חרדה חברתית | תסמינים, טיפול CBT ומטפלים (2025)

 

 

תוכן העניינים:

 

• מהי חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder)?

 

• מה חשוב לדעת על טיפול בחרדה חברתית?

 

• מה התסמינים של חרדה חברתית?

 

• איך מתבטאת חרדה חברתית אצל בני נוער?

 

• איך מרגישה הפרעת חרדה חברתית?

 

•   אבחון חרדה חברתית

  

• אבחנה מבדלת

 

• שיחת ייעוץ על טיפול בחרדה חברתית

 

• גורמי סיכון לפיתוח חרדה חברתית

 

• איך מטפלים בחרדה חברתית?

 

• טיפולים פסיכולוגיים בחרדה חברתית

 

• איך לבחור מטפל לחרדה חברתית?

 

• טיפול תרופתי לחרדה חברתית

 

• איך לעזור לאדם יקר שסובל מחרדה חברתית?

 

• טיפים לעזרה עצמית בחרדה חברתית

 

• מה קורה אם לא מטפלים בחרדה חברתית?

 

• גורמים לחרדה חברתית

 

 

מהי חרדה חברתית (Social Anxiety Disorder)?

 

חרדה חברתית מתאפיינת בפחד עז מאינטראקציות חברתיות, במגוון הקשרים. ההפרעה כרוכה בציפייה מוקדמת לדחייה או להערכה שלילית על ידי אחרים, בשילוב עם דאגה לגבי הרושם הראשוני המתעורר בצד השני. 

בבסיס חרדה זו עומדים פחד משיפוטיות ועיסוק מופרז במה שאחרים חושבים עלינו (בעיקר כאשר מדובר בייחוסים שליליים), מה שמוביל את המתמודדים להימנע מניהול שיחה ובוודאי לדבר בפומבי מול קהל. 

 

חרדה חברתית נובעת משילוב גורמים, בהם נטייה גנטית, חוויות ילדות ותפקוד נוירולוגי.  

חרדה חברתית יכולה להיות הפרעה עקשנית, חודרנית וללא טיפול גם כרונית, אבל למרות הקשיים שהיא יוצרת, ההפרעה ׳מגיבה היטב׳ לטיפול פסיכולוגי וניתן לשלוט ולנהל ביעילות את תסמיניה. 

 

 

 

 

מה התסמינים של חרדה חברתית?

 

לפי DSM-5, סימפטומים של חרדה חברתית כוללים מיומנויות תקשורת ורבלית מהוססות שנוטות להסתבך בעת מפגש חברתי עם קושי להתרכז ולחשוב בצלילות בעת חוויית החרדה.

 

בנוסף, קיימת הערכת ביצועים עצמית ביקורתית מדי לקראת או בעקבות הצגה מילולית, וכן הערכה וביטחון עצמיים נמוכים שמועצמים ע״י ביקורת עצמית מתמדת.

 

באינטראקציה עם אחרים, שלרוב אינם קרובי משפחה, בני זוג או חברים קרובים, מרגישים הסובלים מחרדה חברתית פחד עמוק מפני שיפוטיות, דחייה, מבוכה או השפלה, פחד שלמרות שאינו רציונלי, קשה לברוח להימלט מפניו. 

 

 

איך מתבטאת חרדה חברתית אצל ילדים ומתבגרים?

 

אבחון של חרדה חברתית אצל ילדים ובני נוער לפי DSM-5 , מחייב בחינה של אינטראקציות בין-אישיות, בהן מעורבים בני הגיל.

 

ההפרעה מתבטאת אצל מתבגרים בבכי, התקפי זעם, קפיאה, היצמדות, הצטמצמות או הימנעות מדיבור במצבים חברתיים.

סיטואציות חברתיות מעוררות אצל ילדים ובני נוער עם חרדה חברתית רתיעה עצומה שהופכת לעיתים קרובות להימנעות:

למשל, דיבור מול הכיתה, שאלת אמורה שאלה, הופעה מול אחרים, פגישה חדשה עם אחרים, אי הצטרפות לשיחות, בקשת עזרה מההורים בחנויות או בבית הספר, והיעדרות ממסיבות או אירועים חברתיים בהם נוכחים בני השכבה. 

 

 

איך מרגישה הפרעת חרדה חברתית?

 

יתכן שתחוו תסמינים ותחושו חרדה מיד לפני אירוע בין-אישי, או שתדאגו ימים ושבועות לפניו.

לאחר האירוע, די סביר שתכלו זמן רב ותוציאו אנרגיה נפשית מופרזת על ניתוח האירוע ובדאגה ביחס לאופן בו פעלתם.

ההפרעה כולל סימפטומים גופניים של חרדה, כמו דפיקות לב מהירות, מתח בשרירים, סחרחורת, בעיות בקיבה ושלשול, קושי לנשום באופן נורמלי ובמקרים נדירים גם תחושה ״חוץ גופית״.

 

אור מספר ב״כאן מקשיבים״ על החרדה החברתית

שהוא מתמודד איתה, לפני ואחרי השינוי שעבר:

 

 

 

טובה בן צבי מרק, פסיכולוגית קלינית מדריכה

ומטפלת CBT בחרדה חברתית, מכון טמיר ת״א

 

 

המקרה של נתאי - חרדה חברתית 

 

תיאור מקרה

 

נתאי הוא צעיר בן 25,  סטודנט להנדסת מחשבים בטכניון, שפנה לטיפול פסיכולוגי בחיפה.  נתאי דיווח לרון הפסיכולוג על רגשות דיכאון וחווה מתח גדול סביב אתגר הלימודים האקדמיים המאתגרים והתחרותיים, בציינו כי  יתכן מאוד שלא יצליח להחזיק מעמד כדי לסיים את חובות התואר. 

