טיפול בדיכאון | שיטות טיפול פסיכולוגי, מחקר, מטפלים והמלצות

טיפול בדיכאון

 

טיפול פסיכולוגי בדיכאון

 

איך לצאת מדיכאון?

מחקרים, מטפלים, המלצות ועדכונים

 

 

במאמר שלנו נדבר על גישות הטיפול הפסיכולוגי העדכניות בדיכאון, נכון לשנת 2023. 

 

נפתח בכמה מילים על טיפולים בדיכאון בעבר הרחוק.

אחר כך נתקדם לטיפולי הבחירה הפסיכולוגיים בדיכאון (First Choice):

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה בין-אישית (IPT), טיפול דינמי, טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT), מיינדפולנס וסכמה תרפיה.

 

נתייחס גם לטיפולים נוירולוגיים בדיכאון, כמו טיפול TMS באמצעות גריה מגנטית וטיפולים חדשים כמו השתלת קוצב לגריית עצב הוואגוס וטיפול בנזעי חשמל (ECT).

נסתכל על טיפול טבעי בדיכאון, באמצעות מניעת שינה (כרונותרפיה) ופעילות גופנית, ולסיום  נציג את שלבי הטיפול בדיכאון קליני, אותם פרסם איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).

 

 

גלית אבני פסיכולוגית קלינית מדריכה בפתח תקווה מכון טמיר

גלית אבני, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בדיכאון, מכון טמיר בפ״ת

 

לפעמים נדמה שהפסיכולוגיה והפסיכיאטריה מתמקדות בכל תקופה בגישה טיפולית מובילה לטיפול בדיכאון.

ההיסטוריה מלמדת כי ההתעקשות הזו על גישה אולטימיטיבית בלעדית מובילה אותנו שוב ושוב למבוי סתום.

התקווה שלנו היא שנצליח, כמקצוע, להשתחרר מעקשנות ולהתחבר לנכונות ולאינטגרטיביות. 

 

מקווים שיהיה לך מעניין. 

  

 

מאמר על טיפול בדיכאון -  תוכן העניינים:

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

דר איה גולן טיפול במבוגרים ילדים ונוער מכון טמיר במרכז וצפון תל אביב

דר׳ איה גולן, מומחית לטיפול בדיכאון, מכון טמיר תל אביב 

 

 

טיפולים בדיכאון

 

אם עדיין לא שמת לב, תנופה חדשה ניכרת בזירת המגיפה העולמית שנקראת דיכאון

בשנים האחרונות חלה התקדמות מלהיבה בפיתוח טיפולים חדשים לדיכאון.

 

אחד השינויים המשמעותיים שחלו הוא שינוי התפיסה של הדיכאון, מהפרעה יחידה לטווח רחב של סימפטומים מתחומי הקוגניציה, הנוירלוגיה, הרגש וההתנהגות. 

אם יש לך שאלות, תגובות או תיקונים, אנא הוסיפו למטה.

 

 

 

מבטיחים לעדכן כאן על פרסום מאמרים חדשים לגבי טיפולים בדיכאון. 

 

 

חשיבות הטיפול בדיכאון

הפרעות דיכאון שכיחות ומשפיעות באופן שלילי על איכות החיים של מטופלים ובני משפחתם.

תכלס, זאת המחלה של המאה ה-21.

 

 

כמה מילים על דיכאון:  

דיכאון הוא הפרעת מצב רוח המאופיינת בתחושות תמידיות של מצב רוח ירוד, עצב ואובדן עניין, כאלה שנמשכות בממוצע 6 עד 8 חודשים.

אבחון של דיכאון מתחיל בייעוץ אצל פסיכיאטר או פסיכולוג קליני, כאשר אבחנה מדויקת ומתן טיפול אפקטיבי ובטוח הם קריטיים.

כמו בביקור אופייני אצל רופא, גם כאן תתכן בדיקה של גורמים גופניים אפשריים ושאלות אודות היסטוריה של סימפטומים.

 

דר תמר לופו פסיכולוגית במכון טמיר בתל אביב

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת דיכאון, מכון טמיר ת״א

 

איש המקצוע עשוי להיעזר בשאלונים שונים, למשל בסולם המילטון להערכת דיכאון, שכולל 21 שאלות לקביעת חומרת המצב.

דיכאון שונה מתנודות במצב הרוח הנחוות כחלק נורמלי מהחיים - תגובות רגשיות זמניות לאתגרי היומיום אינו דיכאון.

באותו אופן, היגון הנובע ממוות של אדם קרוב גם הוא אינו בגדר דיכאון אם הוא דבר חולף. עם זאת, דיכאון עשוי להיות קשור לאבל, ולכן כאשר הוא נובע מאובדן הוא מכונה ״אבל מורכב״.

 

דיכאון קשור לעלייה בשיעורי התמותה, לצריכה גבוהה של שירותי בריאות וכמובן לעלויות כלכליות גבוהות (שמטרידות את מקבלי ההחלטות).

 

 

הפרעת דיכאון קליני (דיכאון מז'ורי) צפויה להיות מדורגת במקום הראשון ברשימת ההפרעות הגורמות למועקה הרבה ביותר במדינות עם שיעורי הכנסות גבוהים בשנת 2030.

כיום היא מדורגת רק במקום הרביעי...

 

אז קדימה, שבו כמה דקות ובואו נעבור בקצרה על דרכי הטיפול הכי עדכניות שפיתחו מיטב החוקרים.

 

 

טיפול בדיכאון בהיסטוריה

היפוקרטס, אבי הרפואה, התייחס לפני כ-2,300 שנים לשלוש דרכים מרכזיות להתמודדות עם דיכאון.

 

נדב דרדיק פסיכולוג בהתמחות קלינית מכון טמיר תל אביב 

נדב דרדיק, פסיכולוג בהתמחות קלינית,

מטפל בדיכאון, מכון טמיר תל אביב

 

ממש מעניין לראות את הקשר והחיבור לראיה הפסיכולוגית והביולוגית העכשווית: 

1. שיקויים פסיכואקטיביים והרחת קטורת לבונה.  ואכן פורסם לאחרונה מחקר שמוכיח כי קטורת לבונה מפחיתה דיכאון !

2. ביטוי יזום של תוקפנות - במקום להאשים את עצמנו, האמין היפוקרטס שחשוב לבטא את הכעס החוצה, במקום פנימה, כלומר כלפי אובייקטים בסביבה. גישות הטיפול הדינמי קצרות המועד של תקופתנו, מבית מדרשם של חביב דבנלו ודיויד מאלאן, רואים בהפניית כעסים כלפי האחר אמצעי חיוני לשיפור המצב הנפשי. 

3. חובה על האדם הדיכאוני לעסוק בפעילות גופנית - התעמלות, עבודה, או כל פעילות שיש עמה יצרנות. גם דרך זו מגובה היטב במחקרים עכשוויים - ראו סקירה בסוף המאמר. 

 

מה הם הגורמים לדיכאון? <

 

לירון יניב מטפלת CBT ברעננה מכון טמיר בשרון

לירון יניב, MSW, מטפלת CBT בדיכאון ברעננה, מכון טמיר

 

 

שיטות טיפול בדיכאון

 

נסקור כעת את שיטות הטיפול הפסיכולוגי העדכניות היעילות ביותר בדיכאון.

 

 

שיחות, תרופות או שתיהן יחד?

 

נקדים ונאמר כי פסיכולוגים קליניים ופסיכאטרים יודעים לומר כיום בוודאות כי טיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות, פסיכותרפיה בין מטפל למטופל, חיוני ביותר, דווקא בגלל שדיכאון אינו מאפשר שיחה זורמת סביב שינוי פסיכולוגי. 

 

לפי המומחים של הרווארד כאשר מדובר בדיכאון קל, יש סיכוי מצוין שהמטופל יגיב טוב גם לפסיכותרפיה בלבד, בלי תרופות.

ככל שהתסמינים חמורים יותר, חשוב יותר לשקול טיפול תרופתי מוקדם יותר בטיפול.

 

ניתן לשער (בזהירות) שגם כאשר יתקדמו מדעי המוח ויצליחו לייצר שיפור סימפטומטי ברזולוציות עמוקות יותר, כמו דיוק טיפולי ברגש ייחודי או בקונפליקט ספציפיים, פסיכותרפיה תהיה עדיין הכרח לשינוי וריפוי. 

נכון להיום, לפי האיגוד האמריקאי להפרעות דיכאון וחרדה, שילוב של טיפול תרופתי נוגד דיכאון ופסיכותרפיה מכל סוג, מביא לתוצאות היעילות ביותר.

 

 

 

מהם הטיפולים הכי יעילים בדיכאון?

 

ראשית, אנחנו יודעים שטיפול פסיכולוגי בדיכאון הוא יעיל, כך לפי ניתוח נרחב שפורסם ב-2019.

 

שיטות הפסיכותרפיה המוכחות ביותר לטיפול בדיכאון, שנבחנו במאות מחקרים קליניים מבוקרים,  הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכותרפיה בין-אישית (IPT). 

 

שלי אבן הרה MSW פסיכותרפיסטית בנס ציונה מכון טמיר 

שלי אבן הרה, MSW, מטפלת בדיכאון בנס ציונה, מכון טמיר

 

 

CBT ו-IPT מתמקדות בזיהוי מוקדי הבעיה ובחתירה אקטיבית לפתרונה.

שתי השיטות מוגבלות בזמן ומתמקדות בהווה, כאשר מטרתן  לעזור למטופלים להשיב את חווית השליטה על תפקודם ועל מצב רוחם.

