פסיכוזה | זיהוי, סימנים, אבחון וטיפול בהתקף פסיכוטי (2024)

התקף פסיכוטי

פסיכוזה

כל מה שחשוב לדעת

על התקף פסיכוטי

 

 

 

תוכן העניינים:

 

מהי ההגדרה של פסיכוזה?

 

מה ההבדל בין פסיכוזה ראשונית למשנית?

 

מהם התסמינים והסימנים המאפיינים מצב פסיכוטי?

 

מה השכיחות של הפרעות פסיכוטיות?

 

מהי אפיזודה פסיכוטית חולפת?

 

מהו המהלך הפסיכוטי?

 

אילו הפרעות מתלוות לפסיכוזה?

 

טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים 

 

איך לתקשר עם אדם פסיכוטי?

 

מהם הגורמים להתקף פסיכוטי?

 

מהי הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה?

 

מהם גורמי הסיכון לפיתוח פסיכוזה?

 

כיצד מאבחנים פסיכוזה? 

 

פרוגנוזה של אפיזודה פסיכוטית

 

 

 

מהי פסיכוזה (Psychosis)?

 

התקף פסיכוטי, או פסיכוזההוא מצב נפשי משברי, קשה וקיצוני, בו אדם סובל מניתוק זמני מהמציאות ומפגיעה ביכולת השיפוט התקינה ובבוחן המציאות.  

הפרעה פסיכוטית היא מצב נפשי בה האדם מאבד מגע עם המציאות, מאמץ רעיונות לא-רציונליים וחווה תפיסות מעוותות.  

 

פסיכוזה גורמת לאנשים לפרש ולחוות את המציאות באופן שונה מאוד מאחרים:

במצב פסיכוטי האדם מודע לרוב למתרחש סביבו, באמצעות מידע מחמשת החושים שלנו, אך הוא נוטה לפרש את המידע בצורה מוזרה ולרוב שגויה. העיסוק יתמקד במחשבות טורדניות שמתרוצצות בראש, מחשבות שלרוב מטעות את שיקול הדעת הבריא. 

לעיתים קרובות, האדם שנמצא בתוך התקף פסיכוטי לא יזהה את המצב ככזה ואף עשוי להתנגד לדעתם של מי שינסו להבהיר לו את המצב בו הוא שרוי.

   

למתבונן מן הצד פשוט יחסית לזהות אדם החווה אפיזודה פסיכוטית משברית, כיוון שהשינוי בהתנהגותו קיצוני, מוזר וחריג.

 

 

פסיכוזה חריפה, או אקוטית, היא מצב מנטלי פסיכוטי בו אדם עלול לפגוע בעצמו או באחרים או להגיע לסיטואציה בה הוא חסר יכולת לדאוג לעצמו. 

 

תסמינים כרוניים של פסיכוזה עשויים להיות מנוהלים היטב בחייו של המתמודדים ואינם מחייבים תמיד הפניה להתערבות חירום, אולם במקרים של מצב אקוטי חובה לראות פסיכיאטר

 

 

פסיכוזה עיקרית לעומת פסיכוזה משנית

 

 

מצב פסיכוזה עיקרי

 

מצב פסיכוטי עיקרי מתבטא במקרים רבים באחד משני הקשרים:

  • משבר נפשי, בו הפסיכוזה מבטאת התפרקות זמנית, בה מופר שיווי המשקל הנפשי בין האתגרים הנוכחיים לבין הכוחות הפסיכולוגיים. 

  • יחד עם הפרעה פסיכוטית מרכזית, כמו סכיזופרניה, הפרעה סכיזופרניפורמית, הפרעה פסיכוטית קצרה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה דלוזיונית, הפרעה פסיכוטית שלא צוינה אחרת (NOS, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית ועוד.

 

 

תסמונת פסיכוזה שניונית

 

מצב כזה מכונה תסמונת פסיכוזה שניונית (Secondary psychotic syndrome),  מצב פסיכוטי לכל דבר ועניין, רק שמקורו בסיבתיות רפואית, פתופיזיולוגיה המהווה תוצר ישיר של מצב בריאותי,  שאינו מסווג כהפרעה נפשית או התנהגותית.

פסיכוזה שניונית מאובחנת כאשר קיימות עדויות מההיסטוריה הרפואית של המטופל, בדיקה גופנית או ממצאי מעבדה. 

 

פסיכוזה היא מצב נפשי שנגרם על ידי מגוון גורמים, כמו שימוש בסמים הלוציגניים, מתח נפשי קיצוני, הפרעות נפשיות או מחלות גופניות, בעוד שהפרעות פסיכוטיות מוגדרות כהפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה או או דיכאון פסיכוטי.

 

 

התקף פסיכוטי ראשון 

 

המפגש הראשוני של אדם עם התקף פסיכוטי, ה-First Episode of Psychosis, הוא לעתים קרובות מאוד מפחיד, מבלבל ומציף רגשית, אחרי הכל מדובר בחוויה זרה ולא מוכרת.

למרבה הצער יש עדיין המון סטיגמה שלילית ותפיסות מוטעות הקשורות לפסיכוזה, שמוסיפים נדבך נוסף של מצוקה.

 

אנחנו יודעים היום כי בערך 61% מהמטופלים/ות המתמודדים עם התקף פסיכוטי ראשון מדווחים שחוו טראומה בילדות, זאת בהשוואה לכ-17% מהאנשים שלא סבלו אפיזודה פסיכוטית ראשונה (Vila-Badia et al, 2021). 

כן מעודד לדעת כי שיעור ההחלמה של המתמודדים/ות עם אפיזודה פסיכוטית ראשונה (FEP) עומד על כ-30% בחלוף עשור, זאת בהתבסס על הגדרה קלינית סטנדרטית של החלמה (Asbo et al, 2022).

 

אחת התכניות המבטיחות לטיפול בפסיכוזה ראשונה נקרא OPUS:

מדובר בטיפול קהילתי הכולל מעורבות משפחתית והכשרה במיומנויות חברתיות המועברות על ידי צוות רב-מקצועי של פסיכיאטרים, פסיכולוגים, אחיות, עובדים סוציאליים, פיזיותרפיסטים ומרפאים בעיסוק.

OPUS היא שיטה מבוססת ראיות ואף נמצאה עדיפה על טיפול סטנדרטי במצבים פסיכוטיים.


אנשים המצויים

באפיזודה פסיכוטית

חווים המון מצוקה,

בלבול, פחד וחוסר אונים.

 

אנא זכרו זאת. 

 

שלכם,  הצוות

 

מהם התסמינים של פסיכוזה?

  • דלוזיה היא מחשבה או אמונה שאינה נכונה, או שאינה בהלימה עם בוחן המציאות התקין בחוויית האדם השפוי. למשל - ופה נעבור לגוף שני כדי להמחיש - אמונה שאחרים רוצים להזיק לך, או שהם יודעים עליך יותר ממה שהם מגלים ולכן מדברים אודותיך מאחורי הגב (פרנויה), דלוזיית הכפיל (סינדרום קפגרא), או אמונה פנימית גרנדיוזית, כמו דלוזיה שאתה המשיח (שנחווית לא אחת אצל מתמודדים עם פסיכוזה על רקע סינדרום ירושלים). אמונות שווא כאלה מאוד מסעירות, ויתרה מכך, הן לרוב קשות למדי להפרכה.  שילוב בין הלוצינציות ודלוזיות מביא לפגיעה קשה בתפיסה, בחשיבה, ברגשות ובהתנהגות, מה שמחייב את האדם במשבר פסיכוטי לאבחון פסיכיאטרי ולעיתים קרובות לאשפוז, מעקב וטיפול במרכז לבריאות הנפש (בית חולים פסיכיאטרי). 

