דיכאון אחרי לידה | אבחון, טיפולים, המלצות ומחקרים (2026)

   

מה זה דיכאון אחרי לידה?

 

דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי שכיח ומשמעותי, המתבטא בתסמינים של דיכאון המופיעים במהלך ההיריון או לאחר הלידה, ולעיתים נמשכים עד שנה ממועד הלידה. המצב מוכר גם בשם דיכאון לאחר לידה (PPD).

ה-DSM-5-TR החליף את המונח postpartum depression במונח Major Depressive Disorder (MDD) with Peripartum Onset, שכן כ-50% מהאפיזודות מתחילות לפני הלידה.

 

לידת תינוק נתפסת פעמים רבות כרגע מרגש ומשמח, אך לצד האושר היא עשויה להביא גם עייפות, עומס רגשי, שינויים בזוגיות, מחסור בשינה ולחץ כלכלי. אצל חלק מההורים, השילוב הזה עלול להוביל למצוקה נפשית משמעותית.

 

דיכאון אחרי לידה אינו חולשה ואינו מעיד על הורות לא טובה. מדובר במצב רפואי-נפשי שיכול להשפיע על האם לאחר הלידה, ולעיתים גם על האב. התסמינים עשויים לכלול עצב ממושך, חוסר עניין, חרדה, תחושת אשמה, קושי להתחבר לתינוק, ירידה באנרגיה ושינויים בשינה או בתיאבון.

 

לפי הערכות, חלק מהיולדות חוות דיכאון אחרי לידה בדרגות חומרה שונות - מדיכאון מתון ועד דיכאון משמעותי יותר. גם לאחר השנה הראשונה להורות, חלק מההורים ממשיכים לחוות סימנים של דיכאון או עומס נפשי מתמשך.

 

חשוב לדעת כי דיכאון אחרי לידה אצל גברים קיים גם הוא, אם כי בשכיחות נמוכה יותר. לכן, כאשר מופיעים תסמינים רגשיים שנמשכים מעבר לתקופה קצרה, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי ולקבל תמיכה מתאימה.

 

בשורה התחתונה:

דיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי נפוץ שניתן לזהות ולטפל בו.

אבחון מוקדם, תמיכה מהסביבה ופנייה לאיש מקצוע יכולים לסייע משמעותית בהחלמה.

  

 

 

 

 

כמה זמן לאחר הלידה פורץ הדיכאון?

 

דיכאון לאחר לידה מתחיל לעיתים מיד לאחריה ולעיתים מספר שבועות לאחריה, ונמשך לרוב מספר חודשים עד שנה. 

מחקר שנערך ב -2013, מעלה כי 14% מהאמהות החדשות דיווחו על תסמינים דיכאוניים בטווח הזמן של ב-4-6 שבועות לאחר הלידה.

 

חלק מהנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה עלולות להמשיך לחוות תסמיני דיכאון עד 3 שנים לאחר הלידה, כך על פי מחקר שפורסם בדצמבר 2020 בכתב העת Pediatrics. נראה כי הסיכון גבוה יותר עבור נשים עם היסטוריה של דיכאון ו / או מסוכרת הריונית.

 

  

במקרים קיצוניים עלולה להופיע פסיכוזה לאחר-לידה שמחייבת התערבות מקצועית, עקב סכנה לאם, לתינוק ולאחרים. 

כאשר פורץ דיכאון לאחר הלידה הראשונה, הסיכונים לדיכאון לאחר הלידה השניה גבוהים מהרגיל. 

למרות שבמרבית המקרים דיכאון אחרי הלידה חולף עם זמן וטיפול פסיכולוגי מתאים, עבור לא פחות מ-38% מהנשים המאובחנות, הדיכאון נותר ברקע כבעיה כרונית, כך על פי דו"ח שפורסם ב-2014  ב - Harvard Review of Psychiatry.

 

  

 

מה הסימפטומים של דיכאון לאחר לידה? 

 

• מצב רוח ירוד.

• חרדות.

• עייפות קשה.

• קשיי שינה.

• שינויים בתיאבון.

• אובדן עניין והנאה.

• אשמה מופרזת ותחושת חוסר ערך.

• מצבי רוח משתנים.

• תסכול וחוסר שקט.

• עצבנות ומחשבות טורדניות.

• קשיים קוגניטיביים  - כמו בעיות זיכרון, קושי לתכנן או פגיעה ביכולת לחשוב בצלילות.

• עצבות שמחמירה לעיתים עד כדי מחשבות אובדניות ו/או או מחשבות על פגיעה בתינוק.

 

 

 

איך משפיע דיכאון לאחר הלידה על התינוק?

 

דיכאון אחרי לידה מקשה על האם לטפל בעצמה וכתוצאה מכך פוגע בטיפול בתינוק שזה עתה נולד ובתחושת הביטחון הבסיסי שלו.

השפעת התופעה על התינוק רבה: למשל, נמצא שתינוקות המטופלים על ידי אימהות הסובלות מדיכאון לאחר לידה נמצאים בסיכון מוגבר לחלות במחלות התפתחותיות ונפשיות.  

קיימת ספרות מחקרית עשירה על ההשפעות השליליות של דיכאון לאחר לידה של האם על תינוקות:

מנת משכל נמוכה יותר, התפתחות איטית יותר, ושיעורים גבוהים יותר של הפרעות קשב וריכוז, בעיות התנהגות והפרעות פסיכיאטריות בבגרות.

 

 

 

 

מהם גורמי הסיכון לדיכאון אחרי לידה? 

 

מחקרים עדכניים מתארים את השינוי המתאגר שעוברות נשים עם המעבר לאימהות ומתייחסים לגורמי הסיכון המייצרים קרקע פורה לפיתוח הפרעות נפשיות:

 

• דיכאון במהלך ההריון.

• לחץ נפשי קיצוני.

• פרידה זוגית במהלך ההריון.

• היעדר תמיכה מספקת.

• פרפקציוניזם.

• לידה קשה או סיבוכים במהלכה.

• נשים הרות עם רמות גבוהות של כימיקלים המצויים בפלסטיק ומוצרי טיפוח (phthalates), אשר מפריעים לפעולות ההורמונלית התקינה, עשויות להיות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה.

• כאבים לאחר הלידה - במחקר חדש, נערך מעקב אחר מידת הכאב של למעלה מ-4,000 אמהות אשר עברו לידה טבעית או ניתוח קיסרי.  אמהות שהתמודדו עם כאב פיזי רב יותר לאחר הלידה נמצאו בסיכון גבוה יותר ללקות בדיכאון שלאחר הלידה. אמהות שחוו דיכאון לאחר לידה התלוננו יותר על כאבים פיזיים במהלך תקופת ההתאוששות ונזקקו ליותר תרופות נגד כאבים. 

