מכון טמיר לפסיכותרפיה
מה האמונה הטפלה שלך?
מייחס משמעות לחתול שחור שנועץ בך מבט מופתע?
נזהרת לא לשבת בצד של השולחן, רק כדי לוודא שלא תצטרכי לגדל לבד חתולים (שחורים) ולהזדקן איתם לבד כל החיים?
לא לעבור מתחת לסולם, לא להניח נעליים חדשות על שולחן, לא לשבור מראות, לא לתת למישהו ארנק ריק, לזרוק קורט מלח מאחורי הכתף השמאלית אם שופכים את המלחייה – כל אלה דוגמאות לאמונות טפלות נפוצות.
או שיש לך חולצת ביטחון לטיסה וקמע שחייב להיות בכיס בזמן פגישה חשובה?
כל אלה הן אמונות טפלות המכונות Hypotheticals, כלומר יצירת כללים שרירותיים המתבטאים במשוואות כמו "אם תעשה 'x' עלול לקרות ׳y׳".
הכל טוב,, לא שופטים…
כולנו קצת בתוך זה:
מנהלים, פוליטיקאים, ספורטאים, ידוענים ואפילו רופאים.
אנחנו משליכים על אובייקט או על מצב מסוים משמעויות שמספקות אשליה לפיה בכל זאת אפשר להבין פה משהו בתוך הדרך המפותלת של החיים.
למעשה, אפילו אם זה חתול שחור שיכול לסמן צרות מתקרבות, אנחנו מעדיפים להירגע עם תחושת שליטה בתמונה, גם אם היא מבשרת על מזל רע.
גם שעון מקולקל מדייק פעמיים ביום
חשוב גם לראות שאמונות לגבי השפעה על העתיד, יהיו טפלות ככל שיהיו, הן לעתים נכונות.
כידוע, גם שעון מקולקל מצליח לדייק פעמיים ביום, כלומר מדי פעם אמונה טפלה מגשימה את עצמה.
באמצעות התייחסות סלקטיבית, שמעניקה הרבה יותר משקל למקרים בהם נמצא קשר אקראי בין, אמונה התנהגות ותוצאה, מתחזקת האמונה הטפלה והופכת להתנהגות שגרתית.
מיליארדים ברחבי העולם מאמינים באמונות טפלות, ובארה״ב רבע מהמבוגרים מחשיבים עצמם לכאלה, כאשר לאחרונה נראה כי יותר צעירים אמריקאים מחזיקים באמונות טפלות, ביחס למבוגרים.
למעשה, 70% מהסטודנטים האמריקאים נשענים על קמעות מזל למען שיפור הישגיהם האקדמיים.
בסין מיליוני אנשים חושבים שהצבע האדום או הספרה 8 יביאו להם רווחה ואושר, ומחקר צרכנים מטאיוואן חושף שקונים נוטים לשלם יותר כסף עבור פחות פריטים בחבילה, כל עוד כמות הפריטים מייצגת מספר ממוזל יותר. רובנו יודעים שהאמונות הללו אינן רציונליות, ובכל זאת מצייתים להן.
מדוע?
הדבר המרתק באמונות טפלות הוא שלעתים קרובות אנו מאמינים בהן למרות שאנו יודעים שברמה מסוימת לא יכול להיות שהן נכונות, ויש שמסבירים זאת באמצעות מודל עיבוד דואלי של הקוגניציה, לפיו אנשים יכולים לחשוב ״מהר״ ו״לאט״ בו-זמנית.
״מהר״ פירושו חשיבה זריזה ואינטואיטיבית ו״לאט״ פירושו חשיבה רציונלית יותר, שתפקידה העיקרי הוא להיפטר משיפוט אינטואיטיבי כשהיא מוצאת בו שגיאות.
מודל זה של חשיבה דואלית אינו חדש, אבל הוא דורש מעט ליטוש כשמדובר באמונות טפלות, שכן מחקרים מראים שאיתור שגיאות אינו כרוך אוטומטית בתיקונן.
