פסיכוזה | זיהוי, סימנים, אבחון וטיפול בהתקף פסיכוטי (2021)

התקף פסיכוטי

פסיכוזה

כל מה שחשוב לדעת

על התקף פסיכוטי

 

תוכן העניינים:

 

מהי ההגדרה של פסיכוזה?

 

מה ההבדל בין פסיכוזה ראשונית למשנית?

 

מהם התסמינים והסימנים המאפיינים מצב פסיכוטי?

 

מה השכיחות של הפרעות פסיכוטיות?

 

מהי אפיזודה פסיכוטית חולפת?

 

מהו המהלך הפסיכוטי?

 

אילו הפרעות מתלוות לפסיכוזה?

 

טיפולים תרופתיים ופסיכולוגיים 

 

איך לתקשר עם אדם פסיכוטי?

 

מהם הגורמים להתקף פסיכוטי?

 

מהי הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה?

 

מהם גורמי הסיכון לפיתוח פסיכוזה?

 

כיצד מאבחנים פסיכוזה? 

 

פרוגנוזה של אפיזודה פסיכוטית

 

 

 

מהי פסיכוזה (Psychosis)?

התקף פסיכוטי, או פסיכוזההוא מצב נפשי משברי, קשה וקיצוני, בו אדם סובל מניתוק זמני מהמציאות ומפגיעה ביכולת השיפוט התקינה ובבוחן המציאות.  

הפרעה פסיכוטית היא מצב נפשי בה האדם מאבד מגע עם המציאות, מאמץ רעיונות לא-רציונליים וחווה תפיסות מעוותות.  

פסיכוזה גורמת לאנשים לפרש ולחוות את המציאות באופן שונה מאוד מאחרים:

במצב פסיכוטי האדם מודע לרוב למתרחש סביבו, באמצעות מידע מחמשת החושים שלנו, אך הוא נוטה לפרש את המידע בצורה מוזרה ולרוב שגויה. העיסוק יתמקד במחשבות טורדניות שמתרוצצות בראש, מחשבות שלרוב מטעות את שיקול הדעת הבריא. 

לעיתים קרובות, האדם שנמצא בתוך התקף פסיכוטי לא יזהה את המצב ככזה ואף עשוי להתנגד לדעתם של מי שינסו להבהיר לו את המצב בו הוא שרוי.

   

למתבונן מן הצד פשוט יחסית לזהות אדם החווה אפיזודה פסיכוטית משברית, כיוון שהשינוי בהתנהגותו קיצוני, מוזר וחריג.

 

פסיכוזה חריפה, או אקוטית, היא מצב מנטלי פסיכוטי בו אדם עלול לפגוע בעצמו או באחרים או להגיע לסיטואציה בה הוא חסר יכולת לדאוג לעצמו. 

תסמינים כרוניים של פסיכוזה עשויים להיות מנוהלים היטב בחייו של המתמודדים ואינם מחייבים תמיד הפניה להתערבות חירום, אולם במקרים של מצב אקוטי חובה לראות פסיכיאטר

 

 

פסיכוזה עיקרית לעומת פסיכוזה משנית

 

מצב פסיכוזה עיקרי

מצב פסיכוטי עיקרי מתבטא במקרים רבים באחד משני הקשרים:

  • משבר נפשי, בו הפסיכוזה מבטאת התפרקות זמנית, בה מופר שיווי המשקל הנפשי בין האתגרים הנוכחיים לבין הכוחות הפסיכולוגיים. 

  • יחד עם הפרעה פסיכוטית מרכזית, כמו סכיזופרניה, הפרעה סכיזופרניפורמית, הפרעה פסיכוטית קצרה, הפרעה סכיזואפקטיבית, הפרעה דלוזיונית, הפרעה פסיכוטית שלא צוינה אחרת (NOS, הפרעת אישיות סכיזוטיפלית ועוד.

 

תסמונת פסיכוזה שניונית

מצב כזה מכונה תסמונת פסיכוזה שניונית (Secondary psychotic syndrome),  מצב פסיכוטי לכל דבר ועניין, רק שמקורו בסיבתיות רפואית, פתופיזיולוגיה המהווה תוצר ישיר של מצב בריאותי,  שאינו מסווג כהפרעה נפשית או התנהגותית.

פסיכוזה שניונית מאובחנת כאשר קיימות עדויות מההיסטוריה הרפואית של המטופל, בדיקה גופנית או ממצאי מעבדה. 

 

פסיכוזה היא מצב נפשי שנגרם על ידי מגוון גורמים, כמו שימוש בסמים הלוציגניים, מתח קיצוני, הפרעות נפשיות או מחלות גופניות, בעוד שהפרעות פסיכוטיות מוגדרות כהפרעות נפשיות, כמו סכיזופרניה או או דיכאון פסיכוטי.

 

התקף פסיכוטי ראשון 

המפגש הראשוני של אדם עם התקף פסיכוטי, ה-First Episode of Psychosis, הוא לעתים קרובות מאוד מפחיד, מבלבל ומציף רגשית, אחרי הכל מדובר בחוויה זרה ולא מוכרת.

למרבה הצער יש עדיין המון סטיגמה שלילית ותפיסות מוטעות הקשורות לפסיכוזה, שמוסיפים נדבך נוסף של מצוקה.


אנשים המצויים

באפיזודה פסיכוטית

חווים המון מצוקה,

בלבול, פחד וחוסר אונים.

 

אנא זכרו זאת. 

 

שלכם,  

 

איתן טמיר

 

אם חשוב לך לדבר על מצב פסיכוטי,

התקשר כעת לשיחת הכוונה

מהירה ואישית

עם המלצה על פסיכולוג בתל אביב 

ובכל הארץ:

 

072-3940004


 

מהם התסמינים של פסיכוזה?

  • דלוזיה היא מחשבה או אמונה שאינה נכונה, או שאינה בהלימה עם בוחן המציאות התקין בחוויית האדם השפוי. למשל - ופה נעבור לגוף שני כדי להמחיש - אמונה שאחרים רוצים להזיק לך, או שהם יודעים עליך יותר ממה שהם מגלים ולכן מדברים אודותיך מאחורי הגב (פרנויה), דלוזיית הכפיל (סינדרום קפגרא), או אמונה פנימית גרנדיוזית, כמו דלוזיה שאתה המשיח (שנחווית לא אחת אצל מתמודדים עם פסיכוזה על רקע סינדרום ירושלים). אמונות שווא כאלה מאוד מסעירות, ויתרה מכך, הן לרוב קשות למדי להפרכה.  שילוב בין הלוצינציות ודלוזיות מביא לפגיעה קשה בתפיסה, בחשיבה, ברגשות ובהתנהגות, מה שמחייב את האדם במשבר פסיכוטי לאבחון פסיכיאטרי ולעיתים קרובות לאשפוז, מעקב וטיפול במרכז לבריאות הנפש (בית חולים פסיכיאטרי). 