• הפסקת ההנקה.

• עייפות קשה.

• הפרעות נפשיות במשפחה - אמהות חדשות עם היסטוריה משפחתית של הפרעות פסיכיאטריות נמצאות בסיכון כמעט כפול לפיתוח דיכאון לאחר לידה, זאת בהשוואה לאמהות חדשות ללא היסטוריה משפחתית כזו (Zacher Kjeldsen et al, 2022).

• שינויים הורמונליים. למשל, נשים עם היסטוריה של התפתחות דיכאון לאחר התחלת אמצעי מניעה הורמונליים מצויות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון לאחר לידה, כך עולה ממחקר שפורסם לאחרונה (Larsen et al, 2023).

• חוקרים מאוניברסיטת גרנדה בספרד העלו במחקר חדש כי רמת הקורטיזול בשיערן של נשים הרות במהלך השליש הראשון או השלישי של ההריון, עשויה לנבא את הסיכוי שלהן לסבול מדיכאון לאחר לידה. 

• שימוש בסמים לפני ההריון.

• לידת תאומים - לפי סקר חדש, הריון ולידה של תאומים, מעצימה את הדיכאון לאחר הלידה בקרב אמהות ואבות.

• הסיכוי לדיכאון אחרי לידה עולה משמעותית כאשר האם נושאת ברחמה בן, בהשוואה להריון של בת. החוקרים, מאוניברסיטת קנט, זיהו כי נשים שילדו בנים היו בסיכון גבוה יותר לפריצת דיכאון לאחר לידה (71-79%) בהשוואה לאמהות שילדו בנות. 

• אסתמה של האם במהלך ההריון קשורה לדיכאון לאחר לידה - כך לפי מחקר קנדי חדש. 

• פיטוצין הוא צורה סינתטית של ההורמון אוקסיטוצין, הניתן לעיתים לפני, במהלך, או מיד לאחר הלידה, על מנת לזרז צירי לידה ולעצור דימום. מחקר העלה כי בקרב נשים עם עבר של דיכאון או חרדה, השימוש בפיטוצין העלה את הסיכוי להתפתחות של דיכאון וחרדה לאחר הלידה ב-36%, ובקרב נשים ללא עבר של הפרעות אלו, ב-32%. מכיוון שנשים רבות לא פונות לעזרה מקצועית כאשר הן חוות תופעות אלו, עקב בושה או לחץ חברתי ומשפחתי, יתכן שהמספרים גבוהים אף יותר. 

• בשליש השני של ההריון הראו הנשים רמה גבוהה של סומטיזציה וכן רמות גבוהות של דפוסים חשיבתיים טורדנים- כפייתיים, דיכאון וחרדה. במהלך השליש השלישי, מלבד סומטיזציה, נצפתה אצלן גם רמה גבוהה של דחק (סטרס) הקשור להריון.

• סכרת הריון קשורה לסיכון מוגבר ללקות בדיכאון אחרי לידה. מחקר שפורסם לאחרונה מחזק את הקשר בין דיכאון בתחילת ההיריון לסכרת הריון ואת הקשר בין סכרת הריון לדיכאון לאחר לידה.

 

מחקרים עכשוויים מתחילים לבחון את ההיבטים המולקולריים הספציפיים של דיכאון אחרי לידה, למשל, פגיעה ביכולת הגוף ״לנקות״ חומר גנטי ופסולת מתוך התאים.

 

 

 

מה ההבדל בין עצב נורמטיבי לדיכאון אחרי לידה?

 

ב-80% מהמקרים מופיעה עצבות לאחר לידה (Postpartum Blues), שאינה מגיעה לרמה קלינית של דיכאון. 

באופן נורמטיבי, לרבות מהמתמודדות עולות מחשבות מפחידות ומטרידות עם תכנים שקשורים בריאות התינוק, בן הזוג או בריאותן שלהן, פחד להישאר לבד עם התינוק, בכי, פחדים ודימויים שתפגע ללא כוונה בתינוק ופקפוק עצמי לגבי יכולותיה להיות אמא (בעיקר אחרי לידה ראשונה).

אם אלה נמשכים מעבר ל-10 ימים, חשוב לפנות לאבחון. 

בנוסף, דיכאון צובע תחומים רבים יותר של תפקוד, לא רק רגש. הדיכאון מתבטא פיזיולוגית, קוגניטיבית, חברתית ועוד. 

 

 

שימו לב - 

המעבר לאיזור מסוכן הוא כאשר האם אינה חווה את המחשבות כשייכות לה או כאשר המחשבות הופכות להיות לתופעה אובססיבית שעלולה להעיד על הפרעה טורדנית-כפייתית אחרי הלידה (PPOCD)  או אפילו פסיכוזה אחרי לידה. במקרה כזה נדרשת פנייה לעזרה מקצועית. 

 

מצבים נפשיים אחרי הלידה

 

	עצבות אחרי לידה	דיכאון אחרי לידה	פסיכוזה אחרי לידה
שכיחות	50-85% מהנשים במהלך השבועיים הראשונים של הלידה	סביב 6.5-20% מכלל הנשים במהלך השנה הראשונה אחרי הלידה	אחת מ-10,000 נשים במהלך הרבעון הראשון אחרי הלידה
תסמינים	חוסר שקט, חרדה, תנודות במצב הרוח ותגובתיות רגשית רבה יותר	אשמה חזקה, אנהודניה, חרדה, מצב רוח ירוד, עודף / חוסר שינה, מחשבות על התאבדות ועייפות ניכרת	מעגליות מהירה או מעורבת, עצבנות, דלוזיות, הלוצינציות, התנהגות לא מאורגנת, פגיעה קוגניטיבית ותובנה נמוכה.
חומרה	אינה הפרעה פסיכיאטרית וחולפת ספונטנית	תסמינים מתונים עד חמורים, אפיזודה ממושכת	נדרשת התערבות פסיכיאטרית ובמקרים רבים אשפוז

 

 

 

דפי רהב הס, פסיכולוגית קלינית, משתפת על דכדוך אחרי הלידה <

 

 

דיכאון אחרי לידה והקשר בין האם לתינוק

 

דיכאון לאחר לידה מופיע בתקופה המכונה בספרות המקצועית השליש (הטרימסטר) הרביעי של ההריון.