כלומר אנשים יכולים להבין שהאמונה שלהם שגויה ועדיין לפעול לפיה. לכן, מודל ״החשיבה האיטית והמהירה״ חייב לאפשר מצב בו אנשים מזהים מיד שהאמונות שלהם אינן הגיוניות אך בוחרים שלא לתקן זאת בפעולותיהם, תהליך שמכונה לעתים ״הסכמה אילמת״.
אך אמונות טפלות אינן רק סימן לקוגניציה השגויה שלנו, ולעתים הן אפילו מציעות יתרונות, בהם ייצור אפקט מרגיע, הקלה על חרדה בנוגע ללא-נודע ותחושת שליטה של אנשים על חייהם.
הדבר עשוי להסביר, אולי, מדוע אמונות טפלות שרדו במהלך ההיסטוריה ועברו מדור לדור. מכיוון שאבותינו לא הבינו את כוחות הטבע, כוחות אלה איימו על הישרדותם.
כתוצאה מכך התפתחה תחושה שגויה של שליטה על תנאים חיצוניים שהפחיתה את החרדה הנפוצה בתנאי חוסר ביטחון, פחד ואיום.
לפעמים יש קצת היגיון באמונות טפלות, אבל לכולנו די ברור שלא באמת יקרה משהו אם נעבור מתחת לסולם.
לעומת זאת, אמונות טפלות יכולות להרחיק לכת ולהפוך לסט חוקים נוקשה שיש לחיות לפיו, לעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין, מה שמחזיר אותנו לתחושת השליטה המדומה שהדבר מעניק.
זאת ועוד, ע״י הפחתת החרדה, אמונות טפלות חיוביות ו״מגבירות-מזל״ עשויות להיות בעלות יתרונות פסיכולוגיים ולשפר באופן אובייקטיבי את ביצועיו של אדם:
מכיוון שהיעדר השליטה בנוגע לתוצאה חשובה מוליד חרדה, אפילו כשאנחנו יודעים ברמה הרציונלית שאין בעולם קסם, לאמונת טפלות יכולים להיות יתרונות רגשיים.
ואכן, מחקר שבחן ביצועים בגולף, במיומנויות מוטוריות, בזיכרון ובמשחקי אנגרמה (היפוכי מילים) מצא שמחוות כמו הצלבת אצבעות או אמירת ביטויים כמו ״שבור רגל!״ או ״בהצלחה!״ הגבירו את ביצועי המתמודדים.
זה עובד גם אצל אלופי שש-בש או טאקי.
יש גבול למיומנויות, הרי שש-בש זה לא שחמט ואפילו לא מונופול.
החל מרמת תרגול מסוימת, מיומנויוית השחקנים זהות ומה שנשאר זה הקוביות ומה שהן מביאות.
אבל חשוב לראות שהמנגנון המתווך ״מזל״ הוא ביטחון עצמי.
כלומר מקורם של היתרונות הוא בשינויים בתפיסה העצמית בנוגע ליעילות האישית.
״הפעלת״ אמונה טפלה מגבירה את ביטחונו של האדם ביכולתו לשלוט במשימה, מה שמשפר את הישגיו ולעיתים מפחית הישגי האחר.
במקרים אחרים, אדם אחד כבר ״יישם״ אמונה טפלה, ואחרים לא רוצים ״להתגרות בגורל״ ע״י שבירתה.
פעם היו מכתבי שרשרת ואחר כך מיילים, שעשינו הכל כדי לא להישאר עם התחושה הרעה שעלול לקרות לנו מה שקרה למי שמיאנו לשגר מכתב ל-10 אנשים נוספים (יש מצב שמי שנולד מספיק מאוחר לא זכה להכיר בתופעה הויראלית של טרום הרשתות החברתיות).
קוגניטיבית, העברת המכתב היא מחיר נמוך בהרבה מהסיכון לספוג מזל רע, אובדן עבודה או מוות, שכביכול יכולים להיגרם מעצירת השרשרת.
