אמונות טפלות | איפה בעצם עובר הגבול בין נורמלי לפתולוגי?

 אמונות תפלות

 

מה האמונה הטפלה שלך?

 

מייחס משמעות לחתול שחור שנועץ בך מבט מופתע? 

נזהרת לא לשבת בצד של השולחן, רק כדי לוודא שלא תצטרכי לגדל לבד חתולים ולהזדקן איתם לבד כל החיים? 

או שיש לך חולצת ביטחון לטיסה וקמע שחייב להיות בכיס בזמן פגישה חשובה?

לא לעבור מתחת לסולם, לא להניח נעליים חדשות על שולחן, לא לשבור מראות, לא לתת למישהו ארנק ריק, לזרוק קורט מלח מאחורי הכתף השמאלית אם שופכים את המלחייה – כל אלה דוגמאות לאמונות טפלות נפוצות. 

 

 

הכל טוב,, לא שופטים…

 

כולנו קצת בתוך זה: 

מנהלים, פוליטיקאים, ספורטאים וכמובן סלבס. 

אנחנו משליכים על אובייקט או על מצב מסוים משמעויות שמספקות אשליה לפיה בכל זאת אפשר להבין פה משהו בתוך הדרך המפותלת של החיים. 

 

למעשה, אפילו אם זה חתול שחור שיכול לסמן צרות מתקרבות, אנחנו מעדיפים להירגע עם תחושת שליטה בתמונה, גם אם היא מבשרת על מזל רע. 



מיליארדים ברחבי העולם מאמינים באמונות טפלות, ובארה״ב רבע מהמבוגרים מחשיבים עצמם לכאלה, כאשר לאחרונה נראה כי יותר צעירים אמריקאים מחזיקים באמונות טפלות, ביחס למבוגרים. 

 

למעשה, 70% מהסטודנטים האמריקאים נשענים על קמעות מזל למען שיפור הישגיהם האקדמיים.

 

בסין מיליוני אנשים חושבים שהצבע האדום או הספרה 8 יביאו להם רווחה ואושר, ומחקר צרכנים מטאיוואן חושף שקונים נוטים לשלם יותר כסף עבור פחות פריטים בחבילה, כל עוד כמות הפריטים מייצגת מספר ממוזל יותר. רובנו יודעים שהאמונות הללו אינן רציונליות, ובכל זאת מצייתים להן. 

 

מדוע?

 

הדבר המרתק באמונות טפלות הוא שלעתים קרובות אנו מאמינים בהן למרות שאנו יודעים שברמה מסוימת לא יכול להיות שהן נכונות, ויש שמסבירים זאת באמצעות מודל עיבוד דואלי של הקוגניציה, לפיו אנשים יכולים לחשוב ״מהר״ ו״לאט״ בו-זמנית.

״מהר״ פירושו חשיבה זריזה ואינטואיטיבית ו״לאט״ פירושו חשיבה רציונלית יותר, שתפקידה העיקרי הוא להיפטר משיפוט אינטואיטיבי כשהיא מוצאת בו שגיאות.

 

מודל זה של חשיבה דואלית אינו חדש, אבל הוא דורש מעט ליטוש כשמדובר באמונות טפלות, שכן מחקרים מראים שאיתור שגיאות אינו כרוך אוטומטית בתיקונן, כלומר אנשים יכולים להבין שהאמונה שלהם שגויה ועדיין לפעול לפיה. לכן, מודל ״החשיבה האיטית והמהירה״ חייב לאפשר מצב בו אנשים מזהים מיד שהאמונות שלהם אינן הגיוניות אך בוחרים שלא לתקן זאת בפעולותיהם, תהליך שמכונה לעתים ״הסכמה אילמת״.

אך אמונות טפלות אינן רק סימן לקוגניציה השגויה שלנו, ולעתים הן אפילו מציעות יתרונות, בהם ייצור אפקט מרגיע, הקלה על חרדה בנוגע ללא-נודע ותחושת שליטה של אנשים על חייהם.

