נחלת יצחק 32א', תל אביב
הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית כרונית, שמשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש ומתנהג.
ההפרעה מתבטאת במצבי רוח קיצוניים, כאשר בקצה האחד של הספקטרום הרגשי נחוות אפיזודות מאניות שבהן המתמודד חש אופוריה ובקצה הנגדי חוויות דיספוריות ומדכאות, עד כדי מחשבות אובדניות.
דיכאון הוא חלק ממעגל העליות והמורדות המאפיינות הפרעה ביפולרית.
טיפול נכון ומותאם אישית עשוי לעשות את ההבדל.
כפי שנראה בהמשך, קיימים סוגים רבים של טיפולים מוצלחים בדיכאון.
מבחינה אבחונית, קיים מתח לא פתור ודי מבלבל בין הפרעות מצב רוח כיחידה נוזולוגית אחת לבין הבחנה בין תת-סוגים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית.
הדיבור כיום הוא על ספקטרום של הפרעות מצב רוח, הנעות מדיכאון קליני טהור ועד הפרעת דו-קוטבית ארכיטיפית.
בפאזה דיכאונית של הפרעה ביפולרית קיימים תסמינים דומים לדיכאון רגיל, אבל הוספנו פה חלק ממה שידוע על המאפיינים הייחודיים של המחירים של תסמיני דיכאון בהפרעה ביפולרית:
תחושות עצב, דאגה או ריקנות.
מעט מאוד או היעדר מוחלט של אנרגיה. זה מתחבר עם הנתון לפיו 80% מהמתמודדים עם מאניה דיפרסיה חווים אובדן עבודה, ו-30-40% מהמתמודדים חווים אבטלה מתמשכת במהלך חיי העבודה הבוגרים (Arvilommi et al. 2015).
חוסר יכולת ליהנות מדברים (אנהדוניה).
שינה מופרזת או מועטה מדי.
קושי לצאת מהמיטה.
אכילה מופרזת או מועטה מדי.
קושי להתרכז או לזכור דברים.
קושי לקבל החלטות.
מחשבות על התאבדות או מוות. הסיכון לניסיונות התאבדות גבוה במיוחד בימים שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר כאשר קיים עיכוב או היעדר טיפול אחר מתאים (Forte et al. 2019).
ייתכן וכל הסימפטומים יהיו נוכחים או רק כמה מהם.
אבחנה נכונה בין דיכאון חד-קוטבי לדו-קוטבי חיונית מאוד -
למרות שלפי DSM-5 הקריטריונים לאבחון אפיזודה של דיכאון מג'ורי זהים עבור הפרעות חד-קוטביות ודו-קוטביות, האפיזודות הללו שונות בהיסטוריה האישית שלהן. כלומר, למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית יהיו אפיזודות נפרדות של היפומאניה או מאניה. הבדלים נוספים הם גיל פריצת ההפרעה, מידת הסיכון ההתאבדות, תחלואה נלווית וקורלציות ביולוגיות.
והכי חשוב, הם שונים באופן דרמטי ביעילת התרופות.
מתמודד/ות עם הפרעה ביפולרית יכול, למשל, לחוש עצב תהומי במקביל לאנרגיה רבה.
הסימן המוכר ביותר לפאזה של דיכאון הוא תחושת דכדוך (״דאון״) משך זמן ארוך, לרוב לפחות שבועיים.
חשוב לראות שמתמודדים עם הפרעה ביפולארית בדרך כלל די חוששים ונמנעים מפנייה לעזרה מקצועית במצבים בהם ממשמשת ובאה אפיזודה של דיכאון.
גם כשמתחילה מאניה, הם עשויים לא לזהות עליות מתונות במצב הרוח, באנרגיה, בפעילות או בחשק המיני כתסמינים היפומאניים, ויש מי שממש נרגשים ומצפים לבואם,
לכן, כשמתחילים להרגיש מדוכאים או ״מתעופפים״, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל טיפול או לחזור לטיפול קודם בהפרעה הביפולרית.
נתון מעניין הוא כי 40% מהמקרים של הפרעה ביפולרית יאובחנו תחילה בטעות כדיכאון חד-קוטבי (Shen et al. 2018).
אי ודאות זו אף מתגברת היות ודיכאון הוא פאזה שכיחה הרבה יותר ממאניה בהפרעה דו-קוטבית.
אפיזודות דיכאוניות יכולות להיות נדירות או מנגד להופיע כמה פעמים בשנה.
הפאזות המאניות והדיכאוניות של הפרעה ביפולרית אינן בהכרח עוקבות אחר דפוס מסוים, ואפשר למשל לחוות כמה התקפים של דיכאון לפני שתגיע פאזה מאנית,
אך עם הזמן המטופל יבחין בדברים שגורמים לשינויים במצב הרוח שלו ומהווים סימני אזהרה לבואו של הדיכאון.
כשתופסים את התסמינים האלה מוקדם, לעתים קרובות אפשר להימנע מדיכאון קליני.
כדאי לעקוב אחר התחושות, הטיפולים, השינה ופעילויות אחרות ולבצע רישום לגבי הזמנים שבהם חשים מתח – למשל, אולי הדבר קורה בקרבת אנשים מסוימים או מקומות ספציפיים?
סימני הדיכאון הראשונים עשויים להיות עייפות לצד חוסר יכולת לישון, ותקופות קצרות של דיכאון יכולות להיות סימן לכך שפאזה חמורה עומדת להגיע.
מי שחווה מחשבות אובדניות או פוגע בעצמו צריך לשוחח באופן מיידי עם אדם שיוכל לסייע לו, לדבר עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש / הרופא או להתקשר למד״א או לער״ן.
עוד דרך לזהות דפוסים היא באמצעות הסובבים:
אפשר לבקש מרופא המשפחה ומאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לשים לב לשינויים בהתנהגות שמאותתים על בעיה מתקרבת, והם עשויים להבחין בדברים שהמטופל עצמו לא יבחין בהם.
גם כשמרגישים מצוין, חשוב מאוד להמשיך בטיפול, שכן הוא יכול למנוע מהדיכאון לחזור.
טיפולים יעילים למניעת התאבדות אפשרית אצל מתמודדים/ות שחיים עם הפרעה ביפולרית כוללים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד פרכוסים, ליתיום, תרופות אנטי פסיכוטיות, ECT והתערבויות פסיכו-סוציאליות.
רוב התכניות יכללו שילוב בין שיחות לבין טיפול תרופתי בהפרעה דו-קוטבית.
בניגוד לדיכאון יוניפולרי, בו מטפלים קודם בנוגדי דיכאון, פסיכיאטרים נוטים לרשום קודם מייצבי מצב רוח בדיכאון ביפולרי.
כאשר נרשמות תרופות SSRI, לוקחים בחשבון תופעת לוואי בטיפול תרופתי בדיכאון ביפולרי, Antidepressant emergent mood switch.
שינויי מצב רוח תת-סיפיים מתרחשים לעתים קרובות בדיכאון חד-קוטבי בשלב האקוטי של הטיפול התרופתי כמו גם בשלב התחזוקה.
במצבים של חומרה גבוהה יכול המצב לעבור להגדרה של דיכאון דו קוטבי עמיד לטיפול.
סוג זה של דיכאון מוגדר במהלך מחלה בו לא מושגת הפוגה לאחר 2 סבבים של תרופות, 8 שבועות כ״א. במהלך התקופה נערך גם טיפול משולב, הוחמר היקף האשפוזים הפסיכיאטריים ואיכות חיים נפגעה.
מחקר מ-2022 העלה כי היפוך תנגודת לאינסולין, על ידי מטפורמין, הביא לשיפור מתמשך מובהק סטטיסטית וקלינית בדיכאון, בלי שינויים במאניה, אצל מטופלים עם דיכאון דו-קוטבי (Calkin et al, 2022).
בנוסף, לא דווח על תופעות לוואי חמורות והשכיחה בהן הייתה תסמינים במערכת העיכול.
טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לשלוט במתח ולזהות סימפטומים מוקדם יותר.
סוג שכיח למדי של פסיכותרפיה נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), דרכו לומד המטופל טכניקות התמודדות חדשות שעוזרות לו לטפל במחשבות שליליות המגיעות יחד עם הדיכאון.
הנה כמה דגשים, מעבר לטיפול תרופתי ופסיכותרפי:
להימנע מצריכת סמים ואלכוהול. הבעיה העיקרית פה היא החמרת מצב הרוח ופגיעה במנגנון הפעולה של התרופות.
להיצמד לשגרה. כמה שיותר קביעות יותר טוב. ללכת לישון ולקום בערך באותן שעות בכל יום, לצאת להליכה יומית ולא לדלג על סבב תרופות.
בלי תנועות חדות - לא לבצע שינויים גדולים מדי בחיים בתקופת הדיכאון. הרופא או המטפל יוכלו לסייע בכל מה שקשור בהיעדרות מאושרת מהעבודה.
לבקש תמיכה של בן משפחה או חבר. בד״כ זה החלק המרפא ביותר בטיפול. אדם קרוב מסייע גם להיצמד לפגישות הטיפוליות ולנטילת התרופות.
להקל על המתח ולנהל את מצב הרוח יחד עם אחרים, למשל באמצעות קבוצת תמיכה.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Arvilommi P, Suominen K, Mantere O, Valtonen H, Leppamaki S, Isometsa E. (2015). Predictors of long-term work disability among patients with type I and II bipolar disorder: prospective 18-month follow-up study. Bipolar Disord, 17(8), 821–835.
Barney, A. (2020). Depression in Bipolar Disorder: What You Can Do. WebMD. https://www.webmd.com/bipolar-disorder/guide/depression-symptoms
Baldessarini, R.J., Vázquez, G.H., & Tondo, L. (2020). Bipolar depression: a major unsolved challenge. International Journal of Bipolar Disorders, 8(1). https://doi.org/10.1186/s40345-019-0160-1
Calkin CV, Chengappa KNR, Cairns K, Cookey J, Gannon J, Alda M, O'Donovan C, Reardon C, Sanches M, Růzicková M. (2022). Treating Insulin Resistance With Metformin as a Strategy to Improve Clinical Outcomes in Treatment-Resistant Bipolar Depression (the TRIO-BD Study): A Randomized, Quadruple-Masked, Placebo-Controlled Clinical Trial. Journal of Clinical Psychiatry, 83(2), 21m14022. doi: 10.4088/JCP.21m14022. PMID: 35120288.
Forte A, Buscaioni A, Fiorillo A, Pompili M, Baldessarini RJ. (2019). Suicidal risk following hospital discharge: review. Harvard Review of Psychiatry, 27(4), 209–216.
Olgiati, P., & Serretti, A. (2023). Antidepressant emergent mood switch in major depressive disorder: onset, clinical correlates and impact on suicidality. International Clinical Psychopharmacology, 38(5), 342–351. https://doi.org/10.1097/YIC.0000000000000479
Shen H, Zhang L, Xu C, Zhu J, Chen M, Fang Y. (2018). Analysis of misdiagnosis of bipolar disorder in an outpatient setting. Shanghai Archives of Psychiatry, 30(2), 93–101.
לפני שפורצת סכיזופרניה, אנשים רבים חווים מגוון של תסמינים פסיכוטיים קלים עד בינוניים.
שלב הפרודרום של סכיזופרניה, המכונה גם תקופה פרודרומית של סכיזופרניה, מייצר תסמינים מטרידים.
כאשר מופיעים תסמינים אלו, חשוב להיעזר באיש מקצוע מיומן בתחום בריאות הנפש, כך שניתן יהיה לתת אבחנה מדויקת ולפתח תכנית טיפול מקיפה.
כאשר שהסימנים עליהם נדבר תיכף מופיעים, מדובר על שלב מקדים המכונה ״פרודרום״ או ״תקופה פרודרומית״.
כ-75% מהמתמודדים עם סכיזופרניה חווים את שלב הפרודרום, שעשוי להימשך שבועות ספורים, אך אצל אנשים מסוימים הוא עלול להחמיר בהדרגה על פני שנים.
יתרה מכך, פרודרום הסכיזופרניה עשוי להופיע עד 9 שנים בממוצע לפני אבחון ההפרעה עצמה (Stepnaik, B, 2014).
המתמודד/ת עם סכיזופרניה עשוי להבחין בשינויים המתחוללים בו לפני שאחרים ישימו אליהם לב.
כשהקרובים יבחינו בהם בעצמם, ייתכן וינסו להסביר את השינויים הללו כ״רק פאזה״ שהאדם עובר או לתלות אותם בדבר מה מלחיץ שהוא חווה.
לכן, רבים אינם מחפשים עזרה עד לשלב מאוחר יותר, כשסימפטומים חמורים מתחילים לצוץ.
סימנים ותסמינים אפשריים לפרודרום כוללים:
בעיות בזיכרון או בקשב וריכוז.
תנודות במצב הרוח.
דיכאון.
חרדה.
תחושת אשמה.
חוסר אמון באחרים.
מחשבות אובדניות.
חוסר אנרגיה.
אובדן משקל וחוסר עניין באוכל.
בעיות שינה.
אובדן עניין בדברים שעוררו בעבר עניין.
התרחקות ממשפחה וחברים.ֿ
ירידה ברמת ההישגים בעבודה או בלימודים.ֿ
שמיעת קולות או ראיית מראות שאינם קיימים באמת.
דרך ביזארית לכתוב או לדבר.
תגובתיות רגשית מוקצנת - זועמת, מפוחדת או מוזרה כלפי אדם אהוב.
עניין קיצוני בדת או במיסטיקה.
שינויים במראה החיצוני, למשל ירידה ברמת ההיגיינה.
סימן נוסף שעולה ממחקר עדכני הוא קשיים בוויסות מיני, ובפרט היפרסקסואליות ושימוש כפייתי בפורנוגרפיה.
