הפרעת אישיות גבולית אצל בני נוער | תסמינים, אבחון וטיפול

דרג פריט זה
(3 הצבעות)

הפרעת אישיות גבולית

אצל מתבגרים

  

 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

מטפל דיאלקטי התנהוגתי,

מייסד מכון טמיר

 

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא הפרעה קשה, מאתגרת ומתסכלת, וקשה למי שסביב המטופל להבין אותה, במיוחד להורים ולאחראים על מתבגרים עם BPD.

אנחנו יודעים המון על תסמיני BPD אצל מבוגרים אבל הרבה פחות כשמדובר בנוער. 

 

האם ניתן לאבחן מתבגרים כסובלים מהפרעת אישיות גבולית?

בכלל, יש עדיין מחלוקת בשאלה האם נכון לאבחן BPD מתחת לגיל 18, שכן בקרב מתבגרים האישיות עדיין לא לגמרי מעוצבת.

BPD שכיחה יותר בקרב נערות ונשים כאשר כ- 75% מבני/ות הנוער המאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות גבולית הן נערות.

חשוב לציין כי בעוד שמתבגרים ובני נוער מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות גבולית, אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש רבים מהססים להגדיר את האבחנה למתבגרים מתחת לגיל 18, ולמעשה ממש נדיר לאבחן BPD מתחת לגיל 13. 

מומחים אחרים טוענים שההפרעה יכולה להופיע גם אצל מתבגרים, ונכון להיום BPD של מתבגרים זו כבר אבחנה רשמית.

להורים יש הרבה פעמים שאלות בנושא, חלק מוטרדים שהמתבגר מראה סימנים ותסמינים של BPD, כמו תנודות מצב רוח אינטנסיביות בתדירות גבוהה, התנהגות אימפולסיבית, פגיעה עצמית , טשטוש זהות עצמית או קשיים עקביים במערכות יחסים. הורים אחרים, שבעצמם יש להם BPD, פוחדים שיהיה אותה גם לילד.  

בכל מקרה, חשוב לקבל אבחון מדויק – בגלל שחלק מהסימפטומים של BPD הם כאלה שכל אחד יכול לחוות לפעמים, ומכיוון שיש סימפטומים של BPD שחופפים למצבים נפשיים וגופניים קליניים אחרים - רק מומחה מוסמך - פסיכולוג קליני או פסיכיאטר - יכול לאבחן את ההפרעה.

למרות שהסימפטומים הרשמיים שמופיעים ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות פסיכיאטריות) אינם שונים אצל נוער ומבוגרים, יש מומחים שטוענים שקיימים הבדלים בסימפטומים אצל מתבגרים.

תסמיני BPD מוכרים אצל מבוגרים, כמו חוסר יציבות במערכות יחסים בינאישיות, ריקנות כרונית ועוד יכולים להיראות אחרת אצל מתבגרים. אצל 50-65% מהמתבגרים תהיה הפוגה בסימפטומים, אבל יש גם אפשרות שחלק מהם יישארו גם אצל מתבגרים שכבר לא עונים על הקריטריונים לאבחון BPD.

האתגר האבחוני הוא להתמקד במשך הזמן של התסמינים ב-BPD בהתבגרות, שלפי DSM-5 מחייב שנה לפחות. אינדיקטורים חיוניים נוספים הם ניסיונות לפגיעה עצמית לא אובדנית (NSSI) ונוכחות של קשיים במערכות יחסים בכמה הקשרים. 

 

אפידמיולוגיה

מבחינת שכיחות, הפרעת אישיות גבולית בתקופת הנעורים קצת יותר נפוצה מאצל מבוגרים, אולי בגלל שחלק מבני הנוער מפגינים BPD בתגובה לאירועים מלחיצים.

מבחינה מגדרית, ההפרעה שכיחה יותר אצל בנות בהשוואה בנים. 

מחקרים אפידמיולוגיים מלמדים כי ניתן לזהות BPD בקרב מתבגרים כבר גיל 11.

הערכה שמרנית של שכיחות ההפרעה היא סביב 3% בכלל אוכלוסיית המתבגרים.

 

מה גורם ל-BPD אמל מתבגרים?

הגורמים המדויקים ל-BPD לא ידועים, אבל מחקרים מצביעים על איזשהו שילוב בין מקור טבעי (ביולוגי או גנטי) לחינוכי (סביבה). גורמים שיכולים להגדיל את הסיכון ל-BPD הם: 

  • מבנה מוחי – יש ראיות לשוני במבנה המוח ובתפקוד שלו אצל אנשים עם BPD, בעיקר בחלקים של המוח שמשפיעים על שליטה בדחפים ובוויסות רגשי. אבל עדיין לא ברור אם ההבדלים האלה הם תוצאה של BPD או שהם חלק מהגורמים לפיתוח ההפרעה. 

