פסיכולוגים ומטפלים ערבים מומלצים

פסיכותרפיה / CBT / טיפול פסיכולוגי בערבית

אין מספיק פסיכולוגים קליניים ערבים בישראל, לילדים, לנוער ולמבוגרים. 

על מנת להתמודד עם האתגר, חיפשנו את המומחים הכי טובים שמציעים טיפול נפשי בשפה הערבית וכיום ניתן לפגוש בקליניקות העמיתות של מכון טמיר מטפלים מנוסים מאוד לטיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה בערבית -  בחיפה, כפרי המשולש שפרעם, בגליל, כרמיאל, נצרת והצפון.

מכון טמיר הוקם עם הרבה חשיבה חברתית.

חשוב לנו לתת לציבור טיפול רגיש-תרבות, שלוקח בחשבון את ההבדלים הכי דקים, גם אם באים לייעוץ של פגישה אחת או שתיים, גם אם מדובר על טיפול CBT קצר וממוקד בבעיה (כמו דיכאון, מחשבות ו-OCD, פחדים או חרדות) וגם אם מתחילים טיפול ארוך בבעיה יותר מורכבת. המכון מציע גם טיפול פסיכולוגי לילדים, טיפול רגשי והדרכת הורים. 

מהיכן אתם?

פסיכולוגים ערבים מומלצים בקליניקות העמיתות בחיפה <

פסיכולוגים ערבים מומלצים בקליניקות העמיתות בכרמיאל ובצפון <

פסיכולוגים ערבים מומלצים בשפרעם <

צרו עמנו קשר לתיאום מפגש היכרות

1800-509-809

מטפלות הקליניקות העמיתות בצפון

רולה חילו-דביאת, פסיכולוגית קלינית בחיפה

דועא אברהים, עו"ס קלינית בצפון

נסרין עאלם זידאן, פסיכולוגית קלינית מומחית בשפרעם - מטפלת בילדים בני 6, בני נוער ומבוגרים

המדינה משקיעה 6,000,000 ש"ח בהכשרת פסיכולוגים דוברי ערבית - דה מרקר <

ראיון עם ד"ר רוני סרור, פסיכולוג ערבי, מומחה בפסיכולוגיה קלינית וחינוכית <

למה חסרים פסיכולוגים קליניים דוברי ערבית?

כתבה מתוך "כאן חדשות", שופכת אור על הקשיים של בני ובנות קבוצות מיעוט בחברה הישראלית לבחור בלימודי פסיכולוגיה כמסלול קריירה: 

מאפיינים של פסיכותרפיה בחברה הערבית

בשנים האחרונות ניכרת עלייה בפנייה של מטופלים ערבים בגילאים שונים לטיפול. בד בבד ניכרים הבדלים ומאפיינים שמייחדים את האוכלוסייה הערבית. טיפול נפשי צריך לכלול בתוכו התייחסות לפרט ולהקשר החברתי, התרבותי והפוליטי בו הוא חי. עקרונות הטיפול, והטיפול הדינמי בפרט, צמחו והתפתחו במערב. טיפול זה שם במרכז את ערך האינדיבידואליזם כערך מרכזי. החברה הערבית מאופיינת בהיותה חברה קולקטיבית,  שמעניקה חשיבות רבה להשתייכות ולשמירה על המסורת המשפחתית כערך עליון.

יש לציין, שהחברה הערבית עוברת שינוי בהקשר הזה. אך יחד עם זאת, היא עדיין שומרת על ערכים שמקדשים את המשפחה, בעיקר באמצעות הקפדה על שמירת ענייני וקשיי המשפחה בתוכה ומעבירה מסר לפרטיה שהם חייבים לשמור נאמנות לסודיות זו.  בדרך כלל החברה הערבית מתאפיינת גם בקשיי נפרדות ביחסים בין הילדים וההורים, כך שמצופה מהילדים לרצות את הוריהם, לציית לרצונות שלהם, ולהיזהר מהבעת כעס, תוקפנות ומאוויים אישיים. הבעת רצון נפרד יכולה להיחוות כחוסר נימוס ואי הכרת תודה.

