מה זה דפרסונליזציה? Depersonalization Disorder וטראומה

דרג פריט זה
(30 הצבעות)
דה-פרסונליזציה דה-פרסונליזציה

 

דפרסונליזציה ודראליזציה

/ depersonalization

(derealization disorder (DPDR

כתיבה:

סמדר שטינברג, MA, בביליותרפיסטית

זוכת פרס ספיר

וצוות מכון טמיר

 

 

עריכה:  

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

המאמר נכתב ע״י איתן טמיר, MA, ראש מכון טמיר;

טמיר כתב ופרסם על טיפול פסיכולוגי בטראומה בספרות המקצועית,

וחקר טיפול בטראומה עם פרופ׳ אלי זומר מאונ׳ חיפה,

פרופ׳ ברט ליץ ופרופ׳ שירה מגן

מהמכון האמריקאי לטיפול בטראומה בבוסטון;

כתב במשותף פרק בספר 

בריאות הנפש בצל הטרור: הניסיון הישראלי;

הנחה אנשי מקצוע במשך שנים רבות בנושא פסיכוטראומה

במסגרת עמותת נט״ל (נפגעי טראומה לאומית בישראל);

ניהל את ער״ן בחיפה;

לימד בקורס להכשרת קב״נים;

הדריך מודיעי נפגעים בצה״ל;

והציג בכנסים מקצועיים על טראומה נפשית בישראל ובחו״ל

  

עריכה אחרונה:

17 לספטמבר 2020 ☑️


  

 

 

מהי דה-פרסונליזציה (Depersonalization)?

דה-פרסונליזציה היא ביטוי של הפרעה דיסוציאטיבית.

החוויה העיקרית המאפיינת אותה היא ניתוק מהגוף ותחושה של מבט חיצוני עליו. הדבר דומה לצפייה בסרט, שהאדם החווה דה-פרסונליזציה הוא הגיבור בו.

למעשה, זהו מנגנון הגנה דיסוציאטיבי של הנפש מפני עוצמות גבוהות של חרדה וכאב נפשי שאינם ניתנים לעיכול בדרך אדפטיבית יותר. תגובה כזו, של ניתוק מוחלט מהעצמי והתבוננות בו ממרחק, נצפית בדרך כלל בעקבות התעללות, טראומה מורכבת, או התנסות בחוויה טראומטית מסכנת חיים - כמו אונס, פגיעה מינית, הלם קרב, או תאונת דרכים קשה.

ההפרעה פורצת, במרבית המקרים במהלך גיל ההתבגרות או הבגרות הצעירה.  

 

דה-ראליזציה, לעומת זאת, היא תחושת ניתוק של האדם מן העולם, כלומר, לתחושה לפיה העולם אינו מרגיש אמיתי.

הסימפטומים המעורבים בהפרעת דה-ריאליזציה כוללים:

  • תחושה שהעולם אינו לגמרי אמיתי.
  • ראיית המציאות כשטוחה, משעממת או אפרורית.
  • ראייה עולם מצומצמת וצרה.
  • תחושה שדברים לא אמיתיים סביב האדם.

Complex PTSD 

 

איך דה-פרסונליזציה מרגישה?

  • במצב של דה-פרסונליזציה העולם המציאותי נחווה במנותק, כאילו קיים בינך ובינו מסך של זכוכית. פגיעה באחידות של תחושת העצמי. התפיסה והחוויה הסוביקטיבית שלך את עצמך אינה תואמת את הזכרונות שיש לך על עצמי. יש חוסר רציפות בין התפיסה הנוכחית לבין תחושת המודעות והזכרון של תחושת העצמי הרגילה, של איך שאתה רגיל להרגיש.
  • דה-פרסונליזציה מתבטאת גם בתחושה שונה של הזמן. אתה עלול להבחין בפערים, למשל שאירועים שהתרחשו בפועל בזמן האחרון קרו לפני הרבה זמן.
  • למרות שבוחן המציאות תקין ובהחלט לא מדובר על מצב פסיכוטי , קיימת תחושה פנימית של פחד מאובדן השפיות. ההרגשה מאוד מבלבלת ומפחידה ורבים מתארים אותו כמו שום דבר שחוו אי פעם, מה שמעצים את החשש משיגעון והתמוטטות נפשית.
  • עיוותים בראייה - ייתכנו מראות מעוותים - גדולים או קטנים יותר מגודלם המציאותי - ראייה חדה מדי, או מטושטשת מדי.
  • ככל שהחרדה והלחץ גבוהים יותר, ההפרעה עצמתית יותר

 

PTSD Post Traumatic Stress Disorder

 

איך דה-פרסונליזציה קשורה בחרדה ואיך היא פוגעת בחיים?

