הגל השלישי בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - הגל החדש ב-CBT

דרג פריט זה
(35 הצבעות)
הגל השלישי בטיפול CBT הגל השלישי בטיפול CBT

הגל השלישי של CBT

על פסיכולוגיית הגל החדש,

ממצאים מחקריים

ועל ההיסטוריה ההתפתחותית

של טיפול קוגניטיבי התנהגותי

שיטת ה- CBT, אותה מכנים כיום הגל הראשון של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, החלה את דרכה בתחילת שנות החמישים של המאה הקודמת. הצורך בה עלה לאור סימני השאלה שהתעוררו בקרב קלינאים וחוקרים, לגבי מידת היעילות של שיטות פסיכודינמיות: התיאוריה הפסיכואנליטית אכן עמוקה ועשירה מאין כמוה, אך נראה שבמבחן התוצאה נדרשו פתרונות קליניים אחרים.

הגל הראשון ב-Cbt

הגל הראשון התבסס בעיקר על הגישה הביהביוריסטית בפסיכולוגיה, על בסיס עקרונותיו של הטיפול התנהגותי (BT), שכונה בזמנו פסיכולוגיית גרוי-תגובה (S-R Psychology).   

ד"ר ארנולד לזרוס, מי שניסח לראשונה את המונח "טיפול התנהגותי" ו- "מטפל התנהגותי" , נהג לומר למטופליו "לעשות דברים בצורה שונה ולעשות שינוי בדברים".

מקורותיו של הטיפול ההתנהגותי הרדיקלי בפיתוח שיטות למידה על בסיס ניסויים התנהגותיים בבעלי חיים (פאבלוב, סקינר, ת'ורנדיי'ק ואחרים). ההתייחסות ל"נפש" הייתה כאל "קופסא שחורה", לא כי הגישה האמינה שאין שם כלום, אלא כי זה נראה פחות רלוונטי לשינויים התנהגותיים.  התנועה ההתנהגותית התנגדה לריבוי ולחולשה האמפירית של תיאוריות קליניות והתמקדה בשינוי ישיר של התנהגויות רלוונטיות.

בבקשה, טען הפסיכולוג ההתנהגותי מאורר ב-1938: אם אנחנו רוצים לטפל בילד הסובל מהרטבת לילה (אנורזיס), מוטב  עבורו ועבור הוריו, שנעבוד עם עקרונות של חיזוקים, התניות נגדיות והכחדות ולא עם ניתוח חלומות ופתרון קונפליקטים עלומים. זה, אגב, הטיפול בו משתמשים עד ימינו כדי להפסיק הרטבה. 

וזה עובד גם מהכיוון השני: אם אנחנו רוצים להגביר את תדירותה של התנהגות מסוימת, חיזוק חיובי הוא הדרך היעילה ביותר.

third wave cbt

הגל השני ב-CBT

עם הזמן, החל הטיפול ההתנהגותי לנוע לכיוון של עבודה עם תהליכי חשיבה והיבטים קוגניטיבייים, שחסרו בטיפול בבעיות נפשיות מורכבות יותר. בשנות השישים בוצעו מספר מחקרים אמפיריים שהעידו על השפעתן של מחשבות  (קוגניציות) על התנהגויות ורגשות, מה שהעלה את חשיבותה של החשיבה המודעת בתהליכי שינוי בפסיכותרפיה.

תנועה תיאורטית זו לעבר הקוגינציה, כונתה "המהפכה הקוגניטיבית" ומבחינה היסטורית נקראה "הגל השני של CBT" - שהתקדם לקראת אינטגרציה בין עקרונות קוגניטיביים, תיאוריות למידה חברתית וטיפול התנהגותי.

