חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

טיפול בדיכאון - שיטות טיפול מומלצות | מכון טמיר לפסיכותרפיה

דרג פריט זה
(75 הצבעות)

שיטות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון

איך מזהים סימפטומים של דיכאון ?

מחפשים פסיכולוג מומלץ לאבחון וטיפול בדיכאון? 

הסימפטומים העיקריים לאבחנה של דיכאון הם: ירידה ניכרת במצב הרוח, אובדן ההתעניינות וההנאה, ירידה ניכרת באנרגיה ובפעילות והתעייפות מהירה בעוצמה, ברציפות ובמשך של שבועיים לפחות. חומרת הסימפטומים היא בעוצמה כזו הגורמת ירידה ניכרת ברמת התפקוד של האדם, שהיה רגיל לה לפני פרוץ ההתקף החריף.

צרו עמנו קשר לשיחת הערכה וייעוץ 

ונשקול יחדיו מה המענה המתאים !

1-800-509-809


סרטון מצוין שמתאר את ההבדלים בין דיכאון 'נורמלי' לדיכאון קליני, דרכי הטיפול העדכניות והתמודדות נכונה. שווה צפייה:

 היפוקרטס, אבי הרפואה, התייחס לפני כ-2300 שנה, לשלוש דרכים מרכזיות להתמודדות עם דיכאון. מעניין לראות את הקשר והחיבור לטיפול פסיכולוגי קוגניטיבי התנהגותי שמוצע כיום:

 דיכאון

1. שיקויים פסיכואקטיביים והרחת קטורת לבונה
2. ביטוי יזום של תוקפנות - במקום להאשים את עצמנו, יש לבטא את הכעס החוצה כלפי אובייקטים בסביבה. להשתחרר מהנרקסיזם- להבין שיש לי עדיין ערך גם בלי האובייקט - האדם שאני אוהב ונפרדתי ממנו.
3. חובה על האדם הדיכאוני לעסוק בפעילות - התעמלות, עבודה, או כל פעילות שיש בה יצרנות.

חדש: קבוצה טיפולית בגישה קוגניטיבית התנהגותית בדיכאון (בשילוב מיינדפולנס) >

מה אומרים המחקרים על טיפול CBT להתמודדות עם דיכאון (ספוילר: הם תומכים מאוד..) ►

מה קורה בנפש האדם כאשר דינמיקה דיכאונית שלטת?
לא אחת נראה אישיויות שמאופיינות ע"י הכחשת הדיכאון; כלומר אלו הנקראות מאניות, היפומניות וציקלומניות. למרות שאנשים עם נטייה מאנית ניגשים לחיים עם אסטרטגיות הפוכות לאלו שהדיכאוניים משתמשים, הרי שהנושאים המארגנים הבסיסיים, הציפיות, המשאלות, הפחדים, הקונפליקטים והמבנים הלא מודעים של דיכאוניים ומאניים- הם די דומים.

כולנו יודעים היטב: הרבה אנשים מתנסים לחלופין במצבי נפש דיכאוניים או מאניים; אלו הנמצאים ברמה הפסיכוטית מאובחנים כמתמודדים עם מאניה דיפרסיה, או הפרעה ביפולרית. במצבי מחלה אלו יכולות להופיע דלוזיות ומחשבות אובדנות, אולם הרבה אנשים שלא היו מעולם פסיכוטים מציינים מעגליות של מאניה ודיסטמיה. אנשים שהם בעיקר דפרסיביים, אנשים שהם בעיקר מאניים, וכאלו שנעים מקוטב אחד לשני כולם נמצאים בכל נקודה ברצף ההתפתחותי.

סוגים של דיכאון

 א) דיכאון פנימי לעומת דיכאון תגובתי: הבחנה זאת מתייחסת לסיבה העיקרית להתפרצות הדיכאון. למרות שברוב המקרים הדיכאון מתפרץ כתוצאה מצירוף של נטיות פנימיות ונסיבות חיצוניות, כל אחד משני הגורמים האלה יכול למלא תפקיד מרכזי. דיכאון פנימי (אנדוגני) – או בשמו האחר, תסמונת המלנכוליה- המורכבת מארבע קבוצות של סימפטומים:

1) דיכאון עמוק עם היעדר תגובה רגשית הולמת, חוסר הנאה, ענין ופעילות.

2) האטה פסיכומוטורית או אי שקט.

3) הצפה ברגשות אשם מוגזמים ולא תואמים. ירידה בהערכה עצמית ובביטחון עצמי.

