כותבים/ות, עורכים

ומדיניות העריכה

של תכנים מקצועיים

באתר המכון 

אתגר הכתיבה באתר

כמכון לשירותים פסיכולוגיים, בו פעילים למעלה מ-240 אנשי ונשות מקצוע מוסמכים, אנו ערים ומודעים למשמעות התכנים של אתר קליני - פסיכולוגי או רפואי - על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בתחום הרגיש של בריאות הנפש.   

קל מאוד למצוא ברשת מידע בנושא פסיכולוגיה וטיפול נפשי בעברית, אולם מידע אמין, רלוונטי, שימושי, עדכני, מובן ונגיש מחייב ניטור יום-יומי של תכנים ממקורות מחקריים ברי סמכא:

כתבי-עת, מאמרים מדעיים וספרים חדשים, מחקרים קליניים מבוקרים, ימי עיון וכנסים מקצועיים, שמחייבים אותנו להיות תמיד עם אצבע על הדופק.

התחייבות זו נלקחת במלוא האחריות, ואנו רואים בה מלאכת קודש שמכוונת לקבלת החלטות העריכה הטובות ביותר, עבורכם ועבור היקרים לכם. 

אמינות ובדיקת עובדות (Fact Checking)

בדיקת העובדות הינה הליך קריטי עבורנו. 

תוכן אתר מכון טמיר נבדק עובדתית כדי להבטיח דיוק רב ככל הניתן.

הנחיות הכתיבה באתר הן קפדניות ואנו מצטטים מאתרי מדיה מוכרים, מוסדות מחקר אקדמיים, ומחקרים שעברו סקירת עמיתים.

אם מצאת תוכן שאינו מדויק, לא עדכני, או מוטל לדעתך בספק, חשוב ליצור עמנו קשר באמצעות טופס יצירת הקשר באתר.

הכותבים/ות ותחומי מומחיותם

לפני שמאמר חדש מתפרסם באתר, התוכן נסקר מקצועית, לפחות באמצעות עורך, כותב נוסף בצוות ו/או מטפל מוסמך. 

מעבר להכשרה הטיפולית, אנחנו עומדים על כך שלכותבי המאמרים, העורכים והסוקרים, יהיה ניסיון, או לפחות זיקה מעשית בפרקטיקה שלהם לתחום הידע עליו הם כותבים.

בכל מאמר מאוזכרים שמות הכותבים, אולם במאמרים בהם לקחו חלק למעלה מ-6 כותבים ועורכים, אנו מציינים שהמאמר נכתב ע״י מומחי מכון טמיר ומפנים את הקוראים לרשימת הכותבים המופיעה בדף זה.

המקורות עליהם אנו מסתמכים בחומר הכתוב מהימנים ומקצועיים, ובסיום כל דף באתר מצוינים המקורות עליהם מתבסס התוכן, לפי כללי הציטוט של האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA).

איך אנחנו ניגשים לכתיבה?

אופן הכתיבה, ההשקעה בעריכה ובהתחדשות המקצועית, הם אבני יסוד בבניית אמון שמייצגת את פעילות הצוות שלנו. 

מבחינתנו, רגישות גבוהה להנגשה חברתית ותרבותית עבור קהל הקוראים שלנו, מהווה מצפן מצוין לכתיבת תוכן מקצועי טוב ומועיל. 

הכתיבה באתר אינה מדעית מדי ואינה פופולרית מדי.

אנו מקפידים על ביאור של מודלים פסיכיאטריים ופסיכולוגיים, חלקם מורכבים למדי, תוך המנעות אופטימלית משימוש מופרז בז׳רגון - השפה המקצועית השגורה בפיהם של מומחי בריאות הנפש. 

כמו בקליניקה, חשוב לנו לעשות הכל כדי להימנע מציניות, מסרקזם, ומחשיבה סטיגמטית וסטריאוטיפית - כמו בטיפול כך גם במהלך הכתיבה.    

יחד עם זאת, אנחנו מאמינים כי ״קירבה לחוויה״ משרתת טוב יותר את הקוראים שלנו, זאת בהשוואה לקול מרוחק ואקדמי מדי. 

אותנטיות, מודעות עצמית ו״כניסה לראש של המטפל״, עשויות לתרום להעצמת הקוראים ואף לקדם יזימת מהלכים אישיים המקדמים רווחה נפשית.

ברוח התקופה, אנו משתדלים לאמץ ״שפה חיובית״, אמפטית, במטרה להעניק השראה לתקווה ולפעולה מיטיבה, אבל לא מגזימים עם שפה שעלולה להיות ׳מכובסת׳ מדי.

עדכון ועריכה מחדש

מאמרים שפורסמו עוברים עדכון תמידי ואינם ״ירוקי עד״, שכן המחקר והפרקטיקה בבריאות הנפש מתקדמים כל העת ואינם עומדים במקום. 

הם דורשים הטמעה של דרכי חשיבה חדשות, לצד התאמה ודיוק עכשווי. 

אתיקה בהצגת מקרים

מעת לעת שזורים מאמרים תיאורי מקרים, המאפשרים קשר קרוב יותר בין כותב לקורא. 

תיאורי מקרים אישיים עונים על כללי האתיקה המקובלים בהצגת מקרים כתובים בפסיכולוגיה קלינית ובפסיכיאטריה, בישראל ובעולם.

שמות המטופלים, ולעיתים גם קולם של מטפלים, מטושטשים היטב והדברים מובאים כלשונם ולבקשתם.

נשמח לקבל כל משוב,

הערה והארה -

בתודה,

צוות העריכה המקצועית של אתר מכון טמיר

• ד״ר רון ישי, פסיכולוג קליני מומחה מדריך

• ד״ר חוה שוורץ, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה

• ד״ר סיון שרגאי פרטוק, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית מדריכה

• צופית טסלר, MA, פסיכולוגית, מתמחה בפסיכולוגיה קלינית

• ד"ר ליה רינג, MSW, עובדת סוציאלית ומטפלת

כותבים.ות ועורכים.ות באתר - לפי סדר א׳-ב׳

• דפנה אברמוביץ׳, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• אפרת אוסט, MA, פסיכולוגית חברתית, עמותת רקפת.

• הדס אורינגר, MA, מטפלת בהבעה ויצירה, מטפלת לקניאנית.

• ורדה אושפיז, MA, פסיכולוגית, מומחית לטיפול בטראומה.

• שירה אליאס רוטר, MSW, פסיכותרפיסטית.

• נורית אלנהורן, MSW, מטפלת זוגית ומשפחתית, מטפלת CBT.

• ורד אמיצי, MSW, מטפלת CBT, מומחית לטיפול בטראומה.

• קרין אמיתי, MSW, מטפלת בגישה דינמית.

• אלינור אמסלם דוידוביץ' ,MA, פסיכולוגית בהתמחות שיקומית.

•  עומר אנדר, MA, פסיכולוג בהתמחות קלינית ומטפל סכמה-תרפיה.

• רון ארגמן, MA, פסיכולוג בהתמחות קלינית.

• שיראל בוטבול, MA, פסיכולוגית בהתמחות קלינית.

• טלי בורלא גלילי, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית-מדריכה, הפסיכולוגית הראשית של המכון ומנהלת ההתמחות הקלינית.

• ד״ר יאנה בייטלמן, פסיכיאטרית מבוגרים, פסיכותרפיסטית בגישה דינמית.

• עומר ביגי אמויאל, MA, פסיכולוגית בהתמחות תעסוקתית.

• מאיה בלום, MA, עו"ס.  

• דר׳ דניאל בן אליעזר, MA, פסיכולוג ומומחה ביופידבק.

• נתי בן דוד, MA, קרימינולוג קליני.

• שובל בן שושן, תלמידת MA בפסיכולוגיה שיקומית.

• אביבית בנגוס כהן, MSW, מומחית לטיפול בטראומה, קב״נית בכירה (מיל׳). 

• אופיר ברגמן פרי, MA, תואר שני באבחון לקויות למידה.

• אריאלה ברזל, MA, מנחת קבוצות בשילוב אמנויות, פסיכודרמה.

• עינת ברש אופיר, MSW , מטפלת בגישה פסיכודינמית.

• שייקו (ישיעהו) ברנדויין, MA, פסיכולוג בהתמחות חינוכית.

• רוני גבריאל, MA, מטפלת בהבעה ויצירה. 

• אירית גיל לב, MSW, מטפלת CBT.

• שני דוידזון רוסמן, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• לילך דומב ירושלמי, MSW, עו"ס קלינית, מטפלת בטראומה והתמכרויות.

• יעל דנק, MSW, מומחית לטיפול בטראומה, מטפלת EMDR.

• ד"ר הדס הרמתי, MSW, פסיכותרפיסטית.

• ֿאלי הלמן, MSW, מטפל CBT בטראומה, ADHD והתמכרויות.

• רבקה הראל, MSW, מטפלת זוגית משפחתית, אנליטיקאית קבוצתית.

• דר׳ חיים וינברג, פסיכולוג קליני מומחה ואנליטיקאי קבוצתי.

• מיה וינטר פריד, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית-מדריכה ומנהלת ההתמחות בפסיכולוגיה ארגונית תעסוקתית במכון.

• אביגיל וינר, MA, פסיכולוגית בהתמחות קלינית.

• חגית טייבר, MA, מטפלת זוגית ומשפחתית.

• איתן טמיר, MA, פסיכותרפיסט, ראש המכון.

• צופית טסלר, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית, מתאמת טיפול בכירה במכון.

• עפרה טרוים, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• יעל ימיני, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• גלי יפה, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית.

• עופר כהן, MA, פסיכולוג חינוכי מומחה.

• יצחק (איז׳ו) לב, MA, פסיכולוג קליני מומחה.

• אבי יקיר, MSW, מומחה לטיפול בהתמכרויות.

• איילת כהן תדהר, MSW, פסיכותרפיה אינטרגרטיבית.

• מאיה לוי, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית, לימודי פסיכואנליזה, נשים ומגדר, אונ׳ ת״א.

• עמרי לויתן, MA, פסיכולוג קליני מומחה-מדריך.

• עדי מילאה, MA, ביבליותרפיסטית.

• אסתר מכלוף, פסיכולוגית, MA בפסיכולוגיה חינוכית.

• דנית מכלוף, תלמידת MA בפסיכולוגיה קלינית של הילד. 

• ליהיא מרון,  MSW, MSW, עו"ס קלינית, מטפלת בגישה דינמית.

• לאה מרקו, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• אלון נירגד גיא, MA, פסיכולוג בהתמחות קלינית.

• אורלי ספטון, MSW, מטפלת זוגית ומשפחתית מדריכה; מטפלת מינית.

• מור צח מוכתר, MA בפסיכולוגיה חינוכית.

• עדי נבו, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• דר׳ צילה סוקוליק, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• רוני סלע דניאלי, MA,  פסיכולוגית קלינית מומחית

• לאה ספיר, MA, מטפלת DBT.