 

הפסיכולוגים של הגל השני

מי שהוביל את המהפכה של הגל השני היה אהרון בק, פסיכיאטר מאוניברסיטת פנסילבניה, שהחל לשלב היבטים קוגניטיביים בעבודה הטיפולית ההתנהגותית. עם למעלה מ-500 מאמרים אקדמיים וכמעט 20 ספרים פרי עטו, בק עודו ממשיך לפתח שיטות חדשות, להשתתף בכנסים של עמותת ה-CBT הבינלאומית ולחקור כיוונים פורצי דרך.  

המודל הסכמטי המקורי של אהרון בק, על הפרעות חרדה והפרעות מצב רוח הורחב בהמשך על ידי בק ופרימן (1990) לחקירת הטיפול בהפרעות אישיות המאופיינות בתוכן סכמטי ספציפי ובסגנונות התמודדות ספציפיים. בשפה של הדור השלישי בטיפולי CBT, המעבר הזה מאוד דומה לרעיון הסכמות בגישת הסכמה תרפיה שפיתח ג'פרי יאנג.

מקום הכבוד של אהרון בק בהבניית הטיפול הקוגניטיבי אינו שולל את תרומתם של מודלים התנהגותיים וקוגניטיביים פרי עבודתם של חוקרים וקלינאים נוספים שראוי להזכיר את שמם:

בתחום ההתנהגותי תוזכר עדנה פואה, אלברט בנדורה, אדמונד ג'יקובסון ועוד.

בתחום הקוגניטיבי והקוגניטיבי התנהגותי ראוי להזכיר את עבודותיהם של אלברט אליס, דיויד בארלו (Barlow), מרשה לינהאן (DBT), ג'פרי יאנג (schema therapy), דונלד מיקנבאום ואחרים. 

CBT Cognitive Behavioral Therapy

הגל השלישי

פסיכולוגיית הגל החדש, או הגל השלישי של CBT, מייצגת שינוי בתוך התחום של הפסיכולוגיה ההתנהגותית, או הביהביוריסטית, זאת בעיקר עקב עלייתן של גישות המבוססות מיינדפולנס וקבלה (קבלה במובן של acceptance ולא במובנה הדתי-יהודי).

גישות טיפול חדשניות אלו מתייחסות אל הצד הריגשי והחוויתי באופן מורחב ושמות דגש על עיבוד ריגשי באופן שלא היה מקובל בגישת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי הקלאסי.

טיפולי "הגל החדש" או "הגל השלישי", כוללים את ה- ACT, DBT ,MBCT וטיפול מבוסס חמלה (CFT).

בניגוד לגל השני, הפוקוס בגל השלישי אינו שינוי מחשבות ספציפיות אלא על הליך לימוד שעובר המטופל, בו הוא מאמץ ראייה רחבה לגבי הקוגניציות שלו. הוא לומד לראות במחשבות האוטומטיות אירוע חשיבתי סובייקטיבי וזמני שאינה מציאות אובייקטיבית וקבועה שמצביעה על אישיות פגומה.  

הקונספט הבסיסי הוא של הרחקה- רעיון מרכזי בטיפול CBT. ע"פ בק, הרחקה פירושה להיות בעל אפשרות לבחון את המחשבות באופן אובייקטיבי ולדעת להבחין בין המחשבות שלנו לבין המציאות. אם אנחנו חושבים ומרגישים משהו אין זה מצביע בהכרח על היות הדבר אמיתי במציאות. למעשה, זהו שלב קריטי לפני שהמטופל יכול לבחון הסברים אלטרנטיביים לחוויות אותן הוא חווה.  שינוי זה הוא המוקד בהתערבויות המבוססות מיינדפולנס, בניגוד לשינוי ספציפי בסוג מסוים של מחשבות לא אדפטיביות.

DBT

 

ב-20 השנים האחרונות מתחולל השינוי המשמעותי ביותר שהתרחש ב- CBT - טיפולים חדשים בתחום מדגישים נושאים שבעבר לא נחשבו לחלק ממנו:

העמקה רגשית, הקשר הטיפולי, רוחניות, ערכים, קבלה (Acceptance) וכמובן- מיינדפולנס ומדיטציה.

