מה זה דפרסונליזציה? Depersonalization Disorder וטראומה

דפרסונליזציה

דפרסונליזציה

    

 

מהי דה-פרסונליזציה (Depersonalization)?

 

דה-פרסונליזציה היא ביטוי של הפרעה דיסוציאטיבית. 

היא מתאפיינת בניתוק מהגוף ותחושה של מבט חיצוני עליו, כמו בסרט.

פסיכולוגית, ההתייחסות לתופעה היא כאל מנגנון הגנה דיסוציאטיבי שמסייע לנפש לשאת חרדה ומצוקה בעוצמה גבוהה במיוחד.

דה-פרסונליזציה נצפית בד"כ בעקבות התעללות, טראומה מורכבת, או התנסות בחוויה טראומטית מסכנת חיים - כמו אונס, פגיעה מינית, הלם קרב, תאונת דרכים קשה ועוד.

ההפרעה פורצת, במרבית המקרים במהלך גיל ההתבגרות או הבגרות הצעירה.

דה-פרסונליזציה מוכרת בעולם הרפואי גם בשם אוטוסקופיה (Autoscopy)

 

 

מהי השכיחות של דה-פרסונליזציה?

 

מסקירת מחקרים מ-2023 עולה כי שכיחות ההפרעה באוכלוסיה הכללית היא בין 0% ל-1.9%, 5-20% אצל מטופלים בבריאות הנפש ו-17.5-41.9% בקרב מאושפזים.

במחקרים על מטופלים עם הפרעות ספציפיות, שיעורי השכיחות משתנים:

התמכרויות 1.8-5.9%, הפרעות חרדה 3.3-20.2%, הפרעות דיסוציאטיביות אחרות 3.7-20.4%, סכיזופרניה 16.3%, הפרעת אישיות גבולית 17% ודיכאון 50%.

השכיחות הגבוהה ביותר נמצאה אצל מי שחוו התעללות בין אישית 25-53.8%.

 

 

דה-ראליזציה, התופעה הצמודה אבחונית לדפרסונליזציה, היא תחושת ניתוק של האדם מן העולם, כלומר, לתחושה לפיה העולם אינו מרגיש אמיתי.

 

הסימפטומים המעורבים בהפרעת דראליזציה כוללים:

 

  • תחושה שהעולם אינו לגמרי אמיתי.

  • ראיית המציאות כשטוחה, משעממת או אפרורית.

  • ראייה עולם מצומצמת וצרה.

  • תחושה שדברים לא אמיתיים סביב האדם. 

 

מחקרים קליניים מלמדים כי גיל ההופעה הממוצע של הפרעת דפרסונליזציה הוא 16, וכי מבוגרים שסובלים מדפרסונליזציה שהחלה בגיל מוקדם יש בדרך כלל רמות חמורות יותר של ההפרעה.

 

 

איך דה-פרסונליזציה מרגישה?

 

  • במצב של דה-פרסונליזציה העולם המציאותי נחווה במנותק, כאילו קיים בינך ובינו מסך של זכוכית. פגיעה באחידות של תחושת העצמי. התפיסה והחוויה הסוביקטיבית שלך את עצמך אינה תואמת את הזכרונות שיש לך על עצמי. יש חוסר רציפות בין התפיסה הנוכחית לבין תחושת המודעות והזכרון של תחושת העצמי הרגילה, של איך שאתה רגיל להרגיש.

  • דה-פרסונליזציה מתבטאת גם בתחושה שונה של הזמן. אתה עלול להבחין בפערים, למשל שאירועים שהתרחשו בפועל בזמן האחרון קרו לפני הרבה זמן.

  • למרות שבוחן המציאות תקין ובהחלט לא מדובר על מצב פסיכוטי, קיימת תחושה פנימית של פחד מאובדן השפיות. ההרגשה מאוד מבלבלת ומפחידה ורבים מתארים אותו כמו שום דבר שחוו אי פעם, מה שמעצים את החשש משיגעון והתמוטטות נפשית.

  • עיוותים בראייה - ייתכנו מראות מעוותים - גדולים או קטנים יותר מגודלם המציאותי - ראייה חדה מדי, או מטושטשת מדי.

  • ככל שהחרדה והלחץ גבוהים יותר, ההפרעה עצמתית יותר

 

 

״הייתה שם התעללות נפשית ופיזית שאני סוחבת עד היום.

זה הביא אותי למצב שנכנסתי למצב טיסה,

עשיתי את מה שהייתי צריכה לעשות על אוטומט

כדי לא להתמודד עם מה שאני עוברת, רק כדי לשרוד.

הייתי ממש בניתוק מהגוף שלי כדי לשרוד

את החודשים האלה של הקורס״.

 

-- כרמל בין, צימר בסדרה ״המפקדת״

של ׳כאן׳. מתוך Ynet לאשה, 23.4.21

 

 

איך דה-פרסונליזציה קשורה בחרדה ואיך היא פוגעת בחיים? 

