טיפול בדיכאון - שיטות טיפול פסיכולוגי, מחקרים והמלצות קליניות 2019

דרג פריט זה
(145 הצבעות)
טיפול בדיכאון טיפול בדיכאון

 

טיפול בדיכאון

 שיטות לטיפול פסיכולוגי בדיכאון:

איך לצאת מדיכאון?

מחקרים, מטפלים, המלצות ועדכונים

 

במאמר שלנו נדבר על גישות הטיפול הפסיכולוגי הכי עדכניות בדיכאון, נכון למרץ 2019. 

נפתח בכמה מילים על טיפולים בדיכאון בעבר הרחוק.

אחר כך נתקדם לטיפולי הבחירה הפסיכולוגיים בדיכאון (First Choice):

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT), פסיכותרפיה בין-אישית (IPT), טיפול דינמי, טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT), מיינדפולנס וסכמה תרפיה.

 

נבחן מחקרים חדשים על היעילות של סמים פסיכדליים, כמו MDMA, פטריות הזיה וקטמין, שנמצאים כיום בחזית המחקר, לצד חומרים פסיכואקטיביים מוכרים יותר, כמו קנאביס רפואי ואלכוהול. 

נסקור גם טיפולים נוירולוגיים בדיכאון, כמו טיפול TMS באמצעות גריה מגנטית וטיפולים חדשים בנזעי חשמל (ECT).

נסתכל על טיפול טבעי בדיכאון, באמצעות מניעת שינה (כרונותרפיה) ופעילות גופנית, ולסיום  נציג את שלבי הטיפול בדיכאון קליני, אותם פרסם איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (APA).

 

מקווים שיהיה לך מעניין...  

 

מאמר על טיפול בדיכאון -  תוכן העניינים:

 

  1. טיפולים בדיכאון וחשיבותם

  2. ראייה היסטורית של טיפול בדיכאון

  3. שיטות טיפול פסיכולוגיות בדיכאון

  4. מה הטיפולים היעילים ביותר?

  5. טיפול התנהגותי קוגניטיבי בדיכאון

  6. טיפול פסיכודינמי בדיכאון

  7. פסיכותרפיה בין אישית לטיפול בדיכאון

  8. מיינדפולנס כשיטה לטיפול בדיכאון

  9. טיפול DBT לדיכאון

  10. סכמה תרפיה ודיכאון

  11. שיטות פסיכותרפיה חדשות לטיפול בדיכאון

  12. טיפול בדיכאון באמצעות גרייה מגנטית (TMS)

  13. טיפול בחשמל (ECT)

  14. פסיכדלים ופטריות הזיה לטיפול בדיכאון (פסילוסיבין)

  15. הפחתת שינה מפחיתה דיכאון

  16. נפש בריאה גוף בריא: השפעת פעילות גופנית על דיכאון

  17. תזונה ודיכאון

  18. המהלך הקליני של טיפול בדיכאון

 

טיפולים בדיכאון

אם עדיין לא שמת לב, תנופה חדשה ניכרת בזירת המגיפה העולמית שנקראת דיכאון

בשנים האחרונות חלה התקדמות מלהיבה בפיתוח טיפולים חדשים לדיכאון.

אחד השינויים המשמעותיים שחלו הוא שינוי התפיסה של הדיכאון, מהפרעה יחידה לטווח רחב של סימפטומים מתחומי הקוגניציה, הנוירלוגיה, הרגש וההתנהגות. 

 

אם יש לך שאלות, תגובות או תיקונים, אנא הוסיפו למטה.

מוזמנים ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה למטפלים קוגניטיביים-התנהגותיים מומלצים בתל אביב ובקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ. 

מבטיחים לעדכן כאן על פרסום מאמרים חדשים לגבי טיפולים בדיכאון. 

Depression Psychotherapy

חשיבות הטיפול בדיכאון

הפרעות דיכאון שכיחות ומשפיעות באופן שלילי על איכות החיים של מטופלים ובני משפחתם.

תכלס, זאת המחלה של המאה ה-21

דיכאון קשור לעלייה בשיעורי התמותה, לצריכה גבוהה של שירותי בריאות וכמובן לעלויות כלכליות גבוהות (שמטרידות את מקבלי ההחלטות).

הפרעת דיכאון קליני (דיכאון מז'ורי) צפויה להיות מדורגת במקום הראשון ברשימת ההפרעות הגורמות למועקה הרבה ביותר במדינות עם שיעורי הכנסות גבוהים בשנת 2030.

כיום היא מדורגת רק במקום הרביעי...

אז קדימה, שבו כמה דקות ובואו נעבור בקצרה על דרכי הטיפול הכי עדכניות שפיתחו מיטב החוקרים.

 

 

 

Depressiom Mental Health

 

טיפול בדיכאון בהיסטוריה

היפוקרטס, אבי הרפואה, התייחס לפני כ-2,300 שנים לשלוש דרכים מרכזיות להתמודדות עם דיכאון.

ממש מעניין לראות את הקשר והחיבור לראיה הפסיכולוגית והביולוגית העכשווית: 

1. שיקויים פסיכואקטיביים והרחת קטורת לבונה.  ואכן פורסם לאחרונה מחקר שמוכיח כי קטורת לבונה מפחיתה דיכאון !

2. ביטוי יזום של תוקפנות - במקום להאשים את עצמנו, האמין היפוקרטס שחשוב לבטא את הכעס החוצה, במקום פנימה, כלומר כלפי אובייקטים בסביבה. גישות הטיפול הדינמי קצרות המועד של תקופתנו, מבית מדרשם של דבנלו ומאלאן, רואים בהפניית כעסים כלפי האחר אמצעי חיוני לשיפור המצב הנפשי. 

3. חובה על האדם הדיכאוני לעסוק בפעילות גופנית - התעמלות, עבודה, או כל פעילות שיש עמה יצרנות. גם דרך זו מגובה היטב במחקרים עכשוויים - ראו סקירה בסוף המאמר. 

 

מה הם הגורמים לדיכאון? <

 

שיטות טיפול בדיכאון

נסקור כעת את שיטות הטיפול הפסיכולוגי העדכניות היעילות ביותר בדיכאון.

 

שיחות, תרופות או שתיהן יחד?

נקדים ונאמר כי פסיכולוגים קליניים ופסיכאטרים יודעים לומר כיום בוודאות כי טיפול פסיכולוגי באמצעות שיחות, פסיכותרפיה בין מטפל למטופל, חיוני ביותר, דווקא בגלל שדיכאון אינו מאפשר שיחה זורמת סביב שינוי פסיכולוגי. 

למרות תרומתן הרבה של גלולות הקסם הפסיכיאטריות, אף תרופה נוגדת דיכאון לא הבשילה עדיין לרמות הדיוק והיעילות שמציעים טיפולים פסיכותרפיים מבוססי מחקר.

 

ניתן לשער (בזהירות) שגם כאשר יתקדמו מדעי המוח ויצליחו לייצר שיפור סימפטומטי ברזולוציות עמוקות יותר, כמו דיוק טיפולי ברגש ייחודי או בקונפליקט ספציפיים, פסיכותרפיה תהיה עדיין הכרח לשינוי וריפוי. 

נכון להיום, לפי האיגוד האמריקאי להפרעות דיכאון וחרדה, שילוב של טיפול תרופתי נוגד דיכאון ופסיכותרפיה מכל סוג, מביא לתוצאות היעילות ביותר.

Depression First Line Treatments

 

הטיפולים הכי יעילים בדיכאון

שיטות הפסיכותרפיה המוכחות ביותר להפחתת דיכאון, שנבחנו במאות מחקרים קליניים מבוקרים,  הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) ופסיכותרפיה בין-אישית (IPT). 

רגע. יש כאן לפחות יוצא דופן אחד: מטופלים דיכאוניים הנושאים עמם טראומות ילדות (אותן נוטים לכנות כיום טראומה מורכבת) , אשר סבלו מדיכאון קליני לאורך תקופה ממושכת, אינם מגיבים היטב לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי קצר מועד. בדרך כלל טיפול קבוצתי או טיפול דינמי קלאסי יעילים יותר עבורם.

CBT ו-IPT מתמקדות שתיהן בזיהוי מוקדי הבעיה ובחתירה אקטיבית לפתרונה. שתי השיטות מוגבלות בזמן ומתמקדות בהווה, כאשר מטרת-העל שלהן היא לעזור למטופלים להשיב את חווית השליטה על תפקודם ועל מצב רוחם. בעוד שיטת CBT מתרכזת במחשבות, רגשות והתנהגות, והאינטראקציה ביניהן, שיטת IPT עובדת על היחסים הבין-אישיים בחיי המטופל, היבט התייחסותי שקשה להפריז בחשיבותו בתהליכי שינוי בדיכאון.

