חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

טיפול בדיכאון - שיטות טיפול מבוססות מחקר ומומלצות 2018

דרג פריט זה
(102 הצבעות)
טיפול בדיכאון טיפול בדיכאון

 

טיפול בדיכאון

 

סימפטומים של דיכאון, סוגים ואבחון

שיטות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון, מחקרים ועדכונים

 

איך מוצאים פסיכולוג / פסיכותרפיסט מומלץ

לאבחון וטיפול בדיכאון? 

 

אם עדיין לא שמת לב, משהו חדש קורה בזירת המגיפה הדיכאונית בעולם:  בשנים האחרונות חלה התקדמות מלהיבה בפיתוח טיפולים חדשים לדיכאון. אחד השינויים המשמעותיים שחלו הוא שינוי התפיסה של הדיכאון, מהפרעה יחידה לטווח רחב של סימפטומים מתחומי הקוגניציה, הרגש וההתנהגות.

במאמר שלנו כאן נדבר על גישות הטיפול הכי עדכניות, בעיקר אלו שכוללות התערבויות פרמקולוגיות ופסיכולוגיות. מבטיחים לעדכן בשבוע שמתפרסם מאמר חדש.

מה היה לנו שם? 

הפרעות דיכאון שכיחות ומשפיעות באופן שלילי על איכות החיים של מטופלים ובני משפחתם.

תכלס, זאת המחלה של המאה ה-21.  דיכאון קשור לעלייה בשיעורי התמותה, לצריכה גבוהה של שירותי בריאות וכמובן לעלויות כלכליות גבוהות (שמטרידות את מקבלי ההחלטות).

הפרעת דיכאון מז'ורי צפויה להיות מדורגת במקום הראשון ברשימת ההפרעות הגורמות למועקה הרבה ביותר במדינות עם שיעורי הכנסות גבוהים בשנת 2030. היום  היא מדורגת רק במקום הרביעי... אז קדימה, שבו לכמה דקות ובואו נעבור בקצרה על דרכי הטיפול הכי עדכניות שפיתחו מיטב החוקרים.

קודם כל מבוא: 

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון הם:

  • ירידה ניכרת במצב הרוח
  • אובדן ההתעניינות וההנאה
  • ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירה בעוצמה ברציפות ובמשך של שבועיים לפחות
  • חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. 

  

 

סרטון מצוין שמתאר את ההבדלים בין דיכאון 'נורמלי' לדיכאון קליני,

דרכי הטיפול העדכניות והתמודדות נכונה. שווה 4 וחצי דקות של צפייה:

היפוקרטס, אבי הרפואה, התייחס לפני כ-2300 שנה, לשלוש דרכים מרכזיות להתמודדות עם דיכאון. מעניין לראות את הקשר והחיבור לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי שמוצע כיום: 

1. שיקויים פסיכואקטיביים והרחת קטורת לבונה
2. ביטוי יזום של תוקפנות - במקום להאשים את עצמנו, יש לבטא את הכעס החוצה כלפי אובייקטים בסביבה. להשתחרר מהנרקסיזם- להבין שיש לי עדיין ערך גם בלי האובייקט - האדם שאני אוהב ונפרדתי ממנו.
3. חובה על האדם הדיכאוני לעסוק בפעילות - התעמלות, עבודה, או כל פעילות שיש בה יצרנות.

מה הם הגורמים לדיכאון? <

14 סוגים של דיכאון 

1. דיכאון פנימי לעומת דיכאון תגובתי: הבחנה זאת מתייחסת לסיבה העיקרית להתפרצות הדיכאון. למרות שברוב המקרים הדיכאון מתפרץ כתוצאה מצירוף של נטיות פנימיות ונסיבות חיצוניות, כל אחד משני הגורמים האלה יכול למלא תפקיד מרכזי. דיכאון אנדוגני, פנימי– או בשמו האחר, תסמונת המלנכוליה- המורכבת מארבע קבוצות של סימפטומים:

  • דיכאון עמוק עם היעדר תגובה רגשית הולמת, חוסר הנאה, ענין ופעילות.
  • האטה פסיכומוטורית או אי שקט.
  • הצפה ברגשות אשם מוגזמים ולא תואמים. ירידה בהערכה עצמית ובביטחון עצמי.
  • תופעות פסיכופיזיולוגיות כמו נדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, ירידה בתשוקה המינית ועצירות קשה. 

דיכאון תגובתי מתפתח בעקבות טריגרים סביבתיים, אירועים חיצוניים, כמו אובדן, פרידה, פיטורים, התמודדות עם מחלה וכאב כרוני ועוד.

2.  דיכאון עמוק /  קליני  (MDD)  - דיכאון קליני מתבטא באפיזודות עם ביטויים של הדיכאון בעוצמה חריפה במיוחד. בנוסף למצב רוח הירוד, הפגיעה במוטיבציה והחשיבה השלילית, עלולים להתפתח במקביל תסמינים פסיכוטיים כמו הזיות ומחשבות שווא. האפיזודות יכולות להמשך תקופה של שבועות או חודשים, אך עלולות לחזור שוב לאחר תקופת רגיעה. דיסתימיה שונה מדיכאון עמוק הן בעוצמה והן במהלך. עוצמת הביטויים מתונה יותר, אך הם נמשכים זמן רב, לעיתים אפילו שנים ומהווים חלק בלתי נפרד מהמציאות בה חי האדם. היא מתבטאת במצב רוח ירוד, נטייה לרוגז, פסימיות, איבוד עניין ונסיגה חברתית. דיסתימיה קשורה לעיתים לתכונות אישיות ונטיות פסיכולוגיות שהתפתחו בגיל מוקדם, כמו דימוי עצמי ירוד ורגשי אשמה.

3.  דיכאון חד-קוטבי לעומת דיכאון דו-קוטבי (חלק מהפרעה ביפולרית / "מאניה דפרסיה"):

דיכאון קליני / מז'ורי יכול לבוא לידי ביטוי בשתי צורות:

  • האחת, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון, ביניהם מורגשת הפסקה בסימנים (רמיסיה)
  • השניה, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון וגלים של התרוממות רוח (מאניה) כאשר כל תנודה כזאת יכולה להימשך שבועות עד חודשים.

 

Bipolar Disorder

 

תופעה זאת מכונה הפרעה דו-קוטבית, הפרעה ביפולרית, או מאניה דיפרסיה. מאניה דיפרסיה מופיעה בשכיחות של כאחוז אחד באוכלוסייה הכללית, ויש בהופעתה מרכיב גנטי חזק. בשונה מדיכאון עמוק, אשר יכול להתפרץ בכל גיל, מאניה דיפרסיה מתפרצת לרוב לפני גיל 35. האפיזודה המאנית מאופיינת בהתרוממות רוח, דברנות מוגזמת, פעלתנות יתר, מחשבות גרנדיוזיות, צורך מועט בשינה וקשיים בריכוז ובקשב. כאשר המאניה מתבטאת בעוצמה חריפה, עלול להיטשטש הגבול בין מציאות לדמיון והאדם סובל מפסיכוזה - מחשבות שווא, הזיות והתנהגות לא מאורגנת. במקרים כאלה יש צורך באשפוז, על מנת להגן על האדם עצמו ועל הסביבה. אם האדם לא מטופל, האפיזודה המאנית עלולה להימשך עד שלושה חודשים. כאשר היא דועכת, האדם נכנס לתקופה של התנהגות נורמלית, אך במשך הזמן מופיע הקוטב הדיכאוני של ההפרעה, לעיתים מיידית או תוך זמן קצר מסיום האפיזודה המאנית, ולעיתים, לאחר תקופה ארוכה יותר. האפיזודה הדיכאונית מאופיינת באותם סימפטומים של דכאון שתוארו קודם לכן, והם מתבטאים בעוצמה חזקה.