 

במצב של דה-פרסונליזציה, קיימת התמודדות עם חרדה עצומה וקשה שמקבלת ביטויים חלופיים, הגנתיים.

חשוב לשים לב, שלא תמיד האדם שחש דה-פרסונליזציה לעתים תכופות מתאר חוויה קשה של מצוקה, אלא מודע לקיומם של כל יתר הסימפטומים. המתמודדים ידווחו בדרך כלל על איברים רדומים או מעוותים ותחושה עמומה באיברי הגוף השונים.

 

פעמים רבות, האדם ידווח שהוא מרגיש כמו בתוך חלום. הוא יתקשה לעיתים לשלוט על הדיבור באופן רצוני ויפגין בדרך כלל רמות נמוכות של ערנות ומודעות לנעשה סביבו והוא ייראה מהצד כמי שנמצא בתוך חלום בהקיץ.

סימפטום מרכזי וחשוב הוא ריחוק רגשי מאנשים בסביבה הקרובה.

במקרים קיצוניים שאינם מטופלים, חוויית הדה-פרסונליזציה היא כה ממושכת עד שהיא גורמת לקושי או ממש לחוסר יכולת לתפקד ביום יום, לקיים קשרים חברתיים או לבצע מטלות הכרחיות בעבודה.

 

ליה רינג MSW מטפלת אישית וזוגית בפתח תקווה מכון טמיר

ליה רינג, MSW,  מטפלת מומחית בטראומה בפתח תקווה

 

 

הפרעת דה-פרסונליזציה ועוררות גופנית

 

הפרעת דה פרסונליזציה, או בשמה השני "הפרעת נתק מהעצמי", היא הפרעה שבה האדם כמעט שאינו מסוגל לחוות את עצמו או את רגשותיו, עד כדי חוסר חיוניות והיעדר ספונטניות רגשית.

 

הפרעה זו לא נחקרה דיה בעבר, אך לאחרונה בדקה קבוצת חוקרים את התגובות לגירוי ויזואלי רגשי, על מנת לזהות את התהליך הנוירואנטומי של עיבוד רגשי בהפרעה זו.

המחקר בדק את השפעת הגירוי על המוח, כמו גם על מדדים של מערכת העצבים האוטונומית (באמצעות מדידת תגובת העור), לפני ולאחר קבלת טיפול תרופתי. 

התוצאות הראו כי בקרב הסובלים מההפרעה ישנה תגובה פסיכופיזיולוגית מוחלשת לגירוי רגשי, ביחס לקבוצת הביקורת של אנשים שאינם סובלים מדה פרסונליזציה.

גם כשהראו לנבדקים גירוי נייטרלי מבחינה רגשית, הם הגיבו בצורה פחותה. הבדלים אלה נמצאו הן בסריקות המוחיות והן בתגובה של מערכת העצבים האוטונומית.

 

כיוון שדפרסונליזציה קשורה מטבעה לגוף, חוקרים הסתקרנו לגבי השפעת טיפול בתנועה (בדגש על ריקוד) על הפחתה בתסמיני ההפרעה. 

במחקר מ-2023 הושוו שתי מטלות מקוונות על אוכלוסייה בריאה והן על סובלות מדפרסונליזציה:

האחת שמה דגש על מודעות לגוף והשנייה, מטלת ריקוד שמביאה לשיפור הבולטות של אותות גופניים.

 

הממצאים מלמדים כי שתי המשימות הפחיתו את תסמיני ההפרעה, העלו את יכולת האינטרוספקציה ואת המודעות לגוף אך מטלת הריקוד העלתה ממצאים טובים יותר (Millman et al, 2023).

המחקר מעלה כי ניתן לשלב טיפול בריקוד או בתנועה במסגרת טיפול באבחנה כדי לתת מענה למרכיבים קוגניטיביים ספציפיים של מעורבות מודעת עם הגוף.

 

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת במצבים דיסוציאטיביים, חיפה

 

  

מה חשוב לדעת על טיפול בדה-פרסונליזציה?

 

החוויה המתעתעת והמבלבלת של מתמודדים עם דה-פרסונליזציה מחייבת טיפול נפשי עם אנשי מקצוע מומחים ומנוסים בתחום הטראומה והדיסוציאציה, שאלה שכדאי לברר כאשר פונים לפסיכותרפיה.

 

 

לקראת הטיפול, כמה דברים: 

 

  • קודם כל, חשוב להכיר ולתקף את הנורמליות: ההתמודדות עם ההפרעה מעלה ספקות עצמיים לגבי מידת השפיות שלנו, ויחד עם מידה של בושה, אנחנו עלולים להיכנס למעגל בעייתי של האשמה עצמית וגינוי עצמי.

  • אתגר שני הוא לעשות מאמץ מודע לקבל את המצב, את הרגע הנוכחי, ולהבין שאתם רוצים שינוי.  

