מאניה דיפרסיה | תסמינים, אבחון וטיפול בהפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו-קוטבית

גולשים/ות יקרים/ות,

בנינו מאמר מעמיק על הפרעה דו-קוטבית, אותו אנו מעדכנים כל הזמן ומסכמים ממצאי מחקרים לפחות אחת לשבועיים. 

מוזמנים להעיר, לתקן ולהאיר, כדי שנלמד כולנו. 

 

קריאה מהנה ותורמת! 

 

הנה תוכן העניינים במאמר הנוכחי, פשוט דלגו למה שהכי רלוונטי לכם:  

 

  1. טיפול בחשמל

  2. טיפול באור

  3. דלקתיות

  4. נוגדי-חימצון

  5. קנאביס רפואי

  6. בוטוקס

  7. CT - טיפול קוגניטיבי

  8. DBT - טיפול דיאלקטי-התנהגותי

  9. IPSRT

 

מאמרים ממוקדים שלנו על הפרעה ביפולרית: 

סוגים של הפרעה דו-קוטבית <

אטיולוגיה - מה הסיבות להפרעה דו-קוטבית? <

טיפול תרופתי בהפרעה דו-קוטבית <

הפרעה ביפולרית אצל ילדים ובני נוער <

 

   

 

מהי הפרעה ביפולרית (Bipolar Disorder)?

הפרעה דו-קוטבית, שנקראת גם מאניה דיפרסיה והפרעה ביפולרית, היא הפרעה נפשית כרונית שמתבטאת בשינויים קיצוניים במצב הרוח, בהתקפי מאניה המתבטאים באופוריה חסרת אחיזה במציאות, התרוממות רוח והתפרצות אנרגיות, לצד תקופות שפל המתבטאות בתסמינים של דיכאון קליני

ההפרעה מתאפיינת במחזוריות - לאחר התקף מאני, תופיע תמיד אפיזודה דיכאונית, כאשר משך ועוצמת ההתקפים משתנה. הטיפול בהפרעה דו-קוטבית מצריך כמעט תמיד שילוב בין טיפול תרופתי לבין טיפול פסיכולוגי

ההפרעה מלווה את האדם כל החיים ולכן מחייבת מודעות תמידית למצבי איזון וחוסר איזון. 

 

אפידמיולוגיה

שיעור התחלואה הפסיכיאטרית בהפרעה ביפולרית אצל מבוגרים מוערך בכ- 2% לאורך החיים.

 

פתופיזיולוגיה 

הפתופיזיולוגיה של ההפרעה טרם נקבעה אבל אין סמנים ביולוגיים אובייקטיביים שבוודאות קשורים למצב הזה. עם זאת, מחקרים על תאומים, משפחה ואימוץ מצביעים כולם שלהפרעה ביפולרית יש רכיב גנטי משמעותי.

למעשה, לקרוב משפחה מדרגה ראשונה של אדם עם הפרעה דו-קוטבית יש סיכוי גבוה פי 7 לפתח את ההפרעה ביחס לאוכלוסיה וערך התורשתיות של ההפרעה הוא 0.73. 

מחקרים העלו כי רק 33% מהמתמודדים עובדים במשרה מלאה ו -9% עבדו במשרה חלקית מחוץ לבית. 57% דיווחו שהם לחלוטין לא מסוגלים לעבוד או לעבוד רק במסגרות מוגנות. חיזויים לתפקוד לקוי תעסוקתי וחברתי כוללים תסמיני דיכאון תת-אבחנתיים, היסטוריה של שימוש לרעה באלכוהול, חרדה, תסמינים פסיכוטיים ומצב סוציו-אקונומי נמוך יותר. 

 

מאמר זה עוסק בסוגים של מאניה דיפרסיה, התסמינים, הגורמים, הטיפולים הפסיכולוגיים והתרופתיים, מחקרים ועוד.

אם אתם מעוניינים, ניתן ליצור עמנו קשר כבר עכשיו, להכוונה ולתיאום מפגש ייעוץ עם פסיכולוגים ומטפלים מומחים בתל אביב, המנוסים בטיפול בהפרעה ביפולרית. 

 

 

תסמינים של מאניה דיפרסיה

מאניה דיפרסיה מתאפיינת בתנודות קיצוניות במצב הרוח, בין ״היי״ קיצוני (מאניה) לבין שפל קיצוני (דיכאון), תקופות הנמשכות בדרך כלל שבועות או חודשים.

 

תסמינים של אפיזודה דיכאונית

במהלך תקופות של דיכאון, הסימפטומים עשויים לכלול תחושות מגוונות:

  • עצבות 

  • חוסר תקווה

  • רגזנות שנוכחת במרבית הזמן

  • חוסר אנרגיה

  • קשיי ריכוז, קשב וזיכרון

  • אובדן עניין בפעילויות יומיומיות

  • תחושת ריקנות או חוסר ערך

  • תחושת אשמה וייאוש

  • פסימיות בנוגע לעתיד

  • ספקות עצמיים כבדים

  • חוסר תיאבון

  • קושי לישון

  • יקיצה מוקדמת

 

תסמינים של אפיזודה מאנית

בהיעדר טיפול, אפיזודה מאנית בהפרעה ביפולרית יכולה להימשך כמה ימים עד כמה חודשים. 

במקרים רבים, אדם שחווה סערה מאנית אינו מודע לכך שקיימת בעיה. הקרובים מתבקשים לעודד את האדם שמצוי באפיזודה מאניפורמית לקבל את העזרה המקצועית שהם זקוקים לה. חשוב לדעת שניתן לפנות לטיפול שיכול להפחית את התסמינים ולשפר את איכות החיים.

במהלך תקופות של מאניה, הסימפטומים עשויים להיות הפוכים מאילו של הדיכאון:

 

  • תחושות של שמחה גדולה ומצב רוח מרומם.

  • דיבור בקצב מהיר מאוד.

  • תחושה של מלאות באנרגיה.

  • תחושה של חשיבות עצמית גרנדיוזית.

  • הרגשה שיש לנו המון רעיונות חדשים ותכניות חשובות ומקוריות.

  • הדעת מוסחת בקלות.

  • נטייה להתרגז במהירות.

  • במקרים קיצוניים הזיות (הלוצינציות) ומחשבות שווא (דלוזיות).

  • חוסר רצון לישון.

  • המנעות מאכילה.

  • יזימה של מעשים שלעתים קרובות הם בעלי השלכות קטסטרופליות (בזבוז סכומי כסף גדולים, למשל).

