימוי גוף דיסמורפית (BDD).

למרות שגועל אינו מוגדר עדיין באופן רשמי כסימפטום אבחוני ב-DSM, חוקרים וקלינאים מכירים בהשפעתו על OCD ואינם מתעלמים ממנו, הן ברמה התיאורטית והן ברמה הטיפולית. לאחרונה אף פותחה וריאציה ייחודית של טיפול בחשיפה ומניעת תגובה ב- OCD, הממוקד ספציפית בהפחתת תסמיני הגועל האובססיביים (Disgust-focused ERP).

 

קשר בין סכיזופרניה ל-OCD

מחקר חדש שפרסמו פרופ' Sandeep Grover ושותפיו בחן  את הקשר בין סכיזופרניה ל-OCD  בקרב 181 מבוגרים עם סכיזופרניה. החוקרים השתמשו בכמה כלים אבחוניים למטרת מחקר זה ומצאו קשר חזק ומפתיע: ניתוח המידע הראה ש28% מהמטופלים אובחנו עם OCD ו-39% דיווחו על כך שחוו לפחות סימפטום אחד הנקשר ל-OCD במשך חודש שלם או יותר. עוד נמצא שהמטופלים שסבלו מ-OCD היו כאלה שהסכיזופרניה התפרצה אצלם בגיל צעיר ושהם נטו יותר לקומורבידיות עם דיכאון ולדווח על מחשבות אובדניות.

ניתוח נוסף חשף כי למטופלים עם סכיזופרניה שחוו הפוגה ואובחנו עם OCD היו רמות גבוהות יותר של ליקויים בתקשורת ובהבנה ושכיחות גבוהה יותר של דיכאון מאשר אלו שבלי OCD. הממצאים מבליטים את החשיבות של הערכה שוטפת של סימפטומים של OCD באוכלוסיית מטופלים זו, דבר אשר יכול לקדם פיתוח של טיפול מתאים.

קשר בין דיכאון וחרדה ל-OCD

מחקר העלה כי אנשים הסובלים מחרדה ומדיכאון גם יתמודדו לא אחת גם מסימפטומים של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), וכי תסמינים כאלה אף יכולים לנבא את קיומן, חומרתן ונתיבן של דיכאון וחרדה. המחקר כלל 2981 משתתפים בוגרים, בגילאי 18 עד 65, חלקם מתמודדים עם חרדה ודיכאון ואילו האחרים, שלא אובחנו כסובלים מהפרעה נפשית כלשהי, הושמו כמשתתפים בקבוצת ביקורת. מכלל המשתתפים בקבוצת המחקר, 205 סבלו מדיכאון, 270 מחרדה ו-272 כסובלים משילוב של דיכאון וחרדה. 76.4% מהמשתתפים לא סבלו מסימפטומים טורדנים כפייתיים, 23.6% דווקא כן.

ממצאים:

  • מגדר גברי, גיל צעיר ורמות השכלה נמוכות נמצאו כקשורות עם סימפטומים טורדנים כפייתיים
  • סימפטומים של OCD קשורים לרמה גבוהה יותר של חרדה ודיכאון
  • תסמיני OCD נמצאו בשיעורים גבוהים יותר בקרב אנשים שאובחנו כמתמודדים עם דיכאון וחרדה

מחקר המשך העלה כי 4.5% מהמשתתפים הבריאים מקבוצת הביקורת פיתחו הפרעות חרדה ודיכאון שאליהן נלוו גם סימפטומים טורדנים כפייתיים. בקרב 19.5% מהמשתתפים שאובחנו כבר במחקר הראשון כסובלים מהפרעת דיכאון/חרדה, או שתיהן, דיווחו על הישנות של דיכאון או חרדה במסגרת השנתיים שחלפו בין המחקר הראשון למחקר ההמשך, ונלוו לה הסימפטומים הטורדנים-כפייתיים.

 

את הקשר בין דיכאון ל-OCD ניתן להבין באמצעות כמה הסברים אפשריים:

  • OCD ← דיכאון (עקב פגיעה באיכות חיים). יוצר סבל ופוגע באיכות החיים.
  • דיכאון ← OCD (חוסר אונים, חוסר משאבים פוגעים בתהליך הסינון). יכול להיות שהדיכאון גורם לOCD, מפחית את המשאבים הקוגניטיביים שאנו זקוקים להם על מנת לסנן.
  • מעט סרוטונין ← דיכאון ו-OCD. ייתכן שהוויסות האבנורמלי של הסרוטונין גורם הן לדיכאון והן לOCD (ושניהם מטופלים בהצלחה בחלק מהמקרים בעזרת SSRI).

