טיפול בדיכאון - שיטות טיפול והמלצות על מטפלים מומחים 2018

דרג פריט זה
(117 הצבעות)
טיפול בדיכאון טיפול בדיכאון

 

טיפול בדיכאון

 

סימפטומים של דיכאון וסוגי דיכאון

שיטות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון, מחקרים ועדכונים

 

 

אם עדיין לא שמת לב, משהו חדש קורה בזירת המגיפה הדיכאונית בעולם:  בשנים האחרונות חלה התקדמות מלהיבה בפיתוח טיפולים חדשים לדיכאון. אחד השינויים המשמעותיים שחלו הוא שינוי התפיסה של הדיכאון, מהפרעה יחידה לטווח רחב של סימפטומים מתחומי הקוגניציה, הרגש וההתנהגות. 

להתאמת פסיכולוג / פסיכותרפיסט מומלץ בתל אביב לאבחון וטיפול בדיכאון < 

במאמר שלנו כאן נדבר על גישות הטיפול הכי עדכניות, בעיקר אלו שכוללות התערבויות פרמקולוגיות ופסיכולוגיות. מבטיחים לעדכן בשבוע שמתפרסם מאמר חדש.

מה היה לנו שם? 

הפרעות דיכאון שכיחות ומשפיעות באופן שלילי על איכות החיים של מטופלים ובני משפחתם.

תכלס, זאת המחלה של המאה ה-21.  דיכאון קשור לעלייה בשיעורי התמותה, לצריכה גבוהה של שירותי בריאות וכמובן לעלויות כלכליות גבוהות (שמטרידות את מקבלי ההחלטות).

הפרעת דיכאון קליני (דיכאון מז'ורי) צפויה להיות מדורגת במקום הראשון ברשימת ההפרעות הגורמות למועקה הרבה ביותר במדינות עם שיעורי הכנסות גבוהים בשנת 2030. כיום היא מדורגת רק במקום הרביעי...

אז קדימה, שבו כמה דקות ובואו נעבור בקצרה על דרכי הטיפול הכי עדכניות שפיתחו מיטב החוקרים.

 

 

תסמינים כללים של דיכאון 

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון הם:

  • ירידה ניכרת במצב הרוח
  • אובדן ההתעניינות וההנאה
  • ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירה בעוצמה ברציפות ובמשך של שבועיים לפחות
  • חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף. 

  

 

סרטון מצוין שמתאר את ההבדלים בין דיכאון 'נורמלי' לדיכאון קליני,

דרכי הטיפול העדכניות והתמודדות נכונה. שווה 4 וחצי דקות של צפייה:

דיכאון בראיה היסטורית

היפוקרטס, אבי הרפואה, התייחס לפני כ-2,300 שנים לשלוש דרכים מרכזיות להתמודדות עם דיכאון.

ממש מעניין לראות את הקשר והחיבור לראיה הפסיכולוגית והביולוגית העכשווית: 

1. שיקויים פסיכואקטיביים והרחת קטורת לבונה.  ואכן פורסם לאחרונה מחקר שמוכיח כי קטורת לבונה מפחיתה דיכאון !

2. ביטוי יזום של תוקפנות - במקום להאשים את עצמנו, האמין היפוקרטס שחשוב לבטא את הכעס החוצה, במקום פנימה, כלומר כלפי אובייקטים בסביבה. גישות הטיפול הדינמי קצרות המועד של תקופתנו, מבית מדרשם של דבנלו ומאלאן, רואים בהפניית כעסים כלפי האחר אמצעי חיוני לשיפור המצב הנפשי. 

3. חובה על האדם הדיכאוני לעסוק בפעילות גופנית - התעמלות, עבודה, או כל פעילות שיש עמה יצרנות. גם דרך זו מגובה היטב במחקרים עכשוויים - ראו סקירה בסוף המאמר. 

מה הם הגורמים לדיכאון? <

 

סוגים של דיכאון 

בחרנו להתייחס כאן ל-14 הבחנות אבחוניות לגבי סוגי דיכאון.

יש בשיח הקליני פירוט רב יותר, אבל המסר הוא שדיכאון אינו תופעה יחידה ומובחנת: 

 

דיכאון מצבי (תגובתי) לעומת דיכאון תכונתי (פנימי)

דיכאון פנימי לעומת דיכאון תגובתי: הבחנה זאת מתייחסת לסיבה העיקרית להתפרצות הדיכאון.

למרות שברוב המקרים הדיכאון מתפרץ כתוצאה מצירוף של נטיות פנימיות ונסיבות חיצוניות, כל אחד משני הגורמים האלה יכול למלא תפקיד מרכזי. דיכאון אנדוגני, פנימי– או בשמו האחר, תסמונת המלנכוליה- המורכבת מארבע קבוצות של סימפטומים:

  • דיכאון עמוק עם היעדר תגובה רגשית הולמת, חוסר הנאה, ענין ופעילות.
  • האטה פסיכומוטורית או אי שקט.
  • תופעות פסיכופיזיולוגיות כמו נדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, ירידה בתשוקה המינית ועצירות קשה. 

דיכאון תגובתי מתפתח בעקבות טריגרים סביבתיים, שמוכר קלינית גם כהפרעת הסתגלות, הוא תוצאה של אירועי חיים קשים כמו גירושים, בעיות בהורות, מערכת יחסים פוגענית, אובדן, פרידה, פיטורים, התמודדות עם מחלה וכאב כרוני ועוד.

דיכאון קליני

דיכאון עמוק /  קליני  (MDD)  - דיכאון קליני מתבטא באפיזודות עם ביטויים של הדיכאון בעוצמה חריפה במיוחד.

בנוסף למצב רוח הירוד, הפגיעה במוטיבציה והחשיבה השלילית, עלולים להתפתח במקביל תסמינים פסיכוטיים כמו הזיות ומחשבות שווא.

האפיזודות יכולות להמשך תקופה של שבועות או חודשים, אך עלולות לחזור שוב לאחר תקופת רגיעה.

דיסתימיה שונה מדיכאון עמוק הן בעוצמה והן במהלך. עוצמת הביטויים מתונה יותר, אך הם נמשכים זמן רב, לעיתים אפילו שנים ומהווים חלק בלתי נפרד מהמציאות בה חי האדם. היא מתבטאת במצב רוח ירוד, נטייה לרוגז, פסימיות, איבוד עניין ונסיגה חברתית. דיסתימיה קשורה לעיתים לתכונות אישיות ונטיות פסיכולוגיות שהתפתחו בגיל מוקדם, כמו דימוי עצמי ירוד ורגשי אשמה.

 

דיכאון יוניפולרי לעומת דיכאון ביפולרי

דיכאון חד-קוטבי לעומת דיכאון דו-קוטבי (חלק מהפרעה ביפולרית / "מאניה דפרסיה"):

אפיזודה של דיכאון קליני / מז'ורי יכולה לבוא לידי ביטוי בשתי צורות:

  • האחת, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון, ביניהם חלה הפסקה זמנית, המכונה רמיסיה.
  • השניה, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון וגלים של התרוממות רוח (מאניה). 

 

Bipolar Disorder

 

התופעה השניה של דיכאון כוללת שינויים קיצוניים במצב הרוח ומכונה הפרעה דו-קוטבית, הפרעה ביפולרית, או מאניה דיפרסיה. מאניה דיפרסיה מופיעה בשכיחות של כאחוז אחד באוכלוסיה הכללית, ויש בהופעתה רכיב גנטי חזק. בשונה מדיכאון עמוק, שעלול לפרוץ בכל גיל בחיים, מאניה דיפרסיה מתפרצת לרוב לפני גיל 35.

האפיזודה המאנית מאופיינת בהתרוממות רוח, דברנות מוגזמת, פעלתנות יתר, במחשבות גרנדיוזיות, בצורך מועט בשינה ובקשיים בריכוז ובקשב. כאשר המאניה מתבטאת בעוצמה חריפה, עלול להיטשטש הגבול בין מציאות לדמיון והאדם סובל מפסיכוזה - מחשבות שווא, הזיות והתנהגות לא מאורגנת. במקרים כאלה יש צורך באשפוז, על מנת להגן על האדם עצמו ועל הסביבה. אם האדם לא מטופל, האפיזודה המאנית עלולה להימשך עד שלושה חודשים. כאשר היא דועכת, האדם נכנס לתקופה של התנהגות נורמלית, אך במשך הזמן מופיע הקוטב הדיכאוני של ההפרעה, לעיתים מיידית או תוך זמן קצר מסיום האפיזודה המאנית, ולעיתים, לאחר תקופה ארוכה יותר. האפיזודה הדיכאונית מאופיינת באותם סימפטומים של דכאון שתוארו קודם לכן, והם מתבטאים בעוצמה חזקה.

הפרעה ביפולרית ברמה פחות חמורה נקראת ציקלותימיה. היא נמצאת בטווח שבין הפרעה נפשית לבין שינויים נורמטיביים ומתונים במצבי הרוח. חלק מהסובלים מסימפטומים קלים של ציקלוטימיה (המכונים היפומאניה) מצליחים ומשגשגים מאוד בחייהם, בעיקר אלו שמצליחים למנף את הכוחות הנפשיים בתקופות של ההיפומאניה כדי למנף כישורים, יצירתיות ויכולות. 

דיכאון קוגניטיבי לעומת דיכאון סומטי

דיכאון קוגניטיבי מתייחס לתסמינים דיכאוניים כמו עצבות ופסימיות, בעוד שדיכאון סומטי כולל ביטויים סימפטומטיים גופניים, כמו עייפות והפרעות שינה. 

 

 

 

דיכאון עם הפרעות אחרות

דיכאון ראשוני לעומת דיכאון משני: במקרים רבים הדיכאון אינו מופיע כתופעה בלעדית, ונלוות אליו הפרעות אחרות.