• דר׳ רוני סרור, פסיכולוג קליני וחינוכי מומחה. 

• מירב פירק, MA, פסיכולוגית תעסוקתית מומחית.

• סיון פלג, MA, פסיכולוג קליני מומחה. 

• ירון פלדמן, MA, פסיכולוג קליני מומחה מדריך.

• נופר פמינטל, MSW, פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית.

• ורד פרחי פרנצוס, MSW, מטפלת בתנועה, פסיכותרפיסטית בגישה פסיכודינמית.

• לי-את פרי לרר, MSW, מומחית לטיפול בטראומה; DBT. 

• אורי פריד, MSW, מטפל בטראומה.

• דניאלה עמרמי, MSW, פסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית.

• דורון עמרן, MSW.

• דר׳ אילן ערן, פסיכולוג קליני מומחה.

• איריס צח, MA, פסיכולוגית בהתמחות התפתחותית.

• אילת צמח, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• שרית קאן, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית. 

• ענבר קונטס, MSW, פסיכותרפיסטית בגישה דינמית.

• רונה קופרבוים, MSW, קנדידטית בתכנית לפסיכואנליזה בגישת העצמי.

• רותם קוצר, MSW, עו״ס קלינית.

• ורד רוגל, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• גיא רומח, MA, פסיכולוג בהתמחות קלינית. 

• מילי רביד, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• שי שופטי, MA בפסיכולוגיה קלינית.

• ענת שועה אברהמי, MA, פסיכולוגית חינוכית מומחית.

• דר׳ מירב שחר עייש,  Ph.D, עובדת סוציאלית, מטפלת בגישת CBT.

• ד״ר רעות שר, פסיכיאטרית מבוגרים. 

• ורד רוגל, MA, פסיכולוגית קלינית מומחית.

• ריטה רוזמרין, MSW, פסיכותרפיסטית בגישה אנליטית, מטפלת בטראומה, מדריכה. 

• נועה רוזן, MSW, פסיכותרפיסטית בגישה אנליטית.

• דר׳ אלון רייס, פסיכולוג בהתמחות חינוכית.

• ליה רינג, MSW, דוקטורנטית בעו״ס, מנחת קבוצות.

• שריאל רחמים, תלמידת MA בפסיכולוגיה חינוכית.

• דר׳ חוה שוורץ, פסיכולוגית קלינית מומחית מדריכה.

• סמדר שטינברג, MA, ביבליותרפיסטית, זוכת פרס ספיר לכתיבה.

• דפנה שלם, MA, מטפלת קבוצתית, ביבליותרפיסטית ומטפלת בגישה יונגיאנית.

• לירון שניר, MSW, פסיכותרפיסטית בגישה פסיכואנליטית.

• יפי שפירר, MA, אנליטיקאית קבוצתית.

• דר׳ סיון שרגאי, פסיכולוגית קלינית וחינוכית מומחית., מדריכה בפסיכולוגיה קלינית.

• אבי שרוף, MA, פסיכולוג קליני מדריך, מנהל הוועדה המקצועית במכון טמיר.

• מירב שרייבר, MA, מטפלת בהבעה ויצירה.

• דר׳ צביקה תורן, פסיכולוג וצלם.

איך לשתף את הילד

באבחנה של ASD?

כל הורה יודע כמה זה קשה, בין אם הילד שלו מוגדר עם ״צרכים מיוחדים״ ובין אם הוא ״ילד נורמלי״ שצריך לספר לו על עובדות החיים, למשל הגילוי האולטימטיבי שכולנו בסוף מתים. 

מעבר לקושי של קבלת האבחון, העיכול ההדרגתי של ההבנה שהילד שלך נמצא על הספקטרום האוטיסטי, מגיעה נקודה בזמן בה נדרש גילוי הלב והאומץ לספר לילד, או הנער, מה לא רגיל אצלו. 

האתגר הזה כל כך מעמת, שרבים מההורים מאמצים רציונליזציה שמאפשרת לדחות את השיחה הזו עוד ועוד, מה שמתבטא בכך שההורים מסתירים מהילד את האבחנה.

הכוונה אוהבת, אבל השגיאה חמורה: 

ילד חייב להכיר את עצמו כדי להרגיש בנוח להיות הוא. 

שתפו את הילד באבחנה, אך ראשית מוטב שתפתרו את החששות שלכם בנושא, כדי שכאשר תדברו איתו לא תעבירו אליו הפחדים והמתח שאתם חשים ולא תתחמו את העניין במסגרת שלילית. 

מה מפחיד את ההורים בשיחה?

הפחדים הנפוצים בקרב הורים הם שהילד לא יבין את האבחנה, שהוא יירתע מהזדמנויות שאחרת היה מקבל ומפנים או שישתמש באבחנה כתירוץ להימנע מהתמודדויות עם קשיים. 

הדברים האלה אמנם עלולים לקרות, אך עם גישה הורית סבלנית וחומלת הם יכולים להיפתר בהדרגה. 

אין לשכוח שחלק מהקשיים הללו ממילא יהיו מנת חלקו של הילד: 

כל ילד מרגיש שונה לפעמים, או מנסה להימנע מאתגרים בתירוצים שונים. 

אדרבא, חשיפת המידע בצורה נכונה תסייע לילד לחפש פתרונות שיתאימו לאופן המיוחד בו הוא חושב, תופס ומרגיש, מה שרק יחזק את רצונו להתגבר על המכשולים. 

מחירי ההסתרה והסוד 

הורים שמתלבטים האם לספר לילד על האבחנה – מוטב שיקראו על מקרים בהם היא הוסתרה...

כאשר יבינו מהן תוצאות ההסתרה סביר להניח שיכריעו מיד בעד חשיפת המידע. למעשה, דווקא הילדים שלא ידעו על מצבם נטו לחיות בהרגשה שמשהו ״לא בסדר איתם״ ולחוות קשיים בין-אישיים מכאיבים, כמו בריונות בבית הספר, כשילדים מתייחסים אליהם כחריגים ומושא ללעג.

זאת ועוד, מצבם של אוטיסטים רבים משתפר באמצעות טיפולים מסוגים שונים – רפואיים, נפשיים וחינוכיים. 

ההחלטה ההורית לשלוח אותם לאיש מקצוע, או להציב סייעת בכיתה, מבלי להסביר להם מדוע, עלולה להיות בעייתית מאוד. 

אז כן, בהחלט נכון לשתף את הילדים לגבי הקשת האוטיסטית, אבל אתם לא חייבים לעשות זאת לבדכם. 

התייעצו עם המטפלת הרגשית של הילד, עם הורים לילדים אוטיסטים אחרים (למשל, בקבוצת תמיכה להורים בבית לורן ברמת גן, במסגרת עמותת אלו״ט), עם אוטיסטים בוגרים או עם קרובים שמכירים את הילד היטב.

אם אתם ממש לא מסוגלים לעשות זאת, מוטב שאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש יציג את הדבר בפני הילד. 

אצלנו כמטפלים קיימת הנחה כללית, לפיה לא כדאי לשתף את המטופל בקטגוריה האבחנתית שאנו מייחסים לו.

קשה למצוא הרבה תועלת בשיח על אבחנה פסיכיאטרית אבל בכל מה שקשור באוטיזם, כך נראה, מדובר בסיפור יוצא מן הכלל:

״מדובר בתסמונת פיזיולוגית שההכרה בה עשויה להביא לשינויים חיוביים רבים, כמו הבנה עצמית, קבלה עצמית, שחרור מאשמה, מודעות לנקודות החוזק והתורפה, הבנה ותמיכה מהסביבה, השגת השתייכות קהילתית, טיפול נפשי ותרופתי מתאיםומיצו זכויות סוציאליות״ (בלומרוזן סלע, 2022).

מה העיתוי הנכון לספר לילד על ההפרעה?

ברור שאין לכך תשובה חותכת, במיוחד כאשר הילד מאובחן בגיל צעיר מאוד. 

דרגות ההתפתחות של ילדים על הספקטרום האוטיסטי שונות מאוד, ומה שיכול להתאים לאחד בגיל 6 יתאים לאחר רק בגיל 9. 

הכרות טובה עם הילד ומעקב עם אצבע על הדופק בכל הנוגע להתפתחותו יעזרו לכם לבחור את הזמן המתאים. 

אם הילד שואל, למשל, למה אני מרגיש שונה מהחברים שלי? יתכן שבשלה השעה להיות כנים איתו.

במקרה של ילד שאובחן בגיל מאוחר יותר, לעומת זאת, כדאי להחליט על הרגע הנכון בשקלול גורמים נוספים, למשל אם הוא מתמודד עם דיכאון כדאי לחכות שמצבו הנפשי יתייצב באמצעות טיפול רגשי.

ואולם אם הילד מודע כבר לאבחנה אחרת, למשל הפרעת קשב, והוא מנוסה בשיחה דומה, יתכן ומוטב לשתף אותו באוטיזם ללא דיחוי. 

איך משתפים את הילד?

כלל אצבע:

חיוביות. 

אין שום סיבה לבשר את הבשורה בטון שלילי, מודאג או מאוכזב.

גישה כזו רק תגרום נזק להערכה העצמית של הילד. כיום נושא הגיוון העצבי צובר מומנטום בתודעה החברתית, כך שלהציג לילד את האבחנה כווריאציה טבעית של המוח האנושי היא הדרך הנכונה והמועילה ביותר לעשות זאת.

אפשר להתחיל את השיחה מהדגשת תכונה חיובית של הילד, למשל העובדה שהוא אנליטי או מסודר יותר מחבריו לכיתה, וכן לציין שגיוון אנושי הוא דבר נורמלי, מקובל ומועיל.

עוד חשוב שלא להציף מיד את הילד במידע אודות האבחנה. הוא צריך לעכל את התיאור החדש בקצב שלו ומוטב לתת לו לשאול את השאלות בעצמו.

יש להדגיש בפניו שאין שני אנשים עם ״אותו אוטיזם״ ולכן הוא יחווה את הדבר בצורה ייחודית לו.

דרך טובה להמשיך את השיחה היא באמצעות ספרים שכתבו ילדים ומבוגרים אוטיסטים. אוטיסטים עשויים להרגיש בנוח יותר עם טקסט ויזואלי מאשר עם תקשורת ורבלית. מאוחר יותר, אפשר לנסות להפגיש את הילד עם אחרים על הספקטרום האוטיסטי, כדי שירגיש פחות שונה ויבין יותר את מצבו.

אם תקשורת פנים אל פנים פחות נוחה לילד שלך, האינטרנט הוא מקום מצוין לאתר בו אנשים מתאימים. 

הורים יקרים, הרבה סבלנות...

לוקח חודשים לאבחן אוטיזם ולעתים שנים להבין עד הסוף את השפעת ההפרעה על הפרט, על האחים ועל ההורים. 

חמלה וזמינות לילד הם המפתח להתמודדות נכונה עם האבחנה!

