חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט ייעוץ פסיכולוגי

טיפול DBT | לחיות חיים שראוי לחיותם עם טיפול דיאלקטי התנהגותי!

דרג פריט זה
(98 הצבעות)

​​

DBT Israel

איך עובד טיפול דיביטי - על טיפול דיאלקטי התנהגותי DBT?

טיפול DBT - Dialectical behavior therapy, פותח ע"י Marsha Linehan בתחילת שנות ה-90 ונחשב לטיפול מועדף בהפרעות הקשורות לוויסות רגשי ככלל ובהפרעת אישיות גבולית בפרט. DBT אינו טיפול פסיכולוגי שמתאים לכל אחד. הוא פותח ע"י לינהן במטרה להתמודד עם מקרים קיצוניים וקשים, אך כיום נעשה בה שימוש למטרות מגוונות וכניסיון להתמודד בטיפול הנפשי עם מצבים שונים עימם מגיעים המטופלים. ככלל, השיטה נחשבת כיעילה במיוחד במצבי הפרעות אישיות, התמכרויות לחומרים מסוכנים ולהפרעות אכילה. המטרה הטיפולית היא לעזור לאנשים לחיות חיים מוצלחים יותר, בעיקר בהקשר הבין-אישי, למרות הרגשות השונים שהם חווים. מכון טמיר לפסיכותרפיה מציע טיפול פסיכולוגי ופסיכותרפיה, לרבות טיפול דיאלקטי-התנהגותי- DBT בתל אביב. השיטה פותחה בשלושת העשורים האחרונים, עם התקדמות טיפול CBT, והיא מיועדת בעיקר לאנשים הסובלים מקשיים בוויסות רגשי, ובמקור למתמודדים/ות עם "הפרעת אישיות גבולית" (קראו כאן על BPD- בורדרליין, או הפרעת אישיות גבולית.

DBT

 


מומחי מכון טמיר לפסיכותרפיה מיישמים את השיטה בדיוק באופן שנבחן במחקרים קליניים מבוקרים. בשנת 2016 אירח המכון את פרופ' ג'יל ראת'וס ופרופ' אנדרה איוונוף, מהמובילות בעולם בחקר השיטה, בכנס של 3 ימים, בו הודרכו (בשיתוף מרכז שניידר) 250 אנשי מקצוע ישראליים. המכון מקיים קבוצות עמיתים המחויבות לפי הפרוטוקול, לצד קבוצות מיומנויות (DBT (Skills only לפי ספר ההנחיות (Manual) של השיטה. 

אם אתם מחפשים טיפול דיביטי, מומלץ ליצור עמנו קשר כדי לבדוק יחד שאתם מגיעים לכתובת מתאימה.

ליאת פרי לרר, רותי פלס, רונה קופרבוים

צוות מוביל לטיפול dbt במכון טמיר בתל אביב


 5 מיתוסים שגויים של מטפלים בישראל על טיפול DBT‏

1. בטיפול DBT מוכרחים מערך משולב של טיפול אישי וקבוצתי

ממש לא. פורסמו עד כה 14 מחקרי RCT שמראים יעילות של התערבות בקבוצת DBT 'מיומנויות בלבד', בהשוואה לתנאי טיפול ושיטות אחרות, לצד עוד מחקרים רבים שאינם מבוקרים. ראו כאן סיכום הנתונים המחקריים שמתעדכנים מעת לעת באופן שוטף:
https://goo.gl/UdmDba

2. שיחות הטלפון עם מטופלי DBT שוחקות ופוגעות באיכות החיים של המטפל

הופרך. פשוט לא נכון. חשוב להבין שהרציונל של לינהן לגבי שיחות הטלפון נועד בעיקר לתרגול מיומנויות ולא להתערבות במשבר.

שאלת השחיקה נבדקה בשני מחקרים שמדדו את פרקי הזמן הטלפוניים בהם מייעצים מטפלי דיביטי בהשוואה למטפלים בגישות אחרות. התוצאות הראו שממוצע השיחות שמקיים מטפל DBT גבוה באופן שולי לגמרי בהשוואה למטפל בטיפול "רגיל".

3. טיפול DBT מתאים למטופלים גבוליים או אובדניים בלבד

טעות. הטיפול של לינהן פותח במקור עבור מטופלות אובדניות, זה נכון, אבל מאז חלפו למעלה משלושים שנה. כיום ההתייחסות ל-DBT היא כשיטת טיפול שנועדה להתמודד בהצלחה עם שלל בעיות על הספקטרום של ויסות רגשי.
לפי מחקרים עדכניים, ניתן לקיים קבוצת מיומנויות בלבד, ולהגיע לתוצאות מצוינות. מי שנמצא מתאים, במחקרים קליניים מבוקרים, לקבוצת DBT Skills Only, הם מטופלים מבוגרים הסובלים מהבעיות הללו:
הפרעת אישיות גבולית (ללא סיכון אובדני)
הפרעות דיכאון (החל מ-MDD וכלה בהפרעות קלות יותר)
אכילה כפייתית ובולימיה
בעיות שתייה
הפרעות קשב וריכוז
קשיים בוויסות רגשי ודחפי - התקפי זעם וקשיים אחרים
התעללות פשית
יש גם נתונים על חרדה, PTSD ובעיות נוספות, אם כי להפנות לרוב לטיפול CBT שהממצאים לגבי טיפול בחשיפה חזקים ומבוססים בו יותר. אותו דבר לגבי בורדרליין שכולל מצבי סיכון.

סרטון על DBT והתקפי כעס וזעם, שהפקנו בחיוך במכון טמיר:



4. בטיפול DBT עובדים רק עם חשיבה התנהגותית ולא דינמית

זה נכון ש- DBT הוא טיפול התנהגותי, אך יש בו גם חלק דיאלקטי. דימוי יפה של לינהן מתייחס לרכיב ההתנהגותי של הטיפול כ"גלולה" ולרכיב המתקף, המקבל והעמוק כ"ציפוי" מתוק של אותה גלולה. טיפול DBT מבוסס על קשר מעמיק ומרגש, באמצעותו עובר המטופל. תהליך שמסייע לו לחיות חיים שראוי לחיותם. דיביטי, בעיניי, מלמד אנשים איך להתנהג ובדרך לשם נדרשים ובאים לידי ביטוי רבדים עמוקים ביותר באישיותו.
אני מוצא שקיימת המשגה מקבילה של הנחות יסוד בין התיאוריות: בין ראייה דיאלקטית לבין קונפליקטים פסיכודינמיים המצויים בבסיסן של פתולוגיות; בין התיאוריה הביו-סוציאלית לבין הראייה הדינמית-מערכתית; בין אמביוולנטיות למודל התיזה ואנטי תזה; ובין ראייה דיכוטומית לכשל דיאלקטי
מעבר לכך, ישנן בטיפול תשתיות חשובות המבוססות על רציונל תיאורטי בודהיסטי, תיאוריה מעמיקה ורבת שנים.
ולבסוף, אינטגרציות בין תפיסות דינמיות לבין DBT מתועדות בתהליל האישי שעוברים מטפלים מובילים במהלך הקריירה.
מומלץ לקרוא למשל את ספרו של צ'רלס סוונסון (2016) פסיכואנליטיקאי שלמד והודרך אצל אוטו קרנברג ועבר בשנות השמונים לשיטת הדיביטי. מרתק לקרוא את הדרך שבה הוא מבין ומלמד DBT.
כמה מילים עם גישתו של אוטו קרנברג:
http://www.tipulpsychology.co.il/therapy/adults/anxiety_levels.html