מחקר שבחן מבוגרים צעירים מצא כי אלה שדיווחו על חוויות פסיכוטיות תת-קליניות הציגו שיעורים גבוהים יותר של התנהגות מינית לא מווסתת, ממצא שנותר מובהק גם אחרי שליטה במשתני דיכאון וביל. ממצאים אלה מציעים כי הערכה של ניהול הדחף המיני עשוי לסייע בזיהוי מוקדם של מתמודדים בסיכון פסיכוטי (Doroldi et al., 2026).
כאשר אדם מפגין חלק מהסימנים הללו יש לפנות לרופא.
כדי להגיע לאבחנה הנכונה, רופא המשפחה עשוי להפנות את המטופל לפסיכיאטר שמתמחה בטיפול בסכיזופרניה.
תסמיני פרודרום הם עדינים וקל להחמיץ אותם,
רבים מהם חופפים לכאלה של בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון והתמכרות.
כדי לשלול בעיות בריאותיות אחרות, הפסיכאטר / הנוירולוג המאבחן עשוי להורות על ביצוע בדיקות מעבדה ודימות.
המטופל יתבקש גם לענות על שאלות מפורטות על בריאותו, תחושותיו, מחשבותיו והרגליו היומיומיים.
תגובת המטופל תעזור לרופא להחליט אם הוא נמצא בפרודרום של סכיזופרניה, ואם כן – מאיזה סוג.
סימנים מוקדמים של סכיזופרניה יכולים להיות קשים מאוד לזיהוי אצל ילדים ובני נוער, מכיוון שלעתים קרובות התסמינים חופפים לשינויים נורמטיביים בהתנהגות של מתבגרים ומצבי ילדות שכיחים יותר.
תסמינים של סכיזופרניה עשויים להיות שונים גם אצל ילדים ובני נוער מאשר אצל מבוגרים, והם עשויים להתפתח או להחמיר בהדרגה עם הזמן.
החלפה שכיחה של מערך חברים או קושי לשמור עליו יציב.
הופעה של רעיונות ומחשבות יוצאי דופן.
רמות חומרה מגוונות של הזיות (הלוצינציות ריח, שמיעה או תחושות לגבי דברים שאינם אמיתיים).
דיבור או התנהגות מוזרים.
מבלבל בין דברים שהוא רואה על המסכים לבין המציאות.
שינויים חריגים באישיות.
חשיבה מבולבלת.
פחד וחרדה קשים.
טיפול עצמי והיגיינה מופחתים.
בידוד מוגבר או הסתגרות ונסיגה חברתית.
חשיבה עם גוונים פרנואידיים, למשל אמונה שאחרים עסוקים בהם.
בעיות קשב.
ירידה בביצועים ובציונים בלימודים.
עצבנות או מצבי רוח קיצוניים.
בעיות שינה.
נוכחות של תסמינים הקשורים לפסיכוזה (פגיעה בבוחן המציאות) לפחות פעם בשבוע במהלך השנה החולפת.
תסמינים אלה יכולים לכלול מחשבות מוזרות, דלוזיות, חוסר אמון באנשים ותחושת המטופל שהוא טוב יותר או חכם יותר מאחרים.
סוג זה של פרה-סכיזופרניה כולל תסמינים שבאים והולכים לסירוגין לאורן כמה חודשים.
הרופא יכול להחליט שאדם לוקה בסוג זה של פרודרום אם בן משפחה קרוב מדרגה ראשונה סובל מפסיכוזה, או אם המטופל מראה סימנים של הפרעת אישיות סכיזוטיפלית.
סכיזוטיפליים נוטים לעיתים קרובות להתבודד היות ויש להם אמון מועט באחרים והתנהגות מוזרה.
חלק מהאבחון של GRDS, מתבטא בהתדרדרות חדה בבריאותו הנפשית של המאובחן במהלך השנה האחרונה.
בהתבסס על סוג הפרודרום, הרופא יציג את תכנית הטיפול המתאימה ביותר, שככל הנראה תכלול:
הרופא עשוי להציע תרופות אנטי-פסיכוטיות, המפחיתות תסמיני פרודרום ומונעות פסיכוזה. בני נוער ומבוגרים צעירים המפגינים תסמינים קלים מגיבים היטב גם לתרופות נוגדות דיכאון.
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) עוזר לשנות את המחשבות, הרגשות ואופני הפעולה. הדבר עשוי גם ללמד את המטופל דרכים לניהול הלוצינציות ודלוזיות, כדי שלא ישתלטו על חייו.
CBT עובד היטב עבור מתמודדים/ות עם סכיזופרניה
למרות שדרוש פה עוד מחקר על כדי לתקף את יעילותו של טיפול CBT במהלך התקופה הפרודרומית, יש מחקרים שמראים ששיטה זו יכולה להפחית את הסיכוי לפסיכוזה חמורה יותר.
יש לציין כי הפונים לעזרה בשלבים המוקדמים הפרודרומיים, מגיבים טוב יותר לטיפול בסכיזופרניה.
מטפלת בהפרעות הספקטרום הסכיזופרני,
מכון טמיר חיפה
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
Recognizing the Prodromal Symptoms of Schizophreniaש. https://www.brightquest.com/schizophrenia/recognizing-the-prodromal-symptoms-of-schizophrenia/
Doroldi, D., Origlia, G., Giannini, T., Jannini, T. B., Boldrini, T., Del Casale, A., Lo Buglio, G., Spitoni, G., Limoncin, E., Pelizza, L., & Ciocca, G. (2026). Is problematic sexuality a marker for the onset of mental disorders? A cross-sectional study on psychotic-like experiences and sexual behaviour in a non-clinical sample. Journal of Psychiatric Research, 200, 63–70. https://doi.org/10.1016/j.jpsychires.2026.05.026
Musket CW, Kuo SS, Rupert PE, Almasy L, Gur RC, Prasad K, Wood J, Roalf DR, Gur RE, Nimgaonkar VL, Pogue-Geile MF. Why does age of onset predict clinical severity in schizophrenia? A multiplex extended pedigree study. Am J Med Genet B Neuropsychiatr Genet. 2020 Oct;183(7):403-411. doi: 10.1002/ajmg.b.32814. Epub 2020 Aug 19. PMID: 32812349.
Stepniak B, Papiol S, Hammer C, Ramin A, Everts S, Hennig L, Begemann M, Ehrenreich H. Accumulated environmental risk determining age at schizophrenia onset: a deep phenotyping-based study. Lancet Psychiatry. 2014 Nov;1(6):444-53. doi: 10.1016/S2215-0366(14)70379-7. Epub 2014 Nov 5. PMID: 26361199.
Zhang, T., Li, H., Woodberry, K. A., Seidman, L. J., Zheng, L., Li, H., Zhao, S., Tang, Y., Guo, Q., Lu, X., Zhuo, K., Qian, Z., Chow, A., Li, C., Jiang, K., Xiao, Z., & Wang, J. (2014). Prodromal psychosis detection in a counseling center population in China: an epidemiological and clinical study. Schizophrenia research, 152(2-3), 391–399. https://doi.org/10.1016/j.schres.2013.11.039
דיכאון קליני לא טיפוסי, או דיכאון אטיפי, הוא תת-סוג ספציפי של דיכאון קליני, עם תסמינים וקריטריונים ייחודיים לאבחון.
מדובר בהפרעה כרונית המופיעה בעיקר בילדות או בגיל ההתבגרות, שכיחה יותר בקרב נשים ונמשכת לאורך החיים.
מאפיינים של דיכאון לא טיפוסי כוללים אכילה מופרזת, עלייה במשקל, ישנוניות ותחושה של כובד בגפיים.
אישיותית, המתמודדים עם דיכאון אטיפי נוטים להיות בעלי רגישות חזקה לדחייה בינאישית.
תסמונת קלינית מסקרנת זו זוהתה כבר בסוף שנות ה-50 וההתגלגה עם השנים כתופעה קלינית בעלת המשגות שונות.
יש מי שמשתמש במונח דיכאון לא טיפוסי כדי לתאר דיכאון שאינו נופל בקנה אחד עם מאפייני הפרוטוטיפ של דיכאון, כמו עצב או חוסר תקווה, אבל זהו שימוש מוטעה במונח.
בגדול, טיפולים בדיכאון דומים גם עבור כלר סוגי הדיכאון, אבל דיכאון לא טיפוסי עשוי להגיב טוב יותר לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המכונה מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI).
נרחיב על זה בהמשך.
מחקר מ-2017 מלמד כי דיכאון לא טיפוסי עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לפיתוח מחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש שדיכאון הוא מצב במשלב גוף ונפש.
לאנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי יש דיכאון קליני, שמסימני ההיכר שלו הם תחושת עצבות, חוסר תקווה או הצפה רגשית כואבת.
אבחנה של דיכאון לא טיפוס. מחייבת הבדל בין מצב זה לבין דיכאון מלנכולי ודיכאון קטטוני.
נתחיל בתסמינים של כל סוגי הדיכאון, שרלוונטיים כמובן גם לסוג הלא טיפוסי:
תחושת אשמה או חוסר ערך.
חוסר תקווה.
קושי למצוא מוטיבציה לחיות.
תסמינים גופניים, כמו כאבי בטן או כאבי ראש.
שינויים ברמת האנרגיה.
מחשבות אובדניות או על פגיעה עצמית.
קושי במערכות יחסים בגלל תסמיני הדיכאון.
שינה מוגזמת (היפרסמוניה). במספרים, זה לפחות 10 שעות ביום או שעתיים או יותר מהנורמה האישית.
תחושת איטיות או רפיון.
כבדות עד לתחושה של כמעט שיתוק בזרועות וברגליים, leaden paralysis, מושג שנטבע ב-1984 ע״י Liebowitz ועמיתיו.
אכילת-יתר ועלייה במשקל.
שיפור בתסמיני הדיכאון כאשר מגיעה בשורה משמחת.
עם דיכאוניים טיפוסיים לא יעזור גם אם יביאו אליהם את הירח..
לפעמים המצב הנפשי, המוטיבציוני והאנהדוני כל כך ירוד, שקשה לחלץ אפילו ניצוץ של אופטימיות.
בדיכאון אטיפי, לעומת זאת, קיימת תגובתיות חיובית לאירועים חיוביים.
דיכאון לא טיפוסי נבדל מדיכאון מלנכולי:
הייצוג המסורתי יותר של דיכאון קליני הוא מלנכולי, כאשר האדם מתקשה להרגיש שמחה והנאה גם נוכח נסיבות מבטיחות ואירועים חיוביים.
למרות שדיכאון אטיפי מתבטא בעצבות ולקושי למצוא הנאה בחיים, מצב הרוח עשוי להשתפר עם שינוי בנסיבות ובהינתן תקווה לעתיד, כלומר הוא חומרת הדכיאון קשורה לתנאים פנימיים וחיצוניים.
אחת הדרכים היעילות לזהות את הגורמים לדיכאון מתבססת על המודל הביופסיכוסוציאלי, לפיו אין מקור בודד לדיכאון, אלא אינטראקציה מורכבת של גורמים סביבתיים, גנטיים, חברתיים, בינאישיים, בריאותיים ואחרים.
היסטוריה משפחתית של דיכאון.
חוויות טראומטיות בעלות סיכון קטסטרופלי.
עישון סיגריות.
היעדר פעילות גופנית .
שינויים קיצוניים תכופים בחיים.
בעיות בריאותיות חמורות.
שינויים ביולוגיים, כמו לידה או בלות בגיל המעבר.
מחקר מ-2019 בנושא דיכאון לא טיפוסי מצא שהמאפיינים הבאים היו שכיחים יותר בקרב אנשים עם סוג זה של דיכאון:
גיל מוקדם יותר של התפרצות הדיכאון.
הישנות הדיכאון עם אפיזודות חמורות יותר.
התנהגויות לא בריאות, כמו עישון.
שיעורים גבוהים יותר של בידוד חברתי ובדידות.
חרדה חברתית ונטייה להימנעות בינאישית.
מגדר נשי.
גורמי סבל ומצוקה מרובים יותר בחיים.
שיעורים גבוהים יותר של חולי, כמו מחלות לב וכלי דם, כולל סיכון מוגבר להתקף לב (Stephanie et al, 2017).
אין מבדק בודד שבאמצעותו ניתן לאבחן דיכאון בכלל, ודיכאון אטיפי בפרט. .
נכון להיום רופאים מאבחנים דיכאון על סמך סימפטומים, היסטוריה רפואית וראיון הערכה.
רופא עשוי לבקש לשלול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים, במיוחד אצל אנשים המצויים בסיכון גבוה יותר למחלות אחרות, כמו תת-פעילות של בלוטת התריס שיכולה להיראות כמו דיכאון.
אם רופא חושד שלמטופל עשויה להיות בעיה אחרת, הוא יכול להמליץ על בדיקות דם ובדיקות המשך נוספות.
ברוב המקרים איש המקצוע יאבחן דיכאון בהתבסס על תסמינים והסימנים בלבד.
כדי להשיג את האבחון המדויק ביותר, חשוב שהמטופל יפנה לרופא המשפחה או לאבחון פסיכודיאגנוסטי אצל פסיכולוג קליני.
תגובתיות במצב רוח – מצב הרוח של המטופל משתפר בתגובה לאירועים עם פוטנציאל חיובי או לאירועים שנתפסים ככאלה.
היעדר מאפיינים מלנכוליים - למטופל אין תסמינים של דיכאון מלנכולי, הכוללים קושי בהנאה מאירועים מענגים (אנהדוניה).
רגישות גבוהה לדחייה.
שינה מופרזת.
אכילה מופרזת או עלייה במשקל.
תחושה של כובד בזרועות או ברגליים.
דיכאון לא טיפוסי נוטה להופיע במקביל עם כמה מצבים נפשיים אחרים:
הטיפול העיקרי בדיכאון הוא שילוב של פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.
פסיכותרפיה יכולה לעזור לאדם לעבד את רגשותיו, לחוש פחות מבודד ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם מחשבות מדכאות.
למשל, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המטופל ילמד איך מחשבותיו משפיעות על רגשותיו והתנהגותו.