הפרעה ביפולרית ברמה פחות חמורה נקראת ציקלותימיה. היא נמצאת בטווח שבין הפרעה נפשית לבין שינויים נורמליים במצבי הרוח. חלק מהסובלים מסימפטומים קלים של ציקלוטימיה מצליחים מאוד בחייהם, בעיקר אלו שמצליחים למנף את הכוחות הנפשיים בתקופות של ההיפומאניה כדי לבטא כישורים, יצירתיות ויכולות. מאידך, דיכאון כרוני ונרגנות עלולים לפגוע בחיי הנישואים ובקשרים המקצועיים, ומחקרים מלמדים כי כמחצית מהמתמודדים סובלים מהפרעות התמכרות

4. דיכאון ראשוני לעומת דיכאון משני: במקרים רבים הדיכאון אינו מופיע כתופעה בלעדית, ונלוות אליו הפרעות אחרות. מצב זה נקרא "תחלואה נלווית" והוא חשוב בעת האבחון ובעת הטיפול. ניתן להבחין בין מצב שבו הדיכאון הוא ההפרעה המרכזית, והוא מוגדר אז כראשוני, לבין מצב שבו הדיכאון מתפתח בעקבות הפרעה מרכזית אחרת, ואז הוא מוגדר כמשני. דיכאונות ראשוניים הם כל מה שה DSM-IV מתייחס כאל הפרעות מצב רוח, מלבד האבחון להפרעות מצב רוח בעלי מקור של מצב רפואי כללי והפרעות מצב רוח הקשורות לשימוש בחומרים; אלו נחשבות לדיכאונות מישניים. כאשר הדיכאון הוא ראשוני, יכולות להתלוות לדיכאון הראשוני הפרעות נוספות כתופעות משניות. למשל, ילדים שסובלים מדיכאון עלולים לפתח הפרעות התנהגות, חרדה, בעיות למידה ועוד. בעיות אלה עשויות לבוא על פתרונן כאשר נפסק הדיכאון. הדיכאון מתפתח כהפרעה משנית בהרבה מאד הפרעות, כמו למשל, הפרעה טורדנית כפייתית, ותגובת דחק פוסט טראומטית, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות ועוד. הדיכאון במקרים אלה הוא תוצאה של הפרעה אחרת, והוא יעלם אם מצליחים לפתור את הבעיה הראשונית.

5. דיכאון כפול: מצב שבו הפרעה דיכאונית מז'ורית נוכחת גב אל גב לדיסתמיה. מצב בו דיכאון קל בעל מאפיינים כרוניים מוחלף בפרק דיכאוני חמור או אקוטי.

6.  דיכאון אקוויוולנטי: סימפטום או סינדרום שעשוי להוות צורה בלתי שלמה של אפיזודה דיכאונית. למשל, היעדרות מבי"ס, שימוש באלכוהול, והפקרות מינית אצל בני נוער עלולים לתרום לדיכאון אקוויוולנטי.

7. דיכאון עונתי:  מטופלים שמתארים יותר משלושה גלים חוזרים, המופיעים כל שנה באותה תקופה בטווח של עד שישים יום. גלים אלו נובעים מגורמים פסיכו-סוציאליים עונתיים, וגם, ההחלמה או המעבר מקוטב אחד לשני מתוארים כעונתיים. מאחר שההפרעה נעוצה ברובה מגורמים סביבתיים הקשורים באורך היממה, הטיפול הנפוץ והאפקטיבי ביותר הינו "טיפול באור" (light therapy). בטיפול זה, פשוטו כמשמעו, המטופל נחשף לאור באופן קבוע ובעוצמות משתנות באופן שמדמה את עוצמת אור השמש. הדבר אפקטיבי במיוחד בארצות שבהם הימים קצרים מאוד ויש ימים ולעתים אף שבועות ארוכים ללא שמש. הטיפול הינו פשוט ונעשה בבית – המטופל מקבל "קופסת אור" המכוונת להפיק את האור המתאים למשך 30 דקות עד שעתיים ביום, בהתאם להנחיות.

8.  דיכאון לאחר לידה: תסמונת אפקטיבית, בעיקר דיכאונית, שעלולה להופיע בהקשר להיריון וללידה ועד לארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה. שכיחות התגובות האפקטיביות (הרגשיות) הקלות מגיעה לכדי שישים עד שמונים אחוז מהלידות ויכולות להיחשב "נורמטיביות", אך בעשרים אחוז מהמקרים ייתכנו מצבים דיכאוניים או מאניים ברורים יותר.  התסמינים של של דיכאון לאחר לידה כוללים קשיי ריכוז, קשיי שינה, חרדה מוגברת, תחושות חוסר יכולת, פחדים רומינטיביים ומחשבות קומפולסיביות, פגיעה בתחושת ההתקשרות ורגשי אשמה. ההשפעות הפיזיולוגיות של דיכאון במהלך הריון, כגון רמות מוגבהות של קורטיזול, עלולות לפגום בהתפתחות התינוק ולהביא לנזקים משמעותיים. שיעור הנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה מגיע ל-7.1%, ואף למעלה מכך כאשר לוקחים בחשבון אפיזודות דיכאוניות מתונות יחסית. 

9.דיכאון בתפקוד גבוה, או דיסתימיה - בעגה המקצועית, הוא דיכאון שהוא לרוב סמוי ומוסתר מהעין, בו האדם סובל ממצב רוח דכאוני לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, לאורך שנתיים לפחות וסובל מסימפטומים שונים, כגון תיאבון ירוד או מוגבר, בעיות שינה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, בטחון עצמי ירוד, קשיי ריכוז או קבלת החלטות ותחושות של ייאוש. ובעוד שאלו הם הסימפטומים של דכאון קלאסי וגלוי, הרי שהסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה יראו, על פניו, כמתפקדים כראוי. הם יקומו לעבוד, ינהלו קשרי זוגיות ומשפחה, יבצעו את משימות היומיום, אך יחושו שמשהו אינו כשורה.

10. דיכאון עמיד לטיפול - מצב קליני בו המטופל אינו מגיב לפחות לשני סוגים שונים של תרופות אנטי-דיכאוניות. מומחים אחרים טוענים כי על המטופל לנסות לפחות ארבעה סוגי טיפול שונים לפני שניתן להגדיר את הפרעת הדיכאון כעמידה לטיפול.

11. מלנכוליה - מלנכוליה היא הגדרה "של פעם", למרות שהאבחנה שרדה את  השינויים ואת מהדורות ה- DSM וה- ICD.  על פי ספר ההפרעות הפסיכיאטריות העדכני (DSM-5) מלנכוליה הינה תופעה ייחודית ולא תת-סוג של דיכאון קשה (Major Depression). אבל באותה נשימה חשוב לציין שלשתי התופעות סימפטומים משותפים. ביניהם נמנים חוסר הנאה מפעולות יום-יומיות, ירידה במשקל ותחושה מתמשכת של אשמה. ההבחנה בין השתיים, מלנכוליה ודיכאון, אינה פשוטה וקשורה במשקל הייחודי הניתן לכל אחד מהסימפטומים. יש הסכמה ששכיחות המלנכוליה נמוכה מאוד. 

12. דיכאון לא טיפוסי - הסימפטומים של דיכאון קליני עם מאפיינים לא טיפוסיים דומים לדיכאון קליני קלאסי, רק עם הבדל אחד משמעותי - בקרב אנשים המתמודדים עם דיכאון קליני עם מאפיינים לא-טיפוסים, מצב הרוח יכול להשתפר בתגובה לארועים חיוביים. לעומת זאת, בקרב אנשים עם דיכאון קליני קלאסי, מצב הרוח לא ישתפר לאור ארועים אלה.

13. דיכאון קטטוני - בעבר אובחן כהפרעה נפרדת, אך כיום נחשב בסינדרום מופיע לצד הפרעות נפשיות כרוניות קשות. קראו כאן.

14. דיכאון אנקליטי - סידני בלאט, פסיכולוג וחוקר, הבחין בין דיכאון אנקליטי לבין דיכאון פנימי: בדיכאון אנקליטי מופיעים חששות בינאישיים מוגזמים, כולל תחושות של בדידות, חולשה, חוסר אונים ופחד. דיכאון פנימי מאופיין בעיקר בנטיה חזקה וקבועה לביקורת עצמית מופרזת ולהערכה עצמית נמוכה.

קיראו על התמודדות עם חרדות ודיכאון בהריון <

 

נסקור כעת את שיטות טיפול העדכניות לדיכאון.

נקדים ונאמר כי פסיכולוגים קליניים ופסיכאטרים יודעים לומר כיום בוודאות כי הטיפול היעיל ביותר לדיכאון הוא באמצעות שיחות: למרות תרומתן הרבה, אף תרופה נוגדת דיכאון לא הגיעה עדיין לרמת הדיוק והיעילות של טיפולים פסיכותרפיים מבוססי מחקר. גם כאשר יתקדם מדע המוח ויירד לרזולוציות של טיפול תרופתי ברגש או בקונפליקט ספציפיים, פסיכותרפיה עדיין תהיה הכרח לשינוי וריפוי.

שתי השיטות המוכחות בטיפול פסיכותרפי להתמודדות עם דיכאון הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ופסיכותרפיה בין-אישית (IPT):

שתיהן מתמקדות בזיהוי מוקדי הבעיה ובחתירה אקטיבית לפתרונה. שתי השיטות מוגבלות בזמן ומתמקדות בהווה, כאשר מטרת-העל שלהן היא לעודד את המטופלים להשיב לעצמם את השליטה על תפקודם ועל מצב רוחם. בעוד CBT מתמקד במחשבות, רגשות והתנהגות, והאינטראקציה ביניהן, IPT עובדת לעומק על היחסים הבין-אישיים בחיי המטופל, רכיב שקשה להפריז בחשיבותו בתהליך שינוי שקשור לדיכאון.