מצב זה נקרא תחלואה נלווית והוא חשוב בעת האבחון והטיפול. ניתן להבחין בין מצב שבו הדיכאון הוא ההפרעה המרכזית, והוא מוגדר אז כראשוני, לבין מצב שבו הדיכאון מתפתח בעקבות הפרעה מרכזית אחרת, ואז הוא מוגדר כמשני. דיכאונות ראשוניים הם כל מה שה DSM-IV מתייחס כאל הפרעות מצב רוח, מלבד האבחון להפרעות מצב רוח בעלי מקור של מצב רפואי כללי והפרעות מצב רוח הקשורות לשימוש בחומרים; אלו נחשבות לדיכאונות מישניים. כאשר הדיכאון הוא ראשוני, יכולות להתלוות לדיכאון הראשוני הפרעות נוספות כתופעות משניות. למשל, ילדים שסובלים מדיכאון עלולים לפתח הפרעות התנהגות, חרדה, בעיות למידה ועוד. בעיות אלה עשויות לבוא על פתרונן כאשר נפסק הדיכאון. הדיכאון מתפתח כהפרעה משנית בהרבה מאד הפרעות, כמו למשל, הפרעה טורדנית כפייתית, ותגובת דחק פוסט טראומטית, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות ועוד. הדיכאון במקרים אלה הוא תוצאה של הפרעה אחרת, והוא יעלם אם מצליחים לפתור את הבעיה הראשונית.

 

דיכאון כפול

דיכאון כפול הוא מצב שבו הפרעה דיכאונית מז'ורית נוכחת גב אל גב לדיסתימיה, כלומר, מצב בו דיכאון קל ובעל מאפיינים כרוניים מוחלף בפרק דיכאוני חמור או אקוטי.

 

 

דיכאון מקביל 

דיכאון אקוויוולנטי: תסמונת או סינדרום שעשויים להוות צורה לא שלמה של אפיזודה דיכאונית. למשל, היעדרות מביה"ס, שימוש מופרז באלכוהול, והפקרות מינית אצל בני נוער, כולם עלולים לתרום לדיכאון אקוויוולנטי.

 

 

דיכאון חורף 

 דיכאון עונתי:  מטופלים שמתארים יותר משלושה גלים חוזרים, המופיעים כל שנה באותה תקופה בטווח של עד שישים יום. גלים אלו נובעים מגורמים פסיכו-סוציאליים עונתיים, וגם, ההחלמה או המעבר מקוטב אחד לשנ מתוארים כעונתיים. 

מאחר שההפרעה נעוצה ברובה מגורמים סביבתיים הקשורים באורך היממה, הטיפול הנפוץ והאפקטיבי ביותר הינו "טיפול באור" (light therapy). בטיפול זה, פשוטו כמשמעו, המטופל נחשף לאור באופן קבוע ובעוצמות משתנות באופן שמדמה את עוצמת אור השמש. הדבר אפקטיבי במיוחד בארצות שבהם הימים קצרים מאוד ויש ימים ולעתים אף שבועות ארוכים ללא שמש. הטיפול פשוט ומתקיים בדרך כלל בבית – המטופל מקבל "קופסת אור" המכוונת להפיק את האור המתאים למשך 30 דקות עד שעתיים ביום, בהתאם להנחיות הקליניות.

 

 

דיכאון אחרי לידה

 דיכאון לאחר לידה: תסמונת אפקטיבית, בעיקר דיכאונית, שעלולה להופיע בהקשר להיריון וללידה ועד לארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה. שכיחות התגובות האפקטיביות (הרגשיות) הקלות מגיעה לכדי שישים עד שמונים אחוז מהלידות ויכולות להיחשב "נורמטיביות", אך בעשרים אחוז מהמקרים ייתכנו מצבים דיכאוניים או מאניים ברורים יותר.  התסמינים של של דיכאון לאחר לידה כוללים קשיי ריכוז, קשיי שינה, חרדה מוגברת, תחושות חוסר יכולת, פחדים רומינטיביים ומחשבות חזרתיות (אובססיות), פגיעה בתחושת ההתקשרות עם התינוק ורגשי אשמה קשים.

ההשפעות הפיזיולוגיות של דיכאון במהלך הריון, כמו רמות גבוהות של קורטיזול (הורמון הלחץ), עלולות לפגוע בהתפתחות התינוק ולגרום נזקים עתידיים משמעותיים. שיעור הנשים הסובלות מדיכאון אחרי לידה מגיע ל-7.1%, ואף למעלה מכך, כאשר מכלילים גם אפיזודות דיכאוניות ברמת חומרה בינונית או מתונה יחסית. 

 

 

דיסתימיה

דיכאון בתפקוד גבוה, או דיסתימיה - בעגה המקצועית, הוא דיכאון שהוא לרוב סמוי ומוסתר מהעין, בו האדם סובל ממצב רוח דכאוני לאורך רוב שעות היום, ברוב הימים, לאורך שנתיים לפחות וסובל מסימפטומים שונים, כגון תיאבון ירוד או מוגבר, בעיות שינה, עייפות ורמות אנרגיה נמוכות, בטחון עצמי ירוד, קשיי ריכוז או קבלת החלטות ותחושות של ייאוש. ובעוד שאלו הם הסימפטומים של דכאון קלאסי וגלוי, הרי שהסובלים מדיכאון בתפקוד גבוה יראו, על פניו, כמתפקדים כראוי. הם יקומו לעבוד, ינהלו קשרי זוגיות ומשפחה, יבצעו את משימות היומיום, אך יחושו שמשהו אינו כשורה. דיכאון כרוני ונרגנות עלולים לפגוע בחיי הנישואים ובקשרים המקצועיים, ומחקרים מלמדים כי כמחצית מהמתמודדים סובלים גם מהפרעת התמכרות.

מבחינה טיפולית, למטופלים הסובלים מדיכאון דיסתימי קל עד מתון, מומלץ לנסות תחילה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי. במידה ואין שיפור משמעותי במצב הנפשי כעבור 8 שבועות מומלץ להיעזר בטיפול תרופתי.

 

 

דיכאון עמיד

 דיכאון עמיד לטיפול - מצב קליני בו המטופל אינו מגיב לפחות לשני סוגים שונים של תרופות אנטי-דיכאוניות. מומחים אחרים טוענים כי על המטופל לנסות לפחות ארבעה סוגי טיפול שונים לפני שניתן להגדיר את הפרעת הדיכאון כעמידה לטיפול.

 

 

דיכאון מלנכולי

מלנכוליה - מלנכוליה היא הגדרה "של פעם", למרות שהאבחנה שרדה את  השינויים ואת מהדורות ה- DSM וה- ICD.  על פי ספר ההפרעות הפסיכיאטריות העדכני (DSM-5) מלנכוליה הינה תופעה ייחודית ולא תת-סוג של דיכאון קשה (Major Depression). אבל באותה נשימה חשוב לציין שלשתי התופעות סימפטומים משותפים. ביניהם נמנים חוסר הנאה מפעולות יום-יומיות, ירידה במשקל ותחושה מתמשכת של אשמה. ההבחנה בין השתיים, מלנכוליה ודיכאון, אינה פשוטה וקשורה במשקל הייחודי הניתן לכל אחד מהסימפטומים. יש הסכמה ששכיחות המלנכוליה נמוכה מאוד. 

 

 

דיכאון לא טיפוסי

בדיכאון לא טיפוסי מופיעים סימפטומים של דיכאון קליני לצד מאפיינים לא טיפוסיים.

התסמונת דומה לדיכאון קליני קלאסי עם כמה הבדלים:

מטופלים המתמודדים עם דיכאון קליני עם מאפיינים לא-טיפוסיים מתמודדים עם עייפות קיצונית והדיכאון משפיע עליהם בעיקר בשעות הבוקר.

יש להם גם נטיה גבוהה מהנורמה למחלות לב, הם סובלים ממחסור בהורמוני גדילה, יש להם נטיה מוגברת לפתח דלקות, הם מראים רמות נמוכות של שחרור הורמוני לחץ ומצב רוחם עשוי להשתפר בתגובה להתרחשות ארועים חיוביים. לעומת זאת, בקרב אנשים עם דיכאון קליני קלאסי, מצב הרוח לא ייטה להשתפר לאור ארועים כאלה.

 

  

דיכאון קטטוני

בדיכאון קטטוני, הובחן בעבר כקטגוריה דיאגנוסטית נפרדת, אך כיום הוא נחשב כסינדרום נלווה לצד הפרעות נפשיות כרוניות קשות, כמו סכיזופרניה. קראו כאן.

 

 

דיכאון אנקליטי

דיכאון אנקליטי הוא סינדרום ייחודי שהומשג על ידי סידני בלאט, פסיכולוג וחוקר.

בלאט הגדיר דיכאון אנקליטי כהופעה של חששות בין-אישיים מוגזמים ומופרזים, תחושות בדידות, חולשה, חוסר אונים ופחד.

זאת לעומת דיכאון פנימי, המאופיין בעיקר בנטיה חזקה וקבועה לביקורת עצמית מופרזת, פרפקציוניזם והערכה עצמית נמוכה.

קיראו על התמודדות עם חרדות ודיכאון בהריון <

 

שיטות טיפול בדיכאון

נסקור כעת את שיטות הטיפול הפסיכולוגי העדכניות היעילות ביותר בדיכאון.

 

שיחות, תרופות או שתיהן יחד?

נקדים ונאמר כי פסיכולוגים קליניים ופסיכאטרים יודעים לומר כיום בוודאות כי טיפול באמצעות שיחות, פסיכותרפיה בין מטפל למטופל חיוני ביותר, דווקא בגלל שדיכאון אינו מאפשר שיחה סביב שינוי פסיכולוגי. 