PERFECTIONIONISM

פרפקציוניזם ו-OCD

פרפקציוניזם הוא מאפיין חשוב, בסיסי ומהותי במבנה הנפשי של OCD,  שכן האדם הסובל מתקשה להתמודד עם מצבי אי-ודאות והסיכון של אובדן האחריות. 
הלכה למעשה, הנטיה הפרפקציוניסטית ולשליטה עצמית מוגזמת ונטולת גמישות מייצרת את התשתית הקוגניטיבית להפרעה -  באמצעותה גולש האדם לתוך המעגל האובססיבי, לצד סובלנות נמוכה לעמימות, סכמות קוגניטיביות מכשילות ומחבלות ודגש רב מדי על עצם קיומן של המחשבות האובססיביות. המשמעות המעשית היא שהמתמודד מתקשה מאוד "לזרום" בהתמודדותו עם אובססיות, מאוד קשה לו להעבירן הלאה, להפחית את חשיבותן הנתפסת לווסת ולשלוט בהן. 

אנשים הסובלים מ- OCD מעריכים בצורה מוגזמת את עצם קיום המחשבה ומעניקים לה משמעות יתר. מכאן מגיע הרצון לשלוט במחשבות שמרגישות "לא בסדר" מה  שמכניס למעגל בו יש מחשבות אובססיביות ← ייחוס משמעות יתר למחשבה (מחשבות מעידות על חוסר מוסריות ודחפים, עצם קיומן של המחשבות עוזר להאמין בקיומן ולחשוש שאחרים 'יצליחו' לגלות על זה) ← ניסיון לשלוט על המחשבה ← הגברה פרדוקסלית של המחשבות ← מחשבה אובססיבית וחוזר חלילה...

גם הנוירולוגיה מעידה על קשר בעייתי בין השאיפה הכפייתית לשלמות לבין פיתוח הפרעה טורדנית-כפייתיתמחקר חדש מלמד כי נטיה פרפקציוניסטית אצל ילדים היא גורם סיכון לפיתוח OCD בהתבגרות ובבגרות. החוקרים גילו באמצעות סריקות מוח, כי גודלו של פיתול החגורה הקדמי (anterior cingulate cortex), איזור חשוב בקורטקס, קטן יותר אצל ילדים פרפקציוניסטים בהשוואה לילדים שאינם בעלי נטיה כזו, וכי הסיכון לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית בקרב ילדים אלה כפול!

חשוב לזכור שלכולנו מותר לטעות, להיכשל לפעמים, מבלי שנחווה את עצמנו כבני אדם כושלים וחסרי יכולות. 

 

 

גורמי סיכון ל-OCD בהריון ובלידה

 
גם להתנהגויות סיכון של האם בשלבים מתקדמים של ההריון ולסיבוכים של ההריון עצמו, יש קשר ואולי השפעה על פיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית אצל היילוד בהמשך החיים:
 
מחקר עקב אחר אמהות שעישנו 10 סיגריות ביום (ויותר) במהלך הריונן ובחן את הקשר להתפתחות OCD אצל היילודים.  המחקר, רחב היקף וארוך טווח, סקר התפתחותית 2.5 מיליון אמהות וילדיהן.
 
הממצאים מפחידים: ככל שהאמהות עישנו יותר כך התחזק הסיכוי לפיתוח הפרעה טורדנית-כפייתית.
 
אותו מחקר זיהה גורמים נוספים במהלך ההריון שקשורים לסיכון לפתח אוסידי (חשוב לציין שגורמים אלו הופרדו מפקטורים גנטיים ומשפחתיים):
 
  • לידת עכוז
  • משקל לידה נמוך
  • משקל גבוה של האם ביחס לשלב ההריון
  • ניתוח קיסרי
  • לידה מוקדמת
 
OCD in MRI

 

קבלת החלטות ו- OCD

קושי בקבלת החלטות יכול להיות לעיתים קרובות אינדיקציה להפרעה טורדנית כפייתית, OCD, אך גם לדיכאון או הפרעת חרדה קבלת החלטה יכולה להיות חוויה מייסרת עד מאוד עבור אדם שנוטה להיות עמוס מחשבות, כי מחשבות יוצרות התלבטויות שמסתעפות לעוד אפשרויות שמכפילות את היקף ההתלבטויות...

בסופו של דבר, בכל תהליך של קבלת החלטה יש מינימום שתי אפשרויות, כאשר ההחלטה עצמה מתבצעת באמצעות תעדוף אחת מהן, בתהליך אלימינציה שכרוך בוויתור על האחרת. בתהליך של קבלת החלטות, כולנו מתמודדים עם "פרידה קיומית" מאפשרות שנותרה מאחור ושלא תתממש, לפחות לא כרגע.  עבור אנשים אובססיביים יש פה צומת אכזרית שהם עלולים להיתקע בה, לבנות חרדה סביבה, לדחות אותה עד שאין ברירה, לגרום לאחרים להחליט עבורם, לצפות שייקרה משהו נסיבתי שיטה את הכף או פשוט להניח לנושא, להתכחש לאחריות והמחירים שמלווים את ההחלטה ולכסוס ציפורניים בהמתנה פסיבית לבאות. הביטוי החזק ביותר של קושי בקבלת החלטות אצל מתמודדים עם OCD הוא אגרנות כפייתית-  אגרנים (אנשים שאוגרים חפצים) מתקשים להחליט האם להשליך חפץ כזה או אחר ואם הם מחליטים, הם מתקשים מאוד להוציא את החלטתם אל הפועל. הפחד להיתפס לא מוכנים לעתיד מנהל את תודעתם באופן כפייתי, כך שלזרוק עיתון ישן לפח הופך לאתגר בלתי אפשרי. המחשבה "מה יהיה אם אזדקק לעיתון מאוחר יותר" מציפה אותם ומלווה בהתנהגות אגרנית. 