 

 

טיפול CBT בדיכאון

CBT, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא אחד הטיפולים המרכזיים בדיכאון. 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון

לפני כעשרים וחמש שנה הוצג לראשונה הטיפול הקוגניטיבי והקוגניטיבי-התנהגותי כטיפול פורץ דרך בדיכאון.

היו אלה עבודותיו המוקדמות של ארון בק בשנות ה – 70' שהתייחסו לדיכאון כתוצאה של מחשבות טורדניות שליליות ומודעות הרואות את העצמי, את החוויה ואת העתיד כאפלים וריקים.

בק הציע כי כל הפרעה פסיכיאטרית מאופיינת בתוכן קוגניטיבי ספציפי ומטרת הטיפול הפסיכולוגי היא לזהות ולשנות את העיוותים או ההטיות בחשיבה של המטופל ובסכמות הקוגניטיביות האידיוסינקרטיות שלו.

כיום, כמה עשרות שנים אחרי, אנחנו יודעים כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא מענה מצוין לטיפול בדיכאון. 

לפי גישתו של אלברט אליס, שפעל לצד בק בפיתוח הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, שילובים ספציפיים של תהליכים רציונליים ולא-רציונליים ושל התכנים שמשויכים אליהם, מייצרים נושאי ליבה שמייצרים בתורם להשלכות ספציפיות, לדוגמא - נראה ש״מצב רוח דיכאוני״ כולל נושאי ליבה של ״אובדן״ ורכיבי הערכה לא-רציונליים ספציפיים, הקשורים לתובענות ולדחיפה עצמית למטה. המקביל הפונקציונלי כולל אמנם את אותו ״אובדן״, אך לצידו העדפות גמישות וקבלה בלתי-מותנית כרכיבי הערכה ספציפיים.

לא זו אף זו, לפי מחקר שפורסם בכתב העת JAMA Psychiatry, צורות מגוונות של העברת טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, כמו טיפול קבוצתי, CBT בטלפון ואפילו שימוש בספרי עזרה עצמית, יעילים ממש כמו טיפול CBT אישי בדיכאון.

מה שעובד זה הטכניקה הטיפולית, ללא קשר למדיום הטיפולי באמצעותו היא מועברת. 

CBT Cognitive Behavioral Therapy 

איך CBT מפחית דיכאון?

אצל אדם אשר חווה אפיזודות דיכאוניות בעבר ישנה פגיעות קוגניטיבית מיוחדת למצב רוח דיספורי או דיסתימי. אדם כזה יטה לקשר תחושות מסוג זה עם הדפוסים הקוגניטיביים שליליים של חוסר תקווה וחוסר ערך עצמי אשר ליוו את האפיזודות הדיכאוניות.


מדובר בהתניה ברמה הקוגניטיבית והנוירונאלית אשר יכולה להשפיע על אדם גם זמן רב לאחר שאפיזודה דיכאונית חלפה או טופלה בהצלחה.

ההבדל בין אדם כזה לבין אדם אשר לא חווה אפיזודות דיכאוניות איננו ברמת מצב הרוח, משום שכל אדם יכול להיות נתון למצב רוח דיספורי או דיסתימי, אלא בפרשנות הקוגניטיבית המוצמדת אליה.

כך, מה שעבור אדם אחד יכול להתפרש באופן סתמי כמצב רוח חולף, יפעיל עבור אדם אשר חווה בעבר דיכאון דפוסי מחשבה הדומים לאלו שהיו נוכחים בזמן אפיזודה אקוטית.

מהרגע שהופעלו דפוסי מחשבה שליליים ורומניציות, יש בכוחם לשמר ואף להעצים את מצב הרוח הדיספורי.

הם מחוללים מעגלים של עיבוד קוגניטיבי-אפקטיבי שמזינים את עצמם, הולכים ומחמירים ועלולים להוביל בסופו של דבר להישנותה של אפיזודה דיכאונית מלאה.

כך למשל, המעגל יכול להתחיל במצב רוח ירוד, אשר בתגובה אליו מתעוררת ביקורת עצמית כגון "הנה אני שוב נופל לזה, אני פשוט בן אדם עלוב", דבר שיכול להעיב עוד יותר על מצב הרוח. [

כשמצב הרוח מחמיר עוד יכולות להתעורר מחשבות מייאשות כגון "זה לעולם לא יגמר" אשר מדרדרות את מצב הרוח עוד יותר, וכך הלאה (Fennell, 2004).

בקרב מטופלים שחוו בעברם דיכאון המלווה באובדנות, מחשבות אובדניות עלולות להיות מופעלות מחדש בקלות ובמהירות רבה יותר לנוכח התנודות במצב הרוח.

תהליכים קוגניטיביים כאלה הופכים עם הזמן ליותר ויותר אוטונומיים, והרגישות המוגברת למצבי רוח דיספוריים הולכת ומתחזקת.

COGNITIVE DISTORTIONS

 

עיוותי חשיבה בדיכאון

אהרון בק, מפתח שיטת ה-CBT, החל את דרכו הקלינית בניסיון להבין ולטפל בדיכאון מתוך נקודת ראות שונה מהפסיכואנליזה המסורתית, ממנה התאכזב כטיפול מוצלח בדיכאון. 

לפי בק, כשאנו מצויים בהשפעת מצב רוח מדוכדך, חולפות בתודעתנו מחשבות מגנות לגבי הדימוי העצמי שלנו -  סך ההישגים והכישלונות שמגדירים מי אנחנו בעיניי עצמנו. 

ב- 1979 פרסמו בק ועמיתיו את המאמר Cognitive Therapy of Depression, טקסט רב השפעה שסיפק לקלינאים קווים מנחים מדויקים לטיפול בדיכאון, לצד פרוטוקול טיפולי סטנדרטי שניתן לבחון במחקרים קליניים.
מאז צאת מאמריו של בק לאור, פורסמה כמות עצומה של מחקרים קליניים מבוקרים שמתקפים את יעילות הטיפול הקוגניטיבי לטיפול בדיכאון ובמניעת הישנות של דיכאון בעתיד.

 

מהם עיוותי החשיבה?

בק טען כי במצבי דיכאון אנו נוטים לתהליכים קוגניטיביים שמופעלים על ידי עיוותי חשיבה, שבכוחם לשנות את "האמת", להעצים את הנקודות החלשות שלנו ולהמעיט בחשיבותן של החוזקות.

ניקח לדוגמא שני עיוותי חשיבה שכיחים, שמאותגרים בטיפול CBT בדיכאון:

חשיבה מגדילה וחשיבה מצמצמת.

 

Thought Distortions in CBT

 

כאשר אנו נתונים תחת ההשפעה הקוגניטיבית המעוותת של "חשיבה מגדילה", יש לנו נטיה לנפח דברים הרבה מעבר לכל פרופורציה הגיונית.

כך למשל, ייתכן ועשינו טעות קטנה אך תחת אותה "חשיבה מגדילה" היא תיראה כמו אסון של ממש, מה שעלול להוביל לחשיבה קטסטרופלית שאינה תורמת במאום ומסבה סבל רב.

הטעות הקטנה עלולה להיראות לנו גורלית ובלתי הפיכה מה שיביא אותנו להכללה שגויה והרסנית לגבי עצמנו - "אנחנו כישלון חרוץ".

הרבה יותר הגיוני, יטען מטפל CBT, שלמרות שעשינו טעות כלשהי, סביר שהשלכותיה מצומצמות יותר.

שימו לב - זה לא עידוד וניחום, אלא בדיקה של הלך הרוח הדיכאוני אל מול המציאות המאוזנת.

 

בחשיבה מצמצמת, אנו נוטים להסתכל על החוזקות שלנו כמו היו חסרות משמעות, אינן חשובות ואינן מוערכות לחיוב על ידי הסביבה.

למשל, אדם דיכאוני יתקשה לספוג ולהנות ממשוב משבח על הצלחה או עבודה קשה שביצע. סביר שהוא יודה על המחמאה, אבל בתוך תוכו יתכווץ המשוב לממדים זעירים ויישכח במהירה.

שווה לקרוא על השלכותיה של חשיבה מצמצמת, בתופעה המרתקת של סינדרום המתחזה.

 

בטיפול CBT בדיכאון, המטפל עוזר למטופל לזהות את המלכודת של עיוותי החשיבה הללו. 

המטופל לומד כיצד להסיר ולהחליף את העדשה דרכה הוא מתבונן על המציאות.

כך, מטופלים לומדים לראות את המציאות בפרספקטיבה הנכונה, זו שלרוב קרובה יותר לדרך בה הם נראים לא הלך הרוח הדיכאוני.

 

 

אקטיבציה התנהגותית

הפעלה, או אקטיבציה התנהגותית , היא טכניקת טיפול, אחת מיני רבות, מתוך ארסנל הכלים הטיפוליים של מטפלי CBT, והיא מוכחת כיעילה מאוד לטיפול בדיכאון.   