  • קבלת החלטות או אמירת דברים תמוהים שאחרים רואים כמסוכנים או מזיקים.

  

המחזוריות של ההפרעה 

ישנם מטופלים שלהם תקופות רבות יותר של מאניה או של דיכאון.

בין התקופות הללו עשויות להיות תקופות של מצב רוח ״נורמלי״.

 

פרוגנוזה

ללא טיפול, יותר מ -90% מהמתמודדים מועדים לחוות אפיזודות מאניות או דיכאוניות עתידיות.

גם כאשר המתמודד מטופל, שיעור ההישנות נע בין 40% ל -60%.

כל אפיזודת מצב רוח נוספת מחמירה את הפרוגנוזה של המטופל הביפולרי ומגבירה את הסיכון להישנות עתידית. 

 

כל כמה זמן משתנה מצב הרוח בהפרעה ביפולרית?

בדרך כלל, מדובר בתקופה של כמה שבועות.

דיכאון, שבדרך כלל מגיע לאחר אפיזודה מאנית, יכול להימשך גם הוא מספר שבועות עד מספר חודשים.

חשוב לציין כי אנשים המאובחנים בהפרעה די-קוטבית עשויים לחוות תקופות ארוכות נטולות דיכאון ומאניה בין האפיזודות.

חלקם עלולים לחוות מחזוריות מהירה - מצב בו המתמודד עם הפרעה דו-קוטבית עובר במהירות ממצב של ״היי״ למצב של שפל, ללא תקופות ״נורמליות״ ביניהם, או מצב מעורב - בו המטופל חווה סימפטומים של דיכאון ושל מאניה גם יחד, למשל פעילות יתר עם מצב רוח מדוכא. 

אם התנודות במצב הרוח נמשכות זמן ארוך אך אינן חמורות מספיק כדי שיסווגו כהפרעה דו-קוטבית, תיתכן אבחנה של הפרעה דו-קוטבית מתונה, המכונה ציקלותימיה (ראו הרחבה בהמשך).

הפרעה דו-קוטבית היא מצב של קיצוניות מתמדת, והאדם הלוקה בה עשוי שלא להיות מודע לכך שהוא בשלב המאניה.  רק לאחר שהתקופה מסתיימת הוא נחרד מהתנהגותו, אך במהלכה הוא עשוי לחוש שאחרים פשוט שליליים כלפיו.

 

ההפרעה עלולה להפוך את ההתמדה בעבודה ובקשרים לקשה והיא מעלה את הסיכון להתאבדות.

במהלך תקופות של מאניה ושל דיכאון החולה עלול לחוש תחושות מוזרות – לראות, לשמוע או להריח דברים שאינם קיימים או להאמין בדברים שנראים לא-רציונליים לאחרים.

סימפטומים כאלה ידועים כפסיכוזה.

 

 

אבחון הפרעה ביפולרית

מטרת ההערכה הפסיכיאטרית היא לקבוע אם המטופל סובל מהפרעה ביפולרית. תהליך האבחון כולל בדרך כלל:

  • בדיקה פיזית – סביר שהרופא יבחר בדיקה גופנית ולשלוח לבדיקות מעבדה כדי לזהות בעיות רפואיות שאולי עומדות בבסיס לתסמינים. 

  • הערכה פסיכיאטרית – הרופא יכול להפנות לפסיכיאטר כדי לדבר על המחשבות, הרגשות ודפוסי ההתנהגות. אפשר גם למלא הערכה עצמית פסיכולוגית או שאלון. בהסכמת המטופל, קרובים וחברים יתבקשו לתת מידע על התסמינים.

  • רישום מצב רוח – המטופל יכול להתבקש לתעד באופן יומי את מצבי הרוח, דפוסי השינה וגורמים אחרים שיכולים לעזור לאבחון ולמציאת הטיפול הנכון.

 

הפסיכיאטר ישווה את התסמינים לקריטריונים של הפרעה ביפולרית והפרעות קשורות ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).

 

נתייחס גם לחידוש שמאפשר אבחנה זמנית באמצעות אפליקציה:

יישומון חדש, BiAffect, מצליח לזהות יפה מאפיינים של מאניה-דיפרסיה ודיכאון באמצעות מעקב אחד דפוס ההקלדה של המשתמשים.

האפליקציה מאבחנת שגיאות כתיב, מהירות הקלדה ועוד, ומעניקה ציון שקשור באבחנה ובחומרתה.

מרתק, אבל עדיין בעייתי למדי מבחינה אתית.  

 

 

תת-סיווגים של הפרעה דו-קוטבית

  • הפרעה דו קוטבית מסוג I: הסוג הקלאסי של ההפרעה, בה מטופלים חווים אפיזודות מאניות ודיכאוניות לאורך פרקי זמן שונים. נהוג להתייחס כיום לספקטרום ביפולארי, במסגרתו ניתן לאבחן גם מטופלים המצויים על הגבול מבחינת הקריטריונים. אצל רבים ניתן לראות תסמינים תת-קליניים של הפרעה ביפולרית. 

  •  הפרעה דו קוטבית מסוג II: הפרעה זו כוללת פחות אפיזודיות מאניות חריפות מאשר ההפרעה מסוג I. עם זאת, האפיזודות הדיכאוניות הן זהות בשני הסוגים. בדומה להפרעה ביפולארית המוכרת, גם הפרעה זו מתאפיינת בתנודות קיצוניות של מצבי רוח. אולם, בהפרעה ביפולארית מסוג II, הסימפטומים החיוביים אף פעם לא מגיעים למאניה של ממש והתקופות הדיכאוניות הינן לרוב ארוכות וקשות יותר. בכדי להיות מוגדר כבעל ההפרעה, על האדם לחוות לפחות אפיזודה היפומאנית אחת ובדרך כלל, הוא חווה יותר אפיזודות דיכאוניות מאשר מצבי רוח חיוביים באופן קיצוני. 

  •  ציקלותימיה: מצב נפשי כרוני אך מתון יותר מההפרעה הדו-קוטבית מסוג I ו-II. הוא מאופיין באפיזודות היפו-מאניות ודיכאוניות הנמשכות לאורך שנתיים לפחות.  

  •  הפרעה דו-קוטבית עם מחזוריות גבוהה: אנשים שחווים 4 או יותר אפיזודות מאניות, דיכאוניות או מעורבות במהלך שנה אחת. 

 

הפרעה ביפולרית II אינה לא סוג מתון של הפרעה ביפולרית I אלא אבחנה נפרדת.