 

את מרבית ימיו נתאי מבלה בחדרו במעונות הסטודנטים כשהוא משחק במשחקי מחשב וחווה קושי בזיהוי מה, אם בכלל, מסב לו הנאה ביום שגרתי. 

 

הוא פוקד את הכיתה לעתים רחוקות ונמנע מליצור קשר עם המתרגלים והמרצים כדי ״לא להסתבך״ ולסכן את  ממוצע הציונים שלו בסמסטר הנוכחי. 

 

נתאי תמיד תיאר את עצמו כ״ביישן״, והייתה לו חבורה קטנה ומגובשת  מבית הספר היסודי ועד לתיכון. 

 

 

 

רמות המתח שלו התגברו משמעותית במיוחד כאשר החל ללמוד בטכניון. בעיקר כשהוא פוגש אנשים חדשים. קשה לו להתרכז באינטראקציות, כי הוא מוטרד מאוד מהשאלה מה יחשבו עליו האחרים - הוא חושש שהם ימצאו אותו ״טיפש״, ״משעמם״ או ״לוזר״. 

 

כשהוא מאבד ריכוז, הוא מגמגם, אינו מוצא מילים ומתחיל להזיע, מה שרק מעצים את תחושת אי-הנוחות שלו. לאחר האינטראקציה, הוא משחזר את השיחה בינו לבינו שוב ושוב, כשהוא מתמקד ״בדברים המיותרים״ שאמר. 

 

לנתאי יש היסטוריה ארוכה של תחושת אי-נוחות מול דמויות סמכויות, שהתבטא במהלך שירותו הצבאי ומתבטא כיום בקושי להצביע בכיתה ולפנות למרצים. מאז שהחל ללמוד בטכניון החל להתבודד אף יותר, כשהוא דוחה הזמנות משותפיו לדירה לצאת ביחד לארוחה או לבילוי, מתעלם מצלצולי הטלפון ונעדר משיעורים באופן שגרתי. דאגותיו אודות האופן בו אחרים רואים אותו הן שהניעו אותו להתנהגות נמנעת זו. 

 

 

סימפטומים:

 

חרדה, דיכאון ורומינציות (מחשבות מדכאות שחוזרות על עצמן בהקשר של חרדה חברתית).

 

 

אבחנה: 

 

הפרעת חרדה חברתית ופחד קהל. 

 

 

טיפול:

 

לאחר ניהול הערכה ראשונית, אמנון הפסיכולוג נתן לנתאי משוב לפיו נראה שהוא סובל מהפרעת חרדה חברתית, שאמורה להיות המטרה הראשונה בטיפול שהם עומדים להתחיל. אמנון הסבר לנתאי לו שהוא רואה את חששותיו מפני הערכה שלילית ואת המחשבות וההתנהגויות סביב מצבים חברתיים ככאלה שמניעים תחושות של חוסר תקווה, בידוד וחוסר הערך, שהולכות ומתגברות.

 

 

 

איך מאבחנים חרדה חברתית?

האבחנה של חרדה חברתית אינה ניתנת לפי תחושת ביישנות או מבוכה רגעית, לא לפי מידת ההשפעה של הפחדים החברתיים על איכות החיים.

מדובר בתהליך קליני בו איש מקצוע בוחן האם עוצמת החרדה, משך הזמן שהיא נמשכת, והיקף ההימנעות, עומדים בקריטריונים שנקבעו ב־DSM-5-TR. 

 

ההערכה כוללת שיחה מעמיקה בראיון קליני, בה הפסיכולוג או הפסיכיאטר יבררו מתי החלה החרדה, באילו מצבים היא מתגברת, אילו מחשבות עולות לפני ובמהלך אינטראקציה חברתית ומה קורה אחרי שנרגעים.

כמו כן תיבדק מידת הפגיעה בתפקוד – חברתי, תעסוקתי ולימודי – לצד ניסיון לזהות גורמים נוספים כמו דיכאון, טראומה או הפרעות נלוות.

 

לעיתים נעשה שימוש אבחוני בכלים מתוקפים כמו שאלון LSAS (ליבוביץ׳) או SPIN, שעוזרים להעריך את עוצמת החרדה ולהבחין בינה לבין מצבים נפשיים אחרים שיכולים להיראות דומים.

 

אבל מעבר לסימפטומים – אבחון טוב הוא כזה שרואה את האדם, לא רק את הקריטריונים. הוא מחפש להבין איפה כואב, ממה נובע, ואיך נבנתה ההגנה שהפכה למחסום. רק כשמבינים את כל זה, אפשר להתחיל לפרק את החרדה מבפנים.

 

 

אבחנה מבדלת

 

יש כמה וכמה מצבים נפשיים שיש להם קווי דמיון עם חרדה חברתית ולעיתים קרובות הם אף מאובחנים יחד עם ההפרעה.

 

נתייחס כאן ל-6 הפרעות שכיחות לאבחנה מבדלת של חרדה חברתית:

 

 

אילמות סלקטיבית

 

אילמות סלקטיבית כוללת כשל בדיבור במצבים ספציפיים, למשל בי״ס, ובד״כ מאובחנת בילדות. ילדים עם ההפרעה לא יצליחו לדבר בבי״ס, למשל, אבל ידברו עם המשפחה שלהם בבית.