כצעד ראשוני, התבוננות פנימית עשויה להיות יעילה במקרה של קושי בקבלת החלטות, בין אם מקורו בדיכאון, בחרדה, בנטיות אובססיביות או בהתנסות שלילית נקודתית. זיהוי הבסיס של הבעיה הוא הצעד לראשון לקבלת העזרה המתאימה ולאחר שהקושי מובן יותר, ניתן גם להעלות את תחושת האופטימיות, את המוטיבציה ואת האנרגיה לפעול. 

ניתן לקרוא בהמשך המאמר, בחלק שעוסק בטיפול, על טכניקות CBT יעילות של קבלת החלטות. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי, מעבר ליעילותו בטיפול ב-OCD, יכול לתת הבנה מעמיקה ויישומית באמצעות המכניזם הפנימי שמחבל ביכולת לקבל החלטות. מטפלים התנהגותיים-קוגניטיביים מעודדים שימוש בכלים כגון רשימת בעד ונגד, בחינת הסוגיה מעוררת הדילמה על הפרק מכמה כיוונים וזוויות והעלאת אפשרות יצירתית לפעולה אדפטיבית.

לא פחות חשוב מכך, בקרב מי שמתמודד עם נטיה אובססיבית, נדרשת לפעמים "קפיצה התנהגותית למים", בחירה לנקוט פעולה למרות הספקות שממשיכים לטלטל את התודעה ואת שיקול הדעת. ניתן לומר (בזהירות הנדרשת) שאצל רבים מהאנשים, החלטה בכיוון האימפולסיבי עשויה להיות יעילה יותר מהבחירה להימנע. קשה לומר את אותו הדבר על אנשים שאינם אובססיביים, ולמעשה זו עלולה להיות הצעה בעייתית למדי עבור אנשים עם מבנה אישיות דרמטי (כמו הפרעת אישיות גבולית / בורדר-ליין). גם אם הפעולה תתברר כטעות, אצל מרבית האובססיביים קיימים מנגנוני אינהיביציה, שאחראים על עיכוב התנהגות, שניתן לסמוך עליהם לגבי ביטוי אסרטיבי, שליטה בכעס וניהולו.

DECISION MAKING AND OCD

אגרנות ו-OCD

האובססיות והקומפולסיות המקושרות עם הפרעה טורדנית כפייתית לעתים מסתכמות בכך שלאדם ישנו קושי להיפתר או לאסוף פריטים או רכוש. למשל, אנשים עם הפרעה זו סובלים חרדים מאירוע קטסטרופאלי שעלול לקרות אם ישליכו חפץ  לפח. בסיטואציות אחרות, אנשים ירגישו חוסר שלמות אם יתנו או יזרקו חפץ השייך להם. יתכן ויהיה להם הצורך לתעד ולשמר את כל חוויות חייהם (נניח, שמירת כל הצעצועים שהיו שלהם בתור ילדים).

במקרים מסיימים, הפחד של אנשים מזיהום עלול להוביל לקושי מהיפתרות כמו גם מרכישה של פריטים. עקב הפחד שפריטים על המונחים על הרצפה יזדהמו, למשל, האדם לא יוכל לגעת בהם על מנת להשליכם לפח. כתוצאה מכך, הרצפה בביתו של האדם תהיה מכוסה פריטים לא נחוצים. פחד מזיהום יכול גם להוביל אדם לקנות כל דבר בחנות בו הוא נגע ולכן "זיהם" – על מנת למנוע מאחרים מלהזדהם.

ישנן מספר סיבות בגללן אנשים עם הפרעה טורדנית כפייתית עלולים להתקשות בזריקת או רכישת חפצים. "מספרי קסם" יכולים להוביל לרכישה מוגזמת, מכיוון שאדם חש צורך לקנות הכל המספר זוגי או ב"מספר הקסם שלו". הימנעות מריטואלים חזרתיים יכולה גם היא להיכלל: אדם יכול להימנע מזריקת מכתבים ישנים, למשל, מכיוון שזה עלול לעורר התנהגות כפייתית של בדיקה האם המכתבים הנכונים אכן נזרקו, או פחד קיצוני מאוד מהחלטה לא נכונה לגבי זריקה של משהו, עד שקל יותר לא לזרוק דבר. חוץ מהאובססיות והטקסים המקושרים עם אגרנות מסוג זה, התוצאה היא הצטברות, במקרים מסוימים של כמות מוגזמת של חפצים.