לא הגענו (בינתיים, מתנצלים)  לכתוב על כמה שיטות הטיפול חשובות לדיכאון, אך ניתן להרחיב ולקרוא כאן:  טיפול ממוקד פתרוןEMDR, חוויה סומטית- שיטת טיפול ממוקדת גוף (SE), טכניקות לניהול לחצים, טיפול CBT ממוקד-חשיפה ואחרות. 

 

 

נתחיל דוווקא בבשורות על חדשנות טכנולוגית בטיפולים בדיכאון.

 

 

גאווה ישראלית -  טיפול באמצעות TMS עמוק: 

 

Deep TMS- טיפול בדיכאון גרייה מגנטית מוחית עמוקה

גירוי מוחי מגנטי מוכר כבר כ-30 שנה כמשפר את הפעילות המוחית של אנשים הסובלים מהפרעות מסוימות, נפשיות ונוירולוגיות. בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיית ה-TMS, טכנולוגיית הגרייה המגנטית, ועמה ההבנה כי מרבית הבעיות הנפשיות קשורות באיזורים עמוקים יותר במוח האדם, אליהם ה-TMS השגרתי איננו מסוגל להגיע.

 

Deep TMS Therapy

 

לכן, התפתחה טכנולוגיה מתקדמת יותר- טכנולוגיית ה-deep TMS, גרייה מגנטית מוחית עמוקה, שהומצאה ממש אצלנו, במכון וייצמן ובחברת Brainsway הישראלית.

 

 

איך TMS עובד?

גרייה מגנטית למוח מבוצעת על ידי רופא או אחות, בהכרה מלאה ובישיבה על כיסא, כאשר המכשיר, המוצב כנגד הקרקפת, שולח פעימות קצרות אך אינטנסיביות אל תוך המוח. במוח מייצרים הפולסים זרם חשמלי, המתרכזים בקליפת המוח הקדם חזיתית השמאלית, אזור בו מודגמת לעתים קרובות פעילות חשמלית חריגה אצל לוקים בדיכאון. טיפול TMS טיפוסי נמשך כ-20-30 מפגשים, כחצי שעה כל אחד, בתדירות של 3-5 טיפולים לשבוע. עלותו הכוללת של הטיפול, שנפרס על פני שישה שבועות, והוא מתאים כטיפול אלטרנטיבי לכ-30-50% מקרב הסובלים מדיכאון שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. 

כיום מומלץ הטיפול המגנטי רק במקרי דיכאון קשים שאינם מגיבים לתרופות, אך יעילותו ממשיכה להיבדק בעולם ״האמיתי״, גם בטיפול בהפרעות אחרות. חוקרים מצאו, למשל, ש-TMS עשוי להיות יעיל במצב של דיכאון וסקולרי שמקורו בשבץ, ואף נבחנת האפשרות לטפל באמצעותו בסכיזופרניה, בהפרעת דחק פוסט-טראומטית ובהפרעות אחרות. 

בעוד שה-TMS נראה מבטיח ומטפלים מדווחים על תוצאות משביעות רצון, בהחלט לא מדובר בפתרון קסם. למרות שחלק מהמטופלים שהגיבו באופן חיובי ל-TMS חוו הקלה בתסמינים שנמשכה חודשים, ואפילו שנים, לעתים ישנו צורך בטיפולים חוזרים מדי כמה שבועות או כמה חודשים על מנת למנוע נסיגה. מחקר קטן של השנים האחרונות הראה סיכויים נמוכים באופן משמעותי להידרדרות במידה ומתקיימים ״טיפולי תחזוקה״ על בסיס קבוע, אך עדיין מוקדם לקבוע מהי הדרך האפקטיבית ביותר לעבור את הטיפולים מבחינת תדירות, עוצמה ואפילו המקום המדויק שאליו מכוונים הפולסים. לעומת זאת, כן קיימת אינדיקציה לכך שמה שחשוב יותר הוא הגירוי הכולל של המוח, ולא מספר הטיפולים. חולים שאושפזו במהלך התקף אובדני וקיבלו טיפול מרוכז מאוד לא הראו תופעות לוואי מיוחדות, והפכו במהרה ל״לא-אובדניים״, בתגובה לטיפול. בנוסף, נבדקת האפשרות שהפעלת המטופל באופן כלשהו תוך כדי קבלת הפולסים תגביר את אפקטיביות הטיפול, למשל קבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממש בעודו ישוב על כיסא ה-TMS.

בינתיים התוצאות מעורבות, עם יוצא דופן אחד: טיפול בכאב, כאשר מהנתונים עולה שה-TMS עשוי להיות לעזר בטיפול בכאב אקוטי או כרוני. במקביל, נבחנות שיטות אחרות לגירוי המוח לצרכים טיפוליים, ביניהן פולסים על-קוליים או גירוי באמצעות אור (אופטוגנטיקה). אופטימיות, כך אומרים, היא דבר ממגנט.

 

 

 

צפו בסרטון -  TMS לטיפול בדיכאון:

 

 

 

טיפול בנזעי מוח (ECT)

טיפול בנזעי מוח (ECT) הוא טיפול פסיכיאטרי ותיק בדיכאון, שחוגג 80 שנות שימוש מוצלח ויעיל. הטיפול כרוך בהתקפים אפילפטיים יזומים תוך שימוש בגירויים חשמליים, בעוד המטופל מצוי תחת הרדמה כללית וגופו רפוי באמצעות חומר שמפחית מתח בשרירים. בדיוק כמו בטיפול תרופתי, איש עדיין לא גילה את אופן הפעולה המדויק של ה-ECT על המוח, למרות שידוע כיום כי ההיפוקמפוס, והקישורים הנוירוליים אליו, מעורבים בתהליך התרפויטי המיטיב של הפרוצדורה (ההיפוקמפוס הוא איבר מוחי חיוני לקליטה, קידוד ועיבוד של זכרונות חדשים, מה שכנראה מסביר את תופעת הלוואי המרכזית - אובדן זיכרון זמני, או אמנזיה אנטרוגרדית, לאחר טיפול ECT). הסברה היא שהגירוי החשמלי מתפשט לחלקים מוחיים עמוקים יותר המעורבים בוויסות מצב הרוח, וכי כאשר חוזרים על הפעולה שוב ושוב מתקיים תהליך של נרמול המעגלים העצביים המתווכים דיכאון. 

 מחקר חדש מלמד כי הטיפול יעיל באותה המידה עבור מטופלים דיכאוניים שעוברים אותו באופן רצוני או כפוי.

 

 

טיפול בדיכאון עם פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

פסיכותרפיה בינאישית (IPT) מומלצת כאחת משתי שיטות הטיפול היעילות ביותר להפרעת דיכאון (השנייה היא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית). זוהי שיטת טיפול מובנית ומוגבלת בזמן המבוססת על התיאוריה הבינאישית ופותחה במיוחד לטיפול בדיכאון מג'ורי.  במטא-אנליזה שכללה 13 מחקרים נמצאו השפעות משמעותיות וחזקות של פסיכותרפיה בינאישית על דיכאון מג'ורי. במטא –אנליזה הנוכחית שכללה 38 מחקרים נמצא כי שילוב של טיפול פרמקולוגי יחד עם פסיכותרפיה בינאישית יעיל יותר מאשר טיפול פרמקולוגי בלבד במיוחד עבור מטופלים עם דיכאון מז'ורי כרוני, וקשור לצמצום שיעורי ההישנות. כמו כן, לא נמצא כי פסיכותרפיה בינאישית יעילה יותר מאשר פסיכותרפיות אחרות, כולל CBT. ההחלטה האם לבחור ב- IPT או CBT תלויה לרוב בהעדפתו של המטופל.

גישתו של המטפל בפסיכותרפיה בין-אישית היא רגועה ותומכת. המטרה היא להיות בן ברית של המטופל, כאשר מסגרת הזמן הקצובה נועדה לעודד את המטופל לפעול. הוא אמנם אינו מקבל משימות שבועיות או שיעורי בית אך עליו להתמקד במאמץ לפתור את הבעיות הבין-אישיות בחייו. הטיפול מתמקד באינטראקציה של המטופל עם הסביבה החיצונית ובמסגרתו בוחנים בעיקר את אירועי השבוע החולף.

כאשר המטופל מצליח במצב בין-אישי כלשהו, המטפל מעודד אותו ומחזק מיומנויות חברתיות ראויות. 