 

בעוד שיטת CBT מתרכזת במחשבות, רגשות והתנהגות, והאינטראקציה ביניהם, טיפול IPT עובד על היחסים הבין-אישיים בחיי המטופל בהווה, היבט התייחסותי שקשה להפריז בחשיבותו בתהליכי שינוי בדיכאון.

 

יש כאן לפחות יוצא דופן אחד:

מטופלים דיכאוניים הנושאים עמם טראומות ילדות (אותן נוטים לכנות כיום טראומה מורכבת), אשר סבלו מדיכאון קליני לאורך תקופה ממושכת, אינם מגיבים היטב לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד.

בדרך כלל טיפול קבוצתי או טיפול דינמי קלאסי יעילים יותר עבורם.

  

  

 

מחקר קנדי מקיף מ-2018 העלה 3 ממצאים חשובים: 

 

  • טיפולי CBT וטיפול בגישה פסיכודינמית השיגו תוצאות דומות

  • טיפול ארוך טווח הניב שיפור עמיד לאורך שלוש השנים שנחקרו

  • כאשר ניתנה למשתתפים אפשרות לבחור, הם נטו יותר לקחת חלק בטיפול דינמי 

 

 

טיפול CBT בדיכאון

CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא אחד הטיפולים המרכזיים בדיכאון. 

 

דר נאווה צביאלי מטפלת CBT בצפון תל אביב מכון טמיר

דר׳ נאווה צביאלי, מטפלת CBT בדיכאון, נאות אפקה, ת״א

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון

 

לפני כעשרים וחמש שנה הוצג לראשונה הטיפול הקוגניטיבי והקוגניטיבי-התנהגותי כטיפול פורץ דרך בדיכאון.

 

היו אלה עבודותיו המוקדמות של אהרון בק בשנות ה – 70' שהתייחסו לדיכאון כתוצאה של מחשבות טורדניות שליליות ומודעות הרואות את העצמי, את החוויה ואת העתיד כאפלים וריקים.

בק הציע כי כל הפרעה פסיכיאטרית מאופיינת בתוכן קוגניטיבי ספציפי ומטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לזהות ולשנות את העיוותים או ההטיות בחשיבה של המטופל ובסכמות הקוגניטיביות האידיוסינקרטיות שלו.

כיום, כמה עשרות שנים אחרי, אנחנו יודעים כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא מענה מצוין לטיפול בדיכאון. 

 

טובה בן צבי מרק פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה ומטפלת CBT מכון טמיר תל אביב

טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה

ומטפלת CBT בדיכאון, מכון טמיר ת״א

 

 

לפי גישתו של אלברט אליס, שפעל לצד בק בפיתוח הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שילובים ספציפיים של תהליכים רציונליים ולא-רציונליים ושל התכנים שמשויכים אליהם, מייצרים נושאי ליבה שמייצרים בתורם להשלכות ספציפיות, לדוגמא - נראה ש״מצב רוח דיכאוני״ כולל נושאי ליבה של ״אובדן״ ורכיבי הערכה לא-רציונליים ספציפיים, הקשורים לתובענות ולדחיפה עצמית למטה. המקביל הפונקציונלי כולל אמנם את אותו ״אובדן״, אך לצידו העדפות גמישות וקבלה בלתי-מותנית כרכיבי הערכה ספציפיים.

לא זו אף זו, לפי מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry, צורות מגוונות של העברת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כמו טיפול קבוצתי, CBT בטלפון ואפילו שימוש בספרי עזרה עצמית, יעילים ממש כמו טיפול CBT אישי בדיכאון.

מה שעובד זה הטכניקה הטיפולית, ללא קשר למדיום הטיפולי באמצעותו היא מועברת. 

 

 CBT

 

 

איך CBT מפחית דיכאון?

 

אצל אדם אשר חווה אפיזודות דיכאוניות בעבר ישנה פגיעות קוגניטיבית מיוחדת למצב רוח דיספורי או דיסתימי. אדם כזה יטה לקשר תחושות מסוג זה עם הדפוסים הקוגניטיביים שליליים של חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי אשר ליוו את האפיזודות הדיכאוניות.

 

מדובר בהתניה ברמה הקוגניטיבית והנוירונאלית אשר יכולה להשפיע על אדם גם זמן רב לאחר שאפיזודה דיכאונית חלפה או טופלה בהצלחה.

 

ההבדל בין אדם כזה לבין אדם אשר לא חווה אפיזודות דיכאוניות איננו ברמת מצב הרוח, משום שכל אדם יכול להיות נתון למצב רוח דיספורי או דיסתימי, אלא בפרשנות הקוגניטיבית המוצמדת אליה.

 

 

חופית ויצמן בבאי מטפלת CBT ברמת גן מכון טמיר

חופית ויצמן בבאי, מטפלת CBT בדיכאון בר״ג, עמיתת מכון טמיר

 

כך, מה שעבור אדם אחד יכול להתפרש באופן סתמי כמצב רוח חולף, יפעיל עבור אדם אשר חווה בעבר דיכאון דפוסי מחשבה הדומים לאלו שהיו נוכחים בזמן אפיזודה אקוטית.

 

מהרגע שהופעלו דפוסי מחשבה שליליים ורומניציות, יש בכוחם לשמר ואף להעצים את מצב הרוח הדיספורי.

 

הם מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי-אפקטיבי שמזינים את עצמם, הולכים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר להישנותה של אפיזודה דיכאונית מלאה.

 

כך למשל, המעגל יכול להתחיל במצב רוח ירוד, אשר בתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כגון "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", דבר שיכול להעיב עוד יותר על מצב הרוח. 

כשמצב הרוח מחמיר עוד יכולות להתעורר מחשבות מייאשות כגון "זה לעולם לא יגמר" אשר מדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה (Fennell, 2004).

בקרב מטופלים שחוו בעברם דיכאון המלווה באובדנות, מחשבות אובדניות עלולות להיות מופעלות מחדש בקלות ובמהירות רבה יותר לנוכח התנודות במצב הרוח. תהליכים קוגניטיביים כאלה הופכים עם הזמן ליותר ויותר אוטונומיים, והרגישות המוגברת למצבי רוח דיספוריים הולכת ומתחזקת.

 

עינת סוקול עוס קלינית ופסיכותרפיסטית אינטגרטיבית במכון טמיר רחובות

עינת סוקול, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר ברחובות 

 

עיוותי חשיבה בדיכאון

 

אהרון בק, מפתח שיטת ה-CBT, החל את דרכו הקלינית בניסיון להבין ולטפל בדיכאון מתוך נקודת ראות שונה מהפסיכואנליזה המסורתית, ממנה התאכזב כטיפול מוצלח בדיכאון. 

 

לפי בק, כשאנו מצויים בהשפעת מצב רוח מדוכדך, חולפות בתודעתנו מחשבות מגנות לגבי הדימוי העצמי שלנו -  סך ההישגים והכישלונות שמגדירים מי אנחנו בעיניי עצמנו. 

 

ב- 1979 פרסמו בק ועמיתיו את המאמר Cognitive Therapy of Depression, טקסט רב השפעה שסיפק לקלינאים קווים מנחים מדויקים לטיפול בדיכאון, לצד פרוטוקול טיפולי סטנדרטי שניתן לבחון במחקרים קליניים. מאז צאת מאמריו של בק לאור, פורסמה כמות עצומה של מחקרים קליניים מבוקרים שמתקפים את יעילות הטיפול הקוגניטיבי לטיפול בדיכאון ובמניעת הישנות של דיכאון בעתיד.

 

יהודית לוי MSW פסיכותרפיסטית מומחית מכון טמיר בתל אביב

יהודית לוי, MSW, מטפלת בדיכאון, נאות אפקה, מכון טמיר ת״א

 

מהם עיוותי החשיבה?

 

בק טען כי במצבי דיכאון אנו נוטים לתהליכים קוגניטיביים שמופעלים על ידי עיוותי חשיבה, שבכוחם לשנות את "האמת", להעצים את הנקודות החלשות שלנו ולהמעיט בחשיבותן של החוזקות.

ניקח לדוגמא שני עיוותי חשיבה שכיחים, שמאותגרים בטיפול CBT בדיכאון:

חשיבה מגדילה וחשיבה מצמצמת.

  

כאשר אנו נתונים תחת ההשפעה הקוגניטיבית המעוותת של "חשיבה מגדילה", יש לנו נטיה לנפח דברים הרבה מעבר לכל פרופורציה הגיונית.

כך למשל, ייתכן ועשינו טעות קטנה אך תחת אותה "חשיבה מגדילה" היא תיראה כמו אסון של ממש, מה שעלול להוביל לחשיבה קטסטרופלית שאינה תורמת במאום ומסבה סבל רב.

הטעות הקטנה עלולה להיראות לנו גורלית ובלתי הפיכה מה שיביא אותנו להכללה שגויה והרסנית לגבי עצמנו - "אנחנו כישלון חרוץ".

הרבה יותר הגיוני, יטען מטפל CBT, שלמרות שעשינו טעות כלשהי, סביר שהשלכותיה מצומצמות יותר.

שימו לב - זה לא עידוד וניחום, אלא בדיקה של הלך הרוח הדיכאוני אל מול המציאות המאוזנת.

 

איילת כהן תדהר MSW פסיכותרפיסטית במכון טמיר הרצליה

איילת כהן-תדהר, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר בהרצליה 

 

בחשיבה מצמצמת, אנו נוטים להסתכל על החוזקות שלנו כמו היו חסרות משמעות, אינן חשובות ואינן מוערכות לחיוב על ידי הסביבה.