השמנה ו-OCD

האם קיים קשר בין OCD לבין השמנה? חוקרים מאוניברסיטת לווה-לד חקרו את פעולת המעגלים החשמליים במוח בהקשר לסימפטומים של התנהגויות קומפולסיביות ומצאו קשר בין OCD ל-השמנת יתר
במחקר, זווגו 2 עכברים – אחד עם מחסור בפרוטאין מסוג SAPAP3 שגורם להפרעות קומפולסיביות (ליקוק ממושך שגורם לפציעה עצמית) ועכבר נוסף בעל גנטיקה הזהה להשמנת-יתר אצל בני אדם. לעכבר הזה חסר במוח פרוטאין הידוע בשם MC4R. 
מוטציה בפרוטאין הזה היא הסיבה הרווחת ביותר להפרעת השמנת יתר ואכילת יתר בקרב בני האדם.

במחקר נמצא שכאשר הפרוטאין MC4R לא היה קיים, העכבר עם ה-OCD לא סבל מבעיות התנהגות קומפולסיביות. 
הממצא מפתיע היה כאמור שכתוצאה ממחסור ב- MC4R נוצר גם אובדן של הפרוטאין SAPAP3 ומעכבר שסבל מהשמנת יתר נולד עכבר עם משקל תקין.

דרושים מחקרים נוספים כדי שיוכלו להיעזר בהם לייצור תרופות חדשות ל OCD, אבל אין ספק שיש לממצא הזה חשיבות גדולה במיוחד.

מחקרים מצאו קשר בין Eveningness לבין הפרעות נפשיות מגוונות, לאחרונה גם לתסמינים טורדניים-כפייתיים. Eveningness היא הנטיה להיות דרוכים ופעילים יותר בשעות הערב ופחות בשעות הבוקר. ההשערה היא שהמשתנים המתווכים בין נטיה זו לבין OCD הם ליקוי במעגלי שינה וערות ותסמיני דיכאון. 

אינטיליגנציה ו-OCD

בניגוד לדעה הרווחת והמפרגת, לא קיים קשר בין אינטיליגציה גבוהה לבין הפרעה טורדנית כפייתיתמחקר מטא אנליזה שפורסם לאחרונה מפריך את המיתוס באשר ליכולות אינטלקטואליות גבוהות מהנורמה בקרב מתמודדים. ניתוח המחקרים מלמד כי מרביתם בעלי אינטיליגנציה ממוצעת. במקרים מסוימים נמצאו חריגות כלפי ציוני IQ נמוכים יותר, אך סטיה מיוחדת לאיטיות הביצועית שמאפיינת אובססיבים.  

לפי עדויות מחקריות נוספות, לילדים ובני נוער עם OCD, שאובחנו בהיותם מתחת לגיל 18, יש סיכויים נמוכים יותר לעבור את מבחני הבגרות בבית הספר התיכון וההסתברות שימשיכו בלימודים להשכלה גבוהה נמוכה יותר, בהשוואה למתבגרים שאינם סובלים מ-או.סי.די. יש כאן כמובן תגובת שרשרת שמובילה למעגל פוגעני: ויתור על הרשמה ללימודי תואר ראשון במכללה או באוניברסיטה מוביל לאפשרויות תעסוקה מצומצמות יותר ובממוצע לשכר נמוך במהלך החיים. 

ההפרעה נוטה להשפיע לרעה על היכולת האקדמית של תיכוניסטים מסיבות רבות, למשל פחד מחיידקים, או צורך בביקורים בשירותים בתכיפות גבוהה במטרה לשטוף את הידיים או כדי לבצע טקסים מרגיעים. היבט נוסף שמכביד על למידה אצל מתבגרים עם OCD מתבטא בצורך טקסי לקרוא או לכתוב משפטים שוב ושוב במשך פעמים רבות, מה שמעכב את הלמידה ומגביר מאוד את תחושת התסכול. 

במחקר שוודי שסקר מדגם ארצי מרשים של 2 מיליון נבדקים, נמצא כי בהשוואה למשתתפים ללא OCD, אנשים שאובחנו עם ההפרעה היו בעלי סיכוי נמוך יותר להצליח בלימודים במהלך חייהםכותבי המחקר ציינו שיש קושי רב להחזיר את הגלגל לאחור - ברגע שהילדים המתמודדים הפסיקו אותה ללמוד ונשרו מהמסגרת החינוכית הפורמלית נדרשת תמיכה מקצועית, משפחתית ומערכתית מלאה. מחקר זה מהווה חיזוק נוסף לחשיבות גבוהה של אבחון וטיפול מוקדמים ככל הניתן. 

