איך מתמודדים עם אובדן הורה? טיפול, כלים ותמיכה פסיכולוגית

דרג פריט זה
(21 הצבעות)
מוות של הורה - התמודדות פסיכולוגית עם אובדן אבא או אמא מוות של הורה - התמודדות פסיכולוגית עם אובדן אבא או אמא

אבל, שכול ואובדן הורה

  

כתיבה:

eitan

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA), וראש מכון טמיר

 https://twitter.com/eitan_tamir_psy

https://www.facebook.com/eitan.tamir

עריכה אחרונה: 26 לאוגוסט 2020

 

אובדן הורה כולל טווח רחב של רגשות החל בעצבות עמוקה ועד כעס.

מדובר בתהליך נורמטיבי של התמודדות עם אבל ושכול, שמשך הזמן שלו תלוי באישיות האינדיבידואלית של המתאבל, אך בדרך כלל אורך כשנה. כל אדם צריך לעבור את המסע האישי שלו כדי להשלים עם אובדן ושכול. לאחריו נגיע בד"כ לקבלה של האובדן.

 

המפגש עם המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים. תרבויות שונות מציעות דרכים שונות להתמודד עם האבל, אך המכנה המשותף לכולן הוא ההכרה בקושי ובצורך לעבד את האבל, על מנת לחזור לחיים. 

מוות של הורים הוא אבן דרך בחייו של אדם, אובדן קשה להתמודדות, בין אם מערכת היחסים עם ההורה הייתה טובה ובין אם היא הייתה קשה ומורכבת.

כך או כך, קשר בין ילד להורה הוא תמיד רב משמעות, והוא נחווה בכל גיל כחוויה קשה ומכאיבה. 

למעשה, מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כמה מעט אנחנו יודעים על ההשפעות הפסיכולוגיות של אובדן הורה על אנשים מבוגרים, נורמטיביים ומתפקדים:

החברה נוטה לצמצם השפעה זו, עם ציפייה מרומזת לחזרה מהירה לדרישותיה של השגרה וצמצום הביטויים הרגשיים הקשורים במוות. 

ציפיות כאלה תורמות לתחושת חוסר המובנות שחווים מבוגרים המתאבלים על הורה שאבד, ישנם דיווחים רבים על קשיים נפשיים שצפים שם:

קונפליקטים בזוגיות ובמערכת הנישואים על רקע התמודדות אחד מבני הזוג עם המשבר, פגיעה בהערכה העצמית של היתום והופעה של תסמיני דיכאון שלא נכחו קודם. 

ויש לכך אישוש במחקרים: אובדן הורה עלול להוביל לסיכונים מוגברים לפיתוח בעיות בריאותיות, רגשיות ונפשיות לטווח ארוך, כמו דיכאון, חרדה ושימוש בסמים. זה נכון במיוחד כאשר היתום/ה אינה/ה זוכה לתמיכה נפשית מספקת במהלך השכול, ואם הוא צעיר יחסית בעת שההורה נפטר. בנוסף, אובדן הורה בשנות הילדות וההתבגרות מעלה משמעותית את הסיכון לפיתוח בעיות בבריאות הנפש, ולפי הסטטיסטיקה, בערך 5% מבני הנוער עד (גיל 15 ומטה) איבדו הורה אחד או אפילו שניים. 

 

Parent loss 

 

אובדן הורה

 

אבא יש רק אחד ואמא יש רק אחת.

למרות שאובדן הורה נתפס כחלק התפתחותי צפוי מתוך שלל האירועים המצערים בחיים, אנחנו מתחברים שם לסיפור חיינו, למשפחה, לבית בו גדלנו ולתבנית נוף מולדתנו. 

החברה אינה מצפה שהאדם המבוגר יגיב באופן עוצמתי לאובדן ההורה. אחרי הכל, מדובר באירוע שקורה לכל אחד בשלב כל שהוא והדבר הינו צפוי, במיוחד כשההורה מגיע לגיל מבוגר מאד. עם זאת, ההורה הינו חלק משמעותי מאד מהעצמי של האדם. 