תקופה זו מתייחסת כרונולוגית לשלושת החודשים הראשונים לאחר הלידה. 

כאשר האם מתמודדת עם PPD, היא מתקשה לזהות במדויק את צרכי התינוק ולהגיב בהתאמה.

קשה לה יותר לבלות עם התינוק, לגעת בו ולהחזיק אותו, וכאשר היא כן מצליחה, היא מאוד לחוצה, מה שעלול לפגוע בסגנון התקשרות בטוח, אינדיקטור מרכזי בפיתוח תקין של אישיותו בהמשך חייו.  

 

 

התקשרות ודיכאון אחרי לידה

 

התקשרות לא בטוחה באה לידי ביטוי בשלושה אופנים:

 

1. התקשרות חרדה/אמביוולנטית: היפראקטיבציה של מערכת ההתקשרות. מצב שבו התגובתיות של האם לא מאד צפויה- לעיתים מגיבה טוב ולעיתים לא מגיבה טוב, לעיתים לא מגיעה כלל. כך המערכת נמצאת בהיפר אקטיבציה. המערכת עובדת יותר מדי. אי אפשר להרגע כי עסוקים בזה כל הזמן.

2. התקשרות חרדה/נמנעת: דה-אקטיבציה של מערכת ההתקשרות - התינוק לומד שצרכיו אינם נענים ולכן מראש הוא מבקש פחות לשחק. הוא יכול להראות כאילו לא אכפת לו אבל אם מסתכלים על מדדים פיזיולוגים ניכרת חרדה. גם במצב של היפר-אקטיבציה וגם במצב של דה-אקטיבציה, קיימת חרדה שפוגעת במידת הפניות של התינוק ללמוד מיומנות חיונית שנקראת מנטליזציה.

3. התקשרות לא מאורגנת- נדירה יותר - תינוקות שחוו התעללות.

תגובות התינוק לדיכאון של האם מתבטאות בעיקר בקשיי ויסות רגשיים והתנהגותיים - ריכוז, נסיגה, המנעות וקופצנות.

הוא מוטרד ממה שאינו אמור להיות מוטרד ממנו בשלב מוקדם זה בחייו.  

 

לפי דונלד ויניקוט, התינוק נמצא לאחק הלידה במצב מנטלי של תלות מוחלטת, מצב בו התינוק והטיפול האימהי הם יחידה אחת: ויניקוט טען שאין דבר כזה תינוק, כי כל פעם כשתראה אחד תוכל לראות גם את האחר. ויניקוט טען שבחודשים הראשונים האמא והתינוק הם יחידה פסיכולוגית אחת, והאם סובלת ממחלה בריאה אותה כינה מושקעות אימהית ראשונית. המושקעות האימהית הזו מאפשרת לאם להיות מכוונת ומושקעת בתינוק, בצרכים שלו ולנוע בהתאם לקצב שהוא מכתיב. האמא "שוכחת את עצמה" ומעמידה את עצמה לרשות התינוק. 

 

לידת ילד מביאה עימה קשיים רבים עבור כל זוג הורים. התינוק הקטן מכלה את מרבית הזמן, האנרגיות והרווחה הכלכלית של הוריו הטריים, לא משאיר לעיתים זמן לזוגיות, חיי חברה, ספורט ובילויים לצד הטיפול בו ושגרת חיי העבודה. אמהות טריות, ולעיתים גם אבות טריים, מקריבים עם הלידה דברים רבים שאהבו, לפחות לתקופה מסוימת. מרבית ההורים מצליחים להתמודד עם ההקרבה הרבה שדרש התינוק בהבנה, מצליחים להסתגל לשינוי המשמעותי בחיים. עם זאת, מדובר בהתמודדות קשה ובהקרבה משמעותית, אשר אין זה מפתיע מדוע לא כולם מצליחים לקבל אותה. זאת, לצד הקושי הרב שבטיפול בתינוק, הקושי להתמודד עם הבכי הבלתי נפסק, שעות השינה המעטות, הציפיות הגבוהות מהחברה ומעצמך לצד מצבים שלא תמיד הלכו כמתוכנן.

 

 

 

מהי פסיכוזה אחרי לידה?

 

פסיכוזה בעקבות לידה היא הפרעה נפשית קשה ונדירה, המופיעה אצל 1-2 מקרים מתוך אלף יולדות. התופעה כרוכה בהלוצינציות ובדלוזיות אגו-סינטוניות.

הסימפטומים הפסיכוטיים יופיעו לרוב סמוך מאד ללידה, לרוב תוך שבועיים, אך חלק מהנשים מפתחות סימפטומים בשלב מאוחר יותר, למשל עם סיום ההנקה או כאשר המחזור שלהן חוזר.

 

פסיכוזה אחרי לידה דורשת פנייה מיידית לאבחון ולטיפול. המצב עלול להידרדר במהירות, כשהסכנה הגדולה היא שהאם הטרייה תזניח את התינוק, או תזיק לו או לעצמה. ברוב המקרים האשה עצמה אינה מודעת לכך שהיא במצב פסיכוטי ולכן אם בן זוגה או סביבתה הקרובה לא יבחינו בסימני האזהרה ויפעלו - האם והתינוק נמצאים בסכנה.

 

 

נשים בסיכון גבוה לפסיכוזה אחרי לידה

 

• נשים שסבלו מתופעה זו בעבר

• נשים שסובלות מהפרעה נפשית חמורה.

• נשים שיש להן קרוב משפחה מדרגה ראשונה שעבר פסיכוזה, ובעיקר הפרעה ביפולרית (אינדיקציה מובילה).

לסיכום, אם אתם חושדים שלמישהי בסביבתכן הקרובה יש פסיכוזה לאחר לידה, חשוב לפנות למיון פסיכיאטרי או לאבחון פסיכיאטרי דחוף . אם קיימת סכנה לפגיעה מיידית באם או בתינוק, יש להתקשר למשטרה .לרוב, הטיפול ייעשה ביחידה פסיכיאטרית, אך במידת האפשר האם לא תופרד מתינוקה על מנת לשמר את הקשר הראשוני ותחושת הבטחון של התינוק.

 

 

אובדנות אחרי הלידה

 

מחקר שבדי שפורסם לאחרונה מלמד כי נשים החוות דיכאון סביב הלידה, כלומר דיכאון במהלך ההריון או בשנה הראשונה לאחר הלידה, נמצאות בסיכון מוגבר להתאבדות בהשוואה לנשים שלא חוו דיכאון בתקופה זו. 