מגוון של תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע לאנשים עם דיכאון לא טיפוסי, אך מרבית המחקרים מראים כי דווקא תרופות ותיקות יותר מקבוצת MAOI נמצאו יעילות ממעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) החדשים יותר.
תרופות מקבוצת MAOI, אם כן, עשויות להיות הבחירה הראשונה, אך עלולות גם לגרום לתופעות לוואי כמו סחרחורות, בחילות וכאבי ראש, ועלולות להתעורר אינטראקציות מזיקות עם תרופות אחרות, כך שחשוב שהרופא יהיה מודע לכל התרופות שהמטופל נוטל.
תרופות מקבוצת MAOI מקשות על הגוף לפרק חומר המכונה טירמין. לעתים נדירות, כישלון זה בפירוק יכול לגרום לנזק מוחי ואף למוות.
חשוב לשאול את הרופא מאילו מזונות יש להימנע, אך באופן כללי המזונות שבהם יש רמות גבוהות יותר של טירמין הם דגים, בשר, כבד וסלמי, בעיקר כשאינם טריים.
מחקר גנטי מאוסטרליה שפורסם בינואר 2026 מחזק את ההבנה שדיכאון אטיפי הוא אכן תת-סוג ביולוגי נפרד.
המחקר, שבדק כמעט 15,000 משתתפים, מצא שלאנשים עם דיכאון אטיפי יש פרופיל גנטי ייחודי הקשור במיוחד לשיבוש בשעון הביולוגי.
הם נושאים גנים שקשורים ל"ינשופיות" - נטייה להיות ערים בלילה ולישון בבוקר.
מעבר לכך, המחקר מצא שאנשים עם דיכאון אטיפי מדווחים על יעילות נמוכה יותר (12-15%) של תרופות SSRI ו-SNRI בהשוואה לאנשים עם דיכאון רגיל, ויש להם סיכון גבוה פי 3 לעלייה במשקל כתופעת לוואי מתרופות אלו.
הממצאים מצביעים על כך שטיפולים ממוקדי שעון ביולוגי - כמו טיפול באור בהיר, ייצוב שעות שינה קבועות, ופעילות בשעות מוקדמות של היום - עשויים להשלים ביעילות את הטיפול התרופתי המסורתי עבורם.
דיכאון לא טיפוסי נוטה לחזור, ולכן המטופל עשוי להזדקק לטיפול כל חייו ולפתח תכנית למקרה של הדרדרות. להלן כמה אסטרטגיות לחיים לצד דיכאון לא טיפוסי:
להיות קשובים לטריגרים המעוררים דיכאון - קשב שעשוי לסייע לפנות לגורם מקצועי ולטפל בדיכאון בשלב מוקדם שלו.
לחפש ולאמץ אסטרטגיות שעוזרות לדיכאון ומתאימות למתמודד - יש מי שימצא הקלה בריצה, במפגשים עם אנשים שהם אוהבים, בתחביבים, בהיצמדות לשיגרה מתוכננת ויציבה ובפעילויות שפותחות את הראש והדימיון, כמו קריאה.
לפתח מערכת יחסים עם מטפל שבוטחים בו – זה נכון תמיד, אולם כאן יש משנה תוקף במקרה של התדרדרות, הדבר יכול לעזור לנהל את הסימפטומים.
הרגלי חיים בריאים - להיגמל מעישון, לחתור לדיאטה מאוזנת, שינה מרובה והתעמלות קבועה - מה שתמיד נכון.
לבקש עזרה ותמיכה מקרובים - צריך גם את העין האבחונית של גורמי התמיכה הטבעיים, כיוון שביכולתם להבחין בהתדרדרות לפני שהמתמודד מבחין בה בעצמו.
לסיכום, דיכאון הוא הפרעה מורכבת שיכולה להתבטא באופנים שונים, ותסמיניה יכולים להשתנות עם הזמן, גם בקרב אותו אדם בנסיבות משתנות.
דיכאון לא טיפוסי מושפע מאוד מהמצב ומהסביבה, אך עדיין זוהי הפרעה שלא ניתן להתגבר עליה עם כוח רצון ובשיבה חיובית בלבד.
נדרשת אבחנה והתערבות קלינית שבדרך זו או אחרת תתבטא בשינויים ביוכימיים רצויים במוח.
הטיפול הנכון יכול לעזור לנטרל את השינויים הללו, להפחית את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים הכללית.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
23 בינואר 2026
Brailean, A., Curtis, J., Davis, K., Dregan, A., & Hotopf, M. (2020). Characteristics, comorbidities, and correlates of atypical depression: Evidence from the UK Biobank Mental Health Survey. Psychological Medicine, 50(7), 1129-1138. doi:10.1017/S0033291719001004
Korte-Bouws GA and Olivier B (2015) The many different faces of major depression: it is time for personalized medicine. European Journal of Pharmacology 753, 88–104.
Liebowitz MR, Quitkin FM, Stewart JW, et al. Phenelzine v imipramine in atypical depression. A preliminary report. Arch Gen Psychiatry. 1984;41(7):669–677
Pae CU, Tharwani H, Marks DM, Masand PS, Patkar AA. Atypical depression: a comprehensive review. CNS Drugs. 2009;23(12):1023–1037.
Posternak MA, Zimmerman M. Symptoms of atypical depression. Psychiatry Res. 2001 Nov 1;104(2):175-81. doi: 10.1016/s0165-1781(01)00301-8. PMID: 11711170.
Shin, M., Crouse, J. J., Lin, T., Byrne, E. M., Mitchell, B. L., Lind, P. A., Parker, R., McKenna, S., Tonini, E., Carpenter, J. S., Merikangas, K. R., Wray, N. R., Medland, S. E., Martin, N. G., & Hickie, I. B. (2026). Atypical depression is associated with a distinct clinical, neurobiological, treatment response and polygenic risk profile. Biological Psychiatry. https://doi.org/10.1016/j.biopsych.2025.01.003
Quitkin F. M. (2002). Depression With Atypical Features: Diagnostic Validity, Prevalence, and Treatment. Primary care companion to the Journal of clinical psychiatry, 4(3), 94–99. https://doi.org/10.4088/pcc.v04n0302
Singh, T., & Williams, K. (2006). Atypical depression. Psychiatry (Edgmont (Pa. : Township)), 3(4), 33–39.
מייחס משמעות לחתול שחור שנועץ בך מבט מופתע?
נזהרת לא לשבת בצד של השולחן, רק כדי לוודא שלא תצטרכי לגדל לבד חתולים (שחורים) ולהזדקן איתם לבד כל החיים?
לא לעבור מתחת לסולם, לא להניח נעליים חדשות על שולחן, לא לשבור מראות, לא לתת למישהו ארנק ריק, לזרוק קורט מלח מאחורי הכתף השמאלית אם שופכים את המלחייה – כל אלה דוגמאות לאמונות טפלות נפוצות.
או שיש לך חולצת ביטחון לטיסה וקמע שחייב להיות בכיס בזמן פגישה חשובה?
כל אלה הן אמונות טפלות המכונות Hypotheticals, כלומר יצירת כללים שרירותיים המתבטאים במשוואות כמו "אם תעשה 'x' עלול לקרות ׳y׳".
הכל טוב,, לא שופטים…
כולנו קצת בתוך זה:
מנהלים, פוליטיקאים, ספורטאים, ידוענים ואפילו רופאים.
אנחנו משליכים על אובייקט או על מצב מסוים משמעויות שמספקות אשליה לפיה בכל זאת אפשר להבין פה משהו בתוך הדרך המפותלת של החיים.
למעשה, אפילו אם זה חתול שחור שיכול לסמן צרות מתקרבות, אנחנו מעדיפים להירגע עם תחושת שליטה בתמונה, גם אם היא מבשרת על מזל רע.
חשוב גם לראות שאמונות לגבי השפעה על העתיד, יהיו טפלות ככל שיהיו, הן לעתים נכונות.
כידוע, גם שעון מקולקל מצליח לדייק פעמיים ביום, כלומר מדי פעם אמונה טפלה מגשימה את עצמה.
באמצעות התייחסות סלקטיבית, שמעניקה הרבה יותר משקל למקרים בהם נמצא קשר אקראי בין, אמונה התנהגות ותוצאה, מתחזקת האמונה הטפלה והופכת להתנהגות שגרתית.
מיליארדים ברחבי העולם מאמינים באמונות טפלות, ובארה״ב רבע מהמבוגרים מחשיבים עצמם לכאלה, כאשר לאחרונה נראה כי יותר צעירים אמריקאים מחזיקים באמונות טפלות, ביחס למבוגרים.
למעשה, 70% מהסטודנטים האמריקאים נשענים על קמעות מזל למען שיפור הישגיהם האקדמיים.
בסין מיליוני אנשים חושבים שהצבע האדום או הספרה 8 יביאו להם רווחה ואושר, ומחקר צרכנים מטאיוואן חושף שקונים נוטים לשלם יותר כסף עבור פחות פריטים בחבילה, כל עוד כמות הפריטים מייצגת מספר ממוזל יותר. רובנו יודעים שהאמונות הללו אינן רציונליות, ובכל זאת מצייתים להן.
מדוע?
הדבר המרתק באמונות טפלות הוא שלעתים קרובות אנו מאמינים בהן למרות שאנו יודעים שברמה מסוימת לא יכול להיות שהן נכונות, ויש שמסבירים זאת באמצעות מודל עיבוד דואלי של הקוגניציה, לפיו אנשים יכולים לחשוב ״מהר״ ו״לאט״ בו-זמנית.
״מהר״ פירושו חשיבה זריזה ואינטואיטיבית ו״לאט״ פירושו חשיבה רציונלית יותר, שתפקידה העיקרי הוא להיפטר משיפוט אינטואיטיבי כשהיא מוצאת בו שגיאות.
מודל זה של חשיבה דואלית אינו חדש, אבל הוא דורש מעט ליטוש כשמדובר באמונות טפלות, שכן מחקרים מראים שאיתור שגיאות אינו כרוך אוטומטית בתיקונן.
כלומר אנשים יכולים להבין שהאמונה שלהם שגויה ועדיין לפעול לפיה. לכן, מודל ״החשיבה האיטית והמהירה״ חייב לאפשר מצב בו אנשים מזהים מיד שהאמונות שלהם אינן הגיוניות אך בוחרים שלא לתקן זאת בפעולותיהם, תהליך שמכונה לעתים ״הסכמה אילמת״.
אך אמונות טפלות אינן רק סימן לקוגניציה השגויה שלנו, ולעתים הן אפילו מציעות יתרונות, בהם ייצור אפקט מרגיע, הקלה על חרדה בנוגע ללא-נודע ותחושת שליטה של אנשים על חייהם.
הדבר עשוי להסביר, אולי, מדוע אמונות טפלות שרדו במהלך ההיסטוריה ועברו מדור לדור. מכיוון שאבותינו לא הבינו את כוחות הטבע, כוחות אלה איימו על הישרדותם.
כתוצאה מכך התפתחה תחושה שגויה של שליטה על תנאים חיצוניים שהפחיתה את החרדה הנפוצה בתנאי חוסר ביטחון, פחד ואיום.
לפעמים יש קצת היגיון באמונות טפלות, אבל לכולנו די ברור שלא באמת יקרה משהו אם נעבור מתחת לסולם.
לעומת זאת, אמונות טפלות יכולות להרחיק לכת ולהפוך לסט חוקים נוקשה שיש לחיות לפיו, לעתים קרובות ללא סיבה נראית לעין, מה שמחזיר אותנו לתחושת השליטה המדומה שהדבר מעניק.
זאת ועוד, ע״י הפחתת החרדה, אמונות טפלות חיוביות ו״מגבירות-מזל״ עשויות להיות בעלות יתרונות פסיכולוגיים ולשפר באופן אובייקטיבי את ביצועיו של אדם:
מכיוון שהיעדר השליטה בנוגע לתוצאה חשובה מוליד חרדה, אפילו כשאנחנו יודעים ברמה הרציונלית שאין בעולם קסם, לאמונת טפלות יכולים להיות יתרונות רגשיים.
ואכן, מחקר שבחן ביצועים בגולף, במיומנויות מוטוריות, בזיכרון ובמשחקי אנגרמה (היפוכי מילים) מצא שמחוות כמו הצלבת אצבעות או אמירת ביטויים כמו ״שבור רגל!״ או ״בהצלחה!״ הגבירו את ביצועי המתמודדים.
גרביים באותו סדר. נקישה על המנהרה לפני היציאה מחדר ההלבשה. קיפול הבגדים באותו אופן. ולא להסתכל על הבועט. מחקר שפורסם ב-2025 בחן לעומק את האמונות הטפלות של 30 ספורטאים - וחשף שהן משרתות מטרות פסיכולוגיות ברורות: חיזוק ביטחון עצמי, הפחתת חרדה ותחושת שליטה בסביבה בלתי צפויה. ממצא מעניין: טקס שנולד מהצלחה מקרית ננטש כשהוא מפסיק "לעבוד", אבל כזה שעבר מהורה או מחבר - נשמר גם כשאינו מחוזק.
למאמר המקורי
זה עובד גם אצל אלופי שש-בש או טאקי.
יש גבול למיומנויות, הרי שש-בש זה לא שחמט ואפילו לא מונופול.
החל מרמת תרגול מסוימת, מיומנויוית השחקנים זהות ומה שנשאר זה הקוביות ומה שהן מביאות.
אבל חשוב לראות שהמנגנון המתווך ״מזל״ הוא ביטחון עצמי.
כלומר מקורם של היתרונות הוא בשינויים בתפיסה העצמית בנוגע ליעילות האישית.
״הפעלת״ אמונה טפלה מגבירה את ביטחונו של האדם ביכולתו לשלוט במשימה, מה שמשפר את הישגיו ולעיתים מפחית הישגי האחר.
במקרים אחרים, אדם אחד כבר ״יישם״ אמונה טפלה, ואחרים לא רוצים ״להתגרות בגורל״ ע״י שבירתה.