 

  • הלוצינציות מתייחסות להזיות על שמיעה, ראיה או הרחה של גרויים, שאינם קיימים במציאות. המתמודד יסבול מהזיות של שמיעת קולות כשאיש אינו מדבר, הזיות ראייה בהן רואים דברים שאינם שם והזיות ריח על ריחות דמיוניים, כמו תחושה של טעם מתכתי בפה. קיימות גם הזיות טקטיליות Tactile hallucination, בהן חשים הפסיכוטיים שחרקים זוחלים להם על העור. בהזיות של תנוחה Proprioceptive hallucinations, שמתייחסות לתחושה של ציפה, יציאה מהגוף, הזרה של איבר מסוים מהגוף כולו ותחושת פאנטום (הלוצינציות גופניות כאלה נובעות לרוב משימוש אינטנסיבי בסמים פסיכדליים ולמצבים של חסך חושי או הצפה חושית).

 

  • מאניה- מתמודדים עם התקף פסיכוטי בהפרעה ביפולרית מראים מצב רוח טוב בצורה מוזרה, למשל חשיבה מהירה או דיבור מהיר, נטייה לא אופיינית להתחברות עם אנשים אחרים או תחושה של להיות ״על גג העולם״.

 

  • חוסר אינהיביציה והיעדר איפוק - התנהגות לא מותאמת - תוקפנות, התקפי זעם ונדליזם ואלימות.

 

  • חוסר מנוחה וחוסר שקט קשים - חשוב לציין כי למרות שהפרעות שינה שכיחות מאוד אצל מטופלים עם פסיכוזה, נדמה כי האפיזודה הפסיכוטית מאפילה על קשיי השינה וכי קלינאים נוטים לאבחן ולטפל בהם פחות, כך לפי דיווח מחקרי עדכני. מחקרי אורך מלמדים כי הפרעות שינה - ובהן נדודי שינה, סיוטי לילה, דום נשימה בשינה (אפנאה) פרקי זמן קצרים יותר של שינה ואיכות שינה ירודה - קשורות לחוויות פסיכוטיות.

 

 

  • בלבול חמור - האדם עשוי לדבר באופן לא צלול ואינו מותאם לסיטואציה, עלול לדבר את מחשבותיו, ליצור משפטים לא הגיוניים. פגיעה קלה עד אנושה בבוחן המציאות ובשיקול הדעת, חוסר התמצאות בזמן ובמקום,  קושי לזהות מקומות מוכרים ולעיתים גם אנשים מוכרים וקרובים.

 

 יש גם תסמינים דמויי-פסיכוזה (Psychotic-like experiences), שהן דלוזיות הזיות והלוצינציות עדינות, תת-קליניות, ומפתיע לדעת שהן די נפוצות באוכלוסייה הכללית.

 השכיחות של תסמינים דמויי-פסיכוזה אצל ילדים ומתבגרים ובני נוער היא תלוית גיל, עם שיעור גבוה יותר של התופעה באוכלוסייה צעירה יותר.

 

 

הלוצינציה vs דלוזיה vs אילוזיה

 

 

שכיחות של הפרעות פסיכוטיות

 

לפי סקירה עדכנית, 2 מתוך 100 איש בממוצע ידווחו על פסיכוזה חדשה בכל שנה נתונה. אצל מתבגרים היחס מזנק ל-5 מ-100 (בגיל 13-17).

31% מהמתמודדים עם התקף פסיכוטי ימשיכו לחוות התקפים לאורך זמן. שוב,, המספר גבוה יותר אצל מתבגרים, כ-35.8%. 

 

לאורך החיים, השכיחות של הפרעות פסיכוטיות היא בערך 3%.

השכיחות של פסיכוזה כתוצאה ממצב רפואי מוערכת ב- 0.21%. 

 

בסקירה נרחבת נמצאה שכיחות של 0.5% עד 4.3% של פסיכוזה בהפרעה דו קוטבית וכ- 9% בהפרעות הספקטרום הביפולרי.

השכיחות של תסמינים פסיכוטיים נמצאה קשורה במקרים רבים לדיכאון (42.4%), הפרעות חרדה (38.6%), הפרעת פאניקה (24.8%) והתמכרויות (13.8%). 

 

 

מהי הפרעה פסיכוטית קצרה? 

 

הפרעה פסיכוטית קצרה, חולפת או מוגבלת,  היא המונח בו מכנים אנשי מקצוע סימפטומים פסיכוטיים המתפרצים בפתאומיות אך נמשכים זמן קצר בלבד - פחות מחודש.

לרוב המטופל יחלים לחלוטין לאחר שייעלמו התסמינים.

 

יש שלושה סוגים בסיסיים של ההפרעה:

1. הפרעה פסיכוטית קצרה עם גורם מתח ברור לרוב מתרחשת זמן קצר לאחר טראומה או לחץ גדול, כמו מוות של אדם אהוב, תאונה, תקיפה או אסון טבע.

2. הפרעה פסיכוטית קצרה ללא גורם מתח ברור - בהיעדר טראומה או זיהוי של טריגר מלחיץ.

3. הפרעה פסיכוטית קצרה המתפרצת לאחר לידה, לרוב תוך 4 שבועות. 

 

 

 

המהלך של אפיזודה פסיכוטית

 

לעיתים קרובות מופיעים תסמינים סאב-קליניים שאינם מעידים עדיין על התקף פסיכוטי, אך מגבירים את ההסתברות שיופיע. 

סימפטומים תת-קליניים לפסיכוזה כוללים תסמינים פסיכוסומטיים בלתי מוסברים, נסיגה חברתית, התגברות של חרדות וירידה בתפקוד.

 

 

את מהלכה של אפיזודה פסיכוטית ניתן לאפיין כתהליך תלת-שלבי:

 

  • שלב פרודרום

  • שלב אקוטי

  • שלב החלמה

 

 

ניתן לקרוא כאן על סימנים מוקדמים לקראת משבר פסיכוטי: 

 

פסיכוזה מזדחלת - תסמינים מקדימים של התפרצות פסיכוטית <

 

 

 

תחלואה נלווית

 

כאמור, קיימות הפרעות נפשיות כרוניות המתאפיינות בהתקפים פסיכוטיים, כמו מאניה-דפרסיה (הפרעה ביפולרית), הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה ועוד הרבה הפרעות נפשיות הכוללות סימנים פסיכוטיים, כמו דמנציה, או הפרעת דחק פוסט טראומטית - PTSD  (מחקר העלה ש-30-40% מהחיילים המשוחררים המתמודדים עם PTSD חוו הזיות קוליות או ויזואליות. עדיין לא ברור מדוע במקרים מסוימים של PTSD פורצת פסיכוזה ובאחרים לא). 

 

מעניין להסתכל על הקשר בין פסיכוזה לבין הפרעות אכילה:

 

גם הפרעות אכילה וגם הפרעות פסיכוטיות מתאפיינות במחשבות שווא, דפרסונליזציה, דראליזציה והלוצינציות.

למשל, הלוצינציות שמיעתיות, הנחשבות לסימן היכר ידוע של פסיכוזה, יכולות להתרחש גם באנורקסיה נרבוזה.

גם חוסר אמון בסיסי באחרים, יכולת לתיאוריה של חשיבה (Theory of Mind) וברית טיפולית לקויה בטיפול, נפוצות הן בהפרעות אכילה והן בהפרעות פסיכוטיות.

 

ולבסוף, כשמחפשים מוצאים...

 

הנה תסמינים וגורמי סיכון שנמצאו משותפים

בין הפרעת קשב וריכוז לבין פסיכוזה:

 

דמיון בין ADHD לפסיכוזה תחלואה נלווית

 

  

 

איך מטפלים בפסיכוזה?

 

כאשר פסיכוזה אינה פורצת מסיבות אורגניות, היא נגרמת, בדרך כלל כתוצאה מחוסר איזון ביוכימי במוח.

 

במצבים אלו הטיפול המתאים הוא טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות אנטי-פסיכוטיות, או נוירולפטיות, שמטרתן להקל על הסימפטומים, להביא לאיזון תרופתי מהר ככל הניתן ולאפשר למטופל להמשיך בשגרת חיים רגילה, בליווי מעקב פסיכיאטרי וטיפול נפשי.

 

פסיכוזה מטופלת לרוב בשילוב בין פסיכותרפיה (טיפולים בשיחות) לבין טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה.

