הָלוּצִינַצְיָה (Hallucination) |הגדרה, סוגים ודרכי טיפול בהלוצינציות

דרג פריט זה
(3 הצבעות)
Hallucination Hallucination Pixabay

הלוצינציות

 

כתיבה:

איתן טמיר, ראש המכון, מ״א

 

דמיינו את עצמכם לרגע רואים דברים שאינם קיימים.

חשבו על חוויה בה אתם שומעים קולות פרי דימיונכם.

בעיניי, הזיות הן תופעה תפיסתית מפחידה ביותר ומעוררת הרגשת חוסר אונים עצום. מנקודת ראות זו אמפתית זו נתחיל את המאמר, שמתמקד בהלוצינציות בפסיכופתולוגיה, וספציפית, בהתמודדות עם פסיכוזה

 

מה ההגדרה של הָלוּצִינַצְיָה (Hallucination)?

 מקור המילה ״הלוצינציה״ בלטינית, ופירושה שוטטות מנטלית״. 

הלוצינציה מוגדרות כ״תפיסה של אובייקטים או אירועים שאינם קיימים״ או כ״חוויות חושיות שאינן נגרמות מגירוי של איברי החישה הרלוונטיים״. 

במילים אחרות, הלוצינציות הן תפיסה של גרויים שאינם קיימים, באמצעות אחד או יותר מהחושים שלנו: שמיעה, ראייה, תחושה, הרחה ואפילו טעימה של גירויים שאינם אמיתיים. 

שמיעת קולות ורעשים שאין להם מקור פיזי היא הסוג הנפוץ ביותר של הלוצינציות.  

 

 

מהם 5 הסוגים של הלוצינציות?

קיימים 5 סוגים של הלוצינציות: 

  • שמיעתיות – הסוג הנפוץ ביותר. 

  • ויזואליות – הסוג השני בשכיחותו. ראיית אנשים, צבעים צורות או חפצים שאינם קיימים. 

  • מישושיות – תחושות שווא של מגע, למשל של חרק שזוחל על או מתחת לעור. סוג זה מתרחש בתסמונת דו-קוטבית רק לעתים נדירות. 

  • של חוש הריח – סוג נפוץ פחות משני הראשונים. הכוונה להרחת דברים שאף אחד אחר אינו מריח ושאין להם מקור חיצוני. 

  • של חוש הטעם – טעם בפה ללא מקור חיצוני. זהו הסוג הנדיר ביותר. 

 

באילו מצבים נפשיים וגופניים מופיעות הזיות?

 

לעתים קרובות הלוצינציות קשורות לסכיזופרניה, אך הן יכולות להתרחש גם כחלק מהפרעה דו-קוטבית, כשלדיכאון או למאניה יש מאפיינים או סימפטומים פסיכוטיים, הכוללים הלוצינציות ודלוזיות.

הן מופיעות גם במצבים גופניים ופסיכולוגיים אחרים, כמו הפרעה סכיזואפקטיבית, מיגרנה, אפילפסיה, גמילה מאלכוהול או סמים, מחלה של האוזן התיכונה או הפנימית, אירוע מוחי, מחלה של עצב השמיעה, תסמונת פוסט-טראומטית, הפרעה דיסוציאטיבית, הפרעות נוירולוגיות, גלאוקומה ומחלות עיניים, חסך קיצוני בשינה, שימוש בסמים הלוצינוגניים, נרקולפסיה ומצבי דליריום.  

 

הלוצינציות בהפרעה ביפולרית

לעתים קרובות, מטופלים עם הפרעה דו-קוטבית מאובחנים בשוגג כסובלים מסכיזופרניה. 

הלוצינציות הן תסמין ספציפי אפשרי להפרעה דו-קוטבית סוג I, גם במהלך מאניה וגם במהלך דיכאון, כאשר בהפרעה דו-קוטבית סוג II הן עשויות להופיע רק במהלך דיכאון. 

ציקלותימיה, שגם היא הפרעת מצב רוח בעלת מאפיין דו-קוטבי, שוללת בהגדרה נוכחות הלוצינציות. לכן, לאדם הסובל מהלוצינציות ו/או דלוזיות, ישנו סיכוי גבוה להיות מאובחן כלוקה בהפרעה דו-קוטבית עם מאפיינים פסיכוטיים. 

 

תלמוס מוקטן עשוי להסביר הלוצינציות שמיעתיות

מחקר אורך שוויצרי שפורסם ביוני 2020 פותח צוהר חדש להבנת הפתופיזיולוגיה של סכיזופרניה, תוך אפשרות לזיהוי הסמנים שמבשרים על התפתחות המחלה.

המחקר מציע יעדים חדשים לפעולה באמצעות תרופות ספציפיות להגנה עצבית..

החוקרים מצאו כי נבדקים שסובלים מהלוצינציות שמיעתיות, מראים קישוריות-יתר בין גרעיני התלמוס לבין אזורים קורטיקליים שאחראים לעיבוד ראשוני של השמיעה, כמו גם לאזור ורניקה, שהוא משמעותי ביותר להבנת השפה.

משתתפי המחקר סבלו מתסמונת די-ג'ורג' (deletion syndrome), שמשלבת תסמינים של הזיות אודיטוריות, והממצאים העלו כי גודלו של גרעין ה-MGN בתלמוס, שמעורב בעיבוד חושי, שמיעתי וחזותי, וזיכרון עבודה מצומצם יותר בקרב אנשים עם תסמונת די-ג'ורג' בהשוואה לאוכלוסיה נורמטיבית.

 

איך מטפלים בהלוצינציות? 

הטיפולים הספציפיים בהלוצינציות זהים לרוב לטיפול בהתקף פסיכוטי. כאשר מדובר בהזיות שקשורות בהפרעות / מחלות נפש, חובה להתייעץ עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, והטיפול יתבסס על אבחנה של אותם מומחים. 

הטיפול התרופתי הנפוץ ביותר בהזיות הוא שימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות אטיפיות לטיפול בפסיכוזה, במידה והתסמינים חמורים ומסבים מצוקה משמעותית. 

 

דרכים למניעת הישנות של פסיכוזה כוללות הפסקת שימוש בחומרים פסיכדליים, קנאביס ותרופות סטימולנטיות (כמו ריטלין), הקניית מיומנויות של אורח חיים בריא ושינה נכונה. בכל המקרים של הלוצינציות יש לפנות לטיפול מקצועי ולדווח על התסמינים והסימנים הספציפיים של המטופל. 

 

 

מקורות:

 

ויקיפדיה, הערך הזיות

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020