הדבר עשוי להסביר, אולי, מדוע אמונות טפלות שרדו במהלך ההיסטוריה ועברו מדור לדור. מכיוון שאבותינו לא הבינו את כוחות הטבע, כוחות אלה איימו על הישרדותם.

 

כתוצאה מכך התפתחה תחושה שגויה של שליטה על תנאים חיצוניים שהפחיתה את החרדה הנפוצה בתנאי חוסר ביטחון, פחד ואיום.

לפעמים יש קצת היגיון באמונות טפלות, אבל לכולנו די ברור שלא באמת יקרה משהו אם נעבור מתחת לסולם. 

 

לעומת זאת,  אמונות טפלות יכולות להרחיק לכת ולהפוך לסט חוקים נוקשה שיש לחיות לפיו, לעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין, מה שמחזיר אותנו לתחושת השליטה המדומה שהדבר מעניק.

 

זאת ועוד, ע״י הפחתת החרדה, אמונות טפלות חיוביות ו״מגבירות-מזל״ עשויות להיות בעלות יתרונות פסיכולוגיים ולשפר באופן אובייקטיבי את ביצועיו של אדם:

מכיוון שהיעדר השליטה בנוגע לתוצאה חשובה מוליד חרדה, אפילו כשאנחנו יודעים ברמה הרציונלית שאין בעולם קסם, לאמונת טפלות יכולים להיות יתרונות רגשיים.

ואכן, מחקר שבחן ביצועים בגולף, במיומנויות מוטוריות, בזיכרון ובמשחקי אנגרמה (היפוכי מילים) מצא שמחוות כמו הצלבת אצבעות או אמירת ביטויים כמו ״שבור רגל!״ או ״בהצלחה!״ הגבירו את ביצועי המתמודדים.

זה עובד גם אצל אלופי שש-בש או טאקי. 

יש גבול למיומנויות, הרי שש-בש זה לא שחמט ואפילו לא מונופול. 

החל מרמת תרגול מסוימת, מיומנויוית השחקנים זהות ומה שנשאר זה הקוביות ומה שהן מביאות. 

 

אבל חשוב לראות שהמנגנון המתווך ״מזל״ הוא ביטחון עצמי.

כלומר מקורם של היתרונות הוא בשינויים בתפיסה העצמית בנוגע ליעילות האישית.

״הפעלת״ אמונה טפלה מגבירה את ביטחונו של האדם ביכולתו לשלוט במשימה, מה שמשפר את הישגיו ולעיתים מפחית הישגי האחר. 

 

במקרים אחרים, אדם אחד כבר ״יישם״ אמונה טפלה, ואחרים לא רוצים ״להתגרות בגורל״ ע״י שבירתה.

פעם היו מכתבי שרשרת ואחר כך מיילים, שעשינו הכל כדי לא להישאר עם התחושה הרעה שעלול לקרות לנו מה שקרה למי שמיאנו לשגר מכתב ל-10 אנשים נוספים (יש מצב שמי שנולד מספיק מאוחר לא זכה להכיר בתופעה הויראלית של טרום הרשתות החברתיות).

קוגניטיבית, העברת המכתב היא מחיר נמוך בהרבה מהסיכון לספוג מזל רע, אובדן עבודה או מוות, שכביכול יכולים להיגרם מעצירת השרשרת. 

באופן דומה, נקישה מהירה על עץ לאחר שאדם מציין שמזה שנים הבריאות שלו מצוינת היא מחיר נמוך מאוד ביחס לתוצאות ההרסניות האפשריות של מחלה.

מחקר שנערך אישר זאת והסביר שאמונות טפלות מושכות אנשים בגלל שהיתרונות של הצמדות לקמיע מזל או ויתור על המספר 13 גדולים מהחסרונות של ״תסריט גילוי״ יקר, כלומר מצב בו אדם חייב לחקור סביבה של חוסר ודאות. 