באופן דומה, נקישה מהירה על עץ לאחר שאדם מציין שמזה שנים הבריאות שלו מצוינת היא מחיר נמוך מאוד ביחס לתוצאות ההרסניות האפשריות של מחלה.
יש מחקר שמאשר את זה. הוא מבהיר שאמונות טפלות מושכות אנשים בגלל שהיתרונות של הצמדות לקמיע מזל או ויתור על המספר 13 גדולים מהחסרונות של מצב בו אדם חייב לחקור סביבה של חוסר ודאות.
זאת ועוד, מחקר מצא כי משתתפים שתופסים את האל כמי שמעניק מתנות, הן לעצמם והן לאחרים, נטו יותר לייחס את האירוע החיובי למתת אל ולחוות הכרת תודה כלפי השוכן במרומים. תפיסה זו של אלוהים כנותן מתנות הייתה קשורה לראות את האל כבעל השפעה רבה יותר והרגישו כלפיו קרבה חזקה יותר (בין אם דרך המעורבות הדתית שלהם או חוויות אישיות.
זה מצביע על כך שהאמונה בטבעו של האל כגוומל חסדים התחזקה על ידי הקשר הרגשי והאינטימיות של המאמין כלפי אלוהיו.
.
אמונות תפלות אצל רופאים
רופאים שואפים לספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר תוך שימוש בעדויות המדעיות העדכניות ביותר.
אבל מה קורה כשהמצב מסתבך?
כאשר מתמודדים עם סיבוכים בלתי צפויים או רגעים שאינם מתיישבים עם הסבר רפואי, גם הרופאים המנוסים ביותר מתמודדים עם ספק, פחד וחרדה.
חלקם פונים במצתים כאלה לאמונות תפלות, מנגנונים פסיכולוגיים לגיטימיים במצבי לחץ ואי וודאות, אבל למה שאנשי רפואה, המבוססת על מדע, יישענו על אמונה טפלה?
התשובה המתבקשת היא שכאשר פרקטיקות רפואיות קונבנציונליות מותירות את המומחה חסר אונים, אמונה טפלה יכולה להקנות תחושת שליטה. זו יכולה לשמש חיץ מול חרדת כישלון.
כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו, חוקרים התעמקו במורכבות של אמונות טפלות בתחום הרפואי (Wu et al, 2023).
הם ביקשו להגדיר כיצד לפעמים הרציונליות בה מתקבלות החלטות בתחום הרפואה יכולה לעמוד לעיתים בספק מול אמונות כאלה.
כדי לעשות זאת הם בחנו את השלבים בתהליך הקוגניטיבי שעובר על רופאים:
אובדן שליטה בסביבה הרפואית והיווצרות חוסר היגיון בקבלת החלטות.
היעדר ראיות אובייקטיביות להסבר קשרי סיבה ותוצאה.
הפיכת טענות לא מאומתות, אמיתיות או כוזבות, לקריטריון רפואי מקובל.
אמונות טפלות כביטוי של הפרעות נפשיות
אבל מה קורה במקרים שבהם אדם מכוון את השעון המעורר שלו כך שיעיר אותו 10 פעמים בלילה ע״מ שיוכל לומר כמה מילים שנוסכות בו ביטחון, משום שהוא מרגיש שאם לא יעשה זאת – משהו רע יקרה?
הפרעה טורדנית כפייתית
טקס כזה יכול לספק נחמה, אבל לעתים התנהגויות חוזרות כאלה הן סימן למצב חמור יותר, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.
למשל, אדם שמאמין שאם לא יבחר את זוג הגרביים הנכון – אמו תמות, מחזיק באמונה שיש פוטנציאל שיפגע במישהו אחר.
זה לא טוב.
מחקר זיהה אמונות טפלות כדוגמה לפעולות כפייתיות שמבוצעות בתגובה לאובססיות, לצד שטיפת ידיים מוגזמת, התרחצות או טיפוח ריטואליים, התנהגויות בדיקה, ריטואלים מנטליים, צורך לחזור על פעילויות ולקרוא טקסטים שוב ושוב והתנהגויות של אגרנות.