נושאים אלו מביאים עמם לא רק דגשים תאורטיים חדשים אלא גם טכניקות חדשות.. תנועה זו הפכה לכה רחבה ונחקרת עד שקיבלה שם משלה: הגל השלישי של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית-התנהגותית, מונח אותו טבע סטיבן הייז, מייסדה של שיטת ACT, שתיסקר בהמשך.

הגל השלישי סחף אחריו חוקרים רבים מהתחום והביא לפיתוחם של טיפולים חדשים ומעניינים ביותר. יחד עם זאת, השינוי מעלה קשיים חדשים הנוגעים להגדרה ותיחום.

נראה כי בשלב זה ההפרדות המסורתיות בין ה-CBT לתיאוריות אחרות, וכן ההגדרות בתוך ה- CBT עצמו כבר לא יכולות לתת מענה מספק למורכבות התיאורטית שנוצרה.

מסובך...

third generation cbt

השילוב של מסורות עתיקות מן המזרח אל תוך ה-CBT אינו מהלך טריוויאלי כלל וכלל. מסורות אלו מכילות מושגים בעלי קונוטציות מיסטיות ודתיות אותן לא פשוט לנתק על מנת להתאימן אל תוך דרישותיה האמפיריות של הפסיכולוגיה מבוססת הראיות.

Hayes טוען כי זוהי המשימה העומדת בפני הגל השלישי:

"אנו, כשדה מחקרי, צריכים להיות חופשים לפרש, לנתח ולבצע עליהן (המסורות) טרנספורמציות מבלי להיות מוגבלים על ידי עברן הדתי והעל-טבעי".

ניתן כמובן להטיל ספק באמירה זו, ואכן Hayes מעלה את השאלה, ספק אם במצוקה או בבדיחות הדעת, האם כעת, כשקבלה ומחוייבות (ACT) ומיינדפולנס נבדקו והוכחו כיעילות, ונעשה בהם שימוש בפסיכותרפיה, עלינו להפנות את המטופלים למקדש או לאשראם הקרוב לביתם במקום לקליניקות?

כיום ישנם פרוטוקולים רבים המשלבים בתוכם מיינדפולנס, כאשר הבולטים ביותר, נוסף על ה-MBCT,  הם MBSR, DBT, ו-ACT.

 

מיינדפולנס

אדם הלומד לתרגל Mindfulness מודרך לשבת בתנוחה זקופה, על הרצפה ברגליים משולבות או על כיסא, ולמקד את הקשב שלו על אלמנט מסוים בחוויה כגון התחושות הסומטיות של הנשימה שלו. בכל פעם בה הקשב נודד, באופן בלתי נמנע, למחשבות או רגשות אשר עולים בו, על המתרגל להתרשם מהם ואז לשחרר אותם ממיקוד הקשב ולהחזיר אותו לנשימה. חשוב מאוד לא להפעיל שיפוטיות כלפי התכנים שעולים ולא לנסות לדחוק אותם בכוח אל מוחוץ למודעות אלא לקבל אותם בפשטות, כפי שהם, ללא אלבורציה נוספת.

mindfullness cbt

 טיפול מבוסס מיינדפולנס (קשיבות), שם דגש על השגת מצב מנטלי מבוסס הווה-הכרה באופן לא שיפוטי. מטרה ראשית בהתערבות מסוג זה היא לשפר את איכות החוויה הריגשית תוך כדי הבחנה קוגניטיבית, על איך מחשבות אוטומטיות וסט ההתנהגויות הרגיל שלנו משפיעים עלינו וגורמים לנו לחוש לחץ ואי נוחות. המטופל במיינדפולנס מעודד להכיר ולקבל את המחשבות והרגשות ולהתבונן עליהם בהכרה מלאה, כאן-עכשיו, ללא שיפוטיות. כל תשומת הלב מוכוונת אל אותן התחושות והמחשבות שמלוות אותנו באופן אוטומטי במהלך השגרה שלנו. תרגול כזה מאפשר למטופל להגיע לכמה הישגים חשובים:

  • ליצור ריחוק מהמחשבות ומהתחושות שנתפסות כמציאות עבורו.
  • להפחית את מידת השיפוט שאינה מאפשרת שינוי.
  • לחזק נקודת מבט רפלקטיבית כלפי העצמי- לחשוב על אופן החשיבה עצמה.
  • קידום של שינוי עמוק באופני חשיבה מקובעים של המטופל.