5. טיפול דיביטי מחייב קשר רציף עם פסיכיאטר


נכון חלקית. כאשר מטופל נמצא בטיפול או מעקב פסיכיאטרי, קשר עם הרופא מומלץ בכל סוג של פסיכותרפיה. אולם אם אנו מתייחסים לטיפול DBT כעונה על שלל נרחב של בעיות ויסות רגשי, רבים המקרים שאין בכך צורך.

מה הלאה?
אנו מקימים בשבוע הבא קבוצת DBT Skills only, שתימשך שנה, שעתיים וחצי בשבוע בתל אביב.
הקבוצה מתאימה למטופלים הסובלים מכלל הפרעות הויסות הרגשי (למעט מטופלים בסיכון אובדני)וניתן לנהל אותה בטיפול מקביל עם מטפל עיקרי שעובד עם המטופל פרטנית במסגרת נפרדת. כדאי כמובן שהמטפל העיקרי, הפרטני, יהיה בקיא ב- DBT, אך גם כאשר הדבר אינו כך, ניתן לעבות את תפקיד המנחים ולהוסיף שיחות טלפוניות לתרגול עם המטופל. על המטפל לשוחח לפני כן עם המנחים, למלא "שאלון מטפל עיקרי" ולחתום על הסכם עבודה משותף.
המנחים משתתפים ב- Consultation team שבועי ובהדרכה אונליין של מומחי מרכז לינהן בארה"ב. קבוצות נוספות תיפתחנה לאחר החגים בחיפה, באר שבע וירושלים.

אישיות גבולית יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר יציבות רגשית ובקושי רב בהסתגלות לשינויים. נוכל לראות מצבי רוח משתנים וקיצוניים גם מבחינת עוצמתם, התנהגות לא יציבה ומתפרצת, תגובות המבוססות על דחף, כאלה שעלולות לערב שימוש בסמים והתמכרויות אחרות הדורשות טיפול (אלכוהול, קנאביס, ואף קניות) או התנהגות פוגענית אחרת, עבריינות למשל, וחוסר שיקול דעת. בהיבט החברתי, תתבטא ההפרעה בעיקר בקושי לתפקד בחברה ובעבודה ובסבל רב. 

מהי דיאלקטיקה ועמדה דיאלקטית בטיפול DBT?

ראיית מבט דיאלקטית מחשיבה את המציאות כמתמשכת, דינאמית והוליסטית. המציאות מנקודת המבט הזו היא הוליסטית, שלמה, וכוללת עמדות מנוגדות, ממש כמו אטום המכיל מטען חיובי ושלילי גם יחד.

dialectic behaviour therapy

האמת הדיאלקטית מופיעה באמצעות שילובם של אלמנטים משתי העמדות המנוגדות, ה"תזה" וה"אנטי-תזה". המתח בין השתיים בתוך כל מערכת, ה"סינתזה", המתארת את המלחמה בין השלילי לחיובי,בין הטוב לרע, הורים וילדים, מטפל ומטופל, אדם וסביבה, וכן האינטגרציה הנוצרת בקשר בין כל אלה, מניבה שינוי. בעקבות השינוי שיוצרת הסינתזה נוצר סטטוס החדש, מצב חדש. אך המצב שנוצר מכיל גם הוא כוחות דיכוטומיים, אשר ביניהם מתח מתמיד. לכן, השינוי הוא מתמשך, האמת תמיד מכילה רכיבים מנוגדים שאינם בהכרח מבטלים זה את זה.

מנקודת המבט של הדיאלוג הטיפולי ושל מערכות יחסים, דיאלקטיקה היא למעשה השינוי שנוצר כתוצאה ממחויבות למערכת היחסים או לטיפול, וכן כתוצאה משימוש בניגוד האינהרנטי הקיים בחשיבה של כל אדם, בהתנהגותו וכך גם במערכת היחסים הטיפולית. באמצעות העמדה המנוגדת העולה במערכת היחסים הטיפולית, הן המטפל והן המטופל יכולים להגיע לכדי משמעות חדשה המכילה בתוכה משמעויות ישנות, אשר מקרבת אותם למהות האמיתית של הסובייקט הנמצא בטיפול.

על פי נקודת המבט הדיאלקטית, אל לנו לעולם לקבל עמדה כאמת סופית ומוחלטת או כעובדה שאין עליה עוררין. לכן, השאלה עמה מתמודדים הן המטפל והן המטופל כל העת היא "מה אנחנו מחמיצים? מה ההבנה שלנו מפספסת?". שאלה זו שייכת לראיית המבט ההוליסטית, אשר מחשיבה גם את ההקשר הסביבתי אליו שייך המטופל, ומקשרת אותו אל ההפרעה הנפשית וההתנהגויות השליליות אשר מצטלבות עם הקונטקסט הזה.

עמדה דיאלקטית טיפולית מכילה בתוכה תמיד שילובים מנוגדים, המתקיימים יחדואינם מבטלים זה את זה. שילוב של קבלת המצב מחד וניסיון לשינוי מאידך, שילוב של גמישות ויציבות, טיפוח האדם תוך הצבת אתגרים, התמקדות ביכולות וכוחות יחד עם הבנת החסרונות והמגבלות.

המטרה והרוח העומדת מאחורי טיפול DBT (טיפול דיאלקטי התנהגותי) היא להדגיש את הניגודים, את המורכבות הקיימת גם בטיפול וגם בחיי המטופל, במטרה ליצור הפנמה עמוקה של הרב-משמעויות הקיימות, המחליפות את תחושת קיומה של אמת אחת אשר לרוב מאפיינת אדם, ובמיוחד מתבגר, הסובל מהפרעה נפשית. לצד הפנמה זו, מטרת הטיפול היא לספק למטופל תנאים וכלים שיאפשרו לו לקבלת הסינתזה הזו, להפנים אותה ולחיות לצידה. ההנחה היא שאנחנו יכולים ליצור שינוי בכך שנדגיש את הקבלה של המצב, וכן לאפשר קבלה בכך שנדגיש את השינוי.

