טיפול בדיכאון אצל ילדים ובני נוער | אבחון, סימנים, טיפול והמלצות

דרג פריט זה
(32 הצבעות)
דיכאון אצל ילדים ובני נוער דיכאון אצל ילדים ובני נוער

דיכאון של ילדים ובני נוער

מהו דיכאון בילדות ואיך מטפלים בו נכון?

מהו חסך רגשי אצל ילדים?

מה הם תסמיני הדיכאון?

מתי כדאי לפנות למטפל רגשי לילדים?

הורים, בואו נקרא יחד. נראה מה מתאים לכל אחד ומה לא.

לפני הכל, אם אתם רוצים להתייעץ אתנו ולקבל הפניה למטפל/ת cbt מומלץ לילדים בתל אביב, או בקליניקות שלנו בכל הארץ, אנחנו כאן עבורכם. 

נוכל להסכים שמכולנו נדרשים כיום לדריכות, פרואקטיביות ועירנות, כדי לבחון מה עובר על הילדים שלנו. אין יותר טובים מכם במשימה הזו. בואו נשקול מה הדרך הנכונה להתקדם, באמצעות הכוחות הקיימים בבית ובמערכות תמיכה בסביבה. במידת הצורך, נדע להיות מספיק גדולים כדי לשקול אבחון וטיפול.

הנתונים די מדכאים, עם ילד אחד בממוצע בכל כיתה בבתי ספר יסודיים, מספר שגדל פי 2.5 בקרב בני ובנות נוער. 

לדברי פרופ' גיל זלצמן, פסיכיאטר ופסיכותרפיסט בהרצליה וראש המרכז לבריאות הנפש גהה, "ממחקרים מעודכנים נראה ששכיחות הדיכאון בקרב ילדים בבתי ספר יסודיים מגיעה ל‭.5%-3%-‬ אצל ילדים קטנים יותר שכיחות התופעה היא בשיעור של ‭.1%-0.5%‬ סביב גיל ההתבגרות מאמיר המספר ל‭,12%-8%-‬ כשהוא נפוץ פי שניים בנערות".

גם בשירות הפסיכולוגי הייעוצי (שפ"י) של משרד החינוך (בחוברת הנחיות שמומלץ לקרוא) מכירים בבעיה ומשקיעים מאמצים רבים במתן מענים התואמים לצרכי התקופה.

דיכאון ומחשבות התאבדות אצל בני נוער, המשתקף אליהם דרך מסך, נמצאים לפי מחקר אמריקאי עדכני בעלייה דרמטית, בעיקר בקרב נערות, נתון שנמצא בהלימה עם הסטטיסטיקה המדווחת בעמותת ער"ן. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ממליצה לבחון את מצבם הנפשי של נערים בני 12 אחת לשנה לפחות ובאנגליה יתוגבר מערך התמיכה הנפשית לילדים.

מדיווחי ארגון חברות הביטוח האמריקאי מדווחת עליה של 66% בשיעור הדיכאון הקליני בקרב בני נוער.

למעוניינים ביותר נתונים - קראו כאן את סקירת הספרות על התנהגות אובדנית בילדים ובני נוער,  אותה כתבה ד"ר סנדרין בורשטיין ליפסיקס מעמותת "בשביל החיים"

 

איך נראה דיכאון אצל ילדים

עצבות אצל ילדים היא נורמיטיבית לחלוטין, גם דכדוך, אך לעיתים עלולים אלו לבשר על התפתחות דיכאון. המציאות בשטח היא שהפרעות דיכאון מצויות בשנים האחרונות בעלייה מתמדת, בקרב מבוגרים, אך גם אצל ילדים ומתבגרים. 

דיכאון אצל ילדים ובני נוער יכול לבוא לידי ביטוי בדרכים רבות, החל מהידרדרות בלימודים, דרך מיחושי גוף שונים ועד אמירות אובדניות. לרוב, הדרך המתאימה ביותר לטיפול בדיכאון היא טיפול CBT לילדים. 

לרוב יופיעו יחד מספר סימפטומים: 

  • התפרצויות בכי
  • עצבות
  • ירידה במעמד החברתי
  • עייפות
  • שעמום
  • חוסר מוטיבציה לעסוק בתחביבים ובחוגים
  • ריבים תכופים עם אחים או חברים

חלק מהראיות המחקריות מצביעות על כך שדיסתימיה שכיחה יותר בקרב ילדים בהשוואה לדיכאון מז'ורי (דיכאון קליני), אבל היחס הזה מתהפך בגיל ההתבגרות. כמו אצל מבוגרים – השכיחות של דיכאון מז'ורי גבוהה מהשכיחות של דיסתימיה אצל בני נוער.

