מה זה ASMR?

והאם מדובר באופנה חולפת

או בטיפול פורץ דרך

ASMR, ראשי תיבות של Autonomous Sensory Meridian Response, היא חוויה ויזואלית ושמיעתית שמעוררת בצופה צמרמורת נעימה או רטט בעור, בעיקר בחלק העליון של הראש, בתגובה למגוון טריגרים אודיו-ויזואליים כמו לחישה, הקשה ותנועות ידיים. 

תחושות אלו, כך מדווח, עשויות להתפשט לעבר העורף, אל החלק העליון של עמוד השדרה וגם לעוד איברים בגוף, ולהיות מלווה בתחושת רגיעה ושלווה. 

מסתבר שמאות אלפי צופים נעזרים בסרטונים הללו, מתוך מטרה להירגע ולהקל על דיכאון, לישון יותר טוב ולהפחית תסמינים שלכאב כרוני.

אלא שאחרים מוצאים אותם פשוט משעממים... 

הדוגמה השכיחה ביותר לתוכן של סרטון שיופיע ב-Youtube תחת מילת החיפוש ASMR, הוא של בחורה צעירה שיושבת מאחורי מיקרופון בסגנון מיושן, מברישה את שערה ברחש מונטוני ולוחשת לצופה שיירגע ושירגיש נינוח - 

בחרנו סרטון אופייני -

שימו את הציניות בצד,

קחו נשימה עמוקה,

ונסו להרגיש אם ואיפה זה פוגש אתכם: 

סרטונים אלו, שחלקם מתהדרים במיליוני צפיות, הם במובנים רבים מעין מדריכים להירגעות, למדיטציה או אולי לסוג של היפנוזה עצמית.

בנוסף למגוון הרעשים, הם כוללים גם אלמנטים של עניין ודאגה לצופה, בנוסח ״אתה לא לבד״, יחד עם שאלות מקרבות אודות הרקע שלו (מעניין, אולי מה שעוזר ב-ASMR זה בעצם הפגה של בדידות?).

ASMR לטיפול בבעיות שינה

לבעיות שינה יש השפעה הרבה יותר גדולה מעייפות מתמשכת:

מחקרים קשרו בין תסמינים של אינסומניה לבין פיתוח מחלות אחרות, בהן סוכרת סוג 2, דמנציה, שבץ ומחלת כליות כרונית, וסימפטומים ספציפיים של אינסומניה נקשרו לעלייה במחלות לב.

יש גם קשר בין אינסומניה למוות, דרך פציעות בעבודה ובתאונות דרכים.

בנוסף, לאינסומניה השפעה דו-סטרית על מצבים רפואיים ונפשיים קיימים, בעיקר דיכאון, והיא מהווה גורם מנבא משמעותי להתפרצות הפרעות פסיכיאטריות, בהן דיכאון, חרדה ואלכוהוליזם.

סרטוני ה-ASMR החלו להופיע בשנת 2010 וכיום ישנם ערוצים המשדרים ברציפות, משך שעות, קולות ASMR בשידור חי, כאשר באותה שעה ממש, ערוצים אחרים משדרים פארודיות על הטרנד. 

ידוע כבר כי מוזיקה מרגיעה, או מסעירה, משפיעה מיידית ובעוצמה רבה על מצבנו הרגשי, אך לאחרונה מתקבלות ראיות מדעיות לטובת טכניקת ה-ASMR בסיוע ללוקים באינסומניה - הפרעה שכיחה של נדודי שינה. 

זאת ועוד, חלק מיוצרי הסרטונים הללו הצליחו לצבור כל כך הרבה עוקבים, עד שהם תומכים בעצמם בסיפוק התכנים הללו על בסיס קבוע. 

את אותו אפקט שמשיגות טכניקות קוגניטיביות-התנהגותיות מודרכות של רגיעה ומדיטציה, עשויים סרטוני ה-ASMR להשיג באמצעות טיפול עצמי, אולי באמצעות הסחה, שמאפשרת לצופה את היסח הדעת המיוחל מדאגות וממחשבות טורדניות, באמצעות מערך של קולות מרגיעים ומוכרים.

אינטימיות בעירבון מוגבל

הקולות הללו, כך לפחות נטען, עשויים להזכיר, איכשהו, את הדרך בה דאגו לנו בילדות, או להעניק חוויה של דאגה אישית, חרף העובדה שהצופה מודע לכך שהוא אחד מבין רבבות צופים.

לא מפתיע שעולם הפורנו פיתח קטגוריה שלמה של סרטוני ASMR, בתעשייה נישתית שהחלה לגלגל מיליונים. 

האם ASMR עוזר?

משאלון אינטרנטי שחקר את השפעת הסרטונים עלה כי מרבית הצופים השתמשו בהם לצרכי רגיעה וכנגד אינסומניה ומתח נפשי. 

עוד נמצא כי הטריגרים המרגיעים בהם נעשה השימוש התכוף ביותר היו לחישות, תשומת לב אישית, רעשים חדים כמו טיפוף אצבעות וכן תנועות איטיות ורפטטיביות (מעניינת האסוציאציה לטיפול EMDR, שיטה בה משתמש במטפל בגירויים דו-צידיים, תוך כדי עיבוד חוויות רגשיות קשות של המטופל).

רעשים חזקים וצורמים, למשל, כמו מנועים של מטוס, שואבי אבק וצחוק רועם לא התחברו אצל המשיבים ל-ASMR.  

לא כל הצופים הגיבו באותו האופן לאותם טריגרים, והם חוו רמות שונות של תגובה לכל אחד מהם. 

נתון מעניין הוא שחלק מהמשיבים דיווחו שתרופות הרגעה הקהו את החוויה. 

נוסף על כך, משיבים שטענו כי הם מתמודדים עם דיכאון דיווחו שלעתים תכופות הם חשים טוב יותר כאשר הם צופים בסרטוני ASMR. 

במחקר אחר, שבחן את המאפיינים האישיותיים של אנשים הנעזרים ב- ASMR נמצא שהם פתוחים לחוויות ובעלי נטיה נוירוטית בשיעור גבוה מהנורמה. כמו כן, עלה כי הם פחות מצפוניים, פחות מוחצנים ופחות ״נעימים״ מאלה שנמנו על קבוצת הביקורת

מעניין... 

עוד נמצאה קורלציה חיובית בין הטריגרים הנפוצים של ASMR לבין הפתיחות לחוויות ולנוירוטיות של המשיבים: 

רמת הפתיחות הגבוהה יותר לחוויות מצביעה על כך שלאנשים החווים ASMR יש רגישות גבוהה יותר לתחושות, בעוד שרמות גבוהות יותר של נוירוטיות עשויות להצביע על רמה גבוהה יותר של דיכאוניות אצל קבוצת צופי ה-ASMR שנבדקה, כזו המקושרת גם לרמות נמוכות יותר של יציבות רגשית.  

על סמך התוצאות הללו הציעו החוקרים ש-ASMR קשור לתכונות אישיות ספציפיות, מה שיכול אולי להסביר מדוע אנשים מסוימים חווים ASMR באופן מיטיב יותר מאחרים. 

הפעילות הפרדוקסלית של ASMR

בקבוצת מחקרים אחרת נמצא כי הצפייה בסרטוני ASMR מגבירה את המצבים הרגשיים החיוביים רק בקרב אנשים שחוו ASMR, ולא בקבוצת ביקורת. 

כמו כן, נמצא כי ASMR קשור לשינויים פיזיולוגיים, כמו קצב לב מואט והולכה עורית מוגברת (זהו מדד פיזיולוגי חשוב שמעיד על מתח וחרדה, שנקרא בקצרה GSR). 

צופים שחוו ASMR הפגינו רגיעה מוגברת רק נוכח סרטוני ASMR ולא כתוצאה מצפייה בסרטוני ביקורת והשינויים הפיזיולוגיים היו משמעותיות רק בצפייה בסרטוני ASMR. 

ירידה בפעילות פיזיולוגית עשויה להסביר חלק מהמורכבות של החוויות שבהן ניכרת רגיעה (הפחתה במתח) לצד התרגשות (תחושת העקצוץ), ועלתה השערה שמדובר בחוויה חושית שנחווית כאמיתית ועשויה להוות בסיס לשיטת ויסות רגשי עם ערך טיפולי פוטנציאלי. 

מחקר שנערך ב-2017 בדק את רשת ברירת המחדל המוחית, הקשורה לחלימה בהקיץ ולנדידת מחשבות, אצל אנשים שנעזרים ב- ASMR לעומת מי שאינם. 

רשת ברירת המחדל המוחית הופכת לא פעילה כאשר המוח מעורב בפעילות משימתית.

מן המחקר,, שהשתמש במדדי MRI, עלה שהקישוריות הפונקציונאלית בין הרכיבים של רשת ברירת המחדל אצל אנשים החשים ב-ASMR היתה נמוכה משמעותית באזורי מוח מסוימים וגבוהה באחרים, זאת ביחס לקבוצת הנבדקים שאינם חשים ב-ASMR. 

לקישוריות המופחתת עשויה להיות זיקה לירידה בשליטה בקשב, כאשר ASMR עשוי לערב עכבה מופחתת לחוויות חושיות-רגשיות שהיו מדוכאות אצל מרביתנו. מעניין שהשערה דומה עולה לגבי טיפול בחומרים פסיכדליים, שנמצאים לאחרונה בחזית המחקר בהקשר של טיפולים נפשיים (כמו MDMA, פסילוציבין ו-LSD). 

כיום מנסים יזמים להעביר את חוויית ה-ASMR לעולם הפיזי על ידי “סשנים” חיים ואישיים, שיתקיימו לאחר שייקבע אילו גירויים הם היעילים ביותר עבור המטופל. 

נראה כי ל-ASMR עשוי להיות שימוש בטיפול בהפרעות שינה, לפחות עבור חלקנו. 

בינתיים, גם אם  לא נצליח כפסיכולוגים ומטפלים למצוא ביסוס מדעי ליעילות אמפירית של השיטה, רבות ורבים בכל העולם נהנים מאוד מהסרטונים הללו ומוצאים בהם תועלת רבה.

ועל כך נאמר דיינו... :-)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

13 בינואר 2026

מקורות:

Shepherd, D. (2026, January 10). Does ASMR really help with anxiety? A psychology expert explains the evidence. PsyPost. https://www.psypost.org/does-asmr-really-help-with-anxiety-a-psychology-expert-explains-the-evidence/

מהי דחיינות אקדמית?

מהי דחיינות? 

דחיינות היא נטיה נפוצה, הרגל לעכב משימה שצריך לעשות, בדרך כלל על ידי התמקדות בפעילויות מהנות וקלות יותר ובעיקר פחות דחופות. 

דחיינות שונה מעצלנות, שמתבטאת בחוסר מוטיבציה ורצון לפעול.

דחיינות יכולה להגביל את הפוטנציאל שלך ואפילו לסכן את התפתחות הקריירה. 

כולנו נכנעים לדחיינות ברגע זה או אחר, בלימודים, במשפחה ובעבודה.

היא עשויה להשפיע על תחומי חיים רבים, מפיגור בתשלום חשבונות ועד לפגיעה חמורה בבריאות. 

סוגי דחיינות

יש כמה סוגים של דחיינות, בהתחשב במורכבותה, כאשר לכל סוג יש ביטויים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים מובחנים.

הסוגים הבולטים ביותר הם דחיינות נורמלית, דחיינות כרונית לעומת דחיינות מצבית, דחיינות בקבלת החלטות, דחיינות נוירוטית, דחיינות כפייתית ודחיינות אקדמית. 

במאמר זה נדבר על דחיינות אקדמית - והוא מוקדש לכל "מי שהקיז דם" והשקיע את המיטב לכל אורך התואר, אבל לקראת סיום מצא את עצמו מתקשה להגיש את העבודה האחרונה.

דחיינות אקדמית 

דחיינות אקדמית היא מצב בו סטודנטים דוחים שלא לצורך סיום של מטלות, עבודות, תרגילי בית, הכנה למבחן ועוד.

סטודנטים שדוחים עד הרגע האחרון מתמודדים עם חרדה ולחצי דדליין מיותרים, שגובה מחירים.

דחיינות אקדמית  היא בעיה שאינה מוגבלת בשום אופן ללימודים באוניברסיטה או במכללה, ובכל זאת, היא מצליחה לגרום לאלפי סטודנטים וסטודנטיות בישראל להיתקע במקום לאורך חודשים ושנים (!), עם עבודת סמינריון, עבודת תזה ל- MA ובוודאי עם עבודת דוקטורט. 

ממחקרים שנערכו בארצות הברית עולה כי בממוצע, 80% מהסטודנטים מפגינים התנהגות דחיינית, מגפה של ממש. 

היא אינה מבחינה בין מגדרים, תארים, סטטוס סוציואקונומי ומוצא עדתי / חברתי. 

המשימות המניעות דחיינות אקדמית כוללות כתיבת עבודות, למידה לבחינות וקריאה שבועית של מאמרים לקראת השיעור. 

נראה שכתיבה היא המשימה האקדמית שגורמת להתמהמהות הכי שכיחה. 

בפועל, דחיינות היא אחת הסיבות המרכזיות לכישלון בהגשת עבודות תואר שני (תזה) ודוקטורט, עד כדי ויתור של הדחיין על התואר כולו.

במועצה להשכלה גבוהה שוברים את הראש, כבר שנים רבות, כיצד לסייע למוסדות האקדמיים לייצר תמריצים לסטודנטים זריזים ועונשים לסטודנטים דחיינים, כדי שמשך הלימודים לתואר יהיה כלכלי. 

במקרים בהם דחיינות אקדמית הופכת לכרונית ומעכבת את התפתחות הקריירה, היא מתחילה להשפיע בצורה רבת-משקל על חיינו.

במקרים כאלה מומלץ בהחלט לפנות לעזרה מקצועית, למשל להצטרף לקבוצה חדשה בתל אביב עבור דחיינים אקדמיים, אותה אנו מקימים בימים אלו במכון טמיר. 

מה גורם לדחיינות אקדמית?

מה גורם לתלמידי תואר ראשון, שני ושלישי להתעקש ולהיתקע עם עבודת סיום? 

מה מעורר כל כך הרבה דחיינות במשימה תהליכית של כתיבת עבודה?

וכל זה אחרי השקעה של שנים בתקופות מבחנים, כתיבת עבודות והתמודדות ראויה להערכה עם תלאות ודרישות האקדמיה. 

בין עיוותי החשיבה המובילים לדחיינות אקדמית ניתן למצוא כמה מיתוסים שננסה להפריך כאן:

״אני מתפקד מצוין רק תחת לחץ״  

סטודנטים רבים טוענים שהם עובדים הכי טוב תחת לחץ.  הפתעה: ״פרץ האדרנלין״ מתבטא דווקא בעקבות ההקלה לאחר שהמשימה בוצעה...

יאפ.

״יש לך זמן...״

סטודנטים נוטים להערכת יתר של הזמן שנותר להם לביצוע משימות.

״מחר אני מתאבד על הכתיבה״

אולי כדי להרגיע את עצמם ברגע הנוכחי, סטודנטים נוטים להערכת-יתר לגבי מידת המוטיבציה שלהם בעתיד. ובכן, מה שאנחנו דוחים נוטה להישאר קשה, מאתגר, משעמם, או מאמץ, בכל נקודה בזמן. 

״אני יודע להציב לעצמי יעדים״

סטודנטים הם אלופים בטעות התכנון (Planning Fallacy), מונח חשוב בפסיכולוגיה חברתית, אותו טבעו טברסקי וכהנמן, פסיכולוגים בירושלים, כבר ב-1979. טעות התכנון מתבטאת בהערכת חסר של משך הזמן שייקח לנו להשלים פעולות מסוימות.  

״אני חייב להצליח בכל מחיר״

כן, דחיינים הם לעיתים קרובות פרפקציוניסטיים, אותה תכונה שמייצרת פעם אחר פעם חרב פיפיות ומחבלת בהצלחה של הפרפקציוניסט.