יש ציטוט המבטא זאת היטב: "ההורים שלנו הם בדרך כלל היחידים שמכירים אותנו מהיום שנולדנו".

נקודה חשובה על התמודדות עם אובדן הורה בחיי העבודה: חשוב לדעת שבישראל החוק קובע כי לכל עובד מגיעים עד שבעה ימי חופשה במקרה של מוות של קרוב מדרגה ראשונה (במידה ויש לו ותק של שלושה חודשים), אך החוק אינו מגדיר מתן ימי חופשה במקרי מוות של קרוב שאינו מדרגת קרבה ראשונה, או מוות של חבר קרוב. בן או בת שאיבדו הורה מוזמנים אפוא על פי חוק, לתקופת שהות סימלית שמאפשרת לעכל את ההלם, העצב והיגון ורק לאחריהם לשוב לעבודה ולתפקד באופן מלא.

 

אובדן הורה כהזדמנות

המוות מחייב אותך לעצור.

הנסיבות קשות, מכאיבות ועצובות, אך הנקודה בה אתם מצויים כעת מאפשרת התבוננות ייחודית על הקיים:

המשפחה, הנכדים, על אלבומי התמונות משנים רחוקות ומקומות נשכחים.

זכרונות נשכחים על הילדות, ההתבגרות והיסטוריית המשפחה מתנקזים כולם במהלך השבעה. 

המפגש עם מנחמים יזמן אל דלתך סיפורים ואירועים שלא הכרת, או שהכרת בדרכך, וכעת תוכל לשמוע על אבא או אמא מזווית ראות אחרת, כבני אדם.

 

נאמר כבר כי ראשי התיבות של המילה חכם הם חצי כוס מלאה: 

חשבו, תנו לעצמכם להרגיש, הטו אוזן והקשיבו למה שנאמר וגם לחומרים רגשיים שנמצאים מעבר למילים:

  • אילו חלקים בסיפור חייו/ה העביר ההורה הלאה?
  • איך נראתה ילדותו שלו  - מה תיקן, או ניסה לתקן, במסלול חייו?
  • כיצד ההורה שלך משתקף בעיניי הילדים - אתם, האחים והאחיות?
  • כיצד משתקפת דמותו/ה בעיניי האחים והאחיינים? 
  • האם יש גם לך הזדמנות לתקן עם אחד/ת מחברי המשפחה? 

 

תמיד קיימים עניינים לא פתורים -  ולו רק מעצם העובדה שמשפחה היא מקום כואב.

יתכן שהאבל יציע גם אפשרות להניע תהליכי סליחה, השלמה וקבלה, של עצמך ושל אחרים. חשוב לנסות להקשיב. 

 

שלבי האבל והאובדן לפי קובלר רוס

מודל חמשת השלבים שפיתחה קובלר רוס ב-1969, מתייחס להתמודדות עם המוות ותחושת האבל בכל אובדן אנושי, לא רק של הורים.

שלבים אלו אינם מוגבלים לפרק זמן מסוים ולעיתים מופיעה מעגליות, כאשר המתאבל חוזר באופן ספירלי, לשלב מוקדם יותר, מנקודת מבט אחרת.

יש הטוענים כיום כי תהליך עיבוד האבל כל כך אינדבידואלי, שהמודלים ההתפתחותיים לעיבוד שכול ואבל אינם תקפים עוד.  

 

בכל אופן, זהו המודל הקלאסי והמשפיע אותו ניסחה אליזבט קובלר רוס

 

The 5 stages of grief and loss

 

 

הכחשה ובידוד

הכחשה היא ההתנגדות הלא מודעת לקבל עובדות שקשורות לאובדן ולהשתשלשות האירועים עד שמגיע המוות עצמו. מעניין בהקשר זה, שגם כאשר מוות של הורה ידוע וצפוי מראש, עדיין יעברו רוב המתמודדים הכחשה, חלקית או מלאה. הנפש נעזרת בה כמנגנון הגנה טבעי ששומר מפני הרגשות הקשים של סופיות החיים ומות ההורה. 