 

 

גמגום של שנות הילדות

 

גמגום נחשב להפרעה נוירו-התפתחותית ועם זאת הוא יכול לגרום גם לחרדה ניכרת מפני דיבור בציבור, תסמין מרכזי של חרדה חברתית.

 

 

הפרעת אישיות נמנעת

 

הפרעת אישיות נמנעת חולקת סימפטומים דומים יחד עם חרדה חברתית אבל הם יותר חזקים, ודפוסי ההימנעות יותר רחבים.

 

 

הפרעת פאניקה

 

הפרעת פאניקה כוללת התקפי חרדה לא צפויים שנחווים כאילו הגיעו משום מקום. בניגוד לאנשים עם חרדה חברתית, המתמודדים עם הפרעת פאניקה נוטים לחשוד קיים גורם רפואי בבסיס החרדה.

 

 

אגורפוביה

 

אגורפוביה מאובחנת לצד הפרעת פאניקה ומתייחסת לפחד לקבל התקף פאניקה במקומות שיהיה קשה לברוח מהם. אנשים עם חרדה חברתית יכולים גם להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה ואגורפוביה, אבל אלה מצבים נבדלים.

 

 

הפרעות הספקטרום האוטיסטי (ASD)

 

הפרעות הקשת האוטיסטית כוללות ליקויים בתקשורת החברתית, במגוון הקשרים. ילדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה יכולים לסבול גם מחרדה חברתית.

  

 

 

 

גורמי סיכון לפיתוח חרדה חברתית

 

מספר גורמים ידועים כמגבירים את הסיכון לפתח הפרעת חרדה חברתית, הנה כמה מהם:

 

 

היסטוריה משפחתית

 

אם ההורים הביולוגיים או האחאים מתמודדים עם חרדה חברתית גובר הסיכוי של הילד להתמודד עם ההפרעה.

 

 

חוויות ילדות שליליות

 

ילדים שחווים התגרות, בריונות, דחייה, בוז, לעג או השפלה נוטים יותר לפתח הפרעת חרדה חברתית.

בנוסף, רקע של אירועים שליליים אחרים בחיים, כמו קונפליקט משפחתי מתמשך, טראומה או התעללות, עשויים להיות קשורים להפרעה.

 

  

 

טֶמפֶּרָמֶנט (מזג)

 

ילדים בעלי טמפרמנט (מזג) מבויש, נסוג או מאופק נוטים להיות בסיכון גדול יותר כאשר הם מתמודדים עם מצבים או בני אדם לא מוכרים.

 

 

דרישות חברתיות במצבים חדשים

 

תסמינים של הפרעת חרדה חברתית נוטים להופיע כטריגרים בעת פגישה עם אנשים זרים, העברת הרצאה בפומבי, או מפגש עם חבורה חדשה - כל אלה מצבים שעלולים לעורר תסמינים בפעם הראשונה.

 

 

מצב בו האדם נתון באור הזרקורים

 

בסיטואציה של חשיפה בפני אחרים מתגברת המודעות העצמית, מה שגורם לכל עווית, טיק, גמגום קטן או רעד בקול להצית מעגל של תסמיני חרדה חברתית.

 

  

 

איך מטפלים בחרדה חברתית?

 

סוג ומשך הטיפול בהפרעת חרדה חברתית תלויים בחומרת הסימפטומים הרגשיים והגופניים וברמת התפקוד היומיומי. 

יש מטופלים שיגיבו היטב לטיפול התחלתי ולא יזדקקו להתערבות נוספת, בעוד שיש מי שיידרשו לצורה כלשהי של תמיכה ממושכת יותר. 

הן טיפול פסיכיאטרי, כלומר תרופות, והן פסיכותרפיה, כלומר טיפול פסיכולוגי, הוכחו יעילים לטיפול בחרדה חברתית. 

כאשר ההפרעה מופיעה בכל הסיטואציות החברתיות,  הצורה הטובה ביותר תהיה שילוב בין תרופות לפסיכותרפיה, למרות שטיפול פסיכולוגי לעתים מספיק עבור מטופלים שמתמודדים עם סוג אחד של מצב חברתי. 

 

למרות שטיפול בתרופות נוגדות דיכאון הן טיפול נפוץ להפרעת חרדה חברתית, מחקרים עדכנייים מלמדים ש-CBT יעיל יותר, ושבניגוד לתרופות, השפעותיו עמידות גם הרבה אחרי שהטיפול הסתיים.

 

 

טיפולים פסיכולוגיים בחרדה חברתית

 

טיפולים פסיכולוגיים יכולים לעמוד בזכות עצמם או להשתלב עם טיפול תרופתי.

טיפולים שיחתיים נועדו לסייע למטופל לשנות את התנהגותו, שהיא לרוב התנהגות נמנעת, להתנהגות רצויה.

למרות הסטיגמה שעדיין שכיחה פה ושם ביחס למי שפונה לטיפול אצל פסיכותרפיסט, פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, פנייה לייעוץ נעשית כיום באופן שכיח ע"י מיליונים שמפיקים תועלת בדוקה ושיפור באיכות החיים.

כדי למצוא  איש מקצוע מתאים, ניתן להתייעץ עם רופא המשפחה, או  להיעזר בשיחת הכוונה ממוקדת של מכון טמיר, בה תקבלו המלצה על  מטפלים, פנים אל פנים או בטיפול אונליין,  לפי התסמינים, הצרכים והיכולות, ובהתבסס על ניסיון קליני עשיר.