קראו כאן מאמר על הדרמה המורכבת של פרפקציוניסטים. 

הנטיה הפרפקיוניסטית קשורה ישירות לחרדת מבחנים, שבתורה תורמת להמנעות ולדחיינות.

״שבוע הבא תגיע המוזה״ 

סטודנטים לוקים בהנחה שגויה שהם חייבים להיות במצב מנטלי מתאים וספציפי כדי לעבוד על פרויקט בלימודים. 

פעם הזדמנתי לארוחת ערב עם אמנון לוי, איש תקשורת, שכתב כמה ספרים ומחזות נהדרים.

התייעצתי איתו כיצד לכתוב ספר.

הסברתי לו שאני ממתין לרגע הנכון, לבוא המוזה, כדי שאוכל לשבת על המקלדת ולכתוב. 

הוא הבהיר יפה וחד משמעי:

״אתה רוצה לכתוב ספר?

קום כל יום ב-8 מקסימום, שב על המחשב ב-9, כתוב עד הפסקת הצהריים ב-13, ובשעה 15 חזור למחשב ותערוך כל מה שכתבת בבוקר.

ככה יהיה לך די מהר ספר...״  

איתן טמיר

״אולי כל זה גדול עלי?״

גם ספקות עצמיים משחקים תפקיד משמעותי בדחיינות, וחוסר ביטחון ביכולות או אי-ודאות בנוגע לשאלה איך לגשת לפרויקט עשויים לגרום לפנייה לעיסוקים פחות חשובים, או אולי פחות מאתגרים.

פחד מהצלחה הולך יד ביד עם רמות דחיינות גבוהות יותר.

״אני פוחד להיכשל״

פחד מכישלון מוכר לרובנו.

הפחד הזה מועצם לאור התבססות המערכת האקדמית על מתן משובים תכופים - ציונים. 

מהיום הראשון בתואר, הסטודנט לומד שכל פעולה או המנעות מפעולה גוררת תגובה, פידבק, שניתן לו על ידי החוג או המחלקה. 

כסטודנטים, אנחנו מצויים בתוך מטריקס מובנה מאוד של חיזוקים ועונשים - החל מתעודת הצטיינות וכלה בוועדת משמעת. 

הרגישות לכישלון מתגברת מאוד בתנאים הללו. בחוגים לפסיכולוגיה, למשל, בהם ידוע כי ציונים גבוהים מאוד בתואר הראשון הם תנאי הכרחי לקבלה ללימודי תואר שני, בעיקר במגמות לפסיכולוגיה קלינית. 

הבעיה היא שמי שהתרגל במחצית הראשונה של התואר לממוצע ציונים גבוה מ-90, יתקשה להתמודד עם עבודות ומבחנים בהמשך הדרך. 

בקיצור, מכאן יש רק לאן לרדת… 

דחיינות והתפתחות המוח

ביולוגית וחברתית, כולנו נוטים לדחות למחר את מה שעלינו לעשות היום.

אצל סטודנטים זה חזק יותר, כי מעבר לקלישאה על היותם של צעירים אימפולסיביים יותר, בגילאי ה-20 עדיין מתפתח הקורטקס הפרה-פרונטלי, שאחראי, בין היתר, על ניהול כוח הרצון. 

פיתויים וגירויים חברתיים

אחד הכללים בדחיינות הוא:

ככל שהפיתויים זמינים יותר - כך גובר הסיכוי לבחור בהם.

אף אחד לא יופתע לשמוע שנמצא קשר בין דחיינות לבין שימוש בפייסבוק.

ספריית האוניברסיטה מלאה בחבר׳ה מהלימודים ומציעה חיבור Wi-Fi איכותי, מה שלוקח את מרביתנו לעוד ״הפסקה קצרה״, שהופכת צ׳יק צ׳ק לשעה מבוזבזת. 

עצלנות

לא נעים, אבל עצלנות קשורה ל-18% מהמקרים של דחיינות אקדמית.

עצלות היא בעצם הנטיה להתחמק ממטלה שמחייבת מאמץ אנרגטי.

אז סליחה , אבל לפעמים פשוט צריך להזיז את התחת...

תירוצים של דחיינים אקדמיים

דחיינים אקדמיים מדווחים על מחשבות לא מסתגלות ב-3 תחומים:

מחשבות ורגשות שקשורים בהערכה עצמית נמוכה, קושי לשאת תסכול ותקווה נמוכה יחסית לגבי הצלחה בעתיד.

אם אתם דחיינים/ות אקדמיים/ות, סביר להניח שלא המצאתם את הגלגל ואתם משתמשים באחד או יותר מההסברים הבאים: 

• אני לא יודעת מה צריך לעשות פה

• אני לא רוצה לשבת על העבודה

• לא אכפת לי אם המשימה תבוצע או מתי

• אני לא במצב הרוח הנכון לשבת

• אני הכי מצליח במבחנים כשאני מחכה לרגע האחרון

• אני עובד הכי טוב במצבי לחץ

• אני בטוח שאפשר לסיים את המשימה ברגע האחרון, לכן אני מחכה לרגע הנכון

• אין לי את היוזמה להתניע

• אני חייב קודם זמן לחשוב על המשימה 

• אני נוטה לדחות את העבודה על המשימה לטובת עבודה על משימה אחרת

מחקר שבוצע על סטודנטים הראה שבתחילת הסמסטר הדחיינים חלו פחות בהשוואה ללא-דחיינים ורמת הלחץ הנפשי שלהם היתה נמוכה יותר, בעוד שתמונה זו התהפכה באופן דרמטי בסוף הסמסטר, עם תחילת הבחינות. 

מבחינה אישיותית, סטודנטים לא-דחיינים, בהשוואה לסטודנטים דחיינים, מתמקדים במשימה שהם צריכים לבצע, הם יציבים יותר רגשית והם פחות מוטרדים מ״הערכה חברתית״. 

טיפול בדחיינות אקדמית

מלבד ההשפעה על הבריאות הפיזית והנפשית, דחיינות גובה מחירים חברתיים, בעיקר כשהיא מתחילה להשפיע על האנשים התלויים בדחיין. 

סליחה מראש, אבל ביחס להפרעות נפשיות שמתאגרות פסיכולוגים בטיפול פסיכולוגי, דחיינות אינה נחשבת לבעיה קשה מדי. 

ניתן להביס את הדחיינות, אך הדבר דורש מחויבות. 

טיפול פסיכולוגי 

טכניקות התנהגותיות וקוגניטיביות, בגישת CBT, כנראה יעילות יותר לטיפול פסיכולוגי בדחיינות אקדמית, זאת בהשוואה לייעוץ או טיפול בטכניקות פסיכותרפיה מסורתיות.

יחד עם זאת, חשוב לזכור כי המקורות של דחיינות עשירים ומגוונים וטיפולים פסיכולוגיים אחרים יכולים לתת מענה מצוין.

לדוגמא, תוכנית התערבות קבוצתית תוך שימוש בעקרונות של טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) הביאו להצלחה מרשימה. 

התוכנית לימדה את המטופלים כיצד להתמודד עם דחיינות אקדמית באמצעות תהליך בן שלושה שלבים: 

• הכרה בדחיינות כמנגנון הימנעות.

• הרחבת רפרטואר ההתנהגויות.

• הגברת הקשר בין מטרות המטופל וערכיו.

עזרה עצמית

להלן מספר עצות וטיפים:  

• התרחקו מפיתויים - בחרו מרחב המיועד רק לעבודה ואל תערבבו אותו עם עיסוקים אחרים.

• פתחו במחשב USER לעבודה בלבד והתקינו בו אפליקציות החוסמות גלישה באינטרנט.

• הטילו על עצמכם מגבלות, למשל הגדירו ברית מנטלית לפיה תעבדו 30 דקות ללא הפרעות. תופתעו עד כמה יעילים אתם יכולים להיות כאשר תבינו שאתם נדרשים ״לתת גז״ משך זמן קצר בלבד לפני שתוכלו לעשות הפסקה. 

• אל תהיו קשים מדי עם עצמכם - נכון, בזה אתם ממש טובים, אבל חשוב לדעת כי מחקרים מלמדים שסלחנות וחמלה עצמית לגבי דחיינות מגבירה את הסיכויים להיות פחות דחייניים במשימה הבאה. 

דחיינות אינה גזירה משמיים. 

ניתן לטפל בה, בתנאי שלא דוחים כמובן את הטיפול…

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נסיים בחיוך?

מחירי הדחיינות ערב מכת בכורות - מתוך היהודים באים:

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Glick, D. M., & Orsillo, S. M. (2015). An investigation of the efficacy of acceptance-based behavioral therapy for academic procrastination. Journal of Experimental Psychology: General, 144(2), 400

Kendra Cherry (2019). The Psychology of Procrastination. verywellmind. https://www.verywellmind.com/the-psychology-of-procrastination-2795944

Milana Knezevic (2012). Procrastination: a student's worst enemy?. The Guardian. Wed 9 May 2012 10.13 BST First published on Wed 9 May 2012 10.13 BST.

Senécal C, Julien E, Guay F. (2003). Role conflict and academic procrastination: A self‐determination perspective. Europian Journal of Social Psychology; 33(1): 135-45

Steel P, Klingsieck KB.  (2016). Academic procrastination: Psychological antecedents revisited. Australin Psychologist ; 51(1): 36-46

פחד משיגעון

מה זה פחד משיגעון?

הפחד משיגעון הוא תופעה מוכרת בספרות הפסיכולוגית, ואף זכה לשם ״דמנטופוביה״. לאחרונה התופעה מוכרת ברשתות החברתיות כ״היפוכונדריה מנטלית״. 

מי שחווה דמנטופוביה חושש הוא משתגע, פוחד שהוא מאבד קשר עם המציאות וחשש שאובדת לו שפיותו הנפשית.  

בין הסיבות הנפוצות לפחד משיגעון הן היסטוריה משפחתית של הפרעות נפשיות שמשלבות פסיכוזה התקפי חרדה חריפים או תקופות של מתח נפשי חמור וקיצוני.

וזה מפחיד.

אנשים שחוו התקף פסיכוטי מספרים על הספק שמתעורר לגבי תפיסת המציאות, על היעדר הביטחון בתחושות הבטן, על המחשבות שמתלוות אליהן ועל המשוב של הסביבה, שמאשש את התחושה שמשהו לא טוב קורה.

אבל ממש לא צריך התקף פסיכוטי כדי להבין חוויתית ולעומק את החרדה משיגעון:

בין אם הייתם על סף תהום בטריפ רע של אקסטזי שעבר את הגבול, בין אם חוויתם התקף חרדה מהגהינום ובין אם נכחתם לצד חבר או בן משפחה שהתמודד עם אובדן שפיות, אתם מכירים את אותה הבנה מזדחלת ומחלחלת, לפיה המרחק בין שפיות לשיגעון איננו כה מובחן כפי שנדמה לנו.

גם מי שעובד/ת עם פגועי נפש, נכיר את התחושות המציפות: 

אני זוכר את התקופה בה עבדתי כמדריך נוער במחלקה הפתוחה לנוער במרכז לבריאות הנפש טירת כרמל, בשנת 1998.

הייתה זו הפעם הראשונה בחיי בה נחשפתי באינטנסיביות יומיומית למגע עם נפגעי נפש, ועוד בני נוער, ילדים כמעט, שנפשם התערערה במאורעות חיים מורכבים וקשים והם הגיעו אלינו כדי להתאזן, ללמוד, להתארגן ולשוב לדרך המלך.

אני זוכר היטב את החלומות מדי לילה, את ההיאחזות של הצוות אחד בשני ואת האתגר לבנות גבולות התנהגותיים בתוך מרחב פסיכולוגי ובין-אישי של גבולות פנימיים מטושטשים.

הטירוף, אובדן השפיות, אינם רחוקים כל כך מהנורמליות. חווית השיגעון מתקיימת בתוך אנשים נורמליים, עם מכנה משותף נרחב עם כולנו.

זה קשה לעיכול ובתחילת הדרך מעורר חרדה עצומה.

זה גם נושא המאמר.

איתן טמיר

ההיסטוריה של הפחד משיגעון

לכל אורך ההיסטוריה הוצמדה למתמודדים עם הפרעות נפשיות בתודעה סטיגמה חברתית אכזרית וקשה, והם נתפסו כסובלים ממצב בלתי הפיך שלצדו כאב פיזי.

רק במאה ה-20 החלו הפרעות נפש להיות מזוהות כמצב רפואי שניתן לטיפול באמצעים רפואיים, פסיכולוגיים ואנושיים, שאינם מכאיבים או מפחידים.

מתי החל הטיפול הפסיכולוגי בשיגעון?

תחילת ההבנה לגבי אובדן שפיות כבעיה פסיכולוגית החל במהפכה הצרפתית, שחרטה על דגלה את השיוויון, החירות והאחווה.

ההתייחסות ההומניסטית לנפגעי נפש כחולים קשורה כנראה לשינוי חברתי עמוק, שכן עד אז ראו בהפרעת נפשיות פסיכוטיות תופעה מאגית של דיבוק ואחיזה בידי שדים. ״המשוגעים״ היו באחריות הכנסיה והשיגעון היה כרוך בחטא. נפגעי הנפש הועלו על המוקד, ורק בתקופת הרנסנס החלו לראות בתופעה הפסיכוטית בעיה שרופאים אמורים לטפל בה, למרות שלא ידעו איך.

פיליפ פינל היה רופא שניהל ב-1793 מחלקות בבית חולים כללי. פינל הושפע מהפילוסופים קאנט ורוסו, שדיברו שכתבו על חשיבות חירות האנושית והמשמעות של להיות בן חורין כחלק אינטגרלי ממהות האדם.

פינל נקט בגישה חדשה לזמנו - נפגעי הנפש נתפסו בעיניו מנוכרים למהות האנושית, חוויה שמעוררת סבל קיומי עצום. 

המטופלים הפסיכוטים, שהיו אזוקים בשלשלאות בבית החולים, פגשו לראשונה רופא שהחליט להפסיק לאזוק אותם ולהתחיל להקשיב להם. 

פינל הפך את המחלקה בבית חולים לה סלפטייר מסוג של בית סוהר למחלקה פסיכיאטרית, ובעצם היה למטפל הראשון, שבחן מה שהכי קרוב בימינו לפסיכותרפיה.

ֿלמרות שהסטיגמה החברתית עדיין קיימת ובועטת גם היום, בעיקר משום שיש הפרעות נפשיות המתבטאות בתסמינים התנהגותיים בולטים (כמו הפרעת ״טיקים״ שכוללת התפרצויות קוליות והתנהגות לא נאותה בחברה) היא כבר איננה נפוצה כבעבר.

״כאשר אתה מסתכל ישירות על אדם משוגע

מה שאתה רואה הוא בבואה של הידיעה שלך בדבר שגעונו,

משמע, אינך רואה אותו כלל. כדי לראות אותו,

עליך לראות את מה שהוא ראה,

וכשאתה מנסה להביט דרך עיניו של אדם משוגע,

הדרך היחידה לעשות זאת היא להשתמש בנתיב אלכסוני״.

-- רוברט מ. פירסיג, מתוך הספר "זן ואמנות אחזקת האופנוע״

מהי בכלל שפיות נפשית?

ראשית הבעיה באשר לגבול בין שפיות לשיגעון עוברת בקונטרוברסליות של ההגדרה - ״מהי נורמליות?״. 

לא קל להגדיר התנהגות נורמלית, מה שמחייב להגדירה בצורה מאוד מופשטת.

אפשר להתייחס לאדם שמגלה התנהגות נורמלית ככזה שיש לו תפיסה רציונלית למציאות בה הוא חי.

תפיסה רציונלית פירושה מצב שבו האדם שופט את המציאות בצורה תקינה, הוא מבין את המציאות כפי שמבינים אותה מרבית בני האדם סביבו.