יתרונה של הטכניקה מתבטא לא רק ביעילותה, אלא בפשטותה היישומית:

בעוד שמטפל CBT זקוק להכשרה מתמשכת, בדרך כלל של שנתיים או שלוש לאחר הסמכתו כמטפל בבריאות הנפש, הקניית כלי הטיפול באקטיבציה התנהגותית (BA) אורכת כ-5 ימים בלבד.

מטופלים רבים נעזרים בה גם ככלי לטיפול עצמי בדיכאון -  דרך מצוינת ומומלצת לעזרה עצמית. 

 

להלן הדגמה והסבר קצרים על אקטיבציה התנהגותית, מתוך ערוץ היוטיוב Therapist Aid

 

  

אם כן, המטופל לומד להתגבר על מכשולים וחסמים שמונעים ממנו לקחת חלק בפעילויות מהנות. הגישה נשענת על עקרונות ההתניה האופרנטית, תוך שהיא מעודדת את המטופלים להתחבר מחדש לחיזוקים חיוביים בסביבתם.

בשלב הראשון בטכניקת BA, המטפל מעביר אל המטופל ידע פסיכו-חינוכי (פסיכואדוקציה) כדי שיוכל להבין את הרציונל של האקטיבציה ההתנהגותית  ולעמוד על הקשר החשוב בין מחשבות, רגשות והתנהגויות בדיכאון. אחד היתרונות של "חינוך פסיכולוגי" כזה הוא הגברת המוטיבציה להשתתף ולהתמיד בטיפול.

Mood Diary in CBT Practice for Depression

 

דרך שכיחה נוספת ב-CBT היא ניטור של מצב הרוח באמצעות כתיבה יומית ביומן מצב רוח, באמצעותו ניתן לעקוב ביעילות אחר רגשות, מחשבות והתנהגויות, וקשרי הגומלין ביניהם.  המטפל ממחיש את המכניזם הפנימי בו התנהגות המנעותית מחמירה דיכאון, זאת באמצעות התייחסות להתנהגויות ספציפיות מחייו של המטופל. 

אחת הדרכים היעילות ביישום האקטיבציה ההתנהגותית היא תמיכה חברתית. מעבר לקשר עם המטפל, מומלץ להציע למטופל לבקש מחבר או מבן משפחה לעודד אותו לבצע את הפעילויות שהתחייב אליהן. 

בתחילת כל פגישה סוקרים המטפל והמטופל את התנהלות המטופל בין המפגשים, תוך התמקדות באופני הביצוע והיישום של מטלות האקטיבציה ההתנהגותית, זאת במטרה לבחון את ההתקדמות, לתקן אם והיכן שצריך ולהעריך את מידת המוטיבציה נכון לשלב הספציפי הנוכחי בהתערבות. במקרים של הצלחה המטפל מחזק את המטופל (מפרגן לו!). במקרים של המנעות, או כישלון בביצוע, מנסים השניים לפענח מה הסיבות ולמצוא פתרונות מותאמים אישית (יתכן, למשל, שהפעילות שנקבעה לא התאימה במדויק למטופל, לכן צריך לשנות בה את אופן התגמול או את מידת הקושי).

חשוב להדגיש כי מדובר בתרגול עקבי וארוך טווח, שדורש מהמטופל הדיכאוני להמשיך בהתמדה בתרגול האקטיבציה גם לאורך שבועות לאחר הטיפול. כאשר מפציע השיפור המצופה במצב הרוח, מעלים בקצת את מידת הקושי במדרג המשימות, אבל לא זונחים את תחזוקת הפעילויות הפשוטות יותר שנרכשו זה מכבר. 

בשלב הבא, עוברים לעבוד על הקוגניציות השליליות שמעוררות ומשמרות את הדיכאון.

CBT לדיכאון עובד בכל מיני דרכים:

טיפול קבוצתי קוגניטיבי-התנהגותי בדיכאוןטיפול בסקייפ, שימוש באפליקציות חדשות לייעוץ פסיכולוגי וספרות עשירה לעזרה עצמית.

 

יחד עם זאת,

אם אתם, או אדם קרוב אליכם, שרוי באפיזודה דיכאונית, אל תקלו ראש: 

חשוב להתייעץ עם איש/מקצוע. זה המענה האולטימטיבי, לפחות עד היום. 

 

טיפול CBT בדיכאון - מחקרים 

ראשית, ידוע לנו כיום כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי בדיכאון טומן בחובו יתרון חשוב:

כאשר CBT מועבר בשלב האקוטי של האפיזודה הדיכאונית מופחת הסיכוי להישנותו בעתיד.

 

שנית,  הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי בדיכאון נמצא יעיל יותר בהשוואה לתרופות. כלומר, לאחר הפסקת הטיפול בתרופות ישנו סיכוי גבוה יותר להישנות לעומת CBT.

 

להלן כמה מחקרים על יעילות של טיפולי CBT בדיכאון: 

במחקר אורך שערכו Fava et. al על פני שש שנים נמצא כי שיעור ההישנות עם טיפול תרופתי הגיע ל-90% בעוד ששיעור ההישנות עם CBT עמד על 40% בלבד.

החוקרים הציעו כי ישנו יתרון משמעותי לאסטרטגיה של טיפול תרופתי בשלב האקוטי יחד עם CBT, כאשר זה האחרון נמשך אל תוך שלב ה- Maintenance והטיפול התרופתי מופסק בהדרגה.

ממצא זה הינו בעל חשיבות משום שהוא מנבא את האפשרות שחולים בדיכאון כרוני לא ישארו תלויים בטיפול תרופתי לאורך שנים רבות, בשל הסיכון להישנות, אלא ייעזרו בפסיכותרפיה בתור טיפול החזקתי ומונע.

ההנחה היא כי המגמה של יעילות לטוות ארוך משקפת את העובדה כי בתהליך של CBT המטופלים רוכשים מיומנויות, או משיגים שינויים באופן החשיבה באופן שמספק עמידות וחוסן נפשיים ומגן עליהם מפני אפיזודות עתידיות.

עם זאת, ניתן גם לחלוק על כך: מחקר שהתקיים באוניברסיטת יורק, דווקא מלמד כי מטופלים דיכאוניים שעברו טיפול CBT קצר מועד, הראו התדרדרות כעבור שנה מסיום התהליך הטיפולי. 

Sigmund Freud

 

טיפול דינמי בדיכאון

הגישה הפסיכודינמית בטיפול פסיכולוגי מתייחסת לזרמים טיפוליים שהתפתחו בתוך הטיפול הפסיכואנליטי של זיגמונד פרויד. 

אחרי עשרות שנים של ביקורת חריפה ומושחזת כלפי יעילותו של טיפול דינמי להפרעות מצב רוח, ולדיכאון בפרט, נראה כי הטיפול הדינמי ארוך וקצר הטווח שב לחזית הבמה, כטיפול יעיל ויישומי בדיכאון.

 

עומקה של הגישה הפסיכודינמית אינו ניתן להחלפה, ועושר הידע שקיים בה מתגלם כיום לשיטות טיפול דינמי קצר מועד בדיכאון, בתוכן ניתן לציין את הטיפולים הדינמיים המובילים שהכי רלוונטיים להפרעות דיכאון:

טיפול EDT, טיפול דינמי מואץ (AEDP), טיפול מבוסס העברה (TFP) טיפול ממוקד בזמן, וטיפול אינטגרטיבי

במחקר שבחן את מידת יעילותו של טיפול בגישה פסיכודינמית בדיכאון, אשר התקיים במכון טוויסטוק באנגליה, נמצא כי 44% מהנבדקים שעברו טיפול דינמי בדיכאון ממנו סבלו, לא דיווחו עוד על תסמינים דיכאוניים כעבור שנתיים, זאת בהשוואה ל-10% בקרב הנבדקיים הדיכאוניים במחקר שטופלו באמצעות פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית.

 

  

טיפול בדיכאון עם פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

פסיכותרפיה בינאישית (IPT) מומלצת כאחת משתי שיטות הטיפול היעילות ביותר להפרעת דיכאון (השניה היא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית).

זוהי שיטת טיפול מובנית ומוגבלת בזמן המבוססת על התיאוריה הבינאישית ופותחה במיוחד לטיפול בדיכאון קליני. 

 

גישתו של המטפל בפסיכותרפיה בין-אישית היא רגועה ותומכת. המטרה היא להיות בן ברית של המטופל, כאשר מסגרת הזמן הקצובה נועדה לעודד את המטופל לפעול. הוא אמנם אינו מקבל משימות שבועיות או שיעורי בית אך עליו להתמקד במאמץ לפתור את הבעיות הבין-אישיות בחייו. הטיפול מתמקד באינטראקציה של המטופל עם הסביבה החיצונית ובמסגרתו בוחנים בעיקר את אירועי השבוע החולף.

כאשר המטופל מצליח במצב בין-אישי כלשהו, המטפל מעודד אותו ומחזק מיומנויות חברתיות ראויות. 

