מהי פסיכותרפיה בין-אישית (IPT)?
פסיכותרפיה בין-אישית (IPT) פותחה במקור בשנת 1970, על ידי ג'רלד קלרמן, מירנה ויסמן ועמיתיהם, במטרה לטפל בדיכאון.
השיטה התפתחה לאורך שנות ה-80 וה-90 כשיטת טיפול נפשי נתמכת מחקר.
נכון להיום, קיימת הסכמה כי ipt הוא אחד הטיפולים הפסיכולוגיים המוצלחים ביותר בדיכאון:
השיטה מתבססת על שיתוף פעולה מעצים בין המטפל למטופל, בו הראשון מעודד באופן אמפתי את השני, מסייע לו להרגיש מובן ומשפיע ובכך מביא להצלחה בטיפול.
בישראל IPT הולכת ומתפתחת, באיחור אלגנטי, כאשר מי שמובילה את השיטה והטמעתה בארץ היא פרופ' ענת ברונשטיין קלומק, פסיכולוגית קלינית מדריכה, ראשת תכנית התואר השני בפסיכולוגיה קלינית בבית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה במרכז הבין-תחומי.
מהם המקורות התיאורטיים של טיפול IPT?
שיטת IPT מושתתת על עקרונות תיאורטיים ומושגיים הנשענים על גישות פסיכותרפיה שונות, למשל:
-
עבודותיו של ג'ון בולבי וממשיכיו על התקשרות והשפעותיה.
-
התפיסה הפסיכודינמית-תמיכתית.
הרציונל של IPT
מחקרים רבים מאוד הראו שדיכאון פורץ על רקע אירועים קשים בחייו האישיים ובסביבתו האדם:
למשל, מוות של הורה, בעיות וקשיים בזוגיות, מעבר מגורים, שינוי קריירה, התמודדות עם אבחון במחלה כרונית ועוד.
כשהדיכאון מתעורר, הסימפטומים של ההפרעה מקשים על התפקוד הבין-אישי וכתוצאה מכך מתרחשים בחיי המטופל אירועי שרשרת שליליים נוספים.
הרעיון של טיפול בין-אישי הוא כי ניתן לטפל בדיכאון, כמו גם בקשיים נפשיים אחרים, באמצעות שיפור דפוסי התקשורת וההתייחסות כלפי אחרים.
IPT מפנה אצבע אבחונית אל המוקד הנפשי הרלוונטי ביותר לקשיים הנפשיים העכשוויים בחיי המטופל - למשל, נטייתם של דיכאוניים להאשים את עצמם - ומתאגרת את הבעיה בטיפול.
מה המוקד הטיפולי בפסיכותרפיה בין-אישית?
IPT מזהה 4 טריגרים בינאישיים שעשויים להפוך למוקד הטיפול:
-
אבל ואובדן לא מעובדים - אבל, אובדן של אדם קרוב.
-
טשטוש תפקידי חיים.
-
מעברים בתפקידי חיים - כמו מעבר מנער לבוגר צעיר, מעבר מחיי עבודה לפנסיה ועוד, או משברים אשר כופים שינויים במערך התמיכה של המתמודד.
-
קשיים בינאישיים - קונפליקטים של המטופל עם האנשים הקרובים לו או קשיים ביצירת קשרים משמעותיים ושמירה עליהם.
באמצעות ראיון ראשוני, המטפל והמטופל מזהים ומתעדפים (כצוות) את אחד או שניים מהצמתים בהם יש יתמקד הטיפול (מעניין שיש כאן דימיון למיקוד 4 הקונפליקטים המשותפים בשיטת הטיפול הדינמי הקצר של מאן).
מהן הנחות העבודה של מטפלים בשיטת IPT?
בטיפול IPT יתקיים מאמץ משותף להבין את אותם טריגרים ספציפיים שהובילו לדיכאון.
פסיכותרפיה בין-אישית רואה דיכאון דרך כמה הנחות יסוד חשובות וייחודיות:
-
דיכאון הוא בעיה רפואית, לכן לא מדובר באשמתו של המתמודד איתה
-
דיכאון הוא מצב הניתן לטיפול
-
קיים קשר בין מצבי רוח של המטופל לבין מצבים מציאותיים בחיים - לפיכך גם ניתן להתגבר עליהם
-
כאשר המתמודד יפתור את בעיותיו, הסימפטומים הדיכאוניים ייעלמו. עובדה זו הוכחה במחקרים רבים שהעריכו יעילות של פסיכותרפיה בין-אישית לטיפול בדיכאון.