למשל, אדם דיכאוני יתקשה לספוג ולהנות ממשוב משבח על הצלחה או עבודה קשה שביצע. סביר שהוא יודה על המחמאה, אבל בתוך תוכו יתכווץ המשוב לממדים זעירים ויישכח במהירה.

שווה לקרוא על השלכותיה של חשיבה מצמצמת, בתופעה המרתקת של סינדרום המתחזה.

 

בטיפול CBT בדיכאון, המטפל עוזר למטופל לזהות את המלכודת של עיוותי החשיבה הללו. 

המטופל לומד כיצד להסיר ולהחליף את העדשה דרכה הוא מתבונן על המציאות.

כך, מטופלים לומדים לראות את המציאות בפרספקטיבה הנכונה, זו שלרוב קרובה יותר לדרך בה הם נראים לא הלך הרוח הדיכאוני.

 

 

 

אקטיבציה התנהגותית

 

הפעלה, או אקטיבציה התנהגותית , היא טכניקת טיפול, אחת מיני רבות, מתוך ארסנל הכלים הטיפוליים של מטפלי CBT, והיא מוכחת כיעילה מאוד לטיפול בדיכאון.   

 

יתרונה של הטכניקה מתבטא לא רק ביעילותה, אלא בפשטותה היישומית:

בעוד שמטפל CBT זקוק להכשרה מתמשכת, בדרך כלל של שנתיים או שלוש לאחר הסמכתו כמטפל בבריאות הנפש, הקניית כלי הטיפול באקטיבציה התנהגותית (BA) אורכת כ-5 ימים בלבד.

מטופלים רבים נעזרים בה גם ככלי לטיפול עצמי בדיכאון -  דרך מצוינת ומומלצת לעזרה עצמית. 

 

להלן הדגמה והסבר קצרים על אקטיבציה התנהגותית, מתוך ערוץ היוטיוב Therapist Aid

 

 

  

אם כן, המטופל לומד להתגבר על מכשולים וחסמים שמונעים ממנו לקחת חלק בפעילויות מהנות. הגישה נשענת על עקרונות ההתניה האופרנטית, תוך שהיא מעודדת את המטופלים להתחבר מחדש לחיזוקים חיוביים בסביבתם.

 

בשלב הראשון בטכניקת BA, המטפל מעביר אל המטופל ידע פסיכו-חינוכי (פסיכואדוקציה) כדי שיוכל להבין את הרציונל של האקטיבציה ההתנהגותית  ולעמוד על הקשר החשוב בין מחשבות, רגשות והתנהגויות בדיכאון. אחד היתרונות של "חינוך פסיכולוגי" כזה הוא הגברת המוטיבציה להשתתף ולהתמיד בטיפול.

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר כפר סבא 

 

 

דרך שכיחה נוספת ב-CBT היא ניטור של מצב הרוח באמצעות כתיבה יומית ביומן מצב רוח, באמצעותו ניתן לעקוב ביעילות אחר רגשות, מחשבות והתנהגויות, וקשרי הגומלין ביניהם.  המטפל ממחיש את המכניזם הפנימי בו התנהגות המנעותית מחמירה דיכאון, זאת באמצעות התייחסות להתנהגויות ספציפיות מחייו של המטופל. 

 

אחת הדרכים היעילות ביישום האקטיבציה ההתנהגותית היא תמיכה חברתית. מעבר לקשר עם המטפל, מומלץ להציע למטופל לבקש מחבר או מבן משפחה לעודד אותו לבצע את הפעילויות שהתחייב אליהן. 

 

בתחילת כל פגישה סוקרים המטפל והמטופל את התנהלות המטופל בין המפגשים, תוך התמקדות באופני הביצוע והיישום של מטלות האקטיבציה ההתנהגותית, זאת במטרה לבחון את ההתקדמות, לתקן אם והיכן שצריך ולהעריך את מידת המוטיבציה נכון לשלב הספציפי הנוכחי בהתערבות. במקרים של הצלחה המטפל מחזק את המטופל (מפרגן לו!). במקרים של המנעות, או כישלון בביצוע, מנסים השניים לפענח מה הסיבות ולמצוא פתרונות מותאמים אישית (יתכן, למשל, שהפעילות שנקבעה לא התאימה במדויק למטופל, לכן צריך לשנות בה את אופן התגמול או את מידת הקושי).

 

חן זיו בן עמי MA פסיכותרפיסטית למבוגרים ברמת השרון והרצליה

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר בהרצליה

 

חשוב להדגיש כי מדובר בתרגול עקבי וארוך טווח, שדורש מהמטופל הדיכאוני להמשיך בהתמדה בתרגול האקטיבציה גם לאורך שבועות לאחר הטיפול. כאשר מפציע השיפור המצופה במצב הרוח, מעלים בקצת את מידת הקושי במדרג המשימות, אבל לא זונחים את תחזוקת הפעילויות הפשוטות יותר שנרכשו זה מכבר. 

 

בשלב הבא, עוברים לעבוד על הקוגניציות השליליות שמעוררות ומשמרות את הדיכאון.

 

CBT לדיכאון עובד בכל מיני דרכים:

טיפול קבוצתי קוגניטיבי-התנהגותי בדיכאוןטיפול בסקייפ, שימוש באפליקציות חדשות לייעוץ פסיכולוגי וספרות עשירה לעזרה עצמית.

 

יחד עם זאת,

אם אתם, או אדם קרוב אליכם, שרוי באפיזודה דיכאונית, אל תקלו ראש: 

חשוב להתייעץ עם איש/מקצוע. זה המענה האולטימטיבי, לפחות עד היום. 

 

ורוניקה עובדיה מטפלת בגישות הגל השלישי של CBT בשוהם

ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת בדיכאון בשוהם

 

  

טיפול CBT בדיכאון - מחקרים 

 

ראשית, ידוע לנו כיום כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון טומן בחובו יתרון חשוב:

 

כאשר CBT מועבר בשלב האקוטי של האפיזודה הדיכאונית מופחת הסיכוי להישנותו בעתיד.

 

שנית,  הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בדיכאון נמצא יעיל יותר בהשוואה לתרופות. כלומר, לאחר הפסקת הטיפול בתרופות ישנו סיכוי גבוה יותר להישנות לעומת CBT.

 

להלן כמה מחקרים על יעילות של טיפולי CBT בדיכאון: 

במחקר אורך שערכו Fava et. al על פני שש שנים נמצא כי שיעור ההישנות עם טיפול תרופתי הגיע ל-90% בעוד ששיעור ההישנות עם CBT עמד על 40% בלבד.

החוקרים הציעו כי ישנו יתרון משמעותי לאסטרטגיה של טיפול תרופתי בשלב האקוטי יחד עם CBT, כאשר זה האחרון נמשך אל תוך שלב ה- Maintenance והטיפול התרופתי מופסק בהדרגה.

 

ממצא זה הינו בעל חשיבות משום שהוא מנבא את האפשרות שחולים בדיכאון כרוני לא ישארו תלויים בטיפול תרופתי לאורך שנים רבות, בשל הסיכון להישנות, אלא ייעזרו בפסיכותרפיה בתור טיפול החזקתי ומונע.

ההנחה היא כי המגמה של יעילות לטוות ארוך משקפת את העובדה כי בתהליך של CBT המטופלים רוכשים מיומנויות, או משיגים שינויים באופן החשיבה באופן שמספק עמידות וחוסן נפשיים ומגן עליהם מפני אפיזודות עתידיות.

עם זאת, ניתן גם לחלוק על כך: מחקר שהתקיים באוניברסיטת יורק, דווקא מלמד כי מטופלים דיכאוניים שעברו טיפול CBT קצר מועד, הראו התדרדרות כעבור שנה מסיום התהליך הטיפולי. 

 

דר נירית שלמון ביטון מטפלת איטגרטיבית בירושלים מכון טמיר

דר׳ נירית שלמון ביטון, מטפלת בדיכאון בירושלים

   

טיפול דינמי בדיכאון

 

הגישה הפסיכודינמית בטיפול פסיכולוגי מתייחסת לזרמים טיפוליים שהתפתחו בתוך הטיפול הפסיכואנליטי של זיגמונד פרויד. 

אחרי עשרות שנים של ביקורת חריפה ומושחזת כלפי יעילותו של טיפול דינמי להפרעות מצב רוח, ולדיכאון בפרט, נראה כי הטיפול הדינמי ארוך וקצר הטווח שב לחזית הבמה, כטיפול יעיל ויישומי בדיכאון.

מטפלים בעלי אוריינטציה פסיכוינמית ממשיגים דיכאון כתוצר של מציאות פנימית בעייתית לייצוגים של העצמי, מערכות יחסים והיבטים של מציאות תוך נפשית לא מודעת.

יתר על כן, פרדיגמה טיפולית זו רואה בדיכאון התמוטטות של יכולת המנטליזציה, כמו גם אובדן מגע עם רגשות בסיסיים ופגיעה בתחושת המסוגלות העצמית.

שינוי היחסים והייצוגים הללו לוקח זמן ועבודה טיפולית אינטנסיבית ש׳מתבשלת׳ בתוך מערכת היחסים בין המטופל למטפל.

התהליך מתנהל דרך חקירה של חלומות, מערכות יחסי  עכשוויות ומוקדמות ופנטזיות שנוטות להוביל לנסיגה נפשית.