בשיח עם ההורים, תופענה תלונות חוזרות על כאבים (ללא ממצא פתולוגי), תחושת חוסר אונים מול סיטואציות לא מאוד מורכבות, דימוי עצמי נמוך, שינויים בהרגלי האכילה והשינה ועיסוק מרובה בנושא המוות, בין אם במחשבות או בכתיבה או בשיחות. 

אין צורך בהופעת כל הסימפטומים - הופעת שניים או שלושה מהם כבר צריכה להדליק נורה אדומה. יש לציין כי לא בהכרח תופיע עצבות – הסמן המובהק לכאורה, עצבות יכולה להתבטא גם בעצבנות או בחוסר שקט ותסכול, בדומה לדיכאון סמוי או מוסתר אצל מבוגרים

נסו לשמור על איזון בין גמישות מחשבתית לבין ערנות: הילד/הילדה משתנים במהירות עצומה ואתם לא יכולים לצפות מה יקרה- או מי הם יהיו- מחר. נסו לשמור על איזון, לשחרר שליטה ועם זאת להמשיך להיות מקור לתמיכה עבור הילד.

דיכאון ילדים ונוער

דיכאון הוא אחת מהפרעות המצב רוח הנפוצות ביותר, וההערכה היא כי הוא פוגע בכ-5% מאוכלוסיית העולם המערבי.

בניגוד לאינטואיציה, לא צריך ניסיון חיים וצבירת מכאובים נפשיים כדי לפתח דיכאון. ילדים אינם בהכרח "שמחים באופן טבעי" ותסמינים דיכאוניים ניתן לקלוט בעין חדה כבר בקרב תינוקות בחודשים הראשונים לחייהם (המאפיינים יתמקדו במיעוט של קשר עין, מבטים עצובים והימנעות ממשחק). 

הביטוי החיצוני של דיכאון אצל ילדים משתנה יחד עם גילם הכרונולוגי. למשל, ילדים מתחת לגיל 3 יבטאו דיכאון באמצעות הבעות פנים, דפוסי שינה, אכילה ומשחק, וזה שונה מהמופע של דיכאון אצל ילדים בני 9 עד 12. הסימפטומים המרכזיים, של אנהדוניה, חוסר תקווה, שינה מוגברת ונסיגה חברתית משתנים עם הגיל, ויש להם נטיה להחמיר. בהמשך, ניצנים ראשוניים של דיכאון אצל ילדים מופיעים בגיל ההתבגרות, כאשר קיימים מתבגרים לא מעטים אשר סובלים מאפיזודה דיכאונית של ממש כבר בגילם הצעיר.

דיכאון בגיל ההתבגרות עלול לפגוע במכלול תחומי חייו של המתבגר, שנמצא בשנים סוערות ולא קלות כשלעצמן, אך גם בשנים קריטיות מאוד להתפתחותו האישית ולעתידו. יתרה על כן, דיכאון בגיל ההתבגרות עלול להגביר משמעותית את הנטייה לניסיונות אובדניים. דיכאון אצל ילד או מתבגר הוא מצב שנחשב מסוכן ומאיים ויש לטפל בו במהירות. 

מסיבות אלו, חשוב לא רק לטפל נכון בדיכאון כשהוא מופיע, כי אם גם ללמוד כיצד ניתן לצפות את בואו בעזרת זיהוי גורמי סיכון והתנהגויות אופייניות, ולנסות למנוע אותו מבעוד מועד. 

 

רבע מהבנות עד גיל 14 מראות סימפטומים של דיכאון

רבים מאיתנו מדברים בערגה וגעגוע על גיל הנעורים. כנראה שהזיכרון שלנו סלקטיבי, או שחלה תפנית חדה במצב רוחם של בני ובנות דור ה-Z והמילניאלים: 

מחקר שנערך לאחרונה על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטה בלונדון, מצא שכ-25% מהמתבגרות בגיל 14 מראות סימפטומים וסימנים של דיכאון.
עוד נמצא, כי רבים מההורים אינם מודעים כלל למצבן הנפשי של בנותיהם המתבגרות. בפרט, הערכת החסר של ההורים את מצבן הנפשי של המתבגרות הייתה הרבה יותר גבוהה בהשוואה לזו של המתבגרים. במילים אחרות, יתכן שהורים נוטים להתייחס לסימפטומים דיכאוניים אצל בנות כנורמטיביים. מירב הדאגות ההוריות הופנו כלפי הבנים המסתגרים יותר, אלו שקולם אינו נשמע והם נוטים להיות שקטים ומכונסים.