הטיפולים הפסיכולוגיים היעילים ביותר הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול רגשי-תמיכתי, טיפול משפחתי וטיפול קבוצתי.

לאחרונה הולכות ומתפתחות גישות טיפוליות שיקומיות יותר, כמו ״דיאלוג פתוח״.

מטרת הטיפול התרופתי היא לאזן את המטופל מבחינת הסטטוס המנטלי ותפיסת המציאות, מה שלעיתים נמצא כתנאי הכרחי בטרם תחילת טיפול פסיכותרפי.

אנו ממליצים לפנות לפסיכיאטר מומחה ומנוסה, שיוכל לנהל את המקרה, החל משלב זיהוי המשבר ועד לחזרה לתפקוד תקין ויציבות. 

 

חשוב לציין כי אין פסיכותרפיה כלשהי שמומלצת במצבים פסיכוטייים שבכוחה להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

 

הפסיכיאטריה עדיין 'שוברת את הראש' במטרה למצוא טיפול תרופתי מדויק ככל הניתן לפסיכוזה, טיפול פסיכופרמקולוגי שאינו פוגע בתפקודים מנטליים חיוניים ומצליח להחזיר את המתמודד במהירה לדרך המלך.

יש לה, לפסיכיאטריה מוניטין לא כל כך מוצלח בנושא: עד שנות ה-50 של המאה שעברה השתמשו לאורך 20 שנה בניתוח מוח אכזרי ביותר ודי ברברי, לובוטומיה, שפשוט ניתק בין שתי המיספרות המוח של המטופל, בקורפוס קולוסם , 'הגשר' שמחבר בין השתיים.

ההליך הלובוטומי הצליח אמנם להפסיק את הסימפטומים הפסיכוטיים, אבל 'על הדרך' הסב פגיעות קוגניטיביות חמורות ובלתי הפיכות שלא אפשרו לאדם להמשיך בחיים תקינים. אולם מאז עשתה הפסיכיאטריה בישראל מהלכים רבי משמעות, חלקם בעידוד מחאת הציבור נגד דרכי הטיפול במהלך אשפוז פסיכיאטרי (למשל, המאבק הציבורי נגד קשירות במהלך אשוז פסיכיאטרי).

 

הנה דרכים ליצירת קשר עם הפסיכיאטר המחוזי, במקרים דחופים של משבר פסיכוטי או סיכון אובדני. מתוך אתר משרד הבריאות:

 

פסיכיאטרים מחוזיים משרד הבריאות  

 

טיפול CBT

 

תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, המכונה גם CBT, היא שיטת טיפול פסיכולוגי מבוססת-ראיות, שנבחנת כל העת באמצעות מחקרים מדעיים קפדניים.

המשמעות היא כי טיפול CBT אינו מבוסס רק על מה שאנשים מאמינים יעזור להם, אלא על מה שנחקר והוכח כטיפול יעיל. 

בהתמודדות עם דלוזיות והלוצינציות, המאפיינות מצב פסיכוטי, ניתן להיעזר בגרסה מיוחדת של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, שנקראת CBT-P.

 פרוטוקול CBT-P מתמקד בבחינת האמונות ועיוותי החשיבה העומדים מאחוריהן. 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לשמש גם למטרות מניעת פסיכוזה:

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה, שפורסמו ביוני 2020 בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry מלמדות כי cbt עשוי להפחית את הסיכון לאפיזודה פסיכוטית ראשונה בקרב מי שנמצא בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. סקירה זו מופיעה 11 שנים אחרי סקירת מחקרים משנת 2009, שפורסמה בכתב העת Psychological Medicine, ובה הגיעו הכותבים למסקנה כי ל- CBT אין ערך בטיפול בסכיזופרניה, הוא בעל השפעה מוגבלת בלבד על דיכאון ואינו יעיל במניעת הישנות של הפרעה דו-קוטבית.

 

בתחילת הדרך, טיפול CBT הוכיח את יעילותו לטיפול בחרדה ובדיכאון, אבל כיום קיימים אלפי מחקרים שמעידים על יעילות השיטה להתמודדות עם עשרות הפרעות נפשיות אחרות.

מחקרים מלמדים אותנו שגם כאשר בוחן המציאות לקוי ושיקול הדעת נפגע, שיטות קוגניטיביות התנהגותיות עשויות לעזור לשפר את מנגנוני הערכה של המתמודד ואת המחשבות שלו, גם כאשר מדובר במחשבות רדיפה או פנטזיות גרנדיוזיות. טיפול CBT, כך מעלה מחקר בריטי, עשוי להועיל לפסיכוטים, בעיקר למי שמתקשה או מסרב להיעזר בטיפול תרופתי. 

 

מסקירה עדכנית בארה״ב, עולה כי בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכוטיות, CBT הוא שיטת הטיפול הנפוצה ביותר בקרב המתמודדים עם פסיכוזה מתמשכת, בתהליך טיפולי שיחתי ׳אחד על אחד׳, שנמשך לפחות 16 פגישות רציפות.

בכל מקרה, חוויות העבר או הסיבות העמוקות שבגינן פרצה הפסיכוזה, אינן נמצאות במוקד הטיפול, בשונה מהפסיכותרפיה הדינמית הקלאסית.

 

 

טיפול מטא-קוגניטיבי

 

טיפול מטא-קוגניטיבי קצר טווח מצליח להפחית תסמינים פסיכוטיים ולשפר תובנה קלינית, תוצאה משמעותית שמחזיקה מעמד לפחות 6 חודשים. 

כמו בהפרעות חרדה או דיכאון, ככל שהמטפל והמטופל יצליחו לשים את האצבע על החוויה הסובייקטיבית ופשרה, כך ניתן יהיה לאתגר את המחשבות הבלתי מסתגלות ולאפשר שינוי בדפוסי החשיבה.

גם עם מטופלים פסיכוטיים, צעד אחר צעד, ניתן להציב מטרות למען הפחתת המצוקה הנחווית.

"הצלילה" אל תוך עולמו של המטופל והעבודה שנעשית גם מחוץ לפגישות, נושאת פרי ומקלה על הסבל והמצוקה של המתמודדים.

בהנחיית המטפל, המטופל לומד להציב גבול לגרויים המתרחשים בתוך עולמו הפנימי ולחזור, בהדרגה, לאורח חיים נורמטיבי. 

 

 

אימון מיומנויות חברתיות קוגניטיבי-התנהגותי (CBSST)

 

מדובר בתהליך קואצ׳ינג במשלב בין רציונל ה-CBT לבין טכניקות אימון מיומנויות חברתיות, ע״מ לעזור למתמודדים/ות להשיג את מטרותיהם החברתיות, ההתנהגותיות או התעסוקתיות. 

גישה זו מסייעת למטופל לתפוס, לבדוק ולשנות מחשבות לא יעילות, שעשויות לעמוד בדרכו להשגת מטרותיו.

הגישה מתמקדת בלמידה ובתרגול של מיומנויות תקשורת ופתרון בעיות.

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת במצבים פסיכוטיים עמידים, חיפה

 

טיפול תמיכתי-רגשי

 

טיפול תמיכתי-רגשי הוא אפשרות נוספת, שמטרתה לסייע למטופל ללמוד לחיות עם פסיכוזה, תוך שהוא מאמץ ומחזק דרכי חשיבה בריאות.  טיפול כזה יכול לכלול גם את בני המשפחה של המטופל, תוך שהוא מאפשר גם העברת ידע פסיכו-חינוכי למטופל ולקרובים. התמיכה הזו חשובה מאין כמוה במהלך הדרך של שיבה לחיים. 

 

בפסיכוזה, כמו בהפרעות נפשיות אחרות, ניתן לטפל בהצלחה. ואכן, מרבית המתמודדים יוצאים מהאפיזודה הפסיכוטית והסימפטומים נעלמים. חשוב להיעזר כמה שאפשר בשירותים הקהילתיים, במקורות הסיוע של בריאות הנפש, במשפחה ובחברים.