בעוד שהאפיזודות המאניות בהפרעה ביפולרית I עלולות להיות חמורות ומסוכנות, מתמודדים עם הפרעה ביפולרית II יכולים להיות מדוכאים לתקופות יותר ארוכות.

 

למרות שהפרעה ביפולרית יכולה לפרוץ בכל גיל, היא מאובחנת בד״כ בשנות הנעורים או בתחילת שנות ה-20.

הסימפטומים יכולים להשתנות מאדם לאדם, וגם להשתנות עם הזמן. 

 

 

מה זה היפומאניה (Hypomania)?

מצבי היפומאניה מתאפיינים בקפיצה מהירה מרעיון אחד למשנהו, ביטחון עצמי מופרז ותחושה של כוח בלתי נגמר, עם רצון מופחת בשינה.

ההיפומאני תזזיתי, "היפר", מוסח בקלות, חושב בקצב מהיר ביותר, מתנהג בחוסר אחריות ומבלי לראות את הנולד, מפטפט באימפלסיביות ולא שוקל הרבה לפני שהוא מדבר.

בנוסף, ניכרת לאביליות (תנודתיות) רבה במצבי הרוח, רגזנות וחוסר שקט, קומפולסיביות ואופוריה שאינה מוסברת על ידי אירועים מעודדים מבחוץ. 

לעיתים מופיעה היפומאניה בתקופה ייחודית בשנה, בחודש מרץ, בתחילת האביב. למרות שעבור רבים מחוברת עונה זו עם לבלוב, התאהבות והתחלות חדשות, מתמודדים רבים עם הפרעה ביפולארית נאלצים להתמודד עם סיכון לנסיגה היפומאנית עונתית, המכונה בספרות המקצועית Springtime Hypomania. 

 

חופית ויצמן בבאי מטפלת CBT ברמת גן מכון טמיר

חופית ויצמן בבאי, מטפלת בהפרעה ביפולארית בר״ג, עמיתת מכון טמיר

 

תסמינים של היפומאניה

בתקופות של היפומאניה, נוטים ללכת עד הקצה: לצאת למסיבות, לחפש ריגושים, לבזבז כספים, לקחת סיכונים ולהיכנס להרפתקאות מיניות. התנהגויות ויטאליות כאלה נתפסות לפעמים כהתרוממות רוח ומעוררות את הרושם שהאדם פשוט מבסוט.

בכך תורמות התנהגויות דווקא לחיזוק התנהגותי חיובי של ההפרעה על ידי הסביבה, בהיות ההיפומאני "מסמר הערב" או מוקד ההתרחשות החברתית. אין את מי להאשים כאן, המתמודד באמת חד יותר, מדויק יותר, יצירתי יותר ובכלל, הוא מרגיש ונראה יותר טוב מהרגיל. 

אחת הבעיות המרכזיות בפניה לעזרה מקצועית בשלב מוקדם של ההיפומאניה היא שהמתמודדים אינם מעוררים את דאגת הסביבה הקרובה, בעיקר כאשר אינם מפגינים התנהגויות קיצוניות של ממש.  לוקים בהיפומאניה נוטים פחות לחפש עזרה ביחס למתמודדים עם דיכאון. לכן, אבחנה מבדלת משמעותית היא בין דיכאון חד-קוטבי לבין דיכאון דו-קוטבי.

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת במצבים ביפולריים בחיפה

 

  

מהי ציקלותימיה (Cyclothymia)?

ציקלותימיה היא הפרעת מצב רוח מתונה, ביחס להפרעה דו-קוטבית, שכוללת שינויים במצבי הרוח הנעים בין תקופות של דיכאון קל לתקופות של היפומאניה (מצב רוח מרומם) אשר נמשכות כמספר ימים או שבועות.

בין התקופות, יתכנו מצבי רוח רגילים, שנמשכים לפעמים אפילו למעלה מחודש, אך לעיתים אין ביניהן הפוגה. 

  • מצבי הרוח אינם מגיעים לרמת החומרה של דיכאון קליני או אפיזודות מאניות מלאות. להפרעה יש הרבה מן המשותף עם הפרעות התמכרות, שימוש מוגבר בהכחשה והיעדר תובנה. למשל, כאשר הם נשאלים בראיון קליני על החוויה הרגשית שעברו, הם נוטים לצמצם את השפעתה עבורם, לא כדי "לעבוד על הפסיכיאטר", אלא כי זו נטיה המובנית בתוך ההפרעה הציקלוטימית. 

  • 0.4%-1% אחוזים מהאוכלוסייה הכללית בארה"ב סובלים מציקלותימיה. 

  • השכיחות של ציקלוטימיה זהה בקרב גברים ונשים. 

  • הסימפטומים מופיעים לרוב בגיל ההתבגרות או בתקופת הבגרות המוקדמת למרות בדרך כלל קשה לזהות במדויק את מועד התפרצות ההפרעה. 

  • כאשר מצבי הרוח מחמירים ומקצינים, סביר שכבר לא מדובר בציקלותימיה אלא בהפרעה דו-קוטבית.

 

 

דגלים אדומים של מאניה

6 דגלים אדומים להופעה של אפיזודה מאנית בהפרעה דו-קוטבית:

 

  • מצב רוח עליז, חברותי או חם מזג בצורה לא-שגרתית. בהתקף מאני יש אנשים שמרגישים אופוריה, אחרים מדברים בלי הפסקה ויש כאלה שפתאום נהיה להם פתיל קצר. מה שמשותף לכל ההתנהגויות האלה זה שהן חורגות בצורה קיצונית ממה שנורמלי, ומישהו שבד״כ הגיוני - פתאום אי אפשר לחיות איתו.

  • מחשבות דוהרות ודיבור מהיר. חוץ מלדבר מהר ולקפוץ מרעיון לרעיון, בן אדם באפיזודה מאנית יכול גם להיות מוסח בקלות. זאת אחת הסיבות שלפעמים מתבלבלים בין מאניה ל-ADHD. הבעיה היא שהטיפול הראשוני ל-ADHD הוא ממריצים, שיכולים לגרום לסימפטומים חמורים אצל מישהו עם הפרעה דו-קוטבית. כדי להימנע מאבחנה שגויה כזאת, המטפל צריך לנתח את איך שההתנהגות השתנתה: הפרעה דו-קוטבית היא אפיזודית ו-ADHD אצל מבוגרים בד״כ נמשך עוד מהילדות. 