 

OCD בלי טקסים - Pure O

האם קיימת הפרעת OCD ללא טקסים? ללא התנהגות קומפולסיבית? 

הקשר בין מחשבות אובססיביות להתנהגות קומפולסיבית הוא אחת השאלות הנחקרות ביותר במחקרים קליניים על הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית. בעבר, חוקרים, פסיכולוגים ופסיכיאטרים, ייחסו פחות חשיבות להתנהגות הקומפולסיבית וטענו שבמקרים מסוימים היא אינה משמעותית בתוך מכלול הסימפטומים. המחקר כיום מזהה טווח נרחב של התנהגויות שבעבר לא נתפסו כקומפולסיביות ומכליל אותם כסימפטומים ל-OCD.

הנגזרת הפרקטית של המחקרים הללו, היא שבכדי לקבל אבחנה מדויקת של OCD, לדעת החוקרים, יש להציג סימפטומים של התנהגות קומפולסיבית ומחשבה אובססיבית. זה עומד בניגוד להגדרה ב-DSM הרביעי, שקריטריון האבחנה בו הינו מספר התנהגויות, שיכולות להשתייך כולן למחשבות אובססיביות או התנהגות קומפולסיבית (אך לא בהכרח לשתיהן). לשם דיוק האבחנה, והתאמתה ל-DSM החמישי, שיצא בשנת 2013, פותחו כלים חדשים שעוזרים לרופאים ולמאבחנים, לתת למטופלים את האבחנה הנכונה. כך למשל, בעבר נטען שמחשבות חודרניות הקשורות בדת, מיניות או דחפים אלימים אינם מוצאים ביטוי התנהגותי אך מחקרים חדשים הראו, שקיימים "טקסים מנטליים" שלעתים אינם מתבטאים בהתנהגות גלויה, אך ניתן לשייכן להתנהגות קומפולסיבית. טקסים אלו הם למעשה התגובות הפנימיות שמתחוללות בעקבות המחשבות האובססיביות. למשל, כאשר המחשבה האובססיבית קשורה בדת ואמונה, חזרה על תפילות "בלב" פעם אחר פעם, הינה ביטוי של התנהגות כפייתית. גם ספירה חוזרת ונשנית של חפצים או פריטים כחלק מהתנהגות של וידוא (reassurance-seeking), יצירת רשימת משימות בראש או בלחישה, או העיסוק ב"מחיקה" של תמונות או מחשבות מהראש, הינן דוגמאות להתנהגות כפייתית.

קלינאים רבים, בעיקר פסיכולוגים התנהגותיים, טוענים כיום שחשוב למחוק את ההגדרה הזו, שכן לכל אובססיה יש התנהגות מגוננת, גם אם אינה קומפולסיה של ממש ושעצם ההגדרה של PURE-O מעודדת הכחשה לא רצויה אצל מטופלים. מחקרים מצאו, שרובם המכריע של הסובלים מ-OCD שאובחנו על ידי כלי המחקר המקובלים סובלים הן מהתנהגות כפייתית והן ממחשבות אובססיביות. תפקידם של המאבחנים הוא לסייע למטופלים להבין את מקורות ההתנהגות כשלב ראשון בתהליך השינוי. על כן, סיווג ההתנהגויות בשלב האבחון משמעותי מאוד ומחקרים רבים עוסקים בכך לאחרונה. רבות מן ההתנהגויות, שאחראיות לסבל רב אצל המתמודדים, משתייכות לקטגוריה "טקסים מנטליים". 

FALSE-MEMORY OCD

למרות שתת-סוג זה, False Memory OCD, חלק מ-PURE-O, אינו מופיע כתופעה דיאגנוסטית נפרדת, היא למעשה שכיחה למדי:

מדובר בספק אובססיבי לגבי אירוע שלא ברור האם התרחש במציאות ולכן מזמין התנהגות שנועדה לסגור את הפינה ולבדוק שלא התרחשה. למשל, אובססיה על כך שדרסת מישהו בדרך הביתה, ספק מקנן שעלול להוביל אותך לנסיעה בחזרה לעבודה, למקום המשוער בו התקיימה לכאורה התאונה ןהכל במטרה לוודא שהמחשבה אכן שגויה ושאף אחד לא נפגע. 

False Memory OCD יכול להופיע במגוון סוגים של ההפרעה, אך הוא שכיח במיוחד באובססיות לגבי פגיעה באחרים ואובססיה על בגידה (אותה ניתן לשייך ל-ROCD). הרגשות המתלווים אליו הם חרדה, בושה ואשמה שחשוב ללמוד בטיפול כיצד לווסת אותם באופן יעיל מבחינה רגשית והתנהגותית, שכן סיפוק התנהגויות אישור כאלה רק מחזקות את הבעיה ותורמות להעצמת ספקות עתידיים. 