המחקר מתפתח והטיפולים משתפרים; נווטו את הילד בתבונה וברגישות, חפשו עזרה נאותה עבורו ועבורכם, וזכרו - זה מאתגר, אבל ככל שהילד יגדל תגלו איזה אדם מיוחד ונפלא הוא.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון: 

12 בדצמבר 2023

מקורות:

בלומרוזן סלע, ש׳ (2022). על אוטיסטים בתקפוד גבוה ש״אינם נראים כאלה״ - סוגיות אבחנתיות וקליניות. שיחות, כרך לו׳, אב תשפ״ב, עמ׳ 295-303.

מהי תסמונת קפגרא?

סינדרום קפגרא הוא מצב פסיכולוגי הידוע גם בשם ״סינדרום הכפיל״ או ״אשליית קפגרא״, ומי שחווה אותו יחזיק באמונה לא-רציונלית, בדלוזיה זמנית, לפיה אדם שהוא מכיר הוחלף על ידי כפיל. 

המתמודד עם תסמונת קפגרא עשוי להאמין כי בת זוגו היא כפילה של ״בת זוגו האמיתית״. 

במקרים חריגים יותר, החולה מאמין כי בעל חיים, חפץ או אפילו בגד הוא כפיל, תופעה שגולשת לתחום של הפרעה אחרת, שנקראת פרוסופגנוסיה - אי יכולת לזהות פנים.  

מהי שכיחות הסינדרום ובאילו מצבים קליניים הוא מופיע?

התסמונת נפוצה יותר אצל נשים, בהשוואה לגברים, ורק במקרים נדירים היא תופיע אצל ילדים. 

קיים קשר שכיח בין סינדרום קפגרא לבין מחלת האלצהיימר או דמנציה, שכן שתי האחרונות פוגעות אורגנית בזיכרון ומשנות את תפיסת המציאות של החולה. 

במקרים נדירים יותר, גם חולי אפילפסיה נוטים לחוות את הסינדרום. 

בהיותה דלוזיה - מחשבת שווא - מקרים של קפגרא מופיעים בתנאים קליניים של סכיזופרניה מהסוג הפרנואידי והפרעות פסיכוטיות אחרות.

בהפרעות הללו קיימת פגיעה ועיוות את תפיסת המציאות של החולה ויכולה לגרום להזיות. 

גורם אפשרי נוסף אך נדיר לסינדרום הוא פגיעת מוח כתוצאה מחבלה, בעיקר בחלק האחורי של האונה הימנית, האזור בו מעובד זיהוי הפנים. 

בעוד שישנם חוקרים המאמינים כי מקורו של סינדרום קפגרא הוא בבעיות מוחיות, כמו ניוון, חבלת ראש, ליקוי קוגניטיבי ועוד), אחרים סבורים שהדבר נובע משילוב של שינויים פיזיולוגיים וקוגניטיביים, כאשר תחושה של חוסר חיבור תורמת לבעיה. 

סברה נוספת היא שמדובר בתקלה שקשורה בתהליכי עיבוד מידע או בשגיאה תפיסתית שחופפת לזיכרונות פגומים או חסרים. 

איך מטפלים בסינדרום קפגרא?

אין כיום בנמצא תכנית טיפולית מוסכמת עבור סינדרום קפגרא, שכן לא נערך מספיק מחקר בנושא.

עם זאת, ישנן דרכים פסיכולוגיות ורפואיות להקל על הסימפטומים, כמו טיפול CBT, טיפול רגשי תמיכתי, טיפול תרופתי באמצעות נוגדי-פסיכוזה, הכל תלוי במקור הקליני של התסמונת אצל המטופל הספציפי.

ככלל, ברמה הנפשית, יצירת סביבה חיובית ובטוחה עבור הלוקים בסינדרום היא תמיד מאמץ טיפולי כדאי ויעיל ביותר. 

טכניקה יישומית, חשובה ופשוטה למדי היא תיקוף (ולידציה) - תמיכה בהזיות במקום דחייתן והכחשתן, מה שעשוי להפחית את החרדה שחש החולה. חשוב לציין כי תיקוף אינו מהווה הסכמה עם החוויה הדלוזיונית של החולה, אלא מעבירה לגיטימציה, שיום וזיהוי של הרגשות והתפיסות, כפי שהוא חווה אותן. 

המסר הוא שמומלץ להימנע מכניסה לוויכוח או מניסיונות לתקן את התפיסה האישית של המתמודד, ולעשות כל מה שניתן על מנת להעניק לו תחושת ביטחון (אפשר לשאול, למשל, אותו מה הוא צריך), לאשר את רגשותיו, לגרום ל״כפיל״ לצאת מהחדר (אם המטפל נתפס בתור הכפיל, ניתן להשאיר את החולה עם אדם אחר עד שהאפיזודה מסתיימת) ולוודא בכל זאת שהחולה מזהה את המטפל לפי קולו (לברך אותו לשלום, בקול,ֿ לפני שהוא רואה את המטפל). 

גם טכניקות מכוונות-מציאות עשויות להיות מועילות בנסיבות מסוימות, כאשר המטפל מספק תזכורות תכופות באשר לזמן ולמקום הנוכחיים, כולל מאורעות חיים גדולים ושינויים משמעותיים. 

הטיפול באדם הלוקה בסינדרום עשוי לדרוש הרבה מבחינה רגשית, בעיקר עבור אלה הנתפסים אצל החולה ככפילים. 

ניתן לסייע לחולה באמצעות אסטרטגיות שונות, למשל לנסות ו״להיכנס״ אל תוך המציאות שלו, על מנת להבין עד כמה מפחידות חוויותיו. 

טיפול בתסמונת בסכיזופרניה

הטיפול בסינדרום מכוון לגורמים לו, כך שאם, לדוגמא, אדם לוקה בסכיזופרניה וחווה תסמינים של קפגרא – טיפול סטנדרטי בסכיזופרניה אמור להביא לשיפור גם במצב הסינדרום.  

כמו בטיפולים קו ראשון בסכיזופרניה, תרופות אנטי-פסיכוטיות, טיפול רגשי תמיכתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. 

במקרים נדירים, בהם נגרמת התסמונת עקב פגיעות ראש, נשקלת אפשרות כירורגית - ניתוח מוח ממוקד. 

טיפול בתסמונת במחלת אלצהיימר

במקרה של תסמונת קפגרא שמקורה באלצהיימר, לעומת זאת, אפשרויות הטיפול מוגבלות. 

עבור חולי אלצהיימר ניתן לרשום תרופות, למשל מעכבי אצטילכולין אסטראז, המחזקים את המוליכים הבין-עצביים שמעורבים בפעולות של זיכרון לטווח קצר וארוך ותקינות השיפוט ובוחן המציאות.

טיפול בתסמונת באוטיזם

בנוסף לנאמר לעיל, נראה כי אריפליי (אריפיפרזול) היא תרופה אנטי פסיכוטית יעילה ונסבלת היטב בטיפול בקפגרא הנלווית לאוטיזם.

מה ההבדל בין תסמונת קפגרא לתסמונת פרגולי?

קיימת אבחנה מבדלת בין תסמונת קפגרא לבין  תסמונת פרגולי – מדובר בשתי תסמונות קליניות הפוכות, למרות שבשתיהן מדובר בדלוזיה חריפה, בה ניכרת פגיעה קשה ביכולת של האדם להבין נכונה את המציאות. 

בעוד שאדם הלוקה בקפגרא מאמין שהכפיל השתלט על מקומו של אדם חשוב בחייו, מי שסובל מסינדרום פרגולי מאמין שאנשים שונים הם כולם אותו אדם, המחליף תחפושות כדי לרמות אותו.

מה זה סינדרום פרגולי?

סינדרום פרגולי הוא תסומנת נדירה ומתישה למדי, במסגרתה האדם שלוקה בו סבור כי אנשים שונים ורבים הם למעשה אותו אדם. הסינדרום נקרא על שם השחקן האיטלקי לאופולד פרגולי, אשר היה ידוע ביכולתו לבצע שינויים חדים ופתאומיים בדמות שהציג במהלך הופעותיו הבימתיות הרבות.

סינדרום פרגולי דווח לראשונה ב-1927 על ידי פסיכיאטרים שניתחו מקרה של אישה בת 27 שהאמינה כי שני שחקני תיאטרון שראתה לעתים קרובות רודפים אותה, תוך שהם משנים את צורתם לזו של אנשים שהיא מכירה או פוגשת.

ניתן להסביר את סינדרום פרגולי באמצעות קשרים אסוציאטיביים אשר משמשים סוג של קשר ביולוגי של מידע אודות אנשים אחרים שלהם פנים מוכרות לאלה שיש לאנשים שהחולה מכיר. פירוש הדבר הוא שכל פנים שיהיו דומות לכאלה שהחולה מכיר – יזוהו על ידו כאותו אדם.

חולה בסינדרום פרגולי חי במצב של הזיה הגוררת מתח ופרנויה כמעט תמידיים. אין מידע רב אודות הגורמים למחלה, אך ככל הידוע היא עשויה להיות קשורה לפגיעה מוחית ויש בה מן הפרנויה, שכן החולים הוזים שהם נרדפים על ידי אותו אדם שמופיע ב״תחפושות״ שונות.

זאת ועוד, סביר מאוד שאנשים הלוקים בסכיזופרניה יחוו גם הם סימפטומים של סינדרום פרגולי, מה שלא מפתיע לאור העובדה שסכיזופרנים הם במקרים רבים פרנואידים מאוד. סימפטומים של סינדרום פרגולי ברורים למדי והם מהווים מטרד גדול עבור החולים במחלה.

בין היתר, הם עלולים לגרום לחרדה, שכן חלק מהסובלים מהסינדרום סבורים שהאדם הרודף אותם עושה מאמצים כבירים לשנות את הופעתו על מנת לפגוע בהם, והדבר גורם להם לפחד עצום. סימפטומי הסינדרום הבולטים, אם כן, הם האמונה שמספר אנשים הם אותו אדם, האמונה לפיה האנשים הללו רודפים את החולה, פרנויה מפני ה״מתחזים״, ניתוק מהמציאות וזיכרון שגוי של אירועים, אובייקטים ומקומות.

דרכי אבחון וטיפול

אם פסיכולוג או פסיכיאטר מאבחן סינדרום פרגולי, סביר להניח שיירשמו לחולה תרופות אנטי-פסיכוטיות.

גם תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות הקאה עשויות לסייע בטיפול בתסמיני המחלה, ואם המטופל סובל מהפרעות נפשיות פסיכוטיות- מתן תרופות נוגדות-פסיכוזה, כמו טריפלואופרזין (Trifluoperazine), היא אופציה טיפולית שכיחה.