היכולת להתייעץ באופן אנונימי, למצוא מקורות הזדהות ולתת מילים לקשיים שבני הנוער חווים, יכולים להיות אחד הגורמים לכך שהוריהם מדווחים כי הם אינם מבחינים בסימני מצוקה.
בנוסף, הנתונים מצביעים על כך שבני נוער, יותר מתמיד, מבקשים עבור עצמם טיפול פסיכולוגי, משתפים אתו פעולה ומוצאים באמצעותו מזור לקשייהם.

 

האם חייבים לפנות לייעוץ ועזרה מקצועית עם ילד שמתמודד עם דיכאון?

התשובה חד משמעית - כן. פנייה לטיפול נפשי מתמשך אינה הכרחית בשלב בראשון, אבל חשוב מאוד לבדוק מה קורה, עם המחנכת, עם היועצת ועם דמויות מקצועיות. מוזמנים להתייעץ איתנו אם אתם מתקשים לחשוב על אוטוריטה מקצועית זמינה בסביבתכם. 

חשוב גם לדעת שדיכאון אצל ילדים ומתבגרים אינו חולף בדרך כלל באופן ספונטני או טבעי,  זה לא חלק מהשלבים הטבעיים בהתפתחות הילד ובהסתגלות לחיים. 

בדיכאון המופיע אצל ילדים חייבים לטפל מוקדם ככל הניתן.

children suicide ideation and intervention

ילדים בדיכאון עלולים להרחיק לכת ולפתח מחשבות וכוונות אובדנות, בעיקר כאשר מדובר בגיל הנעורים, כאשר עלול להיות מעורב בדיכאון גם שימוש בסמים או צריכת אלכוהול, וכן יש להתייחס בכובד ראש לזמינותם של אמצעים שעלולים לסייע בניסיון התאבדות. 

 


הסיבות לדיכאון אצל מתבגרים והטיפול בו

כמו אצל מבוגרים, הסיבות לדיכאון אצל ילדים ובני נוער רבות ומגוונות: גנטיות, פסיכולוגיות, משפחתיות, תורשתיות ואפילו תרבותיות. 

בטיפול פסיכולוגי לא חייבים למצוא את הסיבתיות לדיכאון, ניתן לטפל במצב עצמו ע"י מתן כלים לילד שישנה את אופן חשיבתו. כיוון שדיכאוניות פוגעת באופן החשיבה, שנעשית שיפוטית ושלילית, נתמקד בהפיכת החשיבה לחיובית ונעימה יותר, כזו שלא תחזק רגשות שליליים אלא להיפך, תשפיע לטובה על מגוון הרגשות.

בנוסף, נחזק את הילד להאמין שוב בעצמו ולשוב לתחביביו ולימודיו. נלווה אותו בדרך חזרה לחיק חבריו, נבחן ונשפר את הכישורים החברתיים ונלמד אותו כיצד להתמודד עם רגעי מצוקה מאיימים ומעוררי חרדה. הטיפול בדיכאון עשוי להיות משולב עם טיפול תרופתי, תלוי בחומרת המצב.

להורים שמעוניינים להרחיב, ניתן לקרוא כאן את ספרו של פרופ' ישראל אורבך ז"ל, מהמומחים המובילים בעולם בחקר האובדנות, "ילדים שאינם רוצים לחיות". יש בו באמת הכל. 

 

 

דיכאון אצל ילדים ובני נוער

 

טיפול בדיכאון אצל בני נוער וילדים

 

 

טיפול פסיכולוגי

 

ישנן לפחות 3 שיטות טיפול יעילות ביותר לטיפול בדיכאון בקרב מתבגרים, שנמצאו מוכחות במחקרים קליניים מבוקרים. תוכלו ללחוץ על הקישור ולקרוא בהרחבה על כל אחת מהן:

לשיטת CBT יש את הוותק ובסיס המחקר הנרחב ביותר ביחס ל-IPT, ל-DBT ולכל שיטת טיפול אחרת בדיכאון אצל מתבגרים.