לערכים אלו צדדים חיוביים בחיי הנפש ומשרתים כמקור לאחדות משפחתית. מאידך, הם עלולים לחסום את היכולת לבנות חיים עצמאיים ונפרדים, אשר בבסיסם מחייבים יכולת לראות ולהביע גם נקודות ומקומות של שוני בתוך היחסים. לפיכך, הפנייה לטיפול שמתייחס לסוגיות אלו נחשב כבגידה בערכי במשפחה ובדרך כלל מציף רגשות אשמה. הרבה פעמים המטופלים מהמגזר הערבי פונים בסוד לטיפול, מה שמצד אחד מחזיק את המרחב שלהם, אך גם מגביר את רגשי האשמה, ולפעמים מהווה כמקור של חרדה. הסטיגמה סביב משמעות הטיפול בכלל, ובחברה הערבית בפרט, מהווה מחסום בפני הפנייה לטיפול ולהמשכו. יש פחד מתיוגם של חברי הקהילה, בפני עצמם ובפני הזולת, כ"משוגעים" ו"כסובלים מחולי נפשי חמור שעלול לפגוע במוניטין שלהם ושל המשפחה".

פנייה לפסיכותרפיה - כוח או חולשה?

פנייה לטיפול נחשבת הרבה פעמים כמקור לחולשה או כחוסר אמון דתי בגורל וברצון האל (לאנשים דתיים), במיוחד אם הפונה הוא גבר. כשמדובר במטפלת אישה, ניכר לעיתים קושי משמעותי מצד הגבר להיחשף ולקבל את סמכותה  (על אף שבאופן כללי המטופל הערבי מייחס סמכות רבה למטפל, כוח ומקצועיות.  דבר זה בולט בפאסיביות שמאפיינת הרבה מהמטופלים שמצפים שהתהליך הטיפולי יתרחש "מבחוץ" וידרוש פחות מאמץ מצדם. מושג "התהליך" הוא מורכב בהקשר הזה, כאשר בדרך כלל יש ציפייה של המטופל לתהליך קצר מאוד ו'מאגי'.

ההזמנה הפתוחה לאסוציאציות ומחשבות חופשיות עלולה להיות מוזרה ומפחידה עבור המטופל. האוכלוסייה הערבית חיה גם בתוך הקשר חברתי מורכב שבו הרבה פעמים הם מרגישים שהם צריכים לקבל את הסמכות ולהיות מרצים (please) בשל היותם מיעוט במדינה. סוגיה זו עלולה  לגרום אף היא לקושי במתן אמון במטפלים בכלל ובמטפלים שאינם מהמגזר הערבי בפרט.  

המסגרת הטיפולית

השמירה על  המסגרת הטיפולית והמערך הטיפולי בטיפול בחברה הערבית היא סוגיה מאתגרת ומורכבת מאוד.  בדרך כלל יש קושי השמירה על הזמן הקבוע של בטיפול, משך הפגישה, הודעה על ביטולים ועל איחורים. לפעמים זה קשור בדינמיקה הטיפולית וביחסי ההעברה. יחד עם זאת, יש לתת את הדעת שבדרך כלל בחברה הערבית, יש פחות שמירה על דיוק בזמנים ובהבנת השלכותיו על הזולת. בהקשר זה יש חשיבות רבה להסביר למטופל בבהירות על המשמעות של הזמן בטיפול, ויש להיזהר מפרשנויות שעלולות להיות לא מדויקות ופוגעניות. גם בנוגע התשלום ולגביית כסף עבור הטיפול מופיעים לעתים קשיים שקשורים למצב האקונומי בישראל, לאפשרויות התעסוקה ולאחוזי העוני בכלל, אך בחברה הערבית במדינה בפרט, מה שעלול להוות מחסום להתקיימות הטיפול ולהמשכיותו. סוגיית הדת מהווה, לעתים, גורם שמתכתב עם תכני הטיפול ולא מתנגש איתו בהכרח. יחד עם זאת, עולים קשיים אצל מטופלים דתיים, כאמור, סביב עצם הפנייה לטיפול ומשמעותה, המפגש עם מטפל/ת מהמין השני, שיח על נושאים רגישים כמו מיניות ויצרים והבנת המקורות והמשמעות של הקשיים הללו.

כתבה: דועא אברהים,

עו"ס קלינית ופסיכותרפיסטית

בקליניקה עמיתה של מכון טמיר בכרמיאל- צפון הארץ

משבר בבריאות הנפש במגזר הערבי <

מחסור בפסיכולוגים ערבים <

28% מהסובלים מבריונות ברשת - ערבים <

פרויקט להנגשת מיינדפולנס בערבית <

רולה חילו-דביאת, פסיכולוגית קלינית בחיפה 

טיפול cbt בדיכאון  علاج الاكتئاب

الرهاب الاجتماعي 

الوسواس القهري ocd

الخوف / الفوبيا 

כתבה: עביר מאגד עבד אלחלים