אדוארד מונק צייר בשנת 1893 את "הצעקה", אותה דמות מעורערת שאוחזת בראשה, פיה פעור בבעתה, והשמיים סביבה נצבעים בכתום דמי ומערבולות.
מונק תיאר ביומנו את הרגע שהוליד את הציור: ״עמדתי שם, רועד מפחד - והרגשתי צעקה גדולה ואינסופית חולפת בטבע״.
הציור הזה הוא הרבה מעבר ליצירת אמנות; הוא התיאור הוויזואלי המדויק ביותר של הקו הדק בין חרדה קיומית לבין אובדן אחיזה בשפיות. בעיניי זה בדיוק המקום בו החרדה פוגשת את השיגעון, והמציאות מתחילה להתעוות.
לפני כמה ימים, בארוחת שבת משפחתית, ראיתי את הציור הזה קם לתחייה. אחד מקרובי משפחתי עבר בזמן אמת אירוע שהבהיל את כל הנוכחים: הוא היה נסער, מבוהל, לא הצליח לתקשור בצורה מסודרת ונראה מנותק לחלוטין מהמתרחש. כמטפל 25 שנות ניסיון המחשבה הראשונה שקפצה לי הייתה:
״האם הוא עובר התקף פסיכוטי?״.
בסופו של דבר התברר שמדובר בהתקף חרדה חמור (התקף פאניקה), שהופעל על ידי טריגר קלסטרופובי.
הסיפור הזה נשאר איתי. אם כי הרגשתי מידה רבה של ספק, ואני יכול לשער כמה קשה חעבור כזה אירוע זה כבן משפחה ללא הכשרה מקצועית.
אז המטרה היא להבחין בין שתי תופעות שונות שנראות דומות מדי:
התקף חרדה / פאניקה לעומת התקף פסיכוטי.
שני מצבים שונים לחלוטין מבחינה קלינית – אך מבחוץ, כשאתם רואים מישהו קרוב עובר אחד מהם, הם יכולים להיראות מבלבלים ומפחידים באותה מידה.
הבלבול בין השניים הוא נפוץ, מובן, ולפעמים קורה גם בקרב אנשי מקצוע – במיוחד כשאין הכרות מוקדמת עם האדם, כשהסביבה לחוצה, או כשההתקף חמור במיוחד.
ההבדל בין שני המצבים הוא קריטי: הוא משפיע על האופן שבו מגיבים, על ההחלטה האם לקרוא לעזרה, ועל הטיפול שיינתן לאחר מכן.
מה זה התקף חרדה?
התקף פאניקה הוא גל עז ופתאומי של פחד עצום, שמגיע ללא אזהרה מוקדמת ומגיע לשיאו תוך דקות ספורות.
התסמינים הפיזיים הנפוצים:
-
דפיקות לב מהירות או חזקות
-
קוצר נשימה, תחושת חנק
-
סחרחורת, בחילה
-
רעד, הזעה
-
כאב בחזה
-
תחושת נימול בידיים או ברגליים
התסמינים הנפשיים השכיחים:
-
פחד עז ממוות או מהתעלפות
-
תחושה של איבוד שליטה
-
דה-ריאליזציה – העולם נראה לא אמיתי, ערפילי
-
דה-פרסונליזציה – תחושה שאתה מתבונן על עצמך מבחוץ
מי שעובר התקף פאניקה מצוי בתוך המציאות - הוא יודע שהוא פוחד, הוא יודע שמשהו קורה לו ואם תשאל אותו 'איפה אתה?', הוא ידע לענות. אולי בקושי, אולי בפחד גדול - אבל הוא נוכח.
ההתקף בדרך כלל מסתיים מעצמו תוך 10 עד 30 דקות.
מה זה התקף פסיכוטי?
אפיזודה פסיכוטית היא מצב שבו אדם מאבד מגע עם המציאות. זה לא פחד מוגזם – זה ניתוק מהמציאות עצמה.
תסמינים אופייניים:
-
הזיות – שמיעת קולות, ראיית דברים שלא קיימים
-
מחשבות שווא – אמונות שגויות שאינן ניתנות לשינוי גם מול עובדות
-
חשיבה מפוזרת ולא מאורגנת
-
התנהגות מוזרה ולא צפויה
-
ניתוק מהסביבה, חוסר מגע עם מה שקורה
ההבדל הבסיסי ביותר: האדם שבאפיזודה פסיכוטית לא בהכרח יודע שמשהו לא בסדר. הוא חי בתוך המציאות שלו.
למה כל כך קל לבלבל בין השניים?
כאן טמון הלב של הבעיה הקלינית.
כשמישהו עובר התקף פאניקה חמור, שניים מהתסמינים שלו – דה-ריאליזציה ודה-פרסונליזציה – גורמים לו להיראות מבחוץ כאילו הוא מנותק מהמציאות. הוא מסתכל סביבו עם עיניים נבהלות, לא מגיב כרגיל, אולי לא מצליח לענות בצורה מסודרת.