לפני המפגש הראשון ניתן ואף מומלץ לתעד בכתב מחשבות ורגשות, לצורך נקודת פתיחה בדיון עם המטפל.

למרות הקושי ההתחלתי, ידוע שככל שהמטופל כן יותר עם המטפל – כך יתקדם מהר יותר לקראת ניהול מוצלח של החרדה החברתית.

 

 

בין הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים לחרדה חברתית:

 

 

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)  

 

טיפול CBT הוא סוג של התערבות מבוססת ראיות, פסיכותרפיה שפותחה כדי לתרום לעיצוב ולשינוי מחשבות והתנהגויות, זאת במטרה להשפיע על רגשות באופן חיובי.

 

 CBT הוא אופציה מובילה, טיפול קו ראשון בחרדה חברתית.

 

הטכניקות המרכזיות של גישה זו מתמקד ב-5 תחומים מרכזיים, כולם מבוססים על מחקרים קליניים מבוקרים:

 

• חשיפה

• הבנייה קוגניטיבית מחדש

• אימון מיומנויות חברתיות

• הסטת קשב

 

 

בטיפול בחשיפה, המטופל מתמודד באופן הדרגתי עם מצבים חברתיים המעוררים חרדה - תחילה בדמיון ולאחר מכן במציאות.

למטופלים עם חרדה חברתית קיצונית, המטפל מתחיל עם תרגילי דמיון של מצבים חברתיים מאתגרים, ובהדרגה מעביר אותם לחשיפה במצבים אמיתיים.

העיקרון המרכזי של חשיפה בטיפול מתבסס על ההנחה שהתמודדות חוזרת ומכוונת עם מצבים מעוררי חרדה מסייעת למטופל לפתח הסתגלות פסיכולוגית ופיזיולוגית כלפיהם. תהליך זה מאפשר למטופל לרכוש תחושת מסוגלות, שליטה וביטחון במצבים מהם נמנע בעבר. חשוב להדגיש כי יעילות החשיפה מותנית בהפנמת המטופל שהשינוי נובע מכוחותיו הפנימיים ולא מגורמים חיצוניים, מה שמחזק את תחושת המסוגלות העצמית שלו לטווח ארוך.

 

הבניה קוגניטיבית מחודשת מתמקדת בסימפטומים הקוגניטיביים של חרדה חברתית: תפיסה עצמית דלה, פחד מהערכה שלילית על ידי אחרים והטיית ייחוס שלילי (כאשר אדם מייחס תוצאות חיוביות ליד המקרה ושליליות למגרעותיו). הבניה קוגניטיבית מחודשת כוללת סדרה של תרגילים שנועדו לזהות את המחשבות השליליות, להעריך את אמיתותן ולבנות מחשבות חלופיות שיאתגרו את אלה המקוריות. מתודה זו חשובה לטיפול בחרדה חברתית בשל האספקטים הקוגניטיביים החזקים של ההפרעה ומכיוון שלעתים קרובות האמונות השוכנות בבסיס ההפרעה הן ״עתיקות״ ומושרשות.

 

הרעיון בעיבוד קוגניטיבי מחודש הוא לזהות ולאחר מכן למסגר מחדש מחשבות שליליות, במטרה לפתח דפוסי חשיבה בריאים יותר בטווח הארוך.

לדוגמה, אם המחשבה היא "אני אביך את עצמי אם אפתח את הפה", ניתן לנסח מחדש כ"כולם עושים טעויות, והדיבור הוא הזדמנות עבורי לחלוק את נקודת המבט שלי. אפילו שהיא לא מושלמת, יש לה ערך'".

 

הבנייה קוגניטיבית מחודשת הופכת למיומנות טבעית יותר עם תרגול. ככל שהמטופל מתרגל אתגור מחשבות שליליות, התהליך נעשה אוטומטי יותר, וההתמודדות עם מחשבות אלה הופכת פשוטה יותר. עם הזמן, החשיבה החיובית והמאוזנת מתחילה להחליף את המחשבות השליליות, עד שהיא הופכת לדפוס החשיבה הראשוני של המטופל במקום החשיבה השלילית האוטומטית.

 

 

אימון במיומנויות חברתיות כולל תרגילים מגוונים ומומלץ לקיים אותו במסגרת קבוצתית.  מיומנויות אלו כוללות עיצוב התנהגות, סימולציות ומשחקי תפקידים, שנועדו לעזור למטופל ללמוד התנהגויות נאותות ולהפחית את החרדה ופחד הקהל במצבים חברתיים. לא כל מטופל יזדקק לאימונים הללו כחלק מטיפול סיביטי והם נועדו בעיקר עבור מי שאין בסביבתו די אינטראקציה חברתית,

מעבר לטיפול ישיר בחרדה חברתית. אימון קבוצתי מסייע בכך שהוא מתמקד במיומנויות חיוניות כמו שמירה קשר עין, יעילות בניהול שיחה ולמידה על אסרטיביות.

יש לציין כי טיפול פרטני פנים אל פנים נמצא יעיל יותר מטיפול קבוצתי פנים אל פנים.