 

  • הלוצינציות מתייחסות להזיות על שמיעה, ראיה או הרחה של גרויים, שאינם קיימים במציאות. המתמודד יסבול מהזיות של שמיעת קולות כשאיש אינו מדבר, הזיות ראייה בהן רואים דברים שאינם שם והזיות ריח על ריחות דמיוניים, כמו תחושה של טעם מתכתי בפה. קיימות גם הזיות טקטיליות Tactile hallucination, בהן חשים הפסיכוטיים שחרקים זוחלים להם על העור. בהזיות של תנוחה Proprioceptive hallucinations, שמתייחסות לתחושה של ציפה, יציאה מהגוף, הזרה של איבר מסוים מהגוף כולו ותחושת פאנטום (הלוצינציות גופניות כאלה נובעות לרוב משימוש אינטנסיבי בסמים פסיכדליים ולמצבים של חסך חושי או הצפה חושית).

 

  • מאניה- מתמודדים עם התקף פסיכוטי בהפרעה ביפולרית מראים מצב רוח טוב בצורה מוזרה, למשל חשיבה מהירה או דיבור מהיר, נטייה לא אופיינית להתחברות עם אנשים אחרים או תחושה של להיות ״על גג העולם״.

 

  • חוסר אינהיביציה והיעדר איפוק - התנהגות לא מותאמת - תוקפנות, התקפי זעם ונדליזם ואלימות.

 

  • חוסר מנוחה וחוסר שקט קשים - חשוב לציין כי למרות שהפרעות שינה שכיחות מאוד אצל מטופלים עם פסיכוזה, נדמה כי האפיזודה הפסיכוטית מאפילה על קשיי השינה וכי קלינאים נוטים לאבחן ולטפל בהם פחות, כך לפי דיווח מחקרי עדכני. מחקרי אורך מלמדים כי הפרעות שינה - ובהן נדודי שינה, סיוטי לילה, דום נשימה בשינה (אפנאה) פרקי זמן קצרים יותר של שינה ואיכות שינה ירודה - קשורות לחוויות פסיכוטיות.

 

 

  • בלבול חמור - האדם עשוי לדבר באופן לא צלול ואינו מותאם לסיטואציה, עלול לדבר את מחשבותיו, ליצור משפטים לא הגיוניים. פגיעה קלה עד אנושה בבוחן המציאות ובשיקול הדעת, חוסר התמצאות בזמן ובמקום,  קושי לזהות מקומות מוכרים ולעיתים גם אנשים מוכרים וקרובים.

 

 

הלוצינציה vs דלוזיה vs אילוזיה

 

 

שכיחות של הפרעות פסיכוטיות

השכיחות של הפרעות פסיכוטיות באוכלוסייה הכללית היא בערך 3% לאורך החיים, כאשר השכיחות של פסיכוזה כתוצאה ממצב רפואי מוערכת ב- 0.21%. 

בסקירה נרחבת נמצאה שכיחות של 0.5% עד 4.3% של פסיכוזה בהפרעה דו קוטבית וכ- 9% בהפרעות הספקטרום הביפולרי.

השכיחות של תסמינים פסיכוטיים נמצאה קשורה במקרים רבים לדיכאון (42.4%), הפרעות חרדה (38.6%), הפרעת פאניקה (24.8%) והתמכרויות (13.8%). 

 

 

מהי הפרעה פסיכוטית קצרה? 

הפרעה פסיכוטית קצרה, חולפת או מוגבלת,  היא המונח בו מכנים אנשי מקצוע סימפטומים פסיכוטיים המתפרצים בפתאומיות אך נמשכים זמן קצר בלבד - פחות מחודש.

לרוב המטופל יחלים לחלוטין לאחר שייעלמו התסמינים.

 

יש שלושה סוגים בסיסיים של ההפרעה:

1. הפרעה פסיכוטית קצרה עם גורם מתח ברור לרוב מתרחשת זמן קצר לאחר טראומה או לחץ גדול, כמו מוות של אדם אהוב, תאונה, תקיפה או אסון טבע.

2. הפרעה פסיכוטית קצרה ללא גורם מתח ברור - בהיעדר טראומה או זיהוי של טריגר מלחיץ.

3. הפרעה פסיכוטית קצרה המתפרצת לאחר לידה, לרוב תוך 4 שבועות. 

 

 

 

המהלך של אפיזודה פסיכוטית

לעיתים קרובות מופיעים תסמינים סאב-קליניים שאינם מעידים עדיין על התקף פסיכוטי, אך מגבירים את ההסתברות שיופיע. 

סימפטומים תת-קליניים לפסיכוזה כוללים תסמינים פסיכוסומטיים בלתי מוסברים, נסיגה חברתית, התגברות של חרדות וירידה בתפקוד.

 

את מהלכה של אפיזודה פסיכוטית ניתן לאפיין כתהליך תלת-שלבי:

  • שלב פרודרום

  • שלב אקוטי

  • שלב החלמה

 

ניתן לקרוא כאן עוד על סימנים מוקדמים לקראת משבר פסיכוטי: 

פסיכוזה מזדחלת - תסמינים מקדימים של התפרצות פסיכוטית <

 

 

 

תחלואה נלווית

כאמור, קיימות הפרעות נפשיות כרוניות המתאפיינות בהתקפים פסיכוטיים, כמו מאניה-דפרסיה (הפרעה ביפולרית), הפרעה סכיזואפקטיבית, סכיזופרניה ועוד הרבה הפרעות נפשיות הכוללות סימנים פסיכוטיים, כמו דמנציה, או הפרעת דחק פוסט טראומטית - PTSD  (מחקר העלה ש-30-40% מהחיילים המשוחררים המתמודדים עם PTSD חוו הזיות קוליות או ויזואליות. עדיין לא ברור מדוע במקרים מסוימים של PTSD פורצת פסיכוזה ובאחרים לא). 

 

מעניין להסתכל על הקשר בין פסיכוזה לבין הפרעות אכילה:

גם הפרעות אכילה וגם הפרעות פסיכוטיות מתאפיינות במחשבות שווא, דפרסונליזציה, דראליזציה והלוצינציות.

למשל, הלוצינציות שמיעתיות, הנחשבות לסימן היכר ידוע של פסיכוזה, יכולות להתרחש גם באנורקסיה נרבוזה.

גם חוסר אמון בסיסי באחרים, יכולת לתיאוריה של חשיבה (Theory of Mind) וברית טיפולית לקויה בטיפול, נפוצות הן בהפרעות אכילה והן בהפרעות פסיכוטיות.

 

ולבסוף, כשמחפשים מוצאים...

 

הנה תסמינים וגורמי סיכון שנמצאו משותפים

בין הפרעת קשב וריכוז לבין פסיכוזה:

 

דמיון בין ADHD לפסיכוזה תחלואה נלווית

 

  

 

איך מטפלים בפסיכוזה?

כאשר פסיכוזה אינה פורצת מסיבות אורגניות, היא נגרמת בדרך כלל כתוצאה מחוסר איזון ביוכימי במוח.

במצבים אלו הטיפול המתאים הוא טיפול באמצעות תרופות פסיכיאטריות אנטי-פסיכוטיות, או נוירולפטיות, שמטרתן להקל על הסימפטומים, להביא לאיזון תרופתי מהר ככל הניתן ולאפשר למטופל להמשיך בשגרת חיים רגילה, בליווי מעקב פסיכיאטרי וטיפול נפשי.

 

פסיכוזה מטופלת לרוב בשילוב בין פסיכותרפיה (טיפולים בשיחות) לבין טיפול בתרופות נוגדות פסיכוזה.

הטיפולים הפסיכולוגיים היעילים ביותר הם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), טיפול רגשי-תמיכתי, טיפול משפחתי וטיפול קבוצתי.