לבני האדם שמפגינים שיפוט תקין למציאות יש לרוב בוחן מציאות תקין, ביכולתם להעריך מצבים של סיכון פיזי או מנטלי והתפיסה הרציונלית שלהם מתבטאת ביכולת לזהות מתי להתנהג בצורה מסוימת ומתי לא, כמו גם פירוש נכון  של הקודים מאפשרים לנו להתנהג באופן הזה.

המאפיין הנוסף שאנו מצפים שיהיה לאדם שמתנהג באופן נורמלי הוא שליטה רצונית בהתנהגות, איפוק ועיכוב דחפים. זה אומר שהאדם יודע שהתנהגות מסוימת אינה תואמת מצב ולכן יש לשלוט בה. ילדים, למשל, עדיין לא לומדים לשלוט בהתנהגות שלהם ואנו מחנכים אותם לעשות כן.

המאפיין האחרון הוא יצרנות. כל אדם שם לעצמו מטרות בחיים ומעוניין להתקדם, להתפתח. לרוב בני האדם הבוגרים יש מסלול קבוע בחיים, יש התנהגות מצופה גם כאשר עולים שינויים במסלול הזה. אנשים לא פרודוקטיביים, או שאינם מאמינים בעתיד יתויגו בד"כ בעלי מצוקה נפשית כלשהי. בחברה שלנו, יצרנות פירושה להיות משמעותי, לחיות חיים עם כיוון.

בקיצור, כללי מדי... 

הפחד להשתגע הוא אחד מהסימפטומים המפחידים ביותר של הפרעות חרדה ושל התקפי פאניקה בפרט, והוא צופן בחובו את החשש לאבד קרובים, חברים ובני משפחה או להתמודד עם מבוכה ובושה בפני זרים, עקב ביטויי המשבר.

אבל האם אדם יכול באמת ״להשתגע״, במובן של לאבד קשר עם המציאות?

התשובה היא שברוב המקרים לא;

״להשתגע״ במובן זה הוא לא תופעה נפוצה או כזו שמתרחשת בקלות.

למעשה, מרבית האנשים שאכן מאבדים קשר עם המציאות מסיבה כלשהי (נזק מוחי, פסיכוזה או סכיזופרניה, למשל) כלל אינם מודעים לכך.

לכן, עצם העובדה שאדם יכול לשאול את עצמו אם הוא מאבד קשר עם המציאות ומנהל על כך מונולוג או דיאלוג, מהווה תמיכה לכך שהקשר עם המציאות תקין, לפחות חלקית.

ואולם, אין ספק שיש אנשים שמרגישים שהם מתמודדים עם סוג כלשהו של פסיכוזה שנובעת מחרדה, והגיוני שאדם עם חרדה יחוש דאגה כזו.

ֿיש שיאמרו שחרדה אכן גורמת לסוג של פסיכוזה אצל מטופלים מסוימים; אנשים הלוקים בחרדה עשויים לחוש לעתים שהם מחוץ לגופם, צופים בעצמם, וחרדה יכולה גם להביא למצב שבו המטופל מרגיש שמחשבותיו כה מפוזרות שהוא אינו מצליח לעקוב אחר מחשבה אחת רציפה.

השילוב בין שני הסימפטומים הללו גם יחד עשוי להביא אדם לחשש שהוא עומד להשתגע, כאשר למעשה הוא רק חווה תגובה לפרץ האדרנלין שמתרחש במהלך התקף חרדה או פאניקה ולהפעלת מצב ה״הילחם או ברח״ של הגוף.

למרות שהתקפי חרדה קשים אינם בשום אופן בגדר פסיכוזה אמיתית, מי שחש על בסיס קבוע תחושות של פסיכוזה כתוצאה מחרדה ירגיש חסר אונים נוכח האפיזודות הללו, מה שרק מעצים את החרדה.

למרות שברגע שהחרדה שוככת הסימפטומים נוטים להיעלם, טיפול מקצועי עשוי להיות הדבר היחיד שביכולתו לשבור את המעגל הזה. תסמינים שכיחים אצל אנשים הסובלים מדמנטופוביה הם דיכאון חמור, הסתגרות חברתית, התקפי פאניקה, חרדה, כאבי ראש, חולשה גופנית, סחרחורת, בחילה, הזעה מוגברת, דפיקות לב מואצות וקוצר נשימה.

אבחון היפוכונדריה מנטלית

מחקרים מצביעים על כך שהפחד לאבד שפיות הוא לא רק חוויה סובייקטיבית אלא תופעה שאפשר למדוד.

מחקר שפורסם ב-2015 בחן את תוקף השאלון של חרדת בריאות נפשית (MHAI), גרסה מותאמת של השאלון המוכר לאבחון חרדת בריאות. החוקרים מצאו שהשאלון אמין ובעל תוקף מבני, וכי כמעט 9% מהמשתתפים מהמדגם הציגו רמות חרדה גבוהות לגבי בריאותם הנפשית - מה שמעיד על פוטנציאל למצוקה קלינית ממשית.

זה מחזק גם את ההבנה שהחשש "להשתגע" יכול להיות לא רק תסמין נלווה לחרדה, אלא מוקד חרדה ייחודי בפני עצמו.

הפרעות חרדה ופחד לאבד שפיות

מלבד התחושה הכללית של אובדן שליטה, לכל סוג חרדה נוטים להיות תסמינים אופייניים לו נוכח תחושת ה״אני הולך להשתגע״:

הפרעת פאניקה

התחושה שלא ניתן לעקוב אחר מחשבות, תחושה של המצאות מחוץ לגוף, ובהתקף חמור אף תחושה שהמוח אינו מתפקד. תסמינים אלה נחווים כריאליסטיים מאוד וגורמים למתח רב.

הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD)

תחושת ה״אני הולך להשתגע״ בקרב הלוקים בהפרעה טורדנית כפיייתית, OCD, נחווית כאשר המתמודדים מזהים את האובססיות וההתנהגויות הקומפולסיביות (הטקסים) כלא-רציונליות בבסיסן, ועדיין – לא משנה מה יעשו אין ביכולתם להיפטר מהן.

הדבר גורם לתחושה שהמוח שולט בהם ומוליד תסמינים טקסיים שאמורים להרגיע, אבל תורמים, בתורם, לחיזוק התחושה של אובדן שליטה.

חשבו למשל על המקרה הבא: אדם המתמודד עם OCD קשה משוכנע שבמהלך הנסיעה מהעבודה הביתה, דרס הולך רגל והמשיך לנסוע. הספק מכרסם בו לכל אורך הנסיעה, אפילו שהוא מודע לכך שהוא סובל מההפרעה וההסתברות שאכן פגע באדם אפסית. הוא נאבק המחשבה הטורדנית לכל אורך הדרך, אך אינו יודע מנוח. כדי להירגע, הוא שב על עקבותיו ונוסע בדיוק לאותה נקודה בכביש בה התעוררה המחשבה המחרידה. כך, אחת לכמה ימים, הוא מוצא עצמו ׳תופר׳ את הכבישים במטרה לפגוש קצת שקט ושלווה.

שיגעון זה לא, אבל החרדה עצומה. 

הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD)

התחושה של שיגעון ממשמש ובא נפוצה בקרב מי שסובל מ-ptsd בדרגה חמורה, והיא עשויה להתבטא בפלאשבקים חדים, בפרנויה חלקית ואפילו בהזיות קוליות וחזותיות.

למרות שהתופעות הללו בהחלט מתאימות לכותרת ״פסיכוזה״, הן בעצם סימן להפרעת חרדה ואינן מצביעות על התקף פסיכוטי בקרב מי שסובל מתסמונת דחק פוסט-טראומטית. תחת זאת, מדובר בתגובה לחרדה הנחווית כתוצאה מהטראומה, כשהגוף נכנס לדריכות גבוהה. 

טיפול פסיכולוגי בפחד משיגעון

אז לא, הבשורה הטובה היא שסביר שאתם לא משתגעים, ושאפשר לטפל בזה.

הטיפול השכיח ביותר הוא שילוב של תרופות עם טיפול פסיכולוגי, בדרך כלל כזה שנגזר מטכניקות שונות של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי.

בדרך זו המטפל מסייע למטופל לשנות את האמונות שלו אודות חולי נפשי ולפתח דרכי חשיבה בריאות יותר. גם באמצעות העברת מידע פסיכו-חינוכי (פסיכואדוקציה) אפשר ללמוד על חולי נפשי ועל המשמעות שיש לפחד משיגעון בחוווית המטופל.

בשיטת CBT המטרה היא בדרך כלל לעזור למטופל להבין את הנושאים המורכבים המעורבים בפחד שהוא חווה, ובכך למזער את הרגשות הכרוכים בו.

זאת ועוד, הטיפול בחרדה צריך להיות כולל ולא כזה המטפל רק בסימפטום הספציפי של הפחד מפני שיגעון. לצד טיפול מקצועי, ישנן גם דרכים שבהן החולה יכול לעזור לעצמו. ראשית, משמתחילה תחושת אובדן השליטה, אפשר פשוט לחכות שהיא תעבור, וברגע שחוזרת ״תחושת העצמי״ כבר ניתן להתבונן בגורמים לאותה תחושה ולנסות לתת להם מענה. עוד פתרונות שניתן לנסות הם:

ללמוד יותר על סימפטומים של חרדה – רבים מהלוקים בחרדה שחשים שהם משתגעים פשוט אינם מבינים מה קורה וכיצד חרדה יכולה לגרום לתחושות כה עוצמתיות. ואולם, ברגע שמבינים מה גורם לסימפטומים ומהן המחשבות שמניעות אותם כבר אין תחושה של אובדן שליטה.

למשל, רבים מהסימפטומים הגופניים של התקפי חרדה נובעים מהיפרוונטילציה, וככל שהמטופל ידע יותר על תופעת ההיפרוונטילציה כך יוכל להבין ולשלוט במצב ברגע שהוא מתחיל.

"הפסיכולוגיה לא תוכל לעולם

לגלות את האמת בדבר השיגעון,

כי השיגעון הוא אשר מחזיק

באמת הפסיכולוגית." 

-- מישל פוקו

תזכורת לגבי המציאות

כאשר התחושה של השיגעון המשתלט נגמרת, מוטב להזכיר לעצמנו שאנחנו עדיין מעוגנים במציאות.

אפשר, למשל, להתקשר לחבר או לצפות בסרט, פעילויות שבוחנות ובודקות האם קיים באמת ניתוק מן המציאות.

במקום לשבת ולתהות על מה שקורה, מוטב להתאמץ לחזור לחיים.

תוספי תזונה

באופן כללי טיפול תרופתי, ואפילו תוספים טבעיים, אינם מומלצים לטיפול מלא בחרדה.

ואולם במקרים קשים בהם החולה חש שהעולם מתמוטט עליו,

כדאי להתייעץ עם רופא בנושא או לבחון נטילת תוספים טבעיים מרגיעים ורלוונטיים. 

פסיכותרפיה וקבוצות תמיכה

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית היא שיטת הטיפול המתאימה ביותר לטיפול בפוביות ופחדים ממוקדים, אולם יתכן כי טיפול ממושך יותר יוכל לבחון את המקורות ואת הקונפליקט היושב בבסיסם. 

גם קבוצות תמיכה פנים אל פנים או פורומים באינטרנט יכולים לתת מענה מרגיע, בעיקר כאשר מתקיימת תקשורת תומכת עם מי שהתגברו על חרדה חמורה משיגעון.

פעילות גופנית

פעילות ספורטיבית היא כלי חשוב וזמין לכולנו.

ספורט אמנם עוזר פחות במקרים של פסיכוזה אך יכול להפחית חרדה חמורה מפניה ובכך גם את התחושה המוקדמת של השיגעון, שכביכול משתלט על המטופל.

לאחר כל התקף חרדה כדאי שהמטופל ייזכר בהתקפי העבר כדי להבין שהנה – הוא עדיין בחיים ושפוי, כלומר הוא מצליח להתמודד עם האפיזודות הללו ואינו באמת משתגע.

שאלות ותשובות על חרדה משיגעון

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד

וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה

שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ.

-- מיכה שטרית

מקורות:

Commons, D., Greenwood, K. M., & Anderson, R. A. (2016). A Preliminary Investigation into Worry about Mental Health: Development of the Mental Health Anxiety Inventory. Behavioural and cognitive psychotherapy, 44(3), 347–360. https://doi.org/10.1017/S1352465815000454

אנצו יוסף בּוֹנָבֶנטורה

סיפורו של ראש המחלקה לפסיכולוגיה

באוניברסיטה העברית, שנרצח בדרך לירושלים

- מיוחד ליום ירושלים -

מי היה פרופ׳ אנצו יוסף בונבנטורה?

פרופ׳ אנצו יוסף בונבנטורה (Bonaventura) היה פסיכולוג יהודי ממוצא איטלקי, שהקים ב-1939 את המחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית בהר הצופים. 

בונבנטורה נרצח בשנת 1948, במתקפת טרור על שיירת אזרחים שעלתה לירושלים (״טבח שיירת הדסה״), בה ניספו 77 יהודים. 

פסיכולוגיה במציאות סוערת

בונבנטורה נולד בפיזה שבאיטליה ב-1891 וגדל בפירנצה.

אביו, ארנלדו, היה מוזיקולוג ידוע.

בונבנטורה חונך ללא זיקה ליהדות, אך לאחר שירותו הצבאי כקצין תותחנים מצטיין במלחמת העולם הראשונה, במהלכו אף נפצע, דאג לעבור ברית מילה, וזאת בהשפעת הרב של עירו.

ב-1921 התחתן עם מתילדה פאסיליי וב-1922 התמנה למשרת פרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת פירנצה, שם ייסד וניהל מעבדה לפסיכולוגיה והיה מראשוני הפסיכולוגים באיטליה.

בונבנטורה שימש כמזכיר כללי של החברה הפסיכולוגית האיטלקית והיה חבר במערכת כתב העת Rivista di Psicologia.

כראש האגודה הציונית בפירנצה עמד בקשרי חברות עם פרופ׳ חיים וייצמן, מרטין בובר ואברהם הלוי פרנקל, ופרסם מסות ומחקרים בתחום היהדות.

לאחר שפוטר ממשרתו באוניברסיטה ב-1938 בעקבות חוקי הגזע של מוסוליני, עלה ב-1939 לפלסטינה וקיבל משרת פרופ׳ לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית, בעקבות המלצתו של חיים וייצמן.

באוניברסיטה העברית הקים בונבנטורה את המחלקה לפסיכולוגיה.

בהמשך הקים גם מעבדה לפסיכולוגיה וניהל את פעילותה.

דרכו ותרומותיו של פרופ׳ אנצו יוסף בונבנטורה

השקפותיו של בונבנטורה על הפסיכולוגיה איחדו בין אסכולות החשיבה המסורתיות והמודרניות לתקופתו, אינטגרציה שניכרת בעבודתו המדעית, שתרה אחר הפרטים מבלי לפספס את המסגרת הפילוסופית הרחבה.

בונבנטורה נמנה על האסכולה הפסיכולוגית-ניסויית שייסד וילהלם וונדט (Wundt) והשתמש בה במחקריו שנגעו בשאלות של זמן, תפיסה, תנועה, תשומת לב, מוטיבציה וכוח רצון. הוא חקר גם בעיות של התפתחות מנטלית, בעיקר בקרב ילדים עם עיכוב התפתחותי.

בנוסף להיותו פסיכולוג בירושלים, בונבנטורה עסק במחקר ובהוראה. את תרומתו כמורה הרחיב מעבר לאוניברסיטה העברית ופעל גם במוסדות על-תיכוניים אחרים, וכן חינך והדריך בני נוער בבחירת מסלול מקצועי וקריירה.

הוא שימש יושב ראש המרכז להתייעצות מקצועית והיה חבר בוועדה לקביעת מונחי פסיכולוגיה בשפה העברית.