  • אנרגיה בלי סוף. ההתנהגות האנרגטית בצורה קיצונית שנפוצה באפיזודה מאנית הרבה פעמים מובילה לעשייה מוגברת ולהתחלה של הרבה פרויקטים חדשים, בלי מחשבה. אם המטופל גם מוסח בקלות, הוא יקפוץ בין משימות חדשות לפני שהוא יסיים אותן. 

  • התנהגות אימפולסיבית עם הרס עצמי. מסעות של בזבוז כספים, פרשיות בוטות או השקעות מסוכנות יכולים להיות סימנים להפרעה דו-קוטבית אם הם לא מתאימים לאופי של המטופל ואם הם חלק מדפוס יותר רחב של סימפטומים. 

  •  פחות צורך לישון. שינה של מעט שעות בלילה יכולה להיות סימן להפרעה דו-קוטבית, וגם לדיכאון או לחרדה. איך מבדילים? אנשים עם אינסומניה בד״כ מאוד עייפים במהלך היום, אבל מישהו עם אפיזודה מאנית יכול לא להיות מותש אף פעם.

  • תחושת ערך עצמי מנופחת. תחושה מוגזמת של כוח, ידע או חשיבות נפוצה בשלב מאני, למשל אמונה של המטופל שיש לו מערכת יחסים מיוחדת עם אלוהים.

 

 

תחלואה נלווית של מאניה דפרסיה

היפומאניה והפרעה ביפולרית נוטות להופיע בתחלואה כפולה (קומורבידיות) לצד הפרעות נפשיות וגופניות רבות. 

90% מהמתמודדים סובלים מהפרעה נפשית אחת נוספת לפחות. 70% סובלים עם שתי הפרעות נלוות.

למשל, לאחרונה פורסם מחקר, ממנו עולה כי קיימים מאפיינים משותפים להפרעה דו-קוטבית ולאפילפסיה, מחקר אחר מסמן הפרעה ביפולרית כגורם סיכון למחלת פרקינסון ומחקר שלישי מלמד על קשר בין מאניה דיפרסיה לפיברומיאלגיה.

 

להלן כמה מההפרעות הקו-מורבידיות השכיחות: 

  • התקפי חרדה - 1 מתוך 5 מתמודדים עם מאניה דיפרסיה סובלים במקביל מהתקפי פאניקה.

 

המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית מועדים יותר מ'האוכלוסיה הנורמטיבית' לפתח הפרעת שימוש ותלות בחומרים פסיכואקטיביים (סמים); רק שיש כאן שאלה של ביצה ותרנגולת לגבי הסיבה והתוצאה - משתמשים בסמים מצויים מבחינה סטטיסטית בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעות מצב הרוח, כמו דיכאון והפרעה ביפולרית, בהשוואה למי שאינו משתמש. 

ממצאים מחקריים חדשים מעידים על קשר גנטי בין התמכרות לאלכוהול לבין הפרעה דו-קוטבית, מה שעשוי להסביר חלק מהנתונים לגבי התחלואה המשותפת. מחקר שנערך לאחרונה מעלה כי 52% בממוצע מהשונות הגנטית של נטיה להפרעה דו-קוטבית קשורה להפרעת שימוש באלכוהול - מה שתומך בהשערה ששתי הפרעות כנראה קשורות גנטית. 

כפי שנראה במקרה של עומר, התמכרויות ומאניה-דפרסיה, הולכות יחד יד ביד:

  

המקרה של עומר: הפרעה דו-קוטבית בתחלואה נלווית עם הפרעת שימוש בחומרים

עומר הוא רווק בן 38, עובד כ-CFO (סמנכ״ל כספים) בחברת הייטק בתל אביב, הוא מספר לשרית, הפסיכולוגית שהגיע אליה לפגישת אינטייק ראשונה במכון טמיר, שהבעיות מהן הוא סובל החלו התחילו בנעוריו המאוחרים, אחרי השחרור מצה״ל - גם התלות בחומרים וגם הפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה).

עומר התחיל לשתות כדי להרגיש יותר טוב, בעיקר כאשר האפיזודות של דיכאון פקדו אותו והקשו עליו ״לתקשר כמו שצריך״ עם חברים. הוא מספר שנכון להיום, אלכוהול וקוקאין הם חלק בלתי נפרד מהאפיזודות המאניות שלו, ומציין כי ניסיונות גמילה מקוקאין ומשתייה גורמים לו למצב רוח נמוך.

אבל הוא לא הגיב היטב להשתתפות חד פעמית בקבוצת 12 הצעדים, ״אלכוהוליסטים אנונימיים״ (AA) ולאשפוז שיזמה משפחתו במוסד גמילה פרטי הובילו את עומר להתנזרות זמנית בלבד.

עומר הגיע לטיפול אצל שרית במטרה להדק את מערכות היחסים עם שני בניו הבוגרים ולדבריו יש לו מוטיבציה רבה לרכוש שליטה עצמית רבה יותר, גם בהפרעה הדו-קוטבית וגם בשימוש בחומרים.

עומר נוטל בקביעות ובעקביות מייצבי מצב הרוח ונוגדי דיכאון, והפסיכיאטר שלו ממליץ שהאבחנה הכפולה תטופל באמצעות פסיכותרפיה.

 

סימפטומים:

שימוש באלכוהול, דיכאון, מצב רוח מרומם, אימפולסיביות, מאניה/היפומאניה, מחזורי מצב רוח, שימוש לא הולם בחומרים.

 

אבחנה:

1. הפרעה דו-קוטבית

2. תלות/שימוש לרעה בחומרים. 

הטיפול בעומר כלל שילוב בין טיפול פסיכותרפי עם מומחה לטיפול בהתמכרויות וטיפול תרופתי, בעיקר באמצעות תרופות מייצבות מצב רוח (כמו למיקטל /  אבילפיי / טופמקס ואחרות). 

 

אורי גולדהירש MSW פסיכותרפיה דינמית ברחובות והאזור מכון טמיר

אורי גולדהירש, MSW, מטפל בהפרעה דו-קוטבית ברחובות והאזור, מכון טמיר

 

טיפולים בהפרעה ביפולרית

קבלת האבחנה לגבי הפרעה ביפולרית אינה קלה לעיכול.

גם כאשר היא מדויקת, היותנו מאובחנים בסיווג פסיכיאטרי כרוני מעורר חששות, צער ואפילו אובדן שכרוך בשינויים באורח החיים שהכרנו עד כה (ההחלטה לטפל בעצמנו באמצעות נטילת תרופות, למשל, או הקושי לעבוד עד שמגיעים לאיזון מספק).

הטיפול המומלץ ביותר הוא שילוב בין תרופות מאזנות מצב רוח לבין פסיכותרפיה, טיפול בשיחות. 