עקרונות השיטה
-
התמקדות במערכות היחסים ובקשרים בין אישיים בהווה ובחירת האנשים המשמעותיים הנוכחיים בחיי המטופל, אשר מהווים טריגר לדיכאון, לצד השאלה מי מהם עשוי לתרום למטופל כמקור לתמיכה.
-
שמירה על מסגרת הטיפול ב"כאן ועכשיו". גישת ה-IPT אינה מתעלמת מכך שלאנשים יש מבני אישיות שונים ושהחוויות המוקדמות שלהן מהילדות מעצבות את מי שהם ומהווים טריגרים לחלק מהאירועים. ובכל זאת, מטפלי הגישה מנסים להתמודד עם האירוע הנוכחי, שמהווה טריגר כאן ועכשיו להתפרצות הדיכאון.
-
מטרות הטיפול הן לפתור את אירועי החיים השליליים, לבנות מיומנויות חברתיות ולעזור למטופל ב-IPT לארגן את חייו מחדש.
מהם 3 השלבים המרכזיים בפסיכותרפיה בין-אישית?
למרות שהשיטה עובדת על תכנים אישיים ובין-אישיים מעמיקים, הטיפול מובנה מאוד ומתקיים בפרוטוקול המלא לאורך 12 עד 16 שבועות, כאשר כל פגישה אורכת 60 דקות.
לתהליך יש שלושה שלבים:
• זיהוי אזור/ים ספציפי/יים של קשיים בין-אישיים
• פיתוח אסטרטגיות תקשורת ופתרון בעיות ייחודיות עבור אזורים אלו
• תרגול מיומנויות הנלמדות במהלך הפגישה
מה העדויות המחקריות על יעילותה של IPT?
יעילותה של IPT בוססה עוד בשנות ה-70, במחקרי הערכת יעילות בטיפול בדיכאון קליני.
מאוחר יותר נוסתה השיטה בהצלחה במדינות רבות בעולם, ובנוסף, היא נמצאה כמפחיתה את הצריכה של שירותים רפואיים בקרב קהילות שנעזרו בה.
ממחקר מטא-אנליזה עולה כי היעילות של IPT לטיפול בהפרעות דיכאון רבה יותר מטיפול CBT.
עדויות ממחקרים שנעזרו במכשור MRI, מלמדות כי IPT משנה את זרימת הדם במוח באופן שמחקה את פעולתן הביוכימית של תרופות נוגדות-דיכאון.
לבסוף, עדויות עדכניות מצביעות על כך ש- IPT היא שיטת טיפול יעילה עבור שלל הפרעות הספקטרום הדיכאוני (DSD).
השוואה בין IPT ל-CBT
שיטת הטיפול | תיאור השיטה | תוצאות הטיפול |
---|---|---|
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) | המטרה היא לתקן עיוותים קוגניטיביים ולהפחית את הסימפטומים הדיכאוניים באמצעות שינויים בחשיבה ובהתנהגות. | יעיל בשיפור הבריאות הכללית ובמדד ה-General Health Questionnaire (GHQ). |
טיפול בין אישי (IPT) | המטרה היא שיפור תפקוד בין-אישי והקלה על סימפטומים של דיכאון באמצעות שיפור מערכות היחסים. | הראה תוצאות טובות יותר במדדים של Beck Depression Inventory (BDI), Montgomery-Asberg Depression Rating Scale (MADRS), ותחושת חוסר תקווה. |
Srivastava, K., Chatterjee, K., Prakash, J., Yadav, A., & Chaudhury, S. (2023). Comparative efficacy of cognitive behavior therapy and interpersonal therapy in the treatment of depression: A randomized controlled study. Indian Journal of Psychiatry, 65(3), 160-167. https://doi.org/10.4103/psychiatry.ijpsychiatry_456_22
פיתוחים של טיפול IPT
פסיכותרפיה בין-אישית לבני נוער - IPT-A
טיפול IPT הוכיח עצמו יעיל במחקרים קליניים מבוקרים גם בטיפול בדיכאון אצל בני נוער, כאשר המוקד העיקרי בטיפול הוא עבודה עם קשיים ביחסים הנוכחיים של המתבגר ובסביבות חברתיות מיידיות, זאת במטרה להפחית את הסימפטומים התורמים לדיכאון.