לצופה מהצד, שלא מכיר את התסמינים, זה יכול להיראות בדיוק כמו פסיכוזה.
בנוסף, כשההתקף מופעל על ידי קלסטרופוביה – כמו במקרה שתיארתי – התגובה יכולה להיות אינטנסיבית במיוחד: ניסיון לצאת בכוח, התנהגות שנראית לא מאורגנת, חוסר יכולת להירגע גם כשמנסים לעזור.
המלכודת האבחנתית היא ברורה: שניהם נראים כמו "אובדן שליטה". ההבדל הוא סוג השליטה שאבדה.
איך מזהים את ההבדל בין התקף פאניקה להתקף פסיכוזה?
התקף חרדה לעומת התקף פסיכוטי - השוואה קלינית
איך מזהים את ההבדל בין שתי התופעות?
| סימן | התקף חרדה | התקף פסיכוטי |
|---|---|---|
| מודעות למצב | כן - האדם יודע שמשהו קורה לו | לא בהכרח |
| קשר עם המציאות | נשמר, גם אם מעורפל | מופחת או נעדר |
| תסמינים פיזיים | בולטים מאוד | פחות מרכזיים |
| משך | לרוב 10 דקות עד חצי שעה | יכול להימשך שעות עד ימים |
| תקשורת | קשה אך אפשרית | לרוב לא מאורגנת |
| הלוצינציות / מחשבות שווא | לא | לרוב כן |
| הפחתה בנוכחות רגועה | לרוב כן | לא בהכרח |
מה עושים בזמן אמת?
אם אתם ליד מישהו שעובר התקף פאניקה:
-
הישארו רגועים - הרגיעה שלכם מועברת אליו
-
דברו בקול שקט וברור: "אני כאן, אתה בטוח". לא להתווכח
-
עזרו לו להתמקד בנשימה – נשימה איטית, עמוקה
-
אל תשאירו אותו לבד
-
אל תאיצו בו להירגע - זה לא באמת עוזר
מתי קוראים לעזרה?
-
אם האדם מסכן את עצמו או אחרים.
-
אם ההתקף לא מסתיים אחרי 30 דקות.
-
אם יש לכם ספק שמדובר בפסיכוזה.
-
אם זה קורה לראשונה ואין לכם הסבר.
כלל פשוט: אם יש ספק, פונים לעזרה מקצועית.
עדיף לבדוק ולגלות שהכל בסדר, מאשר לא לבדוק.
שאלות נפוצות
האם התקף פאניקה יכול להיראות כמו פסיכוזה?
כן, בהחלט. בעיקר כשיש דריאליזציה או דה-פרסונליזציה - תסמינים שגורמים לאדם להיראות מנותק. זה אחד הגורמים הנפוצים לבלבול.
האם אפשר לסבול מגם וגם?
כן. יש אנשים שסובלים גם מהפרעת חרדה וגם ממצבים פסיכוטיים. לכן אבחנה מקצועית חשובה.
האם התקף פאניקה מסוכן?
בפני עצמו – לא. אך הוא מפחיד מאוד, ובמקרים מסוימים יכול להוביל להתנהגות מסוכנת (כמו ניסיון לברוח ממקום סגור). חשוב להיות נוכחים ותומכים.
האם אפשר לטפל בשניהם?
בהחלט. שניהם מגיבים היטב לטיפול מקצועי מתאים – אך הטיפול שונה לגמרי בין שני המצבים. לכן האבחנה הנכונה קריטית.
מתי כדאי לפנות לטיפול?
אם אתם מזהים תבנית של התקפים חוזרים – בין אם חרדה ובין אם משהו אחר – פנייה לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש היא הצעד הנכון.
לסיכום:
התקף פאניקה והתקף פסיכוטי הם שני מצבים שונים לחלוטין, אך הם יכולים להיראות דומים מספיק כדי לבלבל גם אנשים עם ניסיון קליני.
ההבדל המרכזי הוא שעובר התקף פאניקה יודע שמשהו קורה לו. מי שבפסיכוזה לא בהכרח.
אם ראיתם קרוב שלכם עובר משהו מפחיד ולא ידעתם מה לעשות - זה מובן לחלוטין. הידע הזה לא מובן מאליו.
אם יש לכם ספק, אל תנסו לאבחן לבד. פנו לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש – מוקדם יותר תמיד עדיף.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
במקום ללכת לאיבוד עם ספקות
הירשמו לשיחת ייעוץ ממוקדת
ותקבלו המלצה מותאמת אישית.
השיחה עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
מקורות:
Kiran, C., & Chaudhury, S. (2016). Prevalence of comorbid anxiety disorders in schizophrenia. Industrial psychiatry journal, 25(1), 35–40. https://doi.org/10.4103/0972-6748.196045
מכון טמיר לפסיכותרפיה