 

כעס

כעס מתבטא בהרבה דרכים . אנשים המתמודדים עם  קשיים בוויסות רגשי עלולים להפנות את הכעס פנימה אל עצמם, או להשליך אותו על אחרים.

 

התמקחות

באופן מסורתי כאשר אנשים עומדים בפני מוות הם מנסים להתמקח עם האל בו הם מאמינים ולהרחיק את המוות.

 

 דיכאון

דיכאון הוא שלב שמגיע בתחילת קבלה של המוות. בשלב זה באופן טבעי מרגישים עצב, חרטה, פחד וחוסר וודאות.

 

 קבלה

בשלב זה מתרחש ריחוק רגשי שמאפשר קבלה וראיה אובייקטיבית של המציאות.

חמשת השלבים יכולים לבוא לידי ביטוי בעוצמות משתנות גם בהתמודדויות עם מצוקות פסיכולוגיות אחרות, לאו דווקא עם מוות.

תהליך עיבוד אבל יופיע גם במקרים של טראומה, פיטורים מהעבודה, פרישה מוקדמת, גירושיםפרידה מקשר זוגי משמעותי ועוד.

 

כמה זמן נמשך תהליך האבל? 

אין לוח זמנים מוגדר מראש לאבל, אבל ההנחה שרבונו נתחיל להרגיש יותר טוב יותר תוך 6 עד 8 שבועות.

תהליך האבל הנורמטיבי עשוי להימשך בין חצי שנה ל-4 שנים. 

  LOSS OF PARENTS

 

שלבי האבל ביהדות

ביהדות קיימות הלכות שמסייעות לאדם להתמודד עם המוות. היהדות מבחינה בפרקי זמן שונים שעוברים מאז הפטירה. כאשר כל זמן מוגדר מבחינת משכו ומבחינת המגבלות שחלות על האבל. המגבלות באות לאפשר לאבל להתאבל, ולחברה לכבד את הזמן שהאבל צריך על מנת להתאבל אך גם לא לאפשר לו לשקוע באבל יתר על המידה ולסייע לו לחזור לחיים שגרתיים.

  • השבעה
  • השלושים
  • אזכרת השנה

 בדרך כלל תופיע גם חוויה של אובדן מסוים של הקשר לילדות ולבית אבא ואמא, כמו גם אובדן של סביבה מוכרת שאפשר היה לחוש בה ביטחון.

כשיש למתאבל ילדים, מתעוררת עצבות על כך שההורים כסבא וסבתא לא יהיו עוד כדי לראות את נכדיהם גדלים ומתפתחים.

 

הזיות לאחר אובדן

הזיות (הלוצינציות) מופיעות בדרך כלל במצבים קשים של פסיכופתולוגיה, אבל הופעתן לאחר אובדן היא מצב נפשי זמני שמופיע בקרב מתאבלים, במיוחד בקרב אבלים שהתמודדו בעבר עם הפרעות נפשיות.

מדובר בסיטואציה קלינית שמכונה PBHE Post-bereavement hallucinatory experience .

הזיות לאחר אובדן מתארות מצב בו אדם הוזה שהוא רואה או שומע את האדם שאיבד, כאילו שהה בזמן הווה בנוכחותו, חוויה אינטרוסיבית (חודרנית) שמזכירה פלאשבק ב-PTSD.   

המחקרים הקיימים מצביעים על כך שכ-30%-60% מהמתמודדים עם אובדן פוגשים בתודעתם את האדם האהוב לפחות פעם אחת, חלקם אף מדווחים על מפגשים נוספים.

המצב עלול להחמיר כאשר האבל מאמץ לעצמו מיומנויות "תקשור" (בהן נוצר לכאורה קשר של ממש עם נשמת ההורה המת) שעלולות גם להאריך ולהשהות את התמשכות האבל הנורמלי. 

בדרך כלל, כאמור, הזיות מאפיינות מצב פסיכוטי ומעידות על הפרעה נפשית הדורשת התערבות פסיכיאטרית מיידית .

עם זאת, כאשר הזיות מופיעות לבדן, ללא סימפטומים נוספים, לא ברור האם ניתן לראות בהן כפתולוגיה נפשית של ממש. 