למעשה, מחקר פיילוט עדכני ממליץ לפסיכיאטרים המטפלים במתבגרים הסובלים מדיכאון להוסיף התערבות טיפולית בפסיכותרפיה בין-אישית (IPT-A), במצבים קליניים בהם לא ניכר שיפור משמעותי בתום 4 שבועות של טיפול תרופתי.
יחד עם זאת, כאשר מדובר בבני נוער הסובלים מדיכאון על רקע קושי עם "מעברי תפקיד" (שינויי חיים הדורשים תפקיד פסיכולוגי חדש) התגובה לפסיכותרפיה בין-אישית פחות טובה בהשוואה לבני גילם החווים דיכאון על רקע בעיות בין-אישיות אחרות.
פסיכותרפיה בין-אישית בגרסה מקוצרת (IPT-B)
לפסיכותרפיה בין אישית יש כבר גרסה מקוצרת (IPT-B).
הרציונל של פיתוח "גרסת אינסטנט" של IPT הוא לעזור למטופלים דיכאוניים שמתקשים להתחייב לכל סדרת 16 המפגשים בפרוטוקול המלא בגלל אילוצי נגישות או קושי סובייקטיבי לגייס די כוחות נפשיים כדי להגיע לטיפול.
הגרסה הקצרה מציעה מודל אמפירי של שמונה מפגשי IPT בניסיון לרכז את יתרונות השיטה למחצית הזמן שהוגדר עבורה מראש במקור.
השיטה נבחנה ותוקפה גם כאשר הועברה באמצעות הטלפון ולא פנים אל פנים.
פסיכותרפיה בין אישית בטיפול קבוצתי (IPT-G)
אחד היישומים היפים של IPT מתבטא בווראיציה הקבוצתית, זירה טיפולית שמציעה עבודה בין-אישית המובנית בתוך המעגל.
היישום של IPT בקבוצות נועד לטפל בעיקר בדיכאון קליני ובהפרעות מצב רוח סמוכות. ב-4 המפגשים הקבוצתיים הראשונים עובדים המשתתפים בקבוצה על שיתוף בקושי המרכזי עמו הם מתמודדים, לצד עידוד להקשיב למטופלים האחרים.
עבור מטפלים קבוצתיים בגישה אנליטית, חשוב לציין כי IPT-G אינה מכוונת לעבודה תהליכית מעמיקה על הפסיכודינמיקה המתחוללת בחדר, אלא על סוגיות בין-אישיות עמם מתמודדים המשתתפים מחוץ לקבוצה.
מצד אחד, המבנה הקבוצתי מתבסס על התבונננויות דינמיות, אך מאידך המטרה היא להשתמש בקבוצה כמירורינג להתמודדות הרלוונטיות בחיים המציאותיים.
שיטת IPT יעילה לטיפול במגוון אוכלוסיות וקשיים נפשיים
IPT הוכיחה יעילותה במחקרים קליניים מבוקרים (RCT's) עבור הרבה הפרעות נפשיות והיא ממשיכה להתרחב לבעיות נפשיות נוספות:
-
מטופלים דיכאוניים הסובלים ממחלה פיזית כרונית או כאבים כרוניים.
-
הפרעות מצב רוח - דיכאון כרוני, דיסתימיה. IPT נמצאה יעילה לטיפול בדיכאון לאחר לידה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית בשילוב עם טיפול תרופתי וכן עבור נשים בהריון המתמודדות עם דיכאון (Henkin et al, 2023).
-
הפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD).
-
חוקרים מבקשים כעת לבחון את יעילותה לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, הפרעות שינה ועוד.
נראה כי פסיכותרפיה בין-אישית היא שיטת טיפול יעילה מאוד לטיפול בסוגים מגוונים של דיכאון והפרעות נוספות בקרב אוכלוסיות מגוונות ובכל העולם.
ביקורת על IPT
לא קל למטפלים בגישה הפסיכואנליטית לקבל גישות טיפול חדשניות שמתיימרות לאגד בקרבן את העושר הפסיכודינמי בפרוטוקול טיפולי ממוקד ופשוט יחסית ליישום.
ואכן, בקרב מטפלים פסיכודינמיים מסורתיים נשמעת ביקורת על IPT, בעיקר בטענה שהיא מהווה "פסיכותרפיית פלסטר" שמפספסת את שינוי האישיות המתבקש בטיפול נפשי.
המבקרים רואים ב-IPT אלטרנטיבה חפוזה לטיפול פסיכולוגי דינמי מעמיק, ממושך ומשנה חיים.
ועם זאת, בניתוח מעמיק יותר זוהו הבדלים מהותיים בין IPT לטיפולים דינמיים.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
עדכון אחרון:
16 באוגוסט 2024
מקורות:
Agras WS, Walsh BT, Fairburn CG, et al. A multicenter comparison of cognitive-behavioral therapy and interpersonal psychotherapy for bulimia nervosa. Arch Gen Psychiatry. 2000;57:459–466
Cuijpers P, Geraedts AS, van Oppen P, Andersson G, Markowitz JC, van Straten A. Interpersonal psychotherapy for depression: a meta-analysis. [Meta-Analysis Research Support, Non-U.S. Gov’t Review] The American Journal of Psychiatry. 2011;168(6):581–592.
de Mello, et al. (2005). A systematic review of research findings on the efficacy of interpersonal therapy for depressive disorders. Database of Abstracts of Reviews of Effects (DARE): Quality-assessed Reviews
Hankin BL, Demers CH, Hennessey EP, et al. Effect of Brief Interpersonal Therapy on Depression During Pregnancy: A Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. Published online April 19, 2023. doi:10.1001/jamapsychiatry.2023.0702
Klerman GL, Weissman MM, Rounsaville BJ , et al. Interpersonal psychotherapy of depression. New York: Basic Books; 1984
Krupnick JL, Green BL, Miranda J. Interpersonal psychotherapy groups for low-income women with PTSD; Presented at the American Psychiatric Association Annual Meeting; May; Philadelphia. 2002
Lipsitz, J. D., & Markowitz, J. C. (2013). Mechanisms of Change in Interpersonal Therapy (IPT). Clinical Psychology Review, 33(8), 1134–1147
Markowitz, J. C., & Weissman, M. M. (2004). Interpersonal psychotherapy: principles and applications. World Psychiatry, 3(3), 136–139
Markowitz JC. Learning the new psychotherapies. In: Weissman MM, editor. Treatment of depression: bridging the 21st century. Washington: American Psychiatric Press; 2001. pp. 281–300
Markowitz, J. C., Svartberg, M., & Swartz, H. A. (1998). Is IPT Time-Limited Psychodynamic Psychotherapy? The Journal of Psychotherapy Practice and Research, 7(3), 185–195
MacKenzie, K. R., & Grabovac, A. D. (2001). Interpersonal Psychotherapy Group (IPT-G) for Depression. The Journal of Psychotherapy Practice and Research, 10(1), 46–51
Miller L, Weissman M. Interpersonal psychotherapy delivered over the telephone to recurrent depressives. Depress Anxiety. 2002;16:114–117
Mufson L, Weissman MM, Moreau D, et al. Efficacy of interpersonal psychotherapy for depressed adolescents. Arch Gen Psychiatry. 1999;56:573–579
O'Hara MW, Stuart S, Gorman LL, et al. Efficacy of interpersonal psychotherapy for postpartum depression. Arch Gen Psychiatry. 2000;57:1039–1045
Parkhill, C., Mufson, L., & Gunlicks-Stoessel, M. (2023). Effect of problem area on outcomes among adolescents treated with interpersonal psychotherapy for depression. American Journal of Psychotherapy, advance online publication. https://doi.org/10.1176/appi.psychotherapy.20220029
Rounsaville BJ, Glazer W, Wilber CH, et al. Short-term interpersonal psychotherapy in methadone-maintained opiate addicts. Arch Gen Psychiatry. 1983;40:629–636
Scocco, P. , De Leo, D. and Frank, E. (2002), Is interpersonal psychotherapy in group format a therapeutic option in late‐life depression?. Clin. Psychol. Psychother., 9: 68-75
Swartz, H. A., Grote, N. K., & Graham, P. (2014). Brief Interpersonal Psychotherapy (IPT-B): Overview and Review of Evidence. American Journal of Psychotherapy, 68(4), 443–462
Weissman MM, Markowitz JC, Klerman G. Comprehensive Guide To Interpersonal Psychotherapy. New York: Basic Books; 2000
Weissman M. M. (2020). Interpersonal Psychotherapy: History and Future. American journal of psychotherapy, 73(1), 3–7. https://doi.org/10.1176/appi.psychotherapy.20190032
Wilfley DE. Interpersonal psychotherapy for group. New York: Basic Books; 2000