 

  

דיאלוג פתוח

 

גישת הדיאלוג הפתוח (OD) היא התערבות משפחתית ייחודית וחדשנית שפותחה בפינלנד.

ההתערבות מוכוונת המשפחה מתקיימת לאחר המשבר שמאפיין אפיזודה פסיכוטית ראשונה אצל מתמודדים ובני משפחותיהם.

השיחות הטיפוליות מתקיימות לרוב בבתיהם של המטופלים ומתמקדות בחוסר הוודאות של המצב המשברי, ברגשות האינטנסיביים שמתעוררים בקרב חברי המשפחה, כמו חרדה וחוסר אונים.

מחקר פיני שפורסם השנה מראה תוצאות יפות של הגישה במעקב קליני של 19 שנה, והשיטה נראית מבטיחה ליישום גם בישראל.

 

דף הפייסבוק של דיאלוג פתוח ישראל (דפ״י) <

 

  

טיפול דינמי 

 

הטיפול הדינמי אינו מתאים בדרך כלל להתמודדות עם פסיכוזה.

 

כבר בתחילת הדרך, עם פיתוח גישת הטיפול הפסיכותרפית, זיגמונד פרויד לא המליץ על פסיכואנליזה במצבים פסיכוטיים ואף הדגיש את אי-ההתכנות לקיים אנליזה במצבים פסיכוטיים. הוא גם הסביר: במצבים פסיכוטיים חסרה למטופל יכולת הסמלה (סימבוליזציה), שהיא הכרחית לשיח שאינו מתמקד אך ורק בהיבטים קונקרטיים.  בנוסף, טען פרויד, תהליך ההעברה בין המטופל למטפל עלול דווקא להעצים את הפסיכוזה במקום להרגיע אותה.

 

ההבדל המרכזי בין נוירוזה לפסיכוזה הוא נוכחותו של בוחן המציאות: בנוירוזה, המטופל חושב או מניח שהמטפל מרגיש כלפיו בצורה כזו או אחרת. בוחן המציאות קיים במצב הנוירוטי וההסמלה מעוררת חוויה רגשית שאינה מתייחסת רק ליחסו של המטפל, אלא להיבטים נרחבים יותר בחיים, היסטוריים או עכשוויים, אליהם יכול המטפל הדינמי להתייחס מילולית, באמצעות שיקוף, פירוש, הבהרה וטכניקות טיפוליות נוספות.

לעומת זאת בפסיכוזה, למשל אצל פרנואיד המטופל בתהליך פסיכודינמי ומפתח מחשבות רדיפה כלפי המטפל, לא מתעורר חשד שהמטפל פרץ לו למחשב, הוא יודע ומשוכנע שהמטפל עשה זאת.

יש גלישה מבוחן המציאות, מה שמטיל ספק על מידת הטריטאביליות של המטופל בכלים הפסיכואנליטיים. 

  

הערה חשובה: למרות שבכוחן של שיטות פסיכותרפיה להועיל למטופלים פסיכוטיים, אין בה די כדי להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

 

 

טיפול קוגניטיבי-אנליטי (CAT)

 

לטיפול קוגניטיבי אנליטי יש נקודות חוזק פוטנציאליות כהתערבות פסיכותרפויטית במצבי פסיכוזה.

הגישה שמה דגש על התנסויות מוקדמת בקשר כגורם מפתח בהתפתחות פסיכוזה, מה שעולה בקנה אחד עם המחקרים על טראומה ביחסים ופסיכוזה.

 

 

תרופות אנטי פסיכוטיות

 

ב-1952 פותחה ואושרה בארה"ב התרופה האנטי פסיכוטית הראשונה טרוקטיל / תורזין, ויחד עמה הופסקו מיידית הלובוטומיות. תורזין הייתה פריצת דרך, כמות ועצמת תופעות הלוואי שחווה המטופל שנטל את התרופה היו בלתי נסבלות.

עם השנים חלו התפתחויות מקצועיות, מחקריות ואתיות והרגישות כלפי נפגעי נפש מצויה בתוך מהפך מבורך.

תרופות חדשות, בעיקר תרופות מהדור השני של תרופות אנטי פסיכוטיות (SGA), כמו לפונקסזיפרקסה או סוליאן, יעילות מאוד ובעלות תופעות לוואי מצומצמות יותר,בעיקר פחות הפרעות תנועה. עם זאת, הן גורמות למטופלים לעלות במשקל ו/או לפתח סוכרת או מחלות לב.

מרבית התרופות הללו מצליחות לתת מענה שלא היה כאן לפני עשור או שניים, למרות שהדרך עדיין רחוקה.

 

להלן שתי דוגמאות מיני רבות: 

במחקר שבחן השלכות של טיפול בנשים בהריון במהלך השליש הראשון להריונן, באמצעות סרוקוול (תרופה נוגדת פסיכוזה) נמצא קשר מדאיג למומים אצל התינוקות.

מחקר מטא אנליזה, שערך סקירה וניתוח של מחקרים קודמים, העלה כי שימוש בתרופות נוגדות-פסיכוזה מגביר את הסיכון לפריצת דלקת ריאות.

 

המציאות השתפרה בימינו באופן משמעותי בעשורים הבאים, עם טיפולים תרופתיים מדויקים יותר, עם הרבה פחות תופעות לוואי, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון. מסקנות של פאנל מומחים אופטימי מלמדות אותנו שההשפעה של תרופות נוגדות פסיכוזה אינה נוטה לאבד את עוצמתה בחלוף הזמן.

 

 

סירוב לקחת תרופות

 

אין לנו עמדה מיוחדת בעד טיפול תרופתי, אך חשוב לציין כאן את תפקידו החיוני, ולרוב הכרחי, לטיפול בפסיכוזה.

מחקר חדש מלמד כי מטופלים פסיכוטים שמסרבים להיעזר בתרופות אנטי-פסיכוטיות מצויים בסיכון  מוגבר להתאבדות.

ההתמודדות עם מחשבות שליליות לגבי חוויות פסיכוטיות וחרדות מאובדן שליטה נפשית קשות מנשוא. 

 

לכן קיימת חשיבות רבה לפסיכו-חינוך - העברת ידע על הפרעות, לרבות סימפטומים, גורמים וכיצד לנהל תסמינים ותופעות לוואי של תרופות.

פסיכואדוקציה כוללת גם מידע על תהליך ההחלמה, שימור תחושת רווחה, מניעת הישנות של אפיזודה פסיכוטית נוספת, פיתוח מיומנויות כמו ניהול דחק, פתרון בעיות וכישורי חיים אחרים.

 

 

לקראת טיפול מדויק יותר בפסיכוזה

 

המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב מציע גישה חדשה לאבחון הפרעות נפשיות אשר מתייחסת לשילוב של סימפטומים וסימנים ביולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים, בנוסף לסימפטומים הנפשיים הנראים לעין. כמובן שיש להמשיך ולחקור האם אבחון על פי ביוטיפים יסייע בקביעת הטיפול המתאים לכל מטופל, כגון תרופות מייצבות מצבי רוח/אנטי-פסיכוטיות/אנטי-דיכאוניות, תמיכה פסיכו-סוציאלית, פסיכותרפיה, הכשרות מקצועיות וסוגי סיוע נוספים.

 

כאמור במחקר שתואר קודם, קיימת ציפייה ותקווה כי שימוש במרקרים ביולוגיים (biomarkers) יספק יכולת חיזוי וניבוי טובה יותר, כך שמטופלים ומטפלים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר. החשיבות רבה עד מאד, לאור העובדה שהפרעות פסיכוטיות גורמות לסבל רב למטופלים ומשפחותיהם, ועלויות הטיפול גם הן גבוהות מאוד.

 

 

איך לדבר עם אדם פסיכוטי?

 

במידה ואדם יקר לכם מתמודד עם פסיכוזה, מה תגידו ואיך תגיבו?