זו הסיבה ש-CBT נחשבת בקרב קלינאים ל"תקן הזהב" לטיפול בדיכאון בילדות ובשנות ההתבגרות.

אבל אפשר יותר טוב: 

שילוב של CBT יחד עם תרופות נגד דיכאון הוא הדרך היעילה ביותר בהתמודדות עם דיכאון אצל נערים ונערות, כך מלמד מחקר שפורסם בכתב העת JAMA  שהשווה בין יעילות של טיפול באמצעות תרופות בלבד או CBT בלבד.

 

טיפול תרופתי בדיכאון אצל ילדים ומתבגרים

פסיכיאטרים לילדים ונוער, פסיכולוגים קליניים לילדים ומתבגרים ויועצות חינוכיות מביאים עמדה מהוססת כלפי טיפול בדיכאון אצל ילדים ומתבגרים באמצעות תרופות נוגדות דיכאון.

עמדה מקצועית זו אינה נשענת רק על "רתיעה מתרופות פסיכיאטריות".

בשני העשורים האחרונים פורסמו מחקרים רבים שמתייחסים לתופעות הלוואי של התרופות, שהמטרידים בהם קישרו בין טיפול תרופתי בנוגדות דיכאון לבין תוקפנות, אשפוז פסיכיאטרי ואפילו מחשבות אובדניות.

במציאות, כרגיל, נדרש איזון ושיקול דעת:

לחומרים מעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין סלקטיביים (SSRI) ולמעכבי ספיגה מחדש של סרוטונין-נורפינפרין (SNRI) יש יכולת להפחית סימפטומים של דיכאון אצל ילדים ומתבגרים - כמו גם לעזור בטיפול בהפרעות חרדה אצל ילדים ובהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) -

אלא ששיווי המשקל בין היתרונות לבין החסרונות ותופעות הלוואי של תרופות אלו משתנה באופן משמעותי ומחייב בקרה מקצועית שוטפת, כך לפי מחקר מטא-אנליזה שפורסם לאחרונה

 

 

 

התמודדות של ילדים עם אובדן, שכול ואבל

אובדן אדם יקר הוא אחד האתגרים הנפשיים הקשים ביותר לכל אדם. אבל הוא תהליך אינדיבידואלי רב עוצמה, שכל ילד ומתבגר חווים באופן אחר. אצל ילדים יש תהליך חשוב של תפיסת מושג המוות: שהחל מגיל 5 בערך מתחילים לתפוס את קביעות המוות וזקוקים לתהליכי עיבוד אבל משלהם, בהתאם לגיל וליכולותיהם הרגשיות. יש לאפשר להם לשאול שאלות, לברר ולדבר על האדם שנפטר, גם אם זה לא פשוט להורה המתאבל בעצמו.

דבר נוסף שצריך לזכור כשמדובר באבל הוא שצריך לאפשר לכל ילד להתאבל בדרכו, בקצב שלו ובעזרת מקורות התמיכה העומדים לרשותו: אובדן הוא חוויה אוניברסלית, אבל קיימת שונות רבה באופן בו אנשים שונים מתאבלים. מתי מסתיים האבל? קשה לומר מה מגדיר תהליך אבל שלם. אמנם יש כמה מודלים פסיכולוגים לאופן שבו תהליך האבל אצל ילדים מתקדם בשלבים. 

 

 

 

 

דיכאון ופעילות גופנית בקרב בני נוער

סיכמה: סמדר שטינברג, מתוך Psychiatric Times

בתקופה כמו אחרי פסח או אחרי החגים, רבים מאיתנו עושים מאמצים ניכרים להתאמן ו"לחזור לכושר". לא רק בשביל הדיאטה והמראה החיצוני: הן הבריאות הגופנית והן הבריאות הנפשית מושפעות במידה ניכרת מאימון גופני. ידוע זה מכבר שלפעילות גופנית יש השפעה חיובית על מידת הדכאון בקרב מבוגרים, אך האם הדבר תקף גם לילדים ולבני נוער?