לא מפתיע כלל שבשנים האחרונות השיטה נכנסת יותר ויותר לחדרי הטיפולים. מדובר בשיטת טיפול קצרת-מועד, המאפשרת להתמקד בבעיות עכשוויות שמטרידות את האדם, תוך יציאה מנקודת הנחה (תמידית) שהאשמה אינה נובעת מהמטופל אלא תלוית מצב.

המטפל מסייע למטופל ללמוד כיצד לפתור בעיות ובכך מעניק לו כלים שיסייעו לו להתמודד באתגרים שיעלו בעתיד לבוא. השיטה עוזרת למטופלים לזהות, להגדיר מחדש ולשנות קשרים בינאישיים לא בריאים הגורמים לדיכאון ואף מעצימים אותו.

כמטפלים, אנחנו מעריכים מאוד את השיטה ומצפים להתבססותה כטיפול פסיכולוגי מושתת ראיות בישראל, לשלל בעיות נפשיות.

CBT Cognitive Behavioral Therapy 

 

 טיפולי CBT בדיכאון

CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא אחד הטיפולים המרכזיים בדיכאון. נראה כי טיפול זה טומן בחובו יתרון חשוב: CBT בשלב האקוטי של דיכאון מוריד את הסיכוי להישנות בעתיד. מבחינה זו נמצא הטיפול יעיל יותר מאשר תרופות. כלומר, לאחר הפסקת הטיפול בתרופות ישנו סיכוי גבוה יותר להישנות לעומת CBT. נסקור כאן כמה מחקרים על טיפול CBT בדיכאון.

במחקר אורך שערכו Fava et. al על פני שש שנים נמצא כי שיעור ההישנות עם טיפול תרופתי הגיע ל-90% בעוד ששיעור ההישנות עם CBT עמד על 40% בלבד. החוקרים הציעו כי ישנו יתרון משמעותי לאסטרטגיה של טיפול תרופתי בשלב האקוטי יחד עם CBT, כאשר זה האחרון נמשך אל תוך שלב ה- Maintenance והטיפול התרופתי מופסק בהדרגה. ממצא זה הינו בעל חשיבות משום שהוא מנבא את האפשרות שחולים כרוניים לא ישארו תלויים בתרופות לאורך שנים רבות בשל הסיכון להישנות, אלא ישארו רק עם פסיכותרפיה בתור טיפול החזקתי ומונע. ההנחה היא כי המגמה של יעילות לטוות ארוך משקפת את העובדה כי בתהליך של CBT המטופלים רוכשים מיומנויות, או משיגים שינויים באופן החשיבה באופן שמגן עליהם מפני אפיזודות עתידיות.ל פני שש

אצל אדם אשר חווה אפיזודות דיכאוניות בעבר ישנה פגיעות קוגניטיבית מיוחדת למצב רוח דיספורי או דיסתימי. אדם כזה יטה לקשר תחושות מסוג זה עם הדפוסים הקוגניטיביים שליליים של חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי אשר ליוו את האפיזודות הדיכאוניות.


מדובר בהתניה ברמה הקוגניטיבית והנוירונאלית אשר יכולה להשפיע על אדם גם זמן רב לאחר שאפיזודה דיכאונית חלפה או טופלה בהצלחה. ההבדל בין אדם כזה לבין אדם אשר לא חווה אפיזודות דיכאוניות איננו ברמת מצב הרוח, משום שכל אדם יכול להיות נתון למצב רוח דיספורי או דיסתימי, אלא בפרשנות הקוגניטיבית המוצמדת אליה. כך, מה שעבור אדם אחד יכול להתפרש באופן סתמי כמצב רוח חולף, יפעיל עבור אדם אשר חווה בעבר דיכאון דפוסי מחשבה הדומים לאלו שהיו נוכחים בזמן אפיזודה אקוטית. מהרגע שהופעלו דפוסי מחשבה שליליים רומינטיביים, יש בכוחם לשמר ואף להעצים את מצב הרוח הדיספורי. הם מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי-אפקטיבי אשר מזינים את עצמם, הולכים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר להישנותה של אפיזודה דיכאונית מלאה. כך למשל, המעגל יכול להתחיל במצב רוח ירוד, אשר בתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כגון "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", דבר שיכול להעיב עוד יותר על מצב הרוח. כשמצב הרוח מחמיר עוד יכולות להתעורר מחשבות מייאשות כגון "זה לעולם לא יגמר" אשר מדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה (Fennell, 2004). בקרב אנשים אשר חוו דיכאון המלווה באובדנות בעבר, מחשבות אובדניות מופעלות מחדש בקלות רבה יותר לנוכח תנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים מסוג זה הופכים עם הזמן ליותר ויותר אוטונומיים, והסנסיטיזציה למצבי רוח דיספוריים הולכת וגוברת.

 

אקטיבציה התנהגותית

הפעלה, או אקטיבציה התנהגותית, היא טכניקת טיפול ממשפחת CBT, והיא מוכחת ויעילה לטיפול בדיכאון.  באקטיבציה התנהגותית, המטופל לומד להתגבר על מכשולים וחסמים שהוא שם לעצמו, חסמים שמנעו ממנו לקחת חלק בפעילויות מהנות.

בשלב הראשון בטיפול, המטפל מספק הסבר פסיכו-חינוכי (פסיכואדוקציה) למטופל על מנת שיוכל להבין את הרציונל של האקטיבציה ההתנהגותית  ולקבל הסברים על הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות בדיכאון. אחד מהיתרונות של "חינוך פסיכולוגי" כזה הוא הגברת המוטיבציה להשתתף ולהתמיד בטיפול. דרך שכיחה נוספת ב-CBT היא ניטור של מצב הרוח באמצעות כתיבה יומית ביומן מצב רוח, דרכו ניתן להתחבר ולעקוב ביעילות אחר רגשות, מחשבות והתנהגויות.

על המטפל להמחיש את האופן שבו התנהגות המנעותית מחמירה את הדיכאון על ידי התייחסות להתנהגויות ספציפיות של המטופל. אחת הדרכים היעילות לסייע למטופל ליישם את האקטיבציה ההתנהגותית היא תמיכה חברתית. מומלץ להציע למטופל לבקש מחבר או מבן משפחה לעודד אותו לבצע את הפעילויות שקבע. כמובן חשוב שגם המטפל יבדוק האם המטופל מבצע אותן, במיוחד אם יש פרק זמן ארוך בין הפגישות. הטיפול אינו מסתיים ברגע שהמטופל מתחיל את האקטיבציה.

בתחילת כל פגישה על המטפל לשאול את המטופל כיצד הוא מצליח לבצע את האקטיבציה ההתנהגותית בכדי להדגיש את החשיבות שלה. במקרים של הצלחה, יש לשבח ולפרגן את המטופל, ובמקרים של אי הצלחה יש לנסות ולמצוא פתרונות מתאימים, יתכן כי הפעילות שנקבעה לא התאימה מבחינת התגמול או רמת הקושי שלה או יתכן שהמטופל התקשה לזכור אותה. כמו כן, חשוב להדגיש למטופל כי מדובר בתהליך ארוך טווח ולכן יש להמשיך ולהתמיד באקטיבציה גם בשבועות הבאים. כאשר מתחיל להתרחש שיפור במוטיבציה ובמצב הרוח אפשר להעלות במדרג הפעילויות אך לא לנטוש לחלוטין את הפעילויות הפשוטות. רק לאחר הטבה משמעותית במצבו של המטופל, ניתן לנסות ולעבוד על הקוגניציות השליליות.

טיפול DBT

טיפול DBT פותח במקור עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) ונטיות אובדניות. אולם, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מצאו כי מיומנויות DBT עשויות לסייע גם בהקלת הסימפטומים הדיכאוניים של מטופלים אשר אינם נמצאים באשפוז פסיכיאטרי, וכן בסימפטומים של הפרעות נפשיות נוספות.     

מהו DBT?

טיפול DBT פותח על ידי ד"ר מרשה לינהאן על בסיס עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), הוא מתמקד בקבלה (accepting) של התנהגויות ומחשבות מזיקות ובלתי נעימות במקום בניסיונות להיאבק בהן. הרעיון המהותי של הטיפול הוא שמתן תוקף (ולידציה) להתנהגות מסוימת, למעשה מאפשר שינוי של אותה התנהגות. DBT אף מסייע למטופלים להכיר בכך שההתנהגויות ההרסניות שלהם (בעיקר פגיעות עצמיות) אינן בריאות ולכן הם מוכרחים לשנות אותן גם אם הם מקבלים אותן. תהליך השינוי של התנהגויות ודפוסי חשיבה עשוי להיתפס תחילה על ידי המטופל  כמציף או בלתי אפשרי, אך מטרת ה-DBT היא להפוך את התהליך לקל יותר להבנה ולביצוע.   