התערבויות מבוססות מיינדפולנס מכוונות לאתגר דפוסי התנהגות מניעתיים ומתחמקים,  אשר מסייעים בשימור הבעיה ואף תורמים להחרפת התסמינים הרגשיים. היכולת של המטופל להגיב באופן רפלקטיבי במקום באופן אוטומטי היא משמעותית לטיפול בבעיה. מדיטציית מיינדפולנס, MBCT, תורמת גם לשיכוך סימנים גופניים של לחץ באמצעות ויסות מחדש של המערכת הפרה-סימפטטית.

התערבויות מבוססות מיינדפולנס נבדקו במחקר רוחב שכלל 39 מחקרים עם סה"כ של 1140 נבדקים. התוצאות הראו אפקט מובהק מתון לגבי היעילות של טיפול המיינדפולנס בהפחתת תסמיני חרדה ודיכאון בנבדקים קליניים. תוצאות אלו שונות משמעותית מנבדקים שקיבלו אך ורק פלאסבו (טיפול דמה ללא אפקט) כטיפול בחרדה. תוצאות אלו מדגימות כי התערבות המיינדפולנס מאפשרת הפחתה והתמודדות עם תסמיני חרדה ודיכאון בקשת רחבה של מטופלים עם רמות חרדה ודיכאון שונות.  

mindfullness third wave

למרות שקיים שוני בדגש בין פסיכולוגיית הגל החדש ובין ה-CBT הקלאסי, נראה שרב המשותף על השונה. מרשה לינהן ואדריאן וולס, אשר עמלו על פיתוח DBT   ו-MBCT (בהתאמה), טוענים כי למעשה סוגי הטיפול הללו אינם עצמאיים או נפרדים מהתיאוריה הקוגניטיבית הקלאסית ונבדלים ממנה רק באופני המימוש שלהם ובדגשים שונים. שניהם למעשה רואים בתאורייות הטיפוליות שלהם הרחבה לטיפול הקוגניטיבי ולא החלפה שלו.

 

שתי שיטות פסיכותרפיה מרכזיות מהגל השלישי של CBT, אימצו אל חיקן את המיינדפולנס, כחלק מרכזי בעבודה הטיפולית: טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטיפול בקבלה ומחויבות (ACT).

 

בואו נקרא עליהן:

 

ACT - טיפול בקבלה ומחויבות

טיפול בקבלה ובמחויבות (ACT) היא גישת טיפול מוכוונת פעולה, שמקורה בטיפול ההתנהגותי המסורתי והטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי. מטופלים בגישת ACT לומדים ׳כיצד להימנע מהימנעות׳, איך להפסיק להיאחז בהכחשה ולקבל רגשות קשים, מתוך ההכרה בכך שהתנגדות אליהם רק מגבירה ומעצימה קשיים נפשיים קיימים.

act therapy

שיטת ה-ACT מבוססת על הנחות מוצא שונות, במידה רבה, מהתפיסה הקוגניטיבית הקלאסית.

באופן כללי ניתן לומר ש-CBT אינו שיטה יחידה אלא מבוסס על מנעד רחב של שיטות טיפול והתערבויות. היסוד המשותף לרוב ההתערבויות הללו הוא ההנחה כי למטופל ישנן קוגניציות, או מחשבות לא סתגלניות.

אם נבחן את המחשבות הללו ונשנה אותן, הן בהכרח יובילו להטבה בהרגשת המטופל, וגם יפחיתו במקביל את ההתנהגות הבעייתית הקשורה לבעיה.

