איך מתמודדים עם אובדן הורים? טיפול, כלים ותמיכה פסיכולוגית

דרג פריט זה
(10 הצבעות)
מוות של הורה - התמודדות פסיכולוגית עם אובדן אבא או אמא מוות של הורה - התמודדות פסיכולוגית עם אובדן אבא או אמא

 

אבל, שכול ואובדן הורה

אובדן הורה כולל טווח רחב של רגשות החל בעצבות עמוקה ועד כעס. מדובר בתהליך נורמטיבי של התמודדות עם אבל ושכול, שמשך הזמן שלו תלוי באישיות האינדיבידואלית של המתאבל, אך בדרך כלל אורך כשנה. כל אדם צריך לעבור את המסע האישי שלו כדי להשלים עם אובדן ושכול. לאחריו נגיע בד"כ לקבלה של האובדן.

 

המפגש עם המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. תרבויות שונות מציעות דרכים שונות להתמודד עם האבל, אך המכנה המשותף לכולן הוא ההכרה בקושי ובצורך לעבד את האבל, על מנת לחזור לחיים. 

מוות של הורים הוא אבן דרך בחייו של אדם, אובדן קשה להתמודדות, בין אם מערכת היחסים עם ההורה הייתה טובה ובין אם היא הייתה קשה ומורכבת.

כך או כך, קשר בין ילד להורה הוא תמיד רב משמעות, והוא נחווה בכל גיל כחוויה קשה ומכאיבה. 

למעשה, מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כמה מעט אנחנו יודעים על ההשפעות הפסיכולוגיות של אובדן הורה על אנשים מבוגרים, נורמטיביים ומתפקדים:

החברה נוטה לצמצם השפעה זו, עם ציפייה מרומזת לחזרה מהירה לדרישותיה של השגרה וצמצום הביטויים הרגשיים הקשורים במוות. 

ציפיות כאלה תורמות לתחושת חוסר המובנות שחווים מבוגרים המתאבלים על הורה שאבד, ישנם דיווחים רבים על קשיים נפשיים שצפים שם:

קונפליקטים בזוגיות ובמערכת הנישואים על רקע התמודדות אחד מבני הזוג עם המשבר, פגיעה בהערכה העצמית של היתום והופעה של תסמיני דיכאון שלא נכחו קודם.  ויש לכך אישוש במחקרים: אובדן הורה עלול להוביל לסיכונים מוגברים לפיתוח בעיות בריאותיות, רגשיות ונפשיות לטווח ארוך, כמו דיכאון, חרדה ושימוש בסמים.

 

 

Parent loss 

 

אובדן הורה

אבא יש רק אחד ואמא יש רק אחת. למרות שאובדן הורה נתפס כחלק התפתחותי צפוי מתוך שלל האירועים המצערים בחיים, אנחנו מתחברים שם לסיפור חיינו, למשפחה, לבית בו גדלנו ולתבנית נוף מולדתנו. 

החברה אינה מצפה שהאדם המבוגר יגיב באופן עוצמתי לאובדן ההורה. אחרי הכל, מדובר באירוע שקורה לכל אחד בשלב כל שהוא והדבר הינו צפוי, במיוחד כשההורה מגיע לגיל מבוגר מאד. עם זאת, ההורה הינו חלק משמעותי מאד מהעצמי של האדם. 

יש ציטוט המבטא זאת היטב: "ההורים שלנו הם בדרך כלל היחידים שמכירים אותנו מהיום שנולדנו".

נקודה חשובה על התמודדות עם אובדן הורה בחיי העבודה: חשוב לדעת שבישראל החוק קובע כי לכל עובד מגיעים עד שבעה ימי חופשה במקרה של מוות של קרוב מדרגה ראשונה (במידה ויש לו ותק של שלושה חודשים), אך החוק אינו מגדיר מתן ימי חופשה במקרי מוות של קרוב שאינו מדרגת קרבה ראשונה, או מוות של חבר קרוב. בן או בת שאיבדו הורה מוזמנים אפוא על פי חוק, לתקופת שהות סימלית שמאפשרת לעכל את ההלם, העצב והיגון ורק לאחריהם לשוב לעבודה ולתפקד באופן מלא.