חלק מהספרים שכתב תורגמו מאיטלקית לעברית וכן ערכים באנציקלופדיה העברית.

בסוף 1947 יצא לשנת שבתון, אך עד מהרה שב ארצה, עם החלטת האו״ם על הקמת מדינת ישראל.

ב-1948 נרצח בונבנטורה במהלך מתקפה ערבית על שיירה שעשתה דרכה לאוניברסיטה העברית בהר הצופים. המתקפה אירעה באיזור שכונת שיח׳ ג׳ראח בירושלים, ונטען כי בוצעה כפעולת נקם על אירוע כפר יאסין, שאירע כמה ימים לפני כן. 

לזכרו 

ב-1998 צוינו בפירנצה חמישים שנים לפיטוריו בעקבות חוקי הגזע באמצעות שלושה ימי עיון שהוקדשו למפעלו בתחום הפסיכולוגיה.

המכשירים בהם עשה שימוש במחקריו וכן עבודת הדוקטורט המקורית שלו, הכתובה בכתב ידו, שמורים במחלקה לפסיכולוגיה של אוניברסיטת פירנצה.

ב-1995 החליטה עיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו.

בונבנטורה הותיר אחריו שלושה בנים, פרופ׳ דוד אשרי מהחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, עמנואל אשרי ופיזיקאי הגרעין פרופ׳ דניאל אשרי מאוניברסיטת תל אביב.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

אֶנצו יוסף בּוֹנָבֶנטורה - מתוך ויקיפדיה

https://www.encyclopedia.com/religion/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/bonaventura-enzo-joseph

10 תובנות על סינדרום ירושלים < 

טיפול פסיכולוגי

לילדים ונוער בהרצליה

לילדים ולבני נוער רבים ישנן בעיות שמשפיעות על איך שהם מרגישים, מתנהגים או לומדים.

כאשר מדובר בבעיה קיימת, שעמה הם אינם יכולים להתמודד בכוחות עצמם, ניתן לסייע להם באמצעות טיפול פסיכולוגי, שיעזור להם להתמודד ולתקשר טוב יותר, ופשוט להצליח יותר.

המטפלים לילדים במכון טמיר בהרצליה רכשו הכשרה מעמיקה, עדכנית ויסודית שנועדה לעזור לילד לעבור זמנים קשים, למשל בעיות משפחתיות, בעיות בבית הספר, איומים ובעיות בריאות, לסייע לו בכל הנוגע לרגשות כמו עצב, כעס, מתח, דאגה, דימוי עצמי נמוך ואבל, ולהתמודד עם מצבים, בהם הפרעות קשב וריכוז, דיכאון, חרדות, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית, הפרעות אכילה, פגיעה עצמית, הפרעות התנהגות והפרעות שקשורות לטראומה.

במהלך הטיפול ילדים לומדים דרך עשייה, כאשר המטפל מסייע להם להאמין בעצמם, למצוא את נקודות החוזק שלהם ולפתח דפוסי חשיבה מועילים והרגלי התנהגות בריאים.

כשמדובר בילדים בגיל הרך, הטיפול הוא לרוב משפחתי וכולל ציור, משחק ושיח, בעוד שכאשר בילדים גדולים יותר ובנוער עסקינן, המטפל מתרכז בפעילויות ורעיונות שימקדו את הילד ברכישת הכישורים שלהם הוא זקוק, ומדבר איתו על רגשות ופתרון בעיות.

לעתים הטיפול יכלול כמה מבני המשפחה, על מנת לסייע להם לתקשר, ללמוד ולהציב גבולות.

המטפל עשוי לפגוש את הילד לבד או עם ההורים, בהתאם לגילו, וכן עם ההורים בנפרד, כדי לתת להם רעיונות כיצד לסייע לילד בבית.

כמה זמן נמשך טיפול פסיכולוגי לילדים?

משך הטיפול תלוי במטרות שהוצבו, כאשר בדרך כלל המטפל יבקש להיפגש עם הילד אחת לשבוע משך מספר חודשים.

מהלך הטיפול

תחילה, המטפל ייפגש עם ההורים ועם הילד וישאל שאלות על מנת להבין את הבעיות שעל הפרק. לאחר מכן הוא יסביר כיצד יוכל לעזור. הפגישות הבאות של הילד עם המטפל יכללו:

שיחה

כדרך בריאה לביטוי רגשות. ילדים נכונים יותר ללמוד כאשר מקשיבים להם.

פעילות

לצורך למידה של כישורי התמודדות. לעתים ישתמש המטפל בציור ובמשחק לצורך לימוד, או ילמד את הילד שיטות של מיינדפולנס ונשימה רגועה כדרך להפחתת מתחים.

תרגול כישורים חדשים

הטמעת מה שנלמד באמצעות משחק, למשל, שבו על הילד לחכות לתורו, להפגין שליטה עצמית, להיות סבלני, להמתין להוראות, להקשיב ולהתמודד עם הפסד.

מיומנויות פתרון בעיות

במקרה של ילדים גדולים ונוער, המטפל ישאל את הילד כיצד הבעיות משפיעות עליו בבית ובבית הספר, והם ישוחחו על דרכים לפתור אותן.

גם ההורים, מצדם, יכולים לסייע לילד בדרכים שונות על מנת שיפיק מהטיפול את המרב.

הנה כמה פעולות הוריות חשובות: 

למצוא מטפל שהילד ובני משפחה אחרים ירגישו נוח במחיצתו

לדאוג שהילד לא יפספס פגישות, גם אם זה מאתגר

לפגוש את המטפל ולשאול אותו כיצד לעזור לילד כאשר הוא חווה בעיות בבית

להקדיש זמן לפעילויות שונות עם הילד, כמו משחק, בישול, קריאה או צפייה בסרט, על בסיס יומי, אפילו אם לזמן קצר

להפגין סובלנות וחום - להשתמש במילים עדינות גם כשנדרש תיקון

להראות אהבה ולשבח את הילד על התנהגות טובה והשתדלות.

במאמץ משותף של הילד, המטפל וההורים, ניתן לסייע לו רבות לא רק בפתרון בעיות אלא גם בבניית חוסן נפשי וכישורי התמודדות למצבים רבים בהם יתקל בחייו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

המלצות על מטפלים

וטיפול בהתמכרויות

באיזור כפר סבא והשרון

מהי התמכרות?

התמכרות היא התנהגות קומפולסיבית שקשה לשלוט בה; דבר מה שאנו חושבים עליו ללא הרף ואובססיביים לגביו, כזה המפריע לקשרינו החברתיים, הזוגיים, ההוריים והתעסוקתיים ומאיים להשתלט על חיינו.

זאת ועוד, מדובר בהתנהגות שהופכת אותנו לתלויים בה, כי היא מאפשרת לנו לשנות את מצבנו הרגשי ולספק את התשוקות והדחפים הפנימיים שלנו.

ההגדרה הקלינית של התמכרות מבחינה בין התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים (כמו אלכוהול, קוקאין או טבק) לבין התנהגויות מתמכרות, כמו התמכרות להימורים, לקניות ואפילו לספורט.  

ישנם סוגי התמכרויות רבים, למשל התמכרות למסכים, התמכרות למין, התמכרות לאינטרנט, לאוכל ולטלוויזיה - כל התמכרות נובעת מנסיבות חיים אחרות.

מוזמנים להאזין כאן לשיחה שקיימתי עם הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז׳קונט, על התמכרות ליחסי אהבה: 

למה אנחנו מתמכרים?

זה נשמע לא הגיוני. 

למה שנבחר להיכנע לדפוס התנהגות התמכרותי שמעיב על אספקטים מגוונים סחיינו, שמשנה את סדרי העדיפויות שלנו ומשתלט על כל תחומי החיים?

ובכן, התמכרות היא התנהגות שמעניקה לנו אשליה של ביטחון ושליטה, בעוד שבפועל היא מאיימת על בריאותנו הנפשית, משעבדת אותנו וכופה עלינו שהות בכלא, מתוך בחירה פרדוקסלית בסבל מתמשך. 

התמכרות יכולה לצמוח, למשל, במציאות של לחצים חברתיים, רגשיים או סביבתיים לא צפויים, כמו שינוי פתאומי בסביבתנו או בנסיבות המשפחתיות שלנו, או בהיותנו בני נוער שמנסים להתאים עצמנו לנורמות של שימוש. 

תחת תחושה של איום, אנו נכנעים לרגשות כואבים ונמנעים מלהתמודד עם הסיטואציה בדרכים אופטימליות.

ֿבטחון עצמי דועך, הערכה עצמית נמוכה ותשוקה עזה להקלה בחרדה או במתח דוחפים אותנו לעבר התנהגויות והרגלים קומפולסיביים שבהם אנו משתמשים כמנגנון להתמודדות עם אי-הוודאויות של החיים.

התנהגות זו נותנת לנו תחושת שליטה, אך בד בבד מסיטה את תשומת הלב שלנו מבעיותינו.

לעתים התמכרות מגיעה מתוך ניסיון להרגיש חשובים, להתאים לסביבתנו או להתקבל בחברה מסוימת, כאשר אנו מתמכרים להתנהגות שאנו מאמינים שתעזור לנו לזכות באישורם של אחרים.

צפו בכתבה מצוינת של חדשות כאן, על העליה בהתמכרויות בימי הקורונה:

גמילה מהתמכרות 

גמילה מהתמכרות לעולם איננה משימה קלה, אך ישנם שישה צעדים שהצמדות אליהם עשויה לסייע להתגבר על כל התמכרות באשר היא, למרות שאינם מהווים תחליף לעזרה מקצועית.

להכיר בהתמכרות

ההכרה בכך היא צעד ראשון והכרחי להתמודדות. שאלו את עצמכם –

• מהי ההתמכרות שלי?

• למה בדיוק אני מכור?

• איך ההתמכרות הזו משפיעה על חיי?

• האם זה משהו שאני מסוגל לשלוט בו, או שהוא לחלוטין מחוץ לשליטתי?

• מהו התפקיד שלי בהתמכרות הזו?

• האם אני חלק מהבעיה או מהפתרון? איך? מדוע?

על מנת להתחיל בתהליך השינוי, האדם המכור חייב גם שיהיה לו רצון לשנות את פני הדברים.

שאל את עצמך 4 שאלות:

1. האם אני רוצה לשנות את ההתנהגות שלי?

2. האם אני מוכן לשינוי בהתנהגות שלי?

3. מדוע זהו הזמן הנכון לשנות את פני הדברים?

4. מדוע עלי להתחיל את תהליך השינוי עכשיו ולא מאוחר יותר?

אם אינכם מוצאים סיבות משכנעות מספיק להתחיל בשינויים היום, לא תהיה לכם מספיק מוטיבציה להתניע את הרצון שלכם בשינוי.

מרגנית כרמי מדינה, מטפלת בהתמכרויות, מכון טמיר בכפר סבא 

לקיחת אחריות

לקיחת אחריות היא תנאי ראשוני ומבורך בכל שינוי בחיים, ודאי בכל מה שמדובר בגמילה מהתמכרויות.

האתגר שלך בשלב זה הוא לחדול להמציא תירוצים, להפסיק להאשים אחרים או נסיבות חיים ולעשות לעצמך חיים קצת פחות קלים. 

פשוט להפסיק לקבל את ההסבר שאתה נותן לעצמך, יהיה אשר יהיה, שמחזק את ההצמדות להתמכרות.

במקום זאת, קחו אחריות אישית על ההחלטות והפעולות שהובילו אתכם לרגע הזה.

את העבר אין לשנות, אך ניתן לקבוע מה יקרה מרגע זה, הזדמנות מצוינת לצאת לדרך חדשה. וקחו רגע לסלוח לעצמכם על כך שהתמכרתם. אתם אנושיים ולכן אתם עושים טעויות.

קחו החלטה להמשיך הלאה בדרך טובה יותר.

טיפול CBT בהתמכרויות

טיפול CBT, או טיפול קוגניטיבי התנהגותי, הוא כלי רב-עוצמה לשינוי פסיכולוגי, בכל בעיה כמעט.

באופן לא מפתיע, ניתן ליישם טיפול קוגניטיבי-התנהגותי גם לטיפול בהתמכרויות.

גישה טיפולית זו היא מבוססת מחקרים, מוכוונת מטרה ונועדה לתקן דפוסי חשיבה והתנהגות בעייתיים על מנת לקדם שינוי חיובי.

בשיטת CBT המטופל עובד בצמוד למטפל, בתכנית שנבנית במיוחד עבורו ובהתאם לתפיסת עולמו וכוללת פגישות של בניית כישורים ושיעורי בית לתרגול הכישורים החדשים.

על מנת שטיפול קוגניטיבי-התנהגותי יצליח בתהליך של שחרור מהתמכרות, חשוב שתיווצר ברית חזקה בין המטפל למטופל (הברית הטיפולית), כזו שתאפשר למטופל לתת למטפל פידבק, על מנת שיוכל להתאים את התכנית לצרכי המטופל.

בסופו של דבר המטרה היא שלאחר טיפול קצר וממוקד, בין אם אישי ובין אם קבוצתי, המטופל יוכל לסמוך על עצמו ועל יכולותיו וליישם את האסטרטגיות שלמד בסיטואציות בחיים האמיתיים.

וכך, ברגע שמטופל מסיים את תכנית הגמילה שלו, הוא יכול להשתמש בכלים שקיבל על מנת להימנע מהתדרדרות ולחיות חיים בריאים.

נועה לאור מצליח, MSW, מטפלת בהתמכרויות בכפר סבא, מכון טמיר

לייצר התנהגות חדשה

בטיפול CBT  בהתמכרויות מחליפים התנהגות בעייתית ולא יעילה במיומנויות והתנהגויות חיוביות, כאלה שיעצימו אתכם ויחליפו את ההתמכרות.

הדבר הוא בעל חשיבות עליונה, שכן ההתמכרות אינה אלא הרגל שפיתחתם עם הזמן, וההיפטרות מהרגל אחד דורשת להחליפו בדבר מה אחר שיספק את אותם הצרכים.

עם הידיעה הזו בראש, חזרו אל השלב הקודם שבו שאלתם שאלות אודות התועלות שגרמה לכם ההתמכרות.

התועלות הללו הן במהותן הצרכים שאותם אתם מחפשים לספק כאשר אתם מספקים את ההתמכרות, אך עליכם לספק אותם בדרך בריאה.

במענה לשאלות הללו יש לשים לב למחשבות ולאמונות שלנו אודות ההתמכרות, שכן הן ישפיעו על מה שנעשה עם המידע.

אותו הדבר נעשה עם ההרגל המעצים החדש שבחרנו.

בסופו של דבר, תהיו חייבים לשכנע את עצמכם שסיפוק ההתמכרות לא שווה את הזמן שלכם, וכן שההתנהגות או ההרגל החדשים הם בעלי ערך גדול יותר וגמול גבוה יותר לטווח הארוך.

שאלו את עצמכם 6 שאלות קריטיות: 

• איזו אמונה תעזור לי לא להיכנע להתמכרות?

• איך עלי להתחיל לחשוב על ההתמכרות, כך שהדבר ירפה את ידיי מלספק אותה?

• איזו אמונה תעודד אותי להתחיל לספק את ההתנהגות/ההרגל החדשים שלי?

• מה מפחיד ומרתיע אותי בחיים בלי ההתנהגות המתמכרת? 

• איך עלי להתחיל לחשוב על ההתנהגות/ההרגל החדשים באופן שיעודד אותי לספק אותם?

• אילו אמונות אודות עצמי ויכולותיי יעזרו לי להתגבר על ההתמכרות? 

להעריך את ההשלכות

בשלב זה תצטרכו להשיג את הגורם הממריץ ההכרחי על מנת לבצע את השינוי הרצוי בהתנהגות.

אחת הדרכים הטובות ביותר לעשות זאת היא לשקול את ההשלכות של לא לשנות את ההתנהגות.