 

המחקר, שנערך בשבדיה ובדק נתונים של כמעט מיליון נשים, מצא כי שיא תקופת הסיכון להתאבדות הוא בשנה הראשונה לאחר קבלת האבחנה (פי 5 מהנורמה)  אך הוא נשאר גבוה גם עד 18 שנים לאחר מכן.

 

הסיכון גבוה יותר בקרב נשים ללא היסטוריה של הפרעות פסיכיאטריות קודמות.

 

 

חרדות אחרי לידה

 

כל הורה, גם אמהות וגם אבות, יידעו לומר שחרדות בחיים שלפני ההורות הם כאין וכאפס בהשוואה לחרדות הכרוניות של הורים.

חרדות אחרי הלידה הן האתגר האמיתי. 

 

ככה זה, תפקיד מחייב ומלחיץ עד סוף החיים...

 

העדות ההורית מגובה גם במחקרים פסיכולוגיים:

לפי סקירת ספרות שפורסמה לאחרונה עולה כי הפרעת חרדה כללית (GAD), התקפי חרדה, הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית (OCD) והפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) מאובחנות לעתים קרובות ובשכיחות גבוהה מאוד אצל נשים לאחר לידה.

 

 

התקפי חרדה אחרי הלידה

 

התקפי חרדה שכיחים הרבה יותר אצל נשים אחרי לידה, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית.

הפרעת פאניקה מתאפיינת בהתקפי חרדה חוזרים ונשנים, שמופיעים לאורך חודש (או יותר), עם אחד (או יותר) מהתסמינים הקליניים האלה:

• חרדה מתמדת לקראת האפשרות של פריצת התקפי חרדה נוספים.

• דאגה ניכרת לגבי ההשלכות של התקף החרדה, כמו איבוד שליטה, התקף לב ופחד להשתגע

• שינוי משמעותי בהתנהגות הקשורה להתקפים.

• הפרעת פאניקה מאובחנת בדרך כלל, גם אם לא תמיד, לצד אגורפוביה

 

 

טיפולים בדיכאון אחרי לידה

 

לדיכאון הפורץ בתקופות סמוכות ללידה (לפניה או אחריה) יש השלכות לא פשטות על האם והתינוק גם יחד. 

ההשפעות הפיזיולוגיות של דיכאון במהלך הריון, כמו רמות מוגבהות של קורטיזול, עשויות לפגום בהתפתחות התינוק ולהביא לנזקים משמעותיים.

דיכאון פרינטלי משפיע על בין 6.5% ל-20% מהיולדות ברחבי העולם, עם שונות רבה בין מדינות ותרבויות שונות.

 

 

טיפול פסיכולוגי בדיכאון אחרי לידה

 

במרבית המקרים, טיפול פסיכולוגי בשיחות עדיף על טיפול תרופתי בהתמודדות עם דיכאון לאחר לידה. 

ועם זאת, אנחנו יודעים שלעיתים קרובות קשה לשכנע יולדת שסובלת מדיכאון וחרדה לפגוש פסיכולוגית בקליניקה. 

הטיפולים הפסיכולוגיים הנפוצים ביותר לדיכאון אחרי לידה הם טיפול קוגניטיבי התנהגותי , טיפולים רגשיים, בשילוב עם טיפולים תמיכתיים, פרטניים וקבוצתיים.

 

כמו בטיפול בהפרעות נפשיות אחרות, בקרב נשים ובכלל, ניתן כיום דגש להנגשת טיפול פסיכולוגי רגיש תרבות, עבור אוכלוסיות מוחלשות.

דוגמא מצוינת לכך היא טיפול בדיכאון אחרי לידה עבור נשים מהקהילה הבדואית.

 

 

טיפול באינטרנט

 

נשים הרות ונשים אחרי לידה הסובלות מדיכאון מתקשות פעמים רבות לחפש טיפול, בין היתר בגלל קשיים בטיפול בילד, היעדר ידע או משאבים כספיים נדרשים.

לכן, מענים פסיכולוגיים שאינם דורשים מהנשים לצאת מהבית יכולים לאפשר ולעודד מספר רב יותר של נשים לקבל את הטיפול הנפשי לו הן נזקקות.

תכניות טיפול אינטרנטיות מספקות בדיוק את זה: מענה פרטי ואנונימי שניתן להתחבר אליו בכל שעה של היום ומכל מקום עם חיבור לרשת

 

מחקר מעניין מסוף 2021 מלמד כי סוג של טיפול קוגניטיבי התנהגותי דיגיטלי (dCBT) עשוי לסייע במניעה של דיכאון לאחר לידה אצל נשים, עד חצי שנה לאחר הלידה. הטיפול מתקיים במהלך ההריון באמצעות האפליקציה Sleepio, שנועדה לטיפול עצמי בקשיי שינה (Felder, 2021).

 

מחקר מ-2023 מציע שהשתתפות בתכנית להורים דרך פייסבוק עשויה לעזור לנשים עם דיכאון לאחר לידה לחוות שיפור מהיר יותר של סימפטומים, אם כי לא נרשמה השפעה על הלחץ ההורי (Guevara et al, 2023).

התכנית כללה שמונה נושאים כל שבוע, שפורסמו בשלושה פוסטים נפרדים בקבוצת פייסבוק סגורה.

המחקר מצא שנשים בהתערבות של קבוצת פייסבוק חוו ירידה מהירה יותר בתסמיני דיכאון מאשר אלו בקבוצת CBT מקוונת בלבד.

 

 

אבחון מרחוק

 

מחקר מ-2019 מלמד כי שימוש בהודעות טקסט למטרות הערכת המצב הקליני מרחוק, מהווה דרך מעשית ופשוטה בשיפור הזיהוי והאבחון הראשון של דיכאון אחרי לידה אצל נשים.

החוקרים השתמשו בהודעות SMS עם מספר שאלות שמעריכות את מצבן הפסיכולוגי של היולדות, ותפסו שתי ציפורים במכה, בכך שהוסיפו מידע פסיכו-חינוכי על הפסיכולוגיה של נשים עם תינוק חדש ודיכאון לאחר לידה.

 

 

טיפול עצמי

 

חשוב לתקף ולנרמל את המחשבות והחששות, לאמץ מיומנויות הסחה, להבחין בין מחשבות לבין עובדות, לתרגל מיינדפולנס, להעצים (במקום לשפוט), להעביר מסרים של ביטחון, לנסות למצוא תמיכה קבוצתית של אמהות אחרות - עם הנחיה או בהנחיה עצמית -  ובעיקר לקבל את הארעיות של המצב והתסמינים המבאסים שמלווים אותו. 

   

חשוב לדעת כי דיכאון לאחר הלידה אינו גזירת גורל עבור האישה או התינוק הצעיר.

מרבית הנשים מצליחות להתגבר על הדיכאון, לבדן או תוך קבלת תמיכה טיפולית מתאימה.

הדיכאון לאחר הלידה אינו בהכרח פוגע פגיעה תמידית בקשר שבין האם לתינוקה או בתינוק עצמו, וכמעט תמיד ניתן לשקם פגיעה שקרתה.

חשוב לזכור כי התינוק נמצא בשנות חיים בהן נפשו אינה מקובעת כי אם גמישה ומתעצבת, ולכן מרבית הדברים הם הפיכים.

חשוב לטפל בדיכאון לאחר הלידה על מנת להקל על הסבל ממנו סובלת האישה, וחשוב לדעת כי כמעט תמיד- הטיפול מצליח.

 

כמעט כל אם שסבלה בתקופת האמהות הראשונה מדיכאון לאחר לידה, הופכת לאם טובה, אוהבת, מכילה ומקבלת, אשר מצליחה לספק לילדיה את כל צורכיהם ולא במחיר של ויתור עצמי, בדיוק כמו אלה שלא סבלו מהדיכאון.

 

 

טיפול תרופתי לדיכאון אחרי לידה

 

לדיכאון יש מענים טיפוליים רבים, וטיפול בדיכאון הוא תחום שאנו מקדישים לו מאמר נפרד באתר. גם על טיפול תרופתי בדיכאון יש לנו פרק ששווה קריאה.

 

הקו הראשון בטיפול בדיכאון הוא טיפול תרופתי באמצעות תרופות SSRI, טיפול שנמצא מחקרית כזהה ליעילות של פסיכותרפיה, אולם קיימים חששות אמיתיים לגבי השימוש בתרופות הללו בנשים הרות ומיניקות.

 

בנוסף, סקר חדש ומדאיג מלמד כי 40% מהנשים שחושדות כי הן סובלות מדיכאון אחרי לידה נמנעות מפנייה לעזרה מקצועית, בעיקר בגלל בושה וסטיגמה. חלקן מצויות גם בהכחשה. 

הטיפול התרופתי שניתן עד השנה לנשים שסובלות מדיכאון אחרי לידה פועל רק כעבור ארבעה עד שמונה שבועות ובדרך כלל הייתה לו השפעה קטנה עד בינונית בלבד על תסמיני הדיכאון.

 

 

אבל יש בשורות מעוררת תקווה עם שתי תרופות חדשות:

 

• (Zuranolone) Zurzuvae

• Brexanolone (Zulresso)

 

 

זורנולון Zuranolone 

 

ה-FDA אישר באוגוסט 2023 את הגלולה הראשונה שיועדה ספציפית לטיפול בדיכאון לאחר לידה, אבן דרך פוטנציאלית לטיפול.

הסוכנות הודיעה כי zuranolone, תחת שם המותג Zurzuvae, אושרה כגלולה לנטילה של פעם ביום למשך 14 ימים.

 

 

זולרסו Brexanolone

 

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Lancet בדק את יעילותו של טיפול תרופתי ממוקד לדיכאון אחרי לידה. 

התרופה, Brexanolone, או בשמה השיווקי Zulresso,  אושרה על ידי FDA ועשויה לשפר דרמטית את חייהן של אמהות רבות שמתמודדות עם PPD.

לדוגמה, מחקר קליני שנערך על ברקסאנולון מצא כי לאחר 60 שעות של טיפול, 94% מהנשים הגיעו להפחתה משמעותית בתסמיני ה-PPD, ו-56% הגיעו לרמיסיה מלאה.

 

המחקר מלמד כי מתן עירוי או זריקה של התרופה Brexanolone, מספק מענה טיפולי מוצלח ומהיר למתמודדות עם דיכאון לאחר לידה:

החומר פועל מהר יותר מ-SSRI, תוך 30 ימים בדיוק מתחילת הטיפול בתרופה. 

 

הרכיב הביוכימי העיקרי שמופעל בתרופה החדשה משפיע על מערכת הנוירוטרנסמיטר GABA, מוליך עצבי שכמותו במרחב בין הנוירונים נמצאת בקשר עם מצב הרוח. 

למרות שמנגנון הפעולה של התרופה אינו ידוע, ההערכה היא כי הסטרואיד האנדוגני allopregnanolone משפר את תסמיני הדיכאון והחרדה על ידי הגברת הפעילות של נוירוטרנסמיטורים גברגיים (של מערכת הגאבה GABAergic) במוח כולו.

GABA הוא המוליך העצבי העיקרי במוח שאחראיה על עיכוב.

כאשר GABA נקשר לקולטן GABA-A, משודר זרם של יוני כלור בעלי מטען שלילי לנוירון הבא, מה שמשתקלל כהשפעה כוללת מעכבת.

 

 

 

שאלות ותשובות על דיכאון במהלך ואחרי הלידה

 

מהו הטיפול היעיל ביותר לדיכאון אחרי לידה?

 

בדיכאון אחרי לידה בדרגה קלה עד בינונית, טיפול פסיכולוגי הוא בדרך כלל הצעד הראשון והיעיל ביותר, בעיקר טיפול קוגניטיבי־התנהגותי או טיפול בין־אישי, משום שהוא עוזר גם להפחתת התסמינים וגם לעיבוד השינוי החד שמתרחש סביב הלידה, הזהות, הזוגיות, השינה והקשר עם התינוק. כאשר הדיכאון חמור יותר, או כאשר יש ירידה ניכרת בתפקוד, מקובל לשלב גם טיפול תרופתי ולא להסתפק בשיחות בלבד.

 

מבחינה קלינית, השאלה החשובה איננה רק איזה טיפול “נחשב הכי טוב”, אלא איזה טיפול מתאים לעוצמת התסמינים, להנקה, להעדפות של האם, לזמינות התמיכה בבית ולמשך הזמן שבו המצב כבר נמשך. במקרים רבים, דווקא התחלה מהירה של טיפול פסיכולוגי ממוקד מונעת החמרה ועוזרת להחזיר תחושת אחיזה בלי להמתין חודשים בתקווה שהמצב יעבור מעצמו.

 

איך יודעים אם זה דיכאון אחרי לידה?