PBHE הוא מצב מנטלי שעדיין לא נחקר מספיק, וגם כאשר פורסמו מחקרים, מרביתם אינם עומדים בתנאי מחקר אמפיריים, או שהם בעלי מדגם לא מייצג ומסתמכים על דיווח עצמי וראיונות אישיים. 

 

איך לספר לילדים בגיל הרך על אובדן הורה?

תפיסת המוות כסופי ובלתי הפיך מתגבשת סביב גיל 7-8. 

חשוב להסביר את המוות במילים פשוטות לילדים צעירים יותר.

לדוגמא, כשמישהו מת הוא לא נושם, לא אוכל, או מרגיש רעב או קר ואי אפשר לראות אותם שוב.

לא משנה כיצד ילדים מתמודדים עם מוות או מביעים את רגשותיהם, הם זקוקים לתגובות רגישות ולא שיפוטיות מצד המבוגרים. 

 

האם נכון לעודד ילדים צעירים לבוא להלוויה של הורה?

ככלל, מומלץ לאפשר לילדים להשתתף באזכרה או הלוויה של הורה.

מצד שני, אף פעם לא כדאי לחייב, וגם לא לשדל, ילדים להשתתף בהלוויה או אזכרה.

חשוב לברר עם הילד מהן הסיבות שהוא בוחר לא להשתתף בטקס, במטרה להתמודד נכון עם הפחדים, השאלות והסקת המסקנות הפנימית שלו.

 

טיפול פסיכולוגי באבל לאחר אובדן הורה

כל חוויה של אובדן הורה היא סובייקטיבית, מורכבת וייחודית עבור "הילד" שחווה אותה, גם אם הוא כבר אדם מבוגר ועצמאי.

בטיפול פסיכולוגי טוב ניתן לקבל כלים רבים להתמודדות, כמו גם לבחון את החשיבה האישית לעומת המציאות, למשל הפחתה של רגשות אשם וכעס המופיעים לעיתים במהלך עיבוד האבל.

 

טיפול נפשי משפר את מצבו המנטלי של אנשים המתמודדים עם אובדן, הנחה שאינה מבוססת רק על אינטואיציה:

מחקר דני שפורסם ב-2018 מלמד כי אנשים המצויים בתהליך אבל בעקבות אובדן של אדם קרוב והשתתפו בטיפול בשיחות / פסיכותרפיה, שהוגש על ידי רופא כללי, מועדים פחות לפתח הפרעות נפשיות עתידיות ומצויים בסיכון מופחת לאובדנות בהמשך החיים.

מדובר אמנם בסטטיסטיקה של יותר מ-200,000 איש, אבל יש במחקר כמה שאלות שנותרו פתוחות.

המסקנה הראשית, בכל אופן, מסתדרת עם השכל הישר.
 

בנוסף לטיפול פרטני, גם טיפול קבוצתי רלוונטי כאן.

בין היתר, בכוחה של קבוצה לסייע למתאבל בשיתוף מחשבות ורגשות העולים בו, קבוצות תמיכה עשויות לקום לאור צורך, ולא תמיד מחייבות הנחיה מקצועית, למשל קבוצות לעזרה עצמית, או לקום למטרה שונה ולהפוך באופן ספונטני לקבוצת תמיכה, למשל קבוצת פייסבוק על נושאים משפטיים שמספקת תמיכה ואוזן קשבת למטפלים עיקריים.

 

טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה הם כלים יעילים בהתמודדות עם הרגשות, המחשבות וההתנהגויות שעולים בתקופת עיבוד האבל.

 

 

אם מתגבשת בכם ההחלטה לפגוש איש/ת מקצוע, 

פסיכולוג קליני או פסיכותרפיסט מנוסה,

כדי להתמודד טוב יותר עם תהליך האבל

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

בשיחת Matching טלפונית ונפנה למטפל/ת

במכון טמיר תל אביב,

או בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ.

 

עלות מפגש: החל מ- 320 ש״ח.

אנחנו זמינים פה כל יום,

מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

צוות מכון טמיר

 

072-3940004

 

 

  

 

 

 

 

 "כל חייו היה במקום אחר. בין כאן - לשם.