לאחרונה הולכות ומתפתחות גישות טיפוליות שיקומיות יותר, כמו ״דיאלוג פתוח״.

מטרת הטיפול התרופתי היא לאזן את המטופל מבחינת הסטטוס המנטלי ותפיסת המציאות, מה שלעיתים נמצא כתנאי הכרחי בטרם תחילת טיפול פסיכותרפי.

אנו ממליצים לפנות לפסיכיאטר מומחה ומנוסה, שיוכל לנהל את המקרה, החל משלב זיהוי המשבר ועד לחזרה לתפקוד תקין ויציבות. 

 

חשוב לציין כי אין פסיכותרפיה כלשהי שמומלצת במצבים פסיכוטייים שבכוחה להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

 

הפסיכיאטריה עדיין 'שוברת את הראש' במטרה למצוא טיפול תרופתי מדויק ככל הניתן לפסיכוזה, טיפול פסיכופרמקולוגי שאינו פוגע בתפקודים מנטליים חיוניים ומצליח להחזיר את המתמודד במהירה לדרך המלך.

יש לה, לפסיכיאטריה מוניטין לא כל כך מוצלח בנושא: עד שנות ה-50 של המאה שעברה השתמשו לאורך 20 שנה בניתוח מוח אכזרי ביותר ודי ברברי, לובוטומיה, שפשוט ניתק בין שתי המיספרות המוח של המטופל, בקורפוס קולוסם , 'הגשר' שמחבר בין השתיים.

ההליך הלובוטומי הצליח אמנם להפסיק את הסימפטומים הפסיכוטיים, אבל 'על הדרך' הסב פגיעות קוגניטיביות חמורות ובלתי הפיכות שלא אפשרו לאדם להמשיך בחיים תקינים. אולם מאז עשתה הפסיכיאטריה בישראל מהלכים רבי משמעות, חלקם בעידוד מחאת הציבור נגד דרכי הטיפול במהלך אשפוז פסיכיאטרי (למשל, המאבק הציבורי נגד קשירות במהלך אשוז פסיכיאטרי).

 

הנה דרכים ליצירת קשר עם הפסיכיאטר המחוזי, במקרים דחופים של משבר פסיכוטי או סיכון אובדני. מתוך אתר משרד הבריאות:

 

פסיכיאטרים מחוזיים משרד הבריאות  

 

טיפול CBT

תרפיה התנהגותית קוגניטיבית, המכונה גם CBT, היא שיטת טיפול פסיכולוגי מבוססת-ראיות, שנבחנת כל העת באמצעות מחקרים מדעיים קפדניים.

המשמעות היא כי טיפול CBT אינו מבוסס רק על מה שאנשים מאמינים יעזור להם, אלא על מה שנחקר והוכח כטיפול יעיל. 

בהתמודדות עם דלוזיות והלוצינציות, המאפיינות מצב פסיכוטי, ניתן להיעזר בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, בעיקר באמצעות בחינת האמונות ועיוותי החשיבה העומדים מאחוריהן. 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי עשוי לשמש גם למטרות מניעת פסיכוזה:

סקירה שיטתית ומטא-אנליזה, שפורסמו ביוני 2020 בכתב העת Journal of Clinical Psychiatry מלמדות כי cbt עשוי להפחית את הסיכון לאפיזודה פסיכוטית ראשונה בקרב מי שנמצא בסיכון קליני גבוה לפסיכוזה. סקירה זו מופיעה 11 שנים אחרי סקירת מחקרים משנת 2009, שפורסמה בכתב העת Psychological Medicine, ובה הגיעו הכותבים למסקנה כי ל- CBT אין ערך בטיפול בסכיזופרניה, הוא בעל השפעה מוגבלת בלבד על דיכאון ואינו יעיל במניעת הישנות של הפרעה דו-קוטבית.

בתחילת הדרך, טיפול CBT הוכיח את יעילותו לטיפול בחרדה ובדיכאון, אבל כיום קיימים אלפי מחקרים שמעידים על יעילות השיטה להתמודדות עם עשרות הפרעות נפשיות אחרות.

מחקרים מלמדים אותנו שגם כאשר בוחן המציאות לקוי ושיקול הדעת נפגע, שיטות קוגניטיביות התנהגותיות עשויות לעזור לשפר את מנגנוני הערכה של המתמודד ואת המחשבות שלו, גם כאשר מדובר במחשבות רדיפה או פנטזיות גרנדיוזיות. טיפול CBT, כך מעלה מחקר בריטי, עשוי להועיל לפסיכוטים, בעיקר למי שמתקשה או מסרב להיעזר בטיפול תרופתי. 

מסקירה עדכנית בארה״ב, עולה כי בקרב מטופלים עם הפרעות פסיכוטיות, CBT הוא שיטת הטיפול הנפוצה ביותר בקרב המתמודדים עם פסיכוזה מתמשכת, בתהליך טיפולי שיחתי ׳אחד על אחד׳, שנמשך לפחות 16 פגישות רציפות.

בכל מקרה, חוויות העבר או הסיבות העמוקות שבגינן פרצה הפסיכוזה, אינן נמצאות במוקד הטיפול, בשונה מהפסיכותרפיה הדינמית הקלאסית.

 

טיפול מטא-קוגניטיבי

טיפול מטא-קוגניטיבי קצר טווח מצליח להפחית תסמינים פסיכוטיים ולשפר תובנה קלינית, תוצאה משמעותית שמחזיקה מעמד לפחות 6 חודשים. 

כמו בהפרעות חרדה או דיכאון, ככל שהמטפל והמטופל יצליחו לשים את האצבע על החוויה הסובייקטיבית ופשרה, כך ניתן יהיה לאתגר את המחשבות הבלתי מסתגלות ולאפשר שינוי בדפוסי החשיבה.

גם עם מטופלים פסיכוטיים, צעד אחר צעד, ניתן להציב מטרות למען הפחתת המצוקה הנחווית.

"הצלילה" אל תוך עולמו של המטופל והעבודה שנעשית גם מחוץ לפגישות, נושאת פרי ומקלה על הסבל והמצוקה של המתמודדים.

בהנחיית המטפל, המטופל לומד להציב גבול לגרויים המתרחשים בתוך עולמו הפנימי ולחזור, בהדרגה, לאורח חיים נורמטיבי. 

 

אימון מיומנויות חברתיות קוגניטיבי-התנהגותי (CBSST)

מדובר בתהליך קואצ׳ינג במשלב בין רציונל ה-CBT לבין טכניקות אימון מיומנויות חברתיות, ע״מ לעזור למתמודדים/ות להשיג את מטרותיהם החברתיות, ההתנהגותיות או התעסוקתיות. 

גישה זו מסייעת למטופל לתפוס, לבדוק ולשנות מחשבות לא יעילות, שעשויות לעמוד בדרכו להשגת מטרותיו.

הגישה מתמקדת בלמידה ובתרגול של מיומנויות תקשורת ופתרון בעיות.

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת במצבים פסיכוטיים עמידים, חיפה

 

טיפול תמיכתי-רגשי

טיפול תמיכתי-רגשי הוא אפשרות נוספת, שמטרתה לסייע למטופל ללמוד לחיות עם פסיכוזה, תוך שהוא מאמץ ומחזק דרכי חשיבה בריאות.  טיפול כזה יכול לכלול גם את בני המשפחה של המטופל, תוך שהוא מאפשר גם העברת ידע פסיכו-חינוכי למטופל ולקרובים. התמיכה הזו חשובה מאין כמוה במהלך הדרך של שיבה לחיים. 