נסקור כאן מדי פעם עדכונים על מחקרים חדשים ונעלה לדף. כמובן שזה לא מחליף ייעוץ פסיכיאטרי:

 

 

טיפול בנזעי מוח (ECT) להפרעה דו-קוטבית

למרות המוניטין והסטיגמה המרתיעים למדי מהם סובל טיפול ה-ECT, הנתונים הקליניים שנאספו ב-80 השנים האחרונות מעידים על יעילותו המרשימה של הטיפול בקרב מטופלים המתמודדים עם הפרעות מצב רוח - דיכאון והפרעה ביפולארית - כמו גם בהפרעות נפשיות אחרות שדורשות שיפור מיידי במצבים אקוטיים.

על אף שהמכניזם המוחי באמצעותו עובד טיפול באמצעות העברת נזעי חשמל עדיין אינו ברור, קיימות בימינו מעט מאוד התערבויות שמצליחות להפיק תוצאות מהירות כל כך.

 

שיטת ECT נמצאה יעילה לשימוש לאורך כל רצף רמות החומרה של הפרעה דו-קוטבית  - החל ממידת חומרה קלה ומתונה (כ-65% יעילות) , דרך מאניה דיפרסיה עמידה לטיפול וכלה במקרים חמורים במיוחד, בהם הופיע גם דיכאון קטטוני.

 

בניגוד לדעה הרווחת, לא נמצאו עדויות לכך ש-ECT עלול לגרום להצתה של אפיזודה מאנית בקרב מתמודדים, והשיטה נחשבת כיום בטוחה מאוד לשימוש, למרות תופעת לוואי שכיחה של אמנזיה זמנית וצורך בהרדמה מלאה בתנאי אשפוז.

 

אשפוז פסיכיאטרי

אשפוז פסיכיאטרי מתקיים ברוב המקרים ברצון ולא בכפייה. תהליך של אשפוז תלוי בהמלצת הפסיכיאטר/ית המטפל, כאשר האינדיקטורים המרכזיים קשורים בהתנהגות מסוכנת, תחושה אובדנית או התנתקות מהמציאות (פסיכוזה). עזרה פסיכיאטרית בבית חולים יכולה לעזור לשמור על מצב רוח רגוע, בטוח ומיוצב שמסייע במצבים של התקף מאניה או דיכאון.

 

 

טיפול בהפרעה ביפולרית עמידה לטיפול

למרות התמיכה המחקרית, פסיכיאטרים נוטים להשתמש ב-ECT רק כאשר מייצבי מצב רוח ותרופות אנטי-פסיכוטיות אינם מצליחים לעזור, במצבים של מאניה אקוטית, במצבי מאניה ודיכאון מעורבים (Mixed States) ואצל מטופלים שמראים דפוס מעגלי מהיר במיוחד של מעבר מדיכאון למאניה (Rapid Cycling).

 

יואל מספר ל״כאן מקשיבים״ על החוויה האישית

של התמודדות עם מאניה דיפרסיה: 

 

 

 

טיפול בהפרעה דו-קוטבית ללא תרופות

אולי יהיה מדויק יותר לדון בטיפול נוסף שאינו תרופתי, כי באמת, מתמודדים עם הפרעה ביפולרית ובני משפחותיהם יודעים כמה חשיבות יש לטיפול תרופתי במטרה להיות מאוזנים.

אילו פתרונות יצירתיים יש לעולם הקליני להציע למתמודדים, מעבר לשילוב של תרופות ופסיכותרפיה?

 

 

טיפול בחושך

טיפול בחושך נמצא יעיל בכמה מחקרים מבוקרים, כטכניקה פשוטה להתמודדות עם הפרעה ביפולרית.

מוזמנים לקרוא כאן.  

 

 

טיפול באור

והנה, גם טיפול באור עובד יפה. יכול להיות שגם טיפול בטבע, בשמש, יעזור ואז נבין כולנו כמה בריאות נפשית קשורה בשהות בטבע ולא רק בתרופות. 

טיפול בחשיפה לאור בוהק (אור על סגול B) הוכיח יעילות מחקרית בשיפור דיכאון דו קוטבי.

בעבר דווח על מקרה בו טיפול באור עלול להגדיל את הסיכון לפריצת אפיזודה מאנית או היפומאנית, אך מחקר חדש מרגיע ומדווח שלא נמצא קשר בין הדברים  וכי נראה שטיפול באור אינו תורם לעלייה במעברים בין דיכאון למאניה. 

  

 

דלקתיות ומאניה דיפרסיה

הקשר בין דיכאון לדלקות צובר עדויות מחקריות רבות בתקופה האחרונה.

אינטואיטיבית, זהו קשר מאוד הגיוני.

חוקרים החלו לבחון את הקשר בין שימוש בתרופות נוגדות דלקת (החל מדלקות חניכיים ועד מחלות עור דלקתיות) לבין שיפור בסטטוס הדיכאוני: 

מחקר שפורסם השנה מלמד כי טיפול תרופתי באמצעות תרופה נוגדת דלקת, אשר מורכבת מהחומר הפעיל אצטיל ציסטאין (N-Acetylcysteine, הנקרא בקצרה NAC) נמצאה יעילה לטיפול בהיבט הדיכאוני של הפרעה ביפולרית, תוך שהיא מפחיתה את תסמיני הדיכאון בהשוואה לנבדקים בקבוצת הביקורת. 

 

 

נוגדי חמצון

נוגד החמצון קו-אנזים Q10 נמצא יעיל לטיפול בדיכאון דו-קוטבי במסגרת מחקר קליני מבוקר שפורסם לאחרונה. 

Q10 נוצר באופן טבעי בגוף, אך הוא נמצא במגמת ירידה עם השנים, ומופחת כתוצאה מדיכאון וממחלות רפואיות. 

הסבר אפשרי ליעילות של האנזים לטיפול בדיכאון ביפולרי הוא הקשר שלו לסרוטונין - מוליך עצבי שלהגברתו יש השפעות נוגדות דיכאון מוכחות.

למעשה, במחקרים על בעלי חיים, מצאו חוקרים כי Q10 מפגין מכניזם ביוכימי שממש מזכיר פרוזאק.

 

 

האם קנאביס רפואי יעיל לטיפול במאניה דיפרסיה?

בינתיים לא.

למרות שהחומר הפסיכואקטיבי השכיח ביותר בקרב מתמודדים עם מאניה דיפרסיה הוא קנאביס, אנחנו יודעים כי הסיכון לפריצת הפרעות פסיכוטיות עולה יחד עם העלאת התדירות ועוצמת השימוש בגראס.  

חוקרים מצאו כי שימוש בגראס קשור לפריצה של אפיזודה מאנית ראשונה מוקדמת יותר, להפרעות מאניות ודיכאוניות מוגברות ולהגברת הסיכון להופעת מעגלים תדירים יותר של מאניה ודיפרסיה. 

ולבסוף, מאחר שהפרעה דו-קוטבית ושימוש במריחואנה קשורים שניהם לפגיעה קוגניטיבית, יתכן שעישון גראס מוסיף השפעה שלילית להפחתת היכולות הקוגניטיביות של מתמודדים עם הפרעה-דו קוטבית.

בקיצור, את אתם או בני משפחותיכם מתמודדים עם הפרעה ביפולרית, מומלץ להימנע מעישון מריחואנה..

המחקר עדיין לא זיהה את הערך המוסף של קאנביס רפואי כאמצעי טיפולי יעיל להתמודדות עם מאניה דיפרסיה ואם יתפרסמו מחקרים חדשים, נעדכן. 

 

 

בוטוקס לטיפול בהפרעה דו-קוטבית

בוטוקס, כן, קראת נכון:

 

הזרקת בוטוקס לפדחת, ספציפית לעצם המצח, עשויה לסייע בהפחתת תסמיני דיכאון, חרדה חברתית והפרעה דו-קוטבית.

מדובר אמנם במאמרים שמתייחסים לתיאורי מקרים אנקדוטליים, אולם יותר ויותר עדויות תומכות בגישה.

 

הבוטוקס כשלעצמו אינו טיפולי, אולם ההזרקה לנקודות מסוימות גורמת לשינוי קבוע בהבעות הפנים.

אותו שינוי בהבעה מאותת למוח לגבי המצב המציאותי ותורם ישירות לפענוח מצב הרוח. 

 

 

טיפול קוגניטיבי (CT) בהפרעה דו-קוטבית

יש הרבה פרוטוקולים טיפוליים של טיפול קוגניטיבי להתמודדות עם מאניה דיפרסיה,  כולל גישות אישיות וקבוצתיות, חלק מהם קיבלו תמיכה חזקה וחיובית ממחקרים וחלקם פחות.  

כל הפרוטוקולים לטיפול קוגניטיבי בהפרעה כוללים רכיב פסיכואדוקטיבי לגבי הבסיס הביולוגי של ההפרעה, הצורך בליווי של טיפול תרופתי וסימני האזהרה המוקדמים מבחינה סימפטומטית. כולם גם מתמקדים בזיהוי מחשבות שליליות לא מסתגלות ומלמדים את המטופל מיומנויות להתגבר עליהן. הרבה מדריכים גם כוללים רעיונות איך להתייחס למחשבות ולריגוש של מאניה.  

למשל, הפרוטוקול של דומיניק לם מדגיש אינטגרציה של התערבויות קוגניטיביות עם מיקוד רחב יותר על קידום שינה סדירה ו-ויסות של חתירה קיצונית למטרות. המדריך של לם מושתת על 12-18 מפגשים שבועיים אינדיבידואליים, שאחריהם מתקייימים עוד 2 מפגשים תומכים על פני חצי שנה. 

ניסויים מבוקרים אקראיים שהשתמשו בפרוטוקול ספציפי זה הראו תוצאות חיוביות בצמצום תסמיני מאניה בחלוף הזמן.

 

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) והפרעה דו-קוטבית

היות וחלק מהסימפטומים של BPD - הפרעת אישיות גבולית - והסימפטומים של הפרעה ביפולרית חופפים, הגיוני שחלק מההתערבויות הטיפוליות שמתאימות לטיפול בגבוליים, כמו DBT,  עשויות להיות יעילות עבור שתי ההפרעות גם יחד. 

הרציונל של טיפול דיאלקטי התנהגותי הוא ללמוד ולבנות אצל המטופל סט כישורים התנהגותיים, קונגטיביים ורגשיים שמאפשרים לו לזהות וליישם פתרונות תואמים במצבי אמת.

 

DBT מתמקדת בהגברת היעילות בקשרים בין-אישיים ובמסוגלות גבוהה יותר לוויסות רגשי בעיתות משבר רגשי. 

 

ההתערבות בטיפול DBT מורכבת מכמה נדבכים:

 

  • מפגש אישי שבועי עם מטפל DBT

  • שיחות טלפוניות לאימון במצבי משבר.

  • השתתפות של המטפלים עצמם בקבוצת עמיתים שבועית. 

 

המיומנויות ב-DBT מורכבות מארבעה סטים:

  • מיומנויות מיינדפולנס, שנחשבות למיומנויות ליבה בגישת DBT.

  • עבודה על יכולת לוויסות רגשי.

  • התנהגות בין-אישית יעילה המותאמת למצב החברתי וההתייחסותי.

 

כל התערבות כזו מספקת סט נרחב של טיפולים אשר מסייעים למטופלים לרכוש, 'להתמקצע' ולהשתמש ברפרטואר נרחב של כישורים ויכולות שעוזרים לו לנהל את חייו בצורה מאוזנת ובריאה יותר.

טיפול DBT מסייע בשינוי חיובי בתפיסה העצמית של המטופלים, בתחושת הקשר שלהם לקהילה, ובגישה הכללית שלהם לחיים.

קיימים לא מעט מחקרים שאוששו את היעילות של טיפול דיאלקטי התנהגותי עבור מתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית. מחקרים אלו מצאו כי בעקבות התנסות של המטופלים ב-DBT נצפתה ירידה בסימפטומים של דיכאון, ירידה בפחדים וחרדות ממצבים רגשיים שונים, עליה במודעות העצמית והגברת השליטה הרגשית. 

מטופלים שהשתתפו בקבוצת מיומניוות הראו ירידה בביקור בחדרי מיון, כמו גם ירידה באשפוזים פסיכיאטריים בששת החודשים שלאחר הטיפול.

המחקרים מלמדים כי טיפול דיאלקטי התנהגותי אכן מועיל ומשמעותי עבור מטופלים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית ומצביעים על החשיבות והצורך בהתאמות עתידיות של השיטה להפרעה ביפולרית. 

 

 

טיפול IPSRT

אחת השיטות הנחקרות ביותר בשנים האחרונות, להתמודדות ולמניעת הישנות של הפרעה בי-פולרית והפרעות מצב רוח בכלל, היא Interpersonal and Social Rhythm Therapy) IPSRT) שנמצאה יעילה בכמה מחקרים קליניים מבוקרים.

