הפרעת אישיות גבולית אצל בני נוער | תסמינים, אבחון וטיפול

הפרעת אישיות גבולית אצל בני נוער (BPD)

 

הפרעת אישיות גבולית

אצל מתבגרים  

  

 

הפרעת אישיות גבולית (BPD) היא הפרעת ויסות רגשי מורכבת, מאתגרת ומתמשכת.

 

הרבה ידוע על תסמיני BPD אצל מבוגרים אבל הרבה פחות על אישיות גבולית אצל בני.ות נוער. 

 

יותר ויותר עדויות מצביעות עך כך שתסמיני ההפרעה יכולים להופיע כבר בגיל ההתבגרות, עם אפשרות לאבחן BPD בגיל צעיר, במקרים חריגים אפילו בגיל 12.

 

בעבר סברנו כי BPD אינה טריטבילית (כלומר לא מתאימה לטיפול פסיכולוגי), אבל מחקרים הראו שזאת דווקא הפרעה שאפשר לטפל בה בהצלחה רבה.

חשוב ביותר לקבל עזרה מקצועית כי עם טיפול עקבי אפשר לשפר את איכות החיים ולהפחית את הסימפטומים.

בגלל ש-BPD קשורה להתנהגות מסוכנת, פגיעה עצמית ואובדנות, הטיפול עוזר גם בריסון התנהגויות אלה. 

 

 

תסמינים שכיחים של בורדרליין אצל בני נוער

 

להלן כמה מהתסמינים המאפיינים את התמונה הקלינית של מתבגרים.ות המתמודדים עם הפרעת אישיות גבולית:

 

  • חרדת נטישה ביחסים לצד צורך בביטחון תמידי שאדם משמעותי, כמו בן זוג או חבר טוב, לא יעזוב.

  • דפוס של יחסים אינטנסיביים ולא יציבים עם אחרים.

  • היעדר קוהרנטיות בתחושת בעצמי.

  • התנהגויות המעידות על אימפולסיביות קיצונית (כמו קניות לא מבוקרות, סקס מזדמן, שתייה, שימוש בסמים, אכילה מופרזת, בריחה מהבית).

  • התנהגות אובדנית חוזרת, ניסיונות, איומים באובדנות, או התנהגות של פגיעה עצמית.

  • עצבנות או חרדה עזה.

  • תחושות כרוניות של ריקנות.

  • קושי לשלוט בכעסים.

  • דיסוציאציה.

 

 

מאיזה גיל מאבחנים הפרעת אישיות גבולית?

 

יש עדיין מחלוקת בשאלה האם נכון לאבחן BPD מתחת לגיל 18.

המסתייגים ממתן אבחנה של BPD למתבגרים טוענים כי האישיות עדיין לא לגמרי מעוצבת במלואה.

בנוסף, למרות שאצל מרבית המתבגרים האבחנה נותרת יציבה לאורך השנים, קיימת תת-קבוצה של מתבגרים שנכנסים ויוצאים ממסגרת הסיווג האבחוני (Miller et al, 2008).

 

חשוב לציין כי בעוד שמתבגרים ובני נוער מאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות גבולית, אנשי מקצוע רבים מהססים לתת את האבחנה למתבגרים מתחת לגיל 18, ולמעשה די נדיר לאבחן BPD מתחת לגיל 13

מומחים אחרים טוענים שההפרעה יכולה להופיע גם אצל מתבגרים, ונכון להיום BPD של מתבגרים היא כבר אבחנה רשמית:

על פי ה-DSM, ההפרעה יכולה להיות מאובחנת אצל מתבגרים, או אפילו ילדים, מתחת לגיל 18 כל עוד מתקיימים הקריטריונים הפורמליים - 

התסמינים צריכים להופיע במשך יותר משנה, והם חייבים להיות מפושטים, מתמשכים ואינם מוגבלים לשלב התפתחותי כזה או אחר.

 

להורים יש הרבה פעמים שאלות בנושא, חלק מוטרדים שהמתבגר מראה סימנים ותסמינים של BPD, כמו תנודות מצב רוח אינטנסיביות בתדירות גבוהה, התנהגות אימפולסיבית, פגיעה עצמית , טשטוש זהות עצמית או קשיים עקביים במערכות יחסים. הורים אחרים, שבעצמם יש להם BPD, פוחדים שיהיה אותה גם לילד.  

 

בכל מקרה, חשוב לקבל אבחון מדויק – בגלל שחלק מהסימפטומים של BPD הם כאלה שכל אחד יכול לחוות לפעמים, ומכיוון שיש סימפטומים של BPD שחופפים למצבים נפשיים וגופניים קליניים אחרים - רק מומחה מוסמך - פסיכולוג קליני או פסיכיאטר - יכול לאבחן את ההפרעה.

האבחון מתקיים בעזרת כלים מבוססי ראיות להערכה, כמו Difficulties in Emotion Regulation Scale (DERS), לקיחת היסטוריה התפתחותית מפורטת והתייחסות ספציפית לנוער בסיכון.

 

למרות שהסימפטומים הרשמיים שמופיעים ב-DSM-5 (המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות פסיכיאטריות) אינם שונים אצל נוער ומבוגרים, יש מומחים שטוענים שקיימים הבדלים בסימפטומים אצל מתבגרים.

תסמיני BPD מוכרים אצל מבוגרים, כמו חוסר יציבות במערכות יחסים בינאישיות, ריקנות כרונית ועוד יכולים להיראות אחרת אצל מתבגרים. אצל 50-65% מהמתבגרים תהיה הפוגה בסימפטומים, אבל יש גם אפשרות שחלק מהם יישארו גם אצל מתבגרים שכבר לא עונים על הקריטריונים לאבחון BPD.