בפסיכוזה, כמו בהפרעות נפשיות אחרות, ניתן לטפל בהצלחה. ואכן, מרבית המתמודדים יוצאים מהאפיזודה הפסיכוטית והסימפטומים נעלמים. חשוב להיעזר כמה שאפשר בשירותים הקהילתיים, במקורות הסיוע של בריאות הנפש, במשפחה ובחברים.

  

דיאלוג פתוח

גישת הדיאלוג הפתוח (OD) היא התערבות משפחתית ייחודית וחדשנית שפותחה בפינלנד.

ההתערבות מוכוונת המשפחה מתקיימת לאחר המשבר שמאפיין אפיזודה פסיכוטית ראשונה אצל מתמודדים ובני משפחותיהם.

השיחות הטיפוליות מתקיימות לרוב בבתיהם של המטופלים ומתמקדות בחוסר הוודאות של המצב המשברי, ברגשות האינטנסיביים שמתעוררים בקרב חברי המשפחה, כמו חרדה וחוסר אונים.

מחקר פיני שפורסם השנה מראה תוצאות יפות של הגישה במעקב קליני של 19 שנה, והשיטה נראית מבטיחה ליישום גם בישראל.

 

דף הפייסבוק של דיאלוג פתוח ישראל (דפ״י) <

  

טיפול דינמי 

הטיפול הדינמי אינו מתאים בדרך כלל להתמודדות עם פסיכוזה.

כבר בתחילת הדרך, עם פיתוח גישת הטיפול הפסיכותרפית, זיגמונד פרויד לא המליץ על פסיכואנליזה במצבים פסיכוטיים ואף הדגיש את אי-ההתכנות לקיים אנליזה במצבים פסיכוטיים. הוא גם הסביר: במצבים פסיכוטיים חסרה למטופל יכולת הסמלה (סימבוליזציה), שהיא הכרחית לשיח שאינו מתמקד אך ורק בהיבטים קונקרטיים.  בנוסף, טען פרויד, תהליך ההעברה בין המטופל למטפל עלול דווקא להעצים את הפסיכוזה במקום להרגיע אותה. 

ההבדל המרכזי בין נוירוזה לפסיכוזה הוא נוכחותו של בוחן המציאות: בנוירוזה, המטופל חושב או מניח שהמטפל מרגיש כלפיו בצורה כזו או אחרת. בוחן המציאות קיים במצב הנוירוטי וההסמלה מעוררת חוויה רגשית שאינה מתייחסת רק ליחסו של המטפל, אלא להיבטים נרחבים יותר בחיים, היסטוריים או עכשוויים, אליהם יכול המטפל הדינמי להתייחס מילולית, באמצעות שיקוף, פירוש, הבהרה וטכניקות טיפוליות נוספות.

לעומת זאת בפסיכוזה, למשל אצל פרנואיד המטופל בתהליך פסיכודינמי ומפתח מחשבות רדיפה כלפי המטפל, לא מתעורר חשד שהמטפל פרץ לו למחשב, הוא יודע ומשוכנע שהמטפל עשה זאת.

יש גלישה מבוחן המציאות, מה שמטיל ספק על מידת הטריטאביליות של המטופל בכלים הפסיכואנליטיים. 

  

הערה חשובה: למרות שבכוחן של שיטות פסיכותרפיה להועיל למטופלים פסיכוטיים, אין בה די כדי להחליף אבחון וטיפול פסיכיאטרי. 

 

טיפול קוגניטיבי-אנליטי (CAT)

לטיפול קוגניטיבי אנליטי יש נקודות חוזק פוטנציאליות כהתערבות פסיכותרפויטית במצבי פסיכוזה.

הגישה שמה דגש על התנסויות מוקדמת בקשר כגורם מפתח בהתפתחות פסיכוזה, מה שעולה בקנה אחד עם המחקרים על טראומה ביחסים ופסיכוזה.

 

תרופות אנטי פסיכוטיות

ב-1952 פותחה ואושרה בארה"ב התרופה האנטי פסיכוטית הראשונה טרוקטיל / תורזין, ויחד עמה הופסקו מיידית הלובוטומיות. תורזין הייתה פריצת דרך, כמות ועצמת תופעות הלוואי שחווה המטופל שנטל את התרופה היו בלתי נסבלות.

עם השנים חלו התפתחויות מקצועיות, מחקריות ואתיות והרגישות כלפי נפגעי נפש מצויה בתוך מהפך מבורך.

תרופות חדשות, בעיקר תרופות מהדור השני של תרופות אנטי פסיכוטיות (SGA), כמו לפונקסזיפרקסה או סוליאן, יעילות מאוד ובעלות תופעות לוואי מצומצמות יותר. 

מרבית התרופות הללו מצליחות לתת מענה שלא היה כאן לפני עשור או שניים, למרות שהדרך עדיין רחוקה.

 

להלן שתי דוגמאות מיני רבות: 

במחקר שבחן השלכות של טיפול בנשים בהריון במהלך השליש הראשון להריונן, באמצעות סרוקוול (תרופה נוגדת פסיכוזה) נמצא קשר מדאיג למומים אצל התינוקות.

מחקר מטא אנליזה, שערך סקירה וניתוח של מחקרים קודמים, העלה כי שימוש בתרופות נוגדות-פסיכוזה מגביר את הסיכון לפריצת דלקת ריאות.

 

המציאות השתפרה בימינו באופן משמעותי בעשורים הבאים, עם טיפולים תרופתיים מדויקים יותר, עם הרבה פחות תופעות לוואי, ונראה שאנחנו בכיוון הנכון. מסקנות של פאנל מומחים אופטימי מלמדות אותנו שההשפעה של תרופות נוגדות פסיכוזה אינה נוטה לאבד את עוצמתה בחלוף הזמן.

 

סירוב לקחת תרופות

אין לנו עמדה מיוחדת בעד טיפול תרופתי, אך חשוב לציין כאן את תפקידו החיוני, ולרוב הכרחי, לטיפול בפסיכוזה.

מחקר חדש מלמד כי מטופלים פסיכוטים שמסרבים להיעזר בתרופות אנטי-פסיכוטיות מצויים בסיכון  מוגבר להתאבדות.

ההתמודדות עם מחשבות שליליות לגבי חוויות פסיכוטיות וחרדות מאובדן שליטה נפשית קשות מנשוא. 

 

לכן קיימת חשיבות רבה לפסיכו-חינוך - העברת ידע על הפרעות, לרבות סימפטומים, גורמים וכיצד לנהל תסמינים ותופעות לוואי של תרופות.

פסיכואדוקציה כוללת גם מידע על תהליך ההחלמה, שימור תחושת רווחה, מניעת הישנות של אפיזודה פסיכוטית נוספת, פיתוח מיומנויות כמו ניהול דחק, פתרון בעיות וכישורי חיים אחרים.