לא מפתיע כלל שבשנים האחרונות השיטה נכנסת יותר ויותר לחדרי הטיפולים. מדובר בשיטת טיפול קצרת-מועד, המאפשרת להתמקד בבעיות עכשוויות שמטרידות את האדם, תוך יציאה מנקודת הנחה (תמידית) שהאשמה אינה נובעת מהמטופל אלא תלוית מצב.

המטפל מסייע למטופל ללמוד כיצד לפתור בעיות ובכך מעניק לו כלים שיסייעו לו להתמודד באתגרים שיעלו בעתיד לבוא. השיטה עוזרת למטופלים לזהות, להגדיר מחדש ולשנות קשרים בינאישיים לא בריאים הגורמים לדיכאון ואף מעצימים אותו.

 

יעילות של IPT לטיפול בדיכאון

מחקרים רבים תומכים ביעילות של טיפול בין-אישי להפחתת דיכאון:

במטא-אנליזה שכללה 13 מחקרים נמצאו השפעות משמעותיות וחזקות של פסיכותרפיה בינאישית על דיכאון מג'ורי.

במטא –אנליזה אחרת שכללה 38 מחקרים נמצא כי שילוב בין טיפול פרמקולוגי בדיכאון (תרופות) יחד עם פסיכותרפיה בינאישית, יעיל יותר בהשוואה לטיפול פרמקולוגי בלבד (זה נכון במיוחד עבור מטופלים עם דיכאון מז'ורי כרוני, וקשור לצמצום שיעורי ההישנות). עם זאת, לא נמצא כי פסיכותרפיה בינאישית יעילה יותר מפסיכותרפיות אחרות שהוכחו יעילות לטיפול בדיכאון, כולל CBT.

ההחלטה האם לבחור ב- IPT או CBT, לפי הכותבים, תלויה לרוב בהעדפות המטופל.

כמטפלים, אנחנו מעריכים מאוד את השיטה ומצפים להתבססותה העתידית כטיפול פסיכולוגי נפוץ יותר בישראל, לשלל בעיות נפשיות.

 

 

טיפול בדיכאון באמצעות מיינדפולנס

דרך נוספת, המשויכת לגישת הגל השלישי של טיפולי CBT, היא שיטת מיינדפולנס.

השיטה מכונה טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT) והיא מהווה אלטרנטיבה יעילה במניעת הישנות של דיכאון במקום "טיפול תחזוקתי" שכרוך בנטילה כרונית של תרופות אנטי-דיכאוניות. 

שיטה זו פותחה לראשונה באוניברסיטת מסצ'וסטס על ידי ג'ון קבט-זין, אשר הקים ב-1979 את המרפאה הראשונה שעשתה שימוש בטכניקת המיינדפולנס לטיפול בחולים במחלות כרוניות שלא מצאו מרפא לכאביהם במסגרת הרפואה הקונבנציונלית.

מאז, מאות בתי-חולים ומרפאות ברחבי העולם אימצו את שיטתו של קבט-זין, ושילבו במסגרתם מרכזים המציעים גם טיפול MBSR וטיפולים שונים המתבססים על תרגול יומיומי של מדיטציית המיינדפולנס.

מחקר שפורסם בכתב העת Lancet  העלה כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי השיג שיעורי הישנות של 39% כעבור 68 שבועות של פסיכותרפיה, ושיעורי הישנות של 68% לאחר הפסקת הטיפול התרופתי. מכאן, שתסמונת "הפסקת התרופות" עשויה להסביר גם את שיעורי ההישנות שהשיג המיינדפולנס מבוסס טיפול קוגניטיבי (44%).

מחקר רפואי נוסף, שפורסם בכתב העת JAMA, מצא כי תרגול חצי שעה של מיינדפולנס כל יום מפחית סימפטומים של חרדה ודיכאון. 

חשוב לציין כי תסמיני הגמילה שמופיעים לאחר הפסקת השימוש בתרופות SSRI,  מפריעים להשפעות הפסיכותרפויטיות של המיינדפולנס, על כן פסיכולוגים מעריכים כי צמצום הדרגתי ומתמשך של נטילת תרופות יחד עם תקופת "התנקות" מסוימת לפני תחילת התרגול בשיטת מיינדפולנס יובילו להשפעות חיוביות חזקות יותר של הטיפול.

 

טיפול קוגניטיבי מבוסס-מיינדפולנס בהשוואה לטיפול תרופתי אנטי דיכאוני למניעת דיכאון חוזר - מחקר: 

מחקר זה בדק האם טיפול קוגניטיבי מבוסס מיינדפולנס (MBCT-TS) , ללא שילוב של טיפול תרופתי, יעיל יותר בהשוואה לטיפול תרופתי של נוגדי דיכאון, למטרת מניעה של הישנות דיכאון.

במחקר השתתפו 424  משתתפים שסבלו מלפחות 3 אפיזודות קודמות של דיכאון קליני, אשר טופלו בתרופות אנטי דיכאוניות.

המשתתפים חולקו ל-2 קבוצות. קבוצה אחת המשיכה בטיפול של תרופות אנטי דיכאוניות והקבוצה השניה טופלה ב MBCT-TS לאורך24 חודשי המחקר. התוצאות  הראו כי בקרב נבדקים עם היסטוריה של אפיזודות דיכאוניות חוזרות, MBCT-TS היה יעיל במידה דומה לטיפול תרופתי במניעת הישנות של דיכאון.

לשני סוגי ההתערבויות הייתה השפעה דומה גם על איכות החיים של המשתתפים וגם על הסימפטומים של הדיכאון שנשארו. שני סוגי ההתערבויות הפחיתו את חזרת הסימפטומים. המסקנה היא כי MBCT-TS יכול להוות אלטרנטיבה טיפולית לטיפול תרופתי מניעתי לדיכאון חוזר. 

 

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

טיפול DBT  פותח במקור עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית (בורדרליין) ונטיות אובדניות. אולם, אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש מצאו כי מיומנויות DBT עשויות לסייע גם בהקלת הסימפטומים הדיכאוניים של מטופלים אשר אינם נמצאים באשפוז פסיכיאטרי, וכן בסימפטומים של הפרעות נפשיות נוספות.     

מהו DBT?

טיפול DBT פותח על ידי ד"ר מרשה לינהאן על בסיס עקרונות הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי (CBT), הוא מתמקד בקבלה (accepting) של התנהגויות ומחשבות מזיקות ובלתי נעימות במקום בניסיונות להיאבק בהן. הרעיון המהותי של הטיפול הוא שמתן תוקף (ולידציה) להתנהגות מסוימת, למעשה מאפשר שינוי של אותה התנהגות. DBT אף מסייע למטופלים להכיר בכך שההתנהגויות ההרסניות שלהם (בעיקר פגיעות עצמיות) אינן בריאות ולכן הם מוכרחים לשנות אותן גם אם הם מקבלים אותן. תהליך השינוי של התנהגויות ודפוסי חשיבה עשוי להיתפס תחילה על ידי המטופל  כמציף או בלתי אפשרי, אך מטרת ה-DBT היא להפוך את התהליך לקל יותר להבנה ולביצוע.   

מודולים של מיומנויות DBT

 

ישנם 4 מודולים של מיומנויות DBT:

  • קשיבות (מיינדפולנס) -  מיומנויות אלו מלמדות את המטופל לשים לב ולקבל את הרגע הנוכחי מבלי לשפוט אותו. מטופלים לומדים כיצד להתבונן ולתאר אירועים באופן נייטרלי, מה שלבסוף מסייע בפיתוח מיומנויות תקשורת וחשיבה בהירות יותר.  
  • עמידות במצוקה (Distress Tolerance) - מיומנויות אלו מסייעות למטופלים לפתח כישורים יעילים יותר להתמודדות עם מצבי מצוקה, כולל אסטרטגיות של הסחות דעת זמניות, הרגעה עצמית, הרפיה וקבלה.    
  • ויסות רגשי (Emotional Regulation) -  מיומנויות אלו כוללות זיהוי של מקור הרגש ותגובה מותאמת אליו. המטופלים לומדים כיצד להתמודד בצורה הגיונית וראויה עם רגשות עוצמתיים.
  • יעילות בינאישית (Interpersonal Effectiveness) -  היכולת לנהל במיומנות סיטואציות חברתיות. מיומנויות אלו מתמקדות באינטראקציות בינאישיות כאשר המטרה היא להשיג או ליצור את התגובה או השינוי המבוקשים מבלי לפגוע ביחסים ובכבוד העצמי של המטופל.  

DBT ודיכאון

טיפול DBT מדגיש תיקוף (ולידציה) ועמידות רגשית, שני יסודות נפשיים שדרושים חיזוק ותרגות אצל מטופלים הסובלים דיכאון.

אדם המתמודד עם דיכאון מרגיש לעיתים קרובות חוסר ערך, מה שגורם לתחושה מציפה ועוצמתית של עצבות אשר אינה נותנת ולידציה לשום היבט בחייו.