4  מודולים של מיומנויות DBT

ישנם 4 מודולים של מיומנויות DBT:

  • קשיבות (מיינדפולנס)-  מיומנויות אלו מלמדות את המטופל לשים לב ולקבל את הרגע הנוכחי מבלי לשפוט אותו. מטופלים לומדים כיצד להתבונן ולתאר אירועים באופן נייטרלי, מה שלבסוף מסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת וחשיבה בהירות יותר.  
  • עמידות במצוקה (Distress Tolerance)- מיומנויות אלו מסייעות למטופלים לפתח כישורים יעילים יותר להתמודדות עם מצבי מצוקה, כולל אסטרטגיות של הסחות דעת זמניות, הרגעה עצמית, הרפיה וקבלה.    
  • ויסות רגשי (Emotional Regulation)-  מיומנויות אלו כוללות זיהוי של מקור הרגש ותגובה מותאמת אליו. המטופלים לומדים כיצד להתמודד בצורה הגיונית וראויה עם רגשות עוצמתיים.
  • יעילות בינאישית (Interpersonal Effectiveness)-  היכולת לנהל במיומנות סיטואציות חברתיות. מיומנויות אלו מתמקדות באינטראקציות בינאישיות כאשר המטרה היא להשיג או ליצור את התגובה או השינוי המבוקשים מבלי לפגוע ביחסים ובכבוד העצמי של המטופל.  

DBT ודיכאון

טיפול DBT מדגיש ולידציה ועמידות, שני דברים החסרים למטופלים עם דיכאון. אדם המתמודד עם דיכאון מרגיש לעיתים קרובות חוסר ערך, מה שגורם לתחושה מציפה ועוצמתית של עצבות אשר אינה נותנת ולידציה לשום היבט בחייו. DBT מציע אסטרטגיות התמודדות המאפשרות למטופלים לגעת באספקטים הכואבים והשליליים בחייהם ולהשתחרר מהם. כמו כל טיפול פסיכולוגי, מדובר בתהליך שלוקח זמן אך תוצאותיו יעילות.  

יומני דיווח

השימוש ביומן הינו מרכיב מרכזי ב-DBT, מטרתו לאפשר למטופלים לעקוב אחר התנהגויות ומחשבות בלתי מתקפות המשפיעות עליהם, אך גם כדי לתעד אסטרטגיות התמודדות יעילות. חשוב שהמטופלים יישאו עמם את היומן בכדי לתעד ויביאו אותו למפגשים הטיפוליים הפרטניים והקבוצתיים על מנת שיוכלו לקבל משוב הן מהמטפלים שלהם והן מהמשתתפים האחרים בקבוצה.      

Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT

עבור מטופלים עם בעיות של שליטה עצמית מופרזת, פותחה שיטת טיפול בשם טיפול דיאלקטי התנהגותי עם פתיחות רדיקאלית (Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT). מטופלים אלה יצעדו לתוך שדה ורדים אך יצליחו להבחין אך ורק בקוצים ולא בפרחים היפים. במילים אחרות, הם תופסים סיטואציות חדשות ובלתי-מוכרות כמסוכנות ולא כמתגמלות. RO-DBT שונה מטיפולים אחרים היות והוא לא מתמקד בשינוי דפוסי התנהגות וחשיבה של המטופל אלא הוא מלמד אותו כיצד להפעיל אזורים במוח הקשורים לביטחון חברתי ופתיחות לחוויות חדשות, וכן להשתמש בתקשורת בלתי-מילולית על מנת לחזק קשרים חברתיים. טיפול RO-DBT גורס כי הבדידות הרגשית מהווה את מקור הבעיה של מטופלים עם שליטה עצמית מוגזמת, ולא קושי בוויסות הרגשי. מה שמייחד אותנו כבני האדם מיתר המינים הוא היכולת שלנו לאהוב אדם אחר השונה מאיתנו.

למעשה, היכולת ליצור קשרים ארוכי טווח וממושכים עם בני אדם אחרים השונים מאתנו מבחינה גנטית הייתה המפתח להצלחה האבולוציונית שלנו. כאשר הפרט חש בדידות, קשה לו להרגיש שמחה, לא משנה עד כמה הוא משתדל לקבל, להעריך מחדש, לשנות את הנסיבות או להסיח את דעתו מכך- זאת מאחר ואנו יצורים חברתיים הכמהים ומשתוקקים לחלוק את חיינו עם אחרים, כך נולדנו.

 mindfulness in DBT Therapy

 

 

 

טיפול בדיכאון באמצעות מיינדפולנס

מיינדפולנס המבוסס על טיפול קוגניטיבי (MBCT) עשוי להוות אלטרנטיבה יעילה במניעת הישנות של דיכאון במקום "טיפול תחזוקתי" של תרופות אנטי-דיכאוניות. שיטה זו פותחה לראשונה באוניברסיטת מסצ'וסטס על ידי ג'ון קבט-זין, אשר הקים ב-1979 את המרפאה הראשונה שעשתה שימוש בטכניקת המיינדפולנס לטיפול בחולים במחלות כרוניות שלא מצאו מרפא לכאביהם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית. מאז, מאות בתי-חולים ומרפאות ברחבי העולם אימצו את שיטתו של קבט-זין, ושילבו במסגרתם מרכזים המציעים תוכנית MBSR וטיפולים שונים המתבססים על מדיטציית המיינדפולנס.

 

 

מחקר שפורסם בכתב העת Lancet העלה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי השיג שיעורי הישנות של 39% כעבור 68 שבועות של פסיכותרפיה, ושיעורי הישנות של 68% לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. מכאן, שתסמונת "הפסקת התרופות" עשויה להסביר גם את שיעורי ההישנות שהשיג המיינדפולנס מבוסס טיפול קוגניטיבי (44%).

חשוב לציין כי תסמיני הגמילה שמופיעים לאחר הפסקת השימוש בתרופות SSRI,  מפריעים להשפעות הפסיכותרפויטיות של המיינדפולנס, על כן פסיכולוגים מעריכים כי צמצום רציף ומתמשך של נטילת תרופות יחד עם תקופת "התנקות" מסוימת לפני תחילת התרגול בשיטת מיינדפולנס יובילו להשפעות חיוביות חזקות יותר של הטיפול.

 

 

מחקר רפואי נוסף, שפורסם בכתב העת JAMA, מצא כי תרגול חצי שעה של מיינדפולנס כל יום מפחית סימפטומים של חרדה ודיכאון. 

 

 

טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס בהשוואה לטיפול תרופתי אנטי דיכאוני למניעת דיכאון חוזר - מחקר: 

מחקר זה בדק האם טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT-TS) , ללא שילוב של טיפול תרופתי, הוא אפקטיבי יותר מאשר טיפול תרופתי של נוגדי דיכאון למטרת מניעת חזרת הדיכאון. במחקר השתתפו 424  משתתפים שסבלו מלפחות 3 אפיזודות קודמות של דיכאון מאז'ורי וטופלו בתרופות אנטי דיכאוניות. המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות. קבוצה אחת המשיכה בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות והקבוצה השנייה טופלה ב #MBCT-TS לתקופה של 24 חודשי המחקר.

תוצאות: אצל משתתפים עם היסטוריה של אפיזודות דיכאוניות חוזרות, MBCT-TS לא היה יעיל יותר מאשר טיפול תרופתי במניעה של הישנות הדיכאון.

לשני סוגי ההתערבויות הייתה השפעה דומה גם על איכות החיים של המשתתפים וגם על הסימפטומים של הדיכאון שנשארו. שני סוגי ההתערבויות הפחיתו את חזרת הסימפטומים.

המסקנה היא כי MBCT-TS יכול להוות אלטרנטיבה טיפולית לטיפול תרופתי מניעתי לדיכאון חוזר. 

 

 

סכמה תרפיה

סכמה תרפיה היא שיטת טיפול אינטגרטיבית המשלבת עקרונות ואלמנטים קוגניטיביים, התנהגותיים, חווייתיים ופסיכודינמיים. בהשפעת התיאוריה הקוגניטיבית של דיכאון, יאנג (Young) שכלל את מושג הסכמה ופיתח את הסכמה-תרפיה כשיטת טיפול עבור מטופלים עם הפרעות פסיכולוגיות כרוניות.

בעוד שקיים בסיס מחקרי מוצק ליעילות הסכמה תרפיה בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, הפרעות אישיות מאשכול C הקשורות לחרדה (הפרעת אישיות נמנעת / תלותית / טורדנית כפייתית) הפרעת אישיות פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית- אין כיום עדות מחקרית מספקת ליעילותה של  הסכמה-תרפיה בטיפול בהפרעות כרוניות על ציר 1.