 

לקראת טיפול מדויק יותר בפסיכוזה

המכון הלאומי לבריאות הנפש בארה"ב מציע גישה חדשה לאבחון הפרעות נפשיות אשר מתייחסת לשילוב של סימפטומים וסימנים ביולוגיים, קוגניטיביים, התנהגותיים וחברתיים, בנוסף לסימפטומים הנפשיים הנראים לעין. כמובן שיש להמשיך ולחקור האם אבחון על פי ביוטיפים יסייע בקביעת הטיפול המתאים לכל מטופל, כגון תרופות מייצבות מצבי רוח/אנטי-פסיכוטיות/אנטי-דיכאוניות, תמיכה פסיכו-סוציאלית, פסיכותרפיה, הכשרות מקצועיות וסוגי סיוע נוספים.

כאמור במחקר שתואר קודם, קיימת ציפייה ותקווה כי שימוש במרקרים ביולוגיים (biomarkers) יספק יכולת חיזוי וניבוי טובה יותר, כך שמטופלים ומטפלים יוכלו לקבל החלטות מושכלות ומדויקות יותר. החשיבות רבה עד מאד, לאור העובדה שהפרעות פסיכוטיות גורמות לסבל רב למטופלים ומשפחותיהם, ועלויות הטיפול גם הן גבוהות מאוד.

 

 

איך לדבר עם אדם פסיכוטי?

במידה ואדם יקר לכם מתמודד עם פסיכוזה, מה תגידו ואיך תגיבו?

  • אל תעמידו פנים שאתם שומעים ורואים דברים שאינם קיימים

  • אל תנסו לשכנע את האדם האהוב שלכם ש"האמת" שלו שגויה. מהר מאוד תיווכחו שהוא מתנגד לשלילת החוויה האישית שלו והתעקשות שלהם עלולה לפגוע באמון בכם. התחושה שאינו מובן תתרום לשקיעה עמוקה יותר של המתמודד לתוך עולמו, שמונחה זמנית על ידי לוגיקה פנימית שונה ואחרת.

  • כדאי לשאול בעדינות שאלות שיעזרו לו להישאר ממוקד ותכליתי ולהמליץ לו באהבה לפנות לעזרה מקצועית, תוך כדי תיקוף והבהרה שתישארו לצדו.

 

התקף פסיכוטי מעיד על בעיה שדורשת אבחון וטיפול מקצועיים.

חד משמעית - אם בן משפחה, חבר או בן זוג שלך מראה תסמינים פסיכוטיים, תהא זו טעות להקל ראש בתקווה שהוא רק 'ירד מהפסים' ותיכף יחזור לעצמו.

לא טוב להתייחס לפסיכוזה כחוויה חולפת ללא טיפול רפואי ונפשי. היא עלולה לסמן את יריית הפתיחה של מחלה מזדחלת, פיזית (על רקע אורגני) או נפשית. ובכל מקרה המנעות מעזרה מקצועית מחמירה לרוב את המצב. 

 


חשוב לדעת:

היום כבר לא חייבים להגיע למיון בבית חולים פסיכיאטרי.

החל מקיץ 2015 יש בישראל פסיכיאטר זמין 24/7

בכל חדרי המיון בבתי החולים הכלליים.


למרות שהתקפים פסיכוטיים נשמעים כמו חוויה רחוקה וקיצונית שמרביתנו לא ניתקל כלל במהלך החיים, חשוב לדעת שמדובר בתופעה לא כל כך נדירה: 

כ-1% מכלל האוכלוסיה יסבלו מהתקף פסיכוטי לפחות פעם אחת בחיים מסיבות שונות, בין אם מדובר במחלת נפש מתפתחת, בעיה מוחית, מחלה הגוררת ירידה קוגניטיבית כמו אלצהיימר, שימוש בסמים וסיבות נוספות. משך ההתקף והסיכויים שיפרוץ שוב תלויים בהרבה גורמים, ביניהם בסיבה בגינה האדם לקה בהתקף, התמיכה של קרוביו ומידת המודעות שלהם לבעיה והשאלה האם האדם נמצא תחת השגחה, מעקב וטיפול פסיכותרפי מתאים.

 

התמודדות עם מצב אובדני אצל בני נוער <

 

 

גורמים לפסיכוזה

פסיכוזה עלולה לפרוץ גם כתוצאה מבעיה מוחית אורגנית, לחצים פסיכו-סוציאליים, גידול במוח, לחץ אימהי במהלך ההריון וגם על רקע של משבר נפשי חולף. 

במקרים נדירים יותר מתקיימת 'פסיכוזה בשניים', המכונה גם פולי א דו, שני אנשים שחולקים הזיה פסיכוטית משותפת.

 

גורמים רפואיים לפסיכוזה 

  • דליריום (הפרעה חריפה וחולפת בתפקוד הנפשי).

  • היפוגליקמיה או היפרגליקמיה.

  • היפוקסיה (חוסר חמצן בתאים).

  • אינטראקציות עם תרופות או גמילה מסמים.

  • ספסיס (אֶלַח הַדָם).

  • אלקטרוליטים בסרום או הפרעות מטבוליות.

  • מחסור בשינה.

  • הפרעה כרונית בתפקוד הנפשי.

  • הפרעות אוטואימוניות כמו טרשת נפוצה או זאבת. 

  • הפרעות הורמונליות, כמו מחלת קושינג, סוכרת, דלקת בבלוטת התריס.

  • גורמים גנטיים ותורשתיים.

  • מצבים נוירולוגיים, כמו דמנציה, דלקת המוח, אפילפסיה, או מחלת פרקינסון.

  • מצבים תזונתיים, כמו מחסור חמור בוויטמין B1 או B12.

  • מצבים אונקולוגיים, כמו טרטומה בשחלות או סרטן ריאות מסוג תאים קטנים. 

 

 

גורמים פסיכאטריים לפסיכוזה

  • הפרעה דו קוטבית סוג I.

  • דיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים.

  • הפרעה פסיכוטית קצרה, עם או בלי גורמי לחץ בולטים.

  • הפרעה סכיזואפקטיבית.

  • סכיזופרניה.

 

 

מהי פסיכוזה כתוצאה משימוש בסמים?

מצבים פסיכוטיים עלולים להיגרם גם כתוצאה משימוש בסמי הזיה (פסיכדלים, למשל קטמין, אסיד או MDMA), שימוש בסמים ממכרים (קוקאין, הרואין ואמפתמינים), הרעלת קנאביס, או שימוש לרעה בתרופות.

בפסיכוזה שנגרמת על רקע של אינטוקסיטציה, או הרעלה, כתוצאה שימוש בחומרים פסיכואקטיביים, מופיעים תסמינים פסיכוטיים זהים לאלה שתוארו לעיל, ודי קשה להבחין ביניהם בעין לא מקצועית.  

 

מחקר שפורסם ב-2021 מלמד כי מתמודדים/ות עם פסיכוזה הנגרמת על ידי שימוש בסמים נמצאים בסיכון גבוה יותר למות מוקדם יותר בהשוואה למי שלא חוו פסיכוזה.

הניתוח המחקרי העלה כי הסיכון לתמותה היה גבוה בקרב הסובלים מפסיכוזה הנגרמת מחומרים, בלי קשר לשאלה האם פיתחו מאוחר יותר סכיזופרניה.

 

 

משבר פסיכוטי אחרי שימוש בסמים

 

"מגואה לגהה" - משבר פסיכוטי כתוצאה משימוש בסמים בטיול

אחת התופעות החברתיות המוכרות בישראל, היא משבר נפשי בעקבות שימוש בחומרים פסיכואקטיביים בטיול אחרי הצבא, כאשר המדינה המובילה היא הודו ואחריה מדינות דרום אמריקה.