DBT assumptions

טכניקות טיפוליות ב-DBT

טיפול DBT משלב מספר טכניקות טיפוליות, או יעדים טיפוליים, אשר נחשבים על פי הגישה כחלקים בלתי נפרדים מוויסות רגשות ושליטה טובה יותר עליהם. בראשם, עומדת גישת המיינדפולנס. גישת המיינדפולנס, ששורשיה בבודהיזם, מסייעת לאדם להתמקד בהווה, בחוויה העכשווית, מתוך ניסיון לקבלה בהבנה ומבלי שיפוטיות. מחקרים מראים כי שכלול היכולות האלה שמציעה גישת המיינדפולנס, מפחית לחצים ורגשות שליליים, וכן מגביר מחשבות חיוביות. בשלב הבא, מנסה שיטת ה-DBT לשכלל את יכולותיו הבינאישיות של האדם, כדוגמת יכולתו לזהות את רצונותיו וצרכיו של עצמו ושל האחר, התמודדות במצבי קונפליקט עם דמויות משמעותיות. בתוך כך, פועלת השיטה בכדי לשפר את עמידות האדם בפני מצוקות נפשיות.

Marsha Linehan PhD DBT

זאת, מתוך הבנה שהן חלק אינטגרלי מחיינו, ובמטרה לשכל את יכולתו של האדם להתמודד עם מצבי החיים שיזומנו לו, מבלי ליפול בחזרה להתנהגויות השליליות. רכישת הכלים האלה מהווים את התשתית לשכלול יכולתו של האדם לויסות רגשי, אשר מהווה את היעד הטיפולי החשוב מכולם. רכישת יכולת זו, אשר הינה מטרת העל של שיטת ה-DBT, בכוחה לסייע לאדם להתגבר על מכשולים, להתמודד עם אירועי חייו ולחוות אותם בצורה בריאה יותר, שמסבה פחות סבל.

טיפול DBT ומיינדפולנס

DBT מאפשרת הקלה רבה על הסבל. הטיפולים כוללות תרגולים חשובים מתחום המיינדפולנס, אשר מהווים טכניקות לקידום המטרות הטיפוליות.  המטופלים בשיטה זו אינם מתבקשים לתרגל מדיטציית ישיבה. טיפול זה כולל פגישה חד שבועית אישית, אפשרות לקשר טלפוני מסוים עם המטפל בין הפגישות, ובנוסף, פגישה קבוצתית חד שבועית בת שעתיים וחצי ללימוד ואימון בטכניקות מיינדפולנס. רבים מהכלים הנרכשים בשיטה זו מבוססים על מסורת הזן ותורתו של המורה Thich Nhat Hanh, לדוגמה: ספירת נשימות, אימוץ של "חצי חיוך" שליו, התמקדות בפעולה שנעשית בהווה, קבלת רגשות בשוויון נפש והתבוננות במחשבות ורגשות כאילו היו עננים החולפים בשמי התודעה ("Teflon mind") ועוד. 

נפתחת קבוצת מיומנויות DBT למבוגרים בתל אביב !

http://www.hebpsy.net/bulletinBoard.asp?id=64393

לאילו בעיות מתאים טיפול DBT?

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) הינו טיפול הנגזר מעולם הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי, אשר מגדיר לו למטרה שיפור ארבעה כישורים מרכזיים אצל המטופל, אשר לדידם של מייסדי הגישה ותומכיה, אלה הכישורים אשר עומדים בבסיסם של קשיים נפשיים רבים.

הכישורים אשר בפיתוחם ובשכלולם מתמקד הטיפול הם:

  • יכולת לוויסות רגשות (emotional dysregulation)
  • יכולת עמידה במצבי כאב או דחק נפשיים (distress tolerance)
  • יעילות בין-אישית (Interpersonal Effectiveness), כלומר היכולת לשמר מערכות יחסים, יכולת לאזן בין מחויבויות לרצונות, תוך כבוד לעצמי ולרצון האישי
  • מיינדפולנס (mindfulness)

במקור, התפתח הטיפול במטרה לסייע לנשים הסובלות מהפרעת אישיות גבולית (Borderline personality disorder), אשר סבלו לעיתים קרובות מנטיות אובדניות, מפגיעה עצמית ומחוסר מוטיבציה להתמיד בטיפול.
כיום, מוכר הטיפול כיעיל בהתמודדות עם טווח נרחב של בעיות נפשיות הקשורות בוויסות רגשי, ביניהן הפרעת דחק פוסט טראומתית (PTSD), ובפרט נפגעי התעללות מינית, אוכלוסיות מיוחדות במצבים שונים, הפרעות האכילה למיניהן: אנורקסיה, בולימיה ואכילה כפייתית, הפרעות מצב רוח כדוגמת דיכאון והפרעת אישיות דו קוטבית, וכן התמודדות עם התמכרויות. ממצאי מחקרים הראו לדוגמה כי טיפולי DBT הם בעלי אפקט מוגבר בהחלפת הרגלים או שחזורם בקרב אנשים הסובלים מטריכוטילומניה (הפרעה נפשית, אשר שייכת למשפחת ה-OCD, המתבטאת בדחף כפייתי לתלוש שיער), וכן עבור מטופלים גריאטריים הסובלים מדיכאון, בעלי מאפיינים נפשיים שונים והינם במסגרת שאינה אשפוזית.
מן המטרה המקורית לשמה התפתח הטיפול, הפרעת אישיות גבולית ומשבר אובדני, התפתחה השיטה כטיפול נפשי לילדים ולמבוגרים המתמודדים עם מגוון מצבים נפשיים. בשנים האחרונות זוכה ה-DBT להתרחבות ולהתפתחות נוספת- כיום גוברת ההבנה כי גם ילדים ובני נוער אשר סובלים מבעיות התנהגות ומקשיים רגשיים יכולים להפיק ממנו רבות. בעיות המאפיינות ילדים רבים כדוגמת אימפולסיביות, קושי בציות לסמכות, אי יציבות רגשית וקושי בויסות רגשי, יכולות להיפתר בעזרת טיפול DBT, או לפחות לסגת משמעותית. גם מקרים חמורים יותר של פסיכופתולוגיות בילדים, כדוגמת ילדים הסובלים מהפרעת התנהגות מתנגדת (ODD) או מהפרעת אישיות דו קוטבית, ילדים ונוער אובדניים או ילדים ונוער שפוגעים בעצמם מבלי נטיות אובדניות- הם מקרים אשר טיפול DBT במידה מסוימת נועד להם, מפאת קרבתם לתסמינים של הפרעת האישיות הגבולית.
לרוב טיפול DBT אינו קצר טווח ואורך כשנה, כאשר הוא נבנה באופן היררכי ומתמודד תחילה עם הבעיות הקשות והמרכזיות יותר בחייו של המטופל, מתוך מחשבה שבעזרת הטיפול בבעיות הגדולות- יהיה קל יותר לטפל גם בקלות שבהן. בנוסף, המטופל רוכש כלים להתמודד עם המצבים הקשים ביותר מהם סובל, מה שמלמד אותו להתמודד גם עם הקלים יותר שבהם.
טיפול DBT בקהל צעיר יותר הינו לרוב קצר טווח יחסית ומותאם לרמתם של הילדים ולמידת יכולתם לשתף פעולה. העקרונות הטיפוליים אשר עשויים להיראות כמורכבים במבט ראשון עבור ילדים צעירים (כדוגמת המיינדפולנס) מובאים לילדים בצורתם הפשוטה יותר, עימה יש ביכולתם להתמודד. יכולתו של הטיפול לעבור אדפטציות שונות כתלות בגילו של המטופל והקשיים עימם מתמודד- הופכות אותו ליעיל עבור אוכלוסיות כה מגוונות, וכאופציה מיטבית עבור רבים המתמודדים עם קשת המצבים הנפשיים הענפה. מעבר ליתרונות אלה, מחקרים מראים כי השיפור המושג בטיפול DBT הינו לרוב יציב לאורך זמן, גם בקרב מטופלים צעירים יותר. בנוסף לכך, לעיתים השפעותיו החיוביות נפרשות על פני תחומי חיים נוספים גם בתום הטיפול, וכן הכלים הנרכשים בו, כדוגמת היכולת לוויסות רגשות ולעמידה במצבי דחק, משתכללים.