אבל מעולם לא ממש כאן, ואף פעם לא ממש שם"

 


-- פול אוסטר

מתוך "המצאת הבדידות"

 

 

מה זה אבל פתולוגי?

מי יטפל במטפלים העיקריים? ארגון CareGivers ישראל - מתוך "הארץ" <

 

 

 

 

 

 מקורות:

אציל, ד. (2005). עיבוד תהליכי פרידה ואובדן, בטיפול דינמי קצר מועד. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=483

 

 

פסטרנק מגנזי, ט. , שניר, נ. (2014). טרנספורמציה לאחר אובדן טראומטי. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3181

 

 

עשת, יששכר (2009). משפחות שכולות: מודל דו מסלולי רובין ומלכינסון (מאי 2017). https://www.hebpsy.net/me_article.asp?id=113&article=2095

 

 

 

Bonanno GA, Kaltman S: The varieties of grief experience. Clin Psychol Rev 21 (5): 705-34, 2001 

 

 

Castelnovo, Anna et al. (2015). Post-bereavement hallucinatory experiences: A critical overview of population and clinical studies Journal of Affective Disorders , Volume 186 , 266 - 274

 

 

Cicerelli VG. Adult children’s attachment and helping behavior to elderly parents. Journal of Marriage and Family. 1983;45:815–822

 

 

Christopher D. Houck, James R. Rodrigue, Debra Lobato; Parent–Adolescent Communication and Psychological Symptoms among Adolescents with Chronically Ill Parents, Journal of Pediatric Psychology, Volume 32, Issue 5, 1 June 2007, Pages 596–604

 

 

Ellis, J., Dowrick, C., & Lloyd-Williams, M. (2013). The long-term impact of early parental death: lessons from a narrative study. Journal of the Royal Society of Medicine, 106(2), 57–67

 

 

Marks, N. F., Jun, H., & Song, J. (2007). Death of Parents and Adult Psychological and Physical Well-Being: A Prospective U.S. National Study. Journal of Family Issues, 28(12), 1611–1638 

 

 

Umberson D. Marriage as support or strain? Journal of Marriage and Family. 1995;57:709–723 

 

 

Stroebe MS, Hansson RO, Schut H, et al., eds.: Handbook of Bereavement Research and Practice: Advances in Theory and Intervention. Washington, DC: American Psychological Association, 2008

 

 

ZISOOK, S., & SHEAR, K. (2009). Grief and bereavement: what psychiatrists need to know. World Psychiatry, 8(2), 67–74

  

 

http://www.pitgam.net/data/%D7%94%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%AA+%D7%94%D7%91%D7%93%D7%99%D7%93%D7%95%D7%AA/1/1/0/

 

 

https://blogs.psychcentral.com/manic-depression/2018/03/03/there-are-not-5-stages-of-grief

 

 

http://www.niritsagee.co.il/%D7%98%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%9C-%D7%91%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%9D-%D7%90%D7%95%D7%91%D7%93%D7%9F/

 

 

 

 

 

%MCEPASTEBIN%

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה לאה רייש שני, 13 מאי 2019 13:57 פורסם ע"י לאה רייש

    מאמר תמציתי ומענין.
    כתבתי חוברת כלים מעשיים לאבל ומשפחתו, המופצת חינם.לשם שמים. אם ברצונכם חוברת דיגיטלית בחינם שלחו לי מייל, למייל זה raish246@gmail.com ואשלח לכם. לאה רייש

  • קישור לתגובה איתן טמיר חמישי, 16 מאי 2019 19:07 פורסם ע"י איתן טמיר

    תודה רבה לך לאה!
    אשמח לעיין בחוברת, ובמידה ותתאים לקוראי וקוראות האתר, גם לקשר אליה.
    בידידות,
    איתן