במצב של דה-פרסונליזציה, קיימת התמודדות עם חרדה עצומה וקשה שמקבלת ביטויים חלופיים, הגנתיים.

חשוב לשים לב, שלא תמיד האדם שחש דה-פרסונליזציה לעתים תכופות מתאר חוויה קשה של מצוקה, אלא מודע לקיומם של כל יתר הסימפטומים. המתמודדים ידווחו בדרך כלל על איברים רדומים או מעוותים ותחושה עמומה באיברי הגוף השונים.

פעמים רבות, האדם ידווח שהוא מרגיש כמו בתוך חלום. הוא יתקשה לעיתים לשלוט על הדיבור באופן רצוני ויפגין בדרך כלל רמות נמוכות של ערנות ומודעות לנעשה סביבו והוא ייראה מהצד כמי שנמצא בתוך חלום בהקיץ.

סימפטום מרכזי וחשוב הוא ריחוק רגשי מאנשים בסביבה הקרובה.

במקרים קיצוניים שאינם מטופלים, חוויית הדה-פרסונליזציה היא כה ממושכת עד שהיא גורמת לקושי או ממש לחוסר יכולת לתפקד ביום יום, לקיים קשרים חברתיים או לבצע מטלות הכרחיות בעבודה.

Depersonalization Symptons

 

הפרעת דה-פרסונליזציה ועוררות גופנית

הפרעת דה פרסונליזציה, או בשמה השני "הפרעת נתק מהעצמי", היא הפרעה שבה האדם כמעט שאינו מסוגל לחוות את עצמו או את רגשותיו, עד כדי חוסר חיוניות והיעדר ספונטניות רגשית.

הפרעה זו לא נחקרה דיה בעבר, אך לאחרונה בדקה קבוצת חוקרים את התגובות לגירוי ויזואלי רגשי, על מנת לזהות את התהליך הנוירואנטומי של עיבוד רגשי בהפרעה זו.

המחקר בדק את השפעת הגירוי על המוח, כמו גם על מדדים של מערכת העצבים האוטונומית (באמצעות מדידת תגובת העור), לפני ולאחר קבלת טיפול תרופתי. 

התוצאות הראו כי בקרב הסובלים מההפרעה ישנה תגובה פסיכופיזיולוגית מוחלשת לגירוי רגשי, ביחס לקבוצת הביקורת של אנשים שאינם סובלים מדה פרסונליזציה.

גם כשהראו לנבדקים גירוי נייטרלי מבחינה רגשית, הם הגיבו בצורה פחותה. הבדלים אלה נמצאו הן בסריקות המוחיות והן בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית.

דפרסונליזציה בתקופת הקורונה

או - איזה יום היום?

עבור חלק מצומצם מאיתנו, מגיפת הקורונה נחוותה כהרבה יותר מתקופה מלחיצה - היא הייתה טראומטית.

והמציאות אכן מהווה קרקע פוריה למופעים של תסמיני טראומה:

מחלה בנגיף עצמו, סכנה בכל פעם שמגיעים לעבודה או קופצים לסופר, חברים או בני משפחה שנפטרו, יציאה לחל"ת כפוי, פיטורים או אובדן הכנסות של עצמאים, וכן, אולי בפעם הראשונה בחיים אתם מקבלים חבילת מזון ליד הדלת מאזרחים טובי לב. 

מה הקשר לדפרסונליזציה?

אליסון הולמן ורוקסן כהן סילבר מאוניברסיטת קליפורניה חקרו את תפיסת הזמן בקרב מתמודדים עם טראומות שונות, כמו ותיקי מלחמת וייטנאם, קורבנות של גילוי עריות ופגיעה מינית, מקרי שוד ואונס ועוד. המחקר שלהם מלמד כי מי שסבלו מרמות הפגיעה הגבוהות ביותר חוו לעיתים "דיסאינטגרציה זמנית" - הזמן בו הם חוו את הטראומה הרגיש כאילו מנותק מהעבר ומהעתיד ותחושת ההמשכיות ורצף הזמן נעלמה.

זהו תסמין חשוב של דפרסונליזציה בהקשר של טראומה, שרלוונטי מאוד להתמודדות עם הקורונה. 

 

 

מה חשוב לדעת על טיפול בדה-פרסונליזציה?

החוויה המתעתעת והמבלבלת של מתמודדים עם דה-פרסונליזציה מחייבת טיפול נפשי עם אנשי מקצוע מומחים ומנוסים בתחום הטראומה והדיסוציאציה, שאלה שכדאי לברר כאשר פונים לפסיכותרפיה.