שלבי הטיפול הדיאלקטי התנהגותי

כאמור, מטרת הטיפול הדיאלקטי התנהגותי היא להגביר את יכולתו של האדם להתמודד עם מצבים מגוונים בחייו, להגביר התנהגויות חיוביות ולשכלל את היכולת לוויסות רגשות. לרוב, כולל הטיפול ארבעה שלבים עיקריים:

  1. התייצבות- השלב הראשוני עוסק בלייצב אדם הנמצא במצוקה נפשית מסוימת, תחת התמכרות, פסיכוזה, סכנה אובדנית וכיוצא באלה. זאת, מתוך הנחה שהאדם אינו יכול להתחייב לטיפול ולתפקד בו תחת מצוקה אקוטית, ולכן בשלב ראשון צריך לפתור אותה.

  2. בשלב הבא, מטרת הטיפול היא ללמד את האדם כיצד לחוות את הרגשות הקשיים המלווים את מצוקותיו, מבלי לשפוט אותם או לנסות לקבור אותם תחת התנהגויות שליליות. האדם פוגש ברגשותיו ולומד להכיל אותם, כך שבעתיד לא יזדקק להתנהגויות אליהן נהג לברוח (דבר המאפיין מאוד את הסובלים מהפרעות אכילה ומהתמכרויות בפרט).

  3. לאחר התייצבות מסוימת, מנסה הטיפול לבחון כיצד לשפר את איכות חייו של המטופל, ואת אושרו. זאת, תוך שכלול הכלים העומדים לרשותו ומציאת הנתיב המתאים להתקדם בו.

  4. בשלב האחרון של הטיפול, אשר נעשה לרוב לאחר שעבר המטופל כברת דרך, המטרה הסופית היא להביאו לכדי גדילה רוחנית ורכישת כישורים אשר יעזרו לו לשמור על היציבות אליה הגיע גם בטווח הארוך, ואולי אף למצוא חיי אושר, סיפוק ואיזון.

שוקלים טיפול פסיכולוגי באמצעות DBT ?

פשוט פנו למכון טמיר לפסיכותרפיה לשיחת הכוונה 1-800-509-809

 new book eitan tamir

מקורות סיוע ציבוריים נוספים ומומלצים לטיפול DBT - לפי אזור

בחיפה ובצפון: אמירה ישראלי, המרכז הרפואי זיו
 ניתן לבקש עם טופס 17 טיפול DBT במרכז הרפואי איכילוב או במרפאת לוטם. עם זאת, התור אורך כמה חודשים עד שנה. המכון שלנו מציע טיפול דיביטי קבוצתי ואישי בעלות הוגנת.
המרכז הרפואי כפר שאול, מרכז איתנים והקבוצה הירושלמית לטיפול DBT בניהול אורי פינוס. אם מדובר באיש/ה צעירים שגם מוכרים כזכאים לסל שיקום שווה מאוד לבדוק את מכון סאמיט בירושלים- קהילה טיפולית שיקומית המתמחה בטיפול פסיכולוגי ארוך טווח יחד עם מסגרת שיקומית למתמודדים עם הפרעות קשות ובהן מתמודדות c-ptsd.
(הטיפול והשיקום כוללים פסיכותרפיה פרטנית פעמיים בשבוע במשך שלוש שנים יחד עם פסיכותרפיות קבוצתיות שבועיות, קבוצות חברתיות ללימוד מיומנויות בינאישיות, סיוע בתעסוקה, לימודים, מיומנויות וכישורי חיים, תרפיות באומנות ובתאטרון והשתתפות בחוגי העשרה ומרכז ספורט תחת מקום אחד).
המרפאה הפסיכיאטרית במרכז הרפואי סורוקה, בניהול ד"ר הלין שר ושרון לוריא.

אוסף מאמרים על טיפול DBT

אוסף מאמרים על טיפול DBT לבני נוער וילדים (DBT-C)

כמה המלצות על מטפלי DBT: 

מרכז ידע על הפניות למטפלי DBT ומומחים לטיפול בהפרעת אישיות גבולית --- אזור חיפה והצפון

מרכז ידע על הפניות למטפלי DBT ומומחים לטיפול בהפרעת אישיות גבולית --- אזור ירושלים

זומר פסיכותרפיה וייעוץ - CBT טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בחיפה

טיפול DBT משלב קבוצה עם טיפול פרטני

טיפול דיאלקטי-התנהגותי עובד בכמה מישורים. האחד – טיפול בכישורים החברתיים, טיפול זה יינתן בדר"כ במסגרת טיפול קבוצתי לרכישת מיומנויות. בטיפול הקבוצתי נטפל ביכולת השליטה במיומנויות החברתיות ונלמד כיצד ליישם אותן ב"חיים האמיתיים" ומכאן חשיבות הטיפול בקבוצה. טיפול זה יתמקד בשינוי ההתנהגות. במכון טמיר לפסיכותרפיה מתקיימות כמה קבוצות טיפוליות, המונחות ע"י פסיכולוגים מומלצים ומנוסים, אליהן ניתן להצטרף באופן שוטף. המישור השני – טיפול פרטני, בנפרד מהקבוצה ניתן לטפל במכון בתופעות המפריעות למטופל מעבר לחיים החברתיים, התנהגויות המזיקות למטופל בכל מישורי חייו, התנהגויות הרסניות. נלווה את המטופל ביום-יום בתמיכה, במטרה למנוע משברים. נלמד את המטופל כיצד להבחין ולהבדיל בין החלטה שמתקבלת במחשבה הגיונית, לבין החלטה שהתקבלה בצורה רגשית ולא מבוקרת, נפתח מודעות לרגשות אמיתיים ולא מתוך ראייה שיפוטית, נבחין בפערים בין הצורך בקבלה לבין הצורך בשינוי ונצמצם פערים אלה. כמו כן, נמצא את הסיבות לקבלת ההחלטות הרגשיות המביאות לסערת רגשות ולתגובות קיצוניות ונלמד כיצד להתרחק מהגורמים לסערה, כיצד להתמודד טוב יותר עם הכעס או התסכול ולשפר את איכות החיים בכל תחום. 

CBT מול DBT לטיפול בבולימיה

בולימיה נרבוזה, אחת מהפרעות האכילה המוכרות והקשות ביותר, מתאפיינת בהתקפי זלילה כפייתיים המלווים בניסיונות לרוקן את הגוף, לרוב באמצעות הקאה מכוונת. ניסיונות ההתרוקנות הם למעשה ניסיונות להקל על תחושת האשמה שמגיעה לאחר הזלילה, ואם נכנסים מעט פנימה לנבכי נפשו של האדם- מדובר בניסיון של עולמו הפנימי להוציא החוצה את מכאוביו, להם אינו נותן דרור בדרכים אדפטיביות יותר.
על אף שברבים, הבולימיה מעט פחות מוכרת מהאנורקסיה, הפרעת האכילה המוכרת מכולן, מדובר בהפרעה לא פחות נפוצה (ואף יותר), לא פחות מסוכנת הן לנפשו של האדם והן לגופו, שכן עשויה להוביל לנזקים בריאותיים בלתי הפיכים. לרוב, הטיפול בבולימיה כולל הן טיפול תרופתי והן פסיכותרפיה, טיפול נפשי, כאשר הגישות השונות חלוקות באשר לטיפול הנפשי המתאים ביותר להתמודדות עימה.

DBT therapy

בשנים האחרונות, וכתוצאה מגל ה-CBT השוטף את עולם הפסיכולוגיה של המאה ה-21, החל להיות מקובל הטיפול גם לסובלים מהפרעות אכילה. טיפול CBT, כמו שרבים כבר יודעים, מתבסס על ההנחה לפיה מבני מחשבה הרסניים במוח האדם הם ששולטים בסבלו הנפשי ובהתנהגות לא אדפטיבית עבורו, ולכן הטיפול מתמקד בשינוי אקטיבי של מבני החשיבה האלה, והחלפתם בדפוסים חדשים, אשר יקנו לאדם כוחות התמודדות וגישה מציאותית יותר.
ובאשר לבולימיה, אשר תחושת האשמה הכבדה היא אחת ממאפייניה העיקריים, שילוב הטיפולים האלה מתאים וחשוב במיוחד. בטיפול, מנסה המטופל, בסיוע המטפל, לפענח את הרגשות שעומדים מאחורי הדחף לזלילה, ואת התחושות הקשות שמלוות אותה, אשר גורמות בתורן לצורך בלתי נשלט להתרוקן, בכל דרך שהיא, אלימה לגוף ככל שתהיה. ברגע שניתנה פרשנות לרגשות, ברגע שניתן לרגש שם ואפיון, ניתן לבחון כיצד ניתן לשנות אותו, ולהחליפו ברגש חיובי ומעצים יותר.
סיבות שונות, בשילוב מבנה אישיותי מסוים, מובילות אדם לכדי בולימיה, ולרוב נעוצות בשנאה עצמית כבדה, ערך עצמי ירוד, שאיפה מודחקת להרס עצמי ורצון של האדם להעניש את עצמו. בטיפול CBT המשלב טכניקות DBT, למד האדם להכיר את רגשותיו, ומנסה בסיוע המטפל להקנות להם פרשנות אחרת. תוך משימות הדרגתיות, לומד המטופל לשלוט ברגשותיו, להכיר בהם בזמן אמת, להקשיב להם ולנסות לפענח את מקורן. מתוך הבנה זו, יכול למצוא תחליפים התנהגותיים לניסיונות ההתרוקנות, ובהמשך גם לשלוט בצורך המתעורר לזלול ולהתרוקן.
השילוב של טיפול CBT עם טכניקות משיטת ה-DBT מקנות לא רק שינוי בדפוסי החשיבה וההתנהגות, כי אם מחנכות לבריאות נפשית, להיכרות מחודשת של האדם עם נפשו, המאפשרת שליטה טובה יותר עליה ועל הרגשות המתעוררים בקרבה. כשמדובר בהפרעה נפשית הרסנית כדוגמת בולימיה נרבוזה, ייתכן שיש צורך בשילוב הטכניקות, במטרה למקסם את סיכוייו של האדם להחלים ולהגיע לכדי איכות חיים ויציבות נפשית. בנקודה זו, חשוב לציין כי שילוב הטכניקות והעמקת הטיפול אינו בהכרח מעיד על אורכו. במקרים אלו, בדומה להתמודדויות רבות המביאות מטופלים לפסיכותרפיה, הכמות אינה המשמעותית, כי אם האיכות. 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי למבוגרים עם ADHD

במחקרים קודמים נמצא שטיפול קבוצתי הביא לשיפור משמעותי בסימפטומים של ADHD, מה שהוביל את החוקרים לבחון אספקטים שונים של השפעת טיפול קבוצתי ככלי לטיפול במבוגרים עם ADHD. במחקר הנוכחי החליטה קבוצת חוקרים מגרמניה לערוך אדפטציה של שיטת DBT באופן שיתאים למבוגרים עם ADHD.

מדוע נבדק דווקא DBT כטיפול בהפרעות קשב וריכוז?

מה שהוביל את החוקרים להחלטה הזאת זה הקשר בין סימפטומים של הפרעת אישיות גבולית ו-ADHD: בעוד ADHD והפרעת אישיות גבולית הן הפרעות שונות מאוד אחת מהשניה, שתיהן נקשרות לקושי בוויסות רגשי, אימפולסיביות, הערכה עצמית נמוכה וקשיים במערכות יחסים בינאישיות. כל אלה הובילו את החוקרים לשלב מרכיבים של טיפול DBT כחלק מתכנית התערבות טיפולית עבור מבוגרים עם ADHD.
על המחקר
במחקר השתתפו 72 משתתפים (29 נשים ו-43 גברים) בגילים 18-53 אשר אובחנו עם הפרעת קשב וריכוז. 48 משתתפים נעזרו בטיפול תרופתי. המשתתפים לקחו חלק בטיפול קבוצתי שהתבסס על אדפטציה של טיפול DBT, לאורך 13 שבועות, שהועבר על ידי מטפלים עם הכשרה ב-CBT וב-DBT. התוצאות, אשר התבססו על דיווחים עצמיים לפני ואחרי הטיפול, הראו שיפור משמעותי בסימפטומים ומעבר לכך, נראה שהטיפול התקבל בצורה טובה מאוד בקרב המטופלים. מחקר המשך עתידי מתוכנן לבדוק את ההבדל בין קבוצה המטופלת רק בתרופות, לקבוצה המטופלת רק בטיפול קבוצתי, וקבוצה המשלבת בין שניהם. מחקרים נוספים מעידים על היעילות של אדפטציות DBT ככלי מצוין לטיפול במתבגרים וכשיטת טיפול בהתמכרויות.

מחקר: טיפול דיאלקטי התנהגותי יעיל יותר מטיפולים אחרים למצבי סיכון

איך לעזור למטופל DBT להתחייב לטיפול?

איך משתחררים מאהבה קשה? ►

יחסים זוגיים הרסניים ►

 מטופלים רבים סיימו במכון טמיר לפסיכותרפיה טיפול DBT ויצאו עם תחושות טובות ומספקות עם הרגשה שמצאו דרך להתמודד ובית מקצועי בטוח וחם להתפתח בו. הצטרפו גם אתם! 

צפו בסרטון על התמודדות עם הפרעת אישיות גבולית <

כרטיס יומן בטיפול DBT <

 

 

מיינדפולנס, בודהיזם וטיפול DBT

Clive. J. Robins 

טיפול התנהגותי ובודהיזם נתפסים כשתי גישות שונות לחלוטין להבנה ולשינוי של התנהגות. טיפול התנהגותי מסורתי התמקד בהתנהגות הגלויה ובמשתנים נוספים הניתנים לצפייה והתבסס על שיטות מערביות לרכישת ידע. לעומת זאת, הבודהיזם ודתות נוספות התמקדו בתופעות רוחניות ונפשיות והציעו דרך התנסותית וחווייתית להבנה ולשינוי של התנהגות. עם הזמן, מטפלים התנהגותיים-קוגניטיביים החלו להביע עניין בתרומות הפוטנציאליות של המסורות הרוחניות, במיוחד של הבודהיזם, וכך הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) שפותח עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, מצליח לשלב בין עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים לבין עקרונות זן בודהיסטיים ומיינדפולנס.

 

מדוע ה-DBT משלב עקרונות זן?

טיפול ה-DBT  פותח על ידי מארשה לינהאן עבור מטופלות עם נטיות אובדניות והתנהגויות של פגיעה עצמית אשר אובחנו עם הפרעת אישיות גבולית. כוונתה המקורית של לינהאן הייתה לסייע לאותן מטופלות לשנות את התנהגותן על ידי שימוש בטכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות, כגון ניתוח דפוסי התנהגות והשפעה על המשתנים המשמרים אותם באמצעות אימון לאסרטיביות והבנייה קוגניטיבית. אולם, לינהאן גילתה כי אותן טכניקות לא נחלו הצלחה, היות והמטופלות חוו את ההתמקדות בתהליכי שינוי בלבד כלא מתקפת את רמות המצוקה שהן חשות או אפילו כמאשימה אותן בבעיות שלהן,

דבר שהקשה על היישום והשימוש בטכניקות שנלמדו בטיפול. בתגובה לכך, המטופלות תקפו את המטפלים וחלקן אף נשרו מהטיפול. לאור זאת, החליטה לינהאן לבצע שינויים בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי הסטנדרטי אשר יתמקדו וידגישו בצורה משמעותית יותר את התיקוף של חוויית המטופל כולל התנהגויות בלתי-מסתגלות מתוך ההבנה שהן נובעות מההיסטוריה שלו ומההקשר הנוכחי של חייו. הדגש על קבלת המטופל וחוויותיו מאזנת את ההתמקדות בשינוי שבה דוגל הטיפול ההתנהגותי. יתרה מכך, מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית מתקשים לקבל דברים רבים בנוגע לעצמם, לאחרים ולעולם. על כן, לינהאן ביקשה ללמד את מטופליה שיטה להרחבת יכולת הקבלה שלהם על בסיס ניסיונה עם טכניקות זן ומיינדפולנס.

 

נקודות דמיון בין בודהיזם וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

אף על פי שהבודהיזם נחשב לדת, הוא יכול להיחשב גם כפסיכולוגיה. הבודהיזם כולל את ארבע האמיתות האצילות ואת הדרך המתומנת האצילה. ארבע האמיתות מתייחסות לחוויית הסבל האנושי ולכן רלוונטיות הן לטיפול ההתנהגותי והן לתחום בריאות הנפש באופן כללי. האמיתות הן: (1) החיים מלאים בסבל. (2) מקור הסבל הוא ההתקשרות או הכמיהה.

