חשיבה מאגית | הסבר, פירוש, דוגמאות והיבטים פסיכולוגיים

חשיבה מאגית

 

מהי חשיבה מאגית? 

חשיבה מאגית, או אמונה טפלה, היא המחשבה שאירועים שאינם קשורים זה בזה קשורים באופן סיבתי, לעיתים כתוצאה של השפעה על-טבעית. 

במצב הפנימי של אדם עם חשיבה מאגית, הוא מייחס לרעיונות, מחשבות או התנהגויות השפעה סיבתית על העולם המציאותי, החיצוני.

כולנו מהרהרים לפעמים בצירופי מקרים בחיים, ובכלל זה אמונות טפלות, אולם במקרים מסוימים חשיבה מאגית עלולה להוות תסמין של בעיה נפשית, בעיקר של הפרעות טורדניות-כפייתיות. 

 

ולפעמים מחשבה מאגית באמת עובדת, כי כידוע גַּם שָׁעוֹן מְקוּלְקָּל מַרְאֶה אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה פַּעֲמַיִים בְּיוֹם... 

 

 

מתי חשיבה מאגית היא בעיה?

חשיבה מאגית היא כאמור האמונה כי למחשבה לכשעצמה יש כוח משלה, והיא יכולה לגרום לדברים להתרחש, לרוב לאסונות כאלה או אחרים. לדוגמה, ״מכיוון שעברה בי כרגע המחשבה לפגוע בבת הזוג שלי, היא נמצאת עכשיו בסכנה גדולה״.

אדם שחושב באופן מאגי מתקשה להפריד בין המחשבה לבין המעשה.  ברמה מתונה יותר, כולנו מכירים את התופעה של נבואה שמגשימה את עצמה והשלכותיה. 

ברמה פתולוגית, חשיבה מאגית מאפייינת הפרעות נפשיות, בעיקר  OCD והפרעת חרדה כללית.

 

למשל, הימנעות מקביעת אירוע חשוב ביום שישי ה-13, הצפנת פתק בכותל או הבעת משאלת חיים עמוקה לפני כיבוי נרות – אפילו בפעולות פשוטות כאלה מעורבת חשיבה מאגית. 

זיגמונד פרויד היה מהכותבים הראשונים על הנושא, כשדיבר על חשיבה מאגית כמנגנון הגנה מפני תחושת חוסר אונים.

חשיבה מאגית נוטה להתעצם נוכח תחושת איבוד שליטה או אירועים חיצוניים מעוררי חרדה, כמו אובדן אדם אהוב. 

החשיבה המאגית מהווה מאמץ לשלוט במה שאינו ניתן לשליטה.

 

 

איך מתבטאת חשיבה מאגית אצל ילדים?

חשיבה מאגית מאפיינת ילדים צעירים, בגילאי 2-7. תקופה זו מאופיינת במשחקי ״נדמה לי״, כאשר הדמיון משמש את הילד לייצור הסבר עבור תופעות לא מובנות בעולמו.

בשלב זה, החשיבה הלוגית אינה מפותחת דיה ותחושת הנפרדות של הילד מהעולם סביבו רק מתחילה להתגבש.

לכן, חשיבה מאגית בשלב זה של החיים היא שכיחה ונורמלית. 

מרבית הילדים עוברים שלב בו הם מאמינים כי המחשבות והמשאלות שלהם הן כל-יכולות.

שלב אומניפוטנטי זה יכול להיות מאמץ להשיג אשליית שליטה על העולם שסובב אותם, אך לצד הפחתת החרדה, פנטזיה זו היא גם חרב פיפיות.

 

אם הילד חושב על כך שמישהו ימות, הוא תופס את המחשבה ככזו שיכולה באמת לגרום למותו.

לכן ילדים מפתחים ריטואלים ואמונות טפלות כדי להגן על עצמם מפני התגשמות המשאלות הללו.

אצל רוב הילדים, הפחד ממוות לא יהפוך פתולוגי: הם יגדלו, יתבגרו, יכחישו את מושג המוות כדי לא לעמוד מולו יום יום ויתחילו להתמקד בכאן ועכשיו.

 

 

איך מתבטאת חשיבה מאגית ב-OCD?

ניתן לראות חשיבה מאגית גם אצל בני נוער ומבוגרים, החל מרמה נורמטיבית ועד לרמה קיצונית שמעידה על פיתוח OCD או הפרעה טורדנית כפייתית. 