טיפול דינמי מתמקד ב"כאן ועכשיו" של מה שמכונה יחסי העברה.

 

יעל אלמוג MA פסיכותרפיסטית במכון טמיר יהוד

יעל אלמוג, MA, פסיכותרפיסטית ומטפלת בדיכאון, מכון טמיר ביהוד

 

  

העברה (Transfernce) מתרחשת כאשר המטפל קולט, מבין ומעכל את מחשבות ורגשות לא מודעים שהמטופל משליך באופן לא מודע כלפי המטפל.

 

המטפל מכיל את אותם היבטי עצמי מושלכים של המטופל בחזרה אליו, בצורה מובנת ואמפתית שיכולה לאפשר לו להתוודע אליהם ולהתחיל להתייחס אחרת לעצמו ולאחרים.

מטבע הדברים, תהליכים אנליטיים אורכים  זמן רב יותר וקיימים מחקרים שמעידים כי לטיפולים פסיכודינמיים יש השפעה טיפולית מאוחרת יחסית. 

 

מיכאל אלימלח MSW פסיכותרפיסט במכון טמיר

מיכאל אלימלח, MSW, מטפל בדיכאון, מכון טמיר ת״א

 

 

עומקה של הגישה הפסיכודינמית אינו ניתן להחלפה, ועושר הידע שקיים בה מתגלם כיום לשיטות טיפול דינמי קצר מועד בדיכאון, בתוכן ניתן לציין את הטיפולים הדינמיים המובילים שהכי רלוונטיים להפרעות דיכאון:

טיפול EDT, טיפול דינמי מואץ (AEDP), טיפול מבוסס העברה (TFP) טיפול ממוקד בזמן, וטיפול אינטגרטיבי

 

במחקר שבחן את מידת יעילותו של טיפול בגישה פסיכודינמית בדיכאון, אשר התקיים במכון טוויסטוק באנגליה, נמצא כי 44% מהנבדקים שעברו טיפול דינמי בדיכאון ממנו סבלו, לא דיווחו עוד על תסמינים דיכאוניים כעבור שנתיים, זאת בהשוואה ל-10% בקרב הנבדקיים הדיכאוניים במחקר שטופלו באמצעות פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית.

 

הדס אורינגר וייס מטפלת בגישת לאקאן מטפלת פרטנית וזוגית מכון טמיר תל אביב

הדס אורינגר וייס, MA, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר ת״א

  

 

   

טיפול בדיכאון עם פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

 

פסיכותרפיה בינאישית (IPT) מומלצת כאחת משתי שיטות הטיפול היעילות ביותר להפרעת דיכאון (השניה היא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית).

זוהי שיטת טיפול מובנית ומוגבלת בזמן המבוססת על התיאוריה הבינאישית ופותחה במיוחד לטיפול בדיכאון קליני. 

 

 

ימית טלה MSW מטפלת CBT במכון טמיר רחובות

ימית טלה, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר ברחובות

 

גישתו של המטפל בפסיכותרפיה בין-אישית היא רגועה ותומכת. המטרה היא להיות בן ברית של המטופל, כאשר מסגרת הזמן הקצובה נועדה לעודד את המטופל לפעול.

 

הוא אמנם אינו מקבל משימות שבועיות או שיעורי בית אך עליו להתמקד במאמץ לפתור את הבעיות הבין-אישיות בחייו. הטיפול מתמקד באינטראקציה של המטופל עם הסביבה החיצונית ובמסגרתו בוחנים בעיקר את אירועי השבוע החולף.

 

כאשר המטופל מצליח במצב בין-אישי כלשהו, המטפל מעודד אותו ומחזק מיומנויות חברתיות ראויות. 

לא מפתיע כלל שבשנים האחרונות השיטה נכנסת יותר ויותר לחדרי הטיפולים. מדובר בשיטת טיפול קצרת-מועד, המאפשרת להתמקד בבעיות עכשוויות שמטרידות את האדם, תוך יציאה מנקודת הנחה (תמידית) שהאשמה אינה נובעת מהמטופל אלא תלוית מצב.

 

המטפל מסייע למטופל ללמוד כיצד לפתור בעיות ובכך מעניק לו כלים שיסייעו לו להתמודד באתגרים שיעלו בעתיד לבוא. השיטה עוזרת למטופלים לזהות, להגדיר מחדש ולשנות קשרים בינאישיים לא בריאים הגורמים לדיכאון ואף מעצימים אותו.

 

יעל מנדל ניסנבאום MSW פסיכותרפיסטית עמיתת מכון טמיר

יעל מנדל ניסנבאום, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר ברמת גן

 

יעילות של IPT לטיפול בדיכאון

 

מחקרים רבים תומכים ביעילות של טיפול בין-אישי להפחתת דיכאון:

 

במטא-אנליזה שכללה 13 מחקרים נמצאו השפעות משמעותיות וחזקות של פסיכותרפיה בינאישית על דיכאון מג'ורי.

 

במטא –אנליזה אחרת שכללה 38 מחקרים נמצא כי שילוב בין טיפול פרמקולוגי בדיכאון (תרופות) יחד עם פסיכותרפיה בינאישית, יעיל יותר בהשוואה לטיפול פרמקולוגי בלבד (זה נכון במיוחד עבור מטופלים עם דיכאון מז'ורי כרוני, וקשור לצמצום שיעורי ההישנות). עם זאת, לא נמצא כי פסיכותרפיה בינאישית יעילה יותר מפסיכותרפיות אחרות שהוכחו יעילות לטיפול בדיכאון, כולל CBT.

 

נטשה זסלבסקי פסיכותרפיסטית מומחית בכפר סבא מכון טמיר

נטשה זסלבסקי, MA, מטפלת CBT בדיכאון, מכון טמיר בכפר סבא

 

ההחלטה האם לבחור ב- IPT או CBT, לפי הכותבים, תלויה לרוב בהעדפות המטופל.

כמטפלים, אנחנו מעריכים מאוד את השיטה ומצפים להתבססותה העתידית כטיפול פסיכולוגי נפוץ יותר בישראל, לשלל בעיות נפשיות.

 

 

 

טיפול בדיכאון באמצעות מיינדפולנס

 

דרך נוספת, המשויכת לגישת הגל השלישי של טיפולי CBT, היא שיטת מיינדפולנס.

 

השיטה מכונה טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) והיא מהווה אלטרנטיבה יעילה במניעת הישנות של דיכאון במקום "טיפול תחזוקתי" שכרוך בנטילה כרונית של תרופות אנטי-דיכאוניות. 

 

שיטה זו פותחה לראשונה באוניברסיטת מסצ'וסטס על ידי ג׳ון קבט זין, אשר הקים ב-1979 את המרפאה הראשונה שעשתה שימוש בטכניקת המיינדפולנס לטיפול בחולים במחלות כרוניות שלא מצאו מרפא לכאביהם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית. 

 

 

שירה לבנת בן זאב MSW מטפלת דינמית בגבעתיים מכון טמיר 

 שירה לבנת בן זאב, MSW, מטפלת בדיכאון בגבעתיים, מכון טמיר

  

 

מאז, מאות בתי-חולים ומרפאות ברחבי העולם אימצו את שיטתו של קבט-זין, ושילבו במסגרתם מרכזים המציעים גם טיפול MBSR וטיפולים שונים המתבססים על תרגול יומיומי של מדיטציית המיינדפולנס.

 

מחקר שפורסם בכתב העת Lancet  העלה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי השיג שיעורי הישנות של 39% כעבור 68 שבועות של פסיכותרפיה, ושיעורי הישנות של 68% לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. מכאן, שתסמונת "הפסקת התרופות" עשויה להסביר גם את שיעורי ההישנות שהשיג המיינדפולנס מבוסס טיפול קוגניטיבי (44%).

 

מחקר רפואי נוסף, שפורסם בכתב העת JAMA, מצא כי תרגול חצי שעה של מיינדפולנס כל יום מפחית סימפטומים של חרדה ודיכאון. 

 

חשוב לציין כי תסמיני הגמילה שמופיעים לאחר הפסקת השימוש בתרופות SSRI,  מפריעים להשפעות הפסיכותרפויטיות של המיינדפולנס, על כן פסיכולוגים מעריכים כי צמצום הדרגתי ומתמשך של נטילת תרופות יחד עם תקופת "התנקות" מסוימת לפני תחילת התרגול בשיטת מיינדפולנס יובילו להשפעות חיוביות חזקות יותר של הטיפול.

 

 

אלינור אמסלם דוידוביץ פסיכולוגית במכון טמיר נס ציונה

 אלינור אמסלם דוידוביץ, פסיכולוגית ומטפלת בדיכאון, מכון טמיר נס ציונה

 

 

טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס בהשוואה לטיפול תרופתי אנטי דיכאוני למניעת דיכאון חוזר - מחקר: 

 

מחקר זה בדק האם טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT-TS) , ללא שילוב של טיפול תרופתי, יעיל יותר בהשוואה לטיפול תרופתי של נוגדי דיכאון, למטרת מניעה של הישנות דיכאון.

במחקר השתתפו 424  משתתפים שסבלו מלפחות 3 אפיזודות קודמות של דיכאון קליני, אשר טופלו בתרופות אנטי דיכאוניות.

המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות. קבוצה אחת המשיכה בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות והקבוצה השניה טופלה ב MBCT-TS לאורך24 חודשי המחקר. התוצאות  הראו כי בקרב נבדקים עם היסטוריה של אפיזודות דיכאוניות חוזרות, MBCT-TS היה יעיל במידה דומה לטיפול תרופתי במניעת הישנות של דיכאון.