פסיכוזה שפורצת במהלך טיול תרמילאים מצויה בעליה חדה ומדאיגה, בעיקר לאחר סגירת "פרויקט התרמילאים" ב-2006.

 

אחד הארגונים שצבר ניסיון רב בטיפול במקרים אלו הוא המרכז הטיפולי כפר איזון.   

  

 

 

הפתופיזיולוגיה של פסיכוזה

התהליכים המוחיים בבסיס המצב הפסיכוטי טרם פוענחו, אולם ברור כי לנוירוטרנסימיטור דופמין יש תפקיד מכריע. 

למשל, קיימות ראיות לכך שחומרים מעוררים כמו מתאמפטמין וקוקאין, אשר מציתים פסיכוזה, מגבירים את הפרשת הדופמין במוח. 

 

מופעים פסיכוטיים הקשורים למחלות אוטואימוניות, מעלים את האפשרות כי קיימות תכונות גנטיות משותפות או גורמים אטיולוגיים דומים, כמו זיהומים.  

 

 

 

גורמי סיכון לפריצת פסיכוזה

ישנם מחקרים רבים וטובים המזהים וממפים אוכלוסיות סיכון להתפרקות נפשית פסיכוטית.

 

חשוב להזכיר שגורמי סיכון אינם סיבות, הם אינם מתארים יחסי סיבה ותוצאה, אלא רק תופעות שנמצאו קשורות סטטיסטית עם פריצה של פסיכוזה בבגרות.

 

  • לאחרונה פורסם מחקר חשוב שגילה כי חוויות טראומטיות חוזרות בינקות ובגיל ההתבגרות מכפילות פי 7 את הסיכוי למשבר פסיכוטי. Journal of Psychiatric Magazine פרסם מחקר  בו נבדקו 50 זוגות של אחים אשר אחד מהם סבל מפסיכוזה והשני לא. המחקר מצא שמי שסבל מטראומות חוזרות בתקופת הינקות או בתקופת גיל ההתבגרות, יימצא בסיכון הגדול פי 7 לסבול מפסיכוזה בבגרות

  • מחקר מפברואר 2021 מלמד כי ילדים ובני נוער שסבלו מהפרעת קשב וריכוז (ADHD) עלולים להיות בסיכון מוגבר פי 5 לפתח הפרעות פסיכוטיות בהמשך החיים.

  • מחקר עדכני מעלה קשר בין פסיכוזה לבין איטרי יד ימינם, כלומר שמאליים. 

  • דור שני למהגרים מצוי בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה.

  • אישיות אנ-הדונית כרונית: כלומר, אנשים שלכל אורך החיים אינם נוטים להנות ממה שרבים אוהבים - אוכל טעים, מיניות, מנוחה ותחומי עניין.

  • פגמים גופניים קלים.

  •  לאנשים בסיכון גבוה יותר לפסיכוזה יש קליפת מוח (קורקטס) דקה יותר בהשוואה לאנשים בריאים, כפי שהיא נמדדת על ידי הדמיית תהודה מגנטית מובנית (sMRI).

  • אנשים עם חוסר יכולת לזהות ריחות.

  • משקל נמוך משני ק״ג בלידה ו/או ניתוח קיסרי בחירום.

  

 

 

איך מאבחנים פסיכוזה?

בנוסף לראיונות קליניים ולאבחון פסיכולוגי, מפותחים כיום כלי הערכה מדויקים לאבחון פסיכוזה, למשל באמצעות מחשב או דרך זיהוי מרקרים ביולוגיים שמתבססים על ביוטופים. 

חלק מהמתמודדים עם התקף פסיכוטי סובלים ממשבר חולף אולם רבים מהם מאובחנים בחלוף הזמן כסובלים מסכיזופרניה או הפרעה דו-קוטבית, הפרעות נפשיות כרוניות שדורשות טיפול, או לפחות מעקב, לכל החיים. 

 

איך מתקיים אבחון של פסיכוזה?

 

היסטוריה רפואית

בניגוד למחלות והפרעות אחרות, לקיחת היסטוריה רפואית יכולה להיות מאתגרת במיוחד, בהתחשב במצבו הנפשי של המאובחן.  

הפסיכיאטר ירצה לדעת האם המאובחן התמודד לאחרונה עם פגיעת ראש טראומטית (פסיכוזה אורגנית) ולקבל כל היסטוריה נוירולוגית רלוונטית אחרת, כמו אירוע מוחי (שבץ), מחלות כלי דם במערכת העצבים או כאבי ראש מחמירים.

 

בדיקה גופנית  

בדיקה רפואית פיזית ונוירולוגית מאפשרת שלילה של מצבים רפואיים אחרים, כמו טרשת נפוצה או פרקינסון. 

בחינת הסטטוס המנטלי משלבת אלמנטים של ההיסטוריה, תצפית ישירה של המאובחן והערכה כללית לגבי התנהגותו, מצב הרוח, המצב הרגשי (אפקט), מידת התובנה העצמית, הדיבור והלך החשיבה.

 

בדיקות מעבדה

למרבה הצער, אין עדיין בדיקות דם או הדמיות שניתן לבצע בכדי להבחין בין אפיזודה פסיכוטית חולפת, בין סכיזופרניה ובין הפרעה דו-קוטבית.

כאשר סימנים ותסמינים אבחנתיים מצביעים על פסיכוזה על רקע מצב רפואי, הרופא יבצע בדיקות מעבדה הכוללות ספירת דם ותאי דם לבנים, הערכת תפקוד הכליות והכבד, רמות האלקטרוליטים והגלוקוז; בדיקות תפקוד בלוטת התריס; בדיקת רעילות שתן ועוד.

 

דיכאון, פסיכוזה ודיכאון פסיכוטי

למרות שהביטויים הקליניים של דיכאון ופסיכוזה שונים למדי, ישנן ראיות לחפיפה משמעותית בגורמים להן.  

תסמיני דיכאון ופסיכוזה נחשבים בדרך כלל לתופעות קליניות נפרדות ובעלות גורמים שונים, אך התופעה של דיכאון פסיכוטי מוכרת היטב בשדה הפסיכולוגי ובמחקר. 

 

אבחנה מבדלת 

מבחינה קלינית, האבחנה המבדלת בין דיכאון קליני לבין פסיכוזה נשענת בעיקר על העיתוי, ההתקדמות והחפיפה של התסמינים הפסיכוטיים.

בדיכאון עם מאפיינים פסיכוטיים, למטופל בדרך כלל יש היסטוריה של אפיזודות דיכאון קודמות, והאפיזודה הנוכחית מתחילה בדיכאון שמחמיר עם הזמן, אשר במהלכו צצים סימפטומים פסיכוטיים. 

למטופלים עם הפרעה סכיזואפקטיבית יש תסמינים פסיכוטיים מתמשכים, עם או בלי תסמיני הפרעה במצב הרוח. 

 

 

מהי הפרוגנוזה של פסיכוזה?

ככלל, להפרעה פסיכוטית קצרה יש פרוגנוזה טובה למדי והיא מסתיימת תוך פחות מחודש.

פרוגנוזה טובה קשורה בדרך כלל להתפרצות פתאומית, למשך זמן קצר יותר של הסימפטומים ולהתאמה טרום-מחלתית טובה.