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

שיראל בוטבול | פסיכולוגית בהתמחות קלינית | מכון טמיר תל אביב שיראל בוטבול | פסיכולוגית בהתמחות קלינית | מכון טמיר תל אביב שיראל בוטבול   שמי שיראל בוטבול, אני פסיכולוגית בהתמחות קלינית בתל אביב; בעלת תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו; את התואר הראשון למדתי בחוגים לפסיכולוגיה וספרות עברית באוניברסיטת בן גוריון... More detail
איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב | MSW מטפלת פרטנית וזוגית | מכון טמיר תל אביב איילת בורוכוב היא פסיכותרפיסטית בדרום תל אביב, עובדת סוציאלית קלינית ועמיתת מכון טמיר. פרטי השכלה תואר ראשון W.S.B בעבודה סוציאלית, המכללה האקדמית אשקלון (בהצטיינות יתרה) הסמכה בשיטת "12 הצעדים" לטיפול בהתמכרויות, הרשות... More detail
מיה וינטר פריד | פסיכולוגית תעסוקתית מדריכה | מכון טמיר תל אביב מיה וינטר פריד | פסיכולוגית תעסוקתית מדריכה | מכון טמיר תל אביב   מיה וינטר פריד היא פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה בתל אביב, בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה ייעוצית-תעסוקתית בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב ותואר ראשון בהצטיינות בפסיכולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטת בר אילן.... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית | פסיכולוגית ראשית מכון טמיר ת״א טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית | פסיכולוגית ראשית מכון טמיר ת״א טלי בורלא גלילי    שמי טלי בורלא גלילי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב. בימים אלו אני נכנסת לתפקיד פסיכולוגית ראשית במכון טמיר. ב-6 השנים האחרונות אני מקיימת טיפולים פסיכולוגיים... More detail
עדי נבו | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב עדי נבו | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (.M.A) במכון טמיר תל אביב   עדי נבו היא פסיכולוגית בהתמחות קלינית בתל אביב; בעלת תואר שני (M.A) בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת תל אביב; את התואר הראשון בפסיכולוגיה למדה באוניברסיטה העברית בירושלים. את שני התארים סיימה עדי בהצטיינות.     ... More detail
יאיר לוי | פסיכולוג קליני מומחה במזכרת בתיה | טיפול דינמי ו-DBT יאיר לוי | פסיכולוג קליני מומחה במזכרת בתיה | טיפול דינמי ו-DBT יאיר לוי הוא פסיכולוג קליני מומחה בגדרה ורחובות (תואר ראשון בבן גוריון, תואר שני במכללה האקדמית של תל אביב). טיפל 6 שנים בבית החולים "זיו" בצפת, מראשית דרכו כמתמחה ועד לתפקיד פסיכולוג אחראי במחלקת אשפוז יום למבוגרים. עובד... More detail
שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא, במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר בשרון; בעלת תואר שני (M.A.) בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.   ניסיון מקצועי עשיתי את התמחותי הקלינית בשירותי הייעוץ ל... More detail
אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא | מתמחה בפסיכולוגיה קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב אלון נירגד גיא הוא מתמחה בפסיכולוגיה קלינית בתל אביב, במסגרת מכון טמיר; טיפול פסיכולוגי אונליין ופנים אל פנים.   לימודים והכשרה את השכלתי רכשתי באוניברסיטת תל אביב - אני מאסטרנט בפסיכולוגיה קלינית-מחקרית ובוגר תואר ראשון... More detail
יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב יעל ימיני | פסיכולוגית בהתמחות קלינית (M.A) במכון טמיר תל אביב  יעל ימיני במה הוכשרתי ומה אני עושה כיום? שמי יעל ימיני, אני פסיכולוגית בתל אביב בהתמחות קלינית במכון טמיר;  בוגרת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת ליידן שבהולנד; את התואר הראשון סיימה יעל בהצטיינות במדעי... More detail
רולה חילו-דביאת | פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת |  פסיכולוגית קלינית מומחית - מכון טמיר חיפה רולה חילו-דביאת היא פסיכולוגית קלינית מומחית בחיפה, בעלת תואר שני(M.A.) בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית מאוניברסיטת חיפה. מטפלת עמיתה של מכון טמיר בחיפה.    הכשרה וניסיון מקצועיים את התואר הראשון סיימתי באוניברסיטת... More detail

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020