הערכה פסיכיאטרית מלאה עשויה לגלות שהסובל מהסינדרום סובל גם מסכיזופרניה, למשל, דבר שחשוב לזהותו לצורך דיוק ההחלטה לגבי בחירת הטיפול המתאים ביותר.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

23 ביולי 2023

מקורות:

Baykal, S., & Mutlu, C. (2023). Aripiprazole Used to Treat Capgras Syndrome in an Adolescent Diagnosed With Autism. Clinical neuropharmacology, 46(2), 85–86. https://doi.org/10.1097/WNF.0000000000000536

מהי פסיכולוגיה תעופתית

ומה עושה פסיכולוג תעופתי?

מהי פסיכולוגיה תעופתית?

פסיכולוגים תעופתיים לומדים לעומק התנהגות של טייסים ובעלי תפקידים אחרים בצוותי אוויר, מבצעים מחקרים אודות גורמי אנוש קוגניטיביים שתורמים לבטיחות בתעופה (כמו חישה, תפיסה וזיכרון), מפתחים עזרי אימון חדשים (כמו סימולטורים) ומסייעים בסינון ובבחירת עובדים. 

תפקידים טיפוליים

בהיבטים הקליניים, הפסיכולוג התעופתי מיומן מאוד במפגשים תדירים עם גברים ונשים שעובדים כצוותי אוויר.

הם מקיימים מפגשים קבועים עם טייסים, דיילים, נווטים, ׳פרסרים׳ (הפרסר אחראי על ניהול השירות בטיסות מסחריות), בכדי לספק שירותי ייעוץ פסיכולוגי לטיפול בחרדות ומתחים שקשורים לעבודה האינטנסיבית עמה הם מתמודדים.

כן, לפעמים עולים מצבים שבהם, out of no where, דיילת חווה חרדת טיסה אחרי כמה שנות ניסיון. 

טראומה

ספציפית, הפסיכולוג התעופתי במקרה של איומי טרור, אסונות ותאונות שכרוכים בהתרסקויות אוויריות, מוות של איש צוות, כשלים בציוד ואסונות אחרים.

במקרים בהם מעורבת טראומה נפשית, תפקיד הפסיכולוג התעופתי קריטי ובולט בהתערבויות קבוצתיות לכל העובדים המעורבים, כמו גם למעגלים מרוחקים יותר, במטרה להתמודד באופן יעיל פסיכולוגית עם עיבוד הטראומה

אבחון

לא פחות חשוב, שמירה ומעקב אחר הבריאות הנפשית של טייסים נחשבת למשימה חיונית ביותר.

צוותי אוויר חווים הרבה לחץ ושחיקה. בעשור האחרון אירוע שני מקרים בהם התאבדו טייסים בחברות תעופה אזרחיות, לפחות אחד מהם סבל מדיכאון קליני סמוי.

תפקיד הפסיכולוג התעופתי, אפוא, הוא לנהל אבחונים פסיכולוגיים שוטפים, תהליכים של הערכת האישיות ובחינה של שינויים ומשברים בחייהם של טייסים.

צפו בסרטון קצר שמבאר את העיסוק של פסיכולוג תעופתי:

תפקידים תעסוקתיים

בהיבט התעסוקתי, פסיכולוג תעופתי עשוי לפתח, למשל, מבדקים פסיכולוגיים ספציפיים לסינון מועמדים לתפקידי טיס בכירים, לדיילים או למיומנויות עבודת צוות לצד אנשי מקצוע אחרים.

במקרים מסוימים מעורב הפסיכולוג גם בעיצוב חלקים פנים-המטוס השונים.

הכשרה בפסיכולוגיה תעופתית

אתם בטח שואלים, איך ואיפה לומדים את המקצוע המגניב הזה? 

ובכן,  ככל הידוע לנו, אין תוכניות לימודים שמציעות מסלול תואר שני ספציפי בפסיכולוגיה תעופתית, לא בישראל ואפילו לא בארצות הברית.

לכן, מרבית העוסקים והעוסקות בתחום מגיעים ממגמות אחרות בפסיכולוגיה, כמו פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה קלינית, פסיכולוגיה ייעוצית (שכבר לא קיימת בישראל, הייתהעד שנת 2000 מגמה להכשרת פסיכולוגים ייעוציים באוניברסיטת תל אביב), פסיכולוגיה תעשייתית-תעסוקתית, או פסיכולוגיה חברתית. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

10 במרץ 2026

מקורות:

Masi, G., Amprimo, G., Ferraris, C., & Priano, L. (2023). Stress and Workload Assessment in Aviation-A Narrative Review. Sensors (Basel, Switzerland), 23(7), 3556. https://doi.org/10.3390/s23073556https://doi.org/10.3390/s23073556

Minoretti, P., & Emanuele, E. (2023). Health in the Skies: A Narrative Review of the Issues Faced by Commercial Airline Pilots. Cureus, 15(4), e38000. https://doi.org/10.7759/cureus.38000https://doi.org/10.7759/cureus.38000

מהו מבחן MMPI?

שאלון האישיות הרב-שלבי של מינסוטה (MMPI) הוא אחד ממבחני האישיות הנפוצים ביותר בתחום בריאות הנפש בעולם.

הוא משמש אנשי מקצוע לאבחון פסיכולוגי - זיהוי מבנה אישיות, בריאות נפשית, תכונות אופי ופסיכופתולוגיה (כלומר, הפרעות נפשיות). 

למרות שניתן למלא אותו ידנית, כיום נוהגים לערוך ולנתח את ה-MMPI-2, גם בחו״ל וגם בישראל, באמצעות מחשב. 

מסיבות אתיות וכלכליות, השימוש במבחן מבוקר באדיקות וספקי המבחנים דורשים מהרוכשים לספק הוכחה לגבי ההכשרה המתאימה לרכוש אותם (בדרך כלל פסיכולוגים קליניים או אנשי מקצוע מתחום בריאות הנפש שמנהלים שירותים מקצועיים בארגונים, כמו שב״ס או שב״כ).

מבחן ה-MMPI בישראל

מי שהביא את המבחן לישראל הוא פרופ׳ משה אלמגור, פסיכולוג קליני ומטפל משפחתי,  מרצה בכיר בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת חיפה, שלמד וחקר היבטים של מבחן האישיות במסגרת לימודי הדוקטורט ולאחריהם, באוניברסיטת מינסוטה. 

ב-2019 הוגדר מבחן ה- 2-MMPI ע״י מועצת הפסיכולוגים כ-מבחן עוגן, כלומר כלי אבחוני שמציע בחינה והסתכלות מקיפה על אישיות האדם, שיעמוד בבטריה הדיאגנוסטית לצד מבחן הרורשאך, מבחן וכסלר והאכנבך, אשר הוגדרו אף הם ככלי אבחון כאלה. 

MMPI-2-RF

הגרסה המעודכנת ביותר של המבחן נקראת MMPI-2-RF, קיצור של  Restructured Form. היא כוללת 338 פריטים ו-53 סולמות תוכן.

ההפחתה במספר הפריטים כרוכה בהסרה של היגדים חודרניים מדי שהופיעו בגרסה הקודמת. ציוני המבחן מבוססים על נורמות ישראליות.

בספטמבר 2020 יצאה לאור הדרסה החדשה ביותר של המבחן, ה- MMPI-3. ֿ

המבחן מתורגם, נחקר ומנורמל ויהיה זמין לשימוש סביב 2024. 

איך ה-MMPI-2 בנוי?

בגרסה הנוכחית של המבחן, ה- MMPI-2RF ישנם 338 היגדים, כולם בפורמט של ״נכון״ או ״לא נכון״.

זמן השלמת השאלון קצר יותר - נבדקים מסיימים אותו תוך שעה עד שעתיים, תלוי ברמת הקריאה והריכוז. הרבה פעמים זה מהווה מגבלה מסוימת עבור נבדקים מאוכלוסיות מוחלשות, או מי שסובלים מהנמכה קוגניטיבית.  

גרסאות נוספות של המבחן הן ה-MMPI-A, שפותח עבור מתבגרים. 

ההיסטוריה של מבחן ה-MMPI

מבחן ה-MMPI הראשון פותח ב-1943 בהתבסס על רציונל אמפירי, כאשר הסולמות נגזרו בתהליך של בחירת פריטים שאושרו בחיוב על ידי מטופלים שאובחנו כסובלים מפתולוגיה נפשית מסוימת. 

העדכון הראשון שנעשה ל-MMPI היה ה-MMPI-2, שהתבסס על מדגם חדש של מבוגרים בארה״ב והוצג ב-1989.

לאחר מכן פורסמו עדכונים נוספים של אלמנטים מסוימים במבחן ובמהלך השנים הוצגו תת-סולמות במטרה לסייע לאנשי המקצוע לפרש את תוצאות הסולמות הקליניים המקוריים של המבחן בנקודות בהן התגלו קשיים בפרשנות הניקוד. 

במה שונה ה- MMPI ממבחני אישיות השלכתיים? 

בניגוד לאסטרטגיות במבחנים פסיכולוגיים אחרים בני זמננו, כמו מבחן הרורשאך או מבחן התמונות TAT, מבחן ה-MMPI פותח על בסיס א-תיאורטי - כזה שאינו מבוסס על תיאוריה מסוימת - ולכן אינו כבול לאף תיאוריה פסיכודינמית שכידוע, אמונה על גישה פסיכולוגית השלכתית (״מה את רואה בכתם הזה?״, נניח). 

בניגוד למבחנים השלכתיים להערכת האישיות, מבחני אישיות אובייקטיביים (כמו ה-MMPI), שואפים לקשר סטטיסטי בלבד, בלי פסיכולוגיזציה שנויה במחלוקת. מבחנים אובייקטיבים נשענים אך ורק על תוקף ומהימנות גבוהים, בלי צורך באינטואיציה או בשיפוט הקליני של הפסיכולוג המאבחן. 

כך, רבים מהפריטים במבחן ה-MMPI2 אינם קשורים לוגית לתשובה שהנבדק עונה אליה.

מפתח הקריטריון

המבחן עובד ברוורס...

במקום לבחון את הנבדק ולהעריך את מבנה האישיות שלו, מוגדרים מראש הפריטים והתשובות שנמצאו מתאימים לאוכלוסיות מסוימות, באופן מובהק סטטיסטית. 

כביכול, היבט זה אפשר למבחן ללכוד אספקטים חשובים של פסיכופתולוגיה אנושית חרף השינויים בתיאוריות הקליניות.

יחד עם זאת, סולמות המבחן עצמם אינם א-תיאורטיים, משום שהם נקבעו בהסתמך על קבוצת מטופלים עם פסיכופתולוגיות ידועות, כאשר נעשה שימוש באבחנה הקלינית שלהם כדי לקבוע את תכני הסולמות.

הנה פסיכולוג קליני צעיר וחרוץ,

שמסביר בסרטון קצרצר על המבחן

ועל הדרך הייחודית בה הוא עובד:

הרכב הסולמות של מבחן ה-MMPI-2

סולמות קליניים

סולם 1 - סולם ההיפוכונדריה, מודד את תפיסת האדם ומידת הדאגה שלו מבריאותו שלו ומנושאי בריאות

סולם 2 – סולם הדיכאון, מודד את רמת התסמינים והחומרה של דיכאון

סולם 3 – סולם ההיסטריה, מודד את מידת האמוציונאליות

סולם 4 – סולם הנטיה הפסיכופטית, מודד את צורך האדם בשליטה או את רמת התנגדותו לשליטה

סולם 5 – סולם הנשיות/גבריות, מודד את הסטריאוטיפים של הנבדק לגבי מגדר (״הגבר של מרלבורו״ אצל גברים, ג׳ון קליבר או דונה ריד אצל נשים) ואיך הנבדק מושווה אליו 

סולם 6 – סולם הפרנויה, מודד את היכולת לתת אמון לעומת נטיה לחשדנות

סולם 7 – סולם הפסיכאסטניה, מודד את רמות החרדה והנטיות הקבועות של הנבדק כלפיה

סולם 8 – סולם הסכיזופרניה, מודד את החוויות הקוגניטיביות, התפיסתיות והרגשיות המוזרות והביזאריות

סולם 9 – סולם המאניה, מודד את האנרגיה. רלוונטי במיוחד להערכת מצבים של הפרעת מאניה דיפרסיה

סולם 0 – סולם המופנמות החברתית, מודד את מידת ההנאה והנינוחות בחברת אנשים. 

סולמות התוקף

 ב-MMPI-2 קיימים שלושה סוגים בסיסיים של מדדי תקפות.

זהו יתרון עצום שנובע ממספר הפריטים הרב ומהניתוח הממוחשב, ומציע לפסיכולוג המאבחן מידע לגבי מידת האמינות של הנבדק. בניגוד להרבה מבחנים פסיכולוגיים אחרים, ה-MMPI ״תופס״ כל מי שמנסה לעשות קומבינה, בין אם הוא מסמן תשובות חיוביות ושליליות באופן שרירותי, בין אם הוא מנסה להראות שמצבו האישיותי חמור יותר מהמציאות (Faking Badֿ) נניח מי שמנסה לטעון לחוסר שפיות זמנית) ובין אם הוא מנסה להראות שהמצב הפסיכולוגי שלו תקין יותר ממה שהוא באמת  (Faking Good). 

א. כאלה שנועדו לאתר חוסר תגובה או תגובה לא עקבית

ב. כאלה שנועדו לאתר נבדקים המדווחים יתר על המידה או מגזימים בנוגע לשכיחות או לחומרה של סימפטומים פסיכולוגיים (Faking Badֿ)

ג. כאלה שנועדו לאתר מצב בו הנבדקים מדווחים מעט מדי או ממעיטים בערכם של סימפטומים פסיכולוגיים (Faking Good)

סולמות תוכן

על מנת להוסיף לסולמות רבי-הממדים הללו ולסייע בפירוש הפיזור של נקודות השיא על גבי הגרף שמתקבל, פותחו עשרות סולמות נוספים, ביניהם סולם למדידת השימוש בחומרים ממכרים וסולם מידת ההדחקה.

סולמות PSY-5

בניגוד לסולמות מאוחרים אחרים, סולמות ה-PSY-5 לא פותחו כתגובה לפגם (אמיתי או חשוד ככזה) ב-MMPI-2, אלא מתוך ניסיון לחבר את הכלי לטרנדים כלליים יותר בפסיכולוגיה של האישיות.

״מודל חמשת הגורמים״ של אישיות האדם התקבל בזרועות פתוחות בקרב אוכלוסיות לא-פתולוגיות, וסולמות ה-PSY-5 שונים מחמשת הגורמים המזוהים באוכלוסיות לא-פתולוגיות בכך שהם נועדו לקבוע עד כמה הפרעות אישיות עשויות להתגלות ולהיות מזוהות בקרב אוכלוסיה קלינית. חמשת הרכיבים של PSY-5 הם אמוציונליות שלילית, פסיכוטיות, מופנמות (אינטרוברסיה), היעדר עכבות (נטייה לקחת סיכונים ואימפולסיביות) ותוקפנות.

ניתוח המבחן ופירושו

מבחינת ניקוד ופרשנות, מבחני ה-MMPI-2 וה-MMPI-2-RF, כמו רבים אחרים, אינם מציגים דירוג באחוזונים או בתשובה לשאלה אם אדם הציג תוצאה ״טובה״ או ״לא טובה״ במבחן.

במקום זאת, מנתחי התוצאות בוחנים את התוצאות היחסיות של גורמים קליניים ספציפיים ביחס לקבוצות נורמליות שונות שנבדקו.

תוצאות גולמיות של הסולמות מתורגמות לשיטת מדידה תקנית הידועה בשם T-scores, מה שמקל על הפסיכולוגים שמנתחים את החומר הגולמי. 

מהי הביקורת על ה- MMPI?

בפן הביקורתי, הועלו מספר הסתייגויות בנוגע לסולמות ה-RC ולפרסום ה-MMPI-2-RF לפני שהוצג, בעיקר טוענות נגד חיסול הסולמות הקליניים הישנים לטובת סולמות RC פסיכומטריים ומושכים יותר.

אכן, החלפת הסולמות הקליניים המקוריים בחדשים לא התקבלה פה אחד.

מי שמחזיק בעמדה בעד הישארות הסולמות הקליניים הישנים טוען שסולמות ה-RC מודדים פתולוגיה שונה באופן משמעותי מזו שבודקים הסולמות הישנים.

טענות אלה אינן נתמכות על ידי מחקרים, שהראה כי סולמות ה-RC הם דווקא גרסאות נקיות וטהורות יותר של הסולמות הישנים.

ביקורת בסיסית יותר טוענת שסולמות ה-MMPI-2-RF מניחים שפסיכופתולוגיה היא מצב הומוגני אידיטיבי (חיבורי), בעוד שלדעת טועני-הנגד, פסיכופתולוגיה היא דבר שונה:

למרות שהסימפטומים הם בעיקרם הומוגניים, מרבית המצבים שניתן לאבחנם מורכבים מהגנות, להבדיל ממצבים, סימנים וסימפטומים שלכאורה אינם קשורים זה לזה ואינם יכולים להימדד באמצעות סולמות שנועדו עבור אלמנטים עם עקביות פנימית גבוהה יותר של המבחן. 

האם מבחן אישיות אובייקטיבי יכול להיות אובייקטיבי?

הרבה אנשים מתייחסים למבדקי אישיות כמו MMPI-2, כמבחנים פסיכולוגיים אובייקטיביים,  שעומדים בניגוד למבדקים יותר ״סובייקטיביים״ כמו ראיונות לא מובְנים או טכניקות השלכתיות (כמו מבחן רורשאך).

אבל למרות שאת הסוג הראשון של המבחנים ניתן לנקד באופן אובייקטיבי, גם בהם לפעמים מופיעות טעויות.

לעתים קרובות הם דורשים שיפוט סובייקטיבי משמעותי מצד המשיבים והמבחנים הכביכול אובייקטיביים הם סובייקטיביים גם ביחס למפרש. גם תוכנות ממוחשבות שונות שמפרשות MMPI-2 שונות אחת מהשנייה בפירוש הניקוד לאבחנות.

לא מפתיע שקלינאים אינם מסכימים באופן קבוע על הפרשנויות שלהם לפרופילים של MMPI-2 ומבחנים אובייקטיביים אחרים.

בקיצור, המונח ״מבחן מובנה״ מתייחס לפורמט המענה ולא לפרשנות אובייקטיבית על ידי הבוחן. 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

לוי - בלז, י. (2012). הדיאגנוסטיקה בשירות הטיפול. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=2751

W. Grant Dahlstrom, Leona E. Dahlstrom, and George Schlager Welsh,  An MMPI Handbook. Volume II. Research Applications

Framingham, J. (2018). Minnesota Multiphasic Personality Inventory (MMPI). Psych Central. Retrieved on August 25, 2019, from https://psychcentral.com/lib/minnesota-multiphasic-personality-inventory-mmpi/

רגשות של חשש, פחד וחרדה הם סימנים נפשיים מאוד נורמליים בזמנים של התגייסות לשינוי, מה שנכון במיוחד עבור ילדים ובני נוער החוזרים ללימודים או מבקרים לראשונה בגן. 

לפני היום הראשון בבית הספר הילד עשוי להגיב בבכי ובהתפרצויות זעם, להיות עגמומי ולהתלונן על מחושים שונים. 

בואו ניזכר לרגע בתקופה ההיא, עם סיום החופש הגדול, עם שביזות והתרגשות לקראת החזרה לבית הספר. 

תתחברו… 

החוויות מגוונות עד מאוד. 

ילדים שמתחילים ללמוד בשנת הלימודים החדשה, בעיקר מי שנמצא בתוך מעבר (עלייה לכיתה א׳, מעבר לחטיבה או לתיכון, או שינוי בית הספר) נתונים לדאגות וטרדות רבות, חלקן ישותפו בקול וחלקן יישארו עם סימן שאלה פנימי עד לרגע האמת. 

מצוקות של ילדים לקראת בית הספר

הנה כמה דוגמאות לסוגיות כבדות המשקל שמעסיקות את הגורים שלנו, אלה שצומחים כהרף עין מול עינינו המשתאות: 

• מי תהיה המורה שלי? 

• האם אמצא חן בעיניה? 

• איך אצליח להשתלב חברתית אשתלב בכיתה? 

• האם הלבוש שלי בסדר? 

• איפה לשבת? ליד מי? 

• האם אני עלול להיראות או להישמע טיפש? 

• עם מי אשב לאכול ארוחת עשר? 

• מה יקרה אם אגיע באיחור לשיעור הראשון? 

• מה אם לא אוכל להבין כמו שצריך את שיעורי הבית? 

• מה יקרה אם להורים שלי יקרה משהו רע בזמן שאני בבית הספר? 

למה להגיע לבית ספר למרות הפחד?

אפילו שהחששות, כמו אלה למעלה, הם טבעיים מאוד וחולפים בעצמם במרבית המקרים, חשוב מאוד להימנע מהברזה מבית הספר.

למה? 

כי בטווח הארוך ויתור והשארות בבית רק מגבירה ומעצימה את הפחדים של הילד, וכניעה שלנו כהורים לחרדה הזמנית רק מחזקת את התחושה של הילד ש״משהו באמת לא בסדר״. 

מלבד הפסד של שיעורים וחומרי לימוד שמוטמעים בהדרגה, המנעות והיעדרות של ילדים בעקבות חרדה גורמת להחמצת הזדמנויות חשובות לפיתוח ולתרגול מיומנויות וכישורים חברתיים, וחבל. היא גוררת חוויה מצטברת של חוסר מסוגלות, היא מפספסת הזדמנויות נקודתיות חיוניות לבנייה של חווית הצלחה ולקבלת חיזוקים על כישורים לימודיים. 

מעל לכל, ילדים ובני נוער חרדתיים שנעדרים מבית הספר אינם יכולים לצבור ראיות שקוראות תיגר ומפריכות פחדים קטסטרופליים ולא מציאותיים שמאיימים על תודעתם.