4) תופעות פסיכופיזיולוגיות כמו נדודי שינה, חוסר תיאבון, ירידה במשקל, ירידה בתשוקה המינית ועצירות קשה. 

דיכאון תגובתי מתפתח בעקבות אירועים חיצוניים כמו אובדן, פרידה, כישלון, בעיות בריאות ועוד. 

קיראו על דיסתימיה >

ב) דיכאון עמוק (MAJOR DEPRESSION ) לעומת דיסתימיה: דיכאון עמוק מתבטא בתקופות לא ממושכות (אפיזודות) בהן מופיעים הביטויים של הדיכאון בעוצמה חריפה במיוחד. נוסף על המצב רוח הירוד, הפגיעה במוטיבציה לפעול והחשיבה השלילית, יכולים להתפתח סימנים פסיכוטיים כמו הזיות ומחשבות שווא. האפיזודות יכולות להמשך תקופה של שבועות או חודשים, אך עלולות לחזור שוב לאחר תקופת רגיעה. דיסתימיה שונה מדיכאון עמוק הן בעוצמה והן במהלך. עוצמת הביטויים מתונה יותר, אך הם נמשכים זמן רב, לעיתים אפילו שנים ומהווים חלק בלתי נפרד מהמציאות בה חי האדם. היא מתבטאת במצב רוח ירוד, נטייה לרוגז, פסימיות, איבוד עניין ונסיגה חברתית. דיסתימיה קשורה לעיתים לתכונות אישיות ונטיות פסיכולוגיות שהתפתחו בגיל מוקדם, כמו דימוי עצמי ירוד ורגשי אשמה.

ג) דיכאון חד קוטבי לעומת דיכאון דו קוטבי (מאניה דפרסיה): הדיכאון העמוק יכול לבוא לידי ביטוי בשתי צורות של מהלך המחלה האחת, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון, ביניהם מורגשת הפסקה בסימנים (remission), והשנייה, תנודות במצב הרוח המתבטאות בגלים של דיכאון וגלים של התרוממות רוח (מאניה) כאשר כל תנודה כזאת יכולה להימשך שבועות עד חודשים. תופעה זאת מכונה "הפרעה דו קוטבית" או מאניה דיפרסיה. מאניה דיפרסיה מופיעה בשכיחות של כאחוז אחד באוכלוסייה הכללית, ויש בהופעתה מרכיב גנטי חזק. בשונה מדיכאון עמוק, אשר יכול להתפרץ בכל גיל, מאניה דיפרסיה מתפרצת לרוב לפני גיל 35. האפיזודה המאנית מאופיינת בהתרוממות רוח, דברנות מוגזמת, פעלתנות יתר, מחשבות גרנדיוזיות, צורך מועט בשינה וקשיים בריכוז ובקשב. כאשר המאניה מתבטאת בעוצמה חריפה, עלול להיטשטש הגבול בין מציאות לדמיון והאדם סובל ממחשבות שווא, הזיות והתנהגות לא מאורגנת. במקרים כאלה יש צורך באשפוז, על מנת להגן על האדם עצמו ועל הסביבה. אם האדם לא מטופל, האפיזודה המאנית עלולה להימשך עד שלושה חודשים. כאשר היא דועכת, האדם נכנס לתקופה של התנהגות נורמלית, אך במשך הזמן מופיע הקוטב הדכאוני של המחלה, לעיתים מיידית או תוך זמן קצר מסיום האפיזודה המאנית, ולעיתים, לאחר תקופה ארוכה יותר. האפיזודה הדיכאונית מאופיינת באותם סימפטומים של דכאון שתוארו קודם לכן, והם מתבטאים בעוצמה חזקה.