מחקר ראשון בדק את הקשר בין דכאון מז'ורי לפעילות גופנית בילדות. במחקר נבדקו 795 ילדים בני שש בנורווגיה, והם נבדקו שוב בגילאי 8 ו-10. בכל בדיקה כזו נערך ראיון אבחוני עם ההורים ועם הילדים, ומידת הפעילות הגופנית נבדקה באמצעות מכשיר אלקטרוני שהילדים לבשו במשך שבוע. התוצאות הראו כי פעילות ברמה בינונית עד נמרצת בגיל 6 ניבאה פחות סימפטומים של דכאון שנתיים לאחר מכן, וכמו כן פעילות ברמה בינונית עד נמרצת בגיל 8 ניבאה פחות סימפטומים של דכאון שנתיים לאחר מכן. לא נמצא קשר בין מידת וסוג הפעילות בישיבה לבין דיכאון.

 

דיכאון בני נוער והתעמלות ריצה ופעילות גופנית

 

מחקר שני נערך על מתבגרים לאורך 11 שנים. מעל אלף מתבגרים (גיל ממוצע: 13) מילאו שאלונים ב-4 נקודות זמן שונות עד לגיל 21. דכאון הוערך לפי הדיווח העצמי של הנערים והנערות באמצעות שאלון מוכר ומתוקף. גם מידת הפעילות הגופנית הוערכה על פי דיווח עצמי לגבי מידת הפעילות בשבוע שלפני מילוי השאלון. נמצא כי מידת הפעילות הגופנית פחתה עם הזמן בעוד הסימפטומים של דכאון התרבו עם הזמן. רמת דכאון גבוהה במדידה ההתחלתית נמצאה כקשורה להפחתה רבה יותר בפעילות הגופנית. החוקרים מציעים שאיתור סימפטומים דכאוניים בסביבות גיל 13 יכול להביא לטיפול שימנע את ההפחתה בפעילות הגופנית ואת העלייה בסימפטומים של הדכאון.

 

 

האם התאבדות אצל בני נוער מדבקת?

בחינת חיפושי אינטרנט אחר המלה "התאבדות" בעקבות הסדרה 13 סיבות(13 Reasons Why): 
"13 סיבות" היא סדרה של "נטפליקס" העוקבת אחר ההכנות שעורכת דמות של בת נוער בדיונית בדרך להתאבדות. סיומה של הסדרה בסצינת התאבדות בת שלוש דקות שלמות. הסדרה עוררה סערה לא קטנה ברשת ומחוצה לה, ודיון ער בהשלכות של סדרה כזו:

  • האם היא הופכת את ההתאבדות לדבר נחשק?
  • האם ההפך הוא הנכון, והיא מעלה את המודעות לקיומה של התופעה?

במחקר המוצג להלן בחנו החוקרים האם חיפושי האינטרנט אחר "התאבדות" השתנו באופן כלשהו בעקבות הסדרה.

החוקרים השתמשו ב"Google Trends" שמאפשר בדיקת התנועה ברשת לגבי חיפושים שונים. הם בדקו חיפושים אחר המלה "התאבדות" בתחומי ארה"ב ובחנו אילו מושגים סמוכים היו הפופולריים ביותר בחיפוש, כלומר יחד עם איזו מלה אנשים חיפשו את המלה "התאבדות". לגבי כל מושג כזה הם בדקו את מספר החיפושים שנערכו עליו- לפני שהסדרה עלתה לאוויר, ולאחריה.
התוצאות:
תוצאות הבדיקה העלו כי במצטבר, החיפושים אחר המלה גדלו ב-19% ביום ה-19 שלאחר פרסום הסדרה. במספרים מדובר על בין 900,000 למליון וחצי חיפושים יותר ממספר החיפושים הצפוי אחר המלה "התאבדות" לולא עליית הסדרה. בחלק מהימים שלאחר פרסום הסדרה מספר החיפושים היה גדול אף יותר ובסך הכל הוא נע בין 15% חיפושים יותר מהצפוי ל-44% חיפושים יותר מהצפוי.
אספקט חשוב נוסף הוא כמובן תוכן החיפושים, ומרביתם נטו להאדרה של התופעה: למשל צירופים כמו "איך לבצע התאבדות" או "איך להרוג את עצמך" זכו לאחוזי חיפוש גבוהים מהרגיל. גם החיפוש אחר קווי סיוע היה גבוה מהרגיל, עם צירופים כמו "מספר חירום למתאבדים". ולבסוף, גם הנושא של מודעות להתאבדות נוכח יותר מהרגיל בחיפושים, עם צירופים כגון "התאבדות של בני נוער" או "מניעת התאבדות".
משמעות התוצאות:
הבדיקה אחר דפוסי החיפוש באינטרנט מעלה כי הסדרה "13 סיבות" הובילה לשתי תוצאות עיקריות: מצד אחד, העלאת המודעות לתופעת ההתאבדות בקרב בני נוער. מצד שני, האדרת התופעה בקרב לא מעט מן הצופים. כמובן שלא ניתן לדעת האם החיפושים האינטרנטיים, ולו אחד מהם, הובילו לנסיון התאבדות ממשי. ועם זאת, כבר הוכח בעבר קשר בין מגמות החיפוש ברשת אחר מושגים הקשורים בהתאבדות לבין התאבדויות ממשיות. ידוע גם שסיקור תקשורתי של התאבדויות מוביל לעליה במספר נסיונות ההתאבדות ושהחיפושים אחר שיטות התאבדות מדויקות גברו לאחר שחרור הסדרה.

ניתן למנוע השפעות אלה באמצעות שימוש בהמלצות של ארגון הבריאות העולמי בנוגע למניעת סנסציוניות בסיקור התאבדויות, למשל להמנע מצילום סצינות של התאבדות, או פרסום מספר חירום בתחתית המסך עבור המבקשים להתאבד.

 

 

תכניות מניעה להפחתת דיכאון ומחשבות אובדניות בקרב בני נוער

תכניות מניעה תמיד עוררו חששות במערכת החינוך בארץ ובעולם, בגלל הדאגה מפני תופעת ההדבקה, שתוארה קודם. עם זאת, מחקרים חדשים מלמדים אותנו שלמרות הסיכון, יש לתכניות מניעה יתרונות רבים, לפחות כשעושים אותן נכון.

להלן שני מחקרים טובים שסקרו תכניות כאלה:

 

תכנית מניעה בכלים רגשיים לדיכאון אצל מתבגרים

מחקר פיילוט שהתקיים באוניברסיטת אלברטה בקנדה נועד לקדם הקניית יכולות ודרכי התמודדות בקרב בני נוער עם קשיים נפשיים, הצליחה להביא להפחתה משמעותית בדיכאון, חרדה ומחשבות אובדניות.

התוכנית, שנקראת "אמפתיה" (The EMPATHY program), נוסתה לראשונה בבית ספר ציבורי באלברטה בין השנים 2013 ל-2015 והוצעה ליותר מ6,000 בני ובנות נוער בין כיתות ו'-י"ב. התכנית נוצרה עקב עליה במספר ההתאבדויות בקרב בני נוער בתיכון זה בשנים 2013-2014.

שיתוף הפעולה בין בית הספר לאוניברסיטה איפשר שילוב תכנים המטפלים ישירות בקשיים ודרכי התמודדות עם בעיות נפשיות לכיתות הלימוד. בני הנוער בבית הספר קיבלו אפשרות להשתתף בשיעורים המתייחסים להתמודדות עם קשיים נפשיים וכן גישה לעזרה מקצועית אם הם זוהו כבעלי דיכאון חמור או מחשבות אובדניות. כאשר אותרו בני נוער במצוקה, הוריהם עודכנו ולאחר מכן הוצעה להם תמיכה והתערבות טיפולית על ידי מטפלים מנוסים, דרך האינטרנט. במידה ונראה היה כי יש צורך בהתערבות נוספת, המשפחה הופנתה למרכז חיצוני לבריאות הנפש.

שנה וחצי לאחר תחילת הפרויקט, הנהלת בית הספר דיווחה על שיפור דרמטי. 15 חודשים לאחר סיום התוכנית, החוקרים מצאו כי מתוך כלל התלמידים בבית הספר, שיעור האובדנות ירד מ 4.4% ל-2.8%. כמו כן, נצפתה ירידה בשיעור החרדה, הדיכאון והמחשבות על פגיעה עצמית. בנוסף, תופעות של אלימות, בריונות והשימוש באלכוהול וסמים פחתו גם הם בעקבות ההשתתפות בתוכנית.