 

  • אל תעמידו פנים שאתם שומעים ורואים דברים שאינם קיימים

  • אל תנסו לשכנע את האדם האהוב שלכם ש"האמת" שלו שגויה. מהר מאוד תיווכחו שהוא מתנגד לשלילת החוויה האישית שלו והתעקשות שלהם עלולה לפגוע באמון בכם. התחושה שאינו מובן תתרום לשקיעה עמוקה יותר של המתמודד לתוך עולמו, שמונחה זמנית על ידי לוגיקה פנימית שונה ואחרת.

  • כדאי לשאול בעדינות שאלות שיעזרו לו להישאר ממוקד ותכליתי ולהמליץ לו באהבה לפנות לעזרה מקצועית, תוך כדי תיקוף והבהרה שתישארו לצדו.

 

התקף פסיכוטי מעיד על בעיה שדורשת אבחון וטיפול מקצועיים.

חד משמעית - אם בן משפחה, חבר או בן זוג שלך מראה תסמינים פסיכוטיים, תהא זו טעות להקל ראש בתקווה שהוא רק 'ירד מהפסים' ותיכף יחזור לעצמו.

לא טוב להתייחס לפסיכוזה כחוויה חולפת ללא טיפול רפואי ונפשי. היא עלולה לסמן את יריית הפתיחה של מחלה מזדחלת, פיזית (על רקע אורגני) או נפשית. ובכל מקרה המנעות מעזרה מקצועית מחמירה לרוב את המצב. 

 


חשוב לדעת:

היום כבר לא חייבים להגיע למיון בבית חולים פסיכיאטרי.

החל מקיץ 2015 יש בישראל פסיכיאטר זמין 24/7

בכל חדרי המיון בבתי החולים הכלליים.


 

למרות שהתקפים פסיכוטיים נשמעים כמו חוויה רחוקה וקיצונית שמרביתנו לא ניתקל כלל במהלך החיים, חשוב לדעת שמדובר בתופעה לא כל כך נדירה: 

 

כ-1% מכלל האוכלוסיה יסבלו מהתקף פסיכוטי לפחות פעם אחת בחיים מסיבות שונות, בין אם מדובר במחלת נפש מתפתחת, בעיה מוחית, מחלה הגוררת ירידה קוגניטיבית כמו אלצהיימר, שימוש בסמים וסיבות נוספות. משך ההתקף והסיכויים שיפרוץ שוב תלויים בהרבה גורמים, ביניהם בסיבה בגינה האדם לקה בהתקף, התמיכה של קרוביו ומידת המודעות שלהם לבעיה והשאלה האם האדם נמצא תחת השגחה, מעקב וטיפול פסיכותרפי מתאים.

 

התמודדות עם מצב אובדני אצל בני נוער <

 

 

גורמים לפסיכוזה

 

פסיכוזה עלולה לפרוץ גם כתוצאה מבעיה מוחית אורגנית, לחצים פסיכו-סוציאליים, גידול במוח, לחץ אימהי במהלך ההריון וגם על רקע של משבר נפשי חולף. 

במקרים נדירים יותר מתקיימת 'פסיכוזה בשניים', המכונה גם פולי א דו, שני אנשים שחולקים הזיה פסיכוטית משותפת.

 

 

גורמים רפואיים לפסיכוזה 

 

  • דליריום (הפרעה חריפה וחולפת בתפקוד הנפשי).

  • היפוגליקמיה או היפרגליקמיה.

  • היפוקסיה (חוסר חמצן בתאים).

  • אינטראקציות עם תרופות או גמילה מסמים.

  • ספסיס (אֶלַח הַדָם).

  • אלקטרוליטים בסרום או הפרעות מטבוליות.

  • מחסור בשינה.

  • הפרעה כרונית בתפקוד הנפשי.

  • הפרעות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה או זאבת. 

  • הפרעות הורמונליות, כמו מחלת קושינג, סוכרת, דלקת בבלוטת התריס.

  • גורמים גנטיים ותורשתיים.

  • מצבים נוירולוגיים, כמו דמנציה, דלקת המוח, אפילפסיה, או מחלת פרקינסון. מחקר אחרון מצא כי בעקבות התקף פסיכוטי זוהה ביומרקר המיוחס לניוון נוירונים במוח.

  • מצבים תזונתיים, כמו מחסור חמור בוויטמין B1 או B12.

  • מצבים אונקולוגיים, כמו טרטומה בשחלות או סרטן ריאות מסוג תאים קטנים. 

 

 

גורמים פסיכאטריים לפסיכוזה

 

  • הפרעה דו קוטבית סוג I.

  • דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים.

  • הפרעה פסיכוטית קצרה, עם או בלי גורמי לחץ בולטים.

  • הפרעה סכיזואפקטיבית.

  • סכיזופרניה.

 

 

מהי פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים?

 

מצבים פסיכוטיים עלולים להיגרם גם כתוצאה משימוש בסמי הזיה (פסיכדלים, למשל קטמין, אסיד או MDMA), שימוש בסמים ממכרים (קוקאין, הרואין ואמפתמינים), הרעלת קנאביס, אלכוהול או שימוש לרעה בתרופות.

בפסיכוזה שנגרמת על רקע של אינטוקסיטציה, או הרעלה, כתוצאה שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, מופיעים תסמינים פסיכוטיים זהים לאלה שתוארו לעיל, ודי קשה להבחין ביניהם בעין לא מקצועית.  

 

מחקר שפורסם ב-2021 מלמד כי מתמודדים/ות עם פסיכוזה הנגרמת על ידי שימוש בסמים נמצאים בסיכון גבוה יותר למות מוקדם יותר בהשוואה למי שלא חוו פסיכוזה.

הניתוח המחקרי העלה כי הסיכון לתמותה היה גבוה בקרב הסובלים מפסיכוזה הנגרמת מחומרים, בלי קשר לשאלה האם פיתחו מאוחר יותר סכיזופרניה.

 

ובאשר לסכיזופרניה, לפי מחקר מ-2023 יותר מרבע ממי שחוו פסיכוזה עקב שימוש בחומרים מאובחנים  תוך 6 שנים עם הפרעה על ספקטרום הסכיזופרניה. 

  

משבר פסיכוטי אחרי שימוש בסמים

 

"מגואה לגהה" - משבר פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים בטיול

אחת התופעות החברתיות המוכרות בישראל, היא משבר נפשי בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בטיול אחרי הצבא, כאשר המדינה המובילה היא הודו ואחריה מדינות דרום אמריקה.

פסיכוזה שפורצת במהלך טיול תרמילאים מצויה בעליה חדה ומדאיגה, בעיקר לאחר סגירת "פרויקט התרמילאים" ב-2006.

 

אחד הארגונים שצבר ניסיון רב בטיפול במקרים אלו הוא המרכז הטיפולי כפר איזון.   

 

 

פסיכוזה לאחר לידה

 

לידה נחשבת לגורם לחץ פיזי, רגשי וחברתי עיקרי בחייה של אישה. בימים ובשבועות שלאחר הלידה נשים רבות יחוו שינויים במצב הרוח ואף דיכאון קל (המכונה גם בייבי בלוז) אך אחוז מסוים של נשים יכולו גם לפתח PTSD, דיכאון מז'ורי או אפילו פסיכוזה מלאה.

שינוי זה בהתנהגות ובתהליך החשיבה נובע ממספר גורמים ביו-פסיכו-סוציאליים.

 

ישנם שינויים פיזיים והורמונליים, חוסר שינה ותשישות ומחויבות חדשה בטיפול ביילוד, המאתגרים הן פיזית והן רגשית.

 

פסיכוזה לאחר לידה היא הצורה החמורה ביותר של מחלת נפש בקטגוריה זו המאופיינת בבלבול קיצוני, אובדן קשר עם המציאות, פרנויה, אשליות, תהליך חשיבה לא מאורגן והזיות.

 

1-2 מתוך אלף נשים תפתח פסיכוזה לאחר הלידה אשר תתפתח ימים עד שישה השבועות הראשונים לאחר הלידה. מצב זה נחשב למצב חירום פסיכיאטרי המחייב טיפול רפואי ופסיכיאטרי מיידי ואשפוז אם קיים סיכון אובדני.

 

מחקרים מראים כי הפרעות נפשיות טרם הלידה מעלות את הסיכום להתפרצות פסיכוזה לאחר הלידה.