 

הסימן המרכזי הוא שהקושי כבר חורג מעייפות, עומס והסתגלות טבעית להורות, ומתחיל להיראות כמו דיכאון של ממש: מצב רוח ירוד שנמשך, ירידה בהנאה, תחושת אשמה, בכי תכוף, חרדה, קושי להתחבר לתינוק, ירידה באנרגיה, שינויים בשינה או בתיאבון, ולעיתים גם תחושת כישלון או חוסר ערך. כשכמה מהתסמינים האלה נמשכים לפחות שבועיים ופוגעים בתפקוד, כבר נכון לחשוב על הערכה מקצועית.

 

ההבחנה חשובה משום שדיכאון אחרי לידה הוא מצב נפשי שכיח, בר־טיפול, ושונה מעומס רגיל של הורות טרייה. כאשר מופיעות גם מחשבות על פגיעה בעצמך, בלבול חריג, ניתוק מהמציאות, או קולות וציוויים, מדובר כבר בתמונה שמצריכה בדיקה דחופה מאוד.

מה ההבדל בין בייבי בלוז לדיכאון?

 

בייבי בלוז הוא מצב שכיח מאוד בימים הראשונים אחרי הלידה, והוא מתבטא ברגישות גבוהה, בכי, תנודות במצב הרוח, חרדה, קושי להירגע ועייפות, אבל בדרך כלל הוא מתחיל תוך יומיים־שלושה מהלידה וחולף בתוך כשבועיים. דיכאון אחרי לידה כבר נמשך יותר, פוגע יותר בתפקוד, ונראה עמוק ומתמשך יותר מבחינה רגשית, קוגניטיבית וגופנית.

 

במילים פשוטות, בייבי בלוז משקף טלטלה זמנית של הימים הראשונים, בעוד שדיכאון אחרי לידה כבר “צובע” את היום כולו, את הקשר עם התינוק, את התחושה כלפי עצמך ואת היכולת להחזיק שגרה בסיסית. כאשר הקושי נמשך מעבר לשבועיים, או כשהוא מרגיש כבד במיוחד כבר מהתחלה, נכון לפנות להערכה ולא להסתפק בניחוש שזה יעבור.

האם דיכאון אחרי לידה מתחיל בהריון?

 

כן. מבחינה אבחונית עדכנית, המונח הרחב יותר הוא דיכאון פרינטלי או דיכאון עם התחלה סביב הלידה, ולא רק “דיכאון אחרי לידה”, משום שחלק ניכר מהמקרים מתחיל כבר במהלך ההריון. לפי DSM-5-TR, כשאפיזודה דיכאונית מופיעה בהריון או בארבעת השבועות שלאחר הלידה משתמשים במציין “עם התחלה סביב הלידה”, ובפועל מקובל קלינית להסתכל על הטווח הרחב יותר של ההריון והשנה הראשונה לאחר הלידה. כ־50% מהאפיזודות שמכונות “דיכאון אחרי לידה” מתחילות למעשה עוד לפני הלידה.

 

המשמעות המעשית היא שכדאי להתייחס ברצינות גם לדיכאון שמופיע בשליש השלישי או עוד קודם, ולא לחכות ללידה כדי “לבדוק מה יקרה”. זיהוי מוקדם בהריון עצמו יכול לשפר את ההמשך, להפחית סבל, ולעזור לתכנן מראש תמיכה, טיפול ומעקב.

מה זה EPDS ואיך מפרשים ציון?

 

EPDS הוא שאלון קצר ומקובל מאוד לסינון דיכאון אחרי לידה. הוא כולל 10 שאלות, נענה בתוך כמה דקות, והציון המרבי בו הוא 30. המטרה שלו איננה לקבוע אבחנה לבד, אלא לזהות מי נמצאת בסיכון גבוה יותר וצריכה הערכה קלינית מסודרת.

 

מבחינת פירוש, ציון של 13 ומעלה נחשב בדרך כלל לסימן שמעלה חשד משמעותי לדיכאון סביב הלידה ומצריך הערכה נוספת. בהרבה מסגרות מפנים כבר סביב ציון 9 או 10, ובוודאי כשיש גם מחשבות אובדניות או תשובות שמעידות על מצוקה גבוהה. לכן, השאלון שימושי מאוד, אבל הערך האמיתי שלו הוא כשלב ראשון בדרך לשיחה מקצועית, ולא כתחליף לה.

מתי טיפול פסיכולוגי מספיק בלי תרופות?

 

כאשר מדובר בדיכאון אחרי לידה קל עד בינוני, בלי סיכון מיידי, בלי פסיכוזה, ובלי ירידה חדה מאוד בתפקוד, טיפול פסיכולוגי יכול בהחלט להספיק כקו ראשון. זה נכון במיוחד כשהאישה רוצה טיפול בלי תרופות, מניקה, או מחפשת קודם מרחב שיאפשר להבין את המצב, לייצב שגרה, להפחית אשמה וחרדה, ולחזק תמיכה בבית.

 

עם זאת, אם התסמינים נמשכים, מחמירים, או פוגעים באופן נרחב ביכולת לישון, לאכול, לתפקד, לטפל בתינוק או לשמור על קשר עם המציאות, כדאי לשקול יחד עם רופאה או פסיכיאטרית גם טיפול תרופתי. המטרה איננה “להחזיק מעמד בלי תרופות”, אלא לבחור התערבות שמקדמת החלמה מלאה ולא משאירה את האם לבדה בתוך עומס שנעשה כבד מדי.

כמה זמן דיכאון אחרי לידה נמשך?

 

משך הדיכאון משתנה מאוד מאישה לאישה, אבל בלי טיפול הוא עלול להימשך חודשים, ולעיתים יותר. במקורות עדכניים מצוין כי הזמן הממוצע שבו מופיעים תסמיני דיכאון אחרי לידה הוא סביב 14 שבועות לאחר הלידה, וכרבע מהנשים עם דיכאון פרינטלי ממשיכות לחוות תסמינים גם שלוש שנים לאחר הלידה.

 

הנקודה המעשית היא שדיכאון אחרי לידה איננו חייב להיות ממושך, אבל גם איננו מצב שכדאי לחכות לו בפסיביות. ככל שמתחילים לזהות מוקדם יותר ולפנות לטיפול מוקדם יותר, כך עולים הסיכויים לקיצור משך הסבל, לשיפור בקשר עם התינוק ולמניעת הסתבכות של הדיכאון לדפוס כרוני יותר.

אילו תרופות נחשבות קו ראשון?