לשני סוגי ההתערבויות הייתה השפעה דומה גם על איכות החיים של המשתתפים וגם על הסימפטומים של הדיכאון שנשארו. שני סוגי ההתערבויות הפחיתו את חזרת הסימפטומים. המסקנה היא כי MBCT-TS יכול להוות אלטרנטיבה טיפולית לטיפול תרופתי מניעתי לדיכאון חוזר. 

 

 

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

 

טיפול DBT  פותח במקור עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) ונטיות אובדניות. אולם, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מצאו כי מיומנויות DBT עשויות לסייע גם בהקלת הסימפטומים הדיכאוניים של מטופלים אשר אינם נמצאים באשפוז פסיכיאטרי, וכן בסימפטומים של הפרעות נפשיות נוספות.     

 

מיה גינסברג עוס קלינית מכון טמיר רמת גן

מיה גינסברג, MSW, פסיכותרפיסטית ומטפלת בדיכאון, מכון טמיר בגבעתיים

 

מהו DBT?

 

טיפול DBT פותח על ידי ד"ר מרשה לינהאן על בסיס עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT),

הוא מתמקד בקבלה (accepting) של התנהגויות ומחשבות מזיקות ובלתי נעימות במקום בניסיונות להיאבק בהן.

 

הרעיון המהותי של הטיפול הוא שמתן תוקף (ולידציה) להתנהגות מסוימת, למעשה מאפשר שינוי של אותה התנהגות.

DBT אף מסייע למטופלים להכיר בכך שההתנהגויות ההרסניות שלהם (כמו פגיעות עצמיות) אינן בריאות ולכן הם מוכרחים לשנות אותן גם אם הם מקבלים אותן.

תהליך השינוי של התנהגויות ודפוסי חשיבה עשוי להיתפס תחילה על ידי המטופל  כמציף או בלתי אפשרי, אך מטרת ה-DBT היא להפוך את התהליך לקל יותר להבנה ולביצוע.   

 

 

מודולים של מיומנויות DBT 

 

ישנם 4 מודולים של מיומנויות DBT:

 

  • קשיבות (מיינדפולנס) -  מיומנויות אלו מלמדות את המטופל לשים לב ולקבל את הרגע הנוכחי מבלי לשפוט אותו. מטופלים לומדים כיצד להתבונן ולתאר אירועים באופן נייטרלי, מה שלבסוף מסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת וחשיבה בהירות יותר.  

  • עמידות במצוקה (Distress Tolerance) - מיומנויות אלו מסייעות למטופלים לפתח כישורים יעילים יותר להתמודדות עם מצבי מצוקה, כולל אסטרטגיות של הסחות דעת זמניות, הרגעה עצמית, הרפיה וקבלה.    

  • ויסות רגשי (Emotional Regulation) -  מיומנויות אלו כוללות זיהוי של מקור הרגש ותגובה מותאמת אליו. המטופלים לומדים כיצד להתמודד בצורה הגיונית וראויה עם רגשות עוצמתיים.

  • יעילות בינאישית (Interpersonal Effectiveness) -  היכולת לנהל במיומנות סיטואציות חברתיות. מיומנויות אלו מתמקדות באינטראקציות בינאישיות כאשר המטרה היא להשיג או ליצור את התגובה או השינוי המבוקשים מבלי לפגוע ביחסים ובכבוד העצמי של המטופל.  

 

 

איך טיפול DBT יעיל בדיכאון?

 

טיפול DBT מדגיש תיקוף (ולידציה) ועמידות רגשית, שני יסודות נפשיים שדורשים חיזוק אצל מטופלים הסובלים דיכאון.

 

אדם המתמודד עם דיכאון מרגיש לעיתים קרובות חוסר ערך, מה שגורם לתחושה מציפה ועוצמתית של עצבות אשר אינה נותנת ולידציה לשום היבט בחייו.

 

DBT מציע אסטרטגיות התמודדות המאפשרות למטופלים לגעת באספקטים הכואבים והשליליים בחייהם ולהשתחרר מהם.

כמו כל טיפול פסיכולוגי, מדובר בתהליך שאורך זמן - בדרך כלל חצי שנה עד שנה - אך תוצאותיו יעילות.  

 

שגית אליאס MSW פסיכותרפיסטית מומחית מכון טמיר פתח תקווה

שגית אליאס, MSW, מטפלת בדיכאון, מכון טמיר בפ"ת

 

יומני דיווח

 

השימוש ביומן הינו מרכיב מרכזי ב-DBT , מטרתו לאפשר למטופלים לעקוב אחר התנהגויות ומחשבות בלתי מתקפות המשפיעות עליהם, אך גם כדי לתעד אסטרטגיות התמודדות יעילות.

חשוב שהמטופלים יישאו עמם את היומן בכדי לתעד ויביאו אותו למפגשים הטיפוליים הפרטניים והקבוצתיים על מנת שיוכלו לקבל משוב הן מהמטפלים שלהם והן מהמשתתפים האחרים בקבוצה.      

 

 

Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT

 

עבור מטופלים עם בעיות של שליטה עצמית מופרזת, פותחה שיטת טיפול בשם טיפול דיאלקטי התנהגותי עם פתיחות רדיקאלית (Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT).

הווריאציה של RO-DBT אינה מתמקדת בשינוי דפוסי ההתנהגות והחשיבה של המטופל אלא מלמדת כיצד להפעיל אזורים במוח הקשורים לביטחון חברתי ופתיחות לחוויות חדשות,כמו גם להשתמש בתקשורת בלתי-מילולית על מנת לחזק קשרים חברתיים.  

 

 

סכמה תרפיה לטיפול בדיכאון

 

סכמה תרפיה היא שיטת טיפול אינטגרטיבית המשלבת עקרונות ואלמנטים קוגניטיביים, התנהגותיים, חווייתיים ופסיכודינמיים. 

 

בהשפעת התיאוריה הקוגניטיבית של דיכאון, שכלל ג'פרי יאנג את מושג הסכמה הקוגניטיבית ופיתח את גישת הסכמה-תרפיה כשיטת טיפול עבור מטופלים עם הפרעות פסיכולוגיות כרוניות, בעיקר הפרעות אישיות. 

 

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי לסכמה-תרפיה השפעות חיוביות על מטופלים עם קומורבידיות של דיכאון והפרעות אישיות מאשכול C.

ממצאים אלה העלו את השאלה האם סכמה-תרפיה יעילה גם לטיפול בהפרעות דיכאון.

 

בעוד שקיים בסיס מחקרי מוצק ליעילות הסכמה תרפיה בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, הפרעות אישיות מאשכול C הקשורות לחרדה (הפרעת אישיות נמנעת / תלותית / טורדנית כפייתית) הפרעת אישיות פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית- אין כיום עדות מחקרית מספקת ליעילותה של  הסכמה-תרפיה בטיפול בהפרעות כרוניות. 

 

 

טיפול בדיכאון באמצעות היפנוזה

 

היפנוזה היא שיטה יעילה להקלה על תסמיני דיכאון.

 

על פי מטא-אנליזה שהעריכה את יעילותן של התערבויות היפנוטיות, נמצא כי שימוש בהיפנותרפיה עשוי להיות יעיל במידה דומה כטיפול בדיכאון, ממש כמו התערבויות פסיכולוגיות מוכרות יותר, כמו טיפול CBT או פסיכותרפיה בין-אישית. 

 

 

 

טיפול ממוקד רגש (EFT) לדיכאון

 

הווריאציה של טיפול ממוקד רגשות (EFT) להפרעת דיכאון בנוי על גישה תהליכית-התנסותית שתוכננה כדי לעזור למטופלים לזהות, להשתמש ולעבד רגשות.

 

לז גרינברג, הפסיכולוג שפיתח את גישת EFT מתייחס לדיכאון קשור לעיבוד מעכב ומרסן מדי של רגשות וחוויות, והמטפל מספק סביבה בטוחה ומרגיעה שמפחיתה את החרדה וההימנעות שקשורות לרגשות קשים.

 

EFT כולל 3 פאזות ספציפיות:

 

  • מודעות לרגשות

  • ויסות רגשות

  • שימוש ברגשות 

 

המטופל לומד לאורך 16-20 מפגשים, כיצד להגביר את המודעות לרגשותיו, להעמיק את החוויה הרגשית ולהבין תגובות רגשיות שאינן בריאות, כדי שיכול לווסת אותן או להשתמש בהן כדי לייצר אלטרנטיבות רגשיות יותר מותאמות ומסתגלות ולהשתמש ברגשות בריאים כדי שידריכו את הפעולות שלו.

 

 

טיפול המערכת העצמית (SST) לדיכאון 

 

טיפול Self-System Therapy) SST) הוא שיטת פסיכותרפיה קצרה ומובנית,  בת 20-25 מפגשים, שמבוססת על תיאוריית מיקוד הוויסות של היגינס (Higgin’s, 1997). השיטה SST נבנתה לאנשים עם דיכאון שיש להם ויסות עצמי בעייתי כפקטור ראשון בהתפרצות ובהתמדה של דיכאון. 

 

דיכאון נתפס כהפרעה של מוטיבציה וחתירה למטרות בשל כשל כרוני להשיג מטרות אישיות. אנשים כאלה חווים אי התאמה גדולה בין העצמי האקטואלי והאידיאלי שלהם, יחד עם מוטיבציה גבוהה. SST משלב טכניקות מכמה פסיכותרפיות מבוססות מחקרית, כולל תרפיות אקטיבציה קוגניטיביות, בינאישיות והתנהגותיות. 

 

SST מתמקד בתרגום העקרונות של תיאוריית ויסות המיקוד להתערבות שבוחנת ומשנה את המטרות של המטופל ואת האסטרטגיות להשיג אותן. הטיפול מתמקד בהערכה עצמית ובהגברת ההתנהגות הממוקדת בקידום באמצעות פסיכואדוקציה, עזרה למטופל לנהל את מצבים מורכבים ואת ניתוח האמונות שלו, שינוי או פיצוי על סגנון הוויסות שלו ותנועה לעבר תפיסת העצמי בהקשר רחב. מבחינה מחקרית, יש ל-SST תמיכה מועטה בטיפול בדיכאון.

 

 

טיפול עצמי בדיכאון

 

ישנן שיטות טיפול בדיכאון שאינן מתקיימות בליווי אנשי מקצוע, או בליווי חלקי בלבד.

 

בגדול, מדיום טיפולי כזה מצוי תחת ההגדרה הרחבה של עזרה עצמית לטיפול בדיכאון. 

 

עזרה עצמית עשויה להיות רלוונטית במיוחד עבור מי שאין באמתחתו גישה למשאבים מקצועיים או שהוא חווה סימפטומים קלים של דיכאון.

עבור רבים, ספרים של עזרה עצמית על דיכאון יכולים לסלול את הדרך לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי בהפרעה, תוך צבירה בקצב אישי של מידע פסיכו חינוכי יקר ערך. 

 

צריכה של מידע לעזרה עצמית מומלצת בשני ערוצים עיקריים:

 

  • משאבים מקוונים - באינטרנט יש שפע של אתרים, ניוזלטרים, אפליקציות טיפוליות, סרטוני יוטיוב ותכניות טיפוליות אונליין שעוזרים באופן ספציפי לאנשים עם דיכאון. 

  • ספרות עזרה עצמית – יכולים להציע רבות מהמיומנויות שאותן מפתחים אנשים במהלך תרפיה, אך הדבר דורש מהקורא ליישם את המידע בחייו.

 

 

קבוצות תמיכה / קבוצות לעזרה עצמית לטיפול בדיכאון

 

קבוצות תמיכה מונחות לרוב על ידי איש מקצוע, בעוד קבוצה לעזרה עצמית מתארגנת עצמאית, ללא הנחיה מקצועית, כדי להתמודד עם תלאות הדיכאון.  

בקבוצה אפשר לשוחח עם אנשים אחרים שיכולים להתחבר לנושאים ולסימפטומים שהמשתתף חווה.

רבים מדווחים שקבוצות כאלה מקלות על הדיכאון, גם בכך שהן עוזרות להם להבין שהם לא לבד, וגם בכך שהן מספקות רעיונות, חוסן נפשי ומשאבי התמודדות פסיכולוגיים.

 

 

חיבור לטבע

 

כולנו מכירים את התחושה הנעימה של מפגש בלתי אמצעי עם הטבע. זו חוויה רבת-עוצמה שקשה לדמיין תחליף משביע רצון עבורה. 

יש הרבה עבודות המחזקות את החיבור הזה בין שהות בטבע לבין שיפור הרווחה הנפשית.

למשל, מחקר בחן את ההשפעה הרגשית של הליכה בטבע והשווה אותה להליכה בסביבה עירונית בקרב מתמודדים עם דיכאון מג'ורי. שלא במפתיע, תוצאות המחקר תומכות באינטואיציה ומלמדות כי הליכה בטבע אכן הפחיתה בהצלחה את רמת הרגשות השליליים בקרב מטופלים דיכאוניים (Watkins-Martin et al, 2022). 

 

מעבר לכך, הליכה של 20 דקות ביום בכל סביבה (לא רק בטבע) יכולה לעזור להפחית את הסיכון לדיכאון אצל מבוגרים, כך לפי מחקר בן 10 שנים באירלנד (Laird et al, 2023).

 

 

 

שיטות טיפול נוספות בדיכאון  

 

טוב, לא הגענו לכולן...

 

כמו שכתבנו בהתחלה, דיכאון והטיפול בו נחשבים כיום לנושא מחקרי שמושך חוקרים ופסיכולוגים רבים, וחידושים מתפרסמים כל הזמן בכתבי עת מקצועיים.

ניתן לקרוא כאן מאמרים על שיטות טיפול חשובות לדיכאון: 

 

 

נמשיך בבשורות על חדשנות טכנולוגית נוירולוגית בטיפולים בדיכאון.

 

בינתיים, מי שרוצה להיכנס יותר

לתמונת המצב של טיפולים בדיכאון,

מוזמן/ת להאזין להרצאה מעולה זו, של ד״ר מיכאל יאפקו,

פסיכולוג קליני וחוקר: 

 

 

 

 

טיפול באמצעות Dtms - גרוי מוחי עמוק 

 

הקסדה החדשה של חברת בריינסווי הישראלית, היא בשורה של ממש עבור הסובלים מדיכאון.

הכנו לרגל האירוע מאמר מיוחד על הנושא.

 

 

טיפול בנזעי מוח (ECT) והמעבר ל- (magnetic seizure therapy (MST

 

טיפול בנזעי מוח (ECT) הוא טיפול פסיכיאטרי ותיק בדיכאון, שחוגג 80 שנות שימוש מוצלח ויעיל.

 

הטיפול כרוך בהתקפים אפילפטיים יזומים תוך שימוש בגירויים חשמליים, בעוד המטופל מצוי תחת הרדמה כללית וגופו רפוי באמצעות חומר שמפחית מתח בשרירים. 

 

בדיוק כמו בטיפול תרופתי, איש עדיין לא גילה את אופן הפעולה המדויק של ה-ECT על המוח, למרות שידוע כיום כי ההיפוקמפוס, והקישורים הנוירוליים אליו, מעורבים בתהליך התרפויטי המיטיב של הפרוצדורה (ההיפוקמפוס הוא איבר מוחי חיוני לקליטה, קידוד ועיבוד של זכרונות חדשים, מה שכנראה מסביר את תופעת הלוואי המרכזית - אובדן זיכרון זמני, או אמנזיה אנטרוגרדית, לאחר טיפול ECT). 

 

הסברה היא כי הגירוי החשמלי מתפשט לחלקים מוחיים עמוקים יותר המעורבים בוויסות מצב הרוח, וכי כאשר חוזרים על הפעולה שוב ושוב מתקיים תהליך של נרמול המעגלים העצביים המתווכים דיכאון. 

 מחקר חדש מלמד כי הטיפול יעיל באותה המידה עבור מטופלים דיכאוניים שעוברים אותו באופן רצוני או כפוי.

הכיוון המחקרי העכשווי, שנראה מבטיח למדי, משדרג את הטיפול החשמלי המסורתי, באמצעות שימוש ב- (MST (magnetic seizure therapymagnetic seizure therapy, טיפול שיוצר את ההתקפים האפילפטיים המבוקרים דרך שדה מגנטי במקום זרמי חשמל. 

 

 

גירוי חשמלי לחוט השדרה

 

מחקר של צוות מאוניברסיטת סינסינטי בדק האם גירוי קל של חוט השדרה באמצעות חשמל יכול להועיל לטיפול בדיכאון.

החוקרים האמינו שחוט השדרה, שמתקשר כל הזמן עם המוח, עשוי להיות חשוב בוויסות מצב הרוח. הם גייסו 20 מתנדבים עם דיכאון וטיפלו בהם במשך 8 שבועות באמצעות גירוי חשמלי קל בעמוד השדרה, שלוש פעמים בשבוע. קבוצת ביקורת קיבלה טיפול דומה שנראה אמיתי אבל לא היה חשמל.

התוצאות מעודדות -

אצל מטופלים שקיבלו את הגירוי האמיתי חלה הטבה משמעותית יותר בדיכאון לעומת קבוצת הביקורת. גם תופעות הלוואי היו קלות – אדמומיות בעור, גירוד וצריבה זמניים.

 

 

אופטוגנטיקה  - טיפול בהבזקי אור

 

אחד מתחומי המחקר החמים לטיפול בדיכאון נקרא אופטוגננטיקה

גישה זו.מאפשרת לחוקרי מוח לפענח את פעילותם של מעגלים עצביים באזורי מוח מרוחקים זה מזה.

 

הפרקטיקה של הגישה משלבת בין הנדסה גנטית של נוירונים, תוך שימוש בלייזר ובסיבים אופטיים, באמצעותם ניתן לווסת את פעילות המעגל העצבי. חוקרים בוחנים את יעילות השיטה כטיפול בדיכאון ובהפרעות נפשיות ואורגניות  אחרות.  

 

 

 

כרונותרפיה - מניעת שינה מפחיתה סימפטומים של דיכאון

 

טיפול באמצעות מניעת שינה (CRT) משמש בד״כ כחלק מטיפול CBT באינסומניה.

אבל נראה שגם מתמודדים עם דיכאון עשויים להרוויח ממנו -

במחקר שנערך באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי מניעת שינה חלקית (שינה רצופה של ארבע שעות ולאחריה ערות מלאה משך יממה שלמה), הפחיתה סימפטומים של דיכאון בקרב כמחצית מהסובלים ממנו.  

בנוסף, יש מחקרים קודמים שמעידים כי אצל בני נוער שקיבלו 'טיפול בחסך שינה' הופחת שיעור המחשבות האובדניות. 