 טיפול בדיכאון | טיפול בדיסתימיה

ד) דיכאון ראשוני לעומת דיכאון משני: במקרים רבים הדיכאון אינו מופיע כתופעה בלעדית, ונלוות אליו הפרעות אחרות. מצב זה נקרא "תחלואה נלווית" והוא חשוב בעת האבחון ובעת הטיפול. ניתן להבחין בין מצב שבו הדיכאון הוא ההפרעה המרכזית, והוא מוגדר אז כראשוני, לבין מצב שבו הדיכאון מתפתח בעקבות הפרעה מרכזית אחרת, ואז הוא מוגדר כמשני. דיכאונות ראשוניים הם כל מה שה DSM-IV מתייחס כאל הפרעות מצב רוח, מלבד האבחון להפרעות מצב רוח בעלי מקור של מצב רפואי כללי והפרעות מצב רוח הקשורות לשימוש בחומרים; אלו נחשבות לדיכאונות מישניים. כאשר הדיכאון הוא ראשוני, יכולות להתלוות לדיכאון הראשוני הפרעות נוספות כתופעות משניות. למשל, ילדים שסובלים מדיכאון עלולים לפתח הפרעות התנהגות, חרדה, בעיות למידה ועוד. בעיות אלה עשויות לבוא על פתרונן כאשר נפסק הדיכאון. הדיכאון מתפתח כהפרעה משנית בהרבה מאד הפרעות, כמו למשל, הפרעה טורדנית כפייתית, ותגובת דחק פוסט טראומטית, הפרעות אכילה, הפרעות התנהגות ועוד. הדיכאון במקרים אלה הוא תוצאה של הפרעה אחרת, והוא יעלם אם מצליחים לפתור את הבעיה הראשונית.

ה) דיכאון כפול : מצב שבו הפרעה דיכאונית מז'ורית נוכחת גב אל גב לדיסתמיה.

ו) דיכאון אקוויוולנטי: סימפטום או סינדרום שעשוי להוות צורה בלתי שלמה (a form fruste) של אפיזודה דיכאונית. למשל, העידרות מבי"ס, שימוש באלכהול, והפקרות מינית אצל בני נוער שהתנהגו טוב בעבר עשויים לייסד דיכאון אקוויוולנטי.

ז) דיכאון עונתי: החולים מתארים יותר משלושה גלים חוזרים, המופיעים כל שנה באותה תקופה בטווח של עד שישים יום. גלים אלו נובעים מגורמים פסיכוסוציאליים עונתיים, וגם ההחלמה או המעבר מקוטב אחד לשני מתוארים כעונתיים.

ח) דיכאון לאחר לידה: תסמונת אפקטיבית, במיוחד דכאונית, יכולה להופיע בהקשר להיריון וללידה ועד לארבעה עד שישה שבועות לאחר הלידה. שכיחות התגובות האפקטיביות הקלות מגיעות לכדי שישים עד שמונים אחוז מהלידות ויכולות להיחשב "נורמטיביות", אך בעשרים אחוז מהמקרים ייתכנו מצבים דכאוניים או מאניים ברורים יותר. סימפטומים קריטריונים להפרעה דיכאונית מז'ורית A. חמש (או יותר) מהסימפטומים הבאים נכחו למשך שבועיים ומשקפים שינוי מתפקוד קודם; לפחות אחד מהסימפטומים הוא או (1) מצב רוח דכאוני או (2) אובדן של עניין או הנאה. הערה – אין לכלול סימפטומים שהם בוודאות כתוצאה ממצב רפואי כללי, או ממחשבות שווא או הלוצינאציות לא תואמות מצב רוח. 1) מצב רוח דכאוני רוב הזמן, כמעט כל יום, אשר דווח או ע"י הסובייקט (מרגיש עצוב או ריק) או ע"י אחרים שצפו בו (נראה בוכה).

קיראו על התמודדות עם חרדות ודיכאון בהריון >

Deep TMS- טיפול בדיכאון גרייה מגנטית מוחית עמוקה

גירוי מוחי מגנטי מוכר כבר כ-30 שנה כמשפר את הפעילות המוחית של אנשים הסובלים מתחלואות מסוימות, נפשיות ונוירולוגיות. בעקבות הידיעה הזו, התפתחה טכנולוגיית ה-TMS, טכנולוגיית הגרייה המגנטית. עם השנים התגבשה ההבנה שמרבית הבעיות הנפשיות קשורות באיזורים עמוקים יותר במוח האדם, אליהם ה-TMS השגרתי איננו מסוגל להגיע. לכן, התפתחה טכנולוגיה מתקדמת יותר- טכנולוגיית ה-deep TMS, גרייה מגנטית מוחית עמוקה, אשר הומצאה במכון וייצמן. המכשיר החדש בתחום (sTMS - Synchronized TMS) שנקרא NEST, מכיל שלושה מגנטים מסתובבים קטנים המספקים גירוי באנרגיה נמוכה, אשר מותאמת לפעילות המוח של כל מטופל. 