רוב גישות הגל החדש מקבלות הנחה זו ואף מתבססות עליה, ולכן לעיתים נדמה כי החלוקה בין לגל חדש וישן היא מיותרת.

 

DBT

DBT , טיפול דיאלקטי-התנהגותי, בדומה לטיפול בקבלה ומחויבות, מבוסס על ההנחה הדיאלקטית שמאזנת בין שינוי לבין קבלה, שני כוחות חיוניים בתהליך השיפור של המטופל בוויסות הרגשי ובחווית העצמי.

מטופלים בגישת DBT לומדים כיצד לשנות ולאתגר את מערך ההתנהגויות והתגובות כלפי גירויים רגשיים מעוררים, פנימיים ו/או חיצוניים. ראשית השינוי בקבלת הכאב הנפשי, קבלה שתכליתה למנוע סבל שמתלווה להכחשת הכאב או חוסר מודעות אליו.

המטרה האולטימטיבית בטיפול דיאלקטי-התנהגותי היא לפתח ראיית עולם דיאלקטית: קבלה עמוקה של היבטים שאינם ניתנים לשינוי, פיתוח ראייה שונה כלפי כאב וסבל, לצד זיהוי תחומים ששינוי אפשרי בהם וגיוס מיומנויות התנהגותיות לקראת שינוי.

טיפול דיאלקטי התנהגותי, DBT, מתייחס למיומנויות מיינדפולנס כמיומנויות ליבה, נדבך עליו נבנה הטיפול כולו.

תרגילי מיינדפולנס ב-DBT מתמקדים בפיתוח מיומנויות "מה",  המאפשרות למטופל להתבונן, לתאר ולהשתתף, ויכולות "איך", המאפשרות למטופל לעבור לעמדה לא שיפוטית.

בנוסף לתירגולי קשיבות, DBT כוללת מנעד רחב של בחינת קוגניציות, רגשות והתנהגויות של המטופל, שדומה בטבעו להתערבות בתהליך של ״טיפול CBT  רגיל".

טיפול דיביטי מורכב מ-3 מודולות נוספות, פרט למודולת הקשיבות (מיינדפולנס): עמידות במצוקה, ויסות רגשי ויעילות בין-אישית.

טיפול התנהגותי ובודהיזם נתפסים כשתי גישות שונות לחלוטין להבנה ולשינוי של התנהגות:

טיפול התנהגותי מסורתי התמקד בהתנהגות הגלויה ובמשתנים נוספים הניתנים לצפייה והתבסס על שיטות מערביות לרכישת ידע.

לעומת זאת, הבודהיזם ודתות נוספות התמקדו בתופעות רוחניות ונפשיות והציעו דרך התנסותית וחווייתית להבנה ולשינוי של התנהגות.

עם הזמן, מטפלים התנהגותיים-קוגניטיביים החלו להביע עניין בתרומות הפוטנציאליות של המסורות הרוחניות, במיוחד של הבודהיזם, וכך, הטיפול הדיאלקטי-התנהגותי (DBT) שפותח עבור אנשים עם הפרעת אישיות גבולית, מצליח לשלב בין עקרונות קוגניטיביים התנהגותיים לבין עקרונות זן בודהיסטיים ומיינדפולנס ולהציע כיום מזור נפשי להפרעות רבות על ספקטרום הוויסות הרגשי. 

 

 

סכמה תרפיה
פרופ׳ ג'פרי יאנג החל לפתח בשנות ה-80 את גישת פסיכותרפיה אינטגרטיבית מהגל השלישי, שנקראת טיפול מבוסס סכמה, או סכמה תרפיה

סכמה תרפיה משלבת גישות טיפול מגוונות. בשיטה של יאנג אין ציפיה לשיתוף פעולה מהיר של המטופל, והתהליך אורך מספר רב יותר מפגשים בהשוואה לגישות מקבילות מהגל החדש. בנוסף, סכמה תרפיה רואה את מקור הבעיות הנפשית בשנות הילדות ולכן דרך העבודה היא בקשר בין העבר לבין ההווה (בניגוד ל-CBT המסורתי, שנותן את מירב הדגש על ההווה).