שאלו את עצמכם:

מהן ההשלכות של סיפוק ההתמכרות הזו לטווח הארוך?

איך הימנעות משינוי תזיק לי בטווח הארוך?

איך זה יפגע ביקרים לי ביותר?

מה זה ימנע ממני לעשות בחיי?

מה המחיר שאשלם פיזית, חברתית, רגשית, רוחנית וכלכלית?

על מה אתחרט לבסוף אם אמשיך לספק את ההתמכרות?

על פי עיקרון העונג, שהגדיר פרויד כבר לפני יותר מ-100 שנים, אנחנו עושים דברים על מנת להגיע להנאה מקסימלית ולכאב מינימלי.

אם משתמשים בו נכון, אפשר להתקדם רבות.

צעדים קטנים - נצחונות גדולים

תהליך הגמילה והשחרור מכל התמכרות מורכב מתהליך, רצף של  צעדים הדרגתיים שמובילים לעבר המטרה.

נכון, תמיד תשמעע על מי ש״חתך״ מהשימוש בבת אחת, אבל זו לא חייבת להיות הדרך שלכם, ולעיתים היא אף לא אפשרית לביצוע והמחשבה עליה מייאשת.

הצעדים בדרך לגמילה הם חיוביים ופרואקטיביים, מה שקצת מזכיר את גישת 12 הצעדים לטיפול בהתמכרויות, אחת השיטות הקליניות היעילות ביותר לגמילה מחומרים ומהתנהגויות ממכרות. 

המטרה היא למצב את ההתנהגות החדשה שלכם באופן פרוגרסיבי ובדרכים קטנות עד שהיא הופכת להרגל.

כן, יהיו בדרך נפילות אל הרגלים ישנים, וזה בסדר, אבל חשוב לזהות מה קרה ואז לתקן.

מחקרים מלמדים אותנו שהאנשים שמצליחים להתמיד בגמילה מעישון סיגריות הם אלו שניסו הכי הרבה פעמים להיגמל...

ממש כך.

חשוב שתדעו לסלוח לעצמכם ולפרגן, התהליך לא קל וכולנו בני אדם.

פשוט המשיכו קדימה, צעד צעד.

כאשר אתם מצליחים, תנו לעצמכם חיזוק חיובי או פרס מיוחד.

הדבר יעניק לכם מוטיבציה וימקד אתכם עד להשגת היעד ארוך הטווח.

הדרך ארוכה - 

התמכרויות והרגלים ישנים אינם באמת נעלמים לגמרי ויש תמיד לעמוד על המשמר.

התמידו כשקשה, ולבסוף תגיעו לשלב שבו ההתמכרות כבר אינה שולטת בכם.

או אז תהיו חופשיים להיות האדם שתמיד רציתם להיות.

כלים לטיפול עצמי בהתמכרות

להלן מספר קווים מנחים מעשיים נוספים שיסייעו לכם להתגבר על ההתמכרות שלכם:

השיגו ידע ועזרה

ככל שתדעו יותר על ההתמכרות, תוכלו לשלוט טוב יותר בהתנהגותכם.

ידע מצוי בספרים, מאמרים, סרטונים, בלוגים ועוד, וגם בקרב אנשים – אנשי מקצוע או כאלה שהתגברו בהצלחה על התמכרות.

אפשר גם לחבור אל מכור אחר ולעבור את הדרך הקשה ביחד, או להצטרף אל קבוצת תמיכה אונליין (במרבית המקרים תוכלו להישאר אנונימיים).

אם אף אחת מהדרכים הללו אינה עובדת ובכל זאת אתם רוצים לדבר עם מישהו, פנו אל בני המשפחה הקרובה ביותר או אל החברים הטובים. בטחו בהם לסייע לכם בדרך.

עזרו לאדם אחר להתגבר על התמכרות

כשעוזרים לאחר, הגישה המנטלית משתנה; כבר לא תחשבו כקורבן אלא מפרספקטיבה של מציאת פתרון, במקום להמציא תירוצים – תתמקדו בלמצוא תשובות ושיטות כדי לעזור, ומכיוון שתשאלו שאלות כדי להרחיב את אפשרויות הסיוע, תכניסו אל המשוואה תובנות ביקורתיות ויותר ידע והבנה בנוגע לגמילה מהתמכרות.

בסוף התהליך, תוכלו פשוט להקשיב לעצות של עצמכם כדי לשפר את חייכם.

התמקדו בתשוקות הכי גדולות שלכם

בדרך כלל אנו מספקים התמכרות על מנת להסיר מראשינו בעיות ורגשות כואבים או פשוט כדי להסתיר תחושות של חוסר ביטחון.

אך ההתמכרות שולטת בנו רק כל עוד אין לנו תחליף לה.

ההתמכרות דוחקת לעדיפות נמוכה יותר את כל שאר האספקטים בחיינו, אך לכולנו יש גם תשוקות בריאות ומטרות בחיים.

לכן, ניתן להכין רשימה שתכלול דברים שתרצו לעשות השנה, החודש או השבוע, דברים שנובעים מתשוקה אמיתית, תחביבים שתרצו לנסות ודרכים אחרות להסיח את דעתכם מההתמכרות.

כאשר מעניקים עדיפות לתשוקות אחרות ולתחביבים, ההתמכרות מתחילה להיחלש.

נהלו יומן של מחשבות וחוויות

לפעמים זו רק מודעות עצמית שחסרה בדרך לגמילה מהתמכרות, שכן מודעות עצמית מובילה להבנה עצמית.

דרך מעולה לעשות זאת היא לנהל יומן שבו תתרגלו לכתוב את מחשבותיכם בסוף או בתחילת כל יום. הדבר יעזור לכם להעריך את מה שעשיתם ואת איך שאתם מרגישים לגבי זה.

כלי זה יעזור לכם להעריך את האמונות, הפחדים, ההחלטות, הרגשות וההתנהגויות שלכם לאורך היום. התובנות שתצברו יסייעו לכם להיות מודעים יותר לשאלות כמו מדוע אתם עושים את מה שאתם עושים, ותוכלו להשתמש בהן לשינוי ההתנהגות. ניהול יומן הוא תהליך; ככל שמתמידים בו – מתרבות התובנות.

פתחו הרגלים בריאים ומטפחים

במקום לרכז את כל האנרגיה בגמילה מההתמכרות, התמקדו גם באספקטים אחרים ובריאים של חייכם וטפחו אותם על בסיס יומי – התעמלות, מדיטציה, אכילה בריאה, קריאה ויוגה הן רק כמה הרגלים בריאים אפשריים.

יתכן ולא תחושו בהבדל בטווח הקצר, אך זוהי השקעה רבת חשיבות בטווח הארוך:

כל פעילות כזו תשנה מעט את האופן בו אתם חושבים על החיים ועל עצמכם, היא תחשוף אתכם לרעיונות חדשים, אולי גם תפגיש אתכם עם אנשים חדשים, ולאורך זמן הדבר ישפיע כמו כדור שלג.

זוהי בניית מומנטום לכיוון חדש לגמרי הדורשת סבלנות והתמדה, אבל בלי שתשימו לב ההתמכרות כבר לא תהיה מתועדפת בחייכם.

פתחו את כישורי ההתמודדות הרגשית שלכם

אחת הסיבות העיקריות לכך שאנו נאבקים בהתמכרויות היא היעדר הכישורים הרגשיים ההכרחיים להתמודדות עם בעיות החיים.

רגשות כמו חרדה, מתח ותסכול, למשל, גובים מאיתנו מחיר, מכלים את משאביו המוגבלים של כוח הרצון שלנו, ובכך מחלישים את רמות השליטה העצמית שלנו במהלך היום.

אנו נוטים לקום בבוקר עם כוח רצון רב, אך הוא מתכלה במהלך היום בהתאם למטען הרגשי שלנו, כאשר כל רגש שלילי נוגס בו עוד ועוד.

ככל שיש לנו פחות כוח רצון, ניטה יותר לספק התמכרויות ולהיכנע לסיפוקים מידיים, ועל מנת שלא ליפול אל המלכודת הזו, חשוב שנפתח את כישורי ההתמודדות הרגשית שלנו, על ידי שנלמד לטפל ברגשות קשים בדרך אופטימלית.

פנו לעזרה מקצועית

כשההתמכרות יוצאת משליטה, היא תזיק לכם ותסכן את האנשים שאתם אוהבים.

במצב כזה פנו לעזרתם של פסיכולוגים ומטפלים מומחים, כמו במכון טמיר בכפר סבא.

באמצעות ייעוץ ותמיכה של קלינאים מנוסים וטובים, שיודעים לטפל כמו שצריך בהתמכרויות, תקבלו את הכלים שיסייעו לכם להחלים.

גמילה מהתמכרות היא דרך קשה, אך לאו דווקא בלתי-נעימה.

למעשה, היא יכולה להיות חוויה מהנה, מתגמלת ומאתגרת, שדורשת הסתכלות עמוקה פנימה, ושתסייע לכם להפוך לגרסה טובה יותר שלכם.

הרעיונות שהוצגו פה עשויים לעזור לכם, אבל בסופו של דבר ההצלחה תלויה בכם וברצון שלכם לבצע את השינויים הנדרשים על מנת להיגמל.  

בואו לאסוף ולעשות סדר

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

למפגש ייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

לחידוד הבעיה, הערכה מותאמת אישית, 

והכוונה מדויקת למטפל.ת 

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

  קראו המלצות מאומתות  

איך מתנהל טיפול במסגרת קהילה טיפולית למכורים?

המלצות על טיפול ציבורי בהתמכרויות:

המרכז לטיפול בהתמכרות לסמים ולאלכוהול, עיריית כפר סבא

קטמין לטיפול בדיכאון

ובהפרעות נפשיות אחרות 

במאמר זה נעדכן מעת לעת

על מחקרים חדשים שמתפרסמים

בכתבי עת מדעיים על קטמין,

הבחור החדש שהגיע לבית המרקחת.

מוזמנים לעקוב.

מהי ספרבאטו? 

לפי החדשות המחקריות של השנה האחרונה, נראה כי חייהם של עשרות אלפי גברים ונשים בישראל, שסובלים מדיכאון ואינם מגיבים כראוי לטיפולים המקובלים, עומדים להשתנות מן היסוד. 

חוקרים מאוניברסיטת אקסטר בבריטניה ניתחו 83 מחקרים שפורסמו על טיפול בקטמין (Walsh et al, 2022).

הממצאים מלמדים כי קטמין מציע הקלה מהירה, קצרת טווח מתסמיני דיכאון, ובמידה מסוימת, גם ממחשבות אובדניות ומתסמינים נפשיים אחרים. 

מעבר לכך, אם משלבים תרגילי מחשב עם מילים חיוביות ותמונות שנועדו להגביר ערך עצמי ניתן להאריך את ההשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין (Price et al, 2022).

ההבטחה של קטמין אינה מוגבלת רק לדיכאון  - 

אט אט מצטברות עדויות לכך שלקטמין,יש פוטנציאל לעזור למתמודדים עם הפרעות נפשיות עמידות לטיפול.

לאור העדויות הללו, המוניטין של הסם הולך ומשתקם.

אחרי ככלות הכל, מדובר בחומר הרדמה לסוסים, סם מסיבות מוכפש וכנראה אפילו עילת מותו של מת'יו פרי, עליו השלום.

הנה כמה דוגמאות להצלחות הנראות לעין:

דיכאון עמיד לטיפול, PTSD, כאבים כרוניים, מחלות דלקתיות,  תסמונות ראומטולוגיות (כמו CRPS), פיברומיאלגיה, גמילה מאלכוהול מעי רגיז ומחלת קרוהן.

מחקר שפורסם בדצמבר 2019 בכתב העת Cerebral Cortex, מלמד על הפוטנציאל של קטמין כטיפול מונע בתסמונת טורט ואף באוטיזם. 

משהו חדש התחיל?

במרץ 2019 אישר מינהל המזון והתרופות האמריקאי, ה-FDA, את התרופה Spravato / esketamine, תרסיס לאף של ובו חומר דמוי קטמין, פיתוח ראשוני של חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון.

התרסיס נמצא יעיל לטיפול בדיכאון והתרופה מוגדרת כבר בחצרות הקליניים של הפסיכיאטריה כ״כלי משנה משחק״ לטיפול בדיכאון ובמחשבות התאבדות.

בינואר 2020 אושרה ספרבאטו לתקציב סל התרופות בישראל. 

לאור שיעור הפניות הגבוה חשוב לציין: מכון טמיר אינו מטפל באמצעות התרסיס, 

ולמען האמת, די מאתגר לקבל את הטיפול בערוצים הציבוריים.  

הרגולטור זהיר. זה מתסכל לפעמים, אבל אפשר גם להבין 

את הרציונל, ששומר על כולנו.

 אם הינכם מעוניינים בטיפול נפשי/רגשי באינטרנט

או פנים אל פנים (לא בקטמין...)

אתם מוזמנים לפנות אלינו לחשיבה משותפת

איך הפך קטמין מסם מסוכן להבטחה פסיכיאטרית?

קטמין התגלה לראשונה בשנת 1962, על ידי הכימאי קלווין סטיבנס.

השימוש העיקרי בתרופה נועד להרדמה וטרינרית, כסוכן סדטיבי קו ראשון לניתוח בסוסים. 

קטמין כחומר מרדים 

לאחר שמחקרים בבעלי חיים הוכיחו אפקט הרדמה יעיל של קטמין,  נחקרה השפעת הסם על אסירים אנושיים ב -1964.

הוא אושר לשימוש מוגבל על ידי ה- FDA ב -1970, לאחר שהוכיח יעילות בהרדמה דיסוציאטיבית ובשיכוך כאב. 

שלא כמו חומרי הרדמה מוכרים אחרים, קטמין הדגים תכונות מועילות במיוחד במצבי טראומה חריפים, עם מינימום תופעות לוואי והוא נמצא שימושי למדי לטיפול בחיילים שנפצעו במהלך מלחמת וייטנאם.

מאז אותו הזמן הוא המשיך לשמש ברפואה ככלי עזר בהרדמה, לעתים קרובות בשילוב עם תרופות אחרות.

הקטמין משתדרג

ההתעוררות של קטמין כתרופה פסיכיאטרית פוטנציאלית החלה כנראה בשנת 2000, כאשר צוות מחקר מאוניברסיטת ייל הראה כי בקרב 7 משתתפים במחקר על טיפול בדיכאון, נמצאה השפעה חיובית לקטמין על מצב הרוח של המשתתפים.

בשנת 2006 פורסם מחקר של המכון הלאומי לבריאות הנפש (בארה״ב), שהראה כי קטמין מצליח להפחית תסמיני דיכאון בקצב מהר יותר בהשוואה לתרופת פלצבו.

מאז ועד היום פורסמו עוד מאמרים רבים שמחזקים את יעילות התרופה.

אחד הבולטים שבהם הוא ניסוי בו נבחנה היעילות של ספראבטו יחד עם נוגדי דיכאון, בהשוואה לקבוצת פלצבו יחד עם נוגדי דיכאון, בהפחתת תסמינים דיכאוניים לאורך חודש: 

קטמין לטיפול בדיכאון אצל בני נוער

במרץ 2021 פורסם מחקר קטן בכתב העת AJP, ובו נמצא כי מנה אחת של עירוי קטמין לוריד מפחיתה תוך 24 שעות את תסמיני הדיכאון אצל בני נוער הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.

שיפור מובהק זה נמשך לפחות שבועיים ממועד סיום הטיפול. 

לגבי אסקטמין כטיפול בדיכאון אצל מתבגרים -

בסדרת מקרים, נבדקה היעילות של מתן אסקטמין חד פעמי תת עורי (SC) או תוך ורידי (IV) בהפחתת תסמיני דיכאון ואובדנות עבור מתבגרים עם הפרעת דיכאון מג'ורי ורעיונות אובדניים. 

נמצאה ירידה משמעותית בסימפטומים דיכאוניים ורעיונות אובדניים מנקודת ההתחלה ועד 24 שעות לאחר הטיפול.

תופעות הלוואי שדווחו באופן השכיח ביותר היו דיסוציאציה (50%), סחרחורת (40%) ונמנום (30%).

הטיפול לא הגביר או יצר אובדנות.

למרות התוצאות המבטיחות, חייבים ניסויים מבוקרים בקנה מידה גדול כדי להעריך עוד יותר את היעילות של אסקטמין לטיפול בדיכאון ואובדנות בקרב מתבגרים עם דיכאון מג'ורי.

איך קטמין עובדת?

מגננון הפעולה של קטמין במוח

הגוף מגיב למתח נפשי על ידי הפרשה של קורטיזול, הורמון הסטרס, יחד עם הורמונים אחרים למוח, אשר נפגע בתהליך ההתמודדות.

קטמין מתקנת כנראה את הנזק שנגרם למוח לאורך זמן על ידי הורמוני הסטרס הללו, בתופעה נוירולוגית שמכונה גמישות נוירולוגית (Neuroplasticity).

מנגנון הפעולה של קטמין שונה לחלוטין מזה של תרופות ״קלאסיות״ נגד דיכאון מקבוצת התרופות  SNRI  ו-SSRI, כמו סרוקסט, אפקסור או ציפרלקס.

התרופות המסורתיות נותנות מענה למחסור בסרוטונין באמצעות הגברת היקף השהות שלו במרווח הסינפטי, בעוד שדיכאון קשור, בעצם, לבניית החלבונים במוח.

השערת החוקרים היא שלקטמין יש יכולת לשקם ולווסת תפקודים מוחיים גנטיים לקויים, שנפגעו כתוצאה ממוטציה בכרומוזום 2p16.3.

יתירה מכך, נראה כי קטמין מנרמל את הפעילות הנוירלית בתלמוס, באיזורים בהם קיימת פעילות-יתר (שנבעו מהשינוי הגנטי) ומבסס מחדש את יכולתם של אותם אזורים פגועים לתקשר עם אזורים מוחיים אחרים.

גם קטמין וגם HNK, נוירומודולטור 2R, 6R, מפעילים קולטנים של AMPA בנוירונים פוסט-סינפטיים.

תהליך זה מוביל כך שהמוליך העצבי אדנוזין מופרש לאחור, לרוחב הסינפסה, ונקשר לקולטנים בנוירונים פרה-סינפטיים, מה שמנע מהם לשחרר גלוטמט (חומצה גלוטמית). 

מחקר מ-2022 שבוצע על עכברים העלה כי טיפול משולב של קטמין עם התרופה לטיפול באפילפסיה רטיגבין, מגביר את ההשפעות נוגדות הדיכאון של קטמין (Lopez et al, 2022).

מן המחקר עולה ההשערה כי הגן Kcnq2 (שקשור לאפילפסיה) הינו מאפנן חשוב של פעולת קטמין.

צפו בכתבה מצוינת של VICE דיכאון וקטמין:

התרופות נוגדות הדיכאון של ימינו מצליחות אמנם להעלות את רמות ה-BDNF, גורם גדילה נוירוטרופי מוחי במערכת העצבים הפריפראלית וחלבון שמקודד אצלנו על ידי הגן BDNF, אולם נדרשת עליה מקבילה גם בסינפטוגנזה, תהליך שמשפר את התקשורת בין נוירונים. תהליך זה מוגבר, בין היתר, באמצעות טיפול בקטמין. 

אצל מטופלים שמתמודדים עם דיכאון עמיד לטיפול, ניכרת תגובה חיובית בקרב מחצית מהמטופלים תוך פרק זמן של שעה.

נתון זה הפיל את הלסת אצל חוקרים ונוירולוגים, אולם אם בוחנים את השפעת התרופה בטווח של שבועיים, רואים נסיגה סימפטומטית עד לרמה המקורית של הדיכאון לפני הטיפול. במילים אחרות, קטמין מספקת תגובה טיפולית מהירה וחזקה מאוד, אבל זו דועכת לאורך מספר שבועות. 

טיפול בקטמין ניתן עד כה ליותר מ-15,000 מטופלים ברחבי העולם, אך הוא ניתן רק כאשר תרופות נוגדות דיכאון אחרות אינן משפיעות כרצוי על המטופל. 

מה ההבדל בין קטמין לאסקטמין?

אסקטמין היא מולקולה המהווה תמונת ראי של קטמין, והיא בעלת יכולת פעולה גבוהה יותר על הרצפטור NMDA, שעליו יש לקטמין השפעה נוגדת דיכאון באמצעות הצמחת קשרים עצביים חדשים.

נכון להיום עדיין רב הנסתר על הגלוי לגבי השוני בין שני החומרים. 

מחקר מ-2019 השווה את האפקטיביות של שני החומרים הניתנים בעירוי, אך לא העלה הבדלים מהותיים ביניהם.

עם זאת, מחקר מאמצע 2022 העלה כי השיפור בתסמיני הדיכאון של המטופלים מתרחש במהירות רבה יותר כאשר קטמין ניתן בעירוי, בהשוואה לאסקטמין שניתן דרך האף.

קטמין בעירוי

הקטמין ניתן דרך עירוי לזרוע והשפעתו נמשכת בין ימים לשבועות.

בדרך כלל הטיפול יחל בשלושה עירויים בשבוע הראשון, ולאחר מכן יינתנו שני עירויים בשבוע השני, אחד לשבוע בשלושת השבועות הבאים ולאחר מכן אחת לחודש בממוצע, לשם תחזוקה, כאשר כל טיפול אורך כשעה וחצי.

קונטרה-אינדיקציות 

טיפול בקטמין אינו מומלץ עבור מתמודדים עם הפרעה נפשית כרונית קשה, כמו אפיזודה מאנית בהפרעה דו-קוטבית, מהלך של פסיכוזה פעילה וסכיזופרניה, שכן בטווח המיידי היא קשורה לעליה של תסמינים דמויי-סכיזופרניה שחולפים לאחר 90 דקות. 

יחד עם זאת, מחקר מ-2023 תומך באפשרות של יעילות קטמין כטיפול בהפרעת אישיות גבולית, המופיעה כהפרעה נלווית לדיכאון עמיד (Danayan et al, 2023).

בהיבט הגופני ידוע כי מחלות לב וכלי הדם לא יציבות, כמו גם הריון, מהווים קונטרה-אינדקיציות לטיפול בקטמין. 

כטיפול בילדים ונוער - 

קטמין לא אושר עדיין על ידי FDA כתרופה לטיפול מתחת לגיל 18, אולם סקר שבחן עמדות הוריות לגבי טיפול בקטמין עבור ילדיהם המתמודדים/ות עם הפרעות מצב רוח, העלה כי קיימת פתיחות ונכונות לכך.

קטמין כטיפול ב-PTSD

בנוסף על דיכאון, קטמין רושם תוצאות מבטיחות גם בכל הנוגע להקלה על סובלים מהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD), שהיא מנת חלקם של חיילים משוחררים, נפגעי ונפגעות תקיפה מינית ותאונות דרכים. 

PTSD הוא מצב רפואי שעשוי להתפתח כתוצאה מטראומה, למשל השתתפות בקרב, וקטמין מהווה תקווה חדשה עבור אנשים הלוקים בה שאינם מגיבים היטב לטיפולים המסורתיים.

במחקר אחר, על עכברי מעבדה, נמצא שנטילת קטמין מיד לאחר היחשפות לאירוע טראומטי מונעת את הגברת למידת ההימנעות הפאסיבית, וממקרה מבחן של ילד עם PTSD עלתה הפוגה באי-הסדירות ההתנהגותית לאחר תהליך של טיפול בקטמין.

מחקר שפורסם בינואר 2021 מלמד כי מתן עירויים חוזרים של קטמין עשוי להוביל לשיפור מהיר בתסמינים אצל סובלים מהפרעת דחק פוסט טראומטית, כך עולה ממחקר מראש של AJP. משתתפי קבוצת הניסוי במחקר קיבלו 6 עירויי קטמין לאורך שבועיים ודיווחו על הפחתה רבה יותר בתסמיני PTSD ותסמיני דיכאון נלווים, בהשוואה למשתתפי קבוצת ביקורת שקיבלו דורמיקום (בנזודיאזפין מרגיע).

סקירה של ארבעה מחקרים שבחנו את יעילות השימוש המשולב בפסיכותרפיה ובקטמין כטיפול ב-PTSD, הראו כולם על ירידה משמעותית בסימפטומים של פוסט-טראומה.

לפי התוצאות, הטיפול נחשב יעיל ביותר עם שיפורים משמעותיים בתסמינים שנצפו בכמה מדדים. יחד עם זאת, רק 34 משתתפים נכללו בניתוח, וזה מעט מדי.

מחקר רטרוספקטיבי רחב־היקף על 8,136 מטופלים עם הפרעת דחק פוסט־טראומטית (PTSD), שפורסם ב-2025 ב-Psychiatry Research, מצא כי קטמין תוך־ורידי מפחית באופן משמעותי תסמיני PTSD ודיכאון נלווה. 87% מהמשתתפים סבלו גם מדיכאון, והטיפול הוביל לשיפור בשני המצבים.

עיקרי הממצאים:

• השיפור הגדול ביותר הופיע בשלושת הטיפולים הראשונים, במינון 0.8–0.6 מ״ג/ק״ג.
  
  

• עד הטיפול השישי נרשמה ירידה ממוצעת של 22.4 נקודות בשאלון PCL-5 להערכת PTSD ו-7.1 נק׳ ב-PHQ-9 (שמעריך דיכאון) -  מעבר לסף שינוי קליני משמעותי.
  
  

• מודל ממוחשב תיאר את הדפוס הטיפולי, והצביע על תשואה פוחתת בהמשך מעבר לשלבים המוקדמים.
  
  

• שיעורי תגובה קלינית: 77% ל-PTSD ו-60% לדיכאון בתוך שישה טיפולים.

הממצאים תומכים כאפשרות טיפולית זו ל-PTSD, במיוחד נוכח היעדר אישור לתרופות חדשות להפרעה מאז 2001, ובעיקר מדגישים שעיקר התועלת מושגת בפרוטוקול קצר של עד שישה טיפולים.

ומה אצלנו? 

בתגובה לצורך שנוצר באירועי 7 באוקטובר ובמלחמת 'חרבות ברזל', המרכז לברה״ן בבאר שבע פותח מרפאה ייחודית לטיפול בטראומה בפסיכותרפיה נתמכת קטמין (KAP). השיטה, שכבר מוכרת ונפוצה ברחבי העולם, מציעה תגובה מהירה ויעילה לטיפול בתסמינים פוסט-טראומטיים שפוקדים חיילים ואזרחים כאחד.

המרפאה תציע טיפול קצר מועד המורכב מ-12 עד 15 מפגשים, כאשר ביניהם 6-10 מפגשי התנסות בפסיכותרפיה נתמכת קטמין. הטיפולים יינתנו בזריקות לשריר ויכללו הכנה, בניית קשר טיפולי ועיבוד של החוויה הטראומטית. היא מנוהלת ע״י ד"ר עודד ארבל, מנהל היחידה לטיפול יום "גבים" והיחידה למחקר וטיפול פסיכדלי.

הטיפול ניתן בליווי צמוד וללא תשלום מצד המטופלים. 

המרכז נמצא בתהליכי הכנה לקראת פתיחת המרפאה ובימים אלו מתבצעים רישומים ובדיקות התאמה למועמדים לטיפול. מי שמעוניין מתבקש להעביר הפניה מהפסיכיאטר המטפל שלו, כולל פירוט הטיפול התרופתי הנוכחי.

לפרטים נוספים והפניות, ניתן ליצור קשר עם המרכז במייל:

oded.arbel@pbsh.health.gov.il 

קטמין לטיפול בחרדות

הקטמין רושם הצלחה חלקית גם בטיפול בהפרעות חרדה. 

מכיוון ש-30-40% מהמטופלים בתרופות המסורתיות, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי או בטיפול מבוסס מנטליזציה אינם חווים הפוגה בתסמינים, החלו להיערך מחקרים על טיפול בחרדות באמצעות קטמין.

הממצאים הראשונים מעודדים:

לא רק שלוקים בהפרעת חרדה כללית ובהפרעת חרדה חברתית הראו תגובות חיוביות לטיפול בקטמין, אלא שנראה כי מרווח הזמן הדרוש בין שני עירויים ארוך הרבה יותר אצל לוקים בחרדה ביחס ללוקים בדיכאון ועומד על 14 שבועות. גם במקרה של דיכאון דו-קוטבי, חרדתי ולא-חרדתי, מחקר העלה נתונים חיוביים של תגובה נוגדת-דיכאון לקטמין. 

כיוון מחקרי נוסף בוחן את האפשרות להשתמש בקטמין לא רק כטיפול בחרדה קיימת, אלא גם כאמצעי מניעתי מפני ההשפעות הנפשיות של לחץ חברתי בגיל ההתבגרות.

במודל עכברים של הכנעה חברתית חוזרת, שנועד לדמות חוויות בריונות, מתן קטמין לפני כל אפיזודת סטרס מנע את התפתחות החרדה ואת ההימנעות החברתית שנצפו בקבוצת הביקורת.

המנגנון המוצע קשור להפעלה של קולטני AMPA גלוטמטרגיים. הממצאים פותחים כיוון מעניין לחקירה קלינית של קטמין כחומר שעשוי לתרום לבניית חוסן נפשי מול ההשלכות ארוכות הטווח של מתח חברתי בגיל הגדילה, אף שהשלב המחקרי הנוכחי עדיין מוגבל למחקר בבעלי חיים בלבד (Martínez-Caballero et al., 2026).

יתכן שלקטמין יש יכולת לייעל השפעות של פסיכותרפיה, כמו אקטיבציה התנהגותית, פסיכותרפיה ממוקדת טראומה וטיפול פסיכולוגי בגישה הומניסטית.

המידע החיובי על השילוב הקליני בין פסיכותרפיה לטיפול בקטמין מהווה אינדיקציה קלינית חשובה לקטמין, כיוון שהשפעתו הפרמקולוגית הטהורה מוגבלת בזמן. 

נראה איך זה יתקדם. 

הנה סרטון מצוין עם שאלות. ותשובות

על טיפול באמצעות קטמין (פורסם לא מזמן, אוקטובר 2021):

קטמין כחומר תומך גמילה

במאמר שפורסם בכתב העת American Journal of Psychiatry בנובמבר 2020, מתואר מחקר בו  נבדקים קיבלו עירוי של קטמין בשילוב עם מספר שבועות של טיפול לשיפור מוטיבציה.

אנשים הסובלים מהפרעת שימוש באלכוהול שקיבלו את עירוי הקטמין השתפרו בשיעורי התנזרות, זמן ממושך יותר לנפילה לשתייה ופחות ימים של שתייה מרובה בהשוואה לנבדקים מכורים לאלכוהול שקיבלו עירוי של מידולם (תרופה נגד חרדה).

קטמין לטיפול בהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)

גם כשמדובר בהפרעה אובססיבית-קומפולסיבית הממצאים מעוררים תקווה.

למרות שממחקר אחד שנערך על חולים שגילו עמידות לתרופות המקובלות עלה שאין לקטמין השפעה משמעותית על הסימפטומים מעבר להשפעה ראשונית, ישנן לא מעט ראיות בעדו.

אחד המחקרים, למשל, הראה שמנת קטמין  אחת היתה בעלת השפעה שנמשכה כשבוע ימים על לוקים בהפרעה הסובלים ממחשבות פולשניות.

מכיוון שרק כ-50% מהסובלים מההפרעה מגיבים לטיפולים המסורתיים, ומכיוון שהקטמין משפיע על המוליך העצבי גלוטמט, שאנומליה שלו מקושרת להפרעה (למרות שהקשר המדויק עדיין אינו ברור), הכיוון של קטמין נראה מבטיח.