False Memory OCD

מה ההבדל בין OCD ל-OCPD (אישיות טורדנית כפייתית)? 

OCD היא לרוב הפרעה אגו-דיסטונית, כך שהסובלים ממנה לרוב מודעים לסבלם ושואפים להפחית אותו, הם רואים בסימפטומים דשל ההפרעה, כדוגמת טקסים ומחשבות טורדניות, מטרד שמשתלט על חייהם. לעומתם, ה-OCPD היא לרוב הפרעה אגו-סינטונית, שהסובלים ממנה אינם בהכרח מודעים לסבל שהיא גורמת להם ואינם מפרשים אותו ככזה. הם אינם רואים בעיה בטקסים ובמחשבות טורדניות, ורואים בהם כחלק בלתי נפרד מחייהם ומנטייתם הטבעית, עד שהם אפילו מוכנים לשלם את המחיר שגובים מהם. לכן, הם נוטים פחות לפנות לטיפול בגין הקשיים, אותם הם מפרשים כרצויים וכנובעים מרצון אמיתי.

אצל אנשים עם OCPD יש חשיבות עצומה לסדר, ארגון וניקיון. הם נוטים לשמור על סגנון חיים מאוד מתודי עם שגרה קבועה שהם חורגים ממנה לעיתים נדירות (יקומו כל יום בשעה קבועה, יאכלו את אותה ארוחת הבוקר, יחזיקו באותן דעות פוליטיות). הכל טקסי, שינויים זה מעמסה שדורשת התגייסות רבה. אם "נזיז להם את הגבינה" הם עשויים להגיב בחרדה, אבל ביום יום, אם הכל מתנהל בתבנית השבלונית של החיים שבנו לעצמם, הם חיים בשלוםפ עם עצמם. אנשים עם OCD, לעומת זאת, חווים סבל תמידי, עם תחושה קיומית ש"מישהו" מנהל את עולמם על בסיס גחמותיו.

מחקרים מראים כי בממוצע מידת הסדר והניקיון ב-OCD אינה מובהקת (כקבוצה, נניח, הם לא יותר נקיים ומסודרים). OCPD לעומת זאת, כן עסוקים בשמירה על סדר וניקיון.

מה ההבדל בין קומפולסיביות לאימפולסיביות?

קומפולסיביות ואימפולסיביות נראות דומות ושתיהן מאפיינות את הסובלים מ-OCD, אך ההבדלים רבים מהדימיון. התנהגות אימפולסיבית היא חוסר יכולת לשלוט בתגובה לגירוי פנימי (מחשבה או תחושה גופנית) וחיצוני (אמירה של אדם אחר או שינוי במזג האוויר). אפשר לראות אימפולסיביות גם כנטייה להגיב במהירות ובאופן לא מתוכנן, מבלי לקחת בחשבון את ההשלכות של ההתנהגות. רבים מתבלבלים בין התנהגות קומפולסיבית וטקסית לבין אימפולסיביות. ההבדל המרכזי הוא שההתנהגות הקומפולסיבית, על אף שאינה נשלטת, נעשית בהתאם לכללים וטקסים ברורים. הדימיון הוא ששתי ההתנהגויות נוצרות כתוצאה מפגיעה במנגנוני קשב, יכולת עיכוב תגובה ותהליכי תפיסה ועיבוד מידע.

OCD CBT

 

 

עדכוני מחקרים במשפט:

  • מחקר:  מצא כי לתרופה מבוססת הגלוטומט, ממנטין, בה נעשה כיום שימוש לטיפול באלצהיימר, יש פוטנציאל לסייע למתמודדים עם OCD.
  • זוהה חלבון ספציפי, SPRED2, שפגם או מחסור בו באיזורים ספציפיים במוח (האמיגדלה והגרעין הבזאלי), קשורים ישירות לייצור אובססיות. 
  • במחקר חדש, זוהה הנוירוטרנסמיטור GABA כגורם מפתח המאפשר לנו לדכא מחשבות לא רצויות.
  • OCD שכיח יותר במדינות צפוניות, בהן יש פחות אור שמש. חוקרים קושרים ממצא זה לדפוסי שינה לקויים. 

 

 

 

 אם מתגבשת בך ההחלטה להתייעץ

על הפרעה טורדנית כפייתית ממנה

סובל מבוגר, ילד או מתבגר

עם איש/ת מקצוע,

אנו מציעים לך את המקצועיות והניסיון שלנו

ומזמינים אותך לשיחת Matching טלפונית

בה נתפור אישית בין הצרכים שלך לבין המטפל/ת -

מטרת השיחה היא להצביע במדויק על

הכתובת הטיפולית המתאימה

במכון טמיר בתל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה נוספים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 
 
 
 
סיכמו: סמדר שטיינברג, אביגיל וינר, שי שופטי, מור צח, דורון עמרן וצוות המכון
 
 
 