למרות תרומתן הרבה של גלולות הקסם הפסיכיאטריות, אף תרופה נוגדת דיכאון לא הבשילה עדיין לרמות הדיוק והיעילות שמציעים טיפולים פסיכותרפיים מבוססי מחקר.

ניתן לשער (בזהירות) שגם כאשר יתקדמו מדעי המוח ויצליחו לייצר שיפור סימפטומטי ברזולוציות עמוקות יותר, כמו דיוק טיפולי ברגש ייחודי או בקונפליקט ספציפיים, פסיכותרפיה תהיה עדיין הכרח לשינוי וריפוי. 

נכון להיום, לפי האיגוד האמריקאי להפרעות דיכאון וחרדה, שילוב של טיפול תרופתי נוגד דיכאון ופסיכותרפיה מכל סוג, מביא לתוצאות היעילות ביותר.

 

הטיפולים היעילים ביותר

שיטות הפסיכותרפיה המוכחות ביותר להפחתת דיכאון, שנבחנו במאות מחקרים קליניים מבוקרים,  הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכותרפיה בין-אישית (IPT). 

רגע. יש כאן לפחות יוצא דופן אחד: מטופלים דיכאוניים הנושאים עמם טראומות ילדות (אותן נוטים לכנות כיום טראומה מורכבת) , אשר סבלו מדיכאון קליני לאורך תקופה ממושכת, אינם מגיבים היטב לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד. בדרך כלל טיפול קבוצתי או טיפול דינמי קלאסי יעילים יותר עבורם.

CBT ו-IPT מתמקדות שתיהן בזיהוי מוקדי הבעיה ובחתירה אקטיבית לפתרונה. שתי השיטות מוגבלות בזמן ומתמקדות בהווה, כאשר מטרת-העל שלהן היא לעזור למטופלים להשיב את חווית השליטה על תפקודם ועל מצב רוחם. בעוד שיטת CBT מתרכזת במחשבות, רגשות והתנהגות, והאינטראקציה ביניהן, שיטת IPT עובדת על היחסים הבין-אישיים בחיי המטופל, היבט התייחסותי שקשה להפריז בחשיבותו בתהליכי שינוי בדיכאון.

 

 

טיפול דינמי בדיכאון

חשוב לציין כאן את שובו של הטיפול הדינמי ארוך טווח ככלי יעיל ויישומי לטיפול בדיכאון. אחרי עשרות שנים של ביקורת חריפה ומושחזת, נראה כי עומקה של הגישה הפסיכודינמית אינו ניתן להחלפה.

למעשה, במחקר שבחן את מידת יעילותו של טיפול בגישה פסיכודינמית בדיכאון, אשר התקיים במכון טוויסטוק באנגליה, נמצא כי 44% מהנבדקים שעברו טיפול דינמי בדיכאון ממנו סבלו, לא דיווחו עוד על תסמינים דיכאוניים כעבור שנתיים, זאת בהשוואה ל-10% בקרב הנבדקיים הדיכאוניים במחקר שטופלו באמצעות פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית.

 

ניתן לקרוא בהרחבה על שיטות טיפול אחרות וחשובות לדיכאון:  טיפול ממוקד פתרוןEMDR, חוויה סומטית- שיטת טיפול ממוקדת גוף (SE), טכניקות לניהול לחצים, טיפול CBT ממוקד-חשיפה ואחרות. 

 

 

טיפול בדיכאון עם פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

פסיכותרפיה בינאישית (IPT) מומלצת כאחת משתי שיטות הטיפול היעילות ביותר להפרעת דיכאון (השנייה היא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית). זוהי שיטת טיפול מובנית ומוגבלת בזמן המבוססת על התיאוריה הבינאישית ופותחה במיוחד לטיפול בדיכאון מג'ורי.  במטא-אנליזה שכללה 13 מחקרים נמצאו השפעות משמעותיות וחזקות של פסיכותרפיה בינאישית על דיכאון מג'ורי. במטא –אנליזה הנוכחית שכללה 38 מחקרים נמצא כי שילוב של טיפול פרמקולוגי יחד עם פסיכותרפיה בינאישית יעיל יותר מאשר טיפול פרמקולוגי בלבד במיוחד עבור מטופלים עם דיכאון מז'ורי כרוני, וקשור לצמצום שיעורי ההישנות. כמו כן, לא נמצא כי פסיכותרפיה בינאישית יעילה יותר מאשר פסיכותרפיות אחרות, כולל CBT. ההחלטה האם לבחור ב- IPT או CBT תלויה לרוב בהעדפתו של המטופל.

גישתו של המטפל בפסיכותרפיה בין-אישית היא רגועה ותומכת. המטרה היא להיות בן ברית של המטופל, כאשר מסגרת הזמן הקצובה נועדה לעודד את המטופל לפעול. הוא אמנם אינו מקבל משימות שבועיות או שיעורי בית אך עליו להתמקד במאמץ לפתור את הבעיות הבין-אישיות בחייו. הטיפול מתמקד באינטראקציה של המטופל עם הסביבה החיצונית ובמסגרתו בוחנים בעיקר את אירועי השבוע החולף.

כאשר המטופל מצליח במצב בין-אישי כלשהו, המטפל מעודד אותו ומחזק מיומנויות חברתיות ראויות. 

לא מפתיע כלל שבשנים האחרונות השיטה נכנסת יותר ויותר לחדרי הטיפולים. מדובר בשיטת טיפול קצרת-מועד, המאפשרת להתמקד בבעיות עכשוויות שמטרידות את האדם, תוך יציאה מנקודת הנחה (תמידית) שהאשמה אינה נובעת מהמטופל אלא תלוית מצב.

המטפל מסייע למטופל ללמוד כיצד לפתור בעיות ובכך מעניק לו כלים שיסייעו לו להתמודד באתגרים שיעלו בעתיד לבוא. השיטה עוזרת למטופלים לזהות, להגדיר מחדש ולשנות קשרים בינאישיים לא בריאים הגורמים לדיכאון ואף מעצימים אותו.

כמטפלים, אנחנו מעריכים מאוד את השיטה ומצפים להתבססותה כטיפול פסיכולוגי מושתת ראיות בישראל, לשלל בעיות נפשיות.

CBT Cognitive Behavioral Therapy 

 

 טיפולי CBT בדיכאון

CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא אחד הטיפולים המרכזיים בדיכאון. נראה כי טיפול זה טומן בחובו יתרון חשוב: CBT בשלב האקוטי של דיכאון מוריד את הסיכוי להישנות בעתיד. מבחינה זו נמצא הטיפול יעיל יותר מאשר תרופות. כלומר, לאחר הפסקת הטיפול בתרופות ישנו סיכוי גבוה יותר להישנות לעומת CBT.

נסקור כאן כמה מחקרים על טיפול CBT בדיכאון.

במחקר אורך שערכו Fava et. al על פני שש שנים נמצא כי שיעור ההישנות עם טיפול תרופתי הגיע ל-90% בעוד ששיעור ההישנות עם CBT עמד על 40% בלבד.

החוקרים הציעו כי ישנו יתרון משמעותי לאסטרטגיה של טיפול תרופתי בשלב האקוטי יחד עם CBT, כאשר זה האחרון נמשך אל תוך שלב ה- Maintenance והטיפול התרופתי מופסק בהדרגה. ממצא זה הינו בעל חשיבות משום שהוא מנבא את האפשרות שחולים כרוניים לא ישארו תלויים בתרופות לאורך שנים רבות בשל הסיכון להישנות, אלא ישארו רק עם פסיכותרפיה בתור טיפול החזקתי ומונע. ההנחה היא כי המגמה של יעילות לטוות ארוך משקפת את העובדה כי בתהליך של CBT המטופלים רוכשים מיומנויות, או משיגים שינויים באופן החשיבה באופן שמגן עליהם מפני אפיזודות עתידיות.

עם זאת, מחקר אחר, שהתקיים באוניברסיטת יורק, דווקא מלמד כי מטופלים דיכאוניים שעברו טיפול CBT קצר מועד, הראו התדרדרות כעבור שנה מסיום התהליך הטיפולי. 

 

איך CBT מפחית דיכאון?

אצל אדם אשר חווה אפיזודות דיכאוניות בעבר ישנה פגיעות קוגניטיבית מיוחדת למצב רוח דיספורי או דיסתימי. אדם כזה יטה לקשר תחושות מסוג זה עם הדפוסים הקוגניטיביים שליליים של חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי אשר ליוו את האפיזודות הדיכאוניות.


מדובר בהתניה ברמה הקוגניטיבית והנוירונאלית אשר יכולה להשפיע על אדם גם זמן רב לאחר שאפיזודה דיכאונית חלפה או טופלה בהצלחה. ההבדל בין אדם כזה לבין אדם אשר לא חווה אפיזודות דיכאוניות איננו ברמת מצב הרוח, משום שכל אדם יכול להיות נתון למצב רוח דיספורי או דיסתימי, אלא בפרשנות הקוגניטיבית המוצמדת אליה. כך, מה שעבור אדם אחד יכול להתפרש באופן סתמי כמצב רוח חולף, יפעיל עבור אדם אשר חווה בעבר דיכאון דפוסי מחשבה הדומים לאלו שהיו נוכחים בזמן אפיזודה אקוטית. מהרגע שהופעלו דפוסי מחשבה שליליים רומינטיביים, יש בכוחם לשמר ואף להעצים את מצב הרוח הדיספורי. הם מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי-אפקטיבי אשר מזינים את עצמם, הולכים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר להישנותה של אפיזודה דיכאונית מלאה. כך למשל, המעגל יכול להתחיל במצב רוח ירוד, אשר בתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כגון "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", דבר שיכול להעיב עוד יותר על מצב הרוח. כשמצב הרוח מחמיר עוד יכולות להתעורר מחשבות מייאשות כגון "זה לעולם לא יגמר" אשר מדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה (Fennell, 2004). בקרב אנשים אשר חוו דיכאון המלווה באובדנות בעבר, מחשבות אובדניות מופעלות מחדש בקלות רבה יותר לנוכח תנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים מסוג זה הופכים עם הזמן ליותר ויותר אוטונומיים, והסנסיטיזציה למצבי רוח דיספוריים הולכת וגוברת. 

