חשיבה מאגית | הסבר, פירוש, דוגמאות והיבטים פסיכולוגיים

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
חשיבה מאגית חשיבה מאגית canva

חשיבה מאגית

כתיבה: 

איתן טמיר פסיכולוג ומטפל, תמונות

איתן טמיר, (MA),

ראש מכון טמיר;

טוויטר | פייסבוק | בלוגQuara

 

 

עריכה אחרונה:

19 לספטמבר 2020 ☑️

  

מהי חשיבה מאגית? 

חשיבה מאגית היא מצב פנימי בו אדם מייחס לרעיונת, מחשבות או התנהגויות השפעה סיבתית על העולם המציאותי, החיצני.

כולנו מהרהרים לפעמים בצירופי מקרים בחיים, ובכלל זה אמונות טפלות, אולם במקרים מסוימים חשיבה מאגית עלולה להוות תסמין של בעיה נפשית.

ולפעמים מחשבה מאגית באמת עובדת, כי כידוע גַּם שָׁעוֹן מְקוּלְקָּל מַרְאֶה אֶת הַשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה פַּעֲמַיִים בְּיוֹם... 

 

מתי חשיבה מאגית היא בעיה?

חשיבה מאגית היא כאמור האמונה כי למחשבה לכשעצמה יש כוח משלה לגרום לדברים להתרחש, לרוב לאסונות כאלה או אחרים, "מכיוון שעברה בי כרגע מחשבה לפגוע בבת הזוג שלי, היא נמצאת עכשיו בסכנה גדולה".

אדם החושב באופן מאגי, מתקשה להפריד בין המחשבה לבין המעשה.  ברמה מתונה יותר, כולנו מכירים את התופעה של נבואה שמגשימה את עצמה והשלכותיה. 

ברמוה פתולוגית, חשיבה מאגית מאפייינת הפרעות נפשיות, בעיקר  OCD והפרעת חרדה כללית.

למשל, הימנעות מקביעת אירוע חשוב ביום שישי ה-13, הצפנת פתק בכותל או הבעת משאלת חיים עמוקה לפני כיבוי נרות – אפילו בפעולות פשוטות כאלה מעורבת חשיבה מאגית. 

זיגמונד פרויד היה מהכותבים הראשונים על הנושא, כשדיבר על חשיבה מאגית כמנגנון הגנה מפני תחושת חוסר אונים. פורמט חשיבה מאגי נוטה להתעצם נוכח תחושת איבוד שליטה או אירועים חיצוניים מעוררי חרדה, למשל אובדן אדם אהוב. 

באמצעות החשיבה המאגית מנסים אנשים לשלוט במה שאינו ניתן לשליטה.

 

חשיבה מאגית אצל ילדים

חשיבה מאגית מאפיינת ילדים צעירים, בגילאי 2-7.

תקופה זו מאופיינת במשחקי "נדמה לי" והדמיון משמש את הילד להסביר תופעות לא מובנות בעולמו.

בשלב זה, החשיבה הלוגית אינה מפותחת דיה ותחושת הנפרדות של הילד מהעולם סביבו רק מתחילה להתגבש.

לכן, חשיבה מאגית בשלב זה של החיים היא שכיחה ונורמלית.

מרביתם הילדים עוברים שלב בו הם מאמינים כי המחשבות והמשאלות שלהם הן כל-יכולות 
שלב אומניפוטנטי זה יכול להיות מאמץ להשיג אשליית שליטה על העולם שסובב אותם, אך לצד הפחתת החרדה, פנטזיה זו היא גם חרב פיפיות. אם הילד חושב על כך שמישהו ימות, הוא תופס את המחשבה ככזו שיכולה באמת לגרום למותו. לכן ילדים מפתחים ריטואלים ואמונות טפלות כדי להגן על עצמם מפני התגשמות המשאלות הללו.

אצל רוב הילדים, הפחד ממוות לא יהפוך פתולוגי: הם יגדלו, יתבגרו, יכחישו את מושג המוות כדי לא לעמוד מולו יום יום ויתחילו להתמקד בכאן ועכשיו.

 

 

איך מתבטאת חשיבה מאגית ב-OCD?

ניתן לראות חשיבה מאגית גם בקרב מבוגרים, החל מרמה נורמטיבית ועד לרמה קיצונית שמעידה על פיתוח OCD או הפרעה טורדנית כפייתית,

בהפרעת ocd חשיבה מאגית באה לידי ביטוי באמונות תפלות:

נניח להגיד "המחלה" במקום לומר "סרטן", או להניח סכין תחת מיטת התינוק כסגולה נגד שדים, לא להושיט מספריים, לא לאפשר לחתן לראות את שמלת הכלולות לפני החתונה ועוד ועוד.

אמונה דתית קיצונית עשויה להתאפיין בחשיבה מאגית:

במקרה של הפרעה נפשית, חשיבה מאגית מקבלת ממד נוסף. בעוד שלרוב מתקשר הדבר לפסיכוזה או להפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD), כשהאדם מאמין שלמחשבותיו/פעולותיו יש יכולת שליטה באירועים חיצוניים, מהשוואה מחקרית בין אנשים עם OCD, הפרעת חרדה מוכללת (GAD) וקבוצת בקרה נורמלית, עולה כי רמות החשיבה המאגית דומות בקרב לוקים באחת מההפרעות הללו.

איך מתבטאת חשיבה מאגית בהפרעת חרדה?

במקרה של GAD, נראה שהחשיבה המאגית מתבטאת באמונה שהחרדה שולטת באופן כלשהו בסביבה. למרות שחוויית ה-GAD מעיקה, מי שלוקה בה מאמין שהיא מגנה עליו מפני אסון גדול יותר, ושדאגה אינטנסיבית היא המפתח להצלחה, למשל, או שאם לא עוסקים בתכנון יתר ובדאגת יתר בנוגע לכל דבר – הכל יתפרק.

סוג זה של חשיבה מאגית המאפיין אנשים הלוקים ב-GAD מקשה על ההחלמה ממנה, שכן אדם המאמין שוויתור על החרדה יוביל לתוצאות שליליות יתנגד לשחרורה.

באופן אירוני, המפתח לניהול חשיבה מאגית הוא דווקא לתכנן קדימה, מה שאנשים עם GAD טובים בו למדי... מחשבה מראש על מצבים עתידיים מעוררי חרדה מקלה על ניהול החשיבה המאגית, לפני שהיא בכלל מתחילה. כדאי להגות תכנית שתתבסס על האופן בו אדם הגיוני היה נוהג בסיטואציה, כאשר החשיבה מראש נותנת את ההזדמנות להתבונן במצב באופן ריאליסטי ולא מתוך תחושת חרדה. 

למשל, לביקור מתוכנן בבית החולים המעורר דאגה מפני הידבקות במחלות אפשר להתכונן באמצעות צעדים כמו הצטיידות באלכוג׳ל ומסיכת פנים, וזאת לעומת צעדים לא הגיוניים, כמו להגיע לבית החולים עם חומרי ניקוי ולנקות את הרצפות והדלפקים. 

דוגמה נוספת היא דאגה לקראת דדליין בעבודה: צעד הגיוני שניתן לנקוט הוא למשל פירוק המשימה לחלקים פשוטים יותר לניהול והשלמת כל אחד מהם עד לתאריך מסוים. את התכנון מראש חשוב לבצע בזמנים שבהם מפלס החרדה נמוך וניתן לחשוב על צעדים הגיוניים. ניתן גם להיעזר בחבר לגיבוש התכניות.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020