פעם היו מכתבי שרשרת ואחר כך מיילים, שעשינו הכל כדי לא להישאר עם התחושה הרעה שעלול לקרות לנו מה שקרה למי שמיאנו לשגר מכתב ל-10 אנשים נוספים (יש מצב שמי שנולד מספיק מאוחר לא זכה להכיר בתופעה הויראלית של טרום הרשתות החברתיות).
קוגניטיבית, העברת המכתב היא מחיר נמוך בהרבה מהסיכון לספוג מזל רע, אובדן עבודה או מוות, שכביכול יכולים להיגרם מעצירת השרשרת.
באופן דומה, נקישה מהירה על עץ לאחר שאדם מציין שמזה שנים הבריאות שלו מצוינת היא מחיר נמוך מאוד ביחס לתוצאות ההרסניות האפשריות של מחלה.
יש מחקר שמאשר את זה. הוא מבהיר שאמונות טפלות מושכות אנשים בגלל שהיתרונות של הצמדות לקמיע מזל או ויתור על המספר 13 גדולים מהחסרונות של מצב בו אדם חייב לחקור סביבה של חוסר ודאות.
זאת ועוד, מחקר מצא כי משתתפים שתופסים את האל כמי שמעניק מתנות, הן לעצמם והן לאחרים, נטו יותר לייחס את האירוע החיובי למתת אל ולחוות הכרת תודה כלפי השוכן במרומים. תפיסה זו של אלוהים כנותן מתנות הייתה קשורה לראות את האל כבעל השפעה רבה יותר והרגישו כלפיו קרבה חזקה יותר (בין אם דרך המעורבות הדתית שלהם או חוויות אישיות.
זה מצביע על כך שהאמונה בטבעו של האל כגוומל חסדים התחזקה על ידי הקשר הרגשי והאינטימיות של המאמין כלפי אלוהיו.
.
רופאים שואפים לספק את הטיפול הרפואי הטוב ביותר תוך שימוש בעדויות המדעיות העדכניות ביותר.
אבל מה קורה כשהמצב מסתבך?
כאשר מתמודדים עם סיבוכים בלתי צפויים או רגעים שאינם מתיישבים עם הסבר רפואי, גם הרופאים המנוסים ביותר מתמודדים עם ספק, פחד וחרדה.
חלקם פונים במצתים כאלה לאמונות תפלות, מנגנונים פסיכולוגיים לגיטימיים במצבי לחץ ואי וודאות, אבל למה שאנשי רפואה, המבוססת על מדע, יישענו על אמונה טפלה?
התשובה המתבקשת היא שכאשר פרקטיקות רפואיות קונבנציונליות מותירות את המומחה חסר אונים, אמונה טפלה יכולה להקנות תחושת שליטה. זו יכולה לשמש חיץ מול חרדת כישלון.
כדי להבין טוב יותר את התופעה הזו, חוקרים התעמקו במורכבות של אמונות טפלות בתחום הרפואי (Wu et al, 2023).
הם ביקשו להגדיר כיצד לפעמים הרציונליות בה מתקבלות החלטות בתחום הרפואה יכולה לעמוד לעיתים בספק מול אמונות כאלה.
כדי לעשות זאת הם בחנו את השלבים בתהליך הקוגניטיבי שעובר על רופאים:
אובדן שליטה בסביבה הרפואית והיווצרות חוסר היגיון בקבלת החלטות.
היעדר ראיות אובייקטיביות להסבר קשרי סיבה ותוצאה.
הפיכת טענות לא מאומתות, אמיתיות או כוזבות, לקריטריון רפואי מקובל.
אבל מה קורה במקרים שבהם אדם מכוון את השעון המעורר שלו כך שיעיר אותו 10 פעמים בלילה ע״מ שיוכל לומר כמה מילים שנוסכות בו ביטחון, משום שהוא מרגיש שאם לא יעשה זאת – משהו רע יקרה?
טקס כזה יכול לספק נחמה, אבל לעתים התנהגויות חוזרות כאלה הן סימן למצב חמור יותר, כמו הפרעה אובססיבית-קומפולסיבית.
למשל, אדם שמאמין שאם לא יבחר את זוג הגרביים הנכון – אמו תמות, מחזיק באמונה שיש פוטנציאל שיפגע במישהו אחר.
זה לא טוב.
מחקר זיהה אמונות טפלות כדוגמה לפעולות כפייתיות שמבוצעות בתגובה לאובססיות, לצד שטיפת ידיים מוגזמת, התרחצות או טיפוח ריטואליים, התנהגויות בדיקה, ריטואלים מנטליים, צורך לחזור על פעילויות ולקרוא טקסטים שוב ושוב והתנהגויות של אגרנות.
ואולם, יש ויכוח סביב השאלה אם OCD ואמונות טפלות הן על אותו רצף, וחוקרים רבים מציעים שאין זה כך, בציינם שאמונות תפלות ו-OCD משתמשות באזורים שונים של המוח.
ועדיין, OCD ואמונות טפלות חולקות מאפיינים חופפים, כמו ביצוע טקסים קומפולסיביים במטרה להפחית סיכון מפגיעה.
זאת ועוד, חוקרים הגדירו ריטואלים של אמונות טפלות כ״שיטות לא-סתגלניות שמטרתן לנסות לצבור שליטה במצבי אי-ודאות״.
באופן דומה, התנהגויות כפייתיות הן לא-סתגלניות, והן מבוצעות בכוונה להימנע או להפחית חרדה הקשורה למחשבות אובססיביות.
עם זאת, חשוב לזכור שלמרות שנראה שיש קשר מבוסס בין אמונות טפלות ל-OCD, קיימת אי-התאמה בתוצאות של מחקרים רבים שעסקו בקשר זה.
אחד התסמינים האופייניים למתמודדים/ות עם הפרעת אישיות סכיזוטיפלית הוא אמונות ביזאריות הכוללות חשיבה מאגית.
למשל, מישהי שמגדירה את. עצמה כ״מכשפה״ (יש הרבה כאלה כיום, בעיקר נשים, בלי מטאטא ובלי נכונות לכשף).
לא ניכנס כרגע לדיון לגבי תקשור, זה דורש מאמר נפרד.
עד גבול מסוים זה נחמד שיש לך יכולת לראות דברים.
יש גם ערך לשימוש ועזרה לאחרים באמצעות אינטואיציוצת חריפות ותחושות בטן שלעיתים רואות יפה את הנולד.
יש אפילו מחקר שפורסם בתחילת 2023, לפיו התנסות פסיכדלית חד-פעמית הגדילה מגוון של אמונות על-טבעיות כמו גם אמונות לגבי תודעה, משמעות ותכלית החיים. יתרה מכך, מידת השינוי באמונה נמצאה קשורה למאפיינים איכותיים של החוויה.
אולם כאשר האדם מייחס לעצמו כוחות על-טבעיים, או כאשר הוא מלקט רמזים סביבתיים (כמו מספר של רכב שעמד לפניו ברמזור) ומתייחס אליהם כחומר אנרגטי בעל ערך ניבויי, אנחנו מתחילים להיכנס קצת לאזור של פסיכופתולוגיה.
אם הגעת עם עצמך למסקנה,
או שהסביבה מסמנת לך, שהאמונות הטפלות
מנהלות אותך יותר מדי, מוזמן/ת לדבר איתנו:
עם ראש המכון -
בזום או פנים אל פנים
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
Julie J. Exline & Joshua A. Wilt (2023) Divine attributions, gift appraisals, and supernatural operating rules as predictors of gratitude to God, The Journal of Positive Psychology, DOI: 10.1080/17439760.2023.2208095
Kumar (2021). in What Is Superstition in Psychology?. in Medicinet: https://www.medicinenet.com/what_is_superstition_in_psychology/article.htm
Morris, B., Thornton, C., Neave, N., & Allen, G. (2025). Understanding the use of superstitious rituals in sports people. Journal of sports sciences, 43(18), 2046–2057. https://doi.org/10.1080/02640414.2025.2532994
Nayak SM, Singh M, Yaden DB, Griffiths RR. Belief changes associated with psychedelic use. J Psychopharmacol. 2023 Jan;37(1):80-92. doi: 10.1177/02698811221131989. Epub 2022 Nov 1. PMID: 36317643.
Wu, Y. W., Lai, W. S., & Chen, Y. C. (2023). Hu li za zhi The journal of nursing, 70(3), 85–93. https://doi.org/10.6224/JN.202306_70(3).11
הפרעת אישיות גבולית שקטה, או הפרעת בורדרליין תפקודית, מזוהה כתת-סוג של הפרעת אישיות גבולית (BPD).
על אף שאינה מעוגנת במינוחים אבחוניים, היא שכיחה למדי בשיח הקליני.
היא משמשת לתיאור מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית שכאבם הנפשי מוכוון פנימה, ולא החוצה.
הפסיכואנליטיקאית הלן דויטש (1942) התייחסה לבורדרליני השקט כ״אישיות בכאילו״ (As if personality) המתאפיינת בהיעדר תחושת עצמי מוצקה, היצמדות לאחרים כדי להסתיר תחושת מוות נפשי ותגובתיות רגשית רדיקלית לפרידה.
מאוחר יותר, טבעו Sherwood and Cohen (1994) את המונח בורדרליין שקטה, בדיוק עבור מטופלים העונים לטיפוס האישיות שתיארה דויטש .
עוד הגדרה טובה וממחישה להפרעה זו זמינה בהבחנה של מרשה לינהאן בין ויסות רגשי חיובי (Acting out) לבין ויסות רגשי שלילי (Acting in):
קשיי ויסות רגשי חיוביים מתבטאים בהפניית הסערה הרגשית החוצה, בעיקר כלפי קרובים בסביבה.
קשיי ויסות רגשי שלילייים, לעומת זאת, מתבטאים באי-שקט פנימי בלתי נסבל, שכדי להרגיעו מאומצות לעיתים אסטרטגיות ויסות מאוד לא יעילות (כמו חיתוך עצמי, היטהרות, התמכרות ועוד).
מונח נוסף באמצעותו מתייחסים לסוג השקט של הפרעת אישיות גבולית הוא ״בורדרליני בתפקוד גבוה״.
אלא שהמושג הזה מצמצם בעיניי ועלול אפילו להזיק:
למרות שבורדרלינים שקטים נתפסים כמי שמסתדרים לא רע עם דרישות המציאות - רושם שמתחזק לאור נטייתם הטבעית למצפוניות ולריצוי כמעט מלא של אחרים - הם למעשה מציגים ״קליפה תפקודית״ שמתחתיה מצוקה נפשית עצומה.
חשיפת המצג הזה בטיפול מלמדת שמדובר לכל היותר בהשרדותיות ולא תפקודיות.
BPD שקטה היא אחת ההפרעות הקשות ביותר לטיפול.
אם יש יותר אקסטרים מבורדרליין, זה שם.
נתחיל בביסיקס, או בתזכורת למי שמכיר/ה:
הפרעת אישיות גבולית היא מצב נפשי כרוני המתאפיין בדפוס מתמשך של שינויים במצבי הרוח, בדימוי העצמי ובהתנהגות.
לעתים קרובות סימפטומים אלה גורמים לפעולות אימפולסיביות ולבעיות קשות במערכות יחסים.
גברים, נשים ומתבגרים עם הפרעת אישיות גבולית עשויים לחוות אפיזודות אינטנסיביות של כעס, דיכאון או חרדה שיכולים להימשך בין שעות לימים, כאשר מעל מרחפת חרדת נטישה משתקת.
הפרעת אישיות גבולית שקטה נוטה להיות פחות מאובחנת, או מאובחנת באופן שגוי, או שלוקח יותר זמן לאבחן אותה עקב היעדר הסימפטומים הפרוטוטיפיים של ההפרעה.
בגלל האופי החבוי שלה לא נדיר לפגוש מקרים בהם היא מאובחנת בטעות כדיכאון, חרדה חברתית, ואפילו אוטיזם בתפקוד גבוה,
למשל, בורדרליני טיפוסי ייטה יותר להתפרצויות זעם, בעוד שבורדרליני שקט עשוי להפנות את הכעס פנימה ולהתנהג באופנים מופנמים המבטאים הרס עצמי.
את שִׁיר מִשְׁמָר כתב נתן אלתרמן (1965)
לבתו, תרצה אתר.
הוא אינו מובא בהקשר שלנו
כקטע מוסיקלי נלווה,
אלא כחומר עיוני,
מטאפורה מופתית
לפסיכופתולוגיה הגבולית השקטה:
אז במקום להחצין את הכאב דרך אחרים ומולם, הבורדרליני השקט ייבלע פנימה, אל תוך בועה של מצב רוח רע וייאוש קיומי.
הוא יתבודד וייבנה לעצמו עולם שלם של תכניות התאבדות ליום פקודה.
חשוב להזכיר כי BPD היא אחת ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר על המפה הפסיכיאטרית.
כאן היא קשה כפליים, שכן היא מוגשת עם ״ציפוי״ מתעתע של נועם, חיוך ורוך.
בשפת ה-DBT, אדם כזה תקוע בדילמה דיאלקטית, בין שני קצוות מנוגדים, ללא יכולת להגיע לאמצע:
״פאסיביות אקטיבית״ (Active passivity), כלומר, האדם מחפש באינטנסיביות עזרה מאחרים אבל פסיבי בלעזור לעצמו. זהו מאפיין מוכר של המתמודד עם BPD טיפוסי, שנוטה לייצר אינספור משברים ללא יכולת לבסס שינוי עמיד.
״מסוגלות נתפסת״ (Apparent Competence) מצב בו האדם אינו נראה כלל במצוקה, ואף מעורר במתבונן מהצד אשליה שניתן להישען עליו.
המצב בו המטוטלת נמצאת בקוטב הדיאלקטי של ״מסוגלות נתפסת״ מאפיין את הבורדרליני השקט, ובו גם מצוי זרע הפורענות של התאבדות בלתי צפויה.