DBT מציע אסטרטגיות התמודדות המאפשרות למטופלים לגעת באספקטים הכואבים והשליליים בחייהם ולהשתחרר מהם.

כמו כל טיפול פסיכולוגי, מדובר בתהליך שאורך זמן - בדרך כלל חצי שנה עד שנה - אך תוצאותיו יעילות.  

יומני דיווח

השימוש ביומן הינו מרכיב מרכזי ב-DBT , מטרתו לאפשר למטופלים לעקוב אחר התנהגויות ומחשבות בלתי מתקפות המשפיעות עליהם, אך גם כדי לתעד אסטרטגיות התמודדות יעילות.

חשוב שהמטופלים יישאו עמם את היומן בכדי לתעד ויביאו אותו למפגשים הטיפוליים הפרטניים והקבוצתיים על מנת שיוכלו לקבל משוב הן מהמטפלים שלהם והן מהמשתתפים האחרים בקבוצה.      

 

Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT

עבור מטופלים עם בעיות של שליטה עצמית מופרזת, פותחה שיטת טיפול בשם טיפול דיאלקטי התנהגותי עם פתיחות רדיקאלית (Radically Open- Dialectical Behavior Therapy- RO-DBT).

הווריאציה של RO-DBT אינה מתמקדת בשינוי דפוסי ההתנהגות והחשיבה של המטופל אלא מלמדת כיצד להפעיל אזורים במוח הקשורים לביטחון חברתי ופתיחות לחוויות חדשות,כמו גם להשתמש בתקשורת בלתי-מילולית על מנת לחזק קשרים חברתיים.  

mindfulness in DBT Therapy

 

סכמה תרפיה

סכמה תרפיה היא שיטת טיפול אינטגרטיבית המשלבת עקרונות ואלמנטים קוגניטיביים, התנהגותיים, חווייתיים ופסיכודינמיים. 

בהשפעת התיאוריה הקוגניטיבית של דיכאון, שכלל ג'פרי יאנג את מושג הסכמה הקוגניטיבית ופיתח את גישת הסכמה-תרפיה כשיטת טיפול עבור מטופלים עם הפרעות פסיכולוגיות כרוניות, בעיקר הפרעות אישיות. 

בעוד שקיים בסיס מחקרי מוצק ליעילות הסכמה תרפיה בטיפול בהפרעת אישיות גבולית, הפרעות אישיות מאשכול C הקשורות לחרדה (הפרעת אישיות נמנעת / תלותית / טורדנית כפייתית) הפרעת אישיות פרנואידית, היסטריונית ונרקיסיסטית- אין כיום עדות מחקרית מספקת ליעילותה של  הסכמה-תרפיה בטיפול בהפרעות כרוניות. 

במחקר שנערך לאחרונה נמצא כי לסכמה-תרפיה השפעות חיוביות על מטופלים עם קומורבידיות של דיכאון והפרעות אישיות מאשכול C.

ממצאים אלה העלו את השאלה האם סכמה-תרפיה יעילה גם לטיפול בהפרעות דיכאון.

 

שיטות  טיפול נוספות בדיכאון  

טוב, לא הגענו לכולן...

כמו שכתבנו בהתחלה, דיכאון והטיפול בו נחשבים כיום לנושא מחקרי שמושך חוקרים ופסיכולוגים רבים, וחידושים מתפרסמים כל הזמן בכתבי עת מקצועיים.

ניתן לקרוא כאן מאמרים על שיטות טיפול חשובות לדיכאון: 

 טיפול ממוקד פתרון

 EMDR

חוויה סומטית- שיטת טיפול ממוקדת גוף (SE)

טכניקות לניהול לחצים

טיפול CBT ממוקד-חשיפה ואחרות. 

נמשיך בבשורות על חדשנות טכנולוגית נוירולוגית בטיפולים בדיכאון.

 

טיפול באמצעות Dtms - גרוי מוחי עמוק

הקסדה החדשה של חברת בריינסווי הישראלית, היא בשורה של ממש עבור הסובלים מדיכאון.

הכנו לרגל האירוע מאמר מיוחד על הנושא.

 

טיפול בנזעי מוח (ECT)

טיפול בנזעי מוח (ECT) הוא טיפול פסיכיאטרי ותיק בדיכאון, שחוגג 80 שנות שימוש מוצלח ויעיל.

הטיפול כרוך בהתקפים אפילפטיים יזומים תוך שימוש בגירויים חשמליים, בעוד המטופל מצוי תחת הרדמה כללית וגופו רפוי באמצעות חומר שמפחית מתח בשרירים. 

בדיוק כמו בטיפול תרופתי, איש עדיין לא גילה את אופן הפעולה המדויק של ה-ECT על המוח, למרות שידוע כיום כי ההיפוקמפוס, והקישורים הנוירוליים אליו, מעורבים בתהליך התרפויטי המיטיב של הפרוצדורה (ההיפוקמפוס הוא איבר מוחי חיוני לקליטה, קידוד ועיבוד של זכרונות חדשים, מה שכנראה מסביר את תופעת הלוואי המרכזית - אובדן זיכרון זמני, או אמנזיה אנטרוגרדית, לאחר טיפול ECT). 

הסברה היא כי הגירוי החשמלי מתפשט לחלקים מוחיים עמוקים יותר המעורבים בוויסות מצב הרוח, וכי כאשר חוזרים על הפעולה שוב ושוב מתקיים תהליך של נרמול המעגלים העצביים המתווכים דיכאון. 

 מחקר חדש מלמד כי הטיפול יעיל באותה המידה עבור מטופלים דיכאוניים שעוברים אותו באופן רצוני או כפוי.

 

קנאביס רפואי ודיכאון

יעילותו של קנאביס רפואי, ובייחוד הקנבינואידים שנמצאים בו, נמצאים בשנים האחרונות בחזית המחקר הביוכימי, הן לטיפול בהפרעות נפשיות והן לעזרה עבור מטופלים המתמודדים הפרעות כאב כרוניות

מחקר אחרון, עליו דווח באתר מעריב, בוצע על ידי צוות חוקרים מאוניברסיטת וושינגטון. החוקרים בדקו את השפעת הקנאביס על מדגם ענק של 12 אלף מטופלים הסובלים מדיכאון וחרדה. הממצאים העלו כי שימוש מצומצם בחומר מועיל להפגת התסמינים אך שימוש ממושך דווקא מגביר בטווח הארוך. 

 

  

 

פסילוסיבין ודיכאון

פסילוסיבין (שנקרא גם טאוננקטל) , החומר הפעיל ב-"פטריות הזיה", נמצא תחת זכוכית המגדלת של הקהילה מדעית מספר שנים. למרות שפסלוסיבין הוא חומר מוכר לאנושות כבר אלפי שנים, השימוש בו אסור ברוב מדינות העולם, כולל בישראל.

לפטריית הקסם, כך משוער, יש אפקט חיובי בהפחתת  תסמינים דיכאוניים, באמצעות שינוי הפעילות המוחית באזורים המתווכים עיבוד רגשי. גם שישה חודשים לאחר הטיפול בפטריה, המטופלים שנבדקו במחקר עדיין הראו תוצאות חיוביות שהוסיפו לפחות בחלוף הזמן. למעשה, הן הרבה יותר יעילות בהשוואה לתרופות נוגדות הדיכאון החדישות ביותר.

פסילוסיבין shrooms by psyberartist shrooms by psyberartist

פטריות הזיה???

כן, תתרגלו. 

השימוש ב-"Shrooms" אמנם אינו חוקי עדיין במרבית מדינות העולם, למעט במסגרת מחקר אקדמי שאושר בוועדות רגולציה מחמירות, אך העתיד צופן להן גדולות ונצורות.

פסיכולוגים, פסיכיאטרים וחוקרי מוח רבים עודם מתנגדים בתוקף וטוענים בגנות השימוש העצמי בפטריות ההזיה. טיעוניהם מגובים בעדויוית קשות על תופעות לוואי שליליות וחמורות  - מפסיכוזה ועד התפרצות סכיזופרניה - כאשר השימוש בפטריות נעשה באופן לא מבוקר. יחד עם זאת, במידה וגל המחקרים הנוכחיים ימשיך בקצב הזה, הפטריות תהיינה בשנים הקרובות בבתי המרקחת, שהרי כידוע,  מה שעובד מנצח. 

מחקר חדש , שהתקיים בקולג' המלכותי בלונדון, בחן את השפעת הפסילוסיבין, התרכובת הפסיכדלית המצויה בפטריות הזיה, על קבוצה קטנה שמנתה שבעה נחקרים דיכאוניים שאינם מגיבים לטיפולים התרופתיים השכיחים. הממצאים העלו שהחומר עשוי להפחית באופן מתמשך סימפטומים של ההפרעה.  מחקרים עדכניים מלמדים אותנו כי החומר מעניק למשתמשים חוויה משמעותית. לא רק התנהגות - מסתבר שבקרב המטופלים שטופלו בפסילוסיבין נוצרו קשרים מוחיים חדשים, ממצא שמשתקף בבהירות בסריקות מוח שתיעדו החוקרים באמצעות MRI.