(3) ניתן להפחית ואפילו להכחיד את הסבל על ידי השתחררות מההתקשרות או מהכמיהה. (4) הדרך לעשות זאת היא באמצעות הדרך המתומנת האצילה. הדרך המתומנת כוללת הבנה נכונה, חשיבה/כוונה נכונה, דיבור נכון, פעולה נכונה, אורח חיים נכון, מאמץ נכון, מודעות נכונה וריכוז נכון. במילים אחרות, הרעיון הוא שהפתרון לסבל הוא בהפחתת ההתקשרות או הכמיהה העזה להגשמת יעדים, זהו רעיון השונה מהטיפול ההתנהגותי המדגיש את הצורך בפיתוח מיומנויות להשגת היעדים של המטופל. עם זאת, הרעיון שסבל הינו תוצאה של אי שביעות הרצון שלנו מכך שדברים אינם מסתדרים כפי שהיינו רוצים תואמת לעקרונות הבסיסיים של הטיפולי הקוגניטיבי התנהגותי, כפי שגרס אלברט אליס. קיימים מספר אלמנטים משותפים לתורת הבודהיזם ולטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. שתי הגישות דומות ברמת ההתמקדות שלהן בהווה ובחוויה הנוכחית מאשר בעבר ובאופן שבו התפתחו הבעיות. יתרה מכך, בניגוד לדתות אחרות, מושג התמותה בבודהיזם אינו מבוסס על רעיונות אבסטרקטיים של טוב ורע אלא על התנהגויות (גלויות וסמויות) אשר מתוארות ומוערכות במושגים של יעילות ביחס למטרות וליעדים. כמו כן, קיימת האמונה כי תובנות מילוליות לבדן אינן יכולות ליצור שינוי אבל הן מהוות צעד ראשוני משמעותי. הבודהיזם אף מעריך שמהות החיים כוללת שינוי מתמיד והבנה כי כל הדברים בעולם קשורים זה לזה  ולכן משפיעים אחד על השני. תפיסת הבודהיזם את התנהגות האדם ואת מערכת היחסים בינו לבין סביבתו דומה לדגש שהביהביוריזם נותן להשפעת ההקשר הסביבתי על התנהגות האדם. בדומה לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, גם הבודהיזם מדגיש את החשיבות של התבוננות עצמית וניטור עצמי של התנהגויות. בחלק מטכניקות המיינדפולנס, הפרט לומד להתבונן ולתאר את מחשבותיו, וכך הוא מתחיל להבחין ולהפריד בין ה"אני המתבונן" לבין המחשבות. כך גם בטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, המטרה הינה לסייע לפרט ליצור מרחק בינו לבין מחשבותיו, ולא לחוות את המחשבות כחלק מ"העצמי". דמיון נוסף בהקשר זה, הוא רעיון המדיטציה, לפיו הפרט עשוי לחוות מחשבות, דימויים או תחושות של מצוקה אך עליו לנסות לא להימנע מהם ולא לדכא אותם אלא להתבונן בהם ובתגובה שלו אליהם ללא שיפוטיות או ביקורתיות. רעיון זה בא לידי ביטוי גם בטיפול ההתנהגותי בחשיפה לגירויים מעוררי חרדה.

 

נקודות שוני בין בודהיזם וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

אחד העקרונות המרכזיים של הזן הוא שכל דבר הוא כפי שהוא אמור להיות ברגע זה: זו מהות הקבלה של העולם, העצמי והאחרים. טיפול התנהגותי, לעומת זאת, מתמקד בשינוי ההתנהגות והסביבה. גם הבודהיזם יוצר לבסוף שינוי בתפיסתו של האדם אך להבדיל מהטיפול ההתנהגותי, הוא אינו ממוקד בשינוי הדברים אלא בקבלה בלתי שיפוטית שלהם. הדגש שנותן הזן על קבלה מוביל באופן טבעי לאסטרטגיות של תיקוף. ב-DBT, המטפל מנסה לתקף את התנהגות המטופל, ובמקביל ללמד אותו דרכים לפתור את בעיותיו על ידי שינוי דפוסי ההתנהגות שלו. במקרים שבהם לא ניתן לבצע שינוי בטווח הקצר (למשל מראה חיצוני או שמחיר השינוי יקר מדי), הקבלה הינה זמנית בעוד שהאדם עובד על הצעדים ההכרחיים לקראת השינוי. כאן, הקבלה מסייעת להפחית את הסבל המקושר לאי שביעות הרצון של הפרט מהמצב. למעשה, חוסר קבלה במקרה כזה עשוי למנוע את השינוי המיוחל. למשל, רגשי אשמה בנוגע להתנהגויות בלתי מסתגלות כמו פציעה עצמית, שימוש בחומרים ממכרים או בולמוסי אכילה אינם מובילים באופן ישיר לשינוי אלא עלולים לעכב אותו. על כך, הדרך היעילה יותר תהיה לתאר את ההתנהגויות בצורה בלתי שיפוטית ולציין את הסתירה ביניהן ובין התנהגויות יעילות יותר להשגת המטרות והיעדים של הפרט בעתיד. עם זאת, הבודהיזם יטען שההתקשרות והכמיהה של הפרט ליעדים, עשויות בעצמן לגרום לו לסבל. כמו כן, קבלה הינה רלוונטית גם עבור אירועים אשר התרחשו בעבר ואין לנו אפשרות לשנות אותם.

 

כיצד עקרונות הזן משתקפים ב-DBT          

כפי שציין Kumar, פילוסופיית הבודהיזם רואה את המציאות מנקודת מבט דיאלקטית. הדברים אינם נתפסים כנבדלים ומובחנים זה מזה אלא כתוצר של אינטגרציה בין מגוון אלמנטים אשר משתנים באופן תמידי על ידי השפעה הדדית זה על זה (משפיעים ומושפעים אחד מהשני). לינהאן ניסחה שלושה מאפיינים של תפיסת עולם דיאלקטית: (1) עיקרון השלמות (Wholeness), המכלול וקשרי הגומלין. העולם נתפס מתוך ראייה הוליסטית, לפיה כל דבר מקושר לכל דבר ולכן אובייקטים ואנשים אינם ניתנים להבנה על ידי התייחסות לחלקים שלהם אלא רק על ידי התייחסות לקשרי הגומלין בין אותם החלקים. תחושת הזהות מוגדרת ביחס לקשרים של הפרט עם האחרים, ולא בהתאם לערך האינדיבידואליזם הדומיננטי בתרבות המערבית. (2) עיקרון הניגודיות. על פי עיקרון זה, כל הדברים בטבע מורכבים מכוחות מנוגדים ומהות הצמיחה היא באיזון שבין אותם כוחות. זווית ראייה זו מציעה יכולת לאחד ניגודים ולהכיר בכך שאין אמת מוחלטת.

לכל רעיון בעל ערך, יש רעיון המנוגד לו שגם הוא בעל ערך משל עצמו, ולכן גם להתנהגויות בלתי מסתגלות של המטופל יש מטרה ותבונה מסוימות. (3) עיקרון השינוי המתמיד (השינוי הוא דבר קבוע), נובע משני העקרונות הראשונים, אם כל דבר משפיע ומושפע מהאחר אז המשמעות היא שכל הדברים נמצאים במגמה מתמדת של שינוי.