ֿ

 

אמונות טפלות כביטוי של הפרעות נפשיות

אבל מה קורה במקרים שבהם אדם מכוון את השעון המעורר שלו כך שיעיר אותו 10 פעמים בלילה ע״מ שיוכל לומר כמה מילים שנוסכות בו ביטחון, משום שהוא מרגיש שאם לא יעשה זאת – משהו רע יקרה? 

 

הפרעה טורדנית כפייתית

טקס כזה יכול לספק נחמה, אבל לעתים התנהגויות חוזרות כאלה הן סימן למצב חמור יותר, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.

 

למשל, אדם שמאמין שאם לא יבחר את זוג הגרביים הנכון – אמו תמות, מחזיק באמונה שיש פוטנציאל שיפגע במישהו אחר.

 

זה לא טוב. 

 

מחקר זיהה אמונות טפלות כדוגמה לפעולות כפייתיות שמבוצעות בתגובה לאובססיות, לצד שטיפת ידיים מוגזמת, התרחצות או טיפוח ריטואליים, התנהגויות בדיקה, ריטואלים מנטליים, צורך לחזור על פעילויות ולקרוא טקסטים שוב ושוב והתנהגויות של אגרנות.

 

ואולם, יש ויכוח סביב השאלה אם OCD ואמונות טפלות הן על אותו רצף, וחוקרים רבים מציעים שאין זה כך, בציינם שאמונות תפלות ו-OCD משתמשות באזורים שונים של המוח. 

 

ועדיין, OCD ואמונות טפלות חולקות מאפיינים חופפים, כמו ביצוע טקסים קומפולסיביים במטרה להפחית סיכון מפגיעה. 

 

זאת ועוד, חוקרים הגדירו ריטואלים של אמונות טפלות כ״שיטות לא-סתגלניות שמטרתן לנסות לצבור שליטה במצבי אי-ודאות״. 

באופן דומה, התנהגויות כפייתיות הן לא-סתגלניות, והן מבוצעות בכוונה להימנע או להפחית חרדה הקשורה למחשבות אובססיביות.

 

 עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שנראה שיש קשר מבוסס בין אמונות טפלות ל-OCD, קיימת אי-התאמה בתוצאות של מחקרים רבים שעסקו בקשר זה.

 

 

הפרעת אישיות סכיזוטיפלית

אחד התסמינים האופייניים למתמודדים/ות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית הוא אמונות ביזאריות הכוללות חשיבה מאגית.

 

למשל, מישהי שמגדירה את. עצמה כ״מכשפה״ (יש הרבה כאלה כיום, בעיקר נשים, בלי מטאטא ובלי נכונות לכשף).

לא אכנס כרגע לדיון לגבי תקשור, זה דורש מאמר נפרד. 

 

עד גבול מסוים זה נחמד שיש לך יכולת לראות דברים.

יש גם ערך לשימוש ועזרה לאחרים באמצעות אינטואיציוצת חריפות ותחושות בטן שלעיתים רואות יפה את הנולד. 

אולם כאשר האדם מייחס לעצמו כוחות על-טבעיים, או כאשר הוא מלקט רמזים סביבתיים (כמו מספר של רכב שעמד לפניו ברמזור) ומתייחס אליהם כחומר אנרגטי בעל ערך ניבויי, אנחנו מתחילים להיכנס קצת לאזור של פסיכופתולוגיה. 

 

 

אם הגעת עם עצמך למסקנה,

או שהסביבה מסמנת לך, שהאמונות התפלות

מנהלות אותך יותר מדי,

מוזמן/ת לדבר איתנו.

 

אנחנו מתחייבים  להכווין אותך

לטיפול פסיכולוגי בתל אביב,

חיפה, באר שבע, ירושלים,

או ביישוב קרוב אחר לביתך:

 

072-3940004

 

צוות מכון טמיר

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

  

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022