 

קבוצות לטיפול בחרדה חברתית למבוגרים - מרפאת CBT בגהה <

 

   

מטפלי CBT בחרדה חברתית בתל אביב

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בחיפה

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בירושלים  

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית ברמת גן

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בגבעתיים

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בפתח תקווה

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בהרצליה

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית במודיעין

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית ברעננה וכפר סבא

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בבאר שבע

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בראשון לציון

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית ברחובות

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בחולון ובת ים

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בחדרה, כרכור ופרדס חנה

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בזכרון יעקב

 

מטפלי CBT בחרדה חברתית בצפון

 

 

 

הסטת הקשב החוצה  

 

הפרוטוקול של קלארק וולס מתמקד בהסטת תשומת הלב של המטופל ממחשבות שליליות פנימיות אל רמזים חיצוניים במצבים חברתיים.

מודל זה, Attention Shifting או Attention Redirection,  מראה תוצאות מצוינות.

לפי השיטה, המטפל עוזר למטופל לזהות את המיקוד העצמי המוגזם ואת המחשבות השליליות שלו במצבים חברתיים, ומלמד אותו טכניקות להפנות את הקשב החוצה - אל מה שקורה בסביבה ובאינטראקציה עם אחרים.

הטיפול משתמש בתרגילים התנהגותיים ובמשוב וידאו כדי לעזור למטופלים לגלות את העיוות החשיבתי לגבי האופן בו הם נראים בעיני אחרים.

במקום לכלול חשיפה חזרתית או היררכיית חשיפה, המטפל משתמש בשינוי התנהגותי כדרך לעזור לאנשים לגלות ולתקן האמונות המעוותות בהן הם מחזיקים.

 

 

 

טיפול באינטרנט

 

הפרעת חרדה חברתית מקשה על קיום אינטראקציות חברתיות יומיומיות. זו אחת הסיבות לכך שדרכי טיפול מקוונות עשויות להוות בחירה רלוונטית לאנשים הסובלים ממצב זה.

בנוסף לאפשרויות הטיפול הפסיכולוגי ברשת, ישנם מספר משאבים ואתרי אינטרנט בחינם ובעלות נמוכה, כמו גם מחקרים שמתקיימים באוניברסיטאות בארץ במהלכם מוצע טיפול בחינם על ידי פסיכולוגים.

קראו כאן דוגמא של מחקר מעניין על טיפול באינטרנט בחרדה חברתית, שמתקיים באוניברסיטת תל אביב. 

 

 

תרפיה בקבלה ומחויבות (ACT)

 

שיטת ACT היא מתודת טיפול מהגל השלישי,  שפותחה לאחר ה-CBT ומבוססת על פילוסופיה בודהיסטית.

 

ב-ACT לומד המטופל כיצד לקבל מחשבות שליליות וחרדות במקום לנסות לסלק אותן. הצפי הוא שניתוק מהחרדה החברתית יפחית את הסימפטומים באופן טבעי. מטפל ב-ACT משתמש בתרגילים חווייתיים, התערבויות מוכוונות-ערכים ומיומנויות מיינדפולנס כחלק מהטיפול. 

 

 

טיפול דינמי

 

טיפול דינמי הוא שיטה שבה המטפל מסייע למטופל להבין נושאים נסתרים מן הילדות התורמים לחרדה החברתית. פסיכואנליזה וטיפול פסיכודינמי מתאימים במיוחד לאנשים שיש להם קונפליקטים עמוקים בלתי פתורים שמוסיפים לחרדה, והיא עשויה להיות יעילה גם לחקירת התנגדות פוטנציאלית לשינוי. 

 

מלבד טיפול תרופתי וסוגי פסיכותרפיה, ישנם גם טיפולים משלימים ל-SAD, בהם תוספי תזונה, ארומתרפיה ויוגה. מרבית השיטות האלטרנטיביות אינן מוכחות מדעית כטיפול יעיל בהפרעה ובניגוד לטיפולים הסטנדרטיים הן עשויות שלא להיות מוסדרו בקפדנות. 

 

 

איך לבחור מטפל לחרדה חברתית?

 

כמו עם הפרעות נפשיות אחרות, גם במקרה של חרדה חברתית כדאי לנקוט בשלושה צעדים בסיסיים בדרך לבחירת הטיפול הפסיכולוגי המתאים:

 

1. לדבר עם מישהו, כמו רופא משפחה או חבר, על הבעיות הנחוות ולבקש סיוע במציאת עזרה.

2. אם רופא המשפחה אינו יכול לספק הפנייה למומחה, ניתן לחפש ברשת. לקבלת טיפול תרופתי יש צורך בהפניית רופא לפסיכיאטר.

3. צרו קשר לקביעת פגישה ובררו עלויות. למרות שזה מקובל יותר בחו"ל ובטיפול פסיכולוגי אונליין, בדקו האם יש לכם וכיסוי ביטוחי.

פנייה לעזרה עשויה לעורר מעט חרדה, אך היא הצעד הטוב ביותר בכדרך להקלה לטווח הארוך.

 

 

טיפול תרופתי לחרדה חברתית

 

בגזרת הטיפול התרופתי, לכל אופציה יתרונותיה וחסרונותיה, כאשר כל התרופות השכיחות הראו שיפור קטן עד בינוני בתסמיני ההפרעה:

 

 

SSRI

 

קבוצת תרופות שמהווה את האופציה הראשונה לטיפול, וזאת בשל תופעות לוואי נסבלות ונטילה פשוטה.

ואולם, הן צופנות בחובן גם תסמיני גמילה פוטנציאליים ו(לא בדיוק גמילה, כי אין התמכרות, אבל בהחלט מורכב להפסיק אחרי תקופה ממושכת).

לכן בסיום הטיפול  חשוב להפחית את נטילתן בהדרגה.