הפרוגנוזה חיובית במיוחד עבור מתמודדים ללא היסטוריה פסיכיאטרית.

 

 

מילה ממכון טמיר על פסיכוזה בתקופת הקורונה

כמו באזורים רבים בעולם, גם בישראל הפך וירוס ה- COVID-19 למוקד עיקרי של הגעה לחדר מיון ושיעור המקרים רק הולך וגדל.

האתגרים הפסיכולוגיים שמציב הנגיף די מדהימים, חלקם חדשים מבחינה קלינית, הן עבור מטופלים והן עבור עובדים בשירותי בריאות הנפש. המטופלים חוששים להידבק ולהעביר את הנגיף בפועל, בעוד שנראה אנשי המקצוע המטפלים רגישים ללחץ נפשי על רקע חוסר הוודאות ואובדן השליטה שכרוכה בניהול מגיפת הקורונה

מאז הכרזת הפנדמיה, מופיעים יותר ויותר מקרים של פסיכוזה על רקע קורונה, ואנו מאמינים שהתופעה תקבל ניסוח משל עצמה בחלוף הזמן.

באופן ספציפי יותר, התמודדות עם סכיזופרניה והפרעה דלוזיונלית – שתי הפרעות בעלות מאפיין משותף של נוכחות פסיכוטית -  עלולה להיות מאתגרת יותר בעקבות המגפה. יש כאלה שיכולים להיות משוכנעים שנדבקו בוקורונה אפילו אם אין כל ראיה שתומכת בכך. מאז תחילת המגפה כבר צצו כמה תיאוריות קונספירציה בנוגע אליה. השפעות המגפה על זמינותם של מוצרי משק בית שכיחים ושל אספקה רפואית (כמו מסכות) יכולה להוביל לחוסר אמון באחרים וברשויות. כל אלה עשויים להיות מאתגרים למי שנוטה מראש לחשדות ולנטיה פרנואידית.

מחקרים מתחילים להתפרסם על הקשר בין סיבוכים של קורונה לבן תסמינים פסיכוטיים. הנה תיאור של שניים מהם מתוך חדשות 12.

 

מה ההבדל בין פסיכוזה לסכיזופרניה? <

כיוון שלרוב, אדם עם דלוזיות אינו מבין שהוא במצב כזה, מוטב לדעת שהניסיון לומר לו באופן ברור שהוא טעה יעלה חרס, וכנראה שרק יוביל אותו לחוש יותר מאוים ובודד.

מי שחושש כי מחשבות דלוזיונליות מפריע  להתנהגותו של אדם יקר, חשוב לשכנעוו לפנות למטפל, ואם יש דאגה מסכנה ממשמשת ובאה יש לפנות למשטרה.

אנחנו מזמינים אתכם/ן לשיחת ייעוץ עם פסיכולוג אונליין, כדי להתמודד עם כל קושי שקושר בפגיעה בבוחן המציאות, בהקשר של המגיפה או מעבר אליה.

 

 

קורונה במחלקה הסגורה

 

"למטופלים רבים חסרה פונקציה של ויסות רגשי

שהכרחית כדי לעבד את המידע:

'למה בחודש שעבר הצוות היה פה במחלקה ועכשיו כולם רחוקים?'

מאושפזים במצב פסיכוטי סובלים מחוסר תובנה;

תוסיף לזה מגיפה עולמית...  ותקבל סערה מושלמת.

יש מאושפזים שסבורים כי וירוס הקורונה הוא קונספירציה;

אחרים טוענים שמדובר בלוחמה ביולוגית;

חלקם משוכנעים שכל הפרשה מבוימת.

יש מי שרואים הודעות בחדשות שמיועדות אישית להם.

האמונות במצב פסיכוטי כל כך מקובעות עד שאין דרך לשנותן.

מטופלים לא מאמינים שמה שאנחנו אומרים להם הוא אמת,

הם מאמינים שהגרסה שלהם היא זו האמיתית".

 

- מתוך הגרדיאן, 9.4.2020

 

 

מחקרים ומאמרים חדשים

  • מחקר מעיד כי שלוש השנים שלאחר האשפוז הראשון עקב פסיכוזה, הן פרק זמן מסוכן יותר לאובדנות ולפציעה עצמית, בעיקר בקרב בני נוער וצעירים. 

  • סוליאן, תרופה נוגדת פסיכוזה א-טיפוסית, נמצאה יעילה יותר בהפחתת תסמיני סכיזופרניה לאורך שנה, בהשאווה לתרופות אריפליי (אריפיפרזול) וזיפרקסה (אולנזאפין), כך לפי מחקר שפורסם בכתב העת Lancet Psychiatry. 

  • מחקר חדש על הקשר בין פסיכוזה אצל מתבגרים לבין תמותה: אצל בני נוער, במהלך השנה הראשונה לאחר אפיזודה פסיכוטית, נמצא שיעור גבוה יותר של תמותה בהשוואה לשיעור התמותה אצל בני גילם בתיכון.

  • מחקר חדש מלמד שלטיפול קוגניטיבי התנהגותי יש תוצאות מרשימות בעבודה טיפולית עם פסיכוטים.

  • לפי מחקר מטא-אנליזה - לפסיכוטים יש סיכוי גבוה פי 4-6 למצוא עצמם קורבנות ביחסים מתעללים.

  • היתרונות היחסיים של שמיעת קולות: מחקר שניתח ראיונות של 7 גברים ונשים, אשר התמודדו לאורך החיים עם הלוצינציות שמיעתיות, מעלה כי למציאות האחרת יכול להיות גם פונטציאל לצמיחה פוסט טראומטית.

  • מקורות ידע אינטרנטיים והיעזרות במדיה חברתית, עשויים לסייע מאוד למתמודדים עם אפיזודה פסיכוזה ראשונה, בעיקר כאשר אינם מוכנים לפנות לטיפול פסיכולוגי מקצועי, כך לפי מחקר עדכני.

 

חשוב לזכור, שבניגוד להרבה הפרעות וקשיים נפשיים לצידם האדם יכול "לשרוד" מבלי טיפול לאורך שנים, התקף פסיכוטי מחייב אבחון וטיפול מעמיקים, מתאימים, ומעקב לצידם.

התקף פסיכוטי עלול חלילה להסתיים בניסיונות אובדניים או בפגיעה באחרים, ובתנאים מסוימים עלול להפוך למצב מסוכן. 

 

אנו ממליצים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי, פרטי או ציבורי.

נדגיש כי ההמלצות שמופיעות כאן אינן במקום ייעוץ מקצועי. 