מניתוח התוצאות עולה גם שהחומר הפסיכדלי, פסילוציבין, עשוי לשנות השקפות כלליות של המטופל, כולל השקפה פוליטית מושרשת. לצד דיווחים של המטופלים על הרגשה ״מחוברת יותר לטבע״ לאחר טיפול של מספר חודשים בפסילוציבין, שניתן להם פעמיים בשילוב תמיכה פסיכולוגית מקצועית, הם אף הפגינו תזוזה על גבי הציר הנע בין עמדות סמכותניות לעמדות שדוגלות בעקרונות של חופש. חבל שהילארי לא ידעה על זה קודם... 

בנוסף לטיפול בדיכאון, הפטריות מציגות תוצאות מצוינות בטיפול בהתמכרויות, בעיקר כתומכות בגמילה הפיזיולוגית מטבק ומאלכוהול.

Ayahuasca and depression

 

איוואסקה (Ayahuasca)

ההבטחות הקליניות אותן מציעים חומרים פסיכדליים טבעיים לטיפול בדיכאון אינן מסתכמות בפטריות פסילוסיבין: גם איוואסקה (Ayahuasca), חליטת צמחים מדרום אמריקה, שצומחת פרא על גדות נהר האמזונס, מציעה הפחתה של תסמינים דיכאוניים. 

 

העשור הפסיכואקטיבי

אין מנוס מהכרה בכך שבעשור השלישי של המאה ה-21 ידרוך כוכבם של החומרים הפסיכואקטיביים: MDMA ל-PTSD, קטמין ל-OCD ולמניעת אובדנות, קנאביס לכאבים כרוניים ולאוטיזם ופטריות הזיה לדיכאון. 

הסמים הרלוונטיים עוברים בשנים אלו תהליכים מחקריים כל כך מואצים. ניתן להבחין ממש בגל של פרסומים מקצועיים על השילובים בין פסיכותרפיה לחומרים פסיכואקטיביים במרבית כתבי העת הנחשבים בפסיכיאטריה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה קלינית. 

 

תהליכי מדקליזציה גלובליים

"הבעיה" של חברות התרופות, שמיאנו עד לא מזמן לממן מחקרים קליניים מבוקרים להערכת טיפול בדיכאון, הולכת ונפתרת. זה נכון שמדובר בדרך כלל בחומר טבעיים שקשה יותר למסחר אותם או לרשום עליהם פטנט, אבל הצונאמי המחקרי מאלץ את ענקיות הפרמקולוגיה ליצור פתרונות יצירתיים יותר וללכת עם הזרם. 

אם כך, במקביל לאופנה המחקרית המתהווה, מתבצע חרש חרש תהליך מדקילזציה: מדקליזציה מתייחסת למעשה למירוץ האינטנסיבי של חברות התרופות הגלובליות במאמץ 'להשתלט על השוק' ולהגיש לנו את החומרים שיתוקפו כתרופות מרשם ממותגות, עם שמות מעוררי שלווה והתפייסות קיומית - כמוסות, טיפות, תרסיסי אף וזריקות. כל זה מתרחש בד בבד עם קמפיין האכזבה הציבורי מתרופות נוגדות הדיכאון מהדור החדש (ציפרלקס, סרוקסט, פרוזאק וקרובי משפחותיהן), שתיעלמנה, ניתן לשער, כבר בשנים הקרובות.  

נכון להיום המחקרים על השפעת הפטריות אינם ממומנים על ידי רשויות ממשלתיות ואקדמיות, אלא בעיקר באמצעות מיזמים פרטיים. 

מחקרים נוכחיים ועתידיים מתוכננים לבחון את האפקט של חומרים פסיכדליים טבעיים וסינתטיים על קבוצות נבדקים דיכאוניים גדולות יותר, לצד מחקרים שיערכו השוואה מקבילה לקבוצות של משתתפים שאינם סובלים מדיכאון. מהנתונים הקיימים כבר כיום, נראה שלחומרים פסיכדליים, הניטלים באופן תרפויטי מבוקר בשילוב טיפול פסיכולוגי נאות, יש פוטנציאל רב לסייע לדיכאוניים, בעיקר לאלו שאינם מגיבים לטיפולים קלאסיים.

Sleep and Depression

כרונותרפיה - מניעת שינה מפחיתה סימפטומים של דיכאון

במחקר שנערך לאחרונה באוניברסיטת פנסילבניה נמצא כי מניעת שינה חלקית (שינה רצופה של ארבע שעות ולאחריה ערות מלאה משך יממה שלמה), הפחיתה סימפטומים של דיכאון בקרב כמחצית מהסובלים ממנו.  בנוסף, יש מחקרים קודמים שמעידים כי אצל בני נוער שקיבלו 'טיפול בחסך שינה' הופחת שיעור המחשבות האובדניות. 

למרות היעילות של השיטה, בייחוד כשהיא משולבת עם טיפול באור, היא ממש קשה ליישום וכרוכה בשיתוף פעולה משמעותי מצד המטופלים וכן בסבל ואי-נוחות ניכרת. חשוב לזכור שבעיות שינה ובפרט קשיים בהירדמות או בהתעוררות, הם חלק אינהרנטי מהסימפטומים הנפוצים של דיכאון על דרגות החומרה השונות שלו. סיבות אלו ואחרות תורמות לכך שמניעת שינה אינה פופולארית במיוחד ככלי טיפולי. להפרעת דיכאון מאזו'רי (MDD) ישנם סיכויי הישנות גבוהים, ועל כן אנשי טיפול ממליצים להתמיד בטיפול אנטי-דיכאוני תרופתי ו/או פסיכותרפי על מנת למנוע הישנות זו.

מחקר שנערך לאחרונה ובדק את ההשפעות של תכניות התערבות אינטרנטיות למניעת הישנות של MDD, מצא כי השפעותיהן בעלות ערך טיפולי מגן ל-24 חודשים בלבד. המחקר קבע כי אין להן השפעה מגנה מהישנות לטווח הארוך.

aerobic exercise antidepressant effects 

 

פעילות גופנית והפחתת דיכאון

פעילות גופנית על סוגיה השונים, מדווחת באופן עקבי במחקרים כדרך טבעית ויעילה לשיפור הכושר הגופני והבריאות הנפשית. 

באופן ספציפי, ניתן לקרוא כאן מאמר ייחודי שלנו על הנושא - השפעה של פעילות גופנית על הפחתת דיכאון

 

Diet and Depression 

 

תזונה ודיכאון

הקשר בין תזונה לדיכאון מבוסס ומוכח במחקרים ובאינטואיציה האנושית, מזה שנים רבות.

משפטים ידועים, כמו ״נפש בריאה בגוף בריא״, או ״You are what you it״ מייצגים נאמנה את הזיקה בין מצב רוח לבין המזון שאנחנו אוכלים.

 

איך תזונה קשורה לדיכאון?

הקשר הסיבתי בין תזונה בריאה לבין שיפור מצב הרוח והפחתת דיכאון עובר דרך תהליכי חילוף החומרים בגוף, שבתהליך העיכול מזקקים

  • ויטמינים - כמו חומצה פולית ו- B-12. מזונות טבעיים,בעיקר פירות וירקות, מכילים ויטמינים אנטי אוקסידנטים, שתורמים להפחתת דלקתיות. הקשר בין דלקת גופנית לדיכאון מוכח כבר במחקרים. מחקר בריטי שפורסם ב-2019, בחן את הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין מצב הרוח, בקרב אוכלוסיה של 45,000 גברים ונשים, לאורך 7 שנים. החוקרים דיווחו על קשר חיובי חזק בין התדירות והכמות של אכילת פירות וירקות לבין שביעות רצון ומצב רוח חיובי: צריכה שגרתית של 10 מנות פירות וירקות ביום מעוררות תחושת שמחה וסיפוק שדומה בעצמתה לרגשותיו של מובטל שמצא עבודה טובה. מדהים... 
  • פחמימות - כמו תירס, שמכיל מגנזיום ומינרלים חיוניים אחרים שקשורים למצב רוח חיובי
  • חלבונים - כמו דגים ובשר, שעשירים בחלבון כמו אומגה 3
  • חומצות אמינו  - חומצות אמינו אינן מיוצרות באופן טבעי על ידי הגוף, וניתן לספקן רק בתזונה. למשל, מאכלים עתירי חלבון עשירים בטריפטופן. טריפטופן היא חומצת אמינו הכרחית לייצור סרוטונין, המוליך העיצבי שקשור ישירות בוויסות מצב רוח ודיכאון.

 

דיאטות מפחיתות דיכאון

ידוע כי תפריטי תזונה של דיאטות מסוימות קשורים להפחתת דיכאון ולשיפור מצב הרוח.