בין התרופות בקבוצה זו מצויות סרוקסט (הנחשבת לתרופה השנייה ביעילותה לטיפול בהפרעה), פקסט, לוסטרל, ציפרלקס, סלקסה ופרוזאק.

 

 

SNRI

 

קבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המשמשות לטיפול בחרדה ופועלות על המוליכים העצביים סרוטונין ונוראפינפרין.

בין התרופות הללו מצויות אפקסור ,שמכונה גם ונלה או ויאפקס (היא נחשבת לתרופה השלישית ביעילותה לטיפול בהפרעת חרדה חברתית), סימבלטה ופריסטיק (גרסה חדשה יותר של אפקסור). 

 

 

MAOI

 

תרופות קצת מיושנות שנחשבו בעבר כטיפול המועיל ביותר לחרדה חברתית, אך נושאות בחובן סיכונים לתופעות לוואי רציניות למדי, במידה והמטופל אינו עוקב באדיקות אחר הנחיות התזונה והנטילה.

לכן, כיום פסיכאטרים אינם  מרבים לרשום תרופות ממשפחת מעכבי MAO לטיפול בחרדה חברתית, וזאת למרות שאחת מתרופות הקבוצה, נרדיל, או פנלזין, שנחשבת לתרופה האפקטיבית ביותר לטיפול בהפרעה.

תרופות נפוצות נוספות מקבוצה זו הן פרנט ומרפלן (איזוקרבוקסזיד). 

 

 

חוסמי בטא - בטא בלוקרז

 

תרופות ממשפחת חוסמי בטא (β-blockers) ניטלות לרוב דרך הפה, ממש לפני אירוע מעורר חרדה, כמו העברת מצגת, שכן הן מפחיתות מיידית תסמיני חרדה כמו דפיקות לב מואצות או רעד בידיים.

חוסמי בטא, כמו אידרל וטנורמין, מועילים במצבים הדורשים חדות מחשבה, מכיוון שאינם פוגעים ביכולת הקוגניטיבית.

 

  

בנזודיאזפינים 

 

תרופות נוגדות חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים משככות תסמיני חרדה על ידי האטת מערכת העצבים המרכזית. 

הן פחות שכיחות כאופציה טיפולית מהשורה הראשונה בחרדה חברתית.

למרות שהן פועלות מהר יחסית ונסבלות מאוד, קיים פוטנציאל התמכרות גבוה לתרופות הללו ולכן אין לרשום אותן לאדם הם הפרעת התמכרות.

אביטן, ווליום, קסנקס וקלונופין הן תרופות נפוצות בקבוצה זו.

 

 

תרופות אחרות לחרדה חברתית

 

• ויסטריל - שהיא בכלל אנטיהסיטמין; נקראת גם הידרוקסיזין / אטאראקס.

• בוספאר - נקראת גם בוספירון ומתאימה במקור לטיפול בהפרעת חרדה כללית. 

• תרסיס לאף Fasedienol - בעלת מנגנון פעולה חדשני השולט במעגלים העצביים של חוש הריח באמיגדלה, אשר מווסתים פחד וחרדה.

 

 

איזה טיפול תרופתי הכי נפוץ לחרדה חברתית?

 

כפי שראינו, יש כמה סוגים של תרופות למצב, אבל נראה שקבוצת התרופות SSRI מהווה לרוב אופציה של טיפול הבחירה, בעיקר כאשר קיימים סימפטומים עקשניים של ההפרעה. 

 

 

איך לעזור לאדם יקר שסובל מחרדה חברתית? 

 

כמובן שאם הוא סובל, המליצו על פנייה לטיפול מקצועי.

 

אבל יש גם אנשים שלא בשלים או לא רוצים, או חוששים להתחיל טיפול פסיכולוגי. 

 

אז איך לדבר עם אדם חרד חברתית? 

 

• אם תעשו רק דבר אחד, בחרו בהקשבה. פשוט תקשיבו לו.

• השהו את השיפוט, את העצות ואת והערות הביניים.

• הטו אוזן וצרו קשר עין. זוהי הצורה הטובה ביותר להתחבר לבן אדם שאוהבים ובכלל.

 

 

לרוב, אכפתיות חשובה אפילו יותר מהבנה.

 

 

 טיפים לעזרה עצמית בחרדה חברתית

 

להתגבר על חרדה חברתית זה תהליך הדרגתי שדורש זמן, בטיפול מקצועי ובטיפול עצמי כאחד.

התמידו, תרגלו, ועם הזמן תרגישו יותר ויותר בנוח במצבים חברתיים:

 

• תרגלו נשימות עמוקות לפני מפגשים חברתיים. קחו נשימה עמוקה דרך האף, ספרו לאיטיות עד 4, ונשפו באיטיות דרך הפה תוך ספירה עד 8. נשימות איטיות ועמוקות מרגיעות את הגוף ומפחיתות מתח.

• צאו בהדרגה מאזור הנוחות שלכם. התחילו בצעדים קטנים כמו שיחה קצרה עם מוכר בחנות, והרחיבו בהדרגה את האתגרים החברתיים, בקצב הנוח לכם. אל תכריחו את עצמכם להתקדם מהר מדי או לעשות יותר מדי בבת אחת.

• הקשיבו בתשומת לב לאנשים איתם אתם משוחחים, במקום לדאוג לרושם שאתם יוצרים. התמקדו במה שהם אומרים ולא במחשבות על איך נתפסתם.

• הכינו מראש נושאי שיחה שיתאימו למצבים שונים כדי להרגיש יותר בטוחים. למשל, חשבו על שאלות שתוכלו לשאול או על נושאים כלליים כמו חדשות ותחביבים.