deep TMS therapy for depession

הפרעות נפשיות רבות קשורות בעודף או בחוסר של הורמון מסוים במוח, ובעודף או בחוסר פעילות מוחית. מוחנו בנוי מרשתות של תאי עצב. כאשר תא אחד מעורר או מעוכב, הוא משפיע על כל רשת התאים אליה מחובר. כך, פולס מגנטי אחד יכול להשפיע על פעילות מוחית נרחבת יחסית. תהליך הגרייה המגנטית מחדיר פולס מגנטי לאיזור מסוים במוח, אשר יוצר הגברת פעילות, או הפחתת פעילות, באיזור המסוים הזה. הגברת או הפחתת הפעילות, הרלוונטית למצב ממנו סובל האדם, יכולה לשנות את מצבו בצורה חסרת תקדים. במצבי דיכאון וחרדה, הגרייה המגנטית מעוררת ומגבירה את הפעילות המוחית באיזור הרלוונטי, בעוד במצבי סכיזופרניה, הגרייה המגנטית מדכאת את הפעילות המוחית. חברת בריינסווי הישראלית החלה לקבל לאחרונה הזמנות ממדינות אירופאיות, כמו שוויץ, למתקני Deep TMS שהיא מייצרת. השיטה מתקדמת ומתפתחת ולאחרונה נמצאה יעילה לטיפול בדיכאון מאג’ורי, בחולים מבוגרים הסובלים מדיכאון עמיד לתרופות.

דיכאון עמיד

דיכאון עמיד לטיפול הינו מצב שבו הסימפטומים הדיכאוניים אינם מושפעים מהתרופות האנטי-דיכאוניות. אנשים עם דיכאון עמיד לטיפול (TRD) עשויים לסבול מסימפטומים דיכאוניים ללא כל הטבה במשך חודשים ואפילו שנים, מה שמוביל לתסכול רב. עם זאת, חשוב לא "להרים ידיים", היות וקיימים טיפולים נוספים אשר עשויים לסייע במקרים אלו.

מהו דיכאון עמיד לטיפול?

ישנם חוקרים המגדירים את הדיכאון העמיד לטיפול כדיכאון שאינו מגיב לשני סוגים שונים של תרופות אנטי-דיכאוניות. מומחים אחרים טוענים כי על המטופל לנסות לפחות ארבעה סוגי טיפול שונים לפני שניתן להגדיר את הפרעת הדיכאון כעמידה לטיפול. אולם, הדבר החשוב ביותר הוא שהמטופל עצמו יתייחס לשאלות הבאות:

  • האם הטיפול נכשל ולא עוזר כלל?

  • האם הטיפול עוזר מעט, אך עדיין אין הטבה משמעותית?

  • האם תופעות הלוואי של הטיפול התרופתי קשות באופן משמעותי?

 

במידה והתשובה לאחת מהשאלות הללו חיובית, חשוב לפנות לרופא.

קבלת עזרה

במקרים של הפרעת דיכאון שאינה מגיבה לטיפול תרופתי, מומלץ לפנות לפסיכיאטר (ולא לרופא משפחה), ובמקביל לטיפול פסיכולוגי, היות ונמצא כי הטיפול היעיל ביותר הינו שילוב של תרופות ופסיכותרפיה.  דיכאון עמיד לטיפול קשה לאבחון מאחר ומצבים רפואיים שונים עשויים לגרום לסימפטומים דומים.

לפיכך, הרופא יבקש לוודא את הדברים הבאים:

  • אשרור האבחנה: ישנם אנשים שאובחנו בצורה שגויה עם דיכאון עמיד לטיפול ולכן קיבלו טיפול לא מתאים. מדובר באנשים שמעולם לא התמודדו עם דיכאון בלבד, אלא עם הפרעה דו-קוטבית (בהפרעה זו התרופות האנטי-דיכאוניות פחות יעילות), עם בעיות של סמים ואלכוהול אשר יכולים לגרום או להחמיר דיכאון או עם מצב רפואי מסוים (למשל תת פעילות של בלוטת התריס- hypothyroidism) שעשוי להוביל לסימפטומים דיכאוניים. כאשר דיכאון מג'ורי מופיע יחד עם הפרעות רפואיות או פסיכיאטריות אחרות (כמו הפרעות חרדה, הפרעות אכילה או הפרעות אישיות), הדיכאון קשה יותר לטיפול, במיוחד כאשר ההפרעות הנלוות לא מקבלות את הטיפול הייחודי להן.

  • שימוש נכון בתרופות: כחצי מהמטופלים שמקבלים טיפול תרופתי לדיכאון אינם נוטלים את התרופות בהתאם להוראות הרופא. לרוב, הם שוגים במינון או מפסיקים ליטול את התרופות בגלל תופעות הלוואי או כי לא חל שיפור במצבם. חשוב לציין כי תרופות אנטי-דיכאוניות מתחילות בדרך כלל להשפיע בין 4-12 שבועות.       