איך לעזור לילד שחושש מהחזרה לבית-הספר? 

הנה כמה אסטרטגיות אפשריות: 

מענה לצרכים בסיסיים

בעייפות ורעב קשה להתמודד עם אתגרים. ילדים חרדתיים נוטים לשכוח לאכול ואינם ישנים מספיק. ספקו להם חטיפים מזינים ורוטינות שיהפכו את חייהם לצפויים יותר ויכללו לו״ז ארוחות והרגלי שינה וקימה. 

שיתוף בפחדים

יכול להיות, אפילו סביר, שחלקנו גדלנו בתקופה שבה הזמנה לשיח רגשי על ידי ההורים לא הייתה שכיחה במיוחד. מה לעשות, גם בהדרכת הורים יש ״אופנות פסיכולוגיות״, כמו גם הצטברות של מסקנות קליניות לגבי הדרך ההורית הנכונה להגביר מוטיבציה אצל ילדים כדי לעזור להם להתמודד עם שינויים פסיכולוגיים. 

• בררו עם הילד מה מדאיג אותו והבהירו לו, באמצעות תיקוף (ולידציה) שזה הכי טבעי לדאוג. 

• לפני ובמהלך השבועות הראשונים של בית הספר, החליטו על מקום ושעה קבועים לניהול ערוץ של שיחה. לא תמיד חייבים, אבל קיום הצוהר לדיאלוג בזמן קבוע, מציע לילד הזדמנויות חוזרות ובטוחות לעשות ונטילציה רגשית לגבי מה שעוזר עליו. 

• בעוד שילדים יעדיפו לעתים מקום שבו דעתו של ההורה נתונה רק להם ואינה מוסחת, בני נוער מעדיפים דווקא סיטואציות שמאפשרת הסחת דעת חלקית מהאינטנסיביות של הדאגות והרגשות, והמבוכה שכרוכה בהם. כדאי לשלב עם השיחה פעילות שגרתית, כמו הליכה משותפת או שיחה במהלך הסעה עם ההורה ברכב. 

פתרון בעיות ותכנית קונקרטית

כדי להקל על חרדות אצל ילדים, חפשו דרך שונה, שלא תענה על הנטיה הטבעית שלהם לחפש ביטחונות לכך שדברים רעים לא יקרו להם. 

במקום להמשיך ולהבטיח זאת, עודדו את הילד לחשוב על דרכים לפתרון הבעיות והמצבים שעמם הוא עשוי להתמודד. 

אמנו את הילד להתמודדות עם פחדים אמיתיים ומדומיינים ובכך העניקו לו כלים לתת מענה ללא נודע. 

איך? 

• שחקו איתו במשחק תפקידים. הדבר עשוי לסייע לו לגבש תכנית ולצבור ביטחון שיוכל להתמודד עם המצב. למשל, תנו לילד לשחק את המורה הדורשני או את התלמיד הביריון, ואז עצבו ביחד תגובות אפשריות וטכניקות הירגעות. 

• התמקדו באספקטים החיוביים, ועודדו אותו להסיט את תשומת לבו מדאגות. שאלו למשל שאלות כמו ״מהם שלושת הדברים הכי מרגשים בשבילך ביום הראשון של בית הספר?״. ילד יכול למצוא חיובי גם באכילת חטיף, אך הדאגות עלולות לגנוב את ההצגה. 

• שימו לב להתנהגות שלכם עצמכם – אל תעבירו את האחריות על הילד למורים. הילד מתבונן בהתנהגות שלכם ומוטב שתהוו מודל בוטח ורגוע שממנו יוכל לשאוב את התחושה שבאמת אין סיבה לפחד.

• היו תומכים אך יציבים: אמרו ״להתראות!״ בבוקר בשמחה, אבל הגבילו את עצמכם לפעם אחת בלבד (גג פעמיים). אל תתגמלו את מחאות הילד באמצעות אישור על היעדרות מבית הספר. במקום זאת אמרו לו: ״אני מבין שאתה מפחד ללכת לבית הספר, אבל אתה צריך ללכת בכל זאת. תגיד לי ממה אתה מודאג ונוכל לדבר על זה״. בדרך כלל יתברר שהדבר שמטריד את הילד יכול להיפתר על ידי משחק תפקידים, תכנון או התערבות של מורה. זכרו את ימי הפרידה בגן - מי שחווה הכי הרבה חרדה זה בדרך כלל אנחנו ההורים... 

הכנה פסיכולוגית לקראת חזרת הילד ללימודים

קשה באימונים, קל בקרב… 

התנסות מוקדמת שלכם עם הילד או הילדה, החל משבוע בערך לפני ה-1 לספטמבר, תתרום להגברה של שליטה עצמית ותפחית אצלו חרדה (שמתפתחת יופי בתנאים של חוסר ודאות). 

הנה מתווה אפשרי לתקשורת הורה-ילד בשבוע שלפני השיבה לבית הספר: 

שבוע לפני תחילת הלימודים

טוב, נהנינו, הלכנו לישון מאוחר, עשינו חיים, בהינו במסכים והרפינו גבולות…

עכשיו אנחנו מתקרבים לסיום החופש הגדול, שיחזור בשנה הבאה…

זכרו, הורים, כשהילדים נמצאים בחוויה של התארגנות ואחריות אישית, הם נהנים.

גם אם הילד שלכם סובל מהפרעת קשב, התחושה הזאת של התחדשות, התגייסות ושליטה עצמית תעניק לו הרגשה טובה, חוויה של בעלות על עולמו האישי.

כל ה- zone המנטלי הזה, בו הילד מרגיש עצמאי, אקטיבי ואחראי, מצוי בהיפוך מוחלט לתחושת חוסר האונים של החרדה.

• התחילו בשגרת יום מסודרת (זמני שינה, קימה ואכילה)

• הסבירו לילד על ההתאמות שנדרשות מכל אחד מבני ובנות המשפחה קראת ההסתגלות לוח הזמנים החדש. כך, הילד יקלוט שהשינוי הנדרש נוגע לכולם ומשפיע על כל אחד מהאחים וההורים. 

• חשבו יחד עם הילד על הכנת תכנית לארוחת צהריים במהלך השבוע הראשון. אם הוא ממשיך אחרי הלימודים למועדונית, דסקסו איתו גם את זה. 

• הכי כיף! - הכינו יחד רשימת ציוד לבית הספר וצאו למסע קניות משותף ומהנה. הזכרו מה היה ריגש אתכם כתלמידים - ריח של מחברת חדשה, בחירת העטיפות לספרים, ילקוט או תיק אוכל שייחד אתכם. הכנסו עם הילד לעומק החוויה, תתחדשו יחד איתו… 

• אם הילד חסר שקט (זה די הגיוני בסך הכל, בימים עמוסים אלו), תרגלו יחד אתו כישורי התמודדות עם כעס ושליטה ברגשות. 

ימים ספורים לפני תחילת הלימודים

• תרגלו הליכה או נסיעה לבית הספר מספר פעמים, במקרה של ילדים קטנים הסבירו את המסלול והדגישו כללי בטיחות באוטובוס, אם זה רלוונטי

• אם זהו בית ספר חדש - קיימו במקום סיור והראו לילד את הכיתה, את המזנון ואת השירותים. 

• היפגשו עם המורה המחנכת המיועדת 

• בחרו יחד עם הילד פרטי לבוש לימים הראשונים של הלימודים. פשרו לו לבחור את הבגדים שהכי אהובים עליו לקראת יום החזרה ללימודים

• סדרו יחד את הילקוט בלילה שלפני היום הראשון, ופרגנו גם בממתקים

• אם מדובר בילדים קטנים שחוששים יותר מפרידה, הציעו להם לקחת יחד איתם חפץ שמזכיר להם את הבית. אגב, אם הילד כבר קורא, מכתב מעודד ואוהב בתוך קופסת האוכל יהווה נקודת עגינה רגשית מרגיעה ויקל על חרדת הפרידה. 

בימים הראשונים ללימודים

• נסו למצוא דרך יצירתית בה הילד ילך לבית הספר ביחד עם חבר

• ידעו את המורה שהילד קצת רגיש לחרדת פרידה (אל תדאגו, למרבית המורות, כמו לגננות, יש ניסיון עשיר בנושא). 

• מעל לכל, שבחו וחזקו את הילד על התנהגות אמיצה. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 ביוני 2022   

מה זה בדיוק סנטימנט?

סנטימנט, למי ששם לב, היא מילה שנכנסת יותר ויותר לשיח ב-2020 - באינטרנט, בסקרי דעת קהל, בניתוח ביג דאטה ובמחקר סוציולוגי אקדמי. 

הנוכחות של המילה האופנתית ניכרת בעיקר במדיה החברתית, בעיקר לאור הבחירות הכפולות שנחתו עלינו, אבל גם הפסיכולוגיה משתמשת בה בתדירות גבוהה.

מה זה סנטימנט? 

מילון קיימבריג׳ מציע הגדרה של סנטימנט:

שילוב של מחשבה, דעה או רעיון, שמתבססים על רגש כלפי סיטואציה מסוימת.

בהגדרה כללית יותר, ניתן להתייחס לסנטימנט גם כדרך חשיבה סובייקטיבית לגבי משהו או מישהו ספציפיים.

כאשר אנחנו מתארים אדם כסנטימנטלי, אנו מייחסים לו לרוב שיפוט שטחי על חשבון שיקול דעת הגיוני, אבל זה כבר ייחוס מתקדם יותר כלפי המושג. 

במאמר קצר זה נגדיר מהו סנטימנט, נבחין בינו לבין רגש, נתייחס ל-4 הבדלים בין השניים, נראה איך סנטימנטים ניתנים ניהול ולויסות רגשי ונתייחס לדרך בה מבינים סנטימנט חיובי או שלילי בטקסט.

להקת כוורת, בשיר ״את כל כך יפה״,

היו נותנים למאהבת האחת ״שק של סנטימנטים״...

הכי טוב לשמוע: 

נפלא, אבל מה זה בדיוק סנטימנט?

כאשר אנחנו הופכים מודעים לרגש, חושבים עליו, קוראים לו בשם ומחליטים איך להגיב לו, הוא הפך לסנטימנט.

פירוש הדבר הוא שבסנטימנט מעורבים גם תגובה פיזיולוגית וגם רכיב קוגניטיבי סובייקטיבי.

סנטימנטים נוטים להתקיים פרק זמן ארוך יותר מרגשות, והם ״יחיו״ כל עוד אנו שומרים אותם במוחנו, אך רגש הוא תנאי הכרחי לסנטימנט: אין סנטימנט ללא רגש שקדם לו. 

למשל, אהבה, כאב, קנאה, סבל, צער, טינה וחמלה יכולים להיות דוגמאות לסנטימנטים, וככל שנפתח את המסוגלות האמפתית שלנו, כך ניטיב להבין סנטימנטים של אחרים.