• פרגנו לעצמכם על כל התקדמות והצלחה, גם אם נראית קטנה. כל מאמץ להתמודד עם החרדה מקדם אתכם ומחזק את הביטחון העצמי שלכם.

 

 

מה קורה אם לא מטפלים בחרדה חברתית?

 

מומלץ לטפל.

 

חרדה חברתית יכולה להתקדם מפחד מסיטואציה אחת ספציפית למכלול נרחב יותר של סיטואציות, או אפילו להתפתח במקרים חריגים לפחד והמנעות כלליים מבני אדם.

מקרים קיצוניים של חרדה חברתית לא מטופלת יכולים להביא לבידוד, דיכאון והפרעות חרדה אחרות, כמו אגורפוביה.

 

יתרה מכך, יש לקחת בחשבון שמתמודדים עם חרדה חברתית מצויים בסיכון מוגבר לבעיית שתיה (הפרעת שימוש באלכוהול).

הנתון הזה ייחודי לחרדה חברתית ואינו תקף עבור הפרעות חרדה אחרות (Rosenström & Torvik, 2023).

 

ללא טיפול, הסימפטומים חוצים את טווח המסוגלות של המתמודד והיא מוכללת בהדרגה למגוון מצבים בין-אישיים.

 

 

גורמים לחרדה חברתית

 

 

גורמים סביבתיים

 

לחרדה חברתית יש גם גורמים סביבתיים, שמשמרים ומחזקים אותה, כלומר אפשר לרכוש חרדה חברתית אחרי התנסויות חברתיות לא נעימות או מביכות.

חשוב לציין כי שההשפעה יכולה להיות דו-כיוונית, מצבים בהם התנהגות נמנעת משפיעה על התוצאות החברתיות, אשר בתורן מחזקות את הבעיה.   

 

מחקרים עדכניים על גורמים לחרדה חברתית מציעים כמה סיבוות חדשות, כיוונים אטיולוגיים שמסקרנים חוקרים בעולם.

 

הנה כמה דוגמאות: 

 

• ההשלכות של הימנעות התנהגותית (Lange & Pauli, 2019).

• אימוץ התנהגויות ביטחון בהקשר של חרדה חברתית (Gray et al, 2019).

• הטיית קשב אוטומטית לעבר הבעות פנים מאיימות (Lazarov et al, 2021).

• הימנעות מקשר עין (Weeks et al, 2019).

• עיכובים בניתוק הקשב מאיום בין-אישי (McGlade et al, 2020).

• רומינציות, או כניסה ללופ של מחשבות מדכאות שחוזרות על עצמן בהקשר של חרדה חברתית (Seah et al, 2020).

• הסמקה - התרומה הפיזיולוגית של רפלקס ההסמקה לחרדה חברתית (Nikolić et al, 2020).

• חוסר סובלנות במצבי אי -ודאות -  פרשנות שלילית של אירועים חיוביים, או איך משפיעה חוסר ודאות על חרדה חברתית? (Nishikawa et al, 2022).

• סגנון התקשרות חרד משפיע על חרדה חברתית המשולבת עם דיכאון (Elling et al, 2022).

 

 

קראו כאן:  הסבר קוגניטיבי של חרדה חברתית

 

תפקיד האמיגדלה בחרדה חברתית

 

 

מה מראות סריקות מוח של אנשים עם חרדה חברתית?

 

סריקות מוחיות חשפו כי מתמודדים עם הפרעת חרדה חברתית סובלים מפעילות מוגברת באיבר קטנטן במוח שנקרא אמיגדלה, שאחראי על שינויים פסיכולוגיים המתבטאים  בתגובת לחימה או בריחה״.

חרדה חברתית מתפתחת אצל אנשים עם אמיגדלה פעילה מדי, שיוצרות תגובות פחד מוגברות, אשר בתורן גורמות לחרדה מוגברת במצבים חברתיים.

 

תגובה אוטומטית זו מגייסת את הגוף להגיב למה שנתפס כאיום בעיתות חירום, בין אם אמיתי ובין אם דימיוני. פעולות באמיגדלה מעוררות מפולת של סימפטומים המזוהים עם חרדה עזה, בהם דפיקות לב מואצות, הזעה בכפות הידיים, ריגוש נשימתי, כיווץ שרירים, עלייה פתאומית ברמת הגלוקוז (הסוכר) בדם וקיפאון של המוח, מצב שמשאיר את האדם החרד במצב בו אינו יכול מסוגל לחשוב או להסיק בצורה נורמלית.

 

כאשר אנשים חווים עלייה חדה בחרדה, המיקוד המנטלי עובר לחלק המוח המכונה קליפת המוח הקדם-מצחית, שתפקידו להרגיע את התגובות הללו על ידי הערכתן באופן רציונאלי ורגוע. אם אין איום אמיתי, אמורים להישלח לאמיגדלה אותות שמנטרלים את תגובת החרדה. אלא שאצל מי שסובל מחרדה חברתית, קליפת המוח הקדם-מצחית מעצימה את פעולת האמיגדלה במקום להרגיעה.

 

 

גנטיקה 

 

לאנשים שלהם הורה הסובל מהפרעת חרדה חברתית יש סיכוי גבוה ב-30-40% לפתח את החרדה בעצמם, אך בלתי אפשרי לדעת עד כמה קשר זה מבוסס על גנטיקה וכמה ממנו נובע מסגנון הורות, שבאופן טבעי מושפע מנוכחות החרדה. 