באופן כללי, אנשים עם דיכאון חמור או עם דיכאון ארוך טווח יהיו עמידים יותר בפני טיפול.

תרופות לדיכאון עמיד לטיפול

תרופות אנטי-דיכאוניות שונות פועלות בדרכים שונות על מנת להשפיע על הנוירוטרנסמיטרים (כימיקליים) במוח האחראיים על וויסות וייצוב מצב הרוח. במידה ותרופה מסוימת אינה מפחיתה את הדיכאון במידה הרצויה, יש לנסות תרופות אחרות.

  • החלפת תרופות: ישנם סוגים שונים של תרופות אנטי-דיכאוניות:

  • SSRI (סלקסה, ציפרלקס, פרוזק, פלובוקסאמין, פקסיל וזולופט), וSNRI- (פריסטיק, דולוקסטין, אפקסור).

  • תרופות אנטי-דיכאוניות חדשות המשפיעות על קולטני הסרוטונין במוח, כגון ורטיוקסטין ו-Vilazodon.

  • תרופות מהדור הישן יותר- דוקספין, אמיטריפטילין, טופרניל.

  • תרופות המשפיעות על הדופמין והנוראפינפרין, ולרוב ניתנות בשילוב של תרופות אנטי-דיכאוניות אחרות - וולבוטריןורמרון.

  • תרופות המשפיעות על אנזים מסוים בתאי המוח אשר מגביר את תפקודם של נוירטרנסמיטורים שונים (MAOI) כוללות Nardil, Emsam,.Tranylcypromine

לעיתים החלפת סוג התרופה האנטי-דיכאונית בסוג אחר יכולה להוביל לשינוי. אופציה נוספת היא להחליף תרופה אנטי-דיכאונית בתרופה אחרת מאותו סוג. כמו כן, נמצא כי נטילת תוסף התזונה L-methyl folate (צורה של ויטמין B) יחד עם תרופות אנטי-דיכאוניות מסוג SSRI עשויה לסייע בוויסות הנוירוטרנסמיטרים במוח השולטים על מצבי הרוח.

  • הוספת תרופה: במקרים אחרים, הרופא ינסה להוסיף תרופה חדשה לטיפול התרופתי הקיים. הוספת תרופה עשויה לעזור כאשר התרופה הנוכחית מביאה להטבה מסוימת בסימפטומים אך היא לא מספקת. אופציה אחת היא הוספת תרופה אנטי-דיכאונית מסוג שונה, מה שנקרא טיפול משולב. אופציה אחרת היא הוספת תרופה שאינה מיועדת לטיפול בדיכאון בלבד (ליתיום, תרופות נגד פרכוסים או תרופות אנטי-פסיכוטיות כגון: אריפיפרזול, ברקספיפרזול וקוואטיאפין), מה שנקרא טיפול משלים. החיסרון בהוספת תרופות הינו סיכוי גבוה יותר לתופעות לוואי.

חשוב לציין כי לאנשים שונים יש תגובות שונות לתרופות. תרופה העוזרת לאדם אחד אינה בהכרח תעזור לאדם אחר, ולמרבה הצער הרופא אינו יכול לדעת מראש מהו השילוב הנכון עבור מטופל מסוים. הגעה לטיפול התרופתי הנכון יכול להימשך זמן ולכן חשוב להיאזר בסבלנות.

לחיות עם דיכאון עמיד לטיפול   

אדם עם דיכאון עמיד לטיפול עשוי לאבד תקווה בשל  חוסר היעילות של הטיפולים הרבים שנוסו. עם זאת, אותם טיפולים לא היו חסרי תועלת לחלוטין מאחר והגעה לטיפול התרופתי הנכון כרוך בניסוי וטעייה ואלימינציה. במילים אחרות, כל ניסיון "כושל" הוא צעד נוסף בדרך למציאת הטיפול המתאים. הדבר החשוב ביותר הוא לא לוותר, לא להתפשר ולא לקבל את הסימפטומים הדיכאוניים, שכן ככל שהסימפטומים נשארים זמן רב יותר כך הדיכאון קשה יותר לטיפול.     