בהפרעת ocd חשיבה מאגית באה לידי ביטוי באמונות טפלות:

נניח, להגיד ״המחלה״ במקום לומר ״סרטן״, כי שימוש במילה עלול להחריף את מצב החולה.

 דוגמה נוספת היא להניח סכין תחת מיטת התינוק כסגולה נגד שדים, לא להושיט מספריים, לא לאפשר לחתן לראות את הכלה לפני החופה. 

עד כאן נורמלי ואף מוכר, אולם כאשר המחשבה מקבלת כוח משל עצמה, היא קמה על יוצריה ומכתיבה מה מותר ואסור לחשוב, מה מותר ואסור לעשות. 

זה OCD, אבל לא רק: 

בעוד שלרוב חשיבה מאגית פתולוגית קשורה לפסיכוזה או להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), כאשר אדם מאמין שלמחשבותיו/פעולותיו יש יכולת שליטה באירועים חיצוניים, מהשוואה מחקרית בין אנשים עם OCD, הפרעת חרדה מוכללת (GAD) וקבוצת בקרה נורמטיבית, עולה כי רמות החשיבה המאגית דומות בקרב לוקים באחת מההפרעות הללו.

 

 

איך מתבטאת חשיבה מאגית בהפרעת חרדה כללית?

במקרה של GAD, נראה שהחשיבה המאגית מתבטאת באמונה שהחרדה שולטת באופן כלשהו בסביבה.

למרות שחוויית ה-GAD מעיקה, מי שלוקה בה מאמין באמת ובתמים שהמחשבה המאגית מגנה עליו מפני אסון גדול יותר, וכי דאגה אינטנסיבית מבטיחה ביטחון והצלחה, 

או שאם לא יעסקו בתכנון אינטנסיבי, יחתרו לשליטה תמידית, או יפתחו דאגת יתר בנוגע לכל דבר – הכל יתפרק.

סוג זה של חשיבה מאגית המאפיין אנשים הלוקים ב-GAD מקשה על ההחלמה ממנה, כי טבעי לגמרי שאדם שמאמין כי ויתור על החרדה יוביל לתוצאות שליליות, יתנגד לשחרורה.

 

 

איך מטפלים בחשיבה מאגית פתולוגית?

הטיפול המתאים ביותר בהפרעת חרדה כללית והפרעה טורדנית-כפייתית הוא CBT.

באופן אירוני, המפתח לניהול חשיבה מאגית הוא דווקא לתכנן קדימה, מלאכה שהסובלים מ- GAD ומ-OCD ממה בקיאים בה. מחשבה מראש על מצבים עתידיים מעוררי חרדה מקלה על ניהול החשיבה המאגית, לפני שהיא בכלל מתחילה.

בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, למשל, המטפל והמטופל יוצרים ביחד תכנית שתתבסס על האופן בו אדם הגיוני היה נוהג בסיטואציה, כאשר החשיבה מראש נותנת את ההזדמנות להתבונן במצב באופן ריאלי ולוגי ולא מתוך תחושת חרדה. 

 

למשל, לביקור מתוכנן בבית החולים המעורר דאגה מפני הידבקות במחלות אפשר להתכונן באמצעות צעדים כמו הצטיידות באלכוג׳ל ומסיכת פנים, זאת לעומת צעדים לא הגיוניים, כמו להגיע לבית החולים עם חומרי ניקוי ולהתחיל לנקות את הרצפות והדלפקים. 

דוגמה נוספת היא דאגה לקראת דדליין בעבודה:

צעד הגיוני שניתן לנקוט הוא למשל פירוק המשימה לחלקים פשוטים יותר לניהול והשלמת כל אחד מהם עד למועד מסוים.

את התכנון מראש חשוב לבצע בזמנים בהם מפלס החרדה נמוך וניתן לשקול צעדים הגיוניים.

בנוסף לטיפול, ניתן להיעזר גם בחבר את בן/בת זוג לגיבוש התכנית.

זה עובד. 

 

 

אם אתם מרגישים צורך

להתייעץ מקצועית לגבי חשיבה מאגית,

או כל נושא אחר לקראת טיפול פסיכולוגי,

התקשרו אלינו להכוונה: 

 

072-3940004

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

כתיבה: 

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021