הנהלת בית הספר ציינה כי השיפור שחל בקרב התלמידים בהחלט מעיד על הצורך בהתייחסות לקשיים נפשיים ודרכי התמודדות עימם במסגרת הבית ספרית.
"אני חושב שהעולם שלנו יותר מורכב משהיה אי פעם והרבה מהילדים בהחלט מתקשים ונאבקים ועם השנים אנחנו רואים יותר ויותר תלמידים שמציגים קשיים רגשיים שונים. כך שעבורנו, להיות מסוגלים להתייחס לנושאים אלו ולהתמודד עימם בגישה מקיפה וכוללנית זה מאוד חשוב ומשמעותי" מציין המפקח של בית הספר.


בשנת 2015, על אף הצלחתה, תוכנית "אמפתיה" הופסקה בעקבות קשיי מימון... אבל כנראה שיש שם מנהיגות: 

למרות סיום המימון, הנהלת בית הספר החליטה 'להגדיל ראש' ולהמשיך להשתמש באלמנטים התרפויטיים מתוך תכנית "אמפתיה": התלמידים עדיין מקבלים כיום הדרכות על התמודדות עם קשיים נפשיים ובית הספר שומר על קשר עם המחלקה לבריאות הנפש באוניברסיטת אלברטה ועם שירותים פסיכולוגיים בקהילה שמציעים ייעוץ וטיפול לבני נוער עם קשיים נפשיים. כחלק מפרויקט פיילוט חדש, שיחל בשנת הלימודים הבאה, יהיו זמינים פסיכותרפיסטים קבועים ומומחי בבריאות הנפש בבית הספר, שתקשורת איתם תהיה נגישה לכל התלמידים.
לדברי ההנהלה, התנהלות בית הספר כיום מבוססת על חלקים משמעותיים מתוכנית ה"אמפתיה" שהביאו לשינוי הרב ביותר. לטענתם, אם ניתן יהיה להפוך את השיח על קשיים נפשיים למדובר ומוכר בבית הספר והתלמידים ידעו למי הם יכולים לפנות בכדי לקבל עזרה ותמיכה, ניתן יהיה להפחית באופן משמעותי את מקרי החירום. 

 

תכנית מניעה קוגניטיבית התנהגותית לדיכאון אצל מתבגרים


מחקר אחר, שנערך בארה"ב ופורסם בכתב העת JAMA Psychiatry, בחן את יעילותה של תכנית מניעה קוגניטיבית התנהגותית בקרב בני נוער המצויים בסיכון לסבול בדיכאון. לרוב, כוללת התכנית הכנה להתמודדות אדפטיבית עם סימפטומים דיכאוניים ועם ההשפעות הנגזרות מהימצאותו של הורה הסובל מדיכאון בבית.

המחקר עקב אחר מעל ל-300 מתבגרים בגילאי 13-17 אשר להם לפחות הורה אחד שסבל מדיכאון בעבר. המתבגרים לא סבלו מדיכאון בעת ההשתתפות במחקר, אך סבלו מאפיזודה דיכאונית בעבר או שהראו סימפטומים דיכאוניים מסוגים שונים. מטרת המחקר הייתה לבדוק האם תכנית המניעה אכן מפחיתה את שכיחותן של אפיזודות דיכאוניות, מגבירה את שכיחותם של ימים "נקיים מדיכאון" ("depression free") ומשפרת את הכשירות הנפשית המתפתחת של המתבגר, אשר נבדקה 6 שנים לאחר ההתערבות.

המחקר בדק תכנית מניעה קוגניטיבית התנהגותית (Cognitive behavioral prevention) במסגרת קבוצתית, שכללה מפגשים חד שבועיים בני 90 דקות למשך 8 שבועות, ולאחר מכך 6 מפגשים חודשיים. בתום ההתערבות, עקבו החוקרים אחר מצבם של הנבדקים במשך 6 שנים. יעילותה של תכנית ההתערבות נבחנה למול קבוצת ביקורת בעלת מאפיינים דומים שלא קיבלה את תוכנית ההתערבות.

ממצאי המחקר הראו כי תכנית ההתערבות הובילה לפחות אפיזודות דיכאוניות בקרב הנבדקים וליותר ימים "נקיים מדיכאון". בנוסף, הישגי תכנית המניעה נשמרו בתקופה שלאחר הטיפול, וכך גם כשירותם הנפשית של הנבדקים שהשתפרה במהלך 6 השנים בהן נערך המעקב. 
מחקר זה מוכיח קיומה של תכנית למניעת דיכאון אכן משפרת את יכולת התמודדותם של נערים הנמצאים בסיכון לסבול ממנו, וכן מפחיתה את שכיחות הופעתו. בעקבות ממצאי המחקר, ניתן יהיה להפעיל את תכנית המניעה בקרב מתבגרים וכן למצוא תכניות התערבות נוספות המתאימות לקהלים נוספים הנמצאים בסיכון, ואולי בהמשך אף לאוכלוסיה כולה.