 

 

טיפול בעיוותי החשיבה בדיכאון

אהרון בק, מפתח שיטת ה-CBT, החל את דרכו הקלינית בניסיון להבין ולטפל בדיכאון מתוך נקודת ראות שונה מהפסיכואנליזה המסורתית, ממנה התאכזב כטיפול מוצלח בדיכאון. 

לפי בק, כשאנו מצויים בהשפעת מצב רוח מדוכדך, חולפות בתודעתנו מחשבות מגנות לגבי הדימוי העצמי שלנו -  סך ההישגים והכישלונות שמגדירים מי אנחנו בעיניי עצמנו.

בק טען כי במצבי דיכאון אנו נוטים לתהליכים קוגניטיביים שמופעלים על ידי עיוותי חשיבה, שבכוחם לשנות את "האמת", להעצים את הנקודות החלשות שלנו ולהמעיט בחשיבותן של החוזקות. ניקח לדוגמא שני עיוותי חשיבה שכיחים, המאותגרים לעיתים קרובות בטיפול CBT בדיכאון: חשיבה מגדילה וחשיבה מצמצמת.

 

Thought Distortions in CBT

 

כאשר אנו נתונים תחת ההשפעה הקוגניטיבית המעוותת של "חשיבה מגדילה", יש לנו נטיה לנפח דברים הרבה מעבר לכל פרופורציה הגיונית. כך למשל, ייתכן ועשינו טעות קטנה אך תחת אותה "חשיבה מגדילה" היא תיראה כמו אסון של ממש, מה שעלול להוביל לחשיבה קטסטרופלית שאינה תורמת במאום ומסבה סבל רב. הטעות הקטנה עלולה להיראות לנו גורלית ובלתי הפיכה מה שיביא אותנו להכללה שגויה והרסנית לגבי עצמנו - "אנחנו כישלון חרוץ". הרבה יותר הגיוני, יטען מטפל CBT, שלמרות שעשינו טעות כלשהי, סביר שהשלכותיה מצומצמות יותר. שימו לב - זה לא עידוד וניחום, אלא בדיקה של הלך הרוח הדיכאוני אל מול המציאות המאוזנת.

בחשיבה מצמצמת, אנו נוטים להסתכל על החוזקות שלנו כמו היו חסרות משמעות, אינן חשובות ואינן מוערכות לחיוב על ידי הסביבה. למשל, אדם דיכאוני יתקשה לספוג ולהנות ממשוב משבח על הצלחה או עבודה קשה שביצע. סביר שהוא יודה על המחמאה, אבל בתוך תוכו יתכווץ המשוב לממדים זעירים ויישכח במהירה.

שווה לקרוא על השלכותיה של חשיבה מצמצמת, בתופעה המרתקת של סינדרום המתחזה.

בטיפול CBT בדיכאון, המטפל עוזר למטופל לזהות את המלכודת של עיוותי החשיבה הללו.  המטופל לומד כיצד להסיר ולהחליף את העדשה דרכה הוא מתבונן על המציאות. כך, נוכל לראות דברים בפרספקטיבה הנכונה, הקרובה ביותר לדרך בה הם נראים באמת. 

 

אקטיבציה התנהגותית

הפעלה, או אקטיבציה התנהגותית, היא טכניקת טיפול, אחת מיני רבות, מהארסנל של טיפולי CBT, והיא מוכחת כיעילה מאוד לטיפול בדיכאון.   יתרונה של הטכניקה מתבטא לא רק ביעילות, אלא בפשטותה היישומית: בעוד מטפל CBT זקוק להכשרה מתמשכת, בדרך כלל של שנתיים או שלוש לאחר הסמכתו כמטפל בבריאות הנפש, הקניית כלי הטיפול באקטיבציה התנהגותית (BA) אורכת כ-5 ימים בלבד. מטופלים רבים נעזרים בה גם ככלי לטיפול עצמי בדיכאון -  דרך מצוינת ומומלצת לעזרה עצמית. 

להלן הדגמה והסבר קצרים על אקטיבציה התנהגותית, מתוך ערוץ היוטיוב Therapist Aid

 

  

 

אם כן, המטופל לומד להתגבר על מכשולים וחסמים שמונעים ממנו לקחת חלק בפעילויות מהנות. הגישה נשענת על עקרונות ההתניה האופרנטית, תוך שהיא מעודדת את המטופלים להתחבר מחדש לחיזוקים חיוביים בסביבתם.

בשלב הראשון בטכניקת BA, המטפל מעביר אל המטופל ידע פסיכו-חינוכי (פסיכואדוקציה) כדי שיוכל להבין את הרציונל של האקטיבציה ההתנהגותית  ולעמוד על הקשר החשוב בין מחשבות, רגשות והתנהגויות בדיכאון. אחד היתרונות של "חינוך פסיכולוגי" כזה הוא הגברת המוטיבציה להשתתף ולהתמיד בטיפול.

דרך שכיחה נוספת ב-CBT היא ניטור של מצב הרוח באמצעות כתיבה יומית ביומן מצב רוח, באמצעותו ניתן לעקוב ביעילות אחר רגשות, מחשבות והתנהגויות, וקשרי הגומלין ביניהם. המטפל ממחיש את המכניזם הפנימי בו התנהגות המנעותית מחמירה דיכאון, זאת באמצעות התייחסות להתנהגויות ספציפיות מחייו של המטופל. 

אחת הדרכים היעילות ביישום האקטיבציה ההתנהגותית היא תמיכה חברתית. מעבר לקשר עם המטפל, מומלץ להציע למטופל לבקש מחבר או מבן משפחה לעודד אותו לבצע את הפעילויות שהתחייב אליהן. 

בתחילת כל פגישה סוקרים המטפל והמטופל את התנהלות המטופל בין המפגשים, תוך התמקדות באופני הביצוע והיישום של מטלות האקטיבציה ההתנהגותית, זאת במטרה לבחון את ההתקדמות, לתקן אם והיכן שצריך ולהעריך את מידת המוטיבציה נכון לשלב הספציפי הנוכחי בהתערבות. במקרים של הצלחה המטפל מחזק את המטופל (מפרגן לו!). במקרים של המנעות, או כישלון בביצוע, מנסים השניים לפענח מה הסיבות ולמצוא פתרונות מותאמים אישית (יתכן, למשל, שהפעילות שנקבעה לא התאימה במדויק למטופל, לכן צריך לשנות בה את אופן התגמול או את מידת הקושי).

חשוב להדגיש כי מדובר בתרגול עקבי וארוך טווח, שדורש מהמטופל הדיכאוני להמשיך בהתמדה בתרגול האקטיבציה גם לאורך שבועות לאחר הטיפול. כאשר מפציע השיפור המצופה במצב הרוח, מעלים בקצת את מידת הקושי במדרג המשימות, אבל לא זונחים את תחזוקת הפעילויות הפשוטות יותר שנרכשו זה מכבר. 

בשלב הבא, עוברים לעבוד על הקוגניציות השליליות שמעוררות ומשמרות את הדיכאון. 

 

טיפול בדיכאון באמצעות מיינדפולנס

דרך נוספת, המשויכת לגל השלישי של טיפולי CBT, היא שיטת מיינדפולנס.

השיטה מכונה טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) והיא מהווה אלטרנטיבה יעילה במניעת הישנות של דיכאון במקום "טיפול תחזוקתי" שכרוך בנטילה כרונית של תרופות אנטי-דיכאוניות. 

שיטה זו פותחה לראשונה באוניברסיטת מסצ'וסטס על ידי ג'ון קבט-זין, אשר הקים ב-1979 את המרפאה הראשונה שעשתה שימוש בטכניקת המיינדפולנס לטיפול בחולים במחלות כרוניות שלא מצאו מרפא לכאביהם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית. מאז, מאות בתי-חולים ומרפאות ברחבי העולם אימצו את שיטתו של קבט-זין, ושילבו במסגרתם מרכזים המציעים גם תוכנית MBSR וטיפולים שונים המתבססים על תרגול יומיומי של מדיטציית המיינדפולנס.

מחקר שפורסם בכתב העת Lancet העלה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי השיג שיעורי הישנות של 39% כעבור 68 שבועות של פסיכותרפיה, ושיעורי הישנות של 68% לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. מכאן, שתסמונת "הפסקת התרופות" עשויה להסביר גם את שיעורי ההישנות שהשיג המיינדפולנס מבוסס טיפול קוגניטיבי (44%).

מחקר רפואי נוסף, שפורסם בכתב העת JAMA, מצא כי תרגול חצי שעה של מיינדפולנס כל יום מפחית סימפטומים של חרדה ודיכאון. 

חשוב לציין כי תסמיני הגמילה שמופיעים לאחר הפסקת השימוש בתרופות SSRI,  מפריעים להשפעות הפסיכותרפויטיות של המיינדפולנס, על כן פסיכולוגים מעריכים כי צמצום הדרגתי ומתמשך של נטילת תרופות יחד עם תקופת "התנקות" מסוימת לפני תחילת התרגול בשיטת מיינדפולנס יובילו להשפעות חיוביות חזקות יותר של הטיפול.

טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס בהשוואה לטיפול תרופתי אנטי דיכאוני למניעת דיכאון חוזר - מחקר: 

מחקר זה בדק האם טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT-TS) , ללא שילוב של טיפול תרופתי, יעיל יותר בהשוואה לטיפול תרופתי של נוגדי דיכאון, למטרת מניעה של הישנות הדיכאון.