במבחן המחקר הקליני, סכמה-תרפיה נמצאה יעילה פי 2 עבור מטופלים הסובלים מהפרעת אישיות. היא גם עולה פחות כסף ובדרך כלל המטופלים אינם נוטים לנשור ממנה. 

על פי יאנג, לכל ילד יש צרכים רגשיים-בסיסיים, כמו אהבה, אוכל, שייכות והגנה.. כאשר לא ניתן מענה מספק לצרכים הבסיסיים, סכמות מלדפטיביות (לא מסתגלות) מתחילות להתפתח, ולאורך השנים הן מובילות לדפוסים לא בריאים. מעבר לכך, הסכמות שהתפתחו מפריעות לילד ולמבוגר לקבל מענה לצרכים הבסיסיים שלו: 

  • נטישה או חוסר יציבות- באופן מודע ולא מודע אדם יכול לסחוב איתו משפט כמו: "כל אחד יעזוב אותי בסוף".

  • חוסר אמון-האדם מרגיש ש"אי אפשר לסמוך על אף אחד״

  • הזנחה רגשית - לא חייבת להתבטא במילים, אנשים יכולים לשדר את המשפט "אף פעם לא אקבל את האהבה שאני צריך"

  • פגימות ובושה-  יאפיינו משפטים כמו: "אני לא שווה כלום". יש אנשים שבאמת מאמינים בכך, הם מדברים על זה ומתקפים את האמת הפנימית כלפי חוץ.

  • זרות או בדידות -חוויה כרונית של חוסר מותאמות לחברה.

  • חוסר מסוגלות - "אני לא יכול לבד, אני תמיד צריך עזרה"

  • פגיעות לחולי - תחושה שבכל רגע עלול להתרחש אסון -  "אני פגיע"

  • סכמה תרבותית - מחשבות והתנהגויות תלויות בחברה שאנו חיים בה.

מודים בסגמה תרפיה MODES

יאנג טוען שבכל רגע אנחנו נמצאים באיזה שהוא MODE - סכמות שמופעלות באותו רגע וצורת ההתנהגות בכל רגע.

ניתן להגדיר את המוד כמשקפיים דרכם האדם מפרש את מה שקורה לו ואיך צריך להתנהג כתוצאה מכך. 

המצבים הללו מופעלים ע"י הסביבה. כל אחד רגיש לטריגרים ספציפיים ("כפתורים רגשיים").

טריגרים אלה מובילים את האדם למצבים, שבהם האדם יכול לעבור מרוגע לעצבנות, עצבות והתנהגות ילדותית.

מצבי הרוח האלה גורמים לאדם להגיב יותר מדי או פחות מדי.

לדוגמא: כאשר מישהו "חותך" אותך בכביש, יהיו כאלה שיגיבו בצורה קיצונית מידי, יקללו, יצעקו ועוד. מנגד, יהיו כאלה שיגיבו באדישות ולא ייחסו לכך חשיבות.

יאנג מונה 10 סוגים שונים של מצבי רוח, שמחולקים ל-4 קטגוריות:

מצבי רוח של הילד:
הילד הפגיע- בעייתי בארץ. קשה לאנשים להיות פגיעים, אנשים משחקים אותה חזקים. זה נובע מהמצב בארץ שמצריך מהם להתנהג ככה (מלחמות, צבא).
הילד הכועס-עוזר לשחרר את הכעס במקום בטוח
הילד האימפולסיבי
הילד המרוצה

דרכי התמודדות לא יעילות:
הילד הנכנע והמרצה אך בצורה קיצונית מידי.