כך למשל, מחקר מ-2023 מראה כי לנשים המאובחנות עם הפרעה בי פולארית יש סיכוי של 40-50% יותר לפתח פסיכוזה. יחד עם זאת, באותו מחקר נמצא כי אם לנשים יש נטיות של הפרעת אישיות גבולית הסיכון פוחת, אך הסיכון לפתח דיכאון לאחר לידה גובר ( Casanova et al, 2023).

  

 

 

הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה

 

התהליכים המוחיים בבסיס המצב הפסיכוטי טרם פוענחו, אולם ברור כי לנוירוטרנסימיטור דופמין יש תפקיד מכריע. 

למשל, קיימות ראיות לכך שחומרים מעוררים כמו מתאמפטמין וקוקאין, אשר מציתים פסיכוזה, מגבירים את הפרשת הדופמין במוח. 

 

מופעים פסיכוטיים הקשורים למחלות אוטואימוניות, מעלים את האפשרות כי קיימות תכונות גנטיות משותפות או גורמים אטיולוגיים דומים, כמו זיהומים.  

 

 

 

גורמי סיכון לפריצת פסיכוזה

 

ישנם מחקרים רבים וטובים המזהים וממפים אוכלוסיות סיכון להתפרקות נפשית פסיכוטית.

 

חשוב להזכיר שגורמי סיכון אינם סיבות, הם אינם מתארים יחסי סיבה ותוצאה, אלא רק תופעות שנמצאו קשורות סטטיסטית עם פריצה של פסיכוזה בבגרות.

 

  • לאחרונה פורסם מחקר חשוב שגילה כי חוויות טראומטיות חוזרות בינקות ובגיל ההתבגרות מכפילות פי 7 את הסיכוי למשבר פסיכוטי. Journal of Psychiatric Magazine פרסם מחקר  בו נבדקו 50 זוגות של אחים אשר אחד מהם סבל מפסיכוזה והשני לא. המחקר מצא שמי שסבל מטראומות חוזרות בתקופת הינקות או בתקופת גיל ההתבגרות, יימצא בסיכון הגדול פי 7 לסבול מפסיכוזה בבגרות

  • מחקר מפברואר 2021 מלמד כי ילדים ובני נוער שסבלו מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) עלולים להיות בסיכון מוגבר פי 5 לפתח הפרעות פסיכוטיות בהמשך החיים.

  • מחקר עדכני מעלה קשר בין פסיכוזה לבין איטרי יד ימינם, כלומר שמאליים. 

  • פגיעה מינית נמצאה כגורם סיכון לפריצה של התקף פסיכוטי.

  • דור שני למהגרים מצוי בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה.

  • אישיות אנ-הדונית כרונית: כלומר, אנשים שלכל אורך החיים אינם נוטים להנות ממה שרבים אוהבים - אוכל טעים, מיניות, מנוחה ותחומי עניין.

  • פגמים גופניים קלים.

  •  לאנשים בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה יש קליפת מוח (קורקטס) דקה יותר בהשוואה לאנשים בריאים, כפי שהיא נמדדת על ידי הדמיית תהודה מגנטית מובנית (sMRI).

  • אנשים עם חוסר יכולת לזהות ריחות.

  • משקל נמוך משני ק״ג בלידה ו/או ניתוח קיסרי בחירום.

  

 

 

איך מאבחנים פסיכוזה?

 

בנוסף לראיונות קליניים ולאבחון פסיכולוגי, מפותחים כיום כלי הערכה מדויקים לאבחון פסיכוזה, למשל באמצעות מחשב או דרך זיהוי מרקרים ביולוגיים שמתבססים על ביוטופים. 

חלק מהמתמודדים עם התקף פסיכוטי סובלים ממשבר חולף אולם רבים מהם מאובחנים בחלוף הזמן כסובלים מסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, הפרעות נפשיות כרוניות שדורשות טיפול, או לפחות מעקב, לכל החיים. 

 

 

איך מתקיים אבחון של פסיכוזה?

 

 

היסטוריה רפואית

בניגוד למחלות והפרעות אחרות, לקיחת היסטוריה רפואית יכולה להיות מאתגרת במיוחד, בהתחשב במצבו הנפשי של המאובחן.  

הפסיכיאטר ירצה לדעת האם המאובחן התמודד לאחרונה עם פגיעת ראש טראומטית (פסיכוזה אורגנית) ולקבל כל היסטוריה נוירולוגית רלוונטית אחרת, כמו אירוע מוחי (שבץ), מחלות כלי דם במערכת העצבים או כאבי ראש מחמירים.

 

בדיקה גופנית  

בדיקה רפואית פיזית ונוירולוגית מאפשרת שלילה של מצבים רפואיים אחרים, כמו טרשת נפוצה או פרקינסון. 

בחינת הסטטוס המנטלי משלבת אלמנטים של ההיסטוריה, תצפית ישירה של המאובחן והערכה כללית לגבי התנהגותו, מצב הרוח, המצב הרגשי (אפקט), מידת התובנה העצמית, הדיבור והלך החשיבה.

 

בדיקות מעבדה

למרבה הצער, אין עדיין בדיקות דם או הדמיות שניתן לבצע בכדי להבחין בין אפיזודה פסיכוטית חולפת, בין סכיזופרניה ובין הפרעה דו-קוטבית.

כאשר סימנים ותסמינים אבחנתיים מצביעים על פסיכוזה על רקע מצב רפואי, הרופא יבצע בדיקות מעבדה הכוללות ספירת דם ותאי דם לבנים, הערכת תפקוד הכליות והכבד, רמות האלקטרוליטים והגלוקוז; בדיקות תפקוד בלוטת התריס; בדיקת רעילות שתן ועוד.

 

 

דיכאון, פסיכוזה ודיכאון פסיכוטי

 

למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה שונים למדי, ישנן ראיות לחפיפה משמעותית בגורמים להן.  

תסמיני דיכאון ופסיכוזה נחשבים בדרך כלל לתופעות קליניות נפרדות ובעלות גורמים שונים, אך התופעה של דיכאון פסיכוטי מוכרת היטב בשדה הפסיכולוגי ובמחקר. 

 

 

אבחנה מבדלת 

 

מבחינה קלינית, האבחנה המבדלת בין דיכאון קליני לבין פסיכוזה נשענת בעיקר על העיתוי, ההתקדמות והחפיפה של התסמינים הפסיכוטיים.

בדיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, למטופל בדרך כלל יש היסטוריה של אפיזודות דיכאון קודמות, והאפיזודה הנוכחית מתחילה בדיכאון שמחמיר עם הזמן, אשר במהלכו צצים סימפטומים פסיכוטיים. 

למטופלים עם הפרעה סכיזואפקטיבית יש תסמינים פסיכוטיים מתמשכים, עם או בלי תסמיני הפרעה במצב הרוח. 

 

 

מהי הפרוגנוזה של פסיכוזה?

 

ככלל, להפרעה פסיכוטית קצרה יש פרוגנוזה טובה למדי והיא מסתיימת תוך פחות מחודש.

פרוגנוזה טובה קשורה בדרך כלל להתפרצות פתאומית, למשך זמן קצר יותר של הסימפטומים ולהתאמה טרום-מחלתית טובה.

הפרוגנוזה חיובית במיוחד עבור מתמודדים ללא היסטוריה פסיכיאטרית.

 

 

מחקרים ומאמרים חדשים

 

  • מחקר מעיד כי שלוש השנים שלאחר האשפוז הראשון עקב פסיכוזה, הן פרק זמן מסוכן יותר לאובדנות ולפציעה עצמית, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים. 

  • סוליאן, תרופה נוגדת פסיכוזה א-טיפוסית, נמצאה יעילה יותר בהפחתת תסמיני סכיזופרניה לאורך שנה, בהשאווה לתרופות אריפליי (אריפיפרזול) וזיפרקסה (אולנזאפין), כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Lancet Psychiatry. 