במחקר השתתפו 424  משתתפים שסבלו מלפחות 3 אפיזודות קודמות של דיכאון קליני, אשר טופלו בתרופות אנטי דיכאוניות.

המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות. קבוצה אחת המשיכה בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות והקבוצה השניה טופלה ב MBCT-TS לאורך24 חודשי המחקר. התוצאות  הראו כי בקרב נבדקים עם היסטוריה של אפיזודות דיכאוניות חוזרות, MBCT-TS היה יעיל במידה דומה לטיפול תרופתי במניעת הישנות של דיכאון.

לשני סוגי ההתערבויות הייתה השפעה דומה גם על איכות החיים של המשתתפים וגם על הסימפטומים של הדיכאון שנשארו. שני סוגי ההתערבויות הפחיתו את חזרת הסימפטומים. המסקנה היא כי MBCT-TS יכול להוות אלטרנטיבה טיפולית לטיפול תרופתי מניעתי לדיכאון חוזר. 

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

טיפול DBT פותח במקור עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) ונטיות אובדניות. אולם, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מצאו כי מיומנויות DBT עשויות לסייע גם בהקלת הסימפטומים הדיכאוניים של מטופלים אשר אינם נמצאים באשפוז פסיכיאטרי, וכן בסימפטומים של הפרעות נפשיות נוספות.     

מהו DBT?

טיפול DBT פותח על ידי ד"ר מרשה לינהאן על בסיס עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), הוא מתמקד בקבלה (accepting) של התנהגויות ומחשבות מזיקות ובלתי נעימות במקום בניסיונות להיאבק בהן. הרעיון המהותי של הטיפול הוא שמתן תוקף (ולידציה) להתנהגות מסוימת, למעשה מאפשר שינוי של אותה התנהגות. DBT אף מסייע למטופלים להכיר בכך שההתנהגויות ההרסניות שלהם (בעיקר פגיעות עצמיות) אינן בריאות ולכן הם מוכרחים לשנות אותן גם אם הם מקבלים אותן. תהליך השינוי של התנהגויות ודפוסי חשיבה עשוי להיתפס תחילה על ידי המטופל  כמציף או בלתי אפשרי, אך מטרת ה-DBT היא להפוך את התהליך לקל יותר להבנה ולביצוע.   

4  מודולים של מיומנויות DBT

ישנם 4 מודולים של מיומנויות DBT:

  • קשיבות (מיינדפולנס)-  מיומנויות אלו מלמדות את המטופל לשים לב ולקבל את הרגע הנוכחי מבלי לשפוט אותו. מטופלים לומדים כיצד להתבונן ולתאר אירועים באופן נייטרלי, מה שלבסוף מסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת וחשיבה בהירות יותר.  
  • עמידות במצוקה (Distress Tolerance)- מיומנויות אלו מסייעות למטופלים לפתח כישורים יעילים יותר להתמודדות עם מצבי מצוקה, כולל אסטרטגיות של הסחות דעת זמניות, הרגעה עצמית, הרפיה וקבלה.    
  • ויסות רגשי (Emotional Regulation)-  מיומנויות אלו כוללות זיהוי של מקור הרגש ותגובה מותאמת אליו. המטופלים לומדים כיצד להתמודד בצורה הגיונית וראויה עם רגשות עוצמתיים.
  • יעילות בינאישית (Interpersonal Effectiveness)-  היכולת לנהל במיומנות סיטואציות חברתיות. מיומנויות אלו מתמקדות באינטראקציות בינאישיות כאשר המטרה היא להשיג או ליצור את התגובה או השינוי המבוקשים מבלי לפגוע ביחסים ובכבוד העצמי של המטופל.  

DBT ודיכאון

טיפול DBT מדגיש תיקוף (ולידציה) ועמידות רגשית, שני יסודות נפשיים שדרושים חיזוק ותרגות אצל מטופלים הסובלים דיכאון.

אדם המתמודד עם דיכאון מרגיש לעיתים קרובות חוסר ערך, מה שגורם לתחושה מציפה ועוצמתית של עצבות אשר אינה נותנת ולידציה לשום היבט בחייו.

DBT מציע אסטרטגיות התמודדות המאפשרות למטופלים לגעת באספקטים הכואבים והשליליים בחייהם ולהשתחרר מהם.

כמו כל טיפול פסיכולוגי, מדובר בתהליך שאורך זמן - בדרך כלל חצי שנה עד שנה - אך תוצאותיו יעילות.  

יומני דיווח

השימוש ביומן הינו מרכיב מרכזי ב-DBT, מטרתו לאפשר למטופלים לעקוב אחר התנהגויות ומחשבות בלתי מתקפות המשפיעות עליהם, אך גם כדי לתעד אסטרטגיות התמודדות יעילות.

חשוב שהמטופלים יישאו עמם את היומן בכדי לתעד ויביאו אותו למפגשים הטיפוליים הפרטניים והקבוצתיים על מנת שיוכלו לקבל משוב הן מהמטפלים שלהם והן מהמשתתפים האחרים בקבוצה.      

 

Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT

עבור מטופלים עם בעיות של שליטה עצמית מופרזת, פותחה שיטת טיפול בשם טיפול דיאלקטי התנהגותי עם פתיחות רדיקאלית (Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT). הווריאציה של RO-DBT אינה מתמקדת בשינוי דפוסי ההתנהגות והחשיבה של המטופל אלא מלמדת כיצד להפעיל אזורים במוח הקשורים לביטחון חברתי ופתיחות לחוויות חדשות,כמו גם להשתמש בתקשורת בלתי-מילולית על מנת לחזק קשרים חברתיים.  

 mindfulness in DBT Therapy

 

 

 

סכמה תרפיה

סכמה תרפיה היא שיטת טיפול אינטגרטיבית המשלבת עקרונות ואלמנטים קוגניטיביים, התנהגותיים, חווייתיים ופסיכודינמיים. בהשפעת התיאוריה הקוגניטיבית של דיכאון, שכלל ג'פרי יאנג (Young)  את מושג הסכמה הקוגניטיבית ופיתח את גישת הסכמה-תרפיה כשיטת טיפול עבור מטופלים עם הפרעות פסיכולוגיות כרוניות, בעיקר הפרעות אישיות. 

בעוד שקיים בסיס מחקרי מוצק ליעילות הסכמה תרפיה בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, הפרעות אישיות מאשכול C הקשורות לחרדה (הפרעת אישיות נמנעת / תלותית / טורדנית כפייתית) הפרעת אישיות פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית- אין כיום עדות מחקרית מספקת ליעילותה של  הסכמה-תרפיה בטיפול בהפרעות כרוניות. 

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי לסכמה-תרפיה השפעות חיוביות על מטופלים עם קומורבידיות של דיכאון והפרעות אישיות מאשכול C. ממצאים אלה העלו את השאלה האם סכמה-תרפיה יעילה גם לטיפול בהפרעות דיכאון.

 

קנאביס תלות נפשית ופיזית טיפול

 

נמשיך בבשורות על חדשנות טכנולוגית בטיפולים בדיכאון.

גאווה ישראלית -  טיפול באמצעות TMS עמוק: 

Deep TMS- טיפול בדיכאון גרייה מגנטית מוחית עמוקה

גירוי מוחי מגנטי מוכר כבר כ-30 שנה כמשפר את הפעילות המוחית של אנשים הסובלים מהפרעות מסוימות, נפשיות ונוירולוגיות.

בשנים האחרונות התפתחה טכנולוגיית ה-TMS, טכנולוגיית הגרייה המגנטית, ועמה ההבנה כי מרבית הבעיות הנפשיות קשורות באיזורים עמוקים יותר במוח האדם, אליהם ה-TMS השגרתי איננו מסוגל להגיע.

חוקרי רבים מתאמצים לפתח שיטות לגירוי איזורים ספציפיים במוח, במטרה להפחית דיכאון, מבלי להשתמש בפרוצדרות חודרניות. 

Deep TMS Therapy

לכן, התפתחה טכנולוגיה מתקדמת יותר- טכנולוגיית ה-deep TMS, גרייה מגנטית מוחית עמוקה, שהומצאה ממש אצלנו, במכון וייצמן ובחברת Brainsway הישראלית.

 

 

איך TMS עובד?

גרייה מגנטית למוח מבוצעת על ידי רופא או אחות, בהכרה מלאה ובישיבה על כיסא, כאשר המכשיר, המוצב כנגד הקרקפת, שולח פעימות קצרות אך אינטנסיביות אל תוך המוח.

במוח מייצרים הפולסים זרם חשמלי, המתרכזים בקליפת המוח הקדם חזיתית השמאלית, אזור בו מודגמת לעתים קרובות פעילות חשמלית חריגה אצל לוקים בדיכאון. טיפול TMS טיפוסי נמשך כ-20-30 מפגשים, כחצי שעה כל אחד, בתדירות של 3-5 טיפולים לשבוע.

הטיפול נפרס בדרך כלל על פני שישה שבועות, והוא מתאים כטיפול אלטרנטיבי לכ-30-50% מקרב הסובלים מדיכאון שאינם מגיבים לטיפול תרופתי. 

כיום מומלץ הטיפול המגנטי רק במקרי דיכאון עמיד קשים, שאינם מגיבים לתרופות, אך יעילותו ממשיכה להיבדק בעולם ״האמיתי״, גם בטיפול בהפרעות אחרות. חוקרים מצאו, למשל, ש-TMS עשוי להיות יעיל במצב של דיכאון וסקולרי שמקורו בשבץ, ואף נבחנת האפשרות לטפל באמצעותו בסכיזופרניה, בהפרעת דחק פוסט-טראומטית ובהפרעות אחרות. 

בעוד שה-TMS נראה מבטיח ומטפלים מדווחים על תוצאות משביעות רצון, בהחלט לא מדובר בפתרון קסם. למרות שחלק מהמטופלים שהגיבו באופן חיובי ל-TMS חוו הקלה בתסמינים שנמשכה חודשים, ואפילו שנים, לעתים ישנו צורך בטיפולים חוזרים מדי כמה שבועות או כמה חודשים על מנת למנוע נסיגה.

מחקר קטן של השנים האחרונות הראה סיכויים נמוכים באופן משמעותי להידרדרות במידה ומתקיימים ״טיפולי תחזוקה״ על בסיס קבוע, אך עדיין מוקדם לקבוע מהי הדרך האפקטיבית ביותר לעבור את הטיפולים מבחינת תדירות, עוצמה ואפילו המקום המדויק שאליו מכוונים הפולסים.

לעומת זאת, כן קיימת אינדיקציה לכך שמה שחשוב יותר הוא הגירוי הכולל של המוח, ולא מספר הטיפולים. חולי דיכאון שאושפזו במהלך התקף אובדני וקיבלו טיפול מרוכז מאוד לא הראו תופעות לוואי מיוחדות, והפכו במהרה ל״לא-אובדניים״, בתגובה לטיפול. בנוסף, נבדקת האפשרות שהפעלת המטופל באופן כלשהו תוך כדי קבלת הפולסים תגביר את אפקטיביות הטיפול, למשל קבלת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי ממש בעודו ישוב על כיסא ה-TMS.

בינתיים התוצאות מעורבות, עם יוצא דופן אחד: טיפול בכאב, כאשר מהנתונים עולה שה-TMS עשוי להיות לעזר בטיפול בכאב אקוטי או כרוני.

במקביל, נבחנות שיטות אחרות לגירוי המוח לצרכים טיפוליים, ביניהן פולסים על-קוליים או גירוי באמצעות אור (אופטוגנטיקה). 

אופטימיות, כך אומרים, היא דבר ממגנט.

 

טיפול בנזעי מוח (ECT)

טיפול בנזעי מוח (ECT) הוא טיפול פסיכיאטרי ותיק בדיכאון, שחוגג 80 שנות שימוש מוצלח ויעיל. הטיפול כרוך בהתקפים אפילפטיים יזומים תוך שימוש בגירויים חשמליים, בעוד המטופל מצוי תחת הרדמה כללית וגופו רפוי באמצעות חומר שמפחית מתח בשרירים. בדיוק כמו בטיפול תרופתי, איש עדיין לא גילה את אופן הפעולה המדויק של ה-ECT על המוח, למרות שידוע כיום כי ההיפוקמפוס, והקישורים הנוירוליים אליו, מעורבים בתהליך התרפויטי המיטיב של הפרוצדורה (ההיפוקמפוס הוא איבר מוחי חיוני לקליטה, קידוד ועיבוד של זכרונות חדשים, מה שכנראה מסביר את תופעת הלוואי המרכזית - אובדן זיכרון זמני, או אמנזיה אנטרוגרדית, לאחר טיפול ECT). הסברה היא שהגירוי החשמלי מתפשט לחלקים מוחיים עמוקים יותר המעורבים בוויסות מצב הרוח, וכי כאשר חוזרים על הפעולה שוב ושוב מתקיים תהליך של נרמול המעגלים העצביים המתווכים דיכאון. 

 מחקר חדש מלמד כי הטיפול יעיל באותה המידה עבור מטופלים דיכאוניים שעוברים אותו באופן רצוני או כפוי.

קנאביס רפואי ודיכאון

יעילותו של קנאביס רפואי, ובייחוד הקנבינואידים שנמצאים בו, נמצאים בשנים האחרונות בחזית המחקר הביוכימי, הן לטיפול בהפרעות נפשיות והן לעזרה עבור מטופלים המתמודדים הפרעות כאב כרוניות

מחקר אחרון, עליו דווח באתר מעריב, בוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון. החוקרים בדקו את השפעת הקנאביס על מדגם ענק של 12 אלף מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה. הממצאים העלו כי שימוש מצומצם בחומר מועיל להפגת התסמינים אך שימוש ממושך דווקא מגביר בטווח הארוך. 

 

  

ענבים ודיכאון

יין ישמח לבב אנוש?

מחקר עכשווי חושף שתרכובת חדשה המופקת מענבים ומורכבת מהחומצה DHCA ומ- (malvidin-3'-O-glucoside(Mal-gluc, עשויה להיות מפותחת לכדי רכיב פסיכופרמקולוגי לטיפול בדיכאון. תרכובת טבעית זו עשויה לצמצם תסמיני דיכאון על ידי התמקדות במכניזם חדש שנתגלה, השוכן בבסיס ההפרעה. 

בארצות הברית לבדה כ-16 מיליון איש בשנה חווים תקופת דיכאון משמעותית, בעוד שהתרופות הקונבנציונליות מקלות על תסמיני ההפרעה ב-50% מהמקרים בלבד, וזאת לצד תופעות לוואי הכרוכות בנטילתן. בעוד שדיכאון נקשר בתהליכים פתולוגיים רבים, כדוגמת דלקת במערכת החיסונית הפריפריאלית, נוגדי הדיכאון הקיימים בשוק מכוונים בעיקר למערכת המווסתת סרוטונין, דופמין, נוראפינפרין ומעבירים בין-עצביים אחרים.

למרות שמחקרים קודמים הראו שפוליפנולים (תרכובות פיטוכימיקליות בעלות תכונות נוגדות חמצון) שמקורם בענבים הם בעלי יעילות מסוימת בוויסות אספקטים של דיכאון, רק לאחרונה נחשף במלואו מנגנון הפעולה הגורם לכך. המחקר החדשני, שממנו עלה ש-DHCA ו-Mal-gluc עשויים להביא בקרב עכברים לפיתוח חוסן נגד דיכאון שמקורו בלחץ, גורס כי טיפול באמצעות שני הרכיבים הללו תרם לוויסות תגובות דלקתיות מערכתיות וגמישות סינפטית של המוח, שני גורמים הקשורים לדיכאון. 

הקשר בין דיכאון לדלקות מסקרן חוקרים רבים. במחקר ספציפי זה, מדובר בראיות קדם-קליניות חדשות לחלוטין, אשר תומכות לראשונה ביעילותו של טיפול במכניזמים פתולוגיים אלטרנטיביים במקרים בהם מתמודדים עם דיכאון אינם מגיבים לטיפולים המסורתיים.

'פטריית הקסם' ודיכאון

פסילוסיבין (שנקרא גם טאוננקטל), החומר הפעיל ב-"פטריות הזיה", נמצא תחת זכוכית המגדלת של הקהילה מדעית מספר שנים. למרות שפסלוסיבין הוא חומר מוכר לאנושות כבר אלפי שנים, השימוש בו אסור ברוב מדינות העולם, כולל בישראל.

לפטריית הקסם, כך משוער, יש אפקט חיובי בהפחתת  תסמינים דיכאוניים, באמצעות שינוי הפעילות המוחית באזורים המתווכים עיבוד רגשי. גם שישה חודשים לאחר הטיפול בפטריה, המטופלים שנבדקו במחקר עדיין הראו תוצאות חיוביות שהוסיפו לפחות בחלוף הזמן. למעשה, הן הרבה יותר יעילות בהשוואה לתרופות נוגדות הדיכאון החדישות ביותר.

 

 

פסילוסיבין shrooms by psyberartist shrooms by psyberartist

פטריות הזיה???

כן, תתרגלו. 

השימוש ב-"Shrooms" אמנם אינו חוקי עדיין במרבית מדינות העולם, למעט במסגרת מחקר אקדמי שאושר בוועדות רגולציה מחמירות, אך העתיד צופן להן גדולות ונצורות.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים וחוקרי מוח רבים עודם מתנגדים בתוקף וטוענים בגנות השימוש העצמי בפטריות ההזיה. טיעוניהם מגובים בעדויוית קשות על תופעות לוואי שליליות וחמורות  - מפסיכוזה ועד התפרצות סכיזופרניה - כאשר השימוש בפטריות נעשה באופן לא מבוקר. יחד עם זאת, במידה וגל המחקרים הנוכחיים ימשיך בקצב הזה, הפטריות תהיינה בשנים הקרובות בבתי המרקחת, שהרי כידוע,  מה שעובד מנצח. 

מחקר חדש, שהתקיים בקולג' המלכותי בלונדון, בחן את השפעת הפסילוסיבין, התרכובת הפסיכדלית המצויה בפטריות הזיה, על קבוצה קטנה שמנתה שבעה נחקרים דיכאוניים שאינם מגיבים לטיפולים התרופתיים השכיחים. הממצאים העלו שהחומר עשוי להפחית באופן מתמשך סימפטומים של ההפרעה.  מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כי החומר מעניק למשתמשים חוויה משמעותית. לא רק התנהגות - מסתבר שבקרב המטופלים שטופלו בפסילוסיבין נוצרו קשרים מוחיים חדשים, ממצא שמשתקף בבהירות בסריקות מוח שתיעדו החוקרים באמצעות MRI.

מניתוח התוצאות עולה גם שהחומר הפסיכדלי, פסילוציבין, עשוי לשנות השקפות כלליות של המטופל, כולל השקפה פוליטית מושרשת. לצד דיווחים של המטופלים על הרגשה ״מחוברת יותר לטבע״ לאחר טיפול של מספר חודשים בפסילוציבין, שניתן להם פעמיים בשילוב תמיכה פסיכולוגית מקצועית, הם אף הפגינו תזוזה על גבי הציר הנע בין עמדות סמכותניות לעמדות שדוגלות בעקרונות של חופש. חבל שהילארי לא ידעה על זה קודם... 

בנוסף לטיפול בדיכאון, הפטריות מציגות תוצאות מצוינות בטיפול בהתמכרויות, בעיקר כתומכות בגמילה הפיזיולוגית מטבק ומאלכוהול.

Ayahuasca and depression

 

איוואסקה (Ayahuasca)

 

ההבטחות הקליניות אותן מציעים חומרים פסיכדליים טבעיים לטיפול בדיכאון אינן מסתכמות בפטריות פסילוסיבין: גם איוואסקה (Ayahuasca), חליטת צמחים מדרום אמריקה, שצומחת פרא על גדות נהר האמזונס, מציעה הפחתה של תסמינים דיכאוניים. 

 

העשור הפסיכואקטיבי

אין מנוס מהכרה בכך שבעשור השלישי של המאה ה-21 ידרוך כוכבם של החומרים הפסיכואקטיביים: MDMA ל-PTSD, קטמין ל-OCD ולמניעת אובדנות, קנאביס לכאבים כרוניים ולאוטיזם ופטריות הזיה לדיכאון. 

הסמים הרלוונטיים עוברים בשנים אלו תהליכים מחקריים כל כך מואצים. ניתן להבחין ממש בגל של פרסומים מקצועיים על השילובים בין פסיכותרפיה לחומרים פסיכואקטיביים במרבית כתבי העת הנחשבים בפסיכיאטריה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה קלינית. 

 

תהליכי מדקליזציה גלובליים

"הבעיה" של חברות התרופות, שמיאנו עד לא מזמן לממן מחקרים קליניים מבוקרים להערכת טיפול בדיכאון, הולכת ונפתרת. זה נכון שמדובר בדרך כלל בחומר טבעיים שקשה יותר למסחר אותם או לרשום עליהם פטנט, אבל הצונאמי המחקרי מאלץ את ענקיות הפרמקולוגיה ליצור פתרונות יצירתיים יותר וללכת עם הזרם. 

אם כך, במקביל לאופנה המחקרית המתהווה, מתבצע חרש חרש תהליך מדקילזציה: מדקליזציה מתייחסת למעשה למירוץ האינטנסיבי של חברות התרופות הגלובליות במאמץ 'להשתלט על השוק' ולהגיש לנו את החומרים שיתוקפו כתרופות מרשם ממותגות, עם שמות מעוררי שלווה והתפייסות קיומית - כמוסות, טיפות, תרסיסי אף וזריקות. כל זה מתרחש בד בבד עם קמפיין האכזבה הציבורי מתרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש (ציפרלקס, סרוקסט, פרוזאק וקרובי משפחותיהן), שתיעלמנה, ניתן לשער, כבר בשנים הקרובות.  

נכון להיום המחקרים על השפעת הפטריות אינם ממומנים על ידי רשויות ממשלתיות ואקדמיות, אלא בעיקר באמצעות מיזמים פרטיים. 

מחקרים נוכחיים ועתידיים מתוכננים לבחון את האפקט של חומרים פסיכדליים טבעיים וסינתטיים על קבוצות נבדקים דיכאוניים גדולות יותר, לצד מחקרים שיערכו השוואה מקבילה לקבוצות של משתתפים שאינם סובלים מדיכאון. מהנתונים הקיימים כבר כיום, נראה שלחומרים פסיכדליים, הניטלים באופן תרפויטי מבוקר בשילוב טיפול פסיכולוגי נאות, יש פוטנציאל רב לסייע לדיכאוניים, בעיקר לאלו שאינם מגיבים לטיפולים קלאסיים.

 

כרונותרפיה - מניעת שינה מפחיתה סימפטומים של דיכאון

במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי מניעת שינה חלקית (שינה רצופה של ארבע שעות ולאחריה ערות מלאה משך יממה שלמה), הפחיתה סימפטומים של דיכאון בקרב כמחצית מהסובלים ממנו.  בנוסף, יש מחקרים קודמים שמעידים כי אצל בני נוער שקיבלו 'טיפול בחסך שינה' הופחת שיעור המחשבות האובדניות. 

למרות היעילות של השיטה, בייחוד כשהיא משולבת עם טיפול באור, היא ממש קשה ליישום וכרוכה בשיתוף פעולה משמעותי מצד המטופלים וכן בסבל ואי-נוחות ניכרת. חשוב לזכור שבעיות שינה ובפרט קשיים בהירדמות או בהתעוררות, הם חלק אינהרנטי מהסימפטומים הנפוצים של דיכאון על דרגות החומרה השונות שלו. סיבות אלו ואחרות תורמות לכך שמניעת שינה אינה פופולארית במיוחד ככלי טיפולי. להפרעת דיכאון מאזו'רי (MDD) ישנם סיכויי הישנות גבוהים, ועל כן אנשי טיפול ממליצים להתמיד בטיפול אנטי-דיכאוני תרופתי ו/או פסיכותרפי על מנת למנוע הישנות זו.

מחקר שנערך לאחרונה ובדק את ההשפעות של תכניות התערבות אינטרנטיות למניעת הישנות של MDD, מצא כי השפעותיהן בעלות ערך טיפולי מגן ל-24 חודשים בלבד. המחקר קבע כי אין להן השפעה מגנה מהישנות לטווח הארוך.

aerobic exercise antidepressant effects 

פעילות גופנית והפחתת דיכאון

פעילות גופנית על סוגיה השונים, מדווחת באופן עקבי במחקרים כדרך טבעית ויעילה לשיפור הכושר הגופני והבריאות הנפשית. 

באופן ספציפי, ניתן לקרוא כאן מאמר ייחודי שלנו על הנושא - השפעה של פעילות גופנית על הפחתת דיכאון

 

שלבי הטיפול בדיכאון 

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (APA) עדכנה לאחרונה את ההנחיות לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי הכוללות המלצות לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, פסיכותרפיה וטיפול בנזעי חשמל (טיפול בשוק חשמלי ECT).

היות ומטופלים רבים עם הפרעת דיכאון מג'ורי מתמודדים גם עם הפרעות פסיכיאטריות נוספות (בין היתר התמכרויות), פסיכיאטרים נדרשים להעניק טיפול גם להפרעות אלו.

כמו כן, ישנם מטופלים הסובלים מסימפטומים דיכאוניים הקשורים להפרעה אחרת ואינם עונים על האבחנה של דיכאון מג'ורי, במקרים אלה יש לטפל על פי ההנחיות הנוגעות לאבחנה העיקרית.

 

חשוב לציין כי מחקר מטא-אנליזה עדכני הצליח להתחקות אחר השינויים בדפוסים המוחיים שקשורים בהחלמה מדיכאון, שינויים שניכרים לאחר פסיכותרפיה- טיפולי CBT או פסיכותרפיה פסיכודינמית. 

לאחר סיום של טיפול CBT בדיכאון, למשל, הראו מטופלים שסבלו מדיכאון קליני פעילות מוחית מופחתת בבליטה הקדם-מרכזית (gyrus precentral) השמאלית, אזור בקורטקס שממוקם באונות הקדמיות במוח ומעורב בתהליכי חשיבה ותהליכים רפלקטיביים. 

שלב אקוטי

טיפול בשלב האקוטי מטרתו השגת רמיסיה (הפוגה) באפיזודה הדיכאונית וחזרה מלאה לרמת התפקוד הבסיסית ולשגרת החיים.

הטיפולים המומלצים למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני הינם תרופות אנטי-דיכאוניות או פסיכותרפיה.

שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה עשוי להיות יעיל עבור מטופלים המתמודדים גם עם בעיות פסיכו-סוציאליות או בינאישיות, קונפליקטים תוך-נפשיים או קומורבידיות עם הפרעות מציר 2.

במקרים מסוימים, ניתן להציע גם טיפול בנזעי חשמל (ECT).

עבור מטופלים עם דיכאון חמור ללא סממנים פסיכוטיים, מומלץ על טיפול תרופתי, טיפול משולב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי או ECT. במצב זה לא מומלץ על פסיכותרפיה בלבד. עבור מטופלים עם דיכאון חמור וסממנים פסיכוטיים, כדאי להשתמש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות עם או בלי פסיכותרפיה. גם טיפול ECT מהווה אופציה.

בחירת שיטת הטיפול הראשונית תעשה על פי המאפיינים הקליניים של ההפרעה כגון:

  • חומרת הסימפטומים
  • קיומן של הפרעות נוספות
  • העדפות המטופל
  • ניסיונות טיפוליים קודמים 


מאחר והיעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות ניתנת להשוואה בין סוגי התרופות השונים, הבחירה הראשונית תתבסס בעיקר על תופעות לוואי צפויות, מאפיינים פרמקולוגיים (כמו תגובות בין תרופתיות), ביטחון השימוש בתרופה ועלות.

 

שלב מניעת הישנות

בשלב זה, הכרחי לבצע הערכה שיטתית של הסימפטומים וניטור תופעות הלוואי של התרופות, ההיענות לטיפול ורמת התפקוד.

על מנת להפחית את הסיכון להישנות, יש להמשיך את הטיפול התרופתי עם מטופלים שהגיבו אליו בצורה טובה ומלאה, באותו מינון למשך 4-9 חודשים.

כמו כן, בשלב זה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו מומלץ ביותר.

עם מטופלים שהגיבו היטב ל-ECT יש לעבור לטיפול תרופתי הכולל שילוב של ליתיום עם נורטילין - תרופה המשמשת גם לטיפול בהפרעות חרדה וכאבים כרוניים.

אלטרנטיבה נוספת היא המשך טיפול ECT, במיוחד במקרים שבהם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה נמצאו לא יעילים.