בין הדיאטות הללו: 

  • דיאטה ים תיכונית
  • דיאטה קטוגנית
  • דיאטת פליאו 
  • צמחונות

 

 

ענבים ודיכאון


יין ישמח לבב אנוש?

מחקר עכשווי חושף שתרכובת חדשה המופקת מענבים ומורכבת מהחומצה DHCA ומ- (malvidin-3'-O-glucoside(Mal-gluc, עשויה להיות מפותחת לכדי רכיב פסיכופרמקולוגי לטיפול בדיכאון. תרכובת טבעית זו עשויה לצמצם תסמיני דיכאון על ידי התמקדות במכניזם חדש שנתגלה, השוכן בבסיס ההפרעה. 

למרות שמחקרים קודמים הראו שפוליפנולים (תרכובות פיטוכימיקליות בעלות תכונות נוגדות חמצון) שמקורם בענבים הם בעלי יעילות מסוימת בוויסות אספקטים של דיכאון, רק לאחרונה נחשף במלואו מנגנון הפעולה הגורם לכך. המחקר החדשני, שממנו עלה ש-DHCA ו-Mal-gluc עשויים להביא בקרב עכברים לפיתוח חוסן נגד דיכאון שמקורו בלחץ, גורס כי טיפול באמצעות שני הרכיבים הללו תרם לוויסות תגובות דלקתיות מערכתיות וגמישות סינפטית של המוח, שני גורמים הקשורים לדיכאון. 

הקשר בין דיכאון לדלקות מסקרן חוקרים רבים.

במחקר ספציפי זה, מדובר בראיות קדם-קליניות חדשות לחלוטין, אשר תומכות לראשונה ביעילותו של טיפול במכניזמים פתולוגיים אלטרנטיביים במקרים בהם מתמודדים עם דיכאון אינם מגיבים לטיפולים המסורתיים.

 

 

תהליך הטיפול בדיכאון 

האגודה האמריקאית לפסיכיאטריה (APA) עדכנה לאחרונה את ההנחיות לטיפול בהפרעת דיכאון מג'ורי הכוללות המלצות לשימוש בתרופות אנטי-דיכאוניות, פסיכותרפיה וטיפול בנזעי חשמל (טיפול בשוק חשמלי ECT).

היות ומטופלים רבים עם הפרעת דיכאון מג'ורי מתמודדים גם עם הפרעות פסיכיאטריות נוספות (בין היתר התמכרויות), פסיכיאטרים נדרשים להעניק טיפול גם להפרעות אלו.

כמו כן, ישנם מטופלים הסובלים מסימפטומים דיכאוניים הקשורים להפרעה אחרת ואינם עונים על האבחנה של דיכאון מג'ורי, במקרים אלה יש לטפל על פי ההנחיות הנוגעות לאבחנה העיקרית.

 

חשוב לציין כי מחקר מטא-אנליזה עדכני הצליח להתחקות אחר השינויים בדפוסים המוחיים שקשורים בהחלמה מדיכאון, שינויים שניכרים לאחר פסיכותרפיה- טיפולי CBT או פסיכותרפיה פסיכודינמית. 

לאחר סיום של טיפול CBT בדיכאון, למשל, הראו מטופלים שסבלו מדיכאון קליני פעילות מוחית מופחתת בבליטה הקדם-מרכזית (gyrus precentral) השמאלית, אזור בקורטקס שממוקם באונות הקדמיות במוח ומעורב בתהליכי חשיבה ותהליכים רפלקטיביים. 

Depression Therapy Stages

 

שלב אקוטי

טיפול בשלב האקוטי מטרתו השגת רמיסיה (הפוגה) באפיזודה הדיכאונית וחזרה מלאה לרמת התפקוד הבסיסית ולשגרת החיים.

הטיפולים המומלצים למטופלים עם דיכאון קל עד בינוני הינם תרופות אנטי-דיכאוניות או פסיכותרפיה.

שילוב של טיפול תרופתי עם פסיכותרפיה עשוי להיות יעיל עבור מטופלים המתמודדים גם עם בעיות פסיכו-סוציאליות או בינאישיות, קונפליקטים תוך-נפשיים או קומורבידיות עם הפרעות מציר 2.

במקרים מסוימים, ניתן להציע גם טיפול בנזעי חשמל (ECT).

עבור מטופלים עם דיכאון חמור ללא סממנים פסיכוטיים, מומלץ על טיפול תרופתי, טיפול משולב של פסיכותרפיה וטיפול תרופתי או ECT. במצב זה לא מומלץ על פסיכותרפיה בלבד. עבור מטופלים עם דיכאון חמור וסממנים פסיכוטיים, כדאי להשתמש בתרופות אנטי-דיכאוניות ואנטי-פסיכוטיות עם או בלי פסיכותרפיה. גם טיפול ECT מהווה אופציה.

בחירת שיטת הטיפול הראשונית תעשה על פי המאפיינים הקליניים של ההפרעה כגון:

  • חומרת הסימפטומים
  • קיומן של הפרעות נוספות
  • העדפות המטופל
  • ניסיונות טיפוליים קודמים 


מאחר והיעילות של תרופות אנטי-דיכאוניות ניתנת להשוואה בין סוגי התרופות השונים, הבחירה הראשונית תתבסס בעיקר על תופעות לוואי צפויות, מאפיינים פרמקולוגיים (כמו תגובות בין תרופתיות), ביטחון השימוש בתרופה ועלות.

 

שלב מניעת הישנות

בשלב זה, הכרחי לבצע הערכה שיטתית של הסימפטומים וניטור תופעות הלוואי של התרופות, ההיענות לטיפול ורמת התפקוד.

על מנת להפחית את הסיכון להישנות של דיכאון, יש להמשיך את הטיפול התרופתי עם מטופלים שהגיבו אליו בצורה טובה ומלאה, באותו מינון למשך 4-9 חודשים.

כמו כן, בשלב זה טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הינו מומלץ ביותר.

עם מטופלים שהגיבו היטב ל-ECT יש לעבור לטיפול תרופתי הכולל שילוב של ליתיום עם נורטילין - תרופה המשמשת גם לטיפול בהפרעות חרדה וכאבים כרוניים.

אלטרנטיבה נוספת היא המשך טיפול ECT, במיוחד במקרים שבהם טיפול תרופתי ופסיכותרפיה נמצאו לא יעילים.

 

שלב השימור/התחזוקה

עם מטופלים שחוו 3 או יותר אפיזודות של דיכאון קליני או שמתמודדים עם דיכאון קליני כרוני כדאי להמשיך את הטיפול לשלב של שימור ותחזוקה (שלב זה נחוץ גם בקרב מטופלים בעלי סיכון מוגבר להישנות בשל סימפטומים שיוריים, גורמי לחץ פסיכוסוציאליים ממושכים והתפרצות ההפרעה בגיל צעיר).

שיקולים נוספים למעבר לשלב זה:

  • העדפות המטופל
  • סוג הטיפול שניתן
  • תופעות לוואי
  • קומורבידיות - תחלואה הנלווית של הדיכאון עם הפרעות נפשיות אחרות
  • תדירותן וחומרתן של אפיזודות דיכאוניות קודמות  - כולל פסיכוזה ונטיות אובדניות 
  • סימפטומים דיכאוניים שמתמידים גם לאחר ההחלמה

 

בקרב מטופלים רבים- במיוחד אלה המתמודדים עם הפרעת דיכאון כרונית וחוזרת או עם בעיות בריאותיות ופסיכיאטריות נוספות- יש צורך בהמשך טיפול ללא הגבלת זמן.

לאור הסיכון להישנות, חשוב בשלב זה לבצע ניטור קבוע ותכוף של מצב המטופל.

כמו כן, יש להמשיך עם התרופות האנטי-דיכאוניות שהובילו לרמיסיה בשלב האקוטי באותו מינון.

במידה והמטופל טופל גם בפסיכותרפיה שהתמקדה בטיפול בדיכאון, יש לשקול המשך טיפול תוך הפחתה של תדירות המפגשים.

ניתן להמשיך עם ECT רק במקרים שבהם הטיפולים האחרים נמצאו לא יעילים.

שלב הסיום

הפסקת הטיפול התרופתי צריכה להיעשות באופן הדרגתי ביותר ולהימשך לפחות מספר שבועות.

לפני הפסקת הטיפול חשוב להסביר למטופלים את סכנת ההישנות ולתכנן עמם תכנית לפנייה לטיפול במקרה שהסימפטומים חוזרים.

כמו כן, יש לבצע ניטור של מצבם לאורך מספר חודשים לאחר הפסקת התרופות. במידה והסימפטומים חוזרים, מומלץ לחזור לאותו טיפול שניתן בשלב האקוטי.

 

זכרו -

יש הבדל עצום בין לשרוד לבין לחיות.