קווים להבחנה בין רגש לסנטימנט

• רגשות הם מצב חולף בעוד שסנטימנטים נשארים במערכת האנושית, לפחות כל זמן שאנו חושבים עליהם ומציבים אותם במודעות.

• רגשות אינם מודעים הם עשויים לצוץ ולהיעלם במהרה, בעוד שסנטימנטים נולדים כאשר התודעה שלנו מתערבת ואנחנו מבינים משהו לגבי מה שאנחנו חשים. בנוסף, לסנטימנטים לוקח זמן והתנסות כדי להתהוות מתוך רגשות, הם יותר יציבים ופחות עזים מרגש.

• כאמור, רגש תמיד יקדם לסנטימנט, ומכיוון שרגשות נובעים ממקורות מוחיים פרימיטיביים יותר מסנטימנטים (כלומר, נמוכים יותר ביחס לקורטקס, קליפת המוח), הרי שרגש עשוי לעורר סנטימנט שונה לגמרי אצל אותו אדם, למשל - רגש של הנאה עשוי ליצור סנטימנטים של אהבה, של תשוקה או של שניהם גם יחד. .

• בעוד שרגשות הם תגובות פסיכופיזיולוגיות אוטומטיות וספונטניות, הרי שסנטימנטים הם כבר הפרשנויות האישיות כלפי הרגשות. כאשר מדובר בפרשנות, מעורבת כבר המערכת הקוגניטיבית שלנו, מה שאומר שיש ביכולתנו לווסת את הרגש, לשלוט בו, או פשוט לתת לו לחלוף כחוויה ארעית. כאשר אנו מודעים לסנטימנטים זה גם אומר שאנחנו יכולים לנהל ולווסת אותם. רגשות, מאידך, קשים יותר לניהול, משום שאינם זמינים לשליטתנו (יחד עם זאת, ניתן בהחלט להתבונן, לשיים, להכיר ו״להיות בדיאלוג״ עם העולם הרגשי שלנו).

איך מנתחים סנטימנט?

ניתוח סנטימנט (Sentiment analysis) הוא התהליך באמצעותו ניתן להעריך האם טקסט הוא בעל נימה רגשית חיובית, שלילית או ניטרלית.

ניתוח סנטימנט נועד לעזור למנהלים ולאנליסטים בארגונים גדולים לאמוד דעת קהל, לזהות ניואנסים בסקרי  שוק, לעקוב אחר על מוניטין של מותג ולהבין את חוויות הלקוחות. 

רבים מהתהליכים לניתוח סנטימנטים מתבצעים כיום אוטומטית, על ידי מערכות בינה מלאכותית, כמו יישומי API בעיבוד שפה טבעית (NLP) בגוגל, או האלגוריתם לניתוח סנטימנט של Avenga.

אבל באופן מסורתי, ניתוח סנטימנט מתבצע כבר שנים רבות במחקר, על ידי קידוד אנושי של תמליל הטקסט.

למשל, ככה מחשבים סנטימנט חיובי או שלילי:

המקודד סופר את מספר המופעים של מילים חיוביות ושליליות בכל טקסט  כדי לקבוע את ציון הסנטימנט של המסמך.

כדי לחשב ציון סנטימנט של טקסט, כל מילה חיובית מסומנת כ- 1+ וכל מילה שלילית כ- 1-.  

בסוף סוכמים והנה יש לנו תמונה. 

מקורות:

Olena Amanska (2020). Sentiment analysis. Google Natural Language Processing vs Custom Algorithm. https://www.avenga.com/magazine/sentiment-analysis/

  https://dictionary.cambridge.org/dictionary/english/sentiment

טיפול פסיכולוגי בחולון

לילדים, נוער ומבוגרים

מחפשים פסיכולוג/ית מומלץ/ת בחולון? 

בשעה טובה, החלטתם להתחיל טיפול פסיכולוגי. 

בשעה טובה.

רק מאיפה מתחילים?

עם כל כך הרבה אפשרויות זמינות, קצת קשה לענות על השאלה מה הטיפול הפסיכולוגי הכי מתאים עבורי?

בבסיס, טיפול פסיכולוגי, או פסיכותרפיה, הוא מונח שמתייחס למטריה רחבה של טיפולים בשיחות במצוקה נפשית, ללא שימוש בטיפול תרופתי (למרות שבמקרים מסוימים מומלץ לשלב תרופות מוגבלות בזמן). בתחילת הדרך טיפול פסיכולוגי התייחס לטכניקת הפסיכואנליזה של זיגמונד פרויד, אך כיום ישנם סוגים רבים ושונים של עזרה קלינית נגישה. 

פסיכותרפיה יכולה לסייע בטיפול באתגרים ותסמינים שקשורים לבריאות הנפש והרגש והיא נועדה לעזור לאדם להבין את רגשותיו ולצייד אותם להתמודד עם אתגרים חדשים, בהווה ובעתיד.

יש טיפולים נפשיים שמכוונים ספציפית למטרות מסוימות, אבל עדויות מראות כי מרבית הטיפולים הפסיכולוגיים יעילים באותה מידה לטיפול במגוון רחב למדי של בעיות פסיכולוגיות. מה שהכי חשוב, ובזה אנחנו די טובים, זה לבחור את המטפל והשיטה שמתאימים אישית לכם. 

המומחים העמיתים במרכז הפסיכותרפי של מכון טמיר בחולון מציעים טיפול פסיכולוגי לילדים, נוער ומבוגרים טיפול פסיכולוגי מרחוק, טיפול בגישת CBT, שנקראת גם טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול רגשי, טיפול זוגי וטיפול דינמי. 

המטפלים שלנו בחולון מומחים ברובם בטיפולים פסיכולוגיים קצרים, ולעיתים גם ארוכי טווח, ליחידים, לזוגות ולמשפחות, וכן למתבגרים ולילדים.  

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מתי לפנות לטיפול?

יש לשקול פנייה לייעוץ פסיכולוגי כאשר חשים עצב וחוסר אונים כבדים או ממושכים, כאשר הקשיים הרגשיים מפריעים לתפקוד היומיומי, כאשר פועלים באופן הגורם לנזק עצמי או לנזק לאחרים או כשעולם קשיים רגשיים באינטראקציה עם בני משפחה או חברים קרובים. במקרים קיצוניים יותר, של היעדר תקווה בחיים או  סיכון אובדני, אנו ממליצים לפנות לייעוץ פסיכיאטרי, בו יישקל המשבר והדרכים המתאימות ביותר להשיב את האיזון הנפשי. 

האם טיפול פסיכולוגי עובד?

בהחלט כן.

מחקרים אמפיריים רבים מספור תומכים בהיותם של טיפולים פסיכולוגיים יעילים ביותר, זאת בתנאי שהם נעשים נכון, על ידי פסיכולוגים או פסיכותרפיסטים מוסמכים, בעלי תואר שני לפחות, שעברו הכשרה מתמשכת בתחום בריאות הנפש.

פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים ומטפלי CBT מוסמכים שעובדים על בסיס טיפול פסיכולוגי מבוסס ראיות, מטפלים בעיקר באמצעות הישענות על מחקרים מדעיים קפדניים, שנועדו להבטיח טיפול אפקטיבי.

פסיכותרפיסטים בגישה דינמית עובדים בשיטות המבוססות על תיאוריות פסיכודינמיות של התנהגות אנושית ושל אישיות, המדגישות את חשיבות הלא-מודע, חוויות הילדות המוקדמות ותפקיד הרגשות בעיצוב התנהגות

עבור אילו בעיות טיפול פסיכולוגי עוזר?

בעיות של דיכאון, חרדה וקשיים אישיים, טיפולים ייחודיים התמודדות עם קשיי הסתגלות לשינויים בחיים, שימוש מופרז אלכוהול, בקנאביס ובסמים, עזרה במשברים משפחתיים וזוגיים, עניינים משפטיים שדורשים אבחון פסיכולוגי, שכול, אבל ואובדן, קשיים של מצבי רוח מתנדנדים, חששות ומתחים, ניהול כאב כרוני על רקע של פציעה או מחלה, עייפות כרונית, קשיים מיניים, בעיות, בעיות שינה, אירועים טראומטיים ועוד. 

לפעמים משמש הטיפול הפסיכולוגי מרחב בטוח לצמיחה עצמית, למשל התמודדות עם פחד מהצלחה או עם פרפקציוניזם. 

השיטות הטיפוליות שבהן אנו משתמשים הן טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הקהיה ועיבוד מחדש באמצעות תנועות עיניים (EMDR), מיינדפולנס, טיפול קוגניטיבי התנהגותי, טיפול דינמי, ייעוץ בגישה במוטיבציונית ועוד

בחירת מטפל/ת מתאים/ה חשובה מאין כמוה - 

מטפלים מנוסים יודעים לנווט גם בתנאי עמימות, במצבים בהם המטופל מנסה להגיד משהו, אך מתאר אותו באופן חלקי. 

למטפל הנבון יש מגוון משאבים וכלים כדי להתערב נכון בקשת של מצבים נפשיים.

מה ההבדל בין טיפול אצל פסיכולוג לטיפול אצל פסיכיאטרים?

פסיכיאטר לילדים לנוער, או פסיכיאטר למבוגרים, הוא רופא מומחה שמאבחן, חוקר מטפל בהפרעות נפשיות. 

פסיכולוג קליני סיים לימודי תואר שני או דוקטורט, ועבר בהצלחה את בחינת ההתמחות של  של משרד הבריאות.   

גם פסיכולוג מומחה וגם פסיכיאטר רשאים להגיש למטופלים שירותי פסיכותרפיה (כל הפסיכיאטרים בישראל עוברים הכשרה ממושכת על טיפול בשיחות), אבל בניגוד לפסיכולוג קליני, לפסיכיאטר מותר לו לרשום תרופות כחלק אינטגרלי מההתערבות הטיפולית.  

יועצים חינוכיים מגיעים מהסביבה הבית-ספרית, והניסיון הטיפולי מתבסס על עבודה טיפולית עם ילדים, מתבגרים, הורים ומורים.  

נהוג להבחין בין טיפול לבין ייעוץ, בכך שייעוץ יעיל  יותר כדי לענות על צורך של הנועץ לקבל עצה מאדם אחר והם מתמקדים בסיוע בפתרון קשיים יותר ״נורמליים״ (כמו ייעוץ קריירה) זאת להבדיל מטיפול בהפרעות נפשיות מורכבות יותר. 

ומילה על מאמנים (קואוצ׳רים) מקצוע חדש שמפלס את דרכו ומוצא את מקומו בעולם בריאות הנפש.