IPSRT מתמקדת בשילוב בין תיקון המקצבים הביולוגיים של המטופל הביפולרי לבין עבודה טיפולית על מערכות יחסים בין-אישיות, בנוסף לבניית שגרת חיים בריאה ו"נכונה", כמו שינויים מובנים בהרגלי שינה ואכילה. נראה שהשילוב בין רכיבי השיטה משפיע יופי על הצלחתה.

"המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית נוטים לחיות את חייהם באופן פחות מאורגן", אומר פרופ' מייקל טייז, פרופ' לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה, "הם נוטים ללכת לישון בזמן לא קבוע, ולעיתים קרובות אוכלים באופן לא סדיר ... הוספת לוח זמנים אחיד לפעילויות הללו עוזרת להם להשתלט על אי-הסדר היומיומי".

 

שלבים של טיפול IPSRT 

  • בשלב הראשון בוחנים המטפל והמטופל את השיבושים בשגרה שתרמו לאפיזודות דו קוטביות ממושכות בעבר.

  • בשלב הביניים יוצרים סדר יום חדש למקצבים החברתיים של המטופל, כמו זמני שינה והתעוררות. סדר היום אינו נבנה שרירותית, אלא מתבסס על ההיכרות שנערכה בשלב הראשון עם מצבי הרוח, דפוסי השינה, הרגלי האכילה והפעילות הגופנית.

  • שלב התחזוקה נועד לעזור למטופל לחזק את המקצבים החברתיים, כך שהמטופל לומד לבטוח ומסוגל להתחייב לדבוק בהם.

  • בשלב הסיום מפחיתים בהדרגה את תדירות מפגשי ה-IPSRT.

 

 

אבחנה מבדלת בין הפרעה ביפולרית להפרעות אחרות

אבחנה מבדלת בין הפרעה ביפולרית להפרעת אישיות גבולית

מחקר מעניין מראה כי יתכן וניתן להבחין בין מאניה דיפרסיה להפרעת אישיות גבולית באמצעות 3 שאלות בלבד.

 

ידוע שהטיפול המיועד להפרעת אישיות גבולית שונה במידה ניכרת מהטיפול בהפרעה דו-קוטבית (מאניה דיפרסיה), אך לא תמיד קל להבחין בין השתיים.

באיזה טיפול כדאי לבחור עם מטופל שמתאר התנהגות אימפולסיבית ולקיחת סיכונים, אפיזודות של נרגנות ועוינות, מערכות יחסים הרסניות , שימוש לרעה בחומרים מסוכנים, ודיכאון עם הפוגות קצרות?

החוקרים זיהו שלושה פריטים מבחינים, אותם הם כינו "הטריאדה הקלינית" - במידה והמטופל ענה על שלושת השאלות הללו בחיוב, ההסתברות גבוהה למדי שהוא סובל מהפרעה ביפולארית, ולא מהפרעת אישיות גבולית.

  • מצב-רוח מרומם: "הרגשת כל-כך טוב, או כל-כך מרומם, עד שאנשים אחרים חשבו שאתה לא עצמך ה'רגיל' או שאתה פעיל מדי עד כדי כך שאתה עלול להסתבך בצרות?"

  • פעולות ממוקדות-מטרה מרובות: "היית הרבה יותר פעיל, או עשית הרבה יותר דברים מהרגיל?"

  • השאלה השלישית מתייחסת למידת התנודתיות של תסמיני מצב-הרוח

 

אבחנה מבדלת בין הפרעה ביפולרית להפרעת קשב וריכוז

אבחנה מבדלת בין ADHD לבין הפרעה ביפולארית עשויה להיות מאתגרת במיוחד, שכן המאפיינים המאניים וההיפו-מאניים של הפרעה בי-פולארית דומיםמלתסמינים של היפראקטיביות ואימפולסיביות הקשורים ל-ADHD.

במטופלים עם ADHD, הסימפטומים הללו נוטים להיות עקביים, אך בקרב בעלי הפרעה בי-פולארית ישנה עלייה וירידה של סימפטומים מאניים שמופסקים בתקופות של דיכאון. אנשים עם הפרעה בי-פולארית נוטים להיות פרודוקטיביים ומוכוונים לעבר מטרה, בעוד שמטופלים עם ADHD יותר מתקשים להשלים משימות. בנוסף, נטיה לשימוש סמים נפוצה יותר בקרב הסובלים מ-ADHD.

אגב, מספר מחקרים תומכים יחד במסקנה לפיה טיפול באמצעות ממריצים (כמו ריטלין או אדרל), למצב בו הפרעה ביפולרית מופיעה יחד עם הפרעות קשב, יעיל למדי. עד כה לא זוהה קשר בין טיפול בסטימולנטים לבין שיעור גבוה של אירועים פסיכיאטריים שליליים בהפרעת דו-קוטבית.

 

 

האם ניתן למנוע מאניה דיפרסיה?

אין שיטה מוסכמת למניעת הפרעה דו קוטבית, זאת מכיוון שהסיבה המדויקת שלה טרם נקבעה.

יחד עם זאת, חשוב במיוחד להכיר את הסימפטומים של ההפרעה ולזהות ביטויים ראשוניים של מאניה או היפומאניה.

שימוש קבוע ומתמשך בתרופות יכול לסייע בהפחתת אפיזודות או מאניה ודיכאון. 

אם מקבלים טיפול בסמוך לסימנים הראשונים של ההפרעה זה יכול לעזור למנוע מההפרעה להחמיר ולהסתבך.

 

מניעה שניונית 

מי שאובחן עם הפרעה ביפולרית יכול ללמוד אסטרטגיות שעשויות למנוע מתסמינים מינוריים להפוך לאפיזודה בעוצמה מלאה של מאניה או דיכאון:

  • קשב לסימני אזהרה – אם מתייחסים לתסמינים בהקדם, אפשר למנוע מהאפיזודה להחמיר. יש אנשים שלומדים לזהות דפוסים של האפיזודות ומה הטריגר להן. אפשר להתקשר לרופא אם מרגישים שנופלים לתוך אפיזודה ולערב בן משפחה או חבר במעקב אחרי סימני האזהרה.

  • להימנע מסמים ואלכוהול – הם יכולים להחמיר את התסמינים ולהגביר את הסבירות להישנות.

  • לקחת את התרופות בדיוק לפי ההוראות – לא להתפתות להפסיק את הטיפול או לשנות את המינון, כי זה יכול לגרום לתסמיני גמילה או להחמרה או הישנות ההפרעה. 