צרו עמנו קשר לשיחת התאמה 

אנו מבטיחים שנעשה הכל כדי למצוא את המענה הכי מדויק 

עם מטפל או פסיכולוג בתל אביב

או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר בכל הארץ 

שלך,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809 

 

 

סיכמו: שיר אינדיג, סמדר שטינברג, שרית טופז וצוות מכון טמיר תל אביב

כתיבה: לאה מרקו, פסיכולוגית קלינית מומחיתעמרי לויתן, פסיכולוג קליני מומחה

 

מקורות:

 

אליצור, א', טיאנו, ש', מוניץ, ח' ונוימן, מ' (1998). פרקים נבחרים בפסיכיאטריה. הוצאת פפירוס, אוניברסיטת תל- אביב.

Baghai, T. C., Eser, D., & Möller, H.-J. (2008). Effects of different antidepressant treatments on the core of depression. Dialogues in Clinical Neuroscience, 10(3), 309–320.

 Adler, A. D., Strunk, D. R., & Fazio, R. H. (2015). What Changes in Cognitive Therapy for Depression? An Examination of Cognitive Therapy Skills and Maladaptive Beliefs. Behavior Therapy, 46(1), 96–109.

Barnhofer, T., Crane, C., Hargus, E., Amarasinghe, M., Winder, R., & Williams, J. M G. (2009). Mindfulness based cognitive therapy as a treatment for chronic depression: A perliminary study. Behaviour Research and Therapy, 47, 366-373.

Beck, A. T. & Alford, B. A. (2009). Depression: Causes and treatment (2nd ed.). Baltimore, MD: University of Pansilvania press. 

Beck, A. T. (1976). Cognitive therapy and the emotional disorders. Oxford, England: International Universities Press.

Beck AT, Rush AJ, Shaw BF, et al. Cognitive therapy of depression. New York: Guilford Press; 1979.

Bishop, S. R., Lau, M., Shapiro, S., Carlson, L., Anderson, N. D., Carmody, J., Segal, Z. V., Abbey, S., Speca, M., Velting, D., & Devins, G. (2004). Mindfulness: A proposed operational definition. Clinical Psychology: Science and Practice, 11(3), 230-241

Boere, E., Kamperman, A. M., van ’t Hoog, A. E., van den Broek, W. W., & Birkenhäger, T. K. (2016). Anterograde Amnesia during Electroconvulsive Therapy: A Prospective Pilot-Study in Patients with Major Depressive Disorder. PLoS ONE, 11(10), e0165392

Crane, C., Barnhofer, T., Duggan, D. S., Hepburn, S., Fennell, M. V., & Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness based cognitive therapy and self-discrepancy in recovered depressed patients with a history of depression and suicidality. Cognitive Therapy and Research, 32, 775-787.

Ekers, D., Webster, L., Van Straten, A., Cuijpers, P., Richards, D., & Gilbody, S. (2014). Behavioural Activation for Depression; An Update of Meta-Analysis of Effectiveness and Sub Group Analysis. PLoS ONE, 9(6), e100100.

Fava, G. A., Ruini, C., Rafanelli, C., Finos, L., Conti, S., Grandi, S. (2004). Six year outcome of cognitive behaviour therapy for prevention of recurrent depression. American Journal of Psychiatry, 161, 1872-1876.

Fennell, M. J. V. (2004). Depression, low self-esteem and mindfulness. Behviour, Research and Therapy, 42, 1053-1067.

Frecska, E., Bokor, P., & Winkelman, M. (2016). The Therapeutic Potentials of Ayahuasca: Possible Effects against Various Diseases of Civilization. Frontiers in Pharmacology, 7, 35

Goyal M, Singh S, Sibinga EMS, et al. Meditation Programs for Psychological Stress and Well-being A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Intern Med. 2014;174(3):357–368. doi:10.1001/jamainternmed.2013.13018

Jacobson NS, Martell CR, Dimidijan S. Behavioral activation treatment for depression: Returning to contextual roots. Clinical Psychology. 2001;8:255–270.

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Koretz, D., Merikangas, K. R., Rush, J., Walters, E. E., & Wang, P. S. (2003). The epidemiology of major depressive disorder: Results from the national comorbidity survey replication (NCS-R). The Journal of the American Medical Association (JAMA), 289(23), 3095-3105.

Kessler, R. C., Berglund, P., Demler, O., Jin, R., Merikangas, K. R., & Walters, E. E. (2005). Lifetime prevalence and age-of-onset distributions of DSM-IV disorders in the comorbidity survey replication. Archive of General Psychiatry, 62, 593-602.

Levinson, D., Zilber, N., Lerner, Y., Grinshpoon, A., & Levav, I. (2007). Prevalence of mood and anxiety disorders in the community: Results from the Israel national health survey. Israel Journal of Psychiatry and Related Sciences, 44(2), 94-103.

Ma, S. H., & Teasdale, J. T. (2004). Mindfulness based cognitive therapy for depression: Replication and exploration of differential relapse prevention effects. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 72(1), 31-40.

Maria K. Friborg, Jørgen V. Hansen, Per T. Aldrich, Anna P. Folker, Susie Kjær, Maj Britt D. Nielsen, Reiner Rugulies and Ida E. H. Madsen (2016) Workplace sexual harassment and depressive symptoms: a cross-sectional multilevel analysis comparing harassment from clients or customers to harassment from other employees amongst 7603 Danish employees from 1041 organizations. BMC Public HealthBMC series – open, inclusive and trusted 2017

Segal, Z. V., Williams, M. G., & Teasdale, J. D. (2002). Mindfulness-based cognitive therapy for depression: A new approach to preventin relapse. New York: Guilford press.

Smith, A., Graham, L., & Senthinathan, S. (2007). Mindfulness based cognitive therapy for recurring depression in older people: A qualitative study. Aging and Mental Health, 11(3), 346-357.

Schuch F, Vancampfort D, Firth J, et al. Physical activity and sedentary behavior in people with major depressive disorder: a systematic review and meta-analysis. J Affect Disord. 2017;210:139-150.

Schuch F, Vancampfort D, Richars J, et al. Exercise as a treatment for depression: a meta-analysis adjusting for publication bias. J Psychiatr Res. 2016;77:42-51.

Schuch FP, Vancampfort D, Firth J, et al. Physical activity and incident depression: a meta-analysis of prospective cohort studies. Am J Psychiatry 2018; 175: 631-648.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G. (1995). How does cognitive therapy prevent depressive relapse and why should attentional control (mindfulness) training help?. Behaviour, Research and Therapy, 33(1), 25-39.

Teasdale, J. D., Segal, Z. V., Williams, J. M. G., Ridgway, V. A., Soulsby, J. M., & Lau, M. A. (2000). Prevention of relapse/ recurrence in major depression by mindfulness-based cognitive therapy. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 68(4), 615-623.

Trinity College Dublin. (2018, June 28). People undergoing voluntary and involuntary ECT treatment have similar outcomes: Results provide reassurance for people who have had involuntary ECT, their families and healthcare providers. ScienceDaily. Retrieved July 5, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/06/180628120057.htm

Timonen, M., & Liukkonen, T. (2008). Management of depression in adults. British Medical Journal, 336, 435-439.

Wells, K. B., Stewart, A., Hays, R. D., Burnam, M. A., Rogers, W., Daniels, M., Berry, S., Greenfield, S., & Ware, J. (1989). The functioning and well-being of depressed patients: Results from the medical outcomes study. The Journal of the American Medical Association (JAMA), 262(7), 914-919.

Williams, J. M. G. (2008). Mindfulness depression and modes of mind. Cognitive Therapy and Research, 32, 721-733.

https://www.aafp.org/afp/2011/0515/p1219.html

https://research.vu.nl/ws/files/795790/Renner%20et%20al%202013%20CPSP.pdf

http://www.researchprotocols.org/2016/2/e65/

https://www.nature.com/articles/s41467-017-02794-5

http://www.apa.org/monitor/2015/02/magnets.aspx

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3225130/

http://www.maariv.co.il/lifestyle/health/Article-635945

https://www.newharbinger.com/blog/lonely-apes-die%E2%80%94-new-psychotherapy-chronic-depression-and-anorexia-nervosa

https://www.therapistaid.com/therapy-guide/behavioral-activation-guide

http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(16)00660-7/fulltext

http://neurosciencenews.com/nature-politics-psilocybin-8382/

https://www.pennmedicine.org/news/news-releases/2017/september/sleep-deprivation-is-an-effective-antidepressant-for-nearly-half-of-depressed-patients

https://www.news-medical.net/news/20180309/Internet-based-depression-treatment-has-no-long-term-protective-effect-study-shows.aspx

https://m.medicalxpress.com/news/2018-02-grape-derived-compounds-resilience-depression.html

 תמונות: Sutterstock

קריאה קשורה נוספת על אפקטיביות של טיפול נפשי: 

טיפולים מבוססי מחקר בפסיכולוגיה  <

אפקט הדודו בפסיכותרפיה  <

שילוב טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי  <

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר