נזעי חשמל (ECT) | איך זה עובד, עבור מי ומדוע? (2024)

 

 

טיפול בנזעי חשמל (ECT) הוא אחת השיטות הוותיקות והמשפיעות ביותר בתחום הפסיכיאטריה, ולמרות זאת הוא מצליח עדיין לעורר דעות קדומות ורגשות חזקים.

למרות מיתוסים ודימויים קולנועיים שהשפיעו על דעת הקהל, ECT ממשיך להוכיח את יעילותו כטיפול בהפרעות נפשיות קשות, במיוחד במקרים של דיכאון עמיד.

עם שיעור הצלחה מרשים של עד 90%, הטיפול זוכה לתשומת לב מחודשת ומחקרים עדכניים מנסים לפענח את המנגנון המורכב שבבסיסו.

 

המאמר לפניכם מציע מבט על הטיפול בנזעי חשמל, בוחן את ההיסטוריה שלו, את האפקטיביות הקלינית, את מנגנוני הפעולה המשוערים וגם את הסוגיות המוסריות והאתיות הנלוות. כל זאת לצד השוואה עם שיטות טיפול חדשות, כמו גרייה מגנטית, ושאלה לגבי יעילות הטיפול בקרב ילדים ובני נוער.

 

 

אנחנו מעדכנים כל העת במחקרים חדשים. מוזמנים.ות. לקרוא ולהגיב. 

  

 

 

תוכן העניינים

 

 

מהו טיפול בנזעי חשמל (ECT)?

 

ההיסטוריה של טיפול בחשמל

 

למי מתאים הטיפול?

 

סוגים של ECT

 

תופעות לוואי וסיכונים בטיפול בנזעי חשמל

  

איך עובד טיפול ECT? מנגנון הפעולה 

 

ECT לעומת טיפול בגרייה מגנטית: הבדלים ודימיון

  

טיפול בנזעי חשמל בילדים ומתבגרים

 

בעד ונגד טיפול בנזעי חשמל: נקודת מבט מוסרית ואתית

 

 

 

 

מהו טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive therapy)?

 

טיפול בנזעי חשמל (ECT) הוא שיטת טיפול יעילה ביותר במקרים של הפרעות נפשיות מסוימות. 

בגרסתו העכשווית, הטיפול מתבסס על זרמים חשמליים שנשלחים דרך המוח על מנת לגרום לפרכוס מבוקר, שאינו גורם לכאב. 

ההליך מועיל בעיקר לאנשים הסובלים מדיכאון קליני ולעתים קרובות נעשה בו שימוש לטיפול עבור מי שאינם מגיבים לתרופות או לטיפול פסיכולוגי.  

 

 

הסיבות שפסיכיאטר עשוי להציע ECT כטיפול בדיכאון כוללות:

 

• היעדר תגובה לתרופות סטנדרטיות ולטיפול בשיחות.

• הפרעת דיכאון חמורה המפריעה לפעילויות היומיום.

• סירוב לאכול.

• פסיכוזה קשה.

• חוסר יכולת לנוע כרגיל, כמו יציבה נוקשה במקום או תנועתיות חריגה.

   

 

 

ההיסטוריה של טיפול פסיכיאטרי בחשמל

 

ההיסטוריה של טיפול פסיכיאטרי באמצעות חשמל מתחילה בשנות ה-30 של המאה ה-20, כאשר הנוירופסיכיאטר ההונגרי לסלו מדונה הציג אותו לראשונה ב-1935.

בתחילת דרכו, הטיפול גרם לפציעות קשות, כמו עצמות שבורות, עקב היעדר חומרי הרפיה לשרירים.

השיטה צומדה עם דימויים מיתיים על שפיות ושיגעון והופיעה שוב ושוב בסרטים כמו "קן הקוקייה" משנות ה-70 או כטיפול חירום בדמויות מנהיגותיות, כמו יצחק רבין בתקופת ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים (לטענת ההיסטוריון ד"ר אורי מילטשטיין).

  

אולם טיפול ECT רחוק מאוד בימינו מהתיאורים הקולנועיים. הוא מיושם בצורה מבוקרת הרבה יותר, עם שימוש בחומרי הרדמה והרפיה להפחתת הסיכון לפציעה.

זמן ההתאוששות אחרי הטיפול ירד משמעותית, מ-6-8 שעות בעבר ל-10 דקות כיום.

למרות ההתקדמות, פחות מאחוז אחד מהמטופלים המתמודדים עם דיכאון עמיד מקבלים ECT, מה שמדגיש את הצורך בהמשך מחקר והסברה לגבי יעילות הטיפול ובטיחותו המשופרת.

  

 

 

עבור אילו הפרעות ECT יעיל?

 

פסיכיאטרים משתמשים בטיפול אלקטרוקונבולסיבי לטיפול בדיכאון קשה. 

לפעמים, נעזרים בטיפול גם במצבים נפשיים אחרים כמו הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה.

 

טיפול ECT נחשב יעיל ביותר. אחת הדרכים המהירות והיעילות ביותר להקל על התסמינים והסימנים הקליניים אצל מטופלים אובדניים, מאניים, פסיכוטיים או קטטוניים (או מתמודדים עם קשיים פסיכו-מוטוריים אחרים).

שיעור המטופלים שטיפול בנזעי חשמל משפר את מצבם עומד על 70-90%, זאת ביחס ל-50-60% הצלחה של טיפול תרופתי. 

  

מחקר קנדי העלה כי טיפול במאושפזים עקב דיכאון באמצעות טיפול בנזעי חשמל מפחית את הסיכון להתאבדות בכמעט 50% למשך שנה אחת לפחות. ממצאים אלו הגיעו מניתוח מפורט של כמעט 70,000 רישומי בתי חולים ממטופלים ביחידות אשפוז פסיכיאטריות באונטריו, קנדה (Kaster et al, 2022).

 

 

 

האם ניתן לסרב לטיפול במכות חשמל?

 

למרות האיסור בחוק על טיפולי המרה ברבות ממדינות העולם המערבי, דו״ח מצער של ארגון Human Rights Watch מ-2017, מדווח על שימוש בטיפול באמצעות חשמל מטעם ממשלת סין, לאוכלוסיית להבט״ק במדינה.  

 

ואצלנו, להבדיל, בפברואר 2020 התקיים ערעור מיוחד בבית המשפט העליון:

אשה בת 32, אם לארבעה, סירבה לקבל טיפול בנזעי חשמל, למרות שהצוות הרפואי בבית החולים הפסיכיאטרי בו אושפזה עמד על דעתו כי עליה לקבל את הטיפול חרף סירובה.

לפני כן, בית המשפט המחוזי פסק שיש לקבל את חוות הדעת של המומחים ולאלצה לעבור טיפול בחשמל.

באופן מפתיע, בית המשפט העליון דחה את הערעור והחליט אף הוא שהמטופלת מחויבת לקבל את דין הפסיכיאטרים המטפלים.

 

 

 

מהם הסוגים של טיפולים בשוק חשמלי?

 

קיימים שני סוגים עיקריים של טיפול בנזעי חשמל: 

 

• טיפול יונילטרלי - משפיע רק על ההימספרה הימנית של המוח.

• טיפול בילטרלי - פועל על שתי ההמיספרות.

 

 יש מחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים, בהן משתמשים בפולסים קצרים מאוד של פחות מחצי מילי-שנייה, בהשוואה לפולסים הסטנדרטיים בני מילי-שנייה, וזאת משום שכיום סבורים שפולסים קצרים יותר עוזרים למנוע אובדן זיכרון. 

 

אובדן זיכרון מתמשך מדווח על ידי 12% עד 55% מהמטופלים ב-ECT. 

 

 

 

תופעות לוואי של ECT

 

לרוב, לטיפול בנזעי חשמל יש פחות תופעות לוואי ביחס לתרופות. הוא פועל מהר להקלה בסימפטומים פסיכיאטריים, ודיכאון או מאניה עשויים להיפתר לאחר טיפול או שניים בלבד, בעוד שתרופות רבות דורשות שבועות עד שהן מתחילות להשפיע. 

תופעות לוואי אינן נפוצות בטיפול בנזעי חשמל ולרוב הן קלות, ביניהן עצבנות, כאבי ראש ושרירים בשעות שלאחר הטיפול, בלבול, בחילה ו/או הקאה זמן קצר לאחר הטיפול, אובדן זיכרון לטווח קצר או ארוך ופעימות לב לא סדירות (תופעת לוואי נדירה). 

 

דיווחים סובייקטיביים על תסמינים קוגניטיביים היו שכיחים, בעיקר תלונות על פגיעה בזיכרון לטווח קצר.

במקרים מסוימים דווח על מאניה כתוצאה מהטיפול ועל התקפים ממושכים.

הפסקת הטיפול עקב תופעות לוואי התרחשה ב-1.5% מהמקרים.

 

הוא בטוח לשימוש גם אצל נשים בהריון וחולי לב ויש מחקר שמציע כי ECT טומן בחובו יתרון נוסף, הפחתת סיכון להתאבדות (Kaster et al, 2021).

 

 

 

  

מכניזם הפעולה של ECT

 

כשיש איזון טוב יותר בפעילות המוחית, אנשים מרגישים פחות דיכאון.

אבל זו אמירה כללית מדי, במציאות הסיבה לכך שהטיפול הזה מצליח לא ברורה עד הסוף. 

 

האניגמטיות מוסיפה חרדה להשלכות שלנו כלפי גישת הטיפול, שהן בלאו הכי מורכבות. לכן טוב לדעת שבשנים האחרונות עולות השערות יותר בהירות, שגורמות לערפל להתפזר בהדרגה: 

 

• טיפול ECT עוזר לתקן חוסר איזון במערכת המוליכים העצביים במוח.

• הפרכוס ״מאפס״ איכשהו את המוח.

• צוות חוקרים מהאוניברסיטה העברית זיהה ב-2021 את מכניזם הפעולה של ECT במוח. הם הצביעו על התפקיד של תאי מיקרוגלייה ביצירת ההשפעה נוגדת הדיכאון.

• מחקרים חדשים יותר מוסיפים כי טיפול בחשמל מגביר פעילות עצבית א-תקופתית במוח, מה שמוביל להגברת הפעילות המעכבת ולהאטה של המוח. דימוי שממחיש את התהליך יתייחס למוח כמו למכונית: אצל דיכאוניים הבלמים של הרכב לא עובדים טוב וטיפול בנזעי חשמל ״מתקן״ אותם. הוא עוזר למוח להאט ולהירגע קצת, תוך החזרת האיזון בין מנגנוני העוררות והעיכוב במוח.

 

 

איך נראה סשן של טיפול ECT?

 

לפני טיפול בנזעי חשמל מחויב המטופל לצום של מספר שעות ולעתים אף שינוי בתרופות. ביום בו מתבצע התהליך, יינתנו הרדמה כללית וסמי הרפית שרירים, כך שהמטופל יירדם לפני תחילת התהליך וכשיתעורר לא יזכור אותו.   

 

שני החומרים הנפוצים ביותר בהרדמה לקראת טיפול ECT הם מתוהקסיטל ופרופנול, שניהם מתחילים לפעול במהירות ומשך השפעתם קצר. יתר על כן, שניהם שומרים על פעילות EEG מתאימה בכדי לעורר השפעות נוגדות דיכאון מיטביות בתהליך.  

 

שתי אלקטרודות מונחות על קרקפת המטופל וביניהן מועבר זרם חשמלי מבוקר, שגורם למוח לפרכוס יזום, אשר משנה זמנית את הפעילות החשמלית בו.  

 

הטיפול עצמו נמשך 30-60 שניות, ובמהלכו ינוטרו קצב הלב ולחץ הדם. 

לרוב ישוחרר המטופל לביתו באותו היום. 

הטיפול יועיל למרבית המטופלים והמטופלות, תוך 6-8 מפגשים בלבד, שיתפרשו על תקופה של 3-6 שבועות. 

חלק מהמטופלים יזדקקו לתחזוקה חודשית ואחרים לטיפולי תחזוקה שוטפים בתדירויות משתנות, או לטיפול המשך באמצעות תרופות, בהתאם להערכת ההתקדמות האישית על ידי הרופא. 

 

 

 

טיפול ECT לעומת טיפול בגרייה מגנטית

 

סקירה מ-2024 שופכת אור על הדמיון והשוני בין שתי שיטות הטיפול לדיכאון עמיד:

טיפול בנזעי חשמל (ECT) וטיפול בגרייה מגנטית (MST). 

 

שתי השיטות מעוררות התקף מבוקר במוח, ושתיהן מגבירות פעילות א-תקופתית במוח, מה שמרמז על מנגנון פעולה דומה. 

 

יחד עם זאת ECT מבוססת על הפעלת זרם חשמלי ומשפיעה על אזורים מוחיים עמוקים, בעוד MST מפעילה שדה מגנטי ומתמקדת בקורטקס. 

 

למרות שב-MST מדווחות פחות תופעות לוואי, ECT נותר הטיפול היעיל מבין השניים, עם שיעור הצלחה של עד 80%, לעומת 30-60% ב-MST. 

 

 

 

ECT לילדים ומתבגרים

 

אין עד היום ניסויים מבוקרים על יעילות ECT לטיפול בילדים ובני נוער עם דיכאון מג'ורי. 

החוקרים מציעים כי ECT בטוח ויעיל לטיפול בהפרעות מצב רוח באוכלוסיות ילדים ומתבגרים ויש לשקול זאת במקרים חמורים ועמידים לטיפול.

החוקרים מכירים במגבלה של הנתונים שכן רוב הספרות הייתה סדרת מקרים, לכן יש צורך בחקירה נוספת של היעילות של ECT עבור הפרעות מצב רוח עמידות לטיפול בילדים ובני נוער.

 

סקירה שיטתית עדכנית בחנה את היעילות ופרופיל תופעות לוואי של ECT עבור הפרעות מצב רוח עמידות לטיפול בילדים ובני נוער (Castaneda-Ramirez et al, 2022).

הסקירה כללה 41 מחקרים (20 סדרות מקרים, 2 מחקרים מבוקרים אקראיים ו-19 דיווחי מקרה), כאשר מתוך כ-600 מטופלים, 320 אובחנו עם הפרעת דיכאון חד קוטבית.

המטופלים קיבלו בממוצע 12 טיפולי ECT. רוב המחקרים השתמשו ב-Clinical Global Impression Scale כמדד לשיפור ודיווחו על שיעורי תגובה לדיכאון שנעו בין 52% ל-78%.

 

 

 

בעד ונגד טיפול ECT

 

מחקר שפורסם ביוני 2020 בכתב העת Ethical Human Psychology and Psychiatry, מעלה מסקנה חריפה וקשה:

 

יש להפסיק לאלתר את השימוש בטיפול בנזעי חשמל, עד שתתקיים סדרת מחקרים עם מערכי מחקר מבוקרים, אקראיים עם קבוצות ניסוי ופלצבו, כדי לבדוק האם יש בהם באמת יתרונות משמעותיים שעמם ניתן לשקול את הסיכונים המוכחים.

 

הכותבים מצאו כי האיכות של מרבית מחקרי הערכה של שיטת ה- simulated ECT (SECT) כה נמוכה, עד שהמטה-אנליזות אינן יכולות להסיק דבר אודות היעילות, הן במהלך תקופת הטיפול והן לאחריה. לדבריהם, אין שום עדות לכך ש- ECT יעילה עבור קהל המטופלים הדמוגרפי שלה - נשים מבוגרות, אנשים בדיכאון קשה, מטופלים אובדניים, אנשים שניסו טיפולים אחרים לפני כן ללא הועיל, מאושפזים בכפייה ומתבגרים.

 

בהתחשב בסיכון הגבוה לאובדן זיכרון קבוע והסיכון לתמותה, נדרשת לטענתם עצירה גורפת של טיפול זה.

 

ומאידך...