  • שינוי מרכזי, למשל, יהיה ליצור יחסים רגשיים עם אחרים. מערכת יחסים כזו דורשת מאיתנו התקרבות, חמלה, איכפתיות, התאהבות ואהבה.

  • אם אתם מעשנים קנאביס באופן יומיומי, כלומר סובלים מהתמכרות לגראס,  או משתמשים בתדירות גבוהה בחומרים פסיכואקטיביים אחרים, חשוב לעצור את השימוש, או לפחות להתייעץ עם המטפל. השימוש בחומרים תורם וקשור להפרעות נתק. 

 

 

טיפול תרופתי

 

אין טיפול תרופתי ספציפי שפותח ייחודית לטיפול בהפרעה, אבל זה לא אומר שאין מענה תרופתי פסיכיאטרי אחר שמשפר את המצב.

טיפול כזה דורש ייעוץ ומעקב צמוד עם פסיכיאטר טוב, או לפחות עם רופא משפחה, ולשתף את המטפל בפסיכותרפיה בשיחות, בין אם מדובר על טיפול פנים אל פנים ובין אם בטיפול פסיכולוגי באינטרנט.

 

 

התייעצו איתנו

על התערבות במצב דיסוציאטיבי

   

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

 

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

עדכון אחרון

 

12 בדצמבר 2023


 

  

קריאה נוספת:

 

דה-פרסונליזציה ושחיקה נפשית

דיסוציאציה בשילוב עם חרדות <

הפרעות דיסוציאציה <

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

  

 

מקורות:

 

American Psychiatric Association. (2013). Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders, Fifth Edition. Arlington, VA: American Psychiatric Publishing.

 

Gentile, J. P., Snyder, M., & Marie Gillig, P. (2014). STRESS AND TRAUMA: Psychotherapy and Pharmacotherapy for Depersonalization/Derealization Disorder. Innovations in Clinical Neuroscience, 11(7-8), 37–41

 

Holman, E. A., & Silver, R. C. (1998). Getting "stuck" in the past: Temporal orientation and coping with trauma. Journal of Personality and Social Psychology, 74(5), 1146–1163

 

Hunter, E. C. (2005). Cognitive-behaviour therapy for depersonalisation disorder: An open study. Behaviour Research and Therapy, 43, 1121-1130.

 

Kolev, O. I., Georgieva-Zhostova, S. O., & Berthoz, A. (2014). Anxiety Changes Depersonalization and Derealization Symptoms in Vestibular Patients. Behavioural Neurology, 2014, 847054.

 

Medford, N., Sierra, M., Stringaris, A., Giampietro, V., Brammer, M. J., & David, A. S. (2016). Emotional Experience and Awareness of Self: Functional MRI Studies of Depersonalization Disorder. Frontiers in Psychology, 7, 432

 

Michal, M., Koechel, A., Canterino, M., Adler, J., Reiner, I., Vossel, G., … Gamer, M. (2013). Depersonalization Disorder: Disconnection of Cognitive Evaluation from Autonomic Responses to Emotional Stimuli. PLoS ONE, 8(9), e74331

 

Millman, L. S. M., Hunter, E. C. M., Terhune, D. B., & Orgs, G. (2023). Online structured dance/movement therapy reduces bodily detachment in depersonalization-derealization disorder. Complementary Therapies in Clinical Practice, 51, 101749. doi: 10.1016/j.ctcp.2023.101749. Epub 2023 Mar 30. PMID: 37018935.

 

Sadock BJ, Sadock VA. Kaplan and Sadock’s Comprehensive Book of Psychiatry, Seventh Edition. Philadelphia, PA: Lippincott. Williams and Wilkins; 2000 

 

Simeon D. (2004). Depersonalisation disorder: a contemporary overview. CNS drugs, 18(6), 343–354. https://doi.org/10.2165/00023210-200418060-00002

 

Somer, E., Amos-Williams, T., & Stein, D. J. (2013). Evidence-based treatment for Depersonalisation-derealisation Disorder (DPRD). BMC Psychology, 1(1), 20

 

West, C. P., Dyrbye, L. N., Sloan, J. A., & Shanafelt, T. D. (2009). Single Item Measures of Emotional Exhaustion and Depersonalization Are Useful for Assessing Burnout in Medical Professionals. Journal of General Internal Medicine, 24(12), 1318–1321

 

Yang, J., Millman, L. S. M., David, A. S., & Hunter, E. C. M. (2023). The Prevalence of Depersonalization-Derealization Disorder: A Systematic Review. Journal of Trauma & Dissociation, 24(1), 8-41. https://doi.org/10.1080/15299732.2022.2079796

 

Psy-Ed.com. (n.d.). Depersonalization Disorder. Retrieved June 2023 from https://www.psy-ed.com/wpblog/mental-disorders/depersonalization-disorder/

 

DPManual.com. (n.d.). Depersonalization Symptoms: The 10 Most Common. Retrieved June 2023 from https://www.dpmanual.com/about/depersonalization-symptoms-the-10-most-common/

 

 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024