תפיסת המטופלים

בהתאם להנחת היסוד של הזן שכל דבר הוא כפי שהוא אמור להיות ברגע זה, המטפלים יוצאים מנקודת הנחה שהמטופלים עושים כל שביכולתם בנקודת הזמן הנוכחית והם מעוניינים להמשיך ולהשתפר. המיטב שהמטופל עושה ברגע זה יכול להיות שונה מהמיטב שהוא יכול היה לעשות אתמול או שהוא יוכל לעשות מחר. הטוב ביותר כרגע מושפע מגורמים פנימיים וחיצוניים, ועל המטפל להעריך אילו גורמים יכולים לסייע למטופל לעשות את המיטב. מטופלים עם הפרעת אישיות גבולית סובלים ולכן הם מעוניינים לשפר את מצבם. יתכן כי למראית עין הם מבקשים לשנות את העולם החיצוני ולא את עצמם אך כאשר הם יוצאים מעמדת ההתגוננות, הם לרוב מכירים בכך שדפוסי ההתנהגות שלהם יוצרים את הבעיות עבורם ועבור האחרים. תפיסה זו אף תואמת את רעיון הזן שלכל אדם יש תבונה ופוטנציאל פנימי מולד לצמיחה ולהתפתחות חיובית.

תיאוריה ביו-סוציאלית

תיאוריה זו הינה הבסיס של טיפול ה-DBT, והיא מורכבת משני אלמנטים מרכזיים: הביולוגי והפסיכו-סוציאלי.

לפי ההיבט הביולוגי, לאדם המאובחן עם הפרעת אישיות גבולית יש קשיים בוויסות הרגשי הקשורים להתפתחות המערכת הלימבית ונובעים מגנטיקה, מאירועים שהתרחשו במהלך ההריון או מטראומות בילדות המוקדמת. בהתייחס להיבט הסביבתי, לינהאן משתמשת במושג סביבה לא מתקפת. קרי, סביבה המגיבה בביקורתיות ושיפוטיות לרגשות ולציפיות של הפרט ואף מתייחסת אליהן בביטול, בבוז ובאופן משפיל. עם זאת, לינהאן מדגישה את ההשפעה ההדדית של הפרט והסביבה, כלומר קשיי הוויסות של הפרט נוטים להוביל לחוסר תיקוף מצד הסביבה ולהיפך. דבר נוסף, בהתאם לעקרון זה, במידה ומתעוררים קשיים בהתקדמות הטיפול, הם לא מיוחסים באופן אוטומטי למטופל אלא למערכת היחסים בין המטופל, המטפל, קבוצת העמיתים, הסביבה הארגונית שבה מתנהל הטיפול וסביבתו של המטופל.

מטרות הטיפול

המטרה המרכזית בטיפול הינה לסייע למטופל לחשוב בצורה דיאלקטית, לדוגמה להכיר בכך שניתן לכעוס על מישהו ועדיין לאהוב אותו. קיימים תחומים רבים שבהם נוצר מתח דיאלקטי, ומטופלים עם הפרעת אישיות גבולית לרוב מגיבים לכך בצורה קיצונית. תחומים אלה כוללים קבלה עצמית מול שיפור עצמי, עצמאות מול תלות, אמון מול חוסר אמון, האשמה עצמית מול האשמת אחרים וכדומה. הגישה הדיאלקטית בהתאם לעקרונות הזן, אינה טוענת כי יש להתייחס בהכרח לאמת כאל האמצע שבין שני הקצוות אלא לסייע למטופל לראות את שתי העמדות כבעלות תוקף ולמצוא את האיזון ביניהן (סינתזה).

טכניקות הטיפול

הרעיון הדיאלקטי בטכניקות הטיפול הוא האיזון בין מיומנויות של קבלה למיומנויות של שינוי. איזון אינו אומר שוויון בין המיומנויות, היות והמטרה המרכזית בטיפול היא שינוי והתיקוף עשוי לקדם מטרה זו. עם זאת, חשוב כי התיקוף לא ייעשה על מנת לקדם את השינוי אלא בכדי לחוות ולהתנסות בקבלה. באופן דומה, אדם אשר עושה מדיטציה מעוניין ליצור שינוי מסוים, אך בזמן המדיטציה הוא אינו מתייחס כלל למטרה זו. כך באופן פרדוקסלי גם אדם הסובל מבעיות שינה יצליח להירדם רק אם הוא לא יתמקד בשינה. בנוסף, חשוב שהמטפל יהיה מסוגל לעבור במהלך הטיפול במהירות מאסטרטגיה אחת לשנייה מבלי לאבד את המיקוד במטרות הכלליות. במיוחד כאשר נתקלים בקושי מומלץ לנסות אסטרטגיה אחרת השונה לחלוטין מקודמתה. רעיון זה תואם את הנחת היסוד של הזן שאין דרך נכונה אחת או אמת מוחלטת.      

מיומנויות

בטיפול DBT, המיומנויות נלמדות בקבוצת המיומנויות על מנת להגביר את המוטיבציה של המטופלים ללמוד וליישם אותן בחיי היומיום. קיימים 4 מודלים של מיומנויות - שניים מהם קשורים לשינוי, ושניים מהם לקבלה. מיומנויות של יעילות בינאישית מתמקדות בדרכים אפקטיביות לבקש דברים מאחרים, לסרב ולנהל משא ומתן. קרי, הן קשורות לשינוי מערכות יחסים. מיומנויות של וויסות רגשי כוללות זיהוי רגשות של האחר, זיהוי ואיתגור קוגניציות שליליות, חשיפה ותגובה נגדית. מיומנויות אלו מכוונות שינוי של המצב הרגשי. לעומת זאת, מיומנויות מיינדפולנס אינן מיועדות לשינוי כלשהו אלא אך ורק להתבוננות ולתיאור. באופן דומה, מיומנויות של עמידות במצוקה אינן קשורות לשינויים אלא ליכולת של הפרט לשאת מצוקה מבלי לנסות ולהפחית אותה בדרכים אימפולסיביות ובלתי מסתגלות, כלומר לקבל את המצב הרגשי העכשווי.

קבוצת העמיתים

גם בקבוצת העמיתים קיים מוטיב הדיאלקטיקה. המטפל במהלך הטיפול נע בין קבלה ושינוי, תובענות ותמיכה, היצמדות  לתכנית הטיפול וגמישות. הקבוצה מסייעת למטפל למצוא את האיזון בין הניגודים הללו.      

 

Google

טיפול דיאלקטי התנהגותי
Rated 5/5 based on 97 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





תגובות

 

תפריט פסיכותרפיה - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il