 

מחקר מאוניברסיטת בון מלמד כי סמנים גנטיים ספציפיים לחרדה חברתית שהתרכז בשינויים בגן SLCGA4, המעורב בהעברת המוליך העצבי סרוטונין (כימיקל המסייע להרגעת עצבים ולייצוב מצבי רוח), מצא שחוסר ועודף סרוטונין כאחד נקשרו לסימפטומים של חרדה חברתית. אנשים עם הפרעת חרדה חברתית ״נאבקים״ לייצר סרוטונין באופן רציף, ללא תנודות, וסטייה בביצועי הגן SLCGA4 נראית כקשורה לבעיה זו. 

 

זאת ועוד, הגנים הפגומים יכולים להיות מועברים באופן בין-דורי, מהורה לילד.

 

 

 

 

   

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם  מומחי מכון טמיר

 

 

  

מקורות:

 

 

Clark, D. M., & Egan, S. J. (2015). Social anxiety: A cognitive approach. In A. Wells & P. Fisher (Eds.), Treating depression: MCT, CBT and third wave therapies (pp. 186-214). Wiley-Blackwell.

  

Elling, C., Forstner, A. J., Seib-Pfeifer, L. E., Mücke, M., Stahl, J., Geiser, F., Schumacher, J., & Conrad, R. (2022). Social anxiety disorder with comorbid major depression - why fearful attachment style is relevant. Journal of psychiatric research, 147, 283–290. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2022.01.019https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2022.01.019

 

Gray E, Beierl ET, Clark DM: Sub-types of safety behaviours and their effects on social anxiety disorder. PLoS One. 2019; 14(10): e0223165. 10.1371/journal.pone.0223165

 

 Hofmann SG. Cognitive factors that maintain social anxiety disorder: a comprehensive model and its treatment implications. Cogn Behav Ther. 2007;36(4):193-209. doi: 10.1080/16506070701421313. PMID: 18049945; PMCID: PMC2151931.

 

Hope, D. A., Heimberg, R. G., & Turk, C. L. (2019). Managing social anxiety: A cognitive-behavioral therapy approach (3rd ed.). Oxford University Press.

 

Forstner AJ, Rambau S, Friedrich N, Ludwig KU, Böhmer AC, Mangold E, Maaser A, Hess T, Kleiman A, Bittner A, Nöthen MM, Becker J, Geiser F, Schumacher J, Conrad R. Further evidence for genetic variation at the serotonin transporter gene SLC6A4 contributing toward anxiety. Psychiatr Genet. 2017 Jun;27(3):96-102. doi: 10.1097/YPG.0000000000000171. PMID: 28272115.

 

Lange B, Pauli P: Social anxiety changes the way we move-A social approach-avoidance task in a virtual reality CAVE system. PLoS One. 2019; 14(12): e0226805.

 

Lazarov A, Basel D, Dolan S, et al.: Increased attention allocation to socially threatening faces in social anxiety disorder: A replication study. J Affect Disord. 2021; 290: 169–177. 10.1016/j.jad.2021.04.063

 

McGlade, A. L., Craske, M. G., & Niles, A. N. (2020). Temporal trends in attention disengagement from social threat as a function of social anxiety. Journal of behavior therapy and experimental psychiatry, 68, 101529. https://doi.org/10.1016/j.jbtep.2019.101529

 

Mörtberg, E., Hoffart, A., Boecking, B., & Clark, D. M. (2015). Shifting the focus of one's attention mediates improvement in cognitive therapy for social anxiety disorder. Behavioural and cognitive psychotherapy, 43(1), 63–73. https://doi.org/10.1017/S1352465813000738

 

Nishikawa, Y., Fracalanza, K., Rector, N. A., & Laposa, J. M. (2022). Social anxiety and negative interpretations of positive social events: What role does intolerance of uncertainty play?. Journal of clinical psychology, 78(12), 2513–2524. https://doi.org/10.1002/jclp.23363https://doi.org/10.1002/jclp.23363

 

Rose GM, Tadi P. Social Anxiety Disorder. 2021 Sep 29. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2022 Jan–. PMID: 32310350.

 

Rosenström, T. H., & Torvik, F. A. (2023). Social anxiety disorder is a risk factor for alcohol use problems in the National Comorbidity Surveys. Drug and Alcohol Dependence, 249, 109945. https://doi.org/10.1016/j.drugalcdep.2023.109945

 

Sun, L., Dai, X., Zhu, S., Liu, Z., & Zhongming, Z. (2025). Psychotherapies for social anxiety disorder in adults: A systematic review and Bayesian network meta-analysis. Journal of Affective Disorders. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.jad.2025.02.092.

  

Vistagen announces positive top-line results from phase 3 PALISADE-2 trial of fasedienol (PH94B) nasal spray in social anxiety disorder. Vistagen. News release. August 7, 2023. Accessed August 8, 2023. https://www.vistagen.com/news-releases/news-release-details/vistagen-announces-positive-top-line-results-phase-3-palisade-2

 

 Weeks JW, Howell AN, Srivastav A, et al.: "Fear guides the eyes of the beholder": Assessing gaze avoidance in social anxiety disorder via covert eye tracking of dynamic social stimuli. J Anxiety Disord. 2019; 65: 56–63. 10.1016/j.janxdis.2019.05.005

 

Wolitzky-Taylor, K., & LeBeau, R. (2023). Recent advances in the understanding and psychological treatment of social anxiety disorder. Faculty reviews, 12, 8. https://doi.org/10.12703/r/12-8