 

כאשר יש צורך בטיפול תרופתי, תרופות מקבוצת SSRI נחשבות בדרך כלל קו ראשון, ובספרות העדכנית סרטרלין ואסציטלופרם נחשבות בחירות טובות ונפוצות. סרטרלין זוכה למעמד חזק יחסית בגלל בסיס מחקרי מרגיע יותר סביב שימוש בתקופה הפרינטלית וההנקה.

 

בדרך כלל מתחילים טיפול תרופתי כאשר הדיכאון בינוני עד חמור יותר, או כאשר טיפול פסיכולוגי לבדו איננו מספיק. ברוב המקרים ההטבה איננה מיידית, וגם כשהשיפור מתחיל מוקדם יותר, מקובל לצפות לחלון של ארבעה עד שמונה שבועות עד לתמונה יציבה יותר. לכן חשוב לתאם ציפיות, להימנע מהסקה מוקדמת שהטיפול “לא עובד”, ולבנות מעקב מסודר.

כמה זמן ממשיכים תרופות אחרי שיפור?

 

ההמלצה המקובלת היא להמשיך טיפול תרופתי לפחות שישה עד שנים־עשר חודשים אחרי רמיסיה, כלומר אחרי שהדיכאון באמת נרגע ולא רק התחיל להשתפר. הסיבה פשוטה: הפסקה מוקדמת מדי מעלה את הסיכון להישנות, במיוחד בתקופה רגישה ממילא של שינויים הורמונליים, שינה מקוטעת ועומס רגשי.

 

גם במהלך ההריון וגם אחרי הלידה, הפסקה חדה של SSRI או SNRI איננה צעד טוב. במקורות העדכניים מודגש שהפסקה פתאומית עלולה להביא לתסמיני גמילה כמו בחילה, אי־שקט, חרדה, כאבי ראש, סחרחורת, עייפות, הפרעות שינה, רעד, כאבי שרירים ותחושות דמויות “זרמים חשמליים”. לכן כל שינוי תרופתי כדאי לעשות בהדרגה ובליווי רפואי.

איך למצוא מטפל מותאם אישית?

 

המטפלת המתאימה לדיכאון אחרי לידה היא בדרך כלל אשת מקצוע שיודעת לעבוד גם עם דיכאון וחרדה, גם עם תקופת המעבר להורות, וגם עם שאלות מעשיות מאוד כמו שינה, אשמה, עומס זוגי, הנקה, בדידות, והקושי להרגיש שוב כמו עצמך. במצב כזה יש ערך גדול להתאמה אישית, כי ההבדל בין טיפול כללי לבין טיפול שמבין את השלב הזה בחיים יכול להיות משמעותי מאוד.

 

כדאי לבדוק מראש אם מדובר בטיפול פרטני, CBT, טיפול רגשי ממוקד, טיפול אונליין כשקשה לצאת מהבית, או שילוב של כמה ערוצים. חשוב גם לשים לב לשאלה אם יש חיבור, אם יש תחושה של הבנה ולא של שיפוט, ואם אחרי הפגישה הראשונה נוצר רושם שהמטפלת מחזיקה גם את המצוקה וגם את הכיוון להקלה. אלה לעיתים מדדים חשובים יותר מהכותרת המקצועית לבדה.

 

 

 

איך ניתן להתייעץ עם מכון טמיר על טיפול בדיכאון בהקשר של לידה?

 

אפשר להתחיל משיחת ייעוץ מקצועית ממוקדת, שמטרתה להבין מה קורה כרגע, עד כמה מדובר בדיכאון אחרי לידה, האם הכיוון המתאים הוא טיפול פסיכולוגי, האם יש מקום לשילוב פסיכיאטרי, ואיזו מטפלת יכולה להתאים בצורה המדויקת ביותר לצרכים שלך. עבור נשים רבות, עצם השיחה הראשונה עושה סדר ומפחיתה את תחושת ההצפה, בעיקר כשהקושי עדיין איננו חמור אבל כבר ברור שהוא מעבר לעייפות רגילה.

 

אם עולה צורך, אפשר גם להתחיל משיחה אדמיניסטרטיבית קצרה לבדיקת זמינות בלבד, ואז להחליט אם נכון להמשיך לייעוץ מקצועי.

בדיכאון אחרי לידה קל או בינוני, הצעד החשוב הוא פשוט להתחיל, משום שהרבה נשים דוחות פנייה בגלל בושה, בלבול או מחשבה שהן “אמורות להסתדר”, בעוד שבפועל דווקא פנייה מוקדמת מקצרת את הדרך להקלה. לפי הספרות, עד 50% מהמקרים נותרים לא מאובחנים בין השאר בגלל סטיגמה ורתיעה מחשיפה.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

 

  

 

 

 

 

כתיבה:   

 

דפנה אברמוביץ', MA,

פסיכולוגית קלינית מומחית

 

סמדר שטינברג, MA,

מטפלת באמצעות ביבליותרפיה

 

גיא רומח, MA,

פסיכולוג בהתמחות קלינית

 

 

 

 

 

 

מקורות:

 

רונית כהן זמורה (2018). זוגתי סובלת מדיכאון אחרי לידה. מה עושים? מתוך YNET באינטרנט

 

Alfayumi-Zeadna, S., Zeadna, A., Azbarga, Z., et al. (2022). A Non-Randomized Controlled Trial for Reducing Postpartum Depression in Low-Income Minority Women at Community-Based Women’s Health Clinics. Maternal and Child Health Journal, 26(10), 1689–1700. https://doi.org/10.1007/s10995-022-03434-1

 

American College of Obstetricians and Gynecologists. (n.d.). Optimizing Postpartum Care. Committee on Obstetric Practice. https://www.acog.org/Clinical-Guidance-and-Publications/Committee-Opinions/Committee-on-Obstetric-Practice/Optimizing-Postpartum-Care

 

AREHART-TREICHEL, J. (2014). Link Seen Between Mental Disorders, Diabetes in New Study. Clinical and Research News. https://doi.org/10.1176/appi.pn.2014.6a1

 

Carlson K, Mughal S, Azhar Y, et al. Perinatal Depression. [Updated 2025 Jan 22]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2026 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK519070/

 

Darbi, E.S. (2017). High paternal testosterone may protect against postpartum depressive symptoms in fathers, but confer risk to mothers and children. Hormones and Behavior, 95, 103-112.

 

Fareeha, H., Aftab, A., & Ijaz, M.I. (2008). Study of anxiety and depression during pregnancy. Pakistan Journal of Medical Sciences, 24(6), 861–4.