מדריך מקצועי לטיפול באנשים אובדניים

בניגוד לטיפולים חשמליים שונים אשר מוכרים לרבים מסרטי הקולנוע, ונחשבים כטראומתיים עבור המטופלים, טיפול באמצעות גרייה מגנטית הינו קל למטופל באופן מפתיע. במהלך הטיפול, יושב המטופל בחדר, ומונחת קסדה על ראשו. האדם מרגיש תנודות קלות בלבד על ראשו, ולעיתים חש בכאב או באי נוחות, אשר נחשבים נסבלים. מטופלים שונים סובלים מהרעש, אך אותו ניתן לפתור באמצעות אטמי אוזניים הניתנים בטיפול. הטיפול אורך כ-15-30 דקות, וניתן מידי יום למשך תקופה מסוימת (כתלות במצב בו נמצא האדם ותגובתו לטיפול), מבלי צורך באשפוז או בהרדמה. למעשה, שגרת יומו של האדם במהלך הטיפול ולאחריו כלל איננה נפגעת, הוא מגיע לסשן טיפולי ומיד לאחריו משוחרר לביתו, מבלי הגבלות כגון צורך השגחה ואיסורי נהיגה.

כיום, הגרייה המגנטית מסייעת לאנשים במצבים נפשיים שונים ומגוונים, ונמצאה במחקרים רבים כיעילה ביותר. הגרייה המגנטית העמוקה מסייעת במקרי דיכאון, חרדה, הפרעת OCD, מצבי הלם, פוסט טראומה, כאב כרוני, סכיזופרניה וטיפול בהתמכרויות. בניגוד לטיפולים אחרים, אשר מצריכים משאבים שונים מהאדם כדוגמת טיפול נפשי אשר אורך מספר חודשים ודורש התמודדות ועשייה אקטיבית, או טיפול תרופתי בתרופות פסיכיאטריות, הטיפול בגרייה מגנטית אינו דורש את המחיר הזה מהאדם. מדובר ביתרון גדול, כיוון והסובלים ממצוקה נפשית ממשית לעיתים מתקשים מאוד למצוא את הכוחות לטפל בעצמם, במיוחד כאשר הטיפול דורש השקעה ומשאבים.

הגרייה המגנטית, עבור המטופל, הינה תהליך לא פולשני, אשר כמעט ואינו מסב אי נוחות מכל סוג והינו חסר תופעות לוואי ארוכות טווח. אצל מטופלים רבים, תוצאות הטיפול בגרייה מגנטית נשמרות למשך מספר שנים, בעוד אצל אחרים יש צורך בתחזוק מועט של הגרייה המגנטית, אשר תינתן לעיתים רחוקות יותר.

החיסרון העיקרי בגרייה המגנטית, הוא שרק כ-50% מהסובלים מקשיים נפשיים יגיבו לטיפול. לאחרים, במיוחד במצבים העיקשים בהם הטיפול היה יכול להיות כה משמעותי, הטיפול לא יסב שום שינוי.

נכון להיום, הטיפול בגרייה מגנטית עדיין נמצא תחת מחקר ואינו נמצא בשימוש מסחרי. הוא ניתן בחינם במחלקות פסיכיאטריות לחולים הנחשבים מתאימים על פי קריטריונים מסוימים. במידה ואכן ימצא כמתאים לשימוש מסחרי, הטיפול עשוי לשנות משמעותית את השוק המטפל במצבים נפשיים, ולהוות תחרות משמעותית הן לתרופות הפסיכיאטריות והן לפסיכותרפיה.

טיפול חדשני בדיכאון - עירור עצבי לא פולשני בעצב ה-Vagus

המצאה מהפכנית בעולם הטיפול בדיכאון: חוקרים מאוניברסיטת הרווארד ומהאקדמיה הסינית למדעי הרפואה חקרו מכשיר הגורם לעירור עצבי לא פולשני המונח בצורה חיצונית על האוזן (מכשיר הדומה לאוזניה ניידת).

transcutaneous VNS depression

עד כה חייבה פרוצדורה של עירור עצבי ניתוח פולשני, מסוכן ויקר, בו שתלו את המעורר העצבי במוח כדי להביא להקלה מתמשכת בסימפטומים דיכאוניים. כעת למטופלים הסובלים מדיכאון קליני יש תקווה חדשה! במחקר שבוצע נמצא ששימוש במכשיר הביא להפחתה משמעותית בסימפטומים הדיכאוניים של מטופלים עם דיכאון קליני.