מקורות:
בריינסווי קיבלה אישור מה-FDA למערכת לטיפול ב-OCD. אוגוסט 2018, נועם בראל, מתוך אתר ביזפורטל: http://www.bizportal.co.il/capitalmarket/news/article/751297
 
 
נמצא קשר בין "חלימה-בהקיץ חריגה" לתסמיני OCD. אוגוסט 2018,  יפעת גדות, מתוך חדשות מחלקה ראשונה:http://www.news1.co.il/Archive/001-D-405363-00.html
 
 
"תקללו חופשי: מחקר חדש מבהיר שתסבלו פחות כאב נפשי וגופני אם תקללו".  2017,  מתוך ניוז 1 חדשות מחלקה ראשונה, בלוג של איתן טמיר
 
 
Abramowitz, J. S. (1996). Variants of exposure and response prevention in the treatment of obsessive-compulsive disorder: A meta-analysis. Behavior therapy, 27(4), 583-600.
 
Amitai Abramovitch, Gideon Anholt, Sagi Raveh-Gottfried, Naama Hamo, Jonathan S. Abramowitz. Meta-Analysis of Intelligence Quotient (IQ) in Obsessive-Compulsive Disorder. Neuropsychology Review, 2017; DOI: 10.1007/s11065-017-9358-0
 
American Psychiatric Association., Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5), WDC: American Psychiatric Association., 5, 2013, עמ' 235-242
Bhikram, T., Abi-Jaoude, E., & Sandor, P. (2017). OCD: obsessive–compulsive … disgust? The role of disgust in obsessive–compulsive disorder. Journal of Psychiatry & Neuroscience : JPN, 42(5), 300–306. http://doi.org/10.1503/jpn.160079
 
Brander G, Rydell M, Kuja-Halkola R, et al. Association of Perinatal Risk Factors With Obsessive-Compulsive DisorderA Population-Based Birth Cohort, Sibling Control Study. JAMA Psychiatry. 2016;73(11):1135–1144. doi:10.1001/jamapsychiatry.2016.2095
 
Cox R.C. et al (2018). The role of eveningness in obsessive-compulsive symptoms: Cross-sectional and prospective approaches. J Affect Disord. 2018 Aug 1;235:448-455. doi: 10.1016/j.jad.2018.04.060.
 
Franklin ME, Foa EB. Treatment of obsessive compulsive disorder. Annu Rev Clin Psychol. 2011;7:229–243. doi: 10.1146/annurev-clinpsy-032210-104533. 
 
Gao, M., Rejaei, D., & Liu, H. (2016). Ketamine use in current clinical practice. Acta Pharmacologica Sinica, 37(7), 865–872. http://doi.org/10.1038/aps.2016.5
 
Gillihan, S. J., Williams, M. T., Malcoun, E., Yadin, E., & Foa, E. B. (2012). Common pitfalls in exposure and response prevention (EX/RP) for OCD. Journal of obsessive-compulsive and related disorders, 1(4), 251-257.

Grover, Sandeep et al. (2017). Obsessive Compulsive Symptoms/disorder in patients with schizophrenia: Prevalence, relationship with other symptom dimensions and impact on functioning
Psychiatry Research , Volume 250 , 277 - 284 

Hofmeijer-Sevink MK, Batelaan NM, van Megen HJGM, et al. Presence and predictive value of obsessive-compulsive symptoms in anxiety and depressive disorders [published online January 1, 2017]. Can J Psychiatry. doi: 10.1177/0706743717711170. 

Kalanthroff E., et al (2018). Piloting a Personalized Computerized Inhibitory Training Program for Individuals with Obsessive-Compulsive Disorder. Psychother Psychosom. 2018;87(1):52-54. doi: 10.1159/000481199. Epub 2018 Jan 6

Leichsenring, F., & Steinert, C. (2016). Psychodynamic therapy of obsessive‐compulsive disorder: principles of a manual‐guided approach. World Psychiatry, 15(3), 293–294. http://doi.org/10.1002/wps.20339 

McKay D. Treating disgust reactions in contamination-based obsessive-compulsive disorder. J Behav Ther Exp Psychiatry. 2006;37:53–9

Olatunji BO, Davis ML, Powers MB, Smits JA.(2013). Cognitive-behavioral therapy for obsessive-compulsive disorder: a meta-analysis of treatment outcome and moderators. J Psychiatr Res. 2013 Jan;47(1):33-41. doi: 10.1016/j.jpsychires.2012.08.020. Epub 2012 Sep 20. Review.  

Pérez-Vigil A, Fernández de la Cruz L, Brander G, et al. Association of Obsessive-Compulsive Disorder With Objective Indicators of Educational AttainmentA Nationwide Register-Based Sibling Control Study. JAMA Psychiatry. 2018;75(1):47–55. doi:10.1001/jamapsychiatry.2017.3523

Andrea Petersen (2018). With Short, Intense Sessions, Some Patients Finish Therapy in Just Weeks. The New York Times: https://www.nytimes.com/2018/08/13/health/ocd-concentrated-therapy-cbt.html

Pittenger, C., Kelmendi, B., Bloch, M., Krystal, J. H., & Coric, V. (2005). Clinical Treatment of Obsessive Compulsive Disorder. Psychiatry (Edgmont), 2(11), 34–43.