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי לסכמה-תרפיה השפעות חיוביות על מטופלים עם קומורבידיות של דיכאון והפרעות אישיות מאשכול C. ממצאים אלה העלו את השאלה האם סכמה-תרפיה יעילה גם לטיפול בהפרעות דיכאון.

לעומת אפיזודות דיכאוניות, לדיכאון כרוני יש השפעה שלילית חזקה ביותר על איכות החיים, הבאה לידי ביטוי בניסיונות אובדניים רבים יותר ואשפוזים חוזרים וממושכים. כמו כן, הוא מקושר לצריכת שירותים גבוהה וכפועל יוצא מכך לעלויות כלכליות גבוהות, מה שמגביר את החשיבות של פיתוח פרוטוקולים טיפוליים יעילים עבור הפרעה זו.

 

 

קנאביס תלות נפשית ופיזית טיפול

קנאביס רפואי ודיכאון

יעילותו של קנאביס רפואי, ובייחוד הקנבינואידים שנמצאים בו, נמצאים בשנים האחרונות בחזית המחקר הביוכימי, הן לטיפול בהפרעות נפשיות והן לעזרה עבור מטופלים המתמודדים הפרעות כאב כרוניות

מחקר אחרון, עליו דווח באתר מעריב, בוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון. החוקרים בדקו את השפעת הקנאביס על מדגם ענק של 12 אלף מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה. הממצאים העלו כי שימוש מצומצם בחומר מועיל להפגת התסמינים אך שימוש ממושך דווקא מגביר בטווח הארוך. 

 

 

ענבים ודיכאון

יין ישמח לבב אנוש? מחקר עכשווי חושף שתרכובת חדשה המופקת מענבים ומורכבת מהחומצה DHCA ומ- (malvidin-3'-O-glucoside(Mal-gluc, עשויה להיות מפותחת לכדי רכיב פסיכופרמקולוגי לטיפול בדיכאון. תרכובת טבעית זו עשויה לצמצם תסמיני דיכאון על ידי התמקדות במכניזם חדש שנתגלה, השוכן בבסיס ההפרעה. 

בארצות הברית לבדה כ-16 מיליון איש בשנה חווים תקופת דיכאון משמעותית, בעוד שהתרופות הקונבנציונליות מקלות על תסמיני ההפרעה ב-50% מהמקרים בלבד, וזאת לצד תופעות לוואי הכרוכות בנטילתן. בעוד שדיכאון נקשר בתהליכים פתולוגיים רבים, כדוגמת דלקת במערכת החיסונית הפריפריאלית, נוגדי הדיכאון הקיימים בשוק מכוונים אך ורק למערכת המווסתת את הסרוטונין, את הדופמין ומעבירים בין-עצביים אחרים.

למרות שמחקרים קודמים הראו שפוליפנולים (תרכובות פיטוכימיקליות בעלות תכונות נוגדות חמצון) שמקורם בענבים הם בעלי יעילות מסוימת בוויסות אספקטים של דיכאון, רק לאחרונה נחשף במלואו מנגנון הפעולה הגורם לכך. המחקר החדשני, שממנו עלה ש-DHCA ו-Mal-gluc עשויים להביא בקרב עכברים לפיתוח חוסן נגד דפרסיה שמקורה בלחץ, גורס כי טיפול באמצעות שני הרכיבים הללו תרם לוויסות תגובות דלקתיות מערכתיות וגמישות סינפטית של המוח, שני גורמים הקשורים לדיכאון. המדובר הוא בראיות קדם-קליניות חדשות לחלוטין, אשר תומכות לראשונה ביעילותו של טיפול במכניזמים פתולוגיים אלטרנטיביים במקרים בהם מתמודדים עם דיכאון אינם מגיבים לטיפולים המסורתיים.

'פטריית הקסם' ודיכאון

פסילוסיבין (שנקרא גם טאוננקטל), החומר הפעיל ב-"פטריות הזיה", נמצא תחת זכוכית המגדלת של הקהילה מדעית מספר שנים. לפטריית הקסם, כך משוער, יש אפקט חיובי בהעלמה, או לפחות הפחתה, של תסמינים דיכאוניים באמצעות שינוי הפעילות המוחית באזורים המתווכים עיבוד רגשי. גם שישה חודשים אחרי הטיפול, המטופלים שנבדקו במחקר עדיין הראו תוצאות חיוביות שפחתו עם הזמן. זה נראה מאכזב, אבל עדיין הן הרבה יותר יעילות בהשוואה לתרופות נוגדות הדיכאון החדישות ביותר.

מסקרן... מה יש שם שאנחנו עדיין לא מבינים? 

 

 

פסילוסיבין shrooms by psyberartist shrooms by psyberartist

השימוש ב-"Shrooms" אינו חוקי במרבית המדינות העולם, למעט במסגרת של מחקר אקדמי מאושר. יש פסיכולוגים וחוקרי מוח טוענים בתוקף נגד שימוש-עצמי בפטריות הזיה ובדומיהן, שעלול להוביל לתופעות שליליות ובלתי-רצויות אם הוא נעשה באופן לא מבוקר. יחד עם זאת, אם המחקרים הנוכחיים יימשכו, סביר להניח שמה שעובד ינצח. 

והרי החדשות:

מחקר חדש, שהתקיים בקולג' המלכותי בלונדון, בדק את השפעת הפסילוסיבין, התרכובת הפסיכדלית המצויה בפטריות הזיה, על קבוצה קטנה שכללה שבעה נחקרים הלוקים בדיכאון ואינם מגיבים לטיפולים התרופתיים השכיחים. הממצאים העלו שהחומר עשוי להפחית באופן מתמשך סימפטומים של ההפרעה. חשוב לציין, כאמור, כי למרות שפסלוסיבין הוא חומר מוכר לאנושות כבר אלפי שנים, הוא אסור לשימוש ברוב מדינות העולם, כולל בישראל. מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כי החומר מעניק למשתמשים חוויה משמעותית, כמו נוצרו אצלם קשרים מוחיים חדשים (מה שניכר גם במחקרי סריקת מוח באמצעות MRI).

נכון להיום המחקרים על השפעת הפטריות אינם ממומנים על ידי רשויות ממשלתיות ואקדמיות, אלא בעיקר באמצעות מיזמים פרטיים. חלק מה"בעיה" היא שחברות תרופות ממאנות לממן מחקרים לגבי טיפול בחומר טבעי שקשה יותר למסחר אותו או לרשום אותו כפטנט. 

מניתוח התוצאות עולה גם שהחומר הפסיכדלי, פסילוציבין, עשוי לשנות השקפות כלליות של המטופל, כולל השקפה פוליטית מושרשת. לצד דיווחים של המטופלים על הרגשה ״מחוברת יותר לטבע״ לאחר טיפול של מספר חודשים בפסילוציבין, שניתן להם פעמיים בשילוב תמיכה פסיכולוגית מקצועית, הם אף הפגינו תזוזה על גבי הציר הנע בין עמדות אוטריטריות לכאלה הדוגלות בעקרונות של חופש.

מתשובות הנבדקים עלתה גם תזוזה לכיוון השקפות פוליטיות חופשיות יותר, עם שינוי סטטיסטי משמעותי שנמשך על פני כשנה. ואולם, עדיין לא ברור האם מקור השינוי אינו בשיפור כללי בתסמיני הדיכאון כתוצאה מהטיפול, או האם שהאפקט נובע ישירות מהשימוש בחומר הפסיכדלי. מטופלים עם דיכאון מדווחים על תחושת Unity, חוויה של פתיחת התודעה באופן שאפשר להם להרגיש טוב יותר, רצף של מחשבות ורעיונות שכמו נבראו מתוך טיפול פסיכולוגי יוצא מן הכלל עם המטפל המושלם - הם בעצמם... המטופלים על פסילוסיבין נכנסים למסע אישי של ריפוי, חופש מנטלי, קבלה של רגשות ממש קשים, קבלה של ארועי העבר באמצעות עיבוד של זכרונות ילדות שלא היו נגישים עבורם לפני כן, מעבר מניתוק רגשי למגע עמוק, תחושה של חיבור לאנשים היקרים להם, הרבה פחות מחשבות טורדניות ואובססיביות שמשתחררות פתאום אחרי שנים של התנסויות בתהליכים פסיכולוגיים שלא הובילו אפילו לחלק זעיר מהחוויה שלהם עם פיטריות הקסם. הטיפול, הכי שנראה נכון לשלב אותו עם פסיכותרפיה רצינית, מאפשר למטופל למצוא מפתח כדי לפתוח את הכספת הנפשית שעדיין לא פתרנו - הדיכאון. 