 

למרות היעילות של השיטה, בייחוד כאשר היא משולבת עם טיפול באור, היא נחשבת קשה ליישום, שכן היא כרוכה בשיתוף פעולה משמעותי מצד המטופלים וכן בסבל ואי-נוחות ניכרת.

חשוב לזכור שבעיות שינה ובפרט קשיים בהירדמות או בהתעוררות, הם חלק אינהרנטי מהסימפטומים הנפוצים של דיכאון על דרגות החומרה השונות שלו. סיבות אלו ואחרות תורמות לכך שמניעת שינה אינה פופולרית במיוחד ככלי טיפולי. 

מחקר שנערך לאחרונה ובדק את ההשפעות של תכניות התערבות אינטרנטיות למניעת הישנות של MDD, מצא כי השפעותיהן בעלות ערך טיפולי מגן ל-24 חודשים בלבד. המחקר קבע כי אין להן השפעה מגנה מהישנות דיכאון בטווח הארוך. 

 

 

פעילות גופנית והפחתת דיכאון 

 

פעילות גופנית על סוגיה השונים, מדווחת באופן עקבי במחקרים כדרך טבעית ויעילה לשיפור הכושר הגופני והבריאות הנפשית. 

באופן ספציפי, ניתן לקרוא כאן מאמר ייחודי שלנו על הנושא - השפעה של פעילות גופנית על הפחתת דיכאון

 

 

תהליך הטיפול בדיכאון

 

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (APA) עדכנה לאחרונה את ההנחיות לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי הכוללות המלצות לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, פסיכותרפיה וטיפול בנזעי חשמל (טיפול בשוק חשמלי ECT).

היות ומטופלים רבים עם הפרעת דיכאון מג'ורי מתמודדים גם עם הפרעות פסיכיאטריות נוספות (בין היתר התמכרויות), פסיכיאטרים נדרשים להעניק טיפול גם להפרעות אלו.

כמו כן, ישנם מטופלים הסובלים מסימפטומים דיכאוניים הקשורים להפרעה אחרת ואינם עונים על האבחנה של דיכאון מג'ורי, במקרים אלה יש לטפל על פי ההנחיות הנוגעות לאבחנה העיקרית.

 

חשוב לציין כי מחקר מטא-אנליזה עדכני הצליח להתחקות אחר השינויים בדפוסים המוחיים שקשורים בהחלמה מדיכאון, שינויים שניכרים לאחר פסיכותרפיה- טיפולי CBT או פסיכותרפיה פסיכודינמית. 

לאחר סיום של טיפול CBT בדיכאון, למשל, הראו מטופלים שסבלו מדיכאון קליני פעילות מוחית מופחתת בבליטה הקדם-מרכזית (gyrus precentral) השמאלית, אזור בקורטקס שממוקם באונות הקדמיות במוח ומעורב בתהליכי חשיבה ותהליכים רפלקטיביים. 

 

 

שלב אקוטי

 

טיפול בשלב האקוטי מטרתו השגת רמיסיה (הפוגה) באפיזודה הדיכאונית וחזרה מלאה לרמת התפקוד הבסיסית ולשגרת החיים.

הטיפולים המומלצים למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני הינם תרופות אנטי-דיכאוניות או פסיכותרפיה.

שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה עשוי להיות יעיל עבור מטופלים המתמודדים גם עם בעיות פסיכו-סוציאליות או בינאישיות, קונפליקטים תוך-נפשיים או קומורבידיות עם הפרעות מציר 2.

במקרים מסוימים, ניתן להציע גם טיפול בנזעי חשמל (ECT).

 

עבור מטופלים עם דיכאון חמור ללא סממנים פסיכוטיים, מומלץ על טיפול תרופתי, טיפול משולב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי או ECT. במצב זה לא מומלץ על פסיכותרפיה בלבד. עבור מטופלים עם דיכאון חמור וסממנים פסיכוטיים, כדאי להשתמש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות עם או בלי פסיכותרפיה. גם טיפול ECT מהווה אופציה.

 

בחירת שיטת הטיפול הראשונית תעשה על פי המאפיינים הקליניים של ההפרעה כגון:

 

  • חומרת הסימפטומים

  • קיומן של הפרעות נוספות

  • העדפות המטופל

  • ניסיונות טיפוליים קודמים 

 

מאחר והיעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות ניתנת להשוואה בין סוגי התרופות השונים, הבחירה הראשונית תתבסס בעיקר על תופעות לוואי צפויות, מאפיינים פרמקולוגיים (כמו תגובות בין תרופתיות), ביטחון השימוש בתרופה ועלות.

 

 

שלב מניעת הישנות

 

בשלב זה, הכרחי לבצע הערכה שיטתית של הסימפטומים וניטור תופעות הלוואי של התרופות, ההיענות לטיפול ורמת התפקוד.

על מנת להפחית את הסיכון להישנות של דיכאון, יש להמשיך את הטיפול התרופתי עם מטופלים שהגיבו אליו בצורה טובה ומלאה, באותו מינון למשך 4-9 חודשים.

כמו כן, בשלב זה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו מומלץ ביותר.

עם מטופלים שהגיבו היטב ל-ECT יש לעבור לטיפול תרופתי הכולל שילוב של ליתיום עם נורטילין - תרופה המשמשת גם לטיפול בהפרעות חרדה וכאבים כרוניים.

אלטרנטיבה נוספת היא המשך טיפול ECT, במיוחד במקרים שבהם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה נמצאו לא יעילים.

 

 

שלב השימור/התחזוקה

 

עם מטופלים שחוו 3 או יותר אפיזודות של דיכאון קליני או שמתמודדים עם דיכאון קליני כרוני כדאי להמשיך את הטיפול לשלב של שימור ותחזוקה (שלב זה נחוץ גם בקרב מטופלים בעלי סיכון מוגבר להישנות בשל סימפטומים שיוריים, גורמי לחץ פסיכוסוציאליים ממושכים והתפרצות ההפרעה בגיל צעיר).

 

שיקולים נוספים למעבר לשלב זה:

 

  • העדפות המטופל.

  • סוג הטיפול שניתן.

  • תופעות לוואי.

  • קומורבידיות - תחלואה הנלווית של הדיכאון עם הפרעות נפשיות אחרות.

  • תדירותן וחומרתן של אפיזודות דיכאוניות קודמות  - כולל פסיכוזה ונטיות אובדניות.

  • סימפטומים דיכאוניים שמתמידים גם לאחר ההחלמה.

 

בקרב מטופלים רבים- במיוחד אלה המתמודדים עם הפרעת דיכאון כרונית וחוזרת או עם בעיות בריאותיות ופסיכיאטריות נוספות- יש צורך בהמשך טיפול ללא הגבלת זמן.

לאור הסיכון להישנות, חשוב בשלב זה לבצע ניטור קבוע ותכוף של מצב המטופל.

כמו כן, יש להמשיך עם התרופות האנטי-דיכאוניות שהובילו לרמיסיה בשלב האקוטי באותו מינון.

במידה והמטופל טופל גם בפסיכותרפיה שהתמקדה בטיפול בדיכאון, יש לשקול המשך טיפול תוך הפחתה של תדירות המפגשים.

ניתן להמשיך עם ECT רק במקרים שבהם הטיפולים האחרים נמצאו לא יעילים.

 

 

שלב הסיום

 

הפסקת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות באופן הדרגתי ביותר ולהימשך לפחות מספר שבועות.

לפני הפסקת הטיפול חשוב להסביר למטופלים את סכנת ההישנות ולתכנן עמם תכנית לפנייה לטיפול במקרה שהסימפטומים חוזרים.

כמו כן, יש לבצע ניטור של מצבם לאורך מספר חודשים לאחר הפסקת התרופות. במידה והסימפטומים חוזרים, מומלץ לחזור לאותו טיפול שניתן בשלב האקוטי.

 

 

זכרו -  

יש הבדל עצום בין לשרוד לבין לחיות. 

 

 

בואו לדבר עם מישהו

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון

 

10 במרץ 2024

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 

 

 

מטפלים בדיכאון לפי יישובים

 

תל אביב 

ירושלים

באר שבע

חיפה

אשקלון

אשדוד

רחובות נס ציונה

ראשון לציון

מודיעין מכבים רעות

חולון

רמת גן

פתח תקווה

ראש העין

אריאל

קריית אונו

הרצליה

כפר סבא

רעננה

נתניה

חדרה, קיסריה ופרדס חנה

זכרון יעקב

צפון הארץ וכרמיאל

נהריה

 

ובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית, פנים אל פנים או אונליין.

 

 

כתיבה:

 

עמרי לויתן, MA,

פסיכולוג קליני מומחה מדריך 

  

סמדר שטינברג, MA, ביבליותרפיסטית,

עם מומחי המכון

  

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

  

 

מקורות:

 

אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח' ונוימן, מ' (1998). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל- אביב

  

דורון, א׳, (2019) "טריפ" לגמילה מעישון: ניסוי בשדה פטריות ההזיה. 24.10.2019, מתוך אתר דוקטורס אונלי: https://doctorsonly.co.il/2019/10/175656/

  

Harvard Health Publishing. (2020, May 26). Medication or therapy for depression? Or both? https://www.health.harvard.edu/staying-healthy/medication-or-therapy-for-depression-or-both

 

Adele Lafrance Robinson, Elizabeth A. McCague & Cynthia Whissell (2014). "That chair work thing was great": a pilot study of group-based emotion-focused therapy for anxiety and depression. Person-Centered & Experiential Psychotherapies, 13(4), 263-277. DOI: 10.1080/14779757.2014.910131

 

Adler, A. D., Strunk, D. R., & Fazio, R. H. (2015). What Changes in Cognitive Therapy for Depression? An Examination of Cognitive Therapy Skills and Maladaptive Beliefs. Behavior Therapy, 46(1), 96-109.