במצב כזה, אין הרבה סיגנלים חיצוניים לאקטים של התאבדות, גם לא בדיעבד, מה שלעיתים מובן בטעות כהתאבדות אימפולסיבית.
טיפולית, הרבה יותר קשה לבנות חוזה התנהגותי לניהול מצבים אובדניים ובכלל, הסביבה כולה פחות דרוכה לזיהוי סיכון אובדני.
ניסיונות התאבדות מתקבלים לעיתים קרובות בתדהמה - גם בקרב מטפלים מנוסים המתקשים לראות מאיפה זה הגיע.
גבולות מטושטשים.
אובססיה לגבי אדם ספציפי וצורך עצום להיות בקרבתו, עד כדי סטוקינג.
בידוד עצמי או הימנעות קיצונית כצורה של הגנה עצמית במצבי הצפה.
פגיעה עצמית שמוסתרת היטב מאחרים.
פגיעה שקטה באחרים - לעיתים באופן מתוכנן, נקמני ואנונימי, תהליך שיכול להימשך בעקביות לאורך שנים ארוכות.
עוינות, כעס ותוקפנות המכוונים פנימה (למשל ביקורת פנימית אכזרית ומכלה).
דימוי עצמי נמוך או לאבילי (משתנה במהירות).
פחד עז מפני דחייה.
תנודות במצב הרוח שיכולות להימשך בין שעות לימים, אולם קשה יותר לזהותן מבחוץ.
אידיאליזציה ודוולואציה- דפוס הגנתי פרימיטיבי, בו נחווית אידיאליזציה כלפי אחרים ולאחריה הפחתה חדה מערכם (דוולואציה).
קושי ניכר ביכולת לקרוא אחרים, כלומר יכולת נמוכה מנטליזציה. זה לא תמיד נכון, ולפעמים הפוך, שכן הבודררליני השקט יודע להיות Good listener. מניסיוני, הרבה מתמודדים/ות עם BPD שקטה בוחרים בקריירה מתחום מקצועות העזרה - מגננות והוראה ועד פסיכיאטריה.
פחד משהייה לבד אך הרחקת אחרים במקביל לכך
חבלה עצמית שמונעת השגת יעדים.
טריגרים בינאישים שמובילים לרגשות פנימיים עזים ולא נשלטים (כמו בושה או אשמה).
קושי לדבר על רגשות. כאשר כן מספרים מה עובר עליהם בפנים נחשפת מסכת מפורטת של עיוותי חשיבה, הכוללת מסקנות שלעיתים הרחיקו מרחק רב מהמציאות.
תחושת קהות חושית לצד ריקנות פנימית.
ריצוי בעייתי של אנשים - המנעות מכל ביטוי של כעס כופה בעייתיות מורכבת ביחסים.
תחושה שזה לא בסדר להרגיש את הרגשות הנחווים (מה שמנציח סביבה לא מתקפת ומייצר ניסיונות עקרים לדכאם).
נטייה לדריכות יתר.
האבחון נעשה ע״פ רשימת סימפטומים המופיעה ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).
רשימת הפריטים זהה ב-BPD רגילה ושקטה.
האבחנה דורשת שיתקיימו לפחות 5 מתוך 9 הקריטריונים הבאים:
1. חרדת נטישה ומאמצים קדחתניים למנוע אותה.
2. היסטוריה של מערכות יחסים לא יציבות שכוללות אידיאליזציה ודוולואציה בערך האדם השני (״פיצול״ או חשיבה דיכוטומית של שחור ולבן).
3. זהות או דימוי עצמי שאינם יציבים.
4. בעיות של התנהגות אימפולסיבית מסוכנת.
5. פגיעה עצמית תכופה או מחשבות אובדניות.
6. תנודות מצב רוח מהירות או תכופות ורגשות עזים.
8. תחושה של כעס עז או בלתי נשלט.
9. דיסוציאציה (ניתוק מהעצמי, חוויה של ״מחוץ לגוף״).
מרבית המטפלים חושבים על הפרעת אישיות גבולית כעל הפרעה שקשורה לכעס, עם דרמות וסערות חוזרות, אבל זה ממש לא משקף את המציאות.
בורדרלינים יכולים להיראות כמו התלמידים הטובים והשקטים בכיתה, אבל בפנים לסבול מכאב נפשי חזק ביותר.
מי שתוהה אם הוא או קרוב לו הוא סוג של בורדרליני שקט, יכול לשאול את עצמו את השאלות הבאות:
האם אני חווה תנודות במצב הרוח שיכולות להימשך ימים, אך אף אחד סביבי אינו יודע באמת מה קורה אצלי בפנים?
האם אני מתבייש וגם מתבייש להתבייש - למרות שאחרים מצביעים על כך שאין לי על מה?
האם בעת קונפליקט עם מישהו אחר אני נוטה להאשים את עצמי?
האם אני מחזיק בתודעתי פנטזיה מוחשית על התאבדות?
האם שיתוף בכעס חושף את החולשות שלי?
במערכות יחסים או בחברויות, האם יש לי נטייה לעשות אידיאליזציה של אחרים אבל די מהר אני מתאכזב מהם (גם אם אני לא מעביר להם את המסר הזה)?
האם אני מרגיש שונה מכולם?
האם קשה לי לעיתים קרובות לזהות ולהגדיר מה אני מרגיש?
כשאני כועס, האם אני נוטה לדחוק את התחושה או לדכא אותה?
האם אני חש נטל על אחרים? או, האם אני תופס יותר מדי מקום?
כשאני נפגע מאחרים, האם יש לי נטייה לנתק אותם מחיי במקום לנסות לעבד איתם מה שקרה?
כשאני כועס, האם אני נוטה להתבודד ולא לדבר עם אף אחד?
הגורמים להפרעת אישיות גבולית שקטה דומים לאלה של הפרעת אישיות גבולית.
אמרנו, זו אותה הפרעה, רק עם מופע פחות מוכר ואינטואטיבי.
היסטוריה משפחתית של הפרעות אישיות (חשד לנטייה גנטית).
התעללות והזנחה.
נטישה או טראומה של יחסים בילדות.
היסטוריה או קיום בהוןה של הפרעה נפשית אחרת, למשל הפרעת אכילה, הפרעת חרדה, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או התמכרות.
בעוד שאין גורמים ספציפיים שמסיבירים הפרעת אישיות גבולית שקטה בנפרד מהפרעת אישיות גבולית טיפוסית, סביר שאישיות האדם או המזג שלו ישפיעו על האופן בו ההפרעה מתבטאת במונחים של סימפטומים פנימיים או חיצוניים.
ההפרעה מופיעה יחד עם הרבה הפרעות נפשיות.
הנה סרטון טוב שמסביר את החפיפה בין הפרעת אישיות גבולית שקטה
והפרעת קשב וריכוז (המוערכת ב-25-40%):
מי שחי עם הפרעת אישיות גבולית שקטה עשוי לחוות השפעות משניות של הפרעת אישיות, בהן הפרעה נפשית נוספת, קשיים במערכות יחסים או התפרקות נוכח אתגרים בחיים.
סיבוכים אופייניים שיכולים לצוץ אצל בורדרלינים שקטים: במערכות יחסית הפרטנר עשוי לסיים את הקשר בגלל שאינו יכול להשפיע על הסימפטומים;
סיכון מוגבר להתנהגויות אימפולסיביות, כמו בזבזנות יתר.
שימוש בחומרים או מיניות לא מבוקרת.
קושי בבנייה ושימור של קשרים עמוקים עם אחרים.
התפתחות של הפרעות נפשיות נוספת, כמו הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת קשב, דיכאון, חרדה חברתית, הפרעות אכילה והתמכרות.
קושי בביטוי עצמי במערכות יחסים, מה שיכול להביא למרמור ותסכול ניכרים.
מחשבות אובדניות שמגיעות לעיתים קרובות על רקע פרפקציוניזם וסופר אגו רודני.
קושי עצום לנהל משברים - אובדן מקום עבודה, חוסר יציבות כלכלית או גירושים - כל אלה נחווים כסכנה להתפוררות העצמי.
סיום מערכות יחסים בפתאומיות תוך פגיעה באנשים קרובים.
פחד להיות לבד, במקביל להרחקת אחרים.
הימנעות כליל ממערכות יחסים, מתוך תחושה שבטוח יותר לא לנסות בכלל.
בלבול לגבי הזהות, האמונות, הערכים וההעדפות.
מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית שקטה נוטים להרגיש כאילו שלא מגיעה להם עזרה מקצועית כי הבעיות שלהם ״לא כאלה נוראיות״.
הם אינם חולקים את תחושת הזכאות המוכרת כל כך אצל הבורדרליין הטיפוסי ובהפרעת אישיות נרקיסיסטית.
מכיוון שההפרעה שכיחה עם בעיות נפשיות אחרות, מטפלים נוטים לבחון אפשרויות של טיפול טרנסדיאגנוסטי במטופלים אלה.
הנה כמה שיטות טיפול שנמצאו יעילות בהפחתת התסמינים של בורדרלינים שקטים:
פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית היא שיטת טיפול שיחתי שמכוונת לשינוי מחשבות והתנהגויות מזיקות שמנציחות את הבעיות שהמטופל חווה.
באופן ספציפי, מטפל CBT ינחה את המטופל לתעד את המחשבות שלו כדי לבחון אותן ולמצוא עיוותים קוגניטיביים כמו ״חשיבה בשחור ולבן״ או ״הסקה רגשית״.
לאחר מכן המטופל יתבקש ליצור מחשבות סתגלניות אלטרנטיביות שבהן ישתמש במקום הישנות. עם הזמן, תרגול הדרגתי של בחינת המחשבות וקשיבות לטעויות בחשיבה יעזור לשלוט במחשבות דוהרות ובתגובות לתפיסות של מצבים במקום למצבים עצמם.
שיטת DBT פותחה במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית ומטרתה ללמד אסטרטגיות מיינדפולנס לניהול מתח, ויסות רגשות, עמידות במצוקה ויעילות בין-אישית כדי לשפר את היכולת להיקשר לאחרים ללא דפוסים של הרס עצמי.
טיפול DBT מלמד את המטופל שרגשותיו חשובים וכי מוטב לחלוק אותם (אם לא הייתה זו נטייתו בעבר), כמו גם תיקוף (ולידציה) וכמובן ״תודעה נבונה״, דרך האמצע שעוזרת למטופל להתמקם באזור החפיפה בין ״תודעה הגיונית״ לבין ״תודעה רגשית״.
טיפול מבוסס סכמה משלב בין מגוון גישות תרפויטיות תוך מתן דגש על יחסים.
הטיפול עוצב באופן ספציפי למתמודדים עם הפרעות אישיות, ולכן הוא עשוי להתאים לבורדרלינים שקטים.
סכמה היא פילטר שדרכו המטופל רואה את העולם או את דפוסי ההיקשרות שלו לאחרים, שרובם עוצבו בשנות הילדות.
מטרת הטיפול היא לעבוד על הדפוסים שגורמים למצוקה רגשית ולעזור למצוא דרכים יעילות ובריאות יותר למענה לצרכים.
למרות שאין תרופות ספציפיות שאושרו ע״י FDA לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, לעיתים קרובות נעזרים פסיכיאטרים בתרופות להתמודדות עם הפרעות קלות יותר, כמו חרדה או דיכאון.
מנטליזציה היא היכולת לחשוב על מחשבות, רגשות וצרכים שלנו ושל אחרים.
טיפול מבוסס מנטליזציה, הוא סוג של פסיכותרפיה פסיכודינמית, בו המטופל לומד על השפעת האירועים הפנימיים שלו על ההתנהגות.
מטרת ה-MBT היא לשפר את היכולת של המטופל לשקף את חוויותיו הפנימיות ואת אלה של אחרים. למשל, הוא עשוי ללמוד איך לראות את ההבדל בין האופן בו הוא תופס מצב (למשל שמישהו דוחה אותו) לבין האירוע האקטואלי (ביקורת קלה).
התהליך מוביל לשליטה גבוהה יותר ברגשות ולתחושת עצמי משופרת.
טיפול ממוקד העברה פותחה ע״י אוטו קרנברג ופראנק יאומנס.
מדובר בעצם בסוג נוסף של פסיכותרפיה פסיכודינמית, שמשתמשת במערכת היחסים בין המטופל למטפל כחלק מהתהליך הטיפולי, מתוך מחשבה שהאופן בו המטופל מתקשר למטפל ימחיש במידה רבה את האופן בו הוא מתקשר לאחרים בחיי היומיום.
סביר להניח שדרך זו להתקשר לאנשים התפתחה בילדות במהלך מערכות היחסים הראשונות.
על המטפל להבין אילו דפוסי אינטראקציה שהמטופל מביא לטיפול משקפים את התנהגותו בעולם.
לאחר שהדבר זוהה, המטפל מחזיק בהמשגה טובה יותר בנוגע לאופן בו המטופל מרגיש, חושב ומתקשר עם אחרים ביומיום.
כמו רוב הטיפולים שצוינו קודן, מטרת הטיפול היא לפתח עצמי בוגר ואינטגרטיבי ותר שחווה פחות אי-יציבות פנימית.
הנה כמה נקודות חשובות:
מצאו בית טיפולי. התחברו לאיש/ת מקצוע מושקע, אחד שאפשר לדבר איתו על הכל.
זהו והכירו סיטואציות שעלולות לעורר טריגרים.
בחרו ותרגלו אסטרטגיית התמודדות אלטרנטיבית (למשל, תגובה מתחרה).
היו קשובים לרגשות, תרגלו תיקוף עצמי, למדו לעומק את משק הבית הרגשי שלכם ומתוכו זהו את קו פרשת המים, נקודה המסמנת שלא בריא להישאר עם המצוקה לבד.
שבו כמה דקות לפני השינה וכתבו ביומן אישי על מצבים שונים שקרו היום - פרטו על רגשות, מחשבות, תחושות ודרכי התמודדות.