השפעת מדיטציה וריצה על דיכאון - מחקר

מחקר חדש מציע כי שילוב של מדיטציית ‫‏מיינדפולנס‬ עם ריצה יכול להפחית דיכאון. מחקרים קודמים מצאו כבר כי תרגול אירובי לחוד ותרגול מדיטציה לחוד יכולים להשפיע על הבריאות הנפשית. המחקר שפורסם בחודש האחרון ב"Translational Psychiatry" - משלב את השניים.
חוקרים בתחום בריאות הנפש הבינו כבר מזמן כי שתי הפעולות (מדיטציה וריצה) לחוד יכולות לעזור בטיפול בדיכאון.
המחקר הנוכחי מציע כי שילוב של שתי הפעולות יחד, בשגרת היומיום יביא לשיפור ניכר בסימפטומים של דיכאון, יחד עם עלייה בפעילות המוחית.

המחקר כלל בסך הכל 52 משתתפים, אשר 22 מתוכם, מאובחנים עם דיכאון. במשך 8 שבועות, מדטו המשתתפים במשך 30 דקות בכל יום ובנוסף, ערכו פעילות אירובית באורך 30 דקות פעמיים בשבוע. החוקרים בדקו את היכולת שלהם להתרכז ואת מצב הרוח שלהם לפני ואחרי 8 השבועות.
22 הנבדקים שאובחנו עם דיכאון דיווחו על ירידה של 40% בסימפטומים שלהם. שאר המשתתפים במחקר (אלו שלא אובחנו עם דיכאון) דיווחו גם הם על ירידה במחשבות טורדניות, חרדה ועל שיפור כללי במוטיבציה.
ברנדן אלדרמן, מהחוקרים המובילים של המחקר משער כי השילוב בין מדיטציה לריצה מחזק את המכניזם של הנוירונים במוח. יש הטוענים כי ריצה למרחקים ארוכים הופכת בשלב מסוים לתנועה מדיטטיבית. בספרו של מיפהאם,  running with the mind of meditation, הוא מתייחס לכך שזה לא אותו הדבר שכן מדיטציה, לטענתו, מחייבת חוסר תנועה בעוד שבריצה, התנועה החוזרת על עצמה היא חלק מהטקס. עדיין, כל רץ מכיר את תופעת הקילומטרים הנעלמים (או ה-runners high) שהיא בעצם מצב אוטו-סוגסטיבילי והיפנוטי שהרץ נמצא בו. 

הקשר בין סימפטומים של דיכאון ופוסט טראומה לבין זמן האשפוז לאחר פציעה

לפי מחקר שנערך לאחרונה בGeneral Hospital Psychiatry, כאשר מגיע מטופל למיון בעקבות פציעה טראומטית ומראה גם סימפטומים של דיכאון ופוסט טראומה, תקופת האשפוז שלו עלולה להתארך.

החוקרים בדקו 460 מטופלים מעל גיל 18 שאושפזו במחלקת טראומה לתקופה של לפחות 24 שעות. נמצא כי 34% מתוך כלל הנבדקים אובחנו עם סימפטומים של דיכאון, 31% מהם אובחנו עם סימפטומים של פוסט טראומה  ו- 18% מהם אובחנו עם סימפטומים של דיכאון ושל פוסט טראומה.

כאשר נערכה השוואה בין נבדקים שאובחנו עם סימפטומים של דיכאון ו/או פוסט טראומה לבין אלו שלא אובחנו , נמצא שיש מתאם מובהק בין סימפטומים של פוסט טראומה ושל דיכאון לבין תקופת  האשפוז הכוללת.

היכולת לזהות מטופלים שמגיעים עם הסימפטומים אלו ולכן נמצאים בסיכון להתאשפז לזמן ארוך יותר, יכולה לעזור להתארגן בהתאם. בנוסף, זיהוי מוקדם יכול לאפשר התערבות פסיכיאטרית מוקדמת וכך לקצר את תקופת האשפוז ולשפר בריאות נפשית ופיזית.

 

מה הטיפול היעיל ביותר לדיכאון?

קיימות דרכים רבות לטפל בדיכאון, העיקריות שבהן הינן טיפול תרופתי ופסיכותרפיה. אולם, גם הפסיכותרפיה כוללת סוגים שונים של התערבויות אשר כולן הוכרו כיעילות על ידי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית (NIH). לרוב, כאשר אנשים שומעים את המושג פסיכותרפיה, התמונה הראשונה העולה בדמיונם היא פסיכואנליזה פרוידיאנית הכוללת 'שכיבה על הספה ודיבור על אמא'.