מצבי הרוח של ההורה:
ההורה המעניש
ההורה הביקורתי(דורש מידי)

ההורה הבריא- בטיפול מנסה המטפל להעניק למבוגר תחושה של המבוגר הבריא אל מול הילד הפגיע. (בדרך כלל בהורות של הילד השלישי). התנהגות זו תוביל את הילד לעבור מהשלב של הילד הפגיע לילד המרוצה.

 

בהפרעת אישיות גבולית, בדרך כלל פוגשים דפוס של הילד הפגיע, הילד הכועס, ההורה המעניש, השומר המנותק והמבוגר הבריא- יש שילוב בין כל הדפוסים.

המטפל מנסה להתמקם בתפקיד של המבוגר הבריא.

 

דרכי התמודדות

כשמישהו מפתח סכמה של התמודדות מלדפטיבית, הוא עושה את זה בניסיון להתמודד ולשרוד. אלו הם ניסיונות נורמטיביים לחלוטין להסתגל לסביבה מזיקה.

הבעיה היא שהאדם ממשיך בדפוס זה גם לאחר מכן.

אנשים מתמודדים בצורות שונות:


וויתור או כניעה- האדם מקבל את הסכמה הזאת כאמת. האדם נכנע ובוחר בדרך פעולה זו שוב ושוב. האדם מאמין שזה נורמלי ומגיע לו התנהגות כזו. לדוגמה: אישה שמאמינה שמגיע לה שהגבר שלה יכה אותה. המשימה בטיפול היא לגרום למטופל להאמין שמגיע לו יותר.

הימנעות- האדם רוצה להימנע מהסכמה. הוא יתנתק מהסכמה, מהרגשות, מהעולם הפנימי שלו. יבחר בדרכים של : שינה, אלכוהול וסמים. המשימה בטיפול היא לשים את הכאב על השולחן.

פיצוי- אם הוא הרגיש כילד שהוא לא שווה, כמבוגר הוא ינסה לעשות ההפך. יאופיין בדרך כלל במרדנות, השתלטות. המשימה בטיפול לגרום למטופל להיות פגיע, לגרום לו להבין שהוא לא מושלם.


מטרות הטיפול


לחזק את המבוגר הבריא

לנטרל את ההתמודדות הבעייתית

להיות בקשר עם הצרכים הבסיסיים

דרך הטיפול למצוא מענה לצרכים

לשבור את הדפוסים

ליצור גבולות, אוטונומיה, חום, הזנה, משחקיות

 

שלבי הטיפול

הכרה בסכמות

חשיבה- למה זה לא טוב??

להרגיש וליצור דמיון מודרך עם ההתנהגות

לשנות התנהגות

לסלוח לאנשים שגרמו לאדם לפתח את הסכמות

המטפל בסכמה תרפיה נעזר במגוון טכניקות, בהן ׳עימות אמפתי׳ - טכניקה שמשלבת בין רוך לקשיחות.


לצד הטיפול קיים גם שאלון אבחוני, דרכו ניתן לזהות את הסכמות ודפוסי ההתנהגות של המטופל. 

 

אקטיבציה התנהגותית

אקטיבציה התנהגותית היא שיטת טיפול נוספת מגל השלישי. היא נועדה לטיפול בדיכאון והוכחה יעילה גם בהפרעות נפשיות אחרות. 

אקטיבציה התנהגותית עוזרת לשבור את מעגל השליליות של הדיכאון.  חיים מלאי לחצים נפשיים, או אירועים טראומטיים מן העבר, יכולים להוביל לרגשות שליליים שגורמים לתפקוד חלקי בכל היבטי החיים, הימנעות חברתית והתבודדות. רגשות אלו עלולים לייצר מעגל שלילי שיוצר בתורו אירועי חיים שליליים מצטברים.  

המטרה באקטיבציה התנהגותית היא להביא את המטופל למגע עם מקורות עזרה זמינים ומגוונים, שמציעים חיזוקים חיוביים עבור התנהגות מקבלת מטרות.  