ואולם, עדיין אין בנמצא מפת דרכים ברורה לטיפול אופטימלי בקטמין עבור חרדות.

האם קטמין בטוחה לשימוש? תופעות לוואי 

אסקטמין / ספרבאטו מהווה גישה טיפולית חדשנית שעשויה להוביל לשיפור מהיר במצבם של דיכאוניים, אך עם זאת מחסומים חשובים מונעים מהתרופה להיות מיושמת קלינית בקהלים רחבים של מטופלים, כיוון שעדיין לא ניתנו תשובות לשאלות הנוגעות ליישום הטיפול בתרופה בטווח הארוך.

מומחים רבים מתריעים כי למרות יעילותה של הקטמין בהפחתה מהירה של סימפטומים של דיכאון, עדיין לא ידוע מספיק על ההשלכות השליליות האפשריות של נטילתה, ודאי שלא על ההשלכות של שימוש מתמשך. 

מחקרים ועדויות קליניות מלמדות שהתרופה עלולה להיות רעילה ולפגוע בתאי מוח, לגרום נזק לשלפוחית השתן ונטילתה עלולה להיות מלווה בתופעות לוואי, שמתבטאות בתסמינים של דיסוציאציה, מחשבות אובדניות, סחרחורות (ורטיגו), עלייה בלחץ הדם, קהות חושים ועייפות קיצונית. 

עם זאת, מחקר שפורסם בסוף 2019 בחן באופן מקיף את תופעות הלוואי הקשורות לטיפול בקטמין, על ידי סקירה יסודית של 120 תסמינים שיכולים להיות קשורים לעירוי יחיד תוך ורידי של קטמין.

מתוך הרשימה של 120 הסימפטומים האפשריים, צוות המחקר זיהה 33 תסמינים שקשורים באופן מובהק לשימוש בקטמין, כאשר 8 מהם אפיינו לפחות מחצית מהנבדקים:

• תחושה גופנית מוזרה.

• ״הרגשה שאני מעופף״.

• סחרחורת.

• דיסוציאציטביות.

• ״ציפה״.

• עיוותי ראייה וטשטוש ויזואלי.

• קושי בדיבור.

• הקהיה תחושתית ונימול.

במהלך מתן של עירוי קטמין, מורגשת לעיתים תחושה של ציפה או ניתוק, שנמשכת בדרך כלל כארבעים וחמש דקות בלבד, ויש כאלה שיחושו בזמן העירוי בחילה קלה.

מטופלים שמגיבים היטב לטיפול מתארים תחושות של צלילות מחשבתית, הסרת כובד הדיכאון ויכולת תפקודית מוגברת אשר פוקדות אותם שעות לאחר קבלת הטיפול, וזאת בניגוד לתחושת הקהות הרגשית, האופיינית לטיפול בתרופות SSRI.

מחקרים קליניים שנערכים כיום בודקים את השלכות התרופות על פני שימוש ממושך, את בטיחותה ואת המינון האופטימלי לנטילתה.

תופעות לוואי קוגניטיביות

סקירת ספרות של 14 מחקרים, שפורסמה מאוגוסט 2021 מלמדת כי קטמין ואסקטמין אינן גורמות לנזקים נוירו-קוגניטיביים משמעותיים, בטווח הקצר או הארוך, בקרב מטופלים הסובלים מדיכאון עמיד לטיפול.

התוצאות מצביעות על כך שתפקודים נוירופסיכולוגיים ואזורים מוחיים הקשורים בדיכאון עמיד לטיפול עשויים אפילו להפיק תועלת ייחודית. 

ב-5 ממחקרי הקטמין דווח למעשה על שיפור יכולת הזיכרון, מהירות העיבוד (הזמן הדרוש להשלמת משימה מנטלית) והגמישות הקוגניטיבית (היכולת לעבור בין משימות מנטליות) .

התמכרות 

אמנם בעבר הקטמין נודע כ״סם מסיבות״, אך מחקרים מראים שבמינונים הנמוכים שבהם היא ניתנת, ללא גישה אליו מחוץ למוסד הרפואי עצמו, לא גלומה בו סכנת התמכרות.

תוקפנות

קטמין נוטה להגביר תוקפנות הנגרמת על ידי גורמי לחץ בשלבים מוקדמים בחיים , לפחות אצל מכרסמים, כך לפי מחקר עדכני (Bartsch et al, 2023).

מאידך, קטמין אינה גורמת להשפעות משמעותיות על מדדים התנהגותיים אחרים הקשורים להפרעות מצב רוח, כמו למידת פחד, חרדתיות או דיכאוניות.

מתי קטמין לא עובדת?

היינו רוצים לחשוב שקטמין יעיל לכל מטופל עם שיעור תגובה של 100%, אבל נראה שזה לא המצב.

למעשה, 20-40% מהמטופלים אינם מגיבים בחיוב לאחר 6 סשנים של טיפול בקטמין.

גם במחקרים אחרים, לכל הפחות 1 מ- 5 מטופלים לא מרוויח משמעותית מטיפול בתרופה.

לא ברור עדיין מדוע התרופה אינה יעילה עבורם.

לא עובדת עם תרופות נגד חרדה

מבחינת השפעות בין-תרופתיות, חשוב לשים לב כי בנזודיאזפינים (תרופות נוגדות חרדה, כמו ואליום, בונדורמין, קסנקס ואטיבן) נוטות להקהות את ההשפעה נוגדת הדיכאון של קטמין.

השפעה לאורך זמן

בינתיים נראה שהחיסרון העיקרי של התרופה הוא שהשפעתה, האפקט הטיפולי, מתפוגגת תוך שבוע עד 10 ימים, ועל כן מרבית המטופלים בה נדרשים לעירויים על בסיס קבוע.

שימוש לא טיפולי

לפי מחקר עדכני, שימוש בקטמין לצרכי פנאי קשור לתסמיני דיכאון אצל בני נוער (Palamar et al, 2022).

המחקר גם מצביע על כך שככל שמינון צריכת הקטמין גבוה יותר והשימוש תכוף יותר, כך גובר הסיכון לדיכאון.

ומה מבחינת הכיס?

כמה עולה טיפול באמצעות קטמין?

קטמין הוא תרופה יקרה, אשר עלותה בארה״ב נעה בין 300 ל-450 דולר לטיפול.

יחד עם זאת, חברות הביטוח בארה״ב מתחילות אט אט לכסות טיפולים בקטמין וכאמור, כניסת התרסיס לשוק ואישורו הפדרלי מאפשרים מעבר מעירוי לטיפולים נגישים ומוזלים יותר. 

על רקע שיעור ההתאבדות הגבוה בארה״ב, מחד, וההצלחות שקוטף הטיפול בקטמין בהקלה מיידית על תסמיני דיכאון, מאידך – 50-70% הצלחה לעומת 40-44% של תרופות נוגדות דיכאון אחרות - נראה שלהשקעה בתרופה זו יש פוטנציאל להציל חיים רבים.

ביקורות

ביקורת קלינית

פסיכיאטרים וחוקרים בארה״ב חלוקים בדעותיהם לגבי היעילות של קטמין, ביחס לתופעות הלוואי ובשאלה של יעילות התרופה לאורך זמן.

למעשה, רבים טוענים כי אישור ה-FDA היה נמהר וקצת מחשיד:

אלה מציגים את הממצאים של מחקרים קליניים מבוקרים, שמלמדים כי בשניים מתוך שלושת הניסויים שפורסמו, אסקטמין לא הייתה יעילה יותר ממתן פלסבו. 

ניתוח מחקרי שפורסם ביוני 2020 בכתב העת הבריטי לפסיכיאטריה טוען כי תהליך האישור של ה-FDA לקטמין היה נמהר מדי. לפי הסקירה, רק אחד מבין שלושה מחקרים קליניים הראו יעילות של קטמין, בעוד שמחקר שבחן את ההשלכות של הפסקת הטיפול הניב תוצאות מטרידות.

ביקורת חברתית

פסיכיאטרים מתחילים להשמיע את קולם במחאה חברתית נגד המהלך של אישור התרופה על ידי FDA:

רבים טוענים כי בעוד שחברת התרופות תפיק (כרגיל) המון כסף משיווק esketamine, מטופלים הסובלים מדיכאון קליני והפרעות נפשיות אחרות מתאמצים לפלס את דרכם במערכת הבריאות הנפשית שלנו ונלחמים על דרכי מימון לטיפול תרופתי שיעזור. נכון להיום עלות של טיפול חד פעמי בתרסיס קטמין עולה בארה״ב לא פחות מ-900$.

זהו מחיר שרבים פשוט אינם יכולים להרשות לעצמם לעמוד בו. 

תרסיס הקטמין שאושר על ידי FDA זמין כבר בישראל.

הוא ניתן כיום כטיפול בכמה מרפאות בישראל, וממש בימים אלה הטיפול בספרוואטו עומד להינתן גם במרפאה לבריאות הנפש בבית החולים תל השומר שיבא באחריות התחום של ד"ר יואב דומני, שכפוף ישירות למנהל המרפאה לבריאות הנפש פרופ' מרק וויזר.

כמכון קשוב לטיפול נפשי, אנחנו עוקבים בדריכות אחר תהליך הקליטה.

נסיים בתיאור של ד״ר אספי פורסן, פסיכיאטרית שעברה הכשרה כמטפלת באמצעות פסיכותרפיה נתמכת קטמין:

שבועות לאחר ההכשרה שלי, אני עדיין נושא את ההתנסות הטרנספורמטיבית שלי ומרגישה זכות שהייתה לי הזדמנות לעשות זאת בתמיכת קבוצה זו של מומחים חומלים ואכפתיים.

ביליתי חלק גדול מחיי במחשבה על משמעות הקיום. אנו חיים על כוכב לכת קטן במערכת השמש של גלקסיה אחת מבין מיליארדים. בפרספקטיבה, הקיום שלנו נראה חסר חשיבות. התוצאה הסבירה ביותר שלנו כמין היא הכחדה.

במשך שנים רבות, תמיד מצאתי הקלה בניהיליזם, שכן הוא שחרר אותי מאחריות בעולם הזה.

עם זאת, פסיכדליה לימדו אותי אחרת:

אנחנו לא לבד.

יש לנו אחד את השני.

עדכון אחרון: 

18 במרץ 2026

מקורות:

Abdollahpour, A., Saffarieh, E., & Zoroufchi, B. H. (2020). A review on the recent application of ketamine in management of anesthesia, pain, and health care. Journal of family medicine and

Bartsch, C. J., Aaflaq, S., Jacobs, J. T., Smith, M., Summa, F., Skinner, S., Qasem, E., Thompson, R., Li, Z., & Nordman, J. C. (2023). A single dose of ketamine enhances early life stress-induced aggression with no effect on fear memory, anxiety-like behavior, or depression-like behavior in mice. Behavioral Neuroscience. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/bne0000560primary care, 9(3), 1317–1324

Dakwar, E., Levin, F., Hart, C.L., Basaraba, C., Choi, J., Pavlicova, M., Nunes, E.V. (2020). A single ketamine infusion combined with motivational enhancement therapy for alcohol use disorder: a randomized midazolam-controlled pilot trial. Am J Psychiatry. 177:125-133.

Espí Forcén, F. (2023, April 19). Becoming a Ketamine Assisted Psychotherapist - One psychiatrist recounts his experience with ketamine: https://www.psychiatrictimes.com/view/becoming-a-ketamine-assisted-psychotherapist

Lopez, J. P., Lücken, M. D., Brivio, E., Karamihalev, S., Kos, A., De Donno, C., Benjamin, A., Yang, H., Dick, A. L. W., Stoffel, R., Flachskamm, C., Ressle, A., Roeh, S., Huettl, R. E., Parl, A., Eggert, C., Novak, B., Yan, Y., Yeoh, K., Holzapfel, M., Hauger, B., Harbich, D., Schmid, B., Di Giaimo, R., Turck, C. W., Schmidt, M. V., Deussing, J. M., Eder, M., Dine, J., Theis, F. J., & Chen, A. (2022). Ketamine exerts its sustained antidepressant effects via cell-type-specific regulation of Kcnq2. Neuron. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/j.neuron.2022.05.001

Bahr, R., Lopez, A., & Rey, J. A. (2019). Intranasal Esketamine (SpravatoTM) for Use in Treatment-Resistant Depression In Conjunction With an Oral Antidepressant. P & T : a peer-reviewed journal for formulary management, 44(6), 340–375.

Bartsch, C. J., Aaflaq, S., Jacobs, J. T., Smith, M., Summa, F., Skinner, S., Qasem, E., Thompson, R., Li, Z., & Nordman, J. C. (2023). A single dose of ketamine enhances early life stress-induced aggression with no effect on fear memory, anxiety-like behavior, or depression-like behavior in mice. Behavioral Neuroscience. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/bne0000560

Danayan, K., Chisamore, N., Rodrigues, N. B., Di Vincenzo, J. D., Meshkat, S., Doyle, Z., Mansur, R., Phan, L., Fancy, F., Chau, E., Tabassum, A., Kratiuk, K., Arekapudi, A., Teopiz, K. M., McIntyre, R. S., & Rosenblat, J. D. (2023). Real world effectiveness of repeated ketamine infusions for treatment-resistant depression with comorbid borderline personality disorder. Psychiatry Research, 323, 115133. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2023.115133

Hasler, G. (2019). Toward specific ways to combine ketamine and psychotherapy in treating depression. CNS Spectr. 2019 Jun 1 

Kopelman, J., Keller, T. A., Panny, B., et al. (2023). Rapid neuroplasticity changes and response to intravenous ketamine: A randomized controlled trial in treatment-resistant depression. Translational Psychiatry, 13, Article 159. https://doi.org/10.1038/s41398-023-02451-0

Mathai, D. S., McCathern, A. G., Guzick, A. G., Schneider, S. C., Weinzimmer, S. A., Cepeda, S. L., Garcia-Romeu, A., & Storch, E. A. (2021). [Article title missing]. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology, 31(8), 553–561. https://doi.org/10.1089/cap.2021.0078

Martínez-Caballero, M. A., García-Pardo, M. P., Calpe-López, C., Arenas, M. C., Manzanedo, C., & Aguilar, M. A. (2026). Ketamine attenuates the effects of intermittent social defeat on anxiety, social interaction and cocaine-induced conditioned place preference in male mice. Physiology & Behavior, 305, Article 115189. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2025.115189

Faria-Guimarães, D., Vieira, F., Souza-Marques, B., et al. (2022). Letter to the editor: Antidepressant and antisuicidal effects of esketamine in adolescents with major depressive disorder and suicidal ideation: A case series. Journal of Child and Adolescent Psychopharmacology. Advance online publication.

McInnes, L. A., Berman, R. M., Worley, M., & Shih, E. (2025). A retrospective analysis of ketamine intravenous therapy for post-traumatic stress disorder in real-world care settings. Psychiatry Research, 352, Article 116689. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2025.116689

Nikayin S, Rhee TG, Cunningham ME, et al. Evaluation of the Trajectory of Depression Severity With Ketamine and Esketamine Treatment in a Clinical Setting. JAMA Psychiatry. Published online May 11, 2022. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.1074

Palamar JJ, Kumar S, Yang KH, Han BH. Ketamine use in relation to depressive symptoms among high school seniors. Am J Addict. 2022 Jan 25. doi: 10.1111/ajad.13259. Epub ahead of print. PMID: 35076151.

Philipp-Muller AE, Stephenson CJ, Moghimi E, Shirazi AH, Milev R, Vazquez G, Reshetukha T, Alavi N. Combining Ketamine and Psychotherapy for the Treatment of Posttraumatic Stress Disorder: A Systematic Review and Meta-Analysis. J Clin Psychiatry. 2023 Feb 6;84(2):22br14564. doi: 10.4088/JCP.22br14564. PMID: 36752752.