 

Felder, J.N., Epel, E.S., Neuhaus, J., Krystal, A.D., Prather, A.A. (2021). Randomized controlled trial of digital cognitive behavior therapy for prenatal insomnia symptoms: effects on postpartum insomnia and mental health. Sleep. https://doi.org/10.1093/sleep/zsab280

 

Fusar-Poli, P., Estradé, A., Mathi, K., Mabia, C., Yanayirah, N., Floris, V., Figazzolo, E., Esposito, C. M., Mancini, M., Rosfort, R., Catalan, A., Baldwin, H., Patel, R., Stanghellini, G., Ratcliffe, M., & Maj, M. (2025). The lived experience of postpartum depression and psychosis in women: a bottom-up review co-written by experts by experience and academics. World psychiatry : official journal of the World Psychiatric Association (WPA), 24(1), 32–45. https://doi.org/10.1002/wps.21264

 

Guevara, J.P., Morales, K., Mandell, D., Mogul, M., Charidah, T., Luethke, M., Min, J., Clark, R., Betancourt, L., & Boyd, R. (2023). Social Media-based Parenting Program for Women With Postpartum Depressive Symptoms: An RCT. Pediatrics. 10.1542/peds.2022-058719

 

Hunt, A.M., Uthirasamy, N., Porter, S., & Jimenez, M.E. (2022). Parental Depression Screening in Pediatric Health Care Settings: A Scoping Review. Pediatrics, 150(1). 10.1542/peds.2021-055804

 

Jacobson, M.H., Hamra, G.B., Monk, C., et al. (2023). Prenatal Exposure to Nonpersistent Environmental Chemicals and Postpartum Depression. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2023.3542

 

Larsen, S.V., Mikkelsen, A.P., Lidegaard, Ø., & Frokjaer, V.G. (2023). Depression Associated With Hormonal Contraceptive Use as a Risk Indicator for Postpartum Depression. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2023.0807

 

Liu, X., Wang, S., & Wang, G. (2022). Prevalence and risk factors of postpartum depression in women: A systematic review and meta-analysis. Journal of Clinical Nursing, 31(19–20), 2665–2677. https://doi.org/10.1111/jocn.16144

 

Meltzer-Brody, S. M., Meltzer, C. L., Freeman, A. M., Yonkers, K. A., Wisner, K. L., Hamilton, J. A., ... & Cohen, L. S. (2019). Brexanolone for the treatment of postpartum depression: A randomized clinical trial. The New England Journal of Medicine, 381(13), 1225-1234.

 

Myers, S., & Emmott, E.H. (2021). Communication Across Maternal Social Networks During England's First National Lockdown and Its Association With Postnatal Depressive Symptoms. Frontiers in Psychology, 12. doi: 10.3389/fpsyg.2021.648002.

 

Osborne, L.M., Payne, J.L., Sherer, M.L., & Sabunciyan, S. (2022). Altered extracellular mRNA communication in postpartum depression is associated with decreased autophagy. Molecular Psychiatry. DOI: 10.1038/s41380-022-01794-2

 

Sangsawang, N., & Sangsawang, B. (2023). Postpartum depression, social support and maternal self-efficacy between adolescent and adult mothers during the COVID-19 pandemic: A comparative cross-sectional study. Journal of Advanced Nursing, 79, 113–124. https://doi.org/10.1111/jan.15445

 

Shuman, C.J., Peahl, A.F., Pareddy, N. et al. (2022). Postpartum depression and associated risk factors during the COVID-19 pandemic. BMC Research Notes, 15(1). https://doi.org/10.1186/s13104-022-05991-8

 

Suryawanshi, O., 4th, & Pajai, S. (2022). A Comprehensive Review on Postpartum Depression. Cureus, 14(12), e32745. https://doi.org/10.7759/cureus.32745

  

Stowe, Z. N. (2023). Perinatal Mental Health: Advances and Opportunities. American Journal of Psychiatry, 180(12), 874-877. https://doi.org/10.1176/appi.ajp.20230822

 

Zacher Kjeldsen, M., Bricca, A., Liu, X., Frokjaer, V.G., Madsen, K.B., & Munk-Olsen, T. (2022). Family History of Psychiatric Disorders as a Risk Factor for Maternal Postpartum Depression: A Systematic Review and Meta-analysis. JAMA Psychiatry. doi:10.1001/jamapsychiatry.2022.2400

 

[Unknown Author]. (n.d.). Higher hair cortisol levels during pregnancy could be indicator of postpartum depression. News Medical. https://www.news-medical.net/news/20171114/Higher-hair-cortisol-levels-during-pregnancy-could-be-indicator-of-postpartum-depression.aspx

 

[Unknown Author]. (n.d.). What is postpartum depression & anxiety? American Psychological Association. https://www.apa.org/pi/women/resources/reports/postpartum-depression.aspx

 

Mah, B. L. (2016). Oxytocin, Postnatal Depression, and Parenting: A Systematic Review. Harvard Review of Psychiatry, 24(1), 1-15. https://doi.org/10.1097/HRP.0000000000000093

 

Paul, M. (2013, March 13). Surprising Rate of Women Have Depression After Childbirth. Northwestern University News. Retrieved from https://news.northwestern.edu/stories/2013/03/surprising-rate-of-women-have-depression-after-childbirth

 

VanAlstyne, L. (2017, February 3). Surprise! Pitocin Is Linked to Postpartum Depression. Mother Rising. Retrieved from https://www.motherrisingbirth.com/2017/02/pitocin-is-linked-to-postpartum-depression.html

 

Wei, M., Qin, Y., Niu, X., Niu, S., Mu, F., Yang, L., Li, Y., Zhang, Y., Wang, J., & Liu, Y. (2025). Marriage and postpartum major depressive disorder: A systematic review and meta-analysis of cohort studies. Journal of Psychiatric Research, 182, 83–91. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2025.01.004

 

American College of Obstetricians and Gynecologists. (2021, December). Postpartum Depression Frequently Asked Questions. Retrieved from https://www.acog.org/womens-health/faqs/Postpartum-Depression

 

NHS. (2023, October 18). Postpartum psychosis. Retrieved from https://www.nhs.uk/mental-health/conditions/post-partum-psychosis/

 

Kelman, A. R., Stanley, M. L., Barrera, A. Z., Cree, M., Heineberg, Y., & Gilbert, P. (2016). Comparing Brief Internet-Based Compassionate Mind Training and Cognitive Behavioral Therapy for Perinatal Women: Study Protocol for a Randomized Controlled Trial. JMIR Publications, 5(2), Apr-Jun.