מכון טמיר לפסיכותרפיה
מהו טיפול בקבלה ובמחויבות (ACT)?
ACT, טיפול בקבלה ובמחויבות, הוא טיפול פסיכולוגי מעניין, יעיל ויצירתי ביותר, מהגל השלישי של CBT , שפותח ע"י Steven C. Hayes, בסוף שנות ה-90.
שיטה זו מציעה מעל ל-100 טכניקות טיפוליות, מתוכן ניתן לבחור ולהתאים לכל מטופל באופן אינדיבידואלי.
רבות מהן מלמדות מטאפורות העוסקות בחוסר התוחלת שבהתנגדות לסבל, רגשות מכאיבים ותכנים מטרידים העולים בתודעה.
הייז הגדיר את הגישה כך:
״התערבות פסיכולוגית המבוססת על פסיכולוגיה התנהגותית, וכוללת מיינדפולנס ותהליכי קבלה, מחויבות והתחייבות לשינוי התנהגותי, עד ליצירת גמישות פסיכולוגית״.
איך התפתחה גישת ACT?
הגרסה הראשונה של ACT נקראה "הרחקה מקיפה״ (Comprehensive Distancing).
לפי גישת ACT, ההפך משליטה הוא קבלה - תגובה לכל רעיון ורגש בגישה פתוחה ובעיניים פקוחות, עם חמלה עצמית וחמלה כלפי אחרים, תוך בחינת המציאות לאשורה.
הנחת העבודה של ACT היא שעל מנת שנוכל לייצר שינוי פסיכולוגי, עלינו לאפשר לעצמנו לחוות את רגשותינו ולחוש כיצד הם גורמים לנו להתנהג.
החלופה הברורה להימנעות מחוויה היא קבלה רצונית ומודעת של שלל אירועים פסיכולוגיים, גם כאלו הנתפסים כשליליים, מבלי לנסות לשנות את תכנם, את צורתם או תדירותם, בייחוד כאשר ניסיונות אלה פוגעים ברווחתו של האדם והאנשים סביבו.
חשוב להדגיש שלא מדובר בסליחה או בשיכחה, אלא בקבלה של תחושות פנימיות שתאפשר למטופל לקדם את רווחתו האישית, שהרי תחילתו של כל שינוי נעוץ בתהליך של קבלה (Acceptance) של הכאב הבלתי נמנע.
קבלה של אירועים פנימיים איננה מטרה כשלעצמה, אלא אמצעי לחיזוק התנהגות גמישה ויעילה, בניגוד להתנהגות אימפולסיבית ומזיקה שנובעת מכעסים ודחפים .
שיטת ACT היא דרך חיים, לא רק דרך טיפול.
צוות מכון טמיר תל אביב ומטפלי הקליניקות העמיתות
בהרצאה על טיפול ACT עם הפסיכולוג רן אלמוג
הנה סרטון שמתאר בצורה מקסימה
איך עובד הרציונאל מאחורי טיפול ACT,
בהתמודדות עם מחשבות טורדניות :
ורוניקה עובדיה, MSW, מטפלת בגישת ACT בשוהם
גמישות ונוקשות פסיכולוגית
מהי גמישות פסיכולוגית בטיפול ACT?
גמישות פסיכולוגית היא מושג מרכזי אצל מטפלים בגישת ACT.
ההגדרה של גמישות פסיכולוגית היא היכולת להישאר במגע עם הרגע הנוכחי למרות מחשבות, רגשות ותחושות גופניות לא נעימות, תוך שהאדם בוחר את אופן התנהגותו בהתבסס על הסיטואציה וערכיו האישיים.
רונה לוזיה טימן, פסיכולוגית ומטפלת ACT בתל.אביב
היא כוללת שישה רכיבים:
קבלה של חוויות פנימיות- עד כמה אני מוכן לתת לחוויה להיכנס אלי.
מגע עם הרגע הנוכחי - להיות ב"כאן ועכשיו" מסיבה פרגמטית והתנהגותית. אם אני לא נמצא ברגע הנוכחי, קשה לי מאד להגיב לסיטואציה באופן יעיל. רק כשאני במגע עם החוויה אני יכול להגיב בצורה הכי יעילה ורגישה קונטקסטואלית.
העצמי כקונטקסט - עצמי קונטקסטואלי, מגע עם האספקט של העצמי, שהעצמי הוא מן מרחב פתוח שמחזיק את החוויות והתכנים המנטליים.