הגבירו סובלנות למצבי חוסר ודאות. למשל, אם מישהו לא הגיב עדיין להודעת טקסט חשובה ששלחתם, כדאי להתאפק ולא להתפתות למסקנה על דחייה. ניתן לבחור הסברים סבירים יותר, למשל היותו עמוס.
נשמע בנאלי, אבל זה לא. נסחו במנטרות חיוביות, מרקרו משפטים של דיבור חיובי, תקפו נקודות ציון רגשיות הרלוונטיות ספציפית לחוויה האישית שלכם.
זהו פעילויות מרגיעות שיכולות לתרום בעמידות בפני מצוקה.
ישנן כמה אסטרטגיות התנהגותיות שיסייעו לכם לתקשר ביעילות עם אדם קרוב המתמודד עם ההפרעה.
הבורדרליני שקט לא נוטה להיות גלוי ופתוח לגבי הרגשות שלו, כך שצריך לשאול את השאלות הנכונות ולהיות מאזין טוב. נסו להקשיב ולהבין את הרגשות שהוא חווה, מעבר לסיפור שהוא מספר. חשוב להיות ״בלשים״ כדי להבין את הרגשות ששוכנים מתחת לפני השטח.
תנו לו להבין שהוא לא שקוף. ששומעים אותו. בורדרליני שקט ינסה להסתיר את הרגשות שלו, כך שחשוב במיוחד להראות לו שזה בסדר להרגיש את מה שהוא מרגיש.
אדם יודע מצוין מה מרגיע אותו, חשוב לפעמים להזכיר לו את זה.
חגגו ניצחונות קטנים. נכון גם לכל אחד מאיתנו.
אם אתם הורים, דברו איתנו ותאמו מפגש/ים ממוקד/ים להדרכה הורית, שיעשו לכם סדר.
מיינדפולנס. מדיטציה, נשימה עמוקה, הרפיית שרירים, יוגה, מה שעובד. .
אל תמקמו את צרכי המתמודד לפני אלה שלכם, אחרת תישחקו במהירה.
לסיכום, למרות שאחרים לא בהכרח יבינו עד כמה בורדרליני שקט חי בייאוש, זה לא פחות כואב רק בגלל שזה לא ניכר.
למעשה, אפשר לטעון שבגלל האופי הנסתר של הפרעת אישיות גבולית שקטה, יותר כואב להתמודד עם ההפרעה, כי לעתים קרובות בורדרליני שקט מתמודד לגמרי בעצמו, חי במסווה בארץ זרה.
נוסף על כך, בורדרליני שקט עלול להתמודד כל החיים עם הפרעה שהוא אפילו אינו יודע שיש לה שם, סיווג ומאפיינים, ומבלי לדעת שמדובר במבנה אישיות יציב וכרוני.
הפרעת אישיות גבולית שקטה היא תת-סוג של BPD, שבו התסמינים מופנים פנימה ולא נראים כלפי חוץ. אנשים עם הפרעה זו חווים סערות רגשיות חזקות אך אינם מבטאים אותן בגלוי, מה שמוביל לבדידות ולעיתים אף לאובדנות. הסימפטומים כוללים דיכאון, חרדת נטישה, האשמה עצמית, הדחקת כעס ורגישות יתר לדחייה.
התסמינים כוללים רגישות יתר רגשית, תחושת ריקנות, פחד מדחייה והימנעות מעימותים. בנוסף, קיימת נטייה לבידוד חברתי, ויסות רגשי לקוי והפנמת כעסים, מה שעלול להוביל לפגיעה עצמית או להתקפי חרדה. אנשים עם BPD שקטה מסתירים את מצוקתם ולכן ההפרעה מאובחנת לעיתים באיחור.
האבחון מתבצע על ידי איש מקצוע בתחום בריאות הנפש, באמצעות ראיון קליני ושימוש בשאלונים פסיכולוגיים. כיוון שהתסמינים מופנמים, רבים מאובחנים באופן שגוי כהפרעת חרדה או דיכאון. המאפיינים כוללים רגישות קיצונית לדחייה, קשיים בוויסות רגשי והתנהגות שמסתירה סערה פנימית.
הגורמים כוללים שילוב של נטייה גנטית, חוויות ילדות קשות, הזנחה רגשית או התעללות. רבים עם BPD שקטה גדלו בסביבה שבה רגשותיהם לא הוכרו, מה שגרם להם להדחיקם ולהימנע מהבעת רגשות כלפי חוץ. בנוסף, קיימים גורמים ביולוגיים, כמו שינויים במבנה המוח ובוויסות סרוטונין.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
איתן טמיר, MA, ראש המכון
נתן אלתרמן, ארבעים שירים של נתן אלתרמן, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, חש"ד, עמ' 31-27.
Arlin Cuncic (2021). What Is Quiet Borderline Personality Disorder? In verywrllmind: https://www.verywellmind.com/what-is-quiet-borderline-personality-disorder-5115074
Deutsch, H. (1942). Some forms of emotional disturbance and their relationship to schizophrenia. Psychoanalytic Quarterly, 11, 301–321.
Sherwood, V. R., & Cohen, C. P. (1994). Psychotherapy of the quiet borderline patient: The as-if personality revisited. Jason Aronson.
Whewell P, Ryman A, Bonanno D, Heather N. Does the ICD 10 classification accurately describe subtypes of borderline personality disorder? Br J Med Psychol. 2000 Dec;73 Pt 4:483-94. doi: 10.1348/000711200160679. PMID: 11140789.
Thoughts of a quiet borderline. https://www.reddit.com/r/BPD/comments/828s7o/thoughts_of_a_quiet_borderline/
פסיכולוגיה אבולוציונית היא דיסציפלינה מדעית של לימודים ומחקר, אשא ניגשת להבנת התנהגות אנושית דרך עדשה שכוללת השפעות אבולוציוניות, ומשלבת בין מחקר פסיכולוגי וביולוגי.
פסיכולוגים אבולוציוניים מחפשים הסברים לתופעות בין-אישיות, אישיות, כמו רגשות, מחשבות ותגובות, בהתבסס על התיאוריה של צ׳ארלס דרווין על הברירה הטבעית, בדומה לאופן בו ביולוגים אבולוציוניים מסבירים את התכונות הפיזיות של אורגניזם.
תומכיה של גישה פסיכולוגית זו מניחים שקבוצות אנוזשיות ששרדו פיתחו דרכים לפתור אותן, זאת באמצעות אינסטינקטים ואינטליגנציה מולדים שנתנו להם את היכולת למצוא וליישם את הפתרונות המוצלחים ביותר.
בכך הם צברו יתרונות, כמו בריאות טובה יותר או חיים ארוכים יותר, מה שאפשר להם להוליד יותר צאצאים בתהליך הברירה הטבעית.
בגדול, כל התנהגות אנושית כמעט יכולה להיות מובנת כסיבה, כאשר כל ההתנהגויות מכוונוות לתוצאה אחת יחידה: הישרדות המין.
למשל, לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית, אבות אבותינו שהיו בעלי יתרונות פסיכולוגיים העבירו את התכונות ההתנהגותיות הללו לדורות הבאים, מה שיצר אוכלוסיית צאצאים עם אותן התנהגויות סתגלניות.
יכולות פסיכולוגיות כמו קריאה נכונה של כוונותיהם של אחרים, יצירת חברויות ורכישת אמון ידועות ככאלה שעוזרות לאדם במהלך חייו.
עוד דוגמה - בבחירת בני זוג, גברים נוטים להתייחס יותר לתכונות הניתנות לצפייה (כמו יופי), בעוד שנשים מתעניינות יותר במצב הסוציו-אקונומי של הגבר, ביכולת ההורית שלו ובפוטנציאל לרכישת משאבים, כלומר כסף.
כסף הוא איתות המרמז על יכולתו של הגבר להגן על הילדים ולפרנס את המשפחה. כך, הפסיכולוגיה האבולוציונית רואה גברים עם יכולת כלכלית ונכונות לההקים משפחה כבעלי יתרון סלקטיבי, בהשוואה לגברים שאין יכולת ונכונות כזו..
פסיכולוגים אבולוציוניים מאמינים כי מיומנויות אלה נטועות עמוק במעגלים העצביים המורכבים במוח, וכי הן עוברות בתורשה.
לעתים קרובות, נטיות התנהגותיות מולדות אלה מרוככות ע״י קלט תרבותי, במשפחה או בגורמים אינדיווידואליים, אבל העיקרון של הפסיכולוגיה האבולוציונית הוא שהמנגנונים העצביים הבסיסיים שלנו מעוצבים ע״י כוחות אבולוציוניים.
הגישה האבולוציונית בפסיכולוגיה מאוגדת פחות מאחרות.
היא מתחילה את דרכה בהגותו של זיגמונד פרויד (שהיה במקור פיזיולוג) ומתבטאת כיום המניפסט התיאורטי של פסיכולוגים עכשוויים, כמו ג׳ורדן פיטרסון.
הפסיכולוגיה עוסקת גם בסוגיות של אישיות, בחירה, חופש ועוד.
פרופ' יובל נוח הררי התייחס ב'קיצור תולדות האנושות' (עמ' 116) לחיבור המתוסבך בין אבולוציה לפסיכולוגיה (בעיקר העכשווית):
"לפי מדע הביולוגיה, בני אדם לא "נבראו" אלא התפתחו בתהליך אבולוציוני... אין דבר כזה "זכויות" בטבע. יש רק תכונות... ומהן התכונות שהתפתחו בתהליך האבולוציוני? בין התכונות שיש לבני אדם ולבעלי חיים אחרים בהחלט אפשר למנות את התכונה "חיים". אבל "חירות"? אין בשפה הביולוגית מילה כזו. כמו "שוויון", כמו "זכויות" וכמו "חברות בערבון מוגבל", גם "חירות" היא מושג שבני אדם המציאו וקיים אך ורק בשפתם ובדמיונם של בני האדם. מנקודת מבט ביולוגית, אין הרבה משמעות לאמירה שאדם החי תחת שלטון דמוקרטי הוא "חופשי" ושאדם החי תחת שלטון רודני "אינו חופשי". ומה לגבי "אושר"? רוב המחקרים על בעלי חיים מכירים רק בקיומן של הנאות, שניתנות להגדרה ומדידה בצורה אובייקטיבית".
יש כמה עקרונות משותפים המאפיינים את הפסיכולוגים האבולוציוניים.
למשל:
המוח הוא מערכת פיזיולוגית שמנחה התנהגות (ועוד הרבה פעולות אחרות) והתנהגויות אלה הן קודם כל סתגלניות לסביבה (עם זה יסכימו כנראה כל הגישות בפסיכולוגיה וברפואה).
מטרת המוח שלך היא לנתח מידע מהסביבה כמו שמחשב היה מעבד מידע. המוח הוא מערכת פיזיקלית, והמסלולים שלו לעיבוד מידע מכוונים עדין באמצעות הברירה הטבעית.
פרופ׳ יובל נוח הררי תרם כאן גם היכולת של בני אנוש לשתף פעולה בקבוצות מרוחקות זו מזו.
הדרכים הספציפיות בהן בנוי החיווט העצבי במוח בנוי כווננו ועדיין מכווננים לאורך דורות, ע״י כוחותיה של הברירה הטבעית.
כשאנחנו מתנסים בהתנהגות חדשה, נדרשת התאמה מוחית, כך שבזמן שאנחנו עסוקים בהתנהגות זו, נוירונים מתחילים להיפגש ולהעביר את המסר.
המסלול הנוירלי מתחזק ככל שהתנהגות ספציפית זו חוזרת בעתיד, מה שגם הופך אותה לקלה יותר לביצוע.
בדומה לראייה הפסיכואנילטית, הרבה מבנים פנימיים שלנו נקבעים ומתעצבים לפני שהבשלנו לחשיבה בוגרת על בחירות בחיים.
מה לעשות, הפסיכולוגיה האבולוציונית מניחה שהנטייה הכל כך אנושית של סכסוכי שכנים אינה קשורה רק בנסיבות ההווה. היא נטועה, יאמר איש האבולוציה, בצורך טריטוריאלי הישרדותי המשותף לכל בני האדם, כבר מאות אלפי שנים.
אנחנו מאמינים באמת ובתמים שקבוצת ה״הם״ פחות טובה מקבוצת ה״אנחנו״, אבל זה בדיוק מה שמרגישה הקבוצה השנייה כלפינו (וניתן אף לנבא זאת מראש, בהשמה רנדומלית של משתתפים).
הנפש מתבססת על שינויים סתגלניים שמקורם בעידן הפלייסטוקן. ברמותיה הבסיסיות ביותר, פסיכולוגיה אבולוציונית מסבירה מיומנויות שאנו מחשיבים לפשוטות יחסית ולנפוצות בקרב רוב האנשים, כמו שפה.
בשלב מסוים בהיסטוריה, האדם הקדמון פיתח מיומנויות שפה מעבר לנהמות והצבעה.
היכולת לתקשר מחשבות מורכבות הועילה להישרדותו, וכתוצאה מכך התפתחו יכולות רכישת שפה, שהשתכללו בתהליך הברירה הטבעית.
פסיכולוגים אבולוציוניים רואים מיומנויות שפה מתקדמות כיתרון התורם לביטחון, להישרדות ולרבייה.
השפות שאנו לומדים תלויות בשפת האם והחברה בה גדלנו, מה שמדגים את חשיבות הקלט התרבותי.
פוביות, כידוע, הן פחדים לא-רציונאליים שחורגים מהגנה מפני סכנה.
אבל אם נחשוב על זה, ניווכח שלא כל דבר או מצב יכולים להפוך לפוביה.
פחד מנחשים או עכבישים הרבה יותר שכיחים מפוביה מאקדח (אם היא קיימת בכלל) למרות שמידת הסכנה הטמונה בו כיום לא פחות גבוהה.
יש היגיון בכך שאבותינו יחפשו בזהירות אחר יצורים ארסיים לפני שיתקעו את ידיהם בשיח גדול.