 

במידה והמטופל לאחר שחרור מאשפוז,

אתם מוזמנים לפנות אלינו

ונכווין אתכם למטפל במכון טמיר ת"א,

למטפל/ת בקליניקות העמיתות בכל הארץ,

או לשירות הפסיכיאטרי

המתאים ברפואה הציבורית:

 

072-3940004

 

צוות מכון טמיר

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר,  (MA),

ראש מכון טמיר

 

תודות:

דפנה אברמוביץ',

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

יעל טל

גיא פינקלשטיין

שיר מור

שיר אינדיג

וצוות הכותבים של מכון טמיר

  

 

התמודדות עם התקף פסיכוטי עקב שימוש בסמים במזרח <

מן המחקר: אומגה 3 עשוי לתרום למניעה של פסיכוזה <

 

 

 

מקורות:

 

אוהד בלנק, י. (2012). פסיכוזה ופסיכואנליזה במוסדות הציבוריים. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית:  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2719

 

ליבנה, מ. (2018). חוויית הפסיכוזה: המודל הסובייקטיבי של האדם.  מתוך אתר פסיכולוגיה עברית.  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3683

 

פיניאן, א. (2019). הקליניקה בשדה הפסיכוזה: מתן משענת לסובייקטיביות. מתוך אתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3838

 

Arciniegas, D. B. (2015). Psychosis. Continuum : Lifelong Learning in Neurology, 21(3 Behavioral Neurology and Neuropsychiatry), 715–736

  

Benros ME, Eaton WW, Mortensen PB. The epidemiologic evidence linking autoimmune diseases and psychosis. Biol Psychiatry. 2014;75(4):300–306.

 

Brand, S. J., Möller, M., & Harvey, B. H. (2015). A Review of Biomarkers in Mood and Psychotic Disorders: A Dissection of Clinical vs. Preclinical Correlates. Current Neuropharmacology, 13(3), 324–368

 

Byrne, P. (2007). Managing the acute psychotic episode. BMJ : British Medical Journal, 334(7595), 686–692

 

Cassano G. B., Pini S., Saettoni M., Dell’Osso L. (1999). Multiple anxiety disorder comorbidity in patients with mood spectrum disorders with psychotic features. Am. J. Psychiatry 156, 474–476

 

Castle, D. J. (2013). Cannabis and psychosis: what causes what? F1000 Medicine Reports, 5, 1

 

Dean, K., & Murray, R. M. (2005). Environmental risk factors for psychosis. Dialogues in Clinical Neuroscience, 7(1), 69–80

 

ENIGMA Clinical High Risk for Psychosis Working Group. Association of Structural Magnetic Resonance Imaging Measures With Psychosis Onset in Individuals at Clinical High Risk for Developing Psychosis: An ENIGMA Working Group Mega-analysis. JAMA Psychiatry. Published online May 05, 2021. doi:10.1001/jamapsychiatry.2021.0638

  

Gardner, D. M., Baldessarini, R. J., & Waraich, P. (2005). Modern antipsychotic drugs: a critical overview. CMAJ : Canadian Medical Association Journal, 172(13), 1703–1711

 

GARETY, P. A. (2003). The future of psychological therapies for psychosis. World Psychiatry, 2(3), 147–152

 

Michael Garrett (2019). Psychotherapy for Psychosis: Integrating Cognitive-Behavioral and Psychodynamic Treatment. https://www.karnacbooks.com/product/psychotherapy-for-psychosis-integrating-cognitive-behavioral-and-psychodynamic-treatment/94742

 

Heckers, S. (2009). Who Is at Risk for a Psychotic Disorder? Schizophrenia Bulletin, 35(5), 847–850

 

Hjorthøj C, Madsen T, Starzer M, Erlangsen A, Nordentoft M. Mortality in substance-induced psychosis: a register-based national cohort study. Addiction. 2021 Jun 9. doi: 10.1111/add.15598. Epub ahead of print. PMID: 34105214.

 

Kumar, S., Soren, S., & Chaudhury, S. (2009). Hallucinations: Etiology and clinical implications. Industrial Psychiatry Journal, 18(2), 119–126

 

Kråkvik, B., Gråwe, R. W., Hagen, R., & Stiles, T. C. (2013). Cognitive Behaviour Therapy for Psychotic Symptoms: A Randomized Controlled Effectiveness Trial. Behavioural and Cognitive Psychotherapy, 41(5), 511–524

 

Merritt, K., McGuire, P., & Egerton, A. (2013). Relationship between Glutamate Dysfunction and Symptoms and Cognitive Function in Psychosis. Frontiers in Psychiatry, 4, 151

 

Nourredine M, Gering A, Fourneret P, et al. Association of attention-deficit/hyperactivity disorder in childhood and adolescence with the risk of subsequent psychotic disorder: a systematic review and meta-analysis. JAMA Psychiatry. 2021 Feb 24;e204799

 

Olfson M, Lewis-Fernández R, Weissman MM, Feder A, Gameroff MJ, Pilowsky D, Fuentes M. Psychotic symptoms in an urban general medicine practice. Am J Psychiatry. 2002 Aug;159(8):1412-9. doi: 10.1176/appi.ajp.159.8.1412. PMID: 12153836.

 

Patel, A., Moreland, T., Haq, F., Siddiqui, F., Mikul, M., Qadir, H., & Raza, S. (2011). Persistent Psychosis After a Single Ingestion of “Ecstasy” (MDMA). The Primary Care Companion to CNS Disorders, 13(6), PCC.11l01200

 

Pradhan B, Pinninti N, Rathod S, editors. Brief Interventions for Psychosis: A Clinical Compendium. London: Springer; 2016

 

Schäfer, I., & Fisher, H. L. (2011). Childhood trauma and psychosis - what is the evidence? Dialogues in Clinical Neuroscience, 13(3), 360–365

 

Seeman P. (2009). Glutamate and dopamine components in schizophrenia. Journal of psychiatry & neuroscience : JPN34(2), 143–149.

 

Mary V. Seeman, MDCM, DSc (2016). Eating Disorders and Psychosis. Psychiatric Times, Vol 33 No 4, Volume 33, Issue 4

   

Taylor, P.J., Perry, A., Hutton, P., Tan, R., Fisher, N., Focone, C., Griffiths, D. and Seddon, C. (2019), Cognitive Analytic Therapy for psychosis: A case series. Psychol Psychother Theory Res Pract, 92: 359-378. https://doi.org/10.1111/papt.12183

 

Treating Psychosis - A Clinician's Guide to Integrating Acceptance and Commitment Therapy, Compassion-Focused Therapy, and Mindfulness Approaches within the Cognitive Behavioral Therapy Tradition By: Nicola P. Wright PhD, CPsych, Douglas Turkington MD, Owen P. Kelly PhD, CPsych, David Davies PhD, CPsych, Andrew M. Jacobs PsyD, CPsych, Jennifer Hopton MA, Aaron T. Beck MD, 2014. New Harbinger Publications

 

Wagner, G. S., McClintock, S. M., Rosenquist, P. B., & McCall, W. V. (2011). Major Depressive Disorder with Psychotic Features May Lead to MisDiagnosis of Dementia: A Case Report and Review of the Literature. Journal of Psychiatric Practice, 17(6), 432–438

 

https://www.scientificamerican.com/article/is-there-a-better-way-to-diagnose-psychosis

 

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/abs/10.1176/appi.ajp.2015.14091200

 

http://alert.psychnews.org/2016/09/depression-in-early-pregnancy-linked-to.html

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/16751164

 

https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4257987 

 

https://academic.oup.com/schizophreniabulletin/article-abstract/doi/10.1093/schbul/sbx009/3111212/Twelve-Month-Health-Care-Use-and-Mortality-in

 

https://www.hayadan.org.il/on-lobotomy-and-phantome-pains-1607084/

 

https://www.scientificamerican.com/article/is-there-a-better-way-to-diagnose-psychosis/

 

http://www.israeldr.com/172/12784.html

 

http://www.mazorhealth.co.il/%D7%9E%D7%97%D7%A7%D7%A8/

 

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2017.pp6b1

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021