מחקרים קליניים מלמדים כי אקטיבציה התנהגותית יכולה לעמוד בפני עצמה, כטכניקה עצמאית בעלת יעילות דומה ואף גבוהה יותר בהשוואה לטיפול קוגניטיבי.

אקטיבציה התנהגותית כוללת שימוש בכלים מוכרים, כמו פסיכואדוקציה, ניטור פעילויות, תזמון של פעילויות נוגדות דיכאון ופתרון בעיות.

 

 

טיפול פונקציונלי-אנליטי

טיפול פונקציונלי-אנליטי (FAP - Functional analytic psychotherapy) הוא שיטת פסיכותרפיה ממשפחת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מהגל השלישי שהתפתחה באוניברסיטת וושינגטון, במקביל ל-DBT, על ברכי עקרונות הביהביוריזם הרדיקלי.

FAP פותחה בשנות ה-80 על ידי הפסיכולוגים קולנברג וטסאי.

זהו טיפול ששם דגש על בעיות במערכות יחסים ויצירת קשרים בין אישיים טובים, על כן הוא עוסק במיוחד בהתנהגות של המטופל בתוך מערכת היחסים הטיפולית, כלומר, בינו לבין המטפל. דגש זה מחבר באופן מעניין בין טיפול התנהגותי קצר מועד לטיפול התייחסותי.

טיפול ה-FAP נועד עבור אנשים המתמודדים עם קשיים הקשורים באופן מובהק למערכות היחסים בחייהם. המטופלים עשויים לסבול מסיטואציות בהן הם נמצאים בחברת אנשים, או לחילופין לסבול מבדידות, אך בכל אחד מהמקרים הם מתמודדים עם כאב נפשי אשר נגרם בשל היעדר היכולת שלהם ליצור קשרים משמעותיים. מתוך כך, הטיפול הפונקציונלי-אנליטי שם דגש על מערכת היחסים הטיפולית כאמצעי לשינוי מקסימלי אצל המטופל, ובייחוד על התגובות המידיות של המטפל להתנהגות הרצויה של המטופל.

צפו בסרטון הבא, שמדגים ACT בפעולה:

סיכמו: יעל טל, לאה מרקו, עמרי לויתן, שיר מור וצוות מכון טמיר תל אביב

 

 

מקורות:

ACT Questions and Answers. A Practitioner's Guide to 150 Common Sticking Points in Acceptance and Commitment Therapy. By: Russ Harris , 2018. New Harbinger Publications.
 

Hayes, S. C. (2002). Acceptance, mindfulness and science. Clinical Psychology: Science and Practice, 9, 101-106.

Hayes, S. C., & Hofmann, S. G. (2017). The third wave of cognitive behavioral therapy and the rise of process‐based care. World Psychiatry, 16(3), 245–246. http://doi.org/10.1002/wps.20442

Hayes, S. C. (2004). Acceptance and commitment therapy, relational frame theory, and the third wave of behavior therapy. Behavior Therapy, 35, 639–665.

Hayes, S. C., Follette, V. M., & Linham, M. M. (Eds.). (2004). Mindfulness and acceptance: Expanding the cognitive-behavioral tradition. New York: Guilford Press.

Hofmann, S. G., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2010). The Empirical Status of the “New Wave” of CBT. The Psychiatric Clinics of North America, 33(3), 701–710. http://doi.org/10.1016/j.psc.2010.04.006

Mowrer OH, Mowrer WM. Enuresis- a method for its study and treatment. Am J Orthopsychiatry. 1938;8:436–459.

Robins, C. J. (2002). Zen principles and mindfulness practice in dialectical behavior therapy. Cognitive and Behavioral Practice, 9(1), 50-57.

http://www.billohanlon.com/freestuff/presentation/files/three-waves-of-psychotherapy.pdf

https://www.klearminds.com/blog/history-cognitive-behavioural-therapy-cbt/

https://en.wikipedia.org/wiki/Functional_analytic_psychotherapy

https://en.wikipedia.org/wiki/Cognitive_revolution

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il