 

שלב השימור/התחזוקה

עם מטופלים שחוו 3 או יותר אפיזודות של דיכאון קליני או שמתמודדים עם דיכאון קליני כרוני כדאי להמשיך את הטיפול לשלב של שימור ותחזוקה (שלב זה נחוץ גם בקרב מטופלים בעלי סיכון מוגבר להישנות בשל סימפטומים שיוריים, גורמי לחץ פסיכוסוציאליים ממושכים והתפרצות ההפרעה בגיל צעיר).

שיקולים נוספים למעבר לשלב זה:

  • העדפות המטופל
  • סוג הטיפול שניתן
  • תופעות לוואי
  • קומורבידיות - תחלואה הנלווית של הדיכאון עם הפרעות נפשיות אחרות
  • תדירותן וחומרתן של אפיזודות דיכאוניות קודמות  - כולל פסיכוזה ונטיות אובדניות 
  • סימפטומים דיכאוניים שמתמידים גם לאחר ההחלמה

 

בקרב מטופלים רבים- במיוחד אלה המתמודדים עם הפרעת דיכאון כרונית וחוזרת או עם בעיות בריאותיות ופסיכיאטריות נוספות- יש צורך בהמשך טיפול ללא הגבלת זמן.

לאור הסיכון להישנות, חשוב בשלב זה לבצע ניטור קבוע ותכוף של מצב המטופל.

כמו כן, יש להמשיך עם התרופות האנטי-דיכאוניות שהובילו לרמיסיה בשלב האקוטי באותו מינון.

במידה והמטופל טופל גם בפסיכותרפיה שהתמקדה בטיפול בדיכאון, יש לשקול המשך טיפול תוך הפחתה של תדירות המפגשים.

ניתן להמשיך עם ECT רק במקרים שבהם הטיפולים האחרים נמצאו לא יעילים.

שלב הסיום

הפסקת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות באופן הדרגתי ביותר ולהימשך לפחות מספר שבועות.

לפני הפסקת הטיפול חשוב להסביר למטופלים את סכנת ההישנות ולתכנן עמם תכנית לפנייה לטיפול במקרה שהסימפטומים חוזרים.

כמו כן, יש לבצע ניטור של מצבם לאורך מספר חודשים לאחר הפסקת התרופות. במידה והסימפטומים חוזרים, מומלץ לחזור לאותו טיפול שניתן בשלב האקוטי.

 

זכרו -

יש הבדל עצום בין לשרוד לבין לחיות.

צרו עמנו קשר לשיחת התאמה 

אנו מבטיחים שנעשה הכל כדי למצוא את המענה הכי מדויק 

עם מטפל או פסיכולוג בתל אביב

או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ 

שלך,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809 

 

 

סיכמו: שיר אינדיג, סמדר שטינברג, שרית טופז וצוות מכון טמיר תל אביב

כתבה: לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית מומחית

 

מקורות:

 

אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח' ונוימן, מ' (1998). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל- אביב.

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320.

 Adler, A. D., Strunk, D. R., & Fazio, R. H. (2015). What Changes in Cognitive Therapy for Depression? An Examination of Cognitive Therapy Skills and Maladaptive Beliefs. Behavior Therapy, 46(1), 96–109. http://doi.org/10.1016/j.beth.2014.09.001

Barnhofer, T., Crane, C., Hargus, E., Amarasinghe, M., Winder, R., & Williams, J. M G. (2009). Mindfulness based cognitive therapy as a treatment for chronic depression: A perliminary study. Behaviour Research and Therapy, 47, 366-373.

Beck, A. T. & Alford, B. A. (2009). Depression: Causes and treatment (2nd ed.). Baltimore, MD: University of Pansilvania press. 

Beck AT, Rush AJ, Shaw BF, et al. Cognitive therapy of depression. New York: Guilford Press; 1979.

Bishop, S. R., Lau, M., Shapiro, S., Carlson, L., Anderson, N. D., Carmody, J., Segal, Z. V., Abbey, S., Speca, M., Velting, D., & Devins, G. (2004). Mindfulness: A proposed operational definition. Clinical Psychology: Science and Practice, 11(3), 230-241

Boere, E., Kamperman, A. M., van ’t Hoog, A. E., van den Broek, W. W., & Birkenhäger, T. K. (2016). Anterograde Amnesia during Electroconvulsive Therapy: A Prospective Pilot-Study in Patients with Major Depressive Disorder. PLoS ONE, 11(10), e0165392. http://doi.org/10.1371/journal.pone.0165392

Crane, C., Barnhofer, T., Duggan, D. S., Hepburn, S., Fennell, M. V., & Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787.

Ekers, D., Webster, L., Van Straten, A., Cuijpers, P., Richards, D., & Gilbody, S. (2014). Behavioural Activation for Depression; An Update of Meta-Analysis of Effectiveness and Sub Group Analysis. PLoS ONE, 9(6), e100100. http://doi.org/10.1371/journal.pone.0100100

Fava, G. A., Ruini, C., Rafanelli, C., Finos, L., Conti, S., Grandi, S. (2004). Six year outcome of cognitive behaviour therapy for prevention of recurrent depression. American Journal of Psychiatry, 161, 1872-1876.

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067.

Frecska, E., Bokor, P., & Winkelman, M. (2016). The Therapeutic Potentials of Ayahuasca: Possible Effects against Various Diseases of Civilization. Frontiers in Pharmacology, 7, 35. http://doi.org/10.3389/fphar.2016.00035

Goyal M, Singh S, Sibinga EMS, et al. Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2014;174(3):357–368. doi:10.1001/jamainternmed.2013.13018

Jacobson NS, Martell CR, Dimidijan S. Behavioral activation treatment for depression: Returning to contextual roots. Clinical Psychology. 2001;8:255–270.

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Koretz, D., Merikangas, K. R., Rush, J., Walters, E. E., & Wang, P. S. (2003). The epidemiology of major depressive disorder: Results from the national comorbidity survey replication (NCS-R). The Journal of the American Medical Association (JAMA), 289(23), 3095-3105.

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Merikangas, K. R., & Walters, E. E. (2005). Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of DSM-IV disorders in the comorbidity survey replication. Archive of General Psychiatry, 62, 593-602.

Levinson, D., Zilber, N., Lerner, Y., Grinshpoon, A., & Levav, I. (2007). Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: Results from the Israel national health survey. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 44(2), 94-103.

Ma, S. H., & Teasdale, J. T. (2004). Mindfulness based cognitive therapy for depression: Replication and exploration of differential relapse prevention effects. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 72(1), 31-40.

Maria K. Friborg, Jørgen V. Hansen, Per T. Aldrich, Anna P. Folker, Susie Kjær, Maj Britt D. Nielsen, Reiner Rugulies and Ida E. H. Madsen (2016) Workplace sexual harassment and depressive symptoms: a cross-sectional multilevel analysis comparing harassment from clients or customers to harassment from other employees amongst 7603 Danish employees from 1041 organizations. BMC Public HealthBMC series – open, inclusive and trusted 2017

Segal, Z. V., Williams, M. G., & Teasdale, J. D. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression: A new approach to preventin relapse. New York: Guilford press.

Smith, A., Graham, L., & Senthinathan, S. (2007). Mindfulness based cognitive therapy for recurring depression in older people: A qualitative study. Aging and Mental Health, 11(3), 346-357.

Schuch F, Vancampfort D, Firth J, et al. Physical activity and sedentary behavior in people with major depressive disorder: a systematic review and meta-analysis. J Affect Disord. 2017;210:139-150.

Schuch F, Vancampfort D, Richars J, et al. Exercise as a treatment for depression: a meta-analysis adjusting for publication bias. J Psychiatr Res. 2016;77:42-51.

Schuch FP, Vancampfort D, Firth J, et al. Physical activity and incident depression: a meta-analysis of prospective cohort studies. Am J Psychiatry 2018; 175: 631-648.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623.

Trinity College Dublin. (2018, June 28). People undergoing voluntary and involuntary ECT treatment have similar outcomes: Results provide reassurance for people who have had involuntary ECT, their families and healthcare providers. ScienceDaily. Retrieved July 5, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/06/180628120057.htm

Timonen, M., & Liukkonen, T. (2008). Management of depression in adults. British Medical Journal, 336, 435-439.

Wells, K. B., Stewart, A., Hays, R. D., Burnam, M. A., Rogers, W., Daniels, M., Berry, S., Greenfield, S., & Ware, J. (1989). The functioning and well-being of depressed patients: Results from the medical outcomes study. The Journal of the American Medical Association (JAMA), 262(7), 914-919.

Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness depression and modes of mind. Cognitive Therapy and Research, 32, 721-733.

https://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1219.html

https://research.vu.nl/ws/files/795790/Renner%20et%20al%202013%20CPSP.pdf

http://www.researchprotocols.org/2016/2/e65/

https://www.nature.com/articles/s41467-017-02794-5

http://www.apa.org/monitor/2015/02/magnets.aspx

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3225130/

http://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-635945

https://www.newharbinger.com/blog/lonely-apes-die%E2%80%94-new-psychotherapy-chronic-depression-and-anorexia-nervosa

https://www.therapistaid.com/therapy-guide/behavioral-activation-guide

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(16)00660-7/fulltext

http://neurosciencenews.com/nature-politics-psilocybin-8382/

https://www.pennmedicine.org/news/news-releases/2017/september/sleep-deprivation-is-an-effective-antidepressant-for-nearly-half-of-depressed-patients

https://www.news-medical.net/news/20180309/Internet-based-depression-treatment-has-no-long-term-protective-effect-study-shows.aspx

https://m.medicalxpress.com/news/2018-02-grape-derived-compounds-resilience-depression.html



קריאה קשורה נוספת על אפקטיביות של טיפול נפשי: 

טיפולים מבוססי מחקר בפסיכולוגיה <

אפקט הדודו בפסיכותרפיה <

שילוב טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי <

בקרו באוסף המאמרים של מכון טמיר לפסיכותרפיה על טיפול בדיכאון <

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il