מחקרים עתידיים מתוכננים לבחון את האפקט פטריית הקסם על קבוצות גדולות יותר, כולל על משתתפים בריאים. מהנתונים הקיימים כיום, נראה שחומרים פסיכדליים שנלקחים באופן תרפויטי מבוקר, בשילוב עם טיפול פסיכולוגי נאות, הם בעלי פוטנציאל משמעותי לסייע לדיכאוניים שאינם מגיבים לטיפולים קלאסיים.

פסילוסיבין, אגב, מראה תוצאות מצוינות לא רק בטיפול בדיכאון, אלא גם ככלי מצוין בגמילה מעישון ומאלכוהול.

יחד עם זאת, חשוב לקחת בחשבון שהשימוש עלול להיות מסוכן לאנשים רבים (שקשה לדעת בשלב זה מי הם) שעלולים להיפגע, בעיקר באמצעות פריצת פסיכוזה.

חוזרים לסיקסטיז? 

כרונותרפיה - מניעת שינה מפחיתה סימפטומים של דיכאון

במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי מניעת שינה חלקית (שינה רצופה של ארבע שעות ולאחריה ערות מלאה משך יממה שלמה), הפחיתה סימפטומים של דיכאון בקרב כמחצית מהסובלים ממנו.  בנוסף, יש מחקרים קודמים שמעידים כי אצל בני נוער שקיבלו 'טיפול בחסך שינה' הופחת שיעור המחשבות האובדניות. 

למרות היעילות של השיטה, בייחוד כשהיא משולבת עם טיפול באור, היא ממש קשה ליישום וכרוכה בשיתוף פעולה משמעותי מצד המטופלים וכן בסבל ואי-נוחות ניכרת. חשוב לזכור שבעיות שינה ובפרט קשיים בהירדמות או בהתעוררות, הם חלק אינהרנטי מהסימפטומים הנפוצים של דיכאון על דרגות החומרה השונות שלו. סיבות אלו ואחרות תורמות לכך שמניעת שינה אינה פופולארית במיוחד ככלי טיפולי. להפרעת דיכאון מאזו'רי (MDD) ישנם סיכויי הישנות גבוהים, ועל כן אנשי טיפול ממליצים להתמיד בטיפול אנטי-דיכאוני תרופתי ו/או פסיכותרפי על מנת למנוע הישנות זו.

מחקר שנערך לאחרונה ובדק את ההשפעות של תכניות התערבות אינטרנטיות למניעת הישנות של MDD, מצא כי השפעותיהן בעלות ערך טיפולי מגן ל-24 חודשים בלבד. המחקר קבע כי אין להן השפעה מגנה מהישנות לטווח הארוך.

 

פעילות גופנית

עוד פעפ מטיפים לנו שחשוב להתעמל? לצערנו כן. ממצאים חוזרים ונשנים, בעשרות מחקרים, מלמדים אותנו עד כמה חזרה לנו פעילות גופנית במאה ה-21. 

פעילות גופנית קבועה, אפילו ברמה של חצי שעת הליכה ביום מספיקה כדי להשפיע לטובה עלהגוף והמוח. אחת המערכות העיקריות היא המערכת ההורמונלית: בשעה אחת של פעילות גופנית מופרשים אנדרופין וסרוטונין שמתקשרים לרצפטורים במוח וגורמים לתחושות של רוגע ולהפחתת כאב. האנדרופינים הם גם אלה שגורמים לתחושת האופוריה שרבים מהעוסקים בפעילות גופנית מכירים היטב. עוד יתרון של פעילות גופנית תדירה הוא שיפור באיכות השינה, ומכיוון שדיכאון קשור באופן הדוק להפרעות שינה, השיפור שלה מביא גם לשיפור בסימפטומים של הדכאון.

לספורט יש גם השפעות פסיכולוגיות וחברתיות ניכרות, משום שהעיסוק בפעילות זו נחשב מאוד חיובי- הן בעיני עצמנו והן בעיני הסביבה. בסופו של דבר, אימוץ הרגל ספורטיבי מעלה את ההערכה העצמית ואת הדימוי העצמי ועומד בניגוד להוויה הבסיסית של דיכאון - זו שמביאה עמה דימוי עצמי שלילי ותחושת חוסר אונים.

שלבי הטיפול בדיכאון 

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (APA) עדכנה לאחרונה את ההנחיות לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי הכוללות המלצות לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, פסיכותרפיה וטיפול בנזעי חשמל (טיפול בשוק חשמלי ECT). היות ומטופלים רבים עם הפרעת דיכאון מג'ורי מתמודדים גם עם הפרעות פסיכיאטריות נוספות (בין היתר התמכרויות), פסיכיאטרים נדרשים להעניק טיפול גם להפרעות אלו. כמו כן, ישנם מטופלים הסובלים מסימפטומים דיכאוניים הקשורים להפרעה אחרת ואינם עונים על האבחנה של דיכאון מג'ורי, במקרים אלה יש לטפל על פי ההנחיות הנוגעות לאבחנה העיקרית.

שלב אקוטי

טיפול בשלב האקוטי מטרתו השגת רמיסיה (הפוגה) באפיזודה הדיכאונית וחזרה מלאה לרמת התפקוד הבסיסית ולשגרת החיים. הטיפולים המומלצים למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני הינם תרופות אנטי-דיכאוניות או פסיכותרפיה. שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה עשוי להיות יעיל עבור מטופלים המתמודדים גם עם בעיות פסיכו-סוציאליות או בינאישיות, קונפליקטים תוך-נפשיים או קומורבידיות עם הפרעות מציר 2. במקרים מסוימים, ניתן להציע גם טיפול בנזעי חשמל (ECT). עבור מטופלים עם דיכאון חמור ללא סממנים פסיכוטיים, מומלץ על טיפול תרופתי, טיפול משולב של פסיכותרפיה ופרמקולוגיה או ECT. במצב זה לא מומלץ על פסיכותרפיה בלבד. עבור מטופלים עם דיכאון חמור וסממנים פסיכוטיים, יש להשתמש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות עם או בלי פסיכותרפיה. גם טיפול ECT הינו אופציה.
בחירת שיטת הטיפול הראשונית תעשה על פי המאפיינים הקליניים של ההפרעה כגון: חומרת הסימפטומים וקיומן של הפרעות נוספות, וכן על פי גורמים נוספים כמו העדפות המטופל וניסיונות טיפוליים קודמים.
מאחר והיעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות ניתנת להשוואה בין סוגי התרופות השונים, הבחירה הראשונית תתבסס בעיקר על תופעות לוואי צפויות, מאפיינים פרמקולוגיים (כמו תגובות בין תרופתיות), ביטחון השימוש בתרופה ועלות.

שלב מניעת הישנות

בשלב זה, הכרחי לבצע הערכה שיטתית של הסימפטומים וניטור תופעות הלוואי של התרופות, ההיענות לטיפול ורמת התפקוד. על מנת להפחית את הסיכון להישנות, יש להמשיך את הטיפול התרופתי עם מטופלים שהגיבו אליו בצורה טובה ומלאה, באותו מינון למשך 4-9 חודשים. כמו כן, בשלב זה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו מומלץ ביותר. עם מטופלים שהגיבו היטב ל-ECT יש לעבור לטיפול תרופתי הכולל שילוב של ליתיום עם נורטריפטילין. אלטרנטיבה נוספת היא המשך טיפול ECT, במיוחד במקרים שבהם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה נמצאו לא יעילים.

שלב השימור/התחזוקה

עם מטופלים שחוו 3 או יותר אפיזודות של דיכאון מג'ורי או שמתמודדים עם דיכאון מג'ורי כרוני יש להמשיך את הטיפול לשלב של שימור ותחזוקה (שלב זה נחוץ גם בקרב מטופלים בעלי סיכון מוגבר להישנות בשל סימפטומים שיוריים, גורמי לחץ פסיכוסוציאליים ממושכים והתפרצות ההפרעה בגיל צעיר). שיקולים נוספים למעבר לשלב זה הינם העדפות המטופל, סוג הטיפול שניתן, תופעות לוואי, קומורבידיות, תדירותן וחומרתן של אפיזודות דיכאוניות קודמות (כולל פסיכוזה ונטיות אובדניות) והימשכותם של סימפטומים דיכאוניים גם לאחר ההחלמה. בקרב מטופלים רבים- במיוחד אלה המתמודדים עם הפרעת דיכאון כרונית וחוזרת או עם בעיות בריאותיות ופסיכיאטריות נוספות- יש צורך בהמשך טיפול ללא הגבלת זמן.