Price RB, Spotts C, Panny B, Griffo A, Degutis M, Cruz N, Bell E, Do-Nguyen K, Wallace ML, Mathew SJ, Howland RH. A Novel, Brief, Fully Automated Intervention to Extend the Antidepressant Effect of a Single Ketamine Infusion: A Randomized Clinical Trial. Am J Psychiatry. 2022 Dec 1;179(12):959-968. doi: 10.1176/appi.ajp.20220216. Epub 2022 Sep 21. PMID: 36128684; PMCID: PMC9722511.

Singh JB, Fedgchin M, Daly E, Xi L, Melman C, De Bruecker G, et al. Intravenous esketamine in adult treatment-resistant depression:A double-blind, double-randomization, placebo-controlled study. Biol Psychiatry. 2016;80:424–31

Souza-Marques, B., Santos-Lima, C., Araújo-de-Freitas, L., Vieira, F., Jesus-Nunes, A. P., Quarantini, L. C., & Sampaio, A. S. (2021). Neurocognitive effects of ketamine and esketamine for treatment-resistant major depressive disorder. Harvard Review of Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1097/HRP.0000000000000312

Walsh, Z., Mollaahmetoglu, O. M., Rootman, J., Golsof, S., Keeler, J., Marsh, B., Nutt, D. J., & Morgan, C. (2021). Ketamine for the treatment of mental health and substance use disorders: comprehensive systematic review. BJPsych Open, 8(1), e19. https://doi.org/10.1192/bjo.2021.1061

קושי בוויסות ועיבוד חושי

אצל ילדים (SPD)

מה זה עיבוד חושי?

תהליך העיבוד החושי הוא למעשה תהליך ארגון המידע המתקבל בחושינו השונים, כך שנוכל להקצות משאבים למידע החשוב, ולהתעלם ממידע חשוב פחות.

עיבוד חושי הוא תהליך אוטומטי אצל מרבית האנשים, הוא איננו נלמד, אלא מולד, מתפתח באופן טבעי ואינו מצריך מאמץ.

תהליך העיבוד החושי דואג לארגן לנו את החוויה בפרופורציות מתאימות, כך שהתחושות השונות שאנו חווים ברגע מסוים לא יפריעו לנו להמשיך להתנהל בסביבתנו.

ההערכה היא כ- 15% מהילדים סובלים מקשיי עיבוד חושי ברמות שונות.

בנושא זה נתמקד כאן: 

קשיים בעיבוד חושי

לכולנו יש חושים, לכן כולנו רגישים לקשיי עיבוד חושי.

המוח לא תמיד מצליח לארגן את החוויה כמו שצריך ולווסת את התחושות לכדי חוויה תפיסתית מאוזנת.

מדובר במצב נפוץ יחסית בקרב ילדים, המכונה הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שבעבר כונתה Sensory Integration Dysfunction.

אחת משלוש הקטוגריות של SPD נקראת הפרעת ויסות חושי (Sensry Modulation Disorder, או SMD).

ההפרעה מתרחשת כאשר מידע שמגיע מאחד או יותר משמונת החושים אינו מעובד ומאורגן ביעילות בתוך המוח.

סוגים של הפרעת ויסות חושי (SMD)

בעוד לכולנו יש רגישות מסוימת לתחושות מסוימות וקהות קלה לאחרות, הסובלים מקושי בויסות חושי נמצאים באחד משלושה סיווגים מרכזיים:

• עודף תחושתיות - Sensory Over-Responsivity  -SOR - כמו פיתוח רגישות יתר טקטילית, במגע עם אוביקטים שונים

• תחושתיות חסר - Sensory Under-Responsivity - SUR

• שוחרי תחושה - Sensory Seeker/Craver - SC

שלושת הסוגים הללו מתארים מצבים שמפריעים לילד המתמודד לתפקד באופן תקין עקב בעיות ויסות תחושתיות. 

כל אדם יכול לסווג קולות שאינם נעימים לו, מרקמים שאינו אוהב, טעמים שמעדיף וכן הלאה.

ועם זאת, סביר שרק תחושות קיצוניות במיוחד (כמו צפצוף טורדני ומתמשך של מכונית שנשמעת מבעד לחלון, או כמו רעש של שיפוצים) תפרענה לשגרת החיים וליכולת להמשיך את ההתנהלות התקינה והריכוז בה.

אנו שונים זה מזה בדברים שמפריעים לנו וברגישויות שלנו, וזה טבעי לגמרי.

 אנשים (ובעיקר ילדים) הסובלים מקושי בעיבוד חושי חווים תחושות בצורה קיצונית,  לא חשים אותה כלל או חשים אותה יתר על המידה.

בנוסף לקשיים של ההפרעה עצמה, SPD מעוררת לעיתים קרובות בעיות רגשיות, התנהגותיות, חברתיות, קשביות ומוטוריות.

בעיות שניוניות אלה יכולות ללבוש מגוון צורות ולהיראות אחרת בהתאם להקשר.

מהם התסמינים של הפרעת ויסות חושי?

קושי בויסות חושי יכול להתבטא במגוון דרכים:

ילדים שגם רעשי רקע של מזגן מציקים להם (קראו כאן על מיסופוניה, רגישות יתר לרעשים), אור מנורה שגרתי מפריע להם, רגישות יתר לריחות (שנקראת גם אי-סבילות סביבתית - environmental intolerance), מגע עם מים - מה שייגמר בסירוב להתקלח - אנשים המסתובבים בחדר לידם או מתחככים בהם בלי כוונה.

כל אלה אינם מפריעים לילדים אחרים, אך מהווים מטרד בלתי נסבל עבור אלה הסובלים מקושי בעיבוד חושי.

שני סוגי תגובה להצפה חושית

למעשה, עומס חושי מתרחש כאשר משהו, בדרך כלל גורם סביבתי, מגרה יתר על המידה את אחד או יותר מחמשת החושים האנושיים.

גירויים שונים מתחרים על הקשב המוגבל, מה שמאפשר למוח לעבד את המידע שהוא מקבל.

כאשר זה קורה, האדם החווה עומס חושי עלול להגיב יתר על המידה באחד משני קטבים: 

התפרצות, או להיפך -  תת-תגובתיות על ידי ״כיבוי המערכת״.

ילדים הסובלים מהפרעה בעיבוד התחושתי עשויים לבטא את המצוקה בהתפרצויות זעם , כעס, בכי, הימנעות ממקומות חדשים או ממקומות שעלולים לגרות את תחושתיות היתר של הילד, בתוקפנות ועוד.

הם נוטים גם לסרב לעשות פעילויות יומיומיות הקשורות בחושים הרלוונטיים (לסרב לאכול, להתקלח, לנסוע ברכב).

את הקושי בעיבוד החושי ניתן לזהות כשהילד מנסה לברוח ממקום שנחווה עבורו כמטריד או מנסה לכסות את איבר החישה דרכו חווה תחושה שמפריעה לו (מכסה את העיניים, את האוזניים, את האף).

כאשר מתרחש המקרה ההפוך - של חוסר רגישות תחושתית (תת-תגובתיות) -  הילד למעשה מרגיש בעוצמה נמוכה יותר גירויים שילדים אחרים חווים בצורה שגרתית, או שאינו מרגיש בהם כלל.

הילדים נוטים להיות מגושמים יותר, מסורבלים, מתוסכלים ותוקפניים.

בנוסף, הם עשויים לחפש גירויים בצורה מסוכנת - יחפשו כל הזמן לקפוץ, לרוץ, להתעסק עם חפצים, ולא להגיב לגירויים שגרתיים כמו מגע, קריאה בשמם וכדומה.

קושי בעיבוד חושי, משני הסוגים שתוארו, מתבטא בקרב ילדים רבים בהסחות דעת, קשיי ריכוז ובהמשך- בהפרעות קשב וריכוז.

הם לעיתים איטיים מאוד בתגובותיהם אך לצד זאת חסרי מנוחה, מתקשים לארגן את עולמם בצורה המצופה מהם בהתחשב בגילם, אגרסיביים ופגיעים.

הילדים למעשה חווים את העולם בצורה מוגברת או מופחתת, המוח אינו מארגן את החוויה בצורה שלמה וקוהרנטית, מה שמקשה על הילד להתרכז במשחק, בשיחה, ובהמשך גם בשיעור בבית הספר.

בנוסף, קושי מסוג זה מייצר תסכול הן עבור הילד והן עבור הוריו, מה שעלול לפגוע גם במערכות היחסים במשפחה.

איך מאבחנים SMD?

הפרעת ויסות חושי מוכרת בסיווג האבחוני של בריאות הנפש והפרעות התפתחותיות בילדות ובגיל הרך (DC: 0-3R), אך אינה מסווגת כהפרעה נפשית בב-ICD-10 או ב-DSM-5.

במבט אבחוני ראשון, הם יכולים להראות כבעלי עיכוב התפתחותי, אולם אין זה בהכרח המצב.

מומלץ לפגוש רופא ילדים, שביכולתו לאבחן ולהעריך את הטיפול המתאים. 

חשוב לציין כי למרות ש- SMD בהחלט משפיעה על כישורי השמיעה, הראייה והמוטוריקה ועל היכולת עיבוד המידע של הילד, היא אינה נחשבת, נכון להיום, למוגבלות שנכנסת תחת המטריה של צרכים מיוחדים.  

הגדרה זו מאפשרת לילד זכאות לתנאי חינוך מיוחד, כמו הקלות במבחנים, חונכות ושירותים נלווים.

מה גורם להפרעת ויסות חושי?

מחקרים ראשוניים מצביעים על כך שהפרעת ויסות חושי נוטה לעבור בתורשה.

אם זה נכון, יתכן שהמאפיינים הגנטיים של SMD (שלא זוהו עדיין) מקודדים לחומר הגנטי של הילד.

בנוסף, נמצא קשר בין ההפרעה אצל ילדים לבין סיבוכים לפני הלידה ובהריון של האם.

לבסוף, קיימת השערה שגורמים סביבתיים עשויים להיות מעורבים.

מה הקשר בין SPD לבין הפרעה על הספקטרום האוטיסטי?

ידוע שאוטיזם מתקשר עם הפרעות שונות בעיבוד החושי.

האם ילד שסובל מ-SPD יכול להיות מאובחן גם כמתמודד על הרצף האוטיסטי?

אנחנו יודעים היום שהפרעה בעיבוד החושי (SPD) היא הפרעה עצמאית, נפרדת מאוטיזם.

קיימים הבדלים במבנים המוחיים, נוירולוגיים, בין ילדים שסובלים מאוטיזם לבין ילדים שסובלים מהפרעה בעיבוד החושי.

 ילד יכול להיות מאובחן עם הפרעה בעיבוד החושי בלבד, ולא עם אוטיזם, ולהפך.

מחקר שבחן צעירים השסובלים מתסמונת טורט העלה כי קיים קשר בין רגישות יתר חושית לבין טיקים.שמאפיינים את הסינדרום.

טיקים מופיעים בשכיחות גבוהה באוטיזם. 

מה הקשר בין SPD ל-ADHD?

הפרעת קשב וריכוז מקשה על ילדים (ומתבגרים ומבוגרים) רבים לווסת רגשות והתנהגויות, אפילו באתגרים שנראים די פשוטים לאחרים.

כאשר ילדים הסובלים מהפרעת קשב וריכוז חווים עוררות-יתר, הם מתקשים להתמקד כאשר גורמים סביבתיים או תחושות פנימיות מציפות את תודעתם.

קשה להם גם "להחליף הילוך" ביעילות ובמהירות, מבחינת הפעילות בה הם מעורבים.

כאשר מתרחש אירוע בלתי צפוי, קשה להם הרבה יותר לפענח גירויים חדשים ולהסתגל לשינויים בסביבה, מה שמגביר אף יותר את תחושת ההצפה. 

המחקר מלמד אותנו שילדים הסובלים מ-ADHD מתקשים יותר לווסת את תגובותיהם הרגשיות ולעבד קלט חושי בהשוואה למבוגרים.

תסמינים נפוצים של עומס חושי כוללים:

• בעיות מיקוד וקשב.

• אי שקט.

• נטייה מוגברת לדאגנות.

• עצבנות קיצונית ותסיסה.

• התקפי חרדה.

• קשיי שינה.

• הימנעות ממקומות ספציפיים, כמו המטבח או האמבטיה.

טראומה 

מחקר מ-2023 בדק אוכלוסייה של ילדים ישראלים בתקופת מבצע "שומר חומות".

המחקר מצא כי ציון גבוה בשאלון של תגובתיות חושית גבוה (High sensory responsiveness) קשור בתסמיני טראומה.

עוד נמצא כי הסיכון לפתח תסמיני טראומה הוכפל עבור כל עלייה בציון תגובתיות חושית גבוהה. לא נמצא קשר עבור תגובתיות חושית נמוכה.

קשר ל-HSP 

המושג ״אנשים רגישים מאוד״ (HSP) פותח ע״י הפסיכולוגית איליין ארון בכדי לתאר אנשים המציגים רגישות בולטת לגירויים שונים.

להערכת ארון, משהו כמו 15-20% מהאנשים הם רגישים מאוד.

לתיאור חווייתם של אנשים כאלה, חוקרים משתמשים לעתים קרובות במונח ״רגישות בעיבוד חושי״, אך בעוד שהדבר אינו מופיע כאבחנה ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות), המדריך כולל כידוע הפרעה בעיבוד חושי (SPD), שעשויה להיחוות ע״י חלק מהאנשים הרגישים מאוד.

טיפול ב-SPD וב-SMD

חשוב להעניק להפרעות בעיבוד ובוויסות החושי מענה טיפולי הולם, וכמו תמיד כשמדובר בילדים - טיפול מוקדם יותר הינו יעיל יותר.

לרוב, הטיפול יערב גם התמודדות עם קושי בוויסות רגשי לסוגיו, כולל הדרכת הורים וטיפול פסיכולוגי רגשי ישיר עם הילד שמתמודד עם SPD / SMD, בכמה גישות טיפוליות.

הטיפול מנסה להתאים את סביבת הילד לצרכיו הייחודיים, אך תוך כדי יחתור לקדם את יכולת העיבוד החושי של הילד בעזרת אסטרטגיות חושיות ואסטרטגיות ריכוז והתמקדות.

עיבוד חושי איננו גזרת גורל ואינו מצביע בהכרח על התפתחותה של הפרעת קשב עתידית.

בעזרת טיפול מתאים ובשלב מוקדם - יוכל הילד לפתח אסטרטגיות התמודדות עם תחושותיו הייחודיות, ולתפקד בצורה שגרתית בחייו.

הורים יקרים, אם אתם מרגישים צורך להתייעץ,

חשוב לציין: אנו עובדים עם ילדים מגיל 4 ומעלה.

עבור ילדים צעירים יותר ההמלצה שלנו

היא לפנות לתחנה להתפתחות הילד

במידת הצורך תוכלו להיפגש עם מטפלת ילדים מומחית בתל אביב,

בירושלים, הרצליה, חיפה, באר שבע ובקליניקות של מכון טמיר בכל הארץ.

מקורות:

Charny S, Cao G, Gafter L, Bar-Shalita T, Lahav Y. Sensory modulation and trauma-related symptoms during rocket attacks. Eur J Psychotraumatol. 2023;14(2):2213110. doi: 10.1080/20008066.2023.2213110. PMID: 37227216; PMCID: PMC10215018.

Kong M, Moreno MA. Sensory Processing in Children. JAMA Pediatr. 2018;172(12):1208. doi:10.1001/jamapediatrics.2018.3774

Lane, S. J., & Reynolds, S. (2019). Sensory Over-Responsivity as an Added Dimension in ADHD. Frontiers in integrative neuroscience, 13, 40. https://doi.org/10.3389/fnint.2019.00040

Subtypes of SPD (2021). In  STAR Institute for Sensory Processing.  https://sensoryhealth.org/basic/subtypes-of-spd

Smitha Bhandari, MD (2021).  Sensory Processing Disorder. In WebMD: https://www.webmd.com/children/sensory-processing-disorder