בחלוף הזמן, היכולת לזהות ולהגיב במהירות ליצורים קטנים, מתפתלים שקטים הפכה לתגובה אוטומטית, אינסטינקטיבית, המכונה תגובת בהלה (Startle response).
זאת ועוד, פעוט או קופיף נאיבי (כלומר, גור שנולד במעבדה) שמעולם לא שמעו על הדריכות המתבקשת לאור הסכנה מול בעלי חיים מסוימים, יגיבו בדרמטיות למראה אחד מהם, מה שמוסבר לפי הפסיכולוגיה האבולוציונית במידע חיוני להישרדות, שעובר גנטית מדור לדור.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
1 בספטמבר 2023
Hampton S. Darwinian psychology, old and new. Passau Schr Psychologiegesch. 2005;13:225-41. PMID: 19244679.
Jonason P. K. (2017). The Grand Challenges for Evolutionary Psychology: Survival Challenges for a Discipline. Frontiers in psychology, 8, 1727. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2017.01727
מיסוך ADHD הוא מצב בו מתמודד/ת עם הפרעת קשב,ריכוז והיפראקטיביות מתאמץ ליצור נראות לפיה אינו לוקה בהפרעה. מה שמכונה בפסיכולוגיה חברתית ״ניהול רושם״.
המונח נטבע לראשונה ע״י הפסיכולוג והחוקר ראסל ברקלי, בספרו Taking Charge of Adult ADHD (2015),מהדורה חדשה יצאה ב-2021.
לפי בארקלי, תופעת המיסוך מתרחשת בקרב לא פחות משליש מהמתמודדים עם ADHD.
מיסוך ADHD מתבטא בכך שהאדם מנסה להסתיר ולהסוות את התסמינים עם הוא מתמודד, בעיקר ע״י חיקוי התנהגותי של אחרים, שאינם לוקים בהפרעה.
כלומר, מיסוך ADHD הוא התנהגות מכוונת מטרה, שתכליתה לפצות על קשיים ביצועיים, קוגניטיביים, התנהגותיים ותפקודיים, כדי להתאים ולהתקבל בחברה ולהימנע מסטיגמה.
חשוב לציין כי הנטייה למסך, לפצות ולכסות על קשיים ויכולות מוגבלות אינה מאפיינת רק הפרעות קשב.
היא שכיחה בהרבה הפרעות נפשיות.
למשל, בבולימיה, עושות נערות מאמצים להסתיר את העדויות לזלילה ולהיטהרות.
גברים המתמודדים עם דיכאון סמוי, נוטים לטשטש את הדיכאוניות בחייהם האישיים ולהפגין כלפי חוץ מצג תקין ומתפקד.
סוגי מיסוך ה-ADHD כוללים הסתרת היפראקטיביות באמצעות רוגע, ישיבה שקטה ליד השולחן מבלי להתפתל במושב או תגובה בכיתה כמצופה, למרות תחושה של ״כאוס״ במוח.
המיסוך עשוי גם לכלול התמקדות-יתר במורה, בשולחן או בפעילות כדי להימנע מהסחות דעת או אימפולסיביות.
בנוסף, מבוגרים עם ADHD ו-IQ גבוה מראים פחות עדויות לליקויים בתפקודים ניהוליים בהשוואה לאלה עם ADHD ו-IQ ממוצע, מה שמצביע על כך שדרגה גבוהה יותר של יכולת אינטלקטואלית עשויה לפצות על ליקויים בתפקודים ניהוליים, ולהוביל לקושי לתת אבחנה קלינית מדויקת (Milioni et al, 2017).
לא נערכו מחקרים מקיפים על מיסוך ADHD ואחת הבעיות בקביעת השכיחות האמיתית של התופעה היא שמי שעושה זאת יתבייש להודות ב״זיוף״.
מיסוך ADHD, אם כן, היא הסתרת סימפטומים באמצעות התנהגות נלמדת שיכולה להיות בריאה או לא בריאה.
אנשים רבים עם ADHD שוברים מוסכמות חברתיות באמצעות התנהגותם ועלולים לחוש אשמה או להיתקל בלעג.
בשנים בהן למדתי בבית הספר היסודי, הייתה לנו פשוט ״כיתה טיפולית״, ילדים שקובצו יחד עם צרכים שהיו מוגדרים כיום כ״מיוחדים״.
מיסוך ADHD יכול לשמש כמנגנון התמודדות שלפעמים יכול לעזור לאנשים להסתדר כשהם צריכים ומנסים לנסוך היגיון בעולם שסביבם.
אבל בטווח הארוך יהיה קשה לנהל את ההתנהגות הזו עצמה.
האדם שקט ונוקט בזהירות יתר כדי להימנע מלדבר יותר מדי או להפריע לאנשים; בודק באופן אובססיבי את הימצאותם של חפציו כדי לוודא שהוא אינו מאבד אותם.
מגיב כמצופה במהלך השיעור במקום בהתאם לתחושתו הפנימית; נראה ״בסדר״ ואינו מראה סימנים לבעיה, כשבמציאות הוא נאבק לשמור על מערכות יחסים.
מסתיר היפראקטיביות באמצעות רוגע כדי שאנשים יחשבו שהכל בסדר, כשבפועל הוא חווה קושי להתרכז, משום שהמוח שלו קופץ מדבר לדבר מהר מכדי שיוכל לעבד מה כל אחד מהסובבים אומר בכל רגע נתון.
אינו מצליח להירגע לקראת פגישות, מה שמוביל להגעה מוקדמת מדי כדרך להבטיח שלא יאחר עקב ״עיוורון לזמן״; מקשיב ומתמקד יותר מדי בדובר כדי שלא להחמיץ שום פרט.
רושם דברים באופן מוגזם כדי שלא לשכוח אותם מאוחר יותר עקב בעיות זיכרון הקשורות ל-ADHD.
אובססיבי בארגון מסמכים וביצירת אמצעים שיוודאו שכל דבר יימצא.
מרסן רגשות עזים עד כדי תחושה של חולי פנימי מבלי לדעת מדוע (מה שעלול להוביל לדיכאון).
מעדיף לחת יום מחלה במקום לעמוד בפני מצבים שמזמינים מצוקה או חרדה (למשל, בהעברת מצגת בשיעור).
חש עצבני כשהוא מאלץ את עצמו להתרכז במשהו שאינו מעניין אותו משך זמן ארוך.
נוטל על עצמו אחריות רבה מדי כדי לפצות על דברים בעצמו שהוא תופס כפגמים.
מנסה להתמודד עם העולם ע״י פיתוח נטיות פרפקציוניסטיות.
עושה דבר מה בצורה מוגזמת עד שהוא מותש, כדי שאחרים יראו עד כמה הוא מסוגל וכמה ניתן לסמוך עליו, למרות שבפנים הוא מאוד מתקשה. עם התנהגויות כאלה עלולה להופיע אפילו מחאה אצל המגזים, למרות שיצר את הסיטואציה במו ידיו.
הסתרת תחושת הצפה שנגרמת מהמחויבויות שלו, מה שמוביל לרגשות בושה ואשמה.
אצל ילדים עם ADHD, שימוש בדמי כיס כדי ״לרכוש״ את חברותם של ילדים אחרים. הכל במטרה שהחריגות הכרוכות בהפרעת הקשב לא תבלוטנה .
מדכא התנהגויות חושיות כמו הקפצת הרגל, כדי לא להפריע לאחרים, למרות שהוא עשוי לחוש אי-נוחות מישיבה סטאטית.
החבאת הסימפטומים עלולה להוביל לעיכוב באבחון; מי שממסך ADHD עשוי שלא להיות מודע לכך שיש לו ADHD שאינו מאובחן, מה שיכול להוביל אותו לפתח דיכאון וחרדה.
מי שממסך תסמיני ADHD היטב עשוי שלא להאמין כשאומרים לו שמשהו אינו כשורה או שהוא מצוי בקושי; מי שממסך ADHD עשוי להימצא בסיכון גבוה יותר לפתח בעיות של שימוש בחומרים כדי להתמודד עם תחושתו האמיתית, מה שעלול להוביל לבעיות בריאותיות חמורות עוד יותר בעתיד.
מיסוך ADHD מחליף מתח חיצוני במתח פנימי, ומי שממסך ADHD יכול שלא להיות מאובחן משך שנים עקב הסוואת המאבק בהצלחה; מי שממסך ADHD יכול להקשות להבחין מה אמיתי ומה מסיכה, ועלול להרגיש שהוא אינו יכול להיות עצמו ולהפוך למישהו אחר כדי שיאהבו אותו.
כאשר מזהים שמתרחש מיסוך של ADHD, אפשר להתחיל ללמוד דרכים חדשות להתמודדות מבלי להפוך למישהו אחר.
למעשה, הממסך לשעבר עשוי להיות מופתע לגלות עד כמה החיים יכולים להיות מהנים לאחר שלומדים מיומנויות ניהול חדשות במקום להחביא את הקושי.
לזהות אילו צורות של התנהגויות ממסכות ADHD הן בריאות ואילו פוגעות בממסך (למשל ללמוד כיצד לשמור על בית נקי בצורה סבירה, במקום לדאוג שהכל יהיה מושלם).
ללמוד איך להתמודד עם רגשות במקום להימנע מהם.
לחפש מטפל או מאמן שמבין עם מה המטופל מתמודד.
להבין שאנשים שמתמודדים עם ADHD אינם לבד בחוויית החיים שלהם.
חשוב ליצור קשר עם אנשים שעוברים את אותם קשיים, למשל להצטרף לקבוצת תמיכה עבור אנשים שחיים עם ADHD או קהילה אונליין שמהווה מרחב בטוח לביטוי עצמי ללא שיפוטיות.
למרות שמיסוך ADHD הוא דרך התמודדות שמקלה על הקושי באופן רגעי, היא אינה מועילה להתמודדות עם מה שבאמת צריך לקבל מענה ותשומת לב. ע״י הבנה של דרך ההתמודדות הזו, זיהוי העובדה שההתנהגות חורגת מפרופורציה ולמידת כלים חדשים להתמודדות עם לחץ, אפשר להתחיל לחיות את החיים בצורה מלאה יותר.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
26 בספטמבר 2023
Taking Charge of Adult ADHD. Proven Strategies to Succeed at Work, at Home, and in Relationships. By Russell A. Barkley, Christine M. Benton. 2021, Routledge.
Milioni, A. L., Chaim, T. M., Cavallet, M., de Oliveira, N. M., Annes, M., Dos Santos, B., Louzã, M., da Silva, M. A., Miguel, C. S., Serpa, M. H., Zanetti, M. V., Busatto, G., & Cunha, P. J. (2017). High IQ May "Mask" the Diagnosis of ADHD by Compensating for Deficits in Executive Functions in Treatment-Naïve Adults With ADHD. Journal of attention disorders, 21(6), 455–464. https://doi.org/10.1177/1087054714554933
משחק תפקידים טיפולי (Therapeutic Role-Playing) הוא טכניקה המאפשרת למטופל לתרגל התנהגויות חדשות במצב של סימולציה.
בטיפול פסיכולוגי בו משתמשים המטפל והמטופל במשחק תפקידים, המטפל נכנס לדמות של אדם אחר, בד״כ אדם המעורר קונפליקט בחיי המטופל, כמו הורה, אח, בת זוג או מעסיק.
אחר כך משחקים:
המטופל מנהל אינטראקציה מול האתגרים שהציב המטפל, תוך שימוש במיומנויות התנהגותיות שנלמדו במהלך הטיפול.
לאחר סיום משחק התפקידים, מקיימים המטופל והמטפל ׳תחקיר׳ בו שניהם דנים במשוב לגבי מה שהתרחש בסימולציה ובאלטרנטיבות יעילות לשיפור האינטראקציה.
טכניקה זו נמצאה יעילה במגוון קשיים פסיכולוגיים, בייחוד עבור מתמודדים עם חרדה חברתית, חרדת בריאות או קשיים עם סמכוות (כחלק מאימון באסרטיביות), בדרך כלל במסגרת טיפול CBT.
מטופלים רבים פונים לטיפול בחרדה עם חששות ופחדים בין־אישיים, שמונעים מהם להשתתף במגוון פעילויות.
למשל, אדם הסובל מפחד לדבר מול קהל עשוי להתקדם בטיפול באמצעות תרגול התנהגויות החדשות שנרכשו במהלך הטיפול.
כך, משחק תפקידים טיפולי יכול לסייע למטופל להתגבר על פחד הקהל, באמצעות לימוד מיומנויות התנהגותיות יעילות.
לעיתים קרובות המידה בה משחק תפקידים טיפולי מסייע לאדם תלויה בחומרת הבעיה.
איש מקצוע טוב בתחום בריאות הנפש יוכל להתאים עבור המטופל תוכנית טיפולית, שעשויה לכלול משחק תפקידים טיפולי.
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
אם נחשוב על זה, חרדה וכעס הם שני רגשות קשורים למדי.
חוקרים שביצעו מחקרים על התקפי זעם בקרב מתמודדים עם דיכאון וחרדה הסיקו על קיום קווי דמיון מסוימים בין התקפי זעם להתקפי חרדה:
שניהם מעוררים תגובות חירום פיזיולוגיות די דומות, מבחינה פיזית ורגשית.
שניהם נחווים ע״י המתמודד כפתאומיים ואינטנסיביים.
שניהם יכולים להיות מופנים החוצה (גם התקפי חרדה) או פנימה (גם התקפי זעם).
הנה תיאור הסימפטומים של התקפי זעם והתקפי פאניקה, לצד הסבר על ההבדלים העיקריים ביניהם:
התקפי זעם מאופיינים בארבעה או יותר מתססמינים הבאים:
כאבים בחזה, הידוק או אי נוחות.
סחרחורת או הזעה מוגברת.
פחד לאבד שליטה.
תחושה שהאדם רוצה לתקוף אחרים.
תקיפה פיזית של אחרים.
תחושה שהלב פועם.
גלי חום או קור.
פחד או חרדה עזים.