  • מחקר על הקשר בין פסיכוזה אצל מתבגרים לבין תמותה: אצל בני נוער, במהלך השנה הראשונה לאחר אפיזודה פסיכוטית, נמצא שיעור גבוה יותר של תמותה בהשוואה לשיעור התמותה אצל בני גילם בתיכון.

  • מחקר מלמד שלטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש תוצאות מרשימות בעבודה טיפולית עם פסיכוטים.

  • לפי מחקר מטא-אנליזה - לפסיכוטים יש סיכוי גבוה פי 4-6 למצוא עצמם קורבנות ביחסים מתעללים.

  • היתרונות היחסיים של שמיעת קולות: מחקר שניתח ראיונות של 7 גברים ונשים, אשר התמודדו לאורך החיים עם הלוצינציות שמיעתיות, מעלה כי למציאות האחרת יכול להיות גם פונטציאל לצמיחה פוסט טראומטית.

  • מקורות ידע אינטרנטיים והיעזרות במדיה חברתית, עשויים לסייע מאוד למתמודדים עם אפיזודה פסיכוזה ראשונה, בעיקר כאשר אינם מוכנים לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי, כך לפי מחקר עדכני.

  • אבחנה של הפרעה פסיכוטית בגיל ההתבגרות קשורה לפגיעה תפקודית חמורה לטווח ארוך, כך עולה במחקר שפורסם ב-2023.

 

חשוב לזכור, שבניגוד להרבה הפרעות וקשיים נפשיים לצידם האדם יכול "לשרוד" מבלי טיפול לאורך שנים, התקף פסיכוטי מחייב אבחון וטיפול מעמיקים, מתאימים, ומעקב לצידם.

התקף פסיכוטי עלול חלילה להסתיים בניסיונות אובדניים או בפגיעה באחרים, ובתנאים מסוימים עלול להפוך למצב מסוכן. 

 

אנו ממליצים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי, פרטי או ציבורי.

נדגיש כי ההמלצות שמופיעות כאן אינן תחליף לייעוץ מקצועי. 

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון:

 

23 בדצמבר 2023 

 

 

כתיבה: 

 

דפנה אברמוביץ', MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

 

 

דר יאנה בייטלמן פסיכיאטרית מבוגרים מכון טמיר תל אביב

ד״ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מבוגרים, מכון טמיר תל אביב

  

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה 

 

מקורות:

 

אוהד בלנק, י. (2012). פסיכוזה ופסיכואנליזה במוסדות הציבוריים. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית:  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2719

 

לוי, ר. (2008, יולי 16). הטיפול הברברי ביותר בתולדות הרפואה. הידען. נלקח מ https://www.hayadan.org.il/on-lobotomy-and-phantome-pains-1607084

 

ליבנה, מ. (2018). חוויית הפסיכוזה: המודל הסובייקטיבי של האדם.  מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3683

 

פיניאן, א. (2019). הקליניקה בשדה הפסיכוזה: מתן משענת לסובייקטיביות. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3838

 

שמיר, א. (לא צוינה שנת הפרסום). מסלול ErbB מעורב בתהליכי התפתחות ופלסטיות מוחית, ומהווה כווסת של מערכות נוירונליות מרכזיות. מרכז לבריאות הנפש מזור. מקור

 

 

Abdullah, M. S., Al-Waili, N. S., Baban, N. K., Butler, G. J., & Sultan, L. (2006). Postsurgical psychosis: case report and review of literature. Advances in therapy, 23(2), 325–331. https://doi.org/10.1007/BF02850137

 

Akhaury, K., & Chaware, S. (2022). Relation between diabetes and psychiatric disorders. Cureus, 14(10), e30733. https://doi.org/10.7759/cureus.30733

 

Arciniegas, D. B. (2015). Psychosis. Continuum : Lifelong Learning in Neurology, 21(3 Behavioral Neurology and Neuropsychiatry), 715–736.

 

Benros, M. E., Eaton, W. W., & Mortensen, P. B. (2014). The epidemiologic evidence linking autoimmune diseases and psychosis. Biol Psychiatry, 75(4), 300–306.

 

Brand, S. J., Möller, M., & Harvey, B. H. (2015). A review of biomarkers in mood and psychotic disorders: A dissection of clinical vs. preclinical correlates. Current Neuropharmacology, 13(3), 324–368.

 

Byrne, P. (2007). Managing the acute psychotic episode. BMJ : British Medical Journal, 334(7595), 686–692.

 

Casanova Dias, M., Kelson, M., Gordon-Smith, K., Perry, A., Craddock, N., Jones, L., Di Florio, A., & Jones, I. (2023). Borderline personality traits are differently associated with postpartum psychosis and postpartum depression episodes in women with bipolar disorder. J Affect Disord, 328, 81-86. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.01.124

 

Cassano, G. B., Pini, S., Saettoni, M., & Dell'Osso, L. (1999). Multiple anxiety disorder comorbidity in patients with mood spectrum disorders with psychotic features. Am. J. Psychiatry, 156, 474–476.

 

Castle D. J. (2013). Cannabis and psychosis: what causes what?. F1000 medicine reports, 5, 1. https://doi.org/10.3410/M5-1

 

Clementz, B. A., Sweeney, J. A., Hamm, J. P., Ivleva, E. I., Ethridge, L. E., Pearlson, G. D., Keshavan, M. S., & Tamminga, C. A. (2016). Identification of distinct psychosis biotypes using brain-based biomarkers. The American Journal of Psychiatry, 173(4), 373–384. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2015.14091200

 

Dean, K., & Murray, R. M. (2005). Environmental risk factors for psychosis. Dialogues in Clinical Neuroscience, 7(1), 69–80.

 

ENIGMA Clinical High Risk for Psychosis Working Group. (2021). Association of structural magnetic resonance imaging measures with psychosis onset in individuals at clinical high risk for developing psychosis: An ENIGMA working group mega-analysis. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2021.0638

 

Gardner, D. M., Baldessarini, R. J., & Waraich, P. (2005). Modern antipsychotic drugs: a critical overview. CMAJ : Canadian Medical Association Journal, 172(13), 1703–1711.

 

GARETY, P. A. (2003). The future of psychological therapies for psychosis. World Psychiatry, 2(3), 147–152.

 

Garrett, M. (2019). Psychotherapy for psychosis: Integrating cognitive-behavioral and psychodynamic treatment. https://www.karnacbooks.com/product/psychotherapy-for-psychosis-integrating-cognitive-behavioral-and-psychodynamic-treatment/94742

 

Goff, D. C., Falkai, P., Fleischhacker, W. W., Girgis, R. R., Kahn, R. M., Uchida, H., Zhao, J., & Lieberman, J. A. (2017). The Long-Term Effects of Antipsychotic Medication on Clinical Course in Schizophrenia. The American journal of psychiatry, 174(9), 840–849. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2017.16091016

 

Gonzalez-Pinto, A., Mosquera, F., Alonso, M., López, P., Ramírez, F., Vieta, E., & Baldessarini, R. J. (2011). Suicidal risk in bipolar I disorder patients and adherence to long-term lithium treatment. Bipolar Disorders, 13(5-6), 289–298. https://doi.org/10.1111/j.1399-5618.2011.00933.x

 

Green, M. F., Bearden, C. E., Cannon, T. D., Fiske, A. P., Hellemann, G. S., Horan, W. P., Kee, K., Kern, R. S., Lee, J., Sergi, M. J., Subotnik, K. L., Sugar, C. A., Ventura, J., Yee, C. M., & Nuechterlein, K. H. (2012). Social cognition in schizophrenia, Part 1: performance across phase of illness. Schizophrenia Bulletin, 38(4), 854–864. https://doi.org/10.1093/schbul/sbq171

 

Häfner, H., Maurer, K., Trendler, G., an der Heiden, W., & Schmidt, M. (2005). The early course of schizophrenia and depression*. European Archives of Psychiatry and Clinical Neuroscience, 255(3), 167–173. 10.1007/s00406-005-0584-8

 

Hansen, H. (2006). Profits before people? Ethical standards and the marketing of prescription drugs. Indiana University Press.