 

אובדן הורה כהזדמנות

המוות מחייב אותך לעצור.

הנסיבות קשות, מכאיבות ועצובות, אך הנקודה בה אתם מצויים כעת מאפשרת התבוננות ייחודית על הקיים:

המשפחה, הנכדים, על אלבומי התמונות משנים רחוקות ומקומות נשכחים.

זכרונות נשכחים על הילדות, ההתבגרות והיסטוריית המשפחה מתנקזים כולם במהלך השבעה. 

המפגש עם מנחמים יזמן אל דלתך סיפורים ואירועים שלא הכרת, או שהכרת בדרכך, וכעת תוכל לשמוע על אבא או אמא מזווית ראות אחרת, כבני אדם.

 

נאמר כבר כי ראשי התיבות של המילה חכם הם חצי כוס מלאה: 

חשבו, תנו לעצמכם להרגיש, הטו אוזן והקשיבו למה שנאמר וגם לחומרים רגשיים שנמצאים מעבר למילים:

  • אילו חלקים בסיפור חייו/ה העביר ההורה הלאה?
  • איך נראתה ילדותו שלו  - מה תיקן, או ניסה לתקן, במסלול חייו?
  • כיצד ההורה שלך משתקף בעיניי הילדים - אתם, האחים והאחיות?
  • כיצד משתקפת דמותו/ה בעיניי האחים והאחיינים? 
  • האם יש גם לך הזדמנות לתקן עם אחד/ת מחברי המשפחה? 

 

תמיד קיימים עניינים לא פתורים -  ולו רק מעצם העובדה שמשפחה היא מקום כואב.

יתכן שהאבל יציע גם אפשרות להניע תהליכי סליחה, השלמה וקבלה, של עצמך ושל אחרים. חשוב לנסות להקשיב. 

 

שלבי האבל 

מודל חמשת השלבים שפיתחה קובלר רוס מתייחס להתמודדות עם המוות ותחושת האבל בכל אובדן, לא רק של הורים. השלבים אינם מוגבלים לפרק זמן מסוים וקיימת לעיתים מעגליות כאשר חוזרים לשלב שכבר עברנו אבל מנקודה אחרת. יש הטוענים כיום כי תהליך עיבוד האבל כל כך אינדבידואלי, שהמודלים ההתפתחותיים לעיבוד אבל אינם תקפים עוד. 

בכל אופן, זה המודל החשוב הציעה אליזבט קובלר רוס

 

הכחשה

הכחשה היא ההתנגדות הלא מודעת לקבל עובדות שקשורות לאובדן ולהשתשלשות האירועים עד שמגיע המוות עצמו. מעניין בהקשר זה, שגם כאשר מוות של הורה ידוע וצפוי מראש, עדיין יעברו רוב המתמודדים הכחשה, חלקית או מלאה. הנפש נעזרת בה כמנגנון הגנה טבעי ששומר מפני הרגשות הקשים של סופיות החיים ומות ההורה. 

 

כעס

כעס מתבטא בהרבה דרכים. אנשים המתמודדים עם  קשיים בוויסות רגשי עלולים להפנות את הכעס פנימה אל עצמם, או להשליך אותו על אחרים.

 

התמקחות

באופן מסורתי כאשר אנשים עומדים בפני מוות הם מנסים להתמקח עם האל בו הם מאמינים ולהרחיק את המוות.

 

 דיכאון

זהו שלב שמגיע בתחילת קבלה של המוות. בשלב זה באופן טבעי מרגישים עצב, חרטה, פחד וחוסר וודאות.

 

 קבלה והפנמה

בשלב זה מתרחש ריחוק רגשי שמאפשר קבלה וראיה אובייקטיבית של המציאות.

חמשת השלבים יכולים לבוא לידי ביטוי בעוצמות משתנות גם בהתמודדויות עם מצוקות פסיכולוגיות אחרות, לאו דווקא עם מוות. תהליך עיבוד אבל יופיע גם במקרים של טראומה, פיטורים מהעבודה, פרישה מוקדמת, גירושיםפרידה מקשר זוגי משמעותי ועוד. 