טיפול זה עדיין קיים, אך בנוסף אליו קיימים טיפולים נוספים שנועדו לסייע לאנשים להתגבר על הדיכאון במהירות האפשרית ולא רק באמצעות תהליך ארוך ממושך אשר עשוי להימשך חודשים רבים או אפילו שנים.

האיגוד הפסיכולוגי האמריקאי מציין כי הטיפול הנפשי מסייע למטופלים לזהות את הגורמים השונים התורמים להתפתחות ולשימור הדיכאון ולהתמודד בצורה אפקטיבית עם אותם גורמים פסיכולוגיים, התנהגותיים, בינאישיים ונסיבתיים.

במילים אחרות הטיפול כולל:

(א) זיהוי דפוסי חשיבה שליליים ועיוותים קוגניטיביים המובילים לתחושות של ייאוש וחוסר אונים.

(ב) זיהוי בעיות ספציפיות בחיי המטופלים התורמות לדיכאון, וסיוע למטופלים להבין כיצד ניתן לפתור או לשפר אותן.

(ג) לבנות תכניות לעתיד ולהציב מטרות ריאליות בכדי להביא לשיפור ברווחה הנפשית.

 

טיפול כזה יכול להימשך כ-20 מפגשים פחות או יותר באופן פרטני או קבוצתי. כלומר, אין הכרח באנליזה עמוקה בכדי לטפל בדיכאון.

 

סוגי התערבויות

שלוש ההתערבויות השכיחות ביותר לטיפול בדיכאון הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה בין אישית (IPT) וטיפול פסיכודינמי (PDT).  

 

  • טיפול קוגניטיבי-התנהגותי מסייע למטופלים לזהות ולשנות דפוסים קוגניטיביים והתנהגותיים הגורמים לגיבוש תפיסת עולם ותפיסת עצמי מעוותות ושליליות המובילות להתפתחות הדיכאון.

 

  • פסיכותרפיה בינאישית עוזרת למטופלים לזהות, להגדיר מחדש ולשנות קשרים בינאישיים לא בריאים הגורמים לדיכאון ואף מעצימים אותו.

 

  • טיפול פסיכודינמי מסייע למטופל לפתור קונפליקטים פסיכולוגיים פנימיים שלרוב נובעים מטראומות ילדות.

 

בנוסף, קיימות גם ההתערבויות הבאות: אקטיבציה התנהגותית, טיפול ממוקד פתרון בעיות, EMDR, חוויה סומטית- שיטת טיפול ממוקדת גוף (SE), טכניקות לניהול לחצים, מיינדפולנס, טיפול ממוקד חשיפה וכדומה.

ישנם מטפלים המשתמשים בשיטת טיפול אחת, לעומת זאת מטפלים אחרים משלבים מספר טכניקות והתערבויות בהתאם למצבו או לצרכיו של המטופל.

 

מהי ההתערבות היעילה ביותר?

לפי האיגוד האמריקאי להפרעות דיכאון וחרדה, CBT וטיפול ממוקד פתרון בעיות הוכחו כטיפולים האפקטיביים ביותר לדיכאון. יחד עם זאת, הפסיכואנליטיקאי קרל טישלר טוען כי מטופלים אשר סבלו בעברם מטראומות ילדות וחוו דיכאון במשך תקופה ארוכה וממושכת אינם מגיבים היטב לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד, ובדרך כלל טיפול קבוצתי או טיפול דינאמי קלסי יעילים יותר עבורם.

בשורה התחתונה, הכול תלוי במטופל.

בנוסף, האיגוד מציין כי שילוב של טיפול תרופתי ופסיכותרפיה מכל סוג שהיא מביא לתוצאות הטובות ביותר.

כמו כן, עבור מטופלים עם דיכאון קל עד מתון, מומלץ להתחיל עם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, ובמידה ואין שיפור משמעותי במצב הנפשי כעבור 8 שבועות אפשר להיעזר בטיפול תרופתי.    

 

קריאה קשורה נוספת על אפקטיביות של טיפול נפשי: 

טיפולים מבוססי מחקר בפסיכולוגיה <

אפקט הדודו בפסיכותרפיה <

שילוב טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי <

בקרו באוסף המאמרים של מכון טמיר לפסיכותרפיה על טיפול בדיכאון <

Google

טיפול בדיכאון
Rated 5/5 based on 74 reviews

טיפול בדיכאון

דיכאון

יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות(*)
אימות

הקוד שגוי





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר - סניפים

סניף תל אביב

רח' יגאל אלון 157
תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il

 

סניף חיפה

רח' ניצנים 5
מרכז הכרמל
חיפה, 3435427