 

מחקר חדש בחן את יעילותה של תכנית מניעה המופעלת על ידי עמיתים במישיגן. התכנית הכשירה בני נוער לזהות מתבגרים בסביבתם המתמודדים עם סימפטומים דיכאוניים. בני הנוער מתכנית המניעה עזרו לבני גילם באמצעות "שיחות מסדרון" באווירה חברית, על דיכאון ובריאות הנפש בכלל. בשאלון שבחן עמדות של בני נוער בעקבות ההתערבות, נמצא כי מבוכתם פחתה באופן משמעותי. הם חשו נוח יותר לפנות ליועצת החינוכית בבית הספר, או לעובדת סוציאלית. הרעיון של עזרה נפשית מצד פרא-מקצועיים אינו חדש.

מקורותיו מצויים בעקרונות האלטרנטיביים של הפסיכולוגיה הקהילתית שפרחה בארה"ב לפני כ-40 שנה. אבל בכל זאת, אנחנו מדברים על בני נוער שמצויים עצמם בתוך קלחת ההתבגרות. מקסים. 

 

מה למדנו?

תכניות מניעה והתערבות בבתי הספר יסודיים, חטיבות ביניים ותיכונים, יכולות לעשות הבדל. לפי מה שאנחנו מההשקעה של הקנדים, הן עשויות להוביל שינוי פסיכולוגי נרחב בקרב מספר רב של ילדים ונבני וער באופן יוצא דופן. השיפור במצב הרגשי והנפשי של התלמידים הוא היעד המרכזי, אבל להתערבויות יפות כאלה יש פונטציאל להשיג גם מטרות נלוות, חשובות לא פחות: הפחתת פשיעה ועבריינות אצל מתבגרים, צמצום שיעור הנשירה של נערים ונערות ממערכת החינוך, עלייה באחוז המסיימים 12 שנות לימוד ובגרות מלאה ועוד היד נטויה לרווחים מרחיקי לכת של החברה כולה. 

 

נשמע לשוחח ולהכווין אתכם

לייעוץ וטיפול בדיכאון

במכון טמיר ת"א

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ

שלכם תמיד,

צוות מכון טמיר

03-6031552

 

 

 

סיכמו: סמדר שטינברג, אביגיל וינר ויעל טל

 

מחקר חדש: זוהו מרקרים נוירליים לחסינות לדיכאון עמוק בקרב בנות נוער. לקריאה <

 

 

מקורות: 

W. Ayers, John & Althouse, Benjamin & Leas, Eric & Dredze, Mark & Allem, Jon-Patrick. (2017). Internet Searches for Suicide Following the Release of 13 Reasons Why. JAMA Internal Medicine. 177. 10.1001/jamainternmed.2017.3333.

Berman A, Jobes D, Silverman M. Adolescent Suicide: Assessment and Intervention. 2nd ed. Washington, DC: American Psychological Association; 2006.

Exercise and Depression in Youth. By Karen Dineen Wagner, MD, PhD. In CHILD & ADOLESCENT PSYCHIATRY, Psychiatric Times, 2017, 34-2. 

March J, Silva S, Petrycki S, et al. Treatment for Adolescents With Depression Study (TADS) Team. Fluoxetine, cognitive-behavioral therapy, and their combination for adolescents with depression: Treatment for Adolescents With Depression Study (TADS) randomized controlled trial. JAMA. 2004;292:807-820

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK215119/

 

http://cms.education.gov.il/NR/rdonlyres/231A29FF-1F34-4B17-8A99-CBA4AEFC2429/22630/childdep_bookPR.pdf

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4084147,00.html 

https://www.haaretz.co.il/news/world/america/.premium-1.5867919

http://www.bbc.com/news/health-41310350 

https://www.voanews.com/a/media-should-not-sensationalize-suicide/4022501.html

Google

טיפול פסיכולוגי בדיכאון אצל ילדים ובני נוער
Rated 5/5 based on 32 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

%MCEPASTEBIN%

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il