ואולם, יש ויכוח סביב השאלה אם OCD ואמונות טפלות הן על אותו רצף, וחוקרים רבים מציעים שאין זה כך, בציינם שאמונות תפלות ו-OCD משתמשות באזורים שונים של המוח.
ועדיין, OCD ואמונות טפלות חולקות מאפיינים חופפים, כמו ביצוע טקסים קומפולסיביים במטרה להפחית סיכון מפגיעה.
זאת ועוד, חוקרים הגדירו ריטואלים של אמונות טפלות כ״שיטות לא-סתגלניות שמטרתן לנסות לצבור שליטה במצבי אי-ודאות״.
באופן דומה, התנהגויות כפייתיות הן לא-סתגלניות, והן מבוצעות בכוונה להימנע או להפחית חרדה הקשורה למחשבות אובססיביות.
עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שנראה שיש קשר מבוסס בין אמונות טפלות ל-OCD, קיימת אי-התאמה בתוצאות של מחקרים רבים שעסקו בקשר זה.
הפרעת אישיות סכיזוטיפלית
אחד התסמינים האופייניים למתמודדים/ות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית הוא אמונות ביזאריות הכוללות חשיבה מאגית.
למשל, מישהי שמגדירה את. עצמה כ״מכשפה״ (יש הרבה כאלה כיום, בעיקר נשים, בלי מטאטא ובלי נכונות לכשף).
לא ניכנס כרגע לדיון לגבי תקשור, זה דורש מאמר נפרד.
עד גבול מסוים זה נחמד שיש לך יכולת לראות דברים.
יש גם ערך לשימוש ועזרה לאחרים באמצעות אינטואיציוצת חריפות ותחושות בטן שלעיתים רואות יפה את הנולד.
יש אפילו מחקר שפורסם בתחילת 2023, לפיו התנסות פסיכדלית חד-פעמית הגדילה מגוון של אמונות על-טבעיות כמו גם אמונות לגבי תודעה, משמעות ותכלית החיים. יתרה מכך, מידת השינוי באמונה נמצאה קשורה למאפיינים איכותיים של החוויה.
אולם כאשר האדם מייחס לעצמו כוחות על-טבעיים, או כאשר הוא מלקט רמזים סביבתיים (כמו מספר של רכב שעמד לפניו ברמזור) ומתייחס אליהם כחומר אנרגטי בעל ערך ניבויי, אנחנו מתחילים להיכנס קצת לאזור של פסיכופתולוגיה.
אם הגעת עם עצמך למסקנה,
או שהסביבה מסמנת לך, שהאמונות הטפלות
מנהלות אותך יותר מדי, מוזמן/ת לדבר איתנו.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,
ראש המכון והמנהל המקצועי,
הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה
והכוונה מדויקת למטפל.ת -
אצלנו או אצל עמיתים.
עלות: 140 ש"ח
הרשמה מהירה:
מענה לכל שאלה
(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):
מקורות:
Julie J. Exline & Joshua A. Wilt (2023) Divine attributions, gift appraisals, and supernatural operating rules as predictors of gratitude to God, The Journal of Positive Psychology, DOI: 10.1080/17439760.2023.2208095
Kumar (2021). in What Is Superstition in Psychology?. in Medicinet: https://www.medicinenet.com/what_is_superstition_in_psychology/article.htm
Nayak SM, Singh M, Yaden DB, Griffiths RR. Belief changes associated with psychedelic use. J Psychopharmacol. 2023 Jan;37(1):80-92. doi: 10.1177/02698811221131989. Epub 2022 Nov 1. PMID: 36317643.
Wu, Y. W., Lai, W. S., & Chen, Y. C. (2023). Hu li za zhi The journal of nursing, 70(3), 85–93. https://doi.org/10.6224/JN.202306_70(3).11