 

Harris, A. W. F., Morgan, V. A., Burgess, P. M., & Carr, V. J. (2010). The relationship between psychosis and violent crime: testing the predictions of the threat/control-override theory in a cohort of first-episode psychosis patients. The Journal of Clinical Psychiatry, 71(5), 464–471. https://doi.org/10.4088/JCP.09m05266yel

 

Howes, O. D., & Murray, R. M. (2014). Schizophrenia: an integrated sociodevelopmental-cognitive model. The Lancet, 383(9929), 1677–1687.

 

Insel, T. R. (2010). Rethinking schizophrenia. Nature, 468(7321), 187–193.

 

Jones, P. B., Barnes, T. R. E., Davies, L., Dunn, G., Lloyd, H., Hayhurst, K. P., Murray, R. M., Markwick, A., & Lewis, S. W. (2006). Randomized controlled trial of the effect on Quality of Life of second- vs first-generation antipsychotic drugs in schizophrenia: Cost Utility of the Latest Antipsychotic Drugs in Schizophrenia Study (CUtLASS 1). Archives of General Psychiatry, 63(10), 1079–1087.

 

Jørgensen, L., Price, J. S., & Whybrow, P. C. (2003). Diurnal mood variation in depression: A signal of disturbed circadian function? Journal of Affective Disorders, 76(1-3), 207–215.

 

Kahn, R. S., Fleischhacker, W. W., Boter, H., Davidson, M., Vergouwe, Y., Keet, I. P. M., Gheorghe, M. D., Rybakowski, J. K., Galderisi, S., Libiger, J., Hummer, M., Dollfus, S., López-Ibor, J. J., Hranov, L. G., Gaebel, W., Peuskens, J., Lindefors, N., Riecher-Rössler, A., & Grobbee, D. E. (2008). Effectiveness of antipsychotic drugs in first-episode schizophrenia and schizophreniform disorder: An open randomised clinical trial. Lancet, 371(9618), 1085–1097. https://doi.org/10.1016/S0140-6736(08)60486-9

 

Kapur, S., Mizrahi, R., & Li, M. (2005). From dopamine to salience to psychosis—linking biology, pharmacology and phenomenology of psychosis. Schizophrenia Research, 79(1), 59–68.

 

Keck, P. E. Jr., McElroy, S. L., Strakowski, S. M., West, S. A., Sax, K. W., Hawkins, J. M., Bourne, M. L., & Haggard, P. (1998). 12-month outcome of patients with bipolar disorder following hospitalization for a manic or mixed episode. American Journal of Psychiatry, 155(5), 646–652.

 

Kendler, K. S., Gallagher, T. J., Abelson, J. M., & Kessler, R. C. (1996). Lifetime prevalence, demographic risk factors, and diagnostic validity of nonaffective psychosis as assessed in a US community sample. Archives of General Psychiatry, 53(11), 1022–1031.

 

Kern, R. S., Glynn, S. M., Horan, W. P., & Marder, S. R. (2009). Psychosocial treatments to promote functional recovery in schizophrenia. Schizophrenia Bulletin, 35(2), 347–361. https://doi.org/10.1093/schbul/sbn177

 

Lin, B. D., Pries, L. K., Sarac, H. S., & et al. (2022). Nongenetic Factors Associated With Psychotic Experiences Among UK Biobank Participants: Exposome-Wide Analysis and Mendelian Randomization Analysis. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2022.1655

 

Merritt, K., McGuire, P., & Egerton, A. (2013). Relationship between Glutamate Dysfunction and Symptoms and Cognitive Function in Psychosis. Frontiers in Psychiatry, 4, 151. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2013.00151

 

Nourredine, M., Gering, A., Fourneret, P., & et al. (2021). Association of attention-deficit/hyperactivity disorder in childhood and adolescence with the risk of subsequent psychotic disorder: a systematic review and meta-analysis. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2021.e204799

 

Olfson, M., Lewis-Fernández, R., Weissman, M. M., Feder, A., Gameroff, M. J., Pilowsky, D., & Fuentes, M. (2002). Psychotic symptoms in an urban general medicine practice. American Journal of Psychiatry, 159(8), 1412-1419. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.159.8.1412

 

Patel, A., Moreland, T., Haq, F., Siddiqui, F., Mikul, M., Qadir, H., & Raza, S. (2011). Persistent Psychosis After a Single Ingestion of "Ecstasy" (MDMA). The Primary Care Companion to CNS Disorders, 13(6). https://doi.org/10.4088/PCC.11l01200

 

Pradhan, B., Pinninti, N., & Rathod, S. (Eds.). (2016). Brief Interventions for Psychosis: A Clinical Compendium. Springer.

 

Remberk, B. (2017). Clinical significance of psychotic-like experiences in children and adolescents. Psychiatr Pol, 51(2), 271-282. https://doi.org/10.12740/PP/63894

 

Ringbom, I., Suvisaari, J., Kääriälä, A., Sourander, A., Gissler, M., Kelleher, I., & Gyllenberg, D. (2023). Psychotic Disorders in Adolescence and Later Long-term Exclusion From Education and Employment. Schizophrenia Bulletin, 49(1), 90-98. https://doi.org/10.1093/schbul/sbac151

 

Rognli, E. B., Heiberg, I. H., Jacobsen, B. K., Høye, A., & Bramness, J. G. (2023). Transition From Substance-Induced Psychosis to Schizophrenia Spectrum Disorder or Bipolar Disorder. American Journal of Psychiatry. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.22010076

 

Schäfer, I., & Fisher, H. L. (2011). Childhood trauma and psychosis - what is the evidence? Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(3), 360–365.

 

Seeman, P. (2009). Glutamate and dopamine components in schizophrenia. Journal of Psychiatry & Neuroscience, 34(2), 143–149.

 

Staines, L., Healy, C., Murphy, F., Byrne, J., Murphy, J., Kelleher, I., Cotter, D., & Cannon, M. (2023). Incidence and Persistence of Psychotic Experiences in the General Population: Systematic Review and Meta-Analysis. Schizophrenia Bulletin, 49(4), 1007–1021. https://doi.org/10.1093/schbul/sbad056

 

Seeman, M. V. (2016). Eating Disorders and Psychosis. Psychiatric Times, 33(4).

 

Taylor, P. J., Perry, A., Hutton, P., Tan, R., Fisher, N., Focone, C., Griffiths, D., & Seddon, C. (2019). Cognitive Analytic Therapy for psychosis: A case series. Psychology and Psychotherapy. https://doi.org/10.1111/papt.12212

 

Torous, J., & Keshavan, M. (2014). The role of social media in schizophrenia: defining the relationship. Current Psychiatry Reports, 16(8), 456. https://doi.org/10.1007/s11920-014-0456-0

 

Tost, H., & Meyer-Lindenberg, A. (2012). Puzzling over schizophrenia: Schizophrenia as a pathway disease. Nature Medicine, 18(2), 210–211.

 

Van Dam, D., Verhey, F. R., Van Os, J., Delespaul, P., Van Boxtel, M. P., & Jolles, J. (2009). Psychotic symptoms in the general population: an exploration of associations between exposure and sensitivity in a Dutch sample. European Psychiatry, 24(8), 532-538.

 

Veling, W., Selten, J. P., Susser, E., Laan, W., Mackenbach, J. P., & Hoek, H. W. (2007). Discrimination and the incidence of psychotic disorders among ethnic minorities in The Netherlands. International Journal of Epidemiology, 36(4), 761-768.

 

Woodberry, K. A., Seidman, L. J., Buka, S. L., & Tsuang, M. T. (2008). High risk of psychosis identification and intervention: towards a new ethical approach and shared understanding. British Journal of Psychiatry Supplement, 53, s102-5.

 

Zhang, T., Li, H., Woodberry, K. A., Seidman, L. J., Zheng, L., Zhao, S., Tang, Y., Guo, Q., Lu, X., Zhu, Y., ... Wang, J. (2014). Prodromal psychosis detection in a counseling center population in China: an epidemiological and clinical study. Schizophrenia Research, 152(2-3), 391-399.

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024