לאור הסיכון להישנות, חשוב בשלב זה לבצע ניטור קבוע ותכוף של מצב המטופל. כמו כן, יש להמשיך עם התרופות האנטי-דיכאוניות שהובילו לרמיסיה בשלב האקוטי באותו מינון. במידה והמטופל טופל גם בפסיכותרפיה (שהתמקדה בטיפול בדיכאון), יש לשקול המשך טיפול תוך הפחתה של תדירות המפגשים. ניתן להמשיך עם ECT רק במקרים שבהם הטיפולים האחרים נמצאו לא יעילים.

שלב הסיום

הפסקת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות באופן הדרגתי ביותר ולהימשך לפחות מספר שבועות. לפני הפסקת הטיפול חשוב להסביר למטופלים את סכנת ההישנות ולתכנן עמם תכנית לפנייה לטיפול במקרה שהסימפטומים חוזרים. כמו כן, יש לבצע ניטור של מצבם לאורך מספר חודשים לאחר הפסקת התרופות. במידה והסימפטומים חוזרים, מומלץ לחזור לאותו טיפול שניתן בשלב האקוטי.

נו? איזה טיפול הכי יעיל?

לפי האיגוד האמריקאי להפרעות דיכאון וחרדה, CBT וטיפול ממוקד פתרון בעיות הוכחו כטיפולים האפקטיביים ביותר לדיכאון. יחד עם זאת, מטופלים שסבלו בעברם מטראומות ילדות וחוו דיכאון במשך תקופה ארוכה וממושכת אינם מגיבים היטב לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד, ובדרך כלל טיפול קבוצתי או טיפול דינמי קלאסי יעילים יותר עבורם. 

בשורה התחתונה, הכול תלוי במטופל (כן, טוב, זה לא עוזר לנו...). 

בנוסף, האיגוד מציין כי שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה מכל סוג שהיא מביא לתוצאות הטובות ביותר.

כמו כן, עבור מטופלים עם דיכאון קל עד מתון, מומלץ להתחיל עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ובמידה ואין שיפור משמעותי במצב הנפשי כעבור 8 שבועות אפשר להיעזר בטיפול תרופתי.   

 

שנדבר?

מבטיחים שנעשה הכל כדי למצוא את המענה הכי מדויק -

במכון טמיר ת"א או בקליניקות העמיתות בכל הארץ 

צוות מכון טמיר:

1-800-509-809 

סיכמו: שיר אינדיג, סמדר שטינברג, שרית טופז וצוות מכון טמיר

כתבה: לאה מרקו

מקורות:

 

אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח' ונוימן, מ' (1998). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל- אביב.

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320.

 Adler, A. D., Strunk, D. R., & Fazio, R. H. (2015). What Changes in Cognitive Therapy for Depression? An Examination of Cognitive Therapy Skills and Maladaptive Beliefs. Behavior Therapy, 46(1), 96–109. http://doi.org/10.1016/j.beth.2014.09.001

Barnhofer, T., Crane, C., Hargus, E., Amarasinghe, M., Winder, R., & Williams, J. M G. (2009). Mindfulness based cognitive therapy as a treatment for chronic depression: A perliminary study. Behaviour Research and Therapy, 47, 366-373.

Beck, A. T. & Alford, B. A. (2009). Depression: Causes and treatment (2nd ed.). Baltimore, MD: University of Pansilvania press. 

Beck AT, Rush AJ, Shaw BF, et al. Cognitive therapy of depression. New York: Guilford Press; 1979.

Bishop, S. R., Lau, M., Shapiro, S., Carlson, L., Anderson, N. D., Carmody, J., Segal, Z. V., Abbey, S., Speca, M., Velting, D., & Devins, G. (2004). Mindfulness: A proposed operational definition. Clinical Psychology: Science and Practice, 11(3), 230-241

Boere, E., Kamperman, A. M., van ’t Hoog, A. E., van den Broek, W. W., & Birkenhäger, T. K. (2016). Anterograde Amnesia during Electroconvulsive Therapy: A Prospective Pilot-Study in Patients with Major Depressive Disorder. PLoS ONE, 11(10), e0165392. http://doi.org/10.1371/journal.pone.0165392

Crane, C., Barnhofer, T., Duggan, D. S., Hepburn, S., Fennell, M. V., & Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787.

Fava, G. A., Ruini, C., Rafanelli, C., Finos, L., Conti, S., Grandi, S. (2004). Six year outcome of cognitive behaviour therapy for prevention of recurrent depression. American Journal of Psychiatry, 161, 1872-1876.

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067.

Goyal M, Singh S, Sibinga EMS, et al. Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2014;174(3):357–368. doi:10.1001/jamainternmed.2013.13018

Jacobson NS, Martell CR, Dimidijan S. Behavioral activation treatment for depression: Returning to contextual roots. Clinical Psychology. 2001;8:255–270.

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Koretz, D., Merikangas, K. R., Rush, J., Walters, E. E., & Wang, P. S. (2003). The epidemiology of major depressive disorder: Results from the national comorbidity survey replication (NCS-R). The Journal of the American Medical Association (JAMA), 289(23), 3095-3105.

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Merikangas, K. R., & Walters, E. E. (2005). Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of DSM-IV disorders in the comorbidity survey replication. Archive of General Psychiatry, 62, 593-602.

Levinson, D., Zilber, N., Lerner, Y., Grinshpoon, A., & Levav, I. (2007). Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: Results from the Israel national health survey. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 44(2), 94-103.

Ma, S. H., & Teasdale, J. T. (2004). Mindfulness based cognitive therapy for depression: Replication and exploration of differential relapse prevention effects. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 72(1), 31-40.

Maria K. Friborg, Jørgen V. Hansen, Per T. Aldrich, Anna P. Folker, Susie Kjær, Maj Britt D. Nielsen, Reiner Rugulies and Ida E. H. Madsen (2016) Workplace sexual harassment and depressive symptoms: a cross-sectional multilevel analysis comparing harassment from clients or customers to harassment from other employees amongst 7603 Danish employees from 1041 organizations. BMC Public HealthBMC series – open, inclusive and trusted 2017

Segal, Z. V., Williams, M. G., & Teasdale, J. D. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression: A new approach to preventin relapse. New York: Guilford press.

Smith, A., Graham, L., & Senthinathan, S. (2007). Mindfulness based cognitive therapy for recurring depression in older people: A qualitative study. Aging and Mental Health, 11(3), 346-357.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623.

Trinity College Dublin. (2018, June 28). People undergoing voluntary and involuntary ECT treatment have similar outcomes: Results provide reassurance for people who have had involuntary ECT, their families and healthcare providers. ScienceDaily. Retrieved July 5, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/06/180628120057.htm

Timonen, M., & Liukkonen, T. (2008). Management of depression in adults. British Medical Journal, 336, 435-439.

Wells, K. B., Stewart, A., Hays, R. D., Burnam, M. A., Rogers, W., Daniels, M., Berry, S., Greenfield, S., & Ware, J. (1989). The functioning and well-being of depressed patients: Results from the medical outcomes study. The Journal of the American Medical Association (JAMA), 262(7), 914-919.

Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness depression and modes of mind. Cognitive Therapy and Research, 32, 721-733.

https://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1219.html

https://research.vu.nl/ws/files/795790/Renner%20et%20al%202013%20CPSP.pdf

http://www.researchprotocols.org/2016/2/e65/

https://www.nature.com/articles/s41467-017-02794-5

http://www.apa.org/monitor/2015/02/magnets.aspx

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3225130/

http://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-635945

https://www.newharbinger.com/blog/lonely-apes-die%E2%80%94-new-psychotherapy-chronic-depression-and-anorexia-nervosa

https://www.therapistaid.com/therapy-guide/behavioral-activation-guide

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(16)00660-7/fulltext

http://neurosciencenews.com/nature-politics-psilocybin-8382/

https://www.pennmedicine.org/news/news-releases/2017/september/sleep-deprivation-is-an-effective-antidepressant-for-nearly-half-of-depressed-patients

https://www.news-medical.net/news/20180309/Internet-based-depression-treatment-has-no-long-term-protective-effect-study-shows.aspx

https://m.medicalxpress.com/news/2018-02-grape-derived-compounds-resilience-depression.html



קריאה קשורה נוספת על אפקטיביות של טיפול נפשי: 

טיפולים מבוססי מחקר בפסיכולוגיה <

אפקט הדודו בפסיכותרפיה <

שילוב טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי <

בקרו באוסף המאמרים של מכון טמיר לפסיכותרפיה על טיפול בדיכאון <

 

Google

טיפול בדיכאון
Rated 5/5 based on 100 reviews

טיפול בדיכאון

דיכאון

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il