 

מחקר שפורסם ביולי 2021 ב- The Lancet Psychiatry מלמד כי טיפול ECT עשוי להפחית את הסיכון להתאבדות אצל מתמודדים עם דיכאון קליני.

לדברי החוקרים, נראה כי טיפול בנזעי חשמל אינו מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאירועים רפואיים חמורים בקרב מבוגרים המאושפזים בגלל דיכאון.

 

מחקר שפורסם קצת אחר כך, בספטמבר 2021, מלמד כי בקרב מאושפזים פסיכיאטריים, בני 65 ומעלה, שקיבלו טיפול ECT, נמצא שיעור תמותה נמוך יותר בשנה לאחר שחרורם.

זאת בהשוואה למאושפזים בעלי מאפיינים דומים שלא קיבלו ECT בזמן האשפוז.

 

 

 

תיעוד של טיפול בחשמל, מתוך YNET:

 

 

 

מקורות: 

 

 

רשימת היחידות הקליניות שמטפלות באמעות נזעי חשמל - הדף הרשמי של משרד הבריאות: 

https://www.health.gov.il/hozer/mtl51-005.pdf

 

מילשטיין, א'. (2014, ינואר 3). הרמטכ"ל במחלקה פסיכיאטרית. News1. https://www.news1.co.il/ShowArticles.aspx?docId=389124&subjectId=8&areaId=23

  

Brauser, D. (2024, August 7). Electroconvulsive therapy works, now scientists believe they know how. https://www.medscape.com/viewarticle/electroconvulsive-therapy-works-now-scientists-believe-they-2024a1000ei2

 

Castaneda-Ramirez, S., Becker, T. D., Bruges-Boude, A., et al. (2022). Systematic review: Electroconvulsive therapy for treatment-resistant mood disorders in children and adolescents. European Child & Adolescent Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1007/s00787-021-01853-1

 

Kaster, T. S., Blumberger, D. M., Gomes, T., Sutradhar, R., Wijeysundera, D. N., & Vigod, S. N. (2022). Risk of suicide death following electroconvulsive therapy treatment for depression: A propensity score-weighted, retrospective cohort study in Canada. The Lancet Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(22)00077-3

 

Kaster, T. S., Vigod, S. N., Gomes, T., Sutradhar, R., Wijeysundera, D. N., & Blumberger, D. M. (2021). Risk of serious medical events in patients with depression treated with electroconvulsive therapy: A propensity score-matched, retrospective cohort study. The Lancet Psychiatry, 8(8), 686-695. https://doi.org/10.1016/S2215-0366(21)00168-1

 

Muhammad, N., Brooks, I. N. III, Chatham, L., Chatham, A., & Muthukanagaraj, P. (2023). Efficacy of electroconvulsive therapy for the treatment of movement disorders: A literature review. Cureus, 15(3), e36634. https://doi.org/10.7759/cureus.36634

 

Rimmerman, N., Verdiger, H., Goldenberg, H., Naggan, L., Robinson, E., Kozela, E., Gelb, S., Reshef, R., Ryan, K. M., Ayoun, L., Refaeli, R., Ashkenazi, E., Schottlender, N., Ben Hemo-Cohen, L., Pienica, C., Aharonian, M., Dinur, E., Lazar, K., McLoughlin, D. M., Zvi, A. B., & Yirmiya, R. (2021). Microglia and their LAG3 checkpoint underlie the antidepressant and neurogenesis-enhancing effects of electroconvulsive stimulation. Molecular Psychiatry. Advance online publication. https://doi.org/10.1038/s41380-021-01338-0

 

Smith, S. E., Kosik, E. L., van Engen, Q., et al. (2023). Magnetic seizure therapy and electroconvulsive therapy increase aperiodic activity. Translational Psychiatry, 13, Article 347. https://doi.org/10.1038/s41398-023-02631-y

 

Trifu, S., Sevcenco, A., Stănescu, M., Drăgoi, A. M., & Cristea, M. B. (2021). Efficacy of electroconvulsive therapy as a potential first-choice treatment in treatment-resistant depression (Review). Experimental and Therapeutic Medicine, 22(5), 1281. https://doi.org/10.3892/etm.2021.10716