רעד.
קוצר נשימה.
זריקה או הרס של חפצים.
עקצוץ או גירוד בעור.
אפשר לראות את קווי הדמיון בין הסימפטומים של התקף זעם להתקף פאניקה.
עם זאת, החוקרים גם מציינים כמה הבדלים.
למשל, התקפי זעם מתרחשים לרוב במצבים בהם האדם חש לכוד רגשית, ולא כתוצאה מפחד וחרדה הקשורים להתקפי פאניקה.
כמו כן, ישנם קריטריונים ייחודיים להתקפי זעם, הכוללים:
תגובה מוגזמת של כעס לגירויים מזעריים.
כעס לא מותאם המופנה כלפי אחרים.
תחושת עצבנות במהלך ששת החודשים האחרונים.
לפחות התקף זעם אחד בחודש האחרון.
דברים רבים יכולים לעורר התקפי זעם, כולל מתח, בעיות כלכליות, לחצים תעסוקתיים וחברתיים, קשיים במשפחה ובמערכות יחסים, חוסר שינה, ואפילו תסכול בנוגע להפרעת פאניקה, אגורפוביה או סוג אחר של הפרעת חרדה.
התקפי כעס יכולים להיות גם סימפטומים של מצבים בריאותיים, למשל:
שימוש לרעה באלכוהול: אלכוהול עלול להקשות על השליטה ברגשות.
הפרעת קשב וריכוז (ADHD): אנשים עם ADHD חווים לעיתים קרובות עוצמה רגשית רבה יותר.
הפרעה דו־קוטבית: בהפרעה דו־קוטבית מאניה יכולה לגרום לכעס קיצוני שעשוי להתעורר מגירוי מזערי.
דיכאון: אנשים רבים עם דיכאון חווים התקפיז עם כתוצאה ממטרדים שכיחים.
אבל: לאחר אובדן של אדם אהוב, זה שכיח שאנשים יחוו התקפי זעם.
רבים חושבים שלבלוע כעס זו בחירה בריאה. אבל מחקר מ-2008, שבדק 118 מטופלים עם הפרעות חרדה והפרעות גופניות, מצא שדווקא דיכוי כעס - ולא ביטוי שלו - קשור לתסמינים גופניים כמו כאבי ראש, בטן ומתחים בגוף. איך זה עובד? דיכוי הכעס מגביר חרדה ודיכאון, ואלה בתורם מתבטאים בגוף. כלומר, הכעס שלא יוצא - לא באמת נעלם.
למאמר המקורי
לעומת זאת, התקפי פאניקה יכולים להיות בלתי צפויים, יוצאי דופן או נרמזים על ידי חשיבה או חשיפה לדבר שהאדם חושש ממנו. למשל, אנשים עם פוביה (כדוגמת פחד מטיסות, פחד ממקומות סגורים או פחד מדיבור בפני קהל) לעיתים קרובות חווים התקפי פאניקה.
כעס עשוי להעצים ולהחמיר את הסימפטומים של התקפי הפאניקה.
למעשה, אחד הממצאים העקביים בספרות הוא שכעס וחרדה אינם רק מצבים בעלי ביטוי פיזיולוגי דומה, אלא שלעתים כעס מופיע מוקדם יותר ברצף הרגשי ומייצר תנאים שמגבירים את הסבירות להופעת חרדה.
כאשר אדם שרוי בכעס מתמשך או בעוררות גבוהה שמקורה בכעס, רמת הדריכות עולה, המערכת נשארת פעילה לאורך זמן, הקשב נמשך לאיומים והחשיבה נעשית טעונה וקטסטרופלית יותר. במצב כזה מה שמתחיל כתגובה של כעס עשוי להתארגן בהמשך כחוויה מחרידה, כך שמבחינה קלינית יש ערך לראות בכעס לא רק ביטוי מקביל לחרדה אלא גם שלב מוקדם שמזין אותה ומכתיב את הווקטור שלה.
אם מרגישים שחווים התקפי כעס והם מפריעים לעבודה או למערכות יחסים – כדאי לדבר על כך עם מטפל, פסיכולוג או פסיכותרפיסט, עדיף בגישת CBT.
ביחד אפשר לפנות לסדנה לניהול כעסים, שעשויה לכלול: זיהוי טריגרים, התנהגויות ותגובות, וכן לימוד ותרגול של טכניקות הרפיה, כגון:
תרגילי נשימה עמוקה.
מדיטציה.
יוגה.
שגרה טובה של טיפול־עצמי יכולה גם כן לסייע. טיפול־עצמי עשוי לכלול לדוגמה פעילות גופנית, אכילה נכונה, ניהול הרגלי שינה ובניית רשת תמיכה מיטבית.
מטפלי CBT בכעסים ברעננה וכפר סבא
מטפלי CBT בכעסים בחולון ובת ים
מטפלי CBT בכעסים בחדרה, כרכור ופרדס חנה
מטפלי CBT בכעסים בעכו, נהריה, נצרת, כרמיאל, עפולה והצפון
רופא, בד״כ פסיכיאטר או נוירולוג, עשוי לסייע להפחית את הסימפטומים גם באמצעות מתן תרופות.
ישנן תרופות מסוימות, כדוגמת תרופות נוגדות דיכאון, שמשמשות לא רק לטיפול יעיל בהתקפי פאניקה, אלא גם מסייעות לניהול התקפי כעס.
ניתן להיעזר גם בהשתתפות בקבוצות תמיכה פיזיות או מקוונות, וכן בטיפול לאורך זמן.
באמצעות טיפול, האדם יכול ללמוד להתמודד עם הפאניקה ועם התקפי הכעס בדרך בריאה.
כך, דרך הקפדה על טיפול ואימוץ אורח חיים בריא – ניתן לתפוס שתי ציפורים במכה והשתחרר מהקושי.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון
בזום או פנים אל פנים
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
7 באפריל 2026
Koh, K. B., Kim, D. K., Kim, S. Y., Park, J. K., & Han, M. (2008). The relation between anger management style, mood and somatic symptoms in anxiety disorders and somatoform disorders. Psychiatry research, 160(3), 372–379. https://doi.org/10.1016/j.psychres.2007.06.003
Zhou, S., Guo, H., Liu, X., Ding, L., Fu, R., Nie, Y., & Wang, L. (2026). Anger and Anxiety as Sequential Predictors of Fatigue: A Two-Wave Longitudinal Study. Depression and anxiety, 2026, 8772749. https://doi.org/10.1155/da/8772749
הגורמים להפרעת פאניקה איננם ידועים במלואם.
כמו בהרבה הפרעות נפשיות אחרות, מומחים מתחום בריאות הנפש מסכימים על סלט של גורמים, אינטראקציה אפיגטנית רב-גורמית המשלבת גורמים סביבתיים, ביולוגיים ופסיכולוגיים.
בקיצור, לא יודעים...
התקפי חרדה, ובכלל חרדה, מתקיימת ״בזכות״ אי-הידיעה.
אם ניתן לצפות את הגעתה היא נראית יותר כמו פחד. ֿ
כל האימה בהתקפי חרדה היא ההפתעה מפני הגעתה משומקום.
מעניין שכפי שלא מבינים ממה נגרמת פאניקה, כך קשה גם לנבא אותה.
יחד עם זאת, לאורך השנים זוהו לא מעט גורמי סיכון שמגבירים את ההסתברות להופעת התקפי חרדה ולפריצת של הפרעת פאניקה ואגורפוביה.
כאמור, מחקרים מצאו כי גורמי סיכון כאלה קשורים מתאמית להתפתחות הפרעת פאניקה, כלומר הם לא בהכרח הגורמים לפאניקה, אבל קשורים מכיוון לא מפוענח (קראו כאן מאמר נפרד על האטיולוגיה של ההפרעה).
אז הנה כמה מגורמי הסיכון שנמצאו קשורים להפרעת פאניקה:
גיל ההתפרצות השכיח של הפרעת פאניקה הוא בטווח שבין שנות ההתבגרות המאוחרת לבין הבגרות המוקדמת.
עם זאת, למרות שהפרעת פאניקה מתפתחת במרבית המקרים בין הגילים 18 ל- 35 – היא יכולה להתפתח בכל עת במהלך החיים.
לאורך החיים אפשר גם לחוות הפרעת פאניקה לסירוגין.
למשל, ייתכן שאדם יסבול מהתקפי חרדה בלילה או ביום, חוזרים ובלתי צפויים במשך מספר חודשים, ולאחר מכן לא יחווה סימפטומים במשך שנים.
נשים נוטות לפתח יותר הפרעות חרדה מאשר גברים.
בפרט, הפרעת פאניקה שכיחה יותר בקרב נשים – נשים נמצאות בסיכון גבוה פי שניים לפתח הפרעת פאניקה מאשר גברים.
עקב כך, מומחים ממליצים על בדיקה של תסמיני חרדה במהלך בדיקות שגרתיות, אצל נערות מעל גיל 13 מעלה וכמובן לנשים.
מחקר הראה כי קיימת קורלציה בין ילדים עם דפוסי אישיות המאופיינים בחשש, חרדה או עצבנות, לבין התפתחות הפרעת פאניקה בתקופה מאוחרת יותר בחיים.
כתוצאה מכך, ישנן דרכים שבהן הורים יכולים לסייע להפחית את הסיכון שילדיהם יפתחו הפרעת חרדה.
ישנן תכונות משפחתיות מסוימות אשר נמצאו קשורות להפרעת פאניקה. במיוחד, הורים שמבטאים חרדה, תובעניים מדי ועם ציפיות פרפקציוניסטיות – עלולים להיות בסיכון ללדת ילדים שיפתחו הפרעות חרדה בשלב מאוחר יותר בחייהם.
אולם, נראה כי מבוגרים עם הפרעת פאניקה גדלו בבתים עם דינמיקות משפחתיות מגוונות.
קיים קשר חזק בין הפרעת פאניקה לבין דפוסים משפחתיים. כך, אנשים שיש להם קרוב משפחה ביולוגי שמתמודד עם הפרעת פאניקה – נוטים עד פי 8 לפתח בעצמם הפרעת פאניקה. מספרים אלו יכולים להשתנות בהתאם לגיל הופעת ההפרעה.
אם בן משפחה פיתח הפרעת פאניקה לפני גיל 20, קרובי משפחה ביולוגיים מדרגה ראשונה נוטים עד פי 20 לפתח הפרעת פאניקה.
למרות נתונים סטטיסטיים אלו, מחקרים הצביעו כי ליותר ממחצית מהאנשים עם הפרעת פאניקה – אין קרובי משפחה שפיתחו גם כן הפרעת פאניקה.
הוצע כי אירוע חיים מלחיצים עלולים לגרום לפיתוח הפרעת פאניקה. אירועי חיים מלחיצים יכולים לכלול חוויות חיים קשות, כדוגמת מוות של אדם אהוב, אובדן עבודה או גירושין. גם מעברי חיים – כגון חתונה, מעבר דירה, לידה או פרישה – יכולים לגרום ללחץ רב.
מחקרים גם הצביעו על כך שלחוויה של אירוע טראומטי – כמו להיות קורבן להתעללות מינית או פיזית – יש מתאם גבוה עם הפרעת פאניקה.
ייתכן גם שאדם יחווה התקפי פאניקה במהלך אירוע חיים מלחיץ, אך לאחר מכן לא יחווה אותם שוב. למשל, אדם שנפל קורבן לפשע או חווה אסון טבע, עלול לחוות התקף פאניקה במהלך אותו אירוע. עם זאת, על מנת להיות מאובחן עם הפרעת פאניקה – אדם צריך לחוות התקפי פאניקה חוזרים ובלתי צפויים.
אנשים רבים עם הפרעת פאניקה מתמודדים גם עם רגשות של דאגה כללית, חרדה ועצב, ועשויים להתמודד עם קשיים נפשיים אחרים.
דוגמאות להפרעות נלוות אחרות הן:
אדם עם הפרעת פאניקה נמצא גם בסיכון לפתח אגורפוביה, מצב שמערב חששות מפני התקף פאניקה במקום או במצב שיציאה ממנו עלולה להיות מאתגרת ואף משפילה.
התקפי פאניקה מתמשכים יכולים אמנם לגרום לאגורפוביה בכל עת. אולם אדם עם הפרעת פאניקה בדרך כלל מפתח אגורפוביה במהלך השנה הראשונה שבה הוא חווה התקפי חרדה חוזרים ונשנים.
נסיים בסרטון עם אשלי וקסמן בקשי, שמספרת על התקף חרדה קשה שעברה בטיול במדריד.
נכון, בדרך כלל אנחנו מביאים סרטונים מצחיקים או מקצועיים,
הפעם נחרוג ממנהגנו ונתמקד בכוכבת רשת ממש אותנטית ודי מקסימה...
נכתב ע״י מומחי מכון טמיר
הנתונים האפידמיולוגיים של OCD לפי מחקר שפורסם במהלך 2026 ב-American Journal of Psychiatry, כ-3% מאוכלוסיית העולם יחוו הפרעה טורדנית-כפייתית…
אחד האתגרים ההוריים המתעתעים ביותר הוא ויסות אשמה. כל הורה מרגיש לפעמים, בינו לבין עצמו, שהוא בכלל ילד שנכנס…
אחבר כאן את מושג הסופר-אגו הורס-האגו של רונלד בריטון למודל הלופ הטראומטי. הרעיון המרכזי הוא שסופר-אגו הרסני…
מטופל פרפקציוניסט והמטפל שלו צריכים לשים לב לכך שהפרפקציוניזם עצמו עלול לנהל גם את היחסים בין המטפל למטופל. …
טיפול בחשיפה אינו יעיל כאשר המצוקה אינה נובעת מפחד נלמד שניתן לעיבוד מחדש (הכחדה), אלא ממנגנונים נוירוביולוגיים ורגשיים אחרים.…
דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר
שיחה עוד היום עם איתן טמיר,
חדה, מדויקת ומאירת דרך.
140 ₪ / 20 דקות