לקראת הטיפול, כמה דברים: 

  • קודם כל, חשוב להכיר ולתקף את הנורמליות: ההתמודדות עם ההפרעה מעלה ספקות עצמיים לגבי מידת השפיות שלנו, ויחד עם מידה של בושה, אנחנו עלולים להיכנס למעגל בעייתי של האשמה עצמית וגינוי עצמי.
  • אתגר שני הוא לעשות מאמץ מודע לקבל את המצב, את הרגע הנוכחי, ולהבין שאתם רוצים שינוי.  
  • שינוי מרכזי, למשל, יהיה ליצור יחסים רגשיים עם אחרים. מערכת יחסים כזו דורשת מאיתנו התקרבות, חמלה, איכפתיות, התאהבות ואהבה.
  • אם אתם מעשנים קנאביס באופן יומיומי, כלומר סובלים מהתמכרות לגראס,  או משתמשים בתדירות גבוהה בחומרים פסיכואקטיביים אחרים, חשוב לעצור את השימוש, או לפחות להתייעץ עם המטפל. השימוש בחומרים תורם וקשור להפרעות נתק. 

  

טיפול תרופתי

אין טיפול תרופתי ספציפי שפותח ייחודית לטיפול בהפרעה, אבל זה לא אומר שאין מענה תרופתי פסיכיאטרי אחר שמשפר את המצב.

טיפול כזה דורש ייעוץ ומעקב צמוד עם פסיכיאטר טוב, או לפחות עם רופא משפחה, ולשתף את המטפל בפסיכותרפיה בשיחות, בין אם מדובר על טיפול פנים אל פנים ובין אם בטיפול פסיכולוגי באינטרנט.

 

 

 

 

קראו:

דה-פרסונליזציה ושחיקה נפשית

הפרעות דיסוציאציה <

 

 

 

מקורות:

 

American Psychiatric Association. Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition. Arlington, VA: American Psychiatric Press Inc.; 2013

 

.

Gentile, J. P., Snyder, M., & Marie Gillig, P. (2014). STRESS AND TRAUMA: Psychotherapy and Pharmacotherapy for Depersonalization/Derealization Disorder. Innovations in Clinical Neuroscience, 11(7-8), 37–41

 

 

Holman, E. A., & Silver, R. C. (1998). Getting "stuck" in the past: Temporal orientation and coping with trauma. Journal of Personality and Social Psychology, 74(5), 1146–1163

 

 

 

 

Hunter EC. Cognitive-behaviour therapy for depersonalisation disorder: An open study. Behav Res Ther 2005 Sep; 43:1121-30

 

 

Kolev, O. I., Georgieva-Zhostova, S. O., & Berthoz, A. (2014). Anxiety Changes Depersonalization and Derealization Symptoms in Vestibular Patients. Behavioural Neurology, 2014, 847054

 

 

Medford, N., Sierra, M., Stringaris, A., Giampietro, V., Brammer, M. J., & David, A. S. (2016). Emotional Experience and Awareness of Self: Functional MRI Studies of Depersonalization Disorder. Frontiers in Psychology, 7, 432

 

 

Michal, M., Koechel, A., Canterino, M., Adler, J., Reiner, I., Vossel, G., … Gamer, M. (2013). Depersonalization Disorder: Disconnection of Cognitive Evaluation from Autonomic Responses to Emotional Stimuli. PLoS ONE, 8(9), e74331

 

 

Sadock BJ, Sadock VA. Kaplan and Sadock’s Comprehensive Book of Psychiatry, Seventh Edition. Philadelphia, PA: Lippincott. Williams and Wilkins; 2000

 

 

Simeon D. Depersonalization disorder: a contemporary overview. GNS Drugs. 2004;18:343–354

 

 

Somer, E., Amos-Williams, T., & Stein, D. J. (2013). Evidence-based treatment for Depersonalisation-derealisation Disorder (DPRD). BMC Psychology, 1(1), 20

 

 

West, C. P., Dyrbye, L. N., Sloan, J. A., & Shanafelt, T. D. (2009). Single Item Measures of Emotional Exhaustion and Depersonalization Are Useful for Assessing Burnout in Medical Professionals. Journal of General Internal Medicine, 24(12), 1318–1321

 

 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%A2%D7%AA_%D7%93%D7%94-%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95%D7%A0%D7%9C%D7%99%D7%96%D7%A6%D7%99%D7%94

 

 

http://www.psy-ed.com/wpblog/mental-disorders/depersonalization-disorder/

 

 

http://www.dpmanual.com/about/depersonalization-symptoms-the-5-most-common/ 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020