הבהרת ערכים- ממה אכפת לך, מה חשוב לך, מה נוגע בך
מחויבות לפעולה - היכולת לאמץ דפוסי פעולה אפקטיביים שיותר מתאימים לערכים האישיים של המטופל
הפרדה קוגניטיבית- השכל שופט את המציאות, מנסה לפתור בעיות, חווה דעות על דברים, מודאג מהם, עוסק בנוגע לתחזיות בעתיד, עוסק בניתוחים לגבי העבר. לפעמים השכל מאוד עוזר, אבל לעיתים הניהול שלו אינו יעיל בנוגע לחיים. במקרים רבים חשוב להזיז את המיינד הצידה. רק לפרקים אנו מצליחים לצאת החוצה מתוך המחשבות ולהתבונן במבט על.
רותם רפאל, MA, מטפלת בגישת ACT, מכון טמיר בקריית אונו
נוקשות פסיכולוגית היא ההיפך מגמישות פסיכולוגית.
רכיביה הם:
הדבקה קוגניטיבית - הקוגניציות הופכות להיות מקור הרגולציה שעליו אנו מבססים את תפיסת העולם, הזדהות עם מחשבות.
הצמדות להמשגות אודות העצמי - העצמי כתוכן, נצמד או מזדהה באופן מאד נוקשה לגבי כל מיני נרטיבים על העצמי, בלי יכולת לתפוס מהם מרחק, יכול להיות גם טובים וגם רעים.
הצמדות יתר לעבר או לעתיד - רומינציות או דאגנות יתר, תשומת לב נוקשה- מוביל לכך שהמגע שלי עם הרגע הנוכחי הופך להיות מצומצם.
היעדר מגע עם ערכים והיעדר בהירות באשר אליהם.
פסיביות או פעולה לא אפקטיבית: נכללת פה גם אימפולסיביות.
שיחה עם ד"ר רן אלמוג, פסיכולוג קליני,
על טיפול ACT, מתוך הפודקאסט של עירית שדות:
עבור אילו בעיות יעיל טיפול בקבלה ומחויבות (ACT)?
שיטת ACT נחקרה ועודה נחקרת לגבי יעילותה כטיפול פסיכותרפי להפרעות נפשיות.
היא נמצאה יעילה בשיפור מצבם של מטופלים המתמודדים עם מגוון בעיות פסיכולוגיות, למשל:
הפרעות אכילה.
טיפול ACT בנפגעי ונפגעות התעללות מינית.
טיפול בבני נוער בסיכון.
טיפול בהתמכרויות.
הפחתת סטרס במקום העבודה.
טיפול בחרדה חברתית (Caletti et al, 2023).
חרדת בחינות.
בעיות של טורדניות כפייתית - (Vakili & Gharraee, 2014). למשל, כטיפול במחשבות טורדניות לגבי זהות מינית (HOCD), ספקות חוזרים וטורדניים לגבי הזהות המינית, אשר מסבות סבל רב.
הפרעות מצב רוח, כמו דיכאון - ACT יעילה לטיפול בדיכאון במגוון אוכלוסיות, כולל עם בני נוער (Ma et al, 2023).
פסיכוזה.
תפקוד קוגניטיבי - נמצא כי התערבות ACT עשויה לקדם מספר תחומים קוגניטיביים, כמו קשב, תפקוד קוגניטיבי סובייקטיבי, תפקוד ביצועי וזיכרון (Liu et al, 2023).
ימית טלה, MSW, מטפלת בגישת ACT, מכון טמיר ברחובות
מחקרים נוספים העלו כי טיפול ACT יעיל גם במקרים לחץ בעבודה ובמצבים רפואיים, כמו כאבים כרוניים וסוכרת.
במחקר מטה אנליזה שבחן את יעילותה של השיטה, נותחו 18 מחקרים שאוששו את ההשערות.
כאשר נבדקה בנפרד משאר הגישות הפסיכולוגיות, נמצא כי ל-ACT יש אפקט חיובי ב-66% בהשוואה לקבוצות הביקורת (קב׳ המתנה, קב׳ פלצבו או קב׳ טיפול ״רגיל״) בתוצאות של הפרעות דיכאון וחרדה, אולם לא נצפה יתרון משמעותי לגישה מול הגישות הפסיכולוגיות-התנהגותיות הקיימות.
באחד המחקרים נמצא גודל אפקט קטן לטובת ACT (מול CBT), אולם הוא לא היה מובהק.
התוצאות מבטיחות, בעיקר לאור העובדה כי זוהי גישה שקיימת רק שני עשורים.
טיפול ACT אונליין מרחוק
טלרפואה וטלפסיכולוגיה, באמצעות ייעוץ פסיכולוגי בוידאו, מצויים איתנו כבר יותר מ-20 שנה, אבל אין ספק שמשבר הקורונה נתן להן בוסט רציני והבטחה לגבי המשך פעיולותן גם העתיד.
בזכות העידן הדיגיטלי, יותר ויותר מטופלים יכולים לקבל שירותים קליניים בבריאות הנפש וייעוץ פסיכולוגי נגיש.
אפשר להגיד שהטכנולוגיה מעצבת מחדש את האופן בו אנו מסתכלים על בריאות הנפש.
ניתן להשתמש בטלפסיכולוגיה במגוון שיטות, כולל במפגשים פרטניים וקבוצתיים, ויותר מהכל טלפסיכולוגיה מפחיתה את הסטיגמה שנקשרה בעבר לטיפול פסיכולוגי.
בצוות מכון טמיר יש פסיכולוגים ומטפלים מוסמכים ומנוסים בטיפול בקבלה ומחוייבות, שמוכשרים גם בעבודה בוידאו. אנחנו מזמינים אתכם לייעוץ ACT מרחוק דרך זום, פלטפורמה מקוונת ומאובטחת, שמתאימה לצורך מתן טיפול פסיכולוגי בצורה נוחה ונגישה.
הילה אבישי כהן, MA, פסיכולוגית ומטפלת ACT, מכון טמיר נס ציונה
טיפול ACT בקבוצה
טיפול בקבלה ומחויבות יכול להיות יעיל למדי כאשר הוא מיושם במדיום הקבוצתי.
קבוצה היא קרקע פורייה שבה סביר להניח שתופענה מגוון תופעות מאתגרות, כמו הימנעות חווייתית, התמזגות והתנתקות מערכים - שהן מטרות מרכזיות של גישת ACT.
המסגרת הקבוצתית מספקת הזדמנויות לפיתוח נכונות לשינוי, נוכח ומגע עם חוויה רגשית בזמן אמת ופגיעות שמתבטאת באמצעות מתן וקבלת תמיכה בזולת.
כאשר הקבוצה מתבססת, יש בכוחה לספק תנאים לבטא רגשות לא קלים.
אחד מהיתרונות המרכזיים של טיפול קבוצתי, ושל טיפול ACT בקבוצה בפרט, הוא למידה בין-אישית מתוך חוויות ותגובות של משתתפים אחרים.
התנסות חוויתית עשויה להיות חזקה מאוד ומועילה במיוחד עבור מטופלים בקבוצה שזקוקים לתיקוף ול׳הטענה׳ של אומץ עבור מי שחווה בושה וכאב נפשי.
מחויבות היא מרכיב מרכזי בגישת ACT. כאשר ההקשר הקבוצתי מטפח מוטיבציה לעמוד בה.
חשוב לזכור גם שמחויבויות שמושמעות בפומבי נוטות יותר למימוש מחוץ לחדר.
יעל קוזי, MSW, מטפלת בגישת ACT, מכון טמיר בצפון תל אביב
טיפול בקבלה ומחויבות (ACT) וטיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT)
שתי שיטות הטיפול נולדו בערך באותה תקופה, מתוך הדור השני של הטיפול הקוגנטיבי-התנהגותי, וניתן לומר שהן מייצגות את עליית הגל השלישי של CBT.
שתיהן מתמקדות בדרך בה נוצרות מחשבות חיוביות, יותר מאשר בשינוי המחשבות עצמן.
שתיהן היו הראשונות לאמץ את טכניקת הקשיבות (מיינדפולנס) וחלק מעקרונות הבודהיזם, אל תוך העשייה הקלינית מבוססת המחקר.
לכן, חשוב לדעת כי במובנים רבים, טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) אינו רחוק במשמעותו מטיפול בקבלה ומחויבות (ACT).
אלינור אמסלם דוידוביץ, פסיכולוגית ומטפלת ACT, מכון טמיר נס ציונה
מה הדמיון ומה השוני בין ACT ל-DBT?
שתי השיטות מדגישות עקרון קליני מרכזי:
קבלה היא תנאי הכרחי לשינוי.
אם נסתכל על הפרקטיקה ומכניזם השינוי, שתיהן מתבססות על למידה של פעולות התנהגותיות יעילות, אולם להבדיל מהטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי המסורתי, הן גורסות כי מיומנויות לרכישת שינוי (בחשיבה, בהתנהגות, ברגש ובתחושה), אינן נותנות מענה טיפולי מספק.
בעוד ש-ACT מציעה תאוריה מקיפה על ההתנהגות האנושית ונוטה לניתוח קליני של התנהגות, DBT נוטה לכיוון פרקטי יותר ומציעה דרכים פרגמטיות לטיפול במצוקה הנפשית. גישה זו קשורה יותר לטיפול התנהגותי מסורתי.
הבדלים במחקרים קליניים
הפרסום המחקרי הראשון על טיפול שיטת ה-ACT הופיע מספר שנים לפני הפרסומים הרשמיים של DBT, אך בגלל הצורך לאסוף עוד ראיות מחקריות לקח זמן עד שהשיטה התפרסמה והתבססה.
מבחינת ביסוס מחקרי, ישנם לא מעט מחקרים שתומכים ביעילות של ה-DBT בתחומים העיקריים אליהם השיטה מיועדת, כגון נטייה לאובדנות ושימוש בחומרים ממכרים.
ACT נחקרת במגוון רחב יותר של תחומים ושל הפרעות והעדויות מלמדות על יעילות גבוהה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
פגישה טלפונית קצרה
עם מתאמת טיפול -
להרשמה (ללא עלות)
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
שיחת הכוונה לטיפול ומטפל
עם מתאמת בכירה -
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
12 בפברואר 2024
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
מאיה רסניק, MSW, מטפלת ACT,
מקורות:
אלמוג, ר. , גולדברט, א. (2014). להיפגש עם העצב: טיפול בדיכאון בגישת ACT. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3141
הירש, ע. (2019). גמישות פסיכולוגית הורה-ילד: מודל טיפולי של הדרכת הורים בגישת ACT. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3773
נוימן, א. , אלמוג, ר. (2015). ACT בבית הספר: התערבות טיפולית בילדים שאינם פנויים רגשית ללמידה. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3269
Beygi, Z., Tighband Jangali, R., Derakhshan, N., Alidadi, M., Javanbakhsh, F., & Mahboobizadeh, M. (2023). An Overview of Reviews on the Effects of Acceptance and Commitment Therapy (ACT) on Depression and Anxiety. Iranian journal of psychiatry, 18(2), 248–257. https://doi.org/10.18502/ijps.v18i2.12373
Caletti, E., Massimo, C., Magliocca, S., Moltrasio, C., Brambilla, P., & Delvecchio, G. (2022). The role of the acceptance and commitment therapy in the treatment of social anxiety: An updated scoping review. Journal of affective disorders, 310, 174–182. https://doi.org/10.1016/j.jad.2022.05.008
Hayes, S. C., Luoma, J. B., Bond, F. W., Masuda, A., & Lillis, J. (2006). Acceptance and commitment therapy: Model, processes and outcomes. Behaviour Research and Therapy, 44(1), 1–25.
Hayes, S. C., Levin, M. E., Plumb-Vilardaga, J., Villatte, J. L., & Pistorello, J. (2013). Acceptance and Commitment Therapy and Contextual Behavioral Science: Examining the Progress of a Distinctive Model of Behavioral and Cognitive Therapy. Behavior Therapy, 44(2), 180–198.
Harris, R. (2018). ACT Questions and Answers. A Practitioner's Guide to 150 Common Sticking Points in Acceptance and Commitment Therapy. New Harbinger Publications.
Hofmann, S. G. (2008). Acceptance and commitment therapy: New wave or Morita therapy? Clinical Psychology, Science and Practice, 15, 280–285.
Liu, H., Liu, N., Chong, S. T., Boon Yau, E. K., & Ahmad Badayai, A. R. (2023). Effects of acceptance and commitment therapy on cognitive function: A systematic review. Heliyon, 9(3), e14057. https://doi.org/10.1016/j.heliyon.2023.e14057
Ma, J., Ji, L., & Lu, G. (2023). Adolescents' experiences of acceptance and commitment therapy for depression: An interpretative phenomenological analysis of good-outcome cases. Frontiers in psychology, 14, 1050227. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2023.1050227
Powers, M. B., Zum Vörde Sive Vörding, M. B., & Emmelkamp, P. M. G. (2009). Acceptance and Commitment Therapy: A Meta-Analytic Review. Psychother Psychosom, 78, 73–80.
Pull, C. B. (2009). Current empirical status of acceptance and commitment therapy. Current Opinion in Psychiatry, 22(1), 55–60.
Ruiz, F. J. (2012). Acceptance and commitment therapy versus traditional cognitive behavioral therapy: A systematic review and meta-analysis of current empirical evidence. International Journal of Psychology and Psychological Therapy, 12(3), 333–358.
Vakili, Y., & Gharraee, B. (2014). The effectiveness of acceptance and commitment therapy in treating a case of obsessive compulsive disorder. Iranian Journal of Psychiatry, 9(2), 115–117.
https://contextualscience.org/differencessimilarities_between_actdbt