 

גם בנושא אובדנות של המתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית - 

חשוב לזהות תסמינים של מחשבות וכוונות אובדניות, מה שיאפשר סיכוי טוב יותר להתערבות ממוקדת במשבר.  

 

לקריאה נוספת: 

מאניה דיפרסיה אצל ילדים ובני נוער

 

 

מילה על מאניה דיפרסיה בתקופת הקורונה

מאניה דיפרסיה, כפי שקראנו כאן, היא הפרעה שבמהלכה חווים המתמודדים אפיזודות דיכאוניות לצד אפיזודות מאניות, המאופיינות בשמחה קיצונית, עצבנות, היעדר צורך בשינה ואנרגיה ופעילות מוגברות. מגפת הקורונה עלולה להחמיר את הדיכאון הדו-קוטבי, אך לחץ משמעותי יכול גם להגביר את התסמינים המאניים. זאת ועוד, אם דו-קוטביים משנים את שגרתם משמעותית עקב המגפה, ובעיקר אם הם ישנים פחות, הם נמצאים בסיכון לאפיזודה מאנית. 

לפי קבוצת מומחים לטיפול בהפרעה דו-קוטבית, אובדן הרוטינה עלול להוות טריגר לאפיזודות מאניות, היפומאניות או דיכאוניות עבור מתמודדים עם ההפרעה. ייתכן שתסמינים כמו קניות מופרזות, ינדדו לקניות אונליין ואילו תסמינים אחרים, כמו  אימפולסיביות ביחסים, ייפחתו.

 

איך כדאי להתמודד?

שגרה, שגרה ועוד פעם שגרה ובעיקר הקפדה על שגרת שינה, יחד עם הימנעות יזומה מהתנהגויות שיכולות להפריע לישון, כמו צריכה של עדכוני חדשות בטלפון הניד.

עוד מומלץ להימנע משימוש בחומרים, כמו אלכוהול וקנאביס, בניסיון לסייע בשינה או לנהל לחץ, מכיוון שהם כשלעצמם עלולים להוביל למאניה אצל מתמודדים הלוקים ההפרעה.

 

 

אם אתם מתמודדים עם מאניה דיפרסיה,

או כבני משפחה של מתמודדים ומתמודדות,

אנו מזמינים אתכם

ליצור עמנו קשר לשיחת הכוונה

למטפל / פסיכולוג מומלץ בתל אביב

לטיפול פסיכולוגי באינטרנט

או למטפלם העמיתים שלנו בכל הארץ.

 

עלות מפגש:

320-380 ש״ח - 

  

072-3940004

 

תודה על הקריאה! 

 

צוות המטפלים של מכון טמיר

 

 

כתיבה:   

אביגיל וינר, פסיכולוגית בהתמחות קלינית

גיא רומח, פסיכולוג בהתמחות קלינית

 

עריכה:  

ד״ר רון ישי, פסיכולוג קליני מומחה, מכון טמיר

  

 

 

האם היסטוריה של הפרעה ביפולרית משפיעה על הצו הראשון? < 

 

  

מקורות:

   

Amdisen A (1988). Clinical features and management of lithium poisoning. Med Toxicol Adverse Drug Exp. 1988 Jan-Dec;3(1):18-32  

 

Benedetti, F. (2018). Rate of switch from bipolar depression into mania after morning light therapy: A historical review. Psychiatry Research ,Volume 261 , 351 - 356 Qiong Wu, Christina Dalman, Håkan Karlsson, Glyn Lewis, David P J Osborn

 

Dickerson F et al. Adjunctive probiotic microorganisms to prevent rehospitalization in patients with acute mania: A randomized controlled trial. Bipolar Disord 2018 Apr 25

 

Edvardsen J, Torgersen S, Røysamb E, Lygren S, Skre I, Onstad S, Oien PA. Heritability of bipolar spectrum disorders. Unity or heterogeneity? J Affect Disord. 2008 Mar;106(3):229-40.

 

Goldstein TR, Axelson DA, Birmaher B, Brent DA. Dialectical behavior therapy for adolescents with bipolar disorder: a 1-year open trial. J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2007;46:820–830

 

Hlastala, S. A., Kotler, J. S., McClellan, J. M., & McCauley, E. A. (2010). Interpersonal and Social Rhythm Therapy for Adolescents with Bipolar Disorder: Treatment Development and Results from an Open Trial. Depression and Anxiety, 27(5), 457–464

 

Miklowitz, D. J., & Johnson, S. L. (2006). The psychopathology and treatment of bipolar disorder. Annual review of clinical psychology, 2, 199–235

 

The Bipolar Disorder Survival Guide: Third Edition: What You and Your Family Need to Know. David J. Miklowitz, 2018. Guilford press

 

Perugi, G., Medda, P., Toni, C., Mariani, M. G., Socci, C., & Mauri, M. (2017). The Role of Electroconvulsive Therapy (ECT) in Bipolar Disorder: Effectiveness in 522 Patients with Bipolar Depression, Mixed-state, Mania and Catatonic Features. Current Neuropharmacology, 15(3), 359–371

Phelps J (2016). "A powerful non-pharmacologic treatment for mania - virtually". Bipolar Disord (Commentary). 18 (4): 379–82

Renee Gardner, Joseph F Hayes; Childhood and Parental Asthma, Future Risk of Bipolar Disorder and Schizophrenia Spectrum Disorders: A Population-Based Cohort Study, Schizophrenia Bulletin, sby023

 

Vöhringer PA, Barroilhet SA, Alvear K, Medina S, Espinosa C, Alexandrovich K, Riumallo P, Leiva F, Hurtado ME, Cabrera J, Sullivan M, Holtzman N, Ghaemi SN. The International Mood Network (IMN) Nosology Project: differentiating borderline personality from bipolar illness

 

Young, R.C. (2017). GERI-BD: A Randomized Double-Blind Controlled Trial of Lithium and Divalproex in the Treatment of Mania in Older Patients With Bipolar Disorder. Am J Psychiatry. 2017 Nov 1;174(11):1086-1093

  

Zimmerman, M., & Morgan, T. A. (2013). The relationship between borderline personality disorder and bipolar disorder. Dialogues in clinical neuroscience, 15(2), 155–169

  

http://psycheducation.org/treatment/mood-stabilizers/

 

https://psychnews.psychiatryonline.org/doi/full/10.1176/appi.pn.2016.7b8

 

https://en.wikipedia.org/wiki/Bipolar_disorder 

  

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021