  • היסטוריה משפחתית – קרוב מדרגה ראשונה, כמו הורה או אח/ות עם BPD, יכולים להגביר את הסיכון לפתח את ההפרעה. 

  • חוויות שליליות – הרבה מתבגרים ובוגרים צעירים עם BPD חוו בילדות התעללות, טראומה או הזנחה או שהפרידו אותם שלא מבחירה מהמטפל העיקרי  שלהם בגיל מוקדם. לא לכל האנשים עם BPD היו חוויות ילדות כאלה, וכמובן שלא כל מי שסבל מהן פיתח BPD.

  • בני נוער שגדלו עם דפוס התקשרות לא בטוחה - מחקרים שעקבו אחר סוג ההתקשרות של בני ובנות נוער עם BPD העלו כי  קיים קשר חזק בין הפרעת אישיות גבולית לבין התקשרות לא בטוחה (בעיקר דפוס preoccupied).  דפוס ההתקשרות מתאפיין בחוסר יציבות רגשית ובייצוגים לא יציבים של דמויות התקשרות. כתוצאה מכך, המטופלים מתקשים לסמוך על דמויות סמכות שיכולות להיות זמינות כדי לתמוך בהם.

  • מרשה לינהן, מפתחת גישת הטיפול הדיאלקטית התנהגותית (DBT), טוענת כי סביבה לא מתקפת פוגעת באופן שיטתי בהתקשרות ובלמידה של אסטרטגיות יעילות לוויסות רגשי, כמו תיקוף עצמי. 

 

גורמי סיכון

 צריך לזכור ש״גורמי סיכון״ הם לא אותו הדבר כמו ״גורמים״. זה שיש למישהו גורם סיכון להפרעה לא אומר שהוא ייפתח אותה, בדיוק כמו שאנשים בלי גורמי סיכון כן יכולים לפתח אותה.

למרות  מומחים האמינו פעם ש-BPD לא מתאימה לטיפול פסיכולוגי, מחקרים הראו שזאת דווקא הפרעה שאפשר לטפל בה בהצלחה רבה.

זה קריטי לקבל עזרה מקצועית כי עם טיפול עקבי אפשר לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסימפטומים. בגלל ש-BPD קשורה להתנהגות מסוכנת, פגיעה עצמית ואובדנות, הטיפול יכול גם לעזור לרסן את ההתנהגויות האלה. 

גורמי הסיכון ל-BPD אצל נוער מאוד דומים לאלה של מבוגרים. למעשה, הרבה מגורמי הסיכון הסביבתיים קשורים לתקופת הילדות. למשל, התעללות והזנחה בילדות או הפרדה או אובדן של הורה יכולים להיות קשורים ל-BPD אצל מבוגרים ומתבגרים.

מחקרים גם מצאו שילדים עם הורים שיש להם בעיות נפשיות רציניות, למשל דיכאון, שימוש בחומרים או אישיות אנטי סוציאלית, נמצאים בסיכון יותר גדול לפתח BPD. חוץ מזה, יש גם גורמי סיכון ביולוגיים, כמו רכיב גנטי של ההפרעה שעובר בתורשה. 

 

מבחינת מניעה, מי שחושד שהמתבגר שלו בסיכון ל-BPD בגלל גורמי סיכון סביבתיים (למשל חשיפה לטראומה) או ביולוגיים (למשל קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם ההפרעה), ישמח לשמוע שיש מומחים שמאמינים שאצל חלק מהמתבגרים אפשר למנוע את ההפרעה. 

 

טיפול במתבגרים עם אישיות גבולית

מבחינת טיפול, יש סוגים שונים של פסיכותרפיה, למשל טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיכולים להיות אפקטיביים אצל מתבגרים עם BPD.

למרות שאין תרופות ספציפיות שמאושרות ע״י ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ל-BPD, כן קיימות תרופות שיכולות להפחית חלק מהתסמינים.

קשה למצוא טיפול טוב למבוגר עם BPD, ובגלל המחלוקות שקשורות להפרעה אצל מתבגרים, עוד יותר קשה למצוא מטפל/ת לנוער, אבל יותר ויותר מטפלים עוברים הכשרה לטיפול בנוער עם BPD וזו מציאות מעודדת.

 

מקורות:

 

Larrivée M. P. (2013). Borderline personality disorder in adolescents: the He-who-must-not-be-named of psychiatry. Dialogues in clinical neuroscience, 15(2), 171–179. https://doi.org/10.31887/DCNS.2013.15.2/mplarrivee

 

Wertz J, Caspi A, Ambler A, Arseneault L, Belsky DW, Danese A, Fisher HL, Matthews T, Richmond-Rakerd LS, Moffitt TE. Borderline Symptoms at Age 12 Signal Risk for Poor Outcomes During the Transition to Adulthood: Findings From a Genetically Sensitive Longitudinal Cohort Study. Journal of American Academy Child Adolesc Psychiatry. 2020 Oct;59(10):1165-1177.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–21:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021