 LOSS OF PARENTS

 

שלבי האבל ביהדות

ביהדות קיימות הלכות שמסייעות לאדם להתמודד עם המוות. היהדות מבחינה בפרקי זמן שונים שעוברים מאז הפטירה. כאשר כל זמן מוגדר מבחינת משכו ומבחינת המגבלות שחלות על האבל. המגבלות באות לאפשר לאבל להתאבל, ולחברה לכבד את הזמן שהאבל צריך על מנת להתאבל אך גם לא לאפשר לו לשקוע באבל יתר על המידה ולסייע לו לחזור לחיים שגרתיים.

  • השבעה
  • השלושים
  • אזכרת השנה

 בדרך כלל תופיע גם חוויה של אובדן מסוים של הקשר לילדות ולבית אבא ואמא, כמו גם אובדן של סביבה מוכרת שאפשר היה לחוש בה ביטחון.

כשיש למתאבל ילדים, מתעוררת עצבות על כך שההורים כסבא וסבתא לא יהיו עוד כדי לראות את נכדיהם גדלים ומתפתחים.

 

 

 

הזיות לאחר אובדן

הזיות (הלוצינציות) מופיעות בדרך כלל במצבים קשים של פסיכופתולוגיה, אבל הופעתן לאחר אובדן היא מצב נפשי זמני שמופיע בקרב מתאבלים, במיוחד בקרב אבלים שהתמודדו בעבר עם הפרעות נפשיות. מדובר בסיטואציה המכונה PBHE Post-bereavement hallucinatory experience.

הזיות לאחר אובדן מתארות מצב בו אדם הוזה שהוא רואה או שומע את האדם שאיבד, כאילו שהה בזמן הווה בנוכחותו, חוויה אינטרוסיבית (חודרנית) שמזכירה פלאשבק ב-PTSD.   המחקרים הקיימים מצביעים על כך שכ-30%-60% מהמתמודדים עם אובדן פוגשים בתודעתם את האדם האהוב לפחות פעם אחת, חלקם אף מדווחים על מפגשים נוספים. המצב עלול להחמיר כאשר האבל מאמץ לעצמו מיומנויות "תקשור" (בהן נוצר לכאורה קשר של ממש עם נשמת ההורה המת) שעלולות גם להאריך ולהשהות את התמשכות האבל הנורמלי. 

בדרך כלל, כאמור, הזיות מאפיינות מצב פסיכוטי ומעידות על הפרעה נפשית הדורשת התערבות פסיכיאטרית מיידית.עם זאת, כאשר הזיות מופיעות לבדן, ללא סימפטומים נוספים, לא ברור האם ניתן לראות בהן כפתולוגיה נפשית של ממש.  PBHE הוא מצב מנטלי שעדיין לא נחקר מספיק, וגם כאשר פורסמו מחקרים, מרביתם אינם עומדים בתנאי מחקר אמפיריים, או שהם בעלי מדגם לא מייצג ומסתמכים על דיווח עצמי וראיונות אישיים. 

 

טיפול באבל על אובדן הורה

כל חוויה של אובדן הורה היא סובייקטיבית, מורכבת וייחודית עבור "הילד" שחווה אותה, גם אם הוא כבר אדם מבוגר ועצמאי.

בטיפול פסיכולוגי טוב ניתן לקבל כלים רבים להתמודדות, כמו גם לבחון את החשיבה האישית לעומת המציאות, למשל הפחתה של רגשות אשם וכעס המופיעים לעיתים במהלך עיבוד האבל.

 

טיפול נפשי משפר את מצבו המנטלי של אנשים המתמודדים עם אובדן, הנחה שאינה מבוססת רק על אינטואיציה:

מחקר דני שפורסם ב-2018 מלמד כי אנשים המצויים בתהליך אבל בעקבות אובדן של אדם קרוב והשתתפו בטיפול בשיחות / פסיכותרפיה, שהוגש על ידי רופא כללי, מועדים פחות לפתח הפרעות נפשיות עתידיות ומצויים בסיכון מופחת לאובדנות בהמשך החיים.