כמו יועצים, מאמנים פונים בעיקר לאנשים ״בריאים״, אך במקום לסייע להם לפתור בעיות קליניות, הם עוזרים ללקוח להשתמש ביכולותיו באופן המיטבי יותר לאור מטרות שהוגדרו מראש.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

למידה רגשית-חברתית  (SEL)

למידה רגשית-חברתית (SEL) היא מונח פסיכולוגי שמתייחס לרכישת כישורים על ידי תלמידים ״לזיהוי וניהול רגשות, לפיתוח דאגה ואכפתיות לאחר, לקבלת החלטות אחראית, לייסוד מערכות יחסים חיוביות ולהתמודדות יעילה עם מצבים מאתגרים״.

מדובר בעצם על התהליך שבאמצעותו ילדים, ילדות ובני נוער רוכשים ומיישמים ביעילות את הידע, העמדות והמיומנויות שנחוצים לצורך היותם מבוגרים בריאים.

הגדרה רחבה אמנם, תיכף נרחיב...  SEL כוללת מיומנויות לפתרון בעיות ותקשורת והבנה בין מגדרית, כמו גם לימוד ילדים לאמץ גיוון ולבנות מערכות יחסים בריאות שיימשכו אל תוך בגרותם.

יכולות SEL

בלמידה הרגשית-חברתית ישנם חמישה סטים של מיומנויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגותיות הקשורים זה לזה, והם מקובצים לכדי חמישה תחומי מפתח של כישורים חברתיים ורגשיים: 

מודעות עצמית

זיהוי רגשות, תפיסת עצמי מדויקת, זיהוי חוזקות, צרכים וערכים, יעילות עצמית ורוחניות

מודעות חברתית

יכולת לאמץ פרספקטיבה לגבי מצבים חברתיים, אמפתיה טובה לאחרים, הערכה של גיוון והטרוגניות במרחב הבין-אישי וכבוד לילדים אחרים

ניהול עצמי

שליטה בדחפים וניהול מתח, מוטיבציה עצמית ומשמעת, הצבת יעדים וכישורי התארגנות

ניהול מערכות יחסים בין-אישיות

תקשורת, ניהול חברתי ובניית מערכות יחסים, עבודת צוות, משא ומתן, סירוב וניהול סכסוכים וחיפוש/מתן עזרה

קבלת החלטות אחראית

 זיהוי בעיות וניתוח מצבים, פתרון בעיות, הערכה ומחשבה ואחריות אישית, מוסרית ואתית. 

מהן המטרות של SEL?

המטרות קצרות הטווח של תוכנית SEL הן:

• לקדם מודעות עצמית אצל התלמידים, את יכולת הניהול העצמי, מודעות חברתית, לפתח מערכות יחסים ואת יכולות לקבל ההחלטות באופן אחראי. 

• לשפר את עמדות התלמידים ואמונותיהם לגבי העצמי, אחרים והמסגרת הלימודית.

עקרונות מנחים להוראת למידה רגשית חברתית

ערכים הם ליבת הלימוד ב-SEL, שכן הם מספקים הנחיה ומטרה להתנהגות.

הלכה למעשה, פעולה ללא ערכים מנחים תוביל לחוסר עקביות. 

האתגר של  SEL הוא ללמד התלמידים מיומנויות חברתיות ורגשיות וכישורים חברתיים כדי להבטיח רכישת כלים, מיומנויות, כישורים, ידע והנחות יסוד שיסייעו בהתמודדות עם אתגרים עתידיים בזירות חברתיות שונות (יסודי, חטיבה, תיכון, צבא וכן הלאה). 

בתי ספר משחקים תפקיד חשוב בלימוד כישורים חברתיים ורגשיים, שכן מנהלות, יועצות חינוכיות ומורות בבתי ספר מהוות דוגמה חשובה עבור הילדים.

נכון להיום, בתי ספר רבים בישראל מאפשרים למידה שתומכת בהוראת הכישורים, זאת מתוך הנחה שילדים אשר יצוידו בכישורים חברתיים ורגשיים המעוגנים בערכים מבוססים יוכלו לפתח אופי טוב ובכלל, להיות בני אדם יותר טובים. 

מחקרים הראו קשר חזק בין למידה רגשית-חברתית לבין תוצאות בתחומי הבריאות הנפשית, התפתחות האופי, הצלחה בבית הספר ובקריירה ואחריות אזרחית.

למידה רגשית-חברתית היא קריטית להכנת תלמידים לחיים ולעבודה כבוגרים במאה ה-21, וחשוב להורות אותה בסביבה בטוחה ותומכת ובמסגרת מערכת יחסים חיובית בין מורה לתלמיד.

מיומנויוית SEL במרחב הכיתתי

אתר pathway 2 success מציע 26 מיומנויות לקידום למידה רגשית-חברתית בכיתה.

הנה:

• להשתמש בכתיבת יומן.

• להשתמש בקריאה בקול. 

• לברך זה את זה על בסיס יומי.

• לקיים פגישות כיתתיות.

• לשלב פעילויות אמנותיות.

• לדבר על ניהול רגשות. 

• להעניק אחריות.

• לתרגל מיומנויות לפתרון בעיות.

• לבנות קהילה בעבודת צוות. 

• לעודד דיבור עצמי חיובי.

• לשבח את הגיוון.

• לשלב אמנויות מעשיות.

• לעודד התבוננות עצמית (רפלקציה).

• לתרגל מיינדפולנס.

• ליצור אזור הירגעות.

• לקדם דפוס צמיחה.

• לעודד נדיבות.

• לשחק משחקים.

• לבדוק באופן יומיומי מה קורה עם תלמידים.

• לשוחח על אמפתיה.

• ליצור יעדים על פי מודל ה-SMART.

• ללמד מיומנויות התמודדות לניהול לחץ.

• להדגיש מיומנויות לאורך היום.

• ללמד מיומנויות הקשבה פעילה.

• ללמד חוקי ברזל לקבוצה.

• לתרגל אי-הסכמה מכבד.

אוצר כלים ושגרות חשיבה ללמידה חברתית-רגשית - אתר ברנקו וייס <

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

האסוציאציה של רוב הישראלים לגבי פסיכולוג צבאי תהיה, מן הסתם,  קב״ן (קצין בריאות נפש בצה״ל), שמגיש טיפול פסיכולוגי לחיילים בסדיר. 

אלא שבמציאות, פסיכולוגים בצה״ל עוסקים בתחומים נרחבים בהרבה שממש אינם מתמצים בטיפול, ייעוץ ואבחון פסיכולוגי. 

פסיכולוגים שעובדים במסגרת הצבא יכולים להיות קצינים שצמחו במסגרת לימודי עתודה, אזרחים עובדי צה״ל או יועצים חיצוניים. 

בענף בריאות הנפש בצבא עוסקים מרבית המטפלים בחיילים בעלי קשיים נפשיים, משברים ואירועי קצה.

ויש עבודה, בשנה האחרונה 1 מתוך 8 מועמדים לשירות צבאי השתחררו על פרופיל נפשי.

בתחומים לא פחות מאתגרים, מנסה הצבא ללמוד ולפתח תופעות, כלים ושיטות שמשפיעים על התנהגות חיילים וקצינים. 

הנה כמה תחומי עיסוק פסיכולוגיים חשובים בצבא. 

יש עוד הרבה: 

השלכות של תנאים פסיכולוגיים 

מהן ההשלכות של תנאי קצה גופניים ונפשיים על מסוגלות מבצעית?

למשל, במסגרת תרגול ״סדרת שבי״ ביחידות מובחרות ובקורס טיס - האם ״כל מה שלא הורג מחשל?״ או ש״הקש עלול לשבור את גב הגמל?״.  

הדגמה מעניינת לחקר ההשלכות היא מחקר אמריקאי שבחן את הצמיחה הפסיכולוגית וההסתגלות הפיזיולוגית בסביבה עמוסת סטרס לאורך זמן ממושך (Ledford et al, 2023).

החוקרים עקבו אחר מצבם הנפשי והגופני של לוחמים במסלול של יחידת אריות הים (Navy seals) וגילו מגוון מאפיינים של העצמה לצד שחיקה.

היבטים תעסוקתיים במעבר בין שירות צבאי לאזרחות

כיצד משפיעים אספקטים מגוונים של שגרת השירות הצבאי על היטמעות והסתגלות פסיכולוגית של חיילים משוחררים בחיים האזרחיים?

מיון והערכה

צבא זו מערכת ענקית שחייבת ״מגירות״. 

מי הולך לאן ולמה?

השאלות הללו רלוונטיות לכל חייל וחיילת בארגון הכי גדול בישראל, אבל אם נתקדם עם הרעיון, נוכל לזהות שאלות ממוקדות יותר שדורשות מענה. 

למשל, מה הדרכים המדויקות ביותר לנבא הצלחה או כישלון של קצינים?

 בצה״ל, אחת מיחידות הפסיכולוגים התורמות ביותר נקראת ממד״א, מחלקת מדעי ההתנהגות בצבא, בה פועלים מתחילת שנות ה-80 עשרות פסיכולוגים וחוקרי התנהגות, במטרה להגדיר סוגיות של מיון ואבחון מוקדם של מלשב״ים (מועמדים לשירות ביטחון), למיין מועמדים ומועמדות לקצונה בכירה ולבסס אסטרטגיות לפיתוח ולייעוץ ארגוני פנימי. 

פיתוח מנהיגות

כיצד לסייע למפקדים לבנות אסטרטגיות של קבלת החלטות במצבים שונים?

פסיכולוגים ארגוניים בבית הספר לפיתוח מנהיגות בצה״ל (ביסל״ם) מתמקדים בהכשרת מפקדים לפיתוח ולעיצוב כישורי מנהיגות, בחירום ובשגרה. רבים מהיועצים הארגוניים המובילים במגזר הפרטי בישראל צמחו בשירות קבע בביסל״ם, מוסד לומד שפיתח מתודות עבודה פסיכולוגיות מוערכות מאוד. 

ייעוץ בעקבות מצב משברי 

פסיכולוגים נדרשים לספק מענים מקצועיים בקשת נרחבת של מצבי קיצון נפשיים:

החל מהכשרה והדרכה של חוליות מודיעי נפגעים, מילואימניקים מתנדבים שתפקידם למסור הודעות אסון, וכלה בהתערבות במשבר ביחידות מבצעיות שעברו אובדן של לוחמים בתאונת אימונים, ירי דו צדדי או התקלות קטלנית.

בעצם, בכל סיטואציה בה נמתחים גבולות הנפש (ויש המון סיטואציות כאלה), מופנית הציפייה כלפי הפסיכולוג הצבאי, שחייב להיות מעודכן בהתפתחויות המקצועיות בתחום הפסיכולוגיה הצבאית, להכיר את המערכת הצבאית על בוריה ולפתח תושיה ויכולת גבוהה לראות את הנולד. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

22 באפריל 2023   

מקורות:

Ledford, A. K., Beckner, M. E., Conkright, W. R., Raver, C., Dixon, D. P., Miles, P., Martin, B., Nindl, B. C., & Lynch, S. M. (2022). Psychological and physiological changes during basic, underwater, demolition/SEAL training. Physiology & Behavior, 257, 113970. https://doi.org/10.1016/j.physbeh.2022.113970