 

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008) Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309-320.

 

Barnhofer, T., Crane, C., Hargus, E., Amarasinghe, M., Winder, R., & Williams, J. M G. (2009) Mindfulness-based cognitive therapy as a treatment for chronic depression: A preliminary study. Behaviour Research and Therapy, 47, 366-373.

 

Beck, A. T. & Alford, B. A. (2009) Depression: Causes and treatment (2nd ed.). Baltimore, MD: University of Pennsylvania Press.

 

Beck, A. T. (1976) Cognitive therapy and the emotional disorders. Oxford, England: International Universities Press.

 

Beck AT, Rush AJ, Shaw BF, et al. (1979) Cognitive therapy of depression. New York: Guilford Press.

 

Bishop, S. R., Lau, M., Shapiro, S., Carlson, L., Anderson, N. D., Carmody, J., Segal, Z. V., Abbey, S., Speca, M., Velting, D., & Devins, G. (2004) Mindfulness: A proposed operational definition. Clinical Psychology: Science and Practice, 11(3), 230-241.

 

Boere, E., Kamperman, A. M., van ’t Hoog, A. E., van den Broek, W. W., & Birkenhäger, T. K. (2016) Anterograde Amnesia during Electroconvulsive Therapy: A Prospective Pilot-Study in Patients with Major Depressive Disorder. PLoS ONE, 11(10), e0165392.

 

Crane, C., Barnhofer, T., Duggan, D. S., Hepburn, S., Fennell, M. V., & Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness-based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787.

 

Ekers, D., Webster, L., Van Straten, A., Cuijpers, P., Richards, D., & Gilbody, S. (2014) Behavioural Activation for Depression; An Update of Meta-Analysis of Effectiveness and Subgroup Analysis. PLoS ONE, 9(6), e100100.

 

Fava, G. A., Ruini, C., Rafanelli, C., Finos, L., Conti, S., Grandi, S. (2004). Six year outcome of cognitive behaviour therapy for prevention of recurrent depression. American Journal of Psychiatry, 161, 1872-1876

 

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067

 

Frecska, E., Bokor, P., & Winkelman, M. (2016). The Therapeutic Potentials of Ayahuasca: Possible Effects against Various Diseases of Civilization. Frontiers in Pharmacology, 7, 35

 

Goyal M, Singh S, Sibinga EMS, et al. Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2014;174(3):357–368

 

Jacobson NS, Martell CR, Dimidijan S. Behavioral activation treatment for depression: Returning to contextual roots. Clinical Psychology. 2001;8:255–270

 

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Koretz, D., Merikangas, K. R., Rush, J., Walters, E. E., & Wang, P. S. (2003). The epidemiology of major depressive disorder: Results from the national comorbidity survey replication (NCS-R). The Journal of the American Medical Association (JAMA), 289(23), 3095-3105

 

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Merikangas, K. R., & Walters, E. E. (2005). Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of DSM-IV disorders in the comorbidity survey replication. Archive of General Psychiatry, 62, 593-602

 

Laird E, Rasmussen CL, Kenny RA, Herring MP. Physical Activity Dose and Depression in a Cohort of Older Adults in The Irish Longitudinal Study on Ageing. JAMA Netw Open. 2023;6(7):e2322489. doi:10.1001/jamanetworkopen.2023.22489

 

 Leonard S. Milling, Keara E. Valentine, Hannah S. McCarley & Lindsey M. LoStimolo (2018) A Meta-Analysis of Hypnotic Interventions for Depression Symptoms: High Hopes for Hypnosis?, American Journal of Clinical Hypnosis, 61:3, 227-243, DOI: 10.1080/00029157.2018.1489777

 

Leuzinger-Bohleber M, Hautzinger M, Fiedler G, Keller W, Bahrke U, Kallenbach L, Kaufhold J, Ernst M, Negele A, Schoett M, Küchenhoff H, Günther F, Rüger B, Beutel M. Outcome of Psychoanalytic and Cognitive-Behavioural Long-Term Therapy with Chronically Depressed Patients: A Controlled Trial with Preferential and Randomized Allocation. Can J Psychiatry. 2019 Jan;64(1):47-58

 

Levinson, D., Zilber, N., Lerner, Y., Grinshpoon, A., & Levav, I. (2007). Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: Results from the Israel national health survey. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 44(2), 94-103

 

Ma, S. H., & Teasdale, J. T. (2004). Mindfulness based cognitive therapy for depression: Replication and exploration of differential relapse prevention effects. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 72(1), 31-40

 

Adele Lafrance Robinson, Elizabeth A. McCague & Cynthia Whissell (2014) “That chair work thing was great”: a pilot study of group-based emotion-focused therapy for anxiety and depression, Person-Centered & Experiential Psychotherapies, 13:4, 263-277, DOI: 10.1080/14779757.2014.910131

 

Maria K. Friborg, Jørgen V. Hansen, Per T. Aldrich, Anna P. Folker, Susie Kjær, Maj Britt D. Nielsen, Reiner Rugulies and Ida E. H. Madsen (2016) Workplace sexual harassment and depressive symptoms: a cross-sectional multilevel analysis comparing harassment from clients or customers to harassment from other employees amongst 7603 Danish employees from 1041 organizations. BMC Public HealthBMC series – open, inclusive and trusted 2017

 

Munder T, Flückiger C, Leichsenring F, Abbass AA, Hilsenroth MJ, Luyten P, Rabung S, Steinert C, Wampold BE. Is psychotherapy effective? A re-analysis of treatments for depression. Epidemiol Psychiatr Sci. 2019 Jun;28(3):268-274. doi: 10.1017/S2045796018000355. Epub 2018 Jul 30. PMID: 30058524; PMCID: PMC6998909.

 

Romo-Nava, F., Awosika, O. O., Basu, I., et al. (2023). Effect of non-invasive spinal cord stimulation in unmedicated adults with major depressive disorder: A pilot randomized controlled trial and induced current flow pattern. Molecular Psychiatry. https://doi.org/10.1038/s41380-023-02349-9

 

Segal, Z. V., Williams, M. G., & Teasdale, J. D. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression: A new approach to preventin relapse. New York: Guilford press

 

Smith, A., Graham, L., & Senthinathan, S. (2007). Mindfulness based cognitive therapy for recurring depression in older people: A qualitative study. Aging and Mental Health, 11(3), 346-357

 

Schuch F, Vancampfort D, Firth J, et al. Physical activity and sedentary behavior in people with major depressive disorder: a systematic review and meta-analysis. J Affect Disord. 2017;210:139-150

 

Schuch FP, Vancampfort D, Firth J, et al. Physical activity and incident depression: a meta-analysis of prospective cohort studies. Am J Psychiatry 2018; 175: 631-648

 

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39

 

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623

 

Trinity College Dublin. (2018, June 28). People undergoing voluntary and involuntary ECT treatment have similar outcomes: Results provide reassurance for people who have had involuntary ECT, their families and healthcare providers. ScienceDaily. Retrieved July 5, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/06/180628120057.htm

 

Timonen, M., & Liukkonen, T. (2008). Management of depression in adults. British Medical Journal, 336, 435-439

 

Watkins-Martin K, Bolanis D, Richard-Devantoy S, Pennestri MH, Malboeuf-Hurtubise C, Philippe F, Guindon J, Gouin JP, Ouellet-Morin I, Geoffroy MC. The effects of walking in nature on negative and positive affect in adult psychiatric outpatients with major depressive disorder: A randomized-controlled study. J Affect Disord. 2022 Dec 1;318:291-298. doi: 10.1016/j.jad.2022.08.121. Epub 2022 Sep 1. PMID: 36058362.

 

Wells, K. B., Stewart, A., Hays, R. D., Burnam, M. A., Rogers, W., Daniels, M., Berry, S., Greenfield, S., & Ware, J. (1989). The functioning and well-being of depressed patients: Results from the medical outcomes study. The Journal of the American Medical Association (JAMA)

 

Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness depression and modes of mind. Cognitive Therapy and Research, 32, 721-733

 

  

https://research.vu.nl/ws/files/795790/Renner%20et%20al%202013%20CPSP.pdf

 

http://www.researchprotocols.org/2016/2/e65/

  

https://www.nature.com/articles/s41467-017-02794-5

  

http://www.apa.org/monitor/2015/02/magnets.aspx  

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3225130/

  

http://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-635945

  

https://www.therapistaid.com/therapy-guide/behavioral-activation-guide

  

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(16)00660-7/fulltext

  

http://neurosciencenews.com/nature-politics-psilocybin-8382/

  

https://www.pennmedicine.org/news/news-releases/2017/september/sleep-deprivation-is-an-effective-antidepressant-for-nearly-half-of-depressed-patients

 

https://www.news-medical.net/news/20180309/Internet-based-depression-treatment-has-no-long-term-protective-effect-study-shows.aspx

  

https://m.medicalxpress.com/news/2018-02-grape-derived-compounds-resilience-depression.html

 

 

קריאה קשורה נוספת על אפקטיביות של טיפול נפשי: 

 

טיפולים מבוססי מחקר בפסיכולוגיה  <

אפקט הדודו בפסיכותרפיה  <

שילוב טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי  <

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024