מדובר אמנם בסטטיסטיקה של יותר מ-200,000 איש, אבל יש במחקר כמה שאלות שנותרו פתוחות.

המסקנה הראשית, בכל אופן, מסתדרת עם השכל הישר.

 

 

בנוסף לטיפול פרטני, גם טיפול קבוצתי רלוונטי כאן.

בין היתר, בכוחה של קבוצה לסייע למתאבל בשיתוף מחשבות ורגשות העולים בו, קבוצות תמיכה עשויות לקום לאור צורך, ולא תמיד מחייבות הנחיה מקצועית, למשל קבוצות לעזרה עצמית, או לקום למטרה שונה ולהפוך באופן ספונטני לקבוצת תמיכה, למשל קבוצת פייסבוק על נושאים משפטיים שמספקת תמיכה ואוזן קשבת למטפלים עיקריים.

 

טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה הם כלים יעילים בהתמודדות עם הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שעולים בתקופת עיבוד האבל.

 

 

אם מתגבשת בכם ההחלטה לפגוש איש/ת מקצוע

פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט מנוסה

כדי להתמודד טוב יותר עם תהליך האבל

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

בשיחת Matching טלפונית מושקעת ונפנה למטפל/ת

במכון טמיר תל אביב,

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ.

אנחנו זמינים פה כל יום,

מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

 

 

 

כתיבה: מטפלי מכון טמיר 

 

 

 "כל חייו היה במקום אחר. בין כאן - לשם.

אבל מעולם לא ממש כאן, ואף פעם לא ממש שם"


- פול אוסטר
 מתוך הספר "המצאת הבדידות" 

 

 

מה זה אבל פתולוגי?

ארגמן - סיפור קצר מאת כרם גור, פסיכותרפיסטית, עו"ס קלינית <

מי יטפל במטפלים העיקריים? ארגון CareGivers ישראל - מתוך "הארץ" <

 

 

 מקורות:

 

אציל, ד. (2005). עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 18/8/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=483

פסטרנק מגנזי, ט. , שניר, נ. (2014). טרנספורמציה לאחר אובדן טראומטי. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 18/8/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3181

עשת, יששכר (2009). משפחות שכולות: מודל דו מסלולי רובין ומלכינסון (מאי 2017). https://www.hebpsy.net/me_article.asp?id=113&article=2095

Bonanno GA, Kaltman S: The varieties of grief experience. Clin Psychol Rev 21 (5): 705-34, 2001 

Castelnovo, Anna et al. (2015). Post-bereavement hallucinatory experiences: A critical overview of population and clinical studies Journal of Affective Disorders , Volume 186 , 266 - 274

Cicerelli VG. Adult children’s attachment and helping behavior to elderly parents. Journal of Marriage and Family. 1983;45:815–822. 

Christopher D. Houck, James R. Rodrigue, Debra Lobato; Parent–Adolescent Communication and Psychological Symptoms among Adolescents with Chronically Ill Parents, Journal of Pediatric Psychology, Volume 32, Issue 5, 1 June 2007, Pages 596–604, https://doi.org/10.1093/jpepsy/jsl048 

Marks, N. F., Jun, H., & Song, J. (2007). Death of Parents and Adult Psychological and Physical Well-Being: A Prospective U.S. National Study. Journal of Family Issues, 28(12), 1611–1638. http://doi.org/10.1177/0192513X07302728

Umberson D. Marriage as support or strain? Journal of Marriage and Family. 1995;57:709–723 

Stroebe MS, Hansson RO, Schut H, et al., eds.: Handbook of Bereavement Research and Practice: Advances in Theory and Intervention. Washington, DC: American Psychological Association, 2008.

ZISOOK, S., & SHEAR, K. (2009). Grief and bereavement: what psychiatrists need to know. World Psychiatry, 8(2), 67–74.

http://www.goodtherapy.org/therapy-for-grief.html 

http://www.pitgam.net/data/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/1/1/0/

https://blogs.psychcentral.com/manic-depression/2018/03/03/there-are-not-5-stages-of-grief

http://www.niritsagee.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F/

 

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il