Pushkarskaya, H., Tolin, D., Ruderman, L., Kirshenbaum, A., Kelly, J. M., Pittenger, C., & Levy, I. (2015). Decision-Making Under Uncertainty in Obsessive-Compulsive Disorder. Journal of Psychiatric Research, 69, 166–173. http://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2015.08.011 

Janardhan Reddy, Y. C., Sundar, A. S., Narayanaswamy, J. C., & Math, S. B. (2017). Clinical practice guidelines for Obsessive-Compulsive Disorder. Indian Journal of Psychiatry, 59(Suppl 1), S74–S90. http://doi.org/10.4103/0019-5545.196976 

Skapinakis P, Caldwell D, Hollingworth W, et al. A systematic review of the clinical effectiveness and cost-effectiveness of pharmacological and psychological interventions for the management of obsessive-compulsive disorder in children/adolescents and adults. Health Technol Assess 2016;20 (43).  

Taylor S. Molecular genetics of obsessive-compulsive disorder: a comprehensive meta-analysis of genetic association studies. Mol Psychiatry. 2013;18(7):799-805.

Twohig MP, Hayes SC, Plumb JC, Pruitt LD, Collins AB, Hazlett-Stevens H, Woidneck MR. (2010). A randomized clinical trial of acceptance and commitment therapy versus progressive relaxation training for obsessive-compulsive disorder. J Consult Clin Psychol. 2010 Oct;78(5):705-16. doi: 10.1037/a0020508. 

M Ullrich, M Weber, A M Post, S Popp, J Grein, M Zechner, H Guerrero González, A Kreis, A G Schmitt, N Üçeyler, K-P Lesch, K Schuh. OCD-like behavior is caused by dysfunction of thalamo-amygdala circuits and upregulated TrkB/ERK-MAPK signaling as a result of SPRED2 deficiency. Molecular Psychiatry, 2017; DOI: 10.1038/mp.2016.232

Williams, M. T., Farris, S. G., Turkheimer, E., Pinto, A., Ozanick, K., Franklin, M. E., … Foa, E. B. (2011). The Myth of the Pure Obsessional Type in Obsessive-Compulsive Disorder. Depression and Anxiety, 28(6), 495–500. http://doi.org/10.1002/da.20820

Wootton BM (2016). Remote cognitive–behavior therapy for obsessive–compulsive symptoms: A meta-analysis. Clin Psychol Rev ;43:103-13. doi: 10.1016/j.cpr.2015.10.001. Epub 2015 Oct 20. 

 Zhou DD et al. An updated meta-analysis: Short-term therapeutic effects of repeated transcranial magnetic stimulation in treating obsessive-compulsive disorder. J Affect Disord 2017 Mar; 215:187. http://dx.doi.org/10.1016/j.jad.2017.03.033  

https://www.mentalhelp.net/blogs/ocd-and-decision-making/

https://www.mayoclinic.org/diseases-conditions/obsessive-compulsive-disorder/diagnosis-treatment/drc-20354438

http://beyondocd.org/information-for-individuals/clinical-definition-of-ocd

https://anxietyunited.com/pure-o-ocd-and-false-memory-intrusive-thoughts/

http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/extreme-need-for-symmetry-or-exactness

https://www-sciencedirect-com.ezproxy.haifa.ac.il/science/article/pii/S221136491200053X

https://www.psychologytoday.com/us/blog/think-act-be/201601/mental-rituals-in-obsessive-compulsive-disorder

http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/ocd-related-hoarding

http://www.columbiaspectator.com/2015/11/12/new-ocd-treatments/

https://www.haaretz.co.il/news/health/1.1901725

http://jobs.lovetoknow.com/careers-people-ocd

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2017.pp4a2

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2017.17040472

http://www.steveseay.com/ocd-unwanted-impulse-cursing-harming-killing/

https://psychologyofocd.weebly.com/research-questions.html

http://scitechconnect.elsevier.com/obsessive-compulsive-disorder-background-brain-etiology/ 

http://www.psychiatrictimes.com/impulse-control-disorders/understanding-differences-between-impulsivity-and-compulsivity

http://www.dusunenadamdergisi.org/ing/fArticledetails.aspx?MkID=1014

https://psychcentral.com/news/2017/11/04/scientists-identify-chemical-in-brain-that-helps-us-stop-unwanted-thoughts/128306.html

 

 

 

Google

הפרעה טורדנית כפייתית - OCD
Rated 4.95/5 based on 203 reviews

Obsessive-Compulsive Disorder OCD

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

%MCEPASTEBIN%

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il