 

האתגר האבחוני הוא להתמקד במשך הזמן של התסמינים ב-BPD בהתבגרות, שלפי DSM-5 מחייב שנה לפחות.

אינדיקטורים חיוניים נוספים הם ניסיונות לפגיעה עצמית לא אובדנית (NSSI) ונוכחות של קשיים במערכות יחסים בכמה הקשרים. 

 

 

 

 

אפידמיולוגיה

 

מבחינת שכיחות, הפרעת אישיות גבולית בתקופת הנעורים קצת יותר נפוצה בהשוואה למבוגרים, אולי בגלל שחלק מבני הנוער מפגינים תסמינים בורדרליניים בתגובה לאירועים מלחיצים.

 

הערכה שמרנית של שכיחות ההפרעה היא סביב 3% בכלל אוכלוסיית המתבגרים.

 

מגדרית, BPD שכיחה יותר בקרב נערות ונשים כאשר כ- 75% מתוך כלל המתבגרים והמתבגרות המאובחנים כסובלים מהפרעת אישיות גבולית הן נערות.

 

 

מה גורם ל-BPD בקרב מתבגרים?

 

הגורמים המדויקים ל-BPD לא ידועים, אבל מחקרים מצביעים על איזשהו שילוב בין מקור טבעי (ביולוגי או גנטי) לחינוכי (סביבה).

 

 

גורמים שיכולים להגדיל את הסיכון ל-BPD הם: 

 

  • מבנה מוחי – יש ראיות לשוני במבנה המוח ובתפקוד שלו אצל אנשים עם BPD, בעיקר בחלקים של המוח שמשפיעים על שליטה בדחפים ובוויסות רגשי. אבל עדיין לא ברור אם ההבדלים האלה הם תוצאה של BPD או שהם חלק מהגורמים לפיתוח ההפרעה. 

  • היסטוריה משפחתית – קרוב מדרגה ראשונה, כמו הורה או אח/ות עם BPD, יכולים להגביר את הסיכון לפתח את ההפרעה. 

  • חוויות שליליות – הרבה מתבגרים ובוגרים צעירים עם BPD חוו בילדות התעללות, טראומה או הזנחה או שהפרידו אותם שלא מבחירה מהמטפל העיקרי  שלהם בגיל מוקדם. לא לכל האנשים עם BPD היו חוויות ילדות כאלה, וכמובן שלא כל מי שסבל מהן פיתח BPD.

  • בני נוער שגדלו עם דפוס התקשרות לא בטוחה - מחקרים שעקבו אחר סוג ההתקשרות של בני ובנות נוער עם BPD העלו כי  קיים קשר חזק בין הפרעת אישיות גבולית לבין התקשרות לא בטוחה (בעיקר דפוס preoccupied).  דפוס ההתקשרות מתאפיין בחוסר יציבות רגשית ובייצוגים לא יציבים של דמויות התקשרות. כתוצאה מכך, המטופלים מתקשים לסמוך על דמויות סמכות שיכולות להיות זמינות כדי לתמוך בהם.

  • מרשה לינהן, מפתחת גישת הטיפול הדיאלקטית התנהגותית (DBT), טוענת כי סביבה לא מתקפת פוגעת באופן שיטתי בהתקשרות ובלמידה של אסטרטגיות יעילות לוויסות רגשי, כמו תיקוף עצמי. 

 

 

גורמי סיכון

 

 צריך לזכור ש״גורמי סיכון״ הם לא אותו הדבר כמו ״גורמים״. זה שיש למישהו גורם סיכון להפרעה לא אומר שהוא ייפתח אותה, בדיוק כמו שאנשים בלי גורמי סיכון כן יכולים לפתח אותה.

גורמי הסיכון ל-BPD אצל נוער מאוד דומים לאלה של מבוגרים. למעשה, הרבה מגורמי הסיכון הסביבתיים קשורים לתקופת הילדות. למשל, התעללות והזנחה בילדות או הפרדה או אובדן של הורה יכולים להיות קשורים ל-BPD אצל מבוגרים ומתבגרים.

 

מחקרים גם מצאו שילדים עם הורים שיש להם בעיות נפשיות רציניות, למשל דיכאון, שימוש בחומרים או אישיות אנטי סוציאלית, נמצאים בסיכון יותר גדול לפתח BPD. חוץ מזה, יש גם גורמי סיכון ביולוגיים, כמו רכיב גנטי של ההפרעה שעובר בתורשה. 

 

מבחינת מניעה, מי שחושד שהמתבגר שלו בסיכון ל-BPD בגלל גורמי סיכון סביבתיים (למשל חשיפה לטראומה) או ביולוגיים (למשל קרוב משפחה מדרגה ראשונה עם ההפרעה), ישמח לשמוע שיש מומחים שמאמינים שאצל חלק מהמתבגרים אפשר למנוע את ההפרעה. 

 

 

טיפול במתבגרים עם אישיות גבולית

 

מבחינת טיפול, יש סוגים שונים של פסיכותרפיה, למשל טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT) וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), שיכולים להיות אפקטיביים אצל מתבגרים עם BPD.

למרות שאין תרופות ספציפיות שמאושרות ע״י ה-FDA (מנהל המזון והתרופות האמריקאי) ל-BPD, כן קיימות תרופות שיכולות להפחית חלק מהתסמינים.

קשה למצוא טיפול טוב למבוגר עם BPD, ובגלל המחלוקות שקשורות להפרעה אצל מתבגרים, עוד יותר קשה למצוא מטפל/ת לנוער, אבל יותר ויותר מטפלים עוברים הכשרה לטיפול בנוער עם BPD וזו מציאות מעודדת.

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA,

ראש המכון, עם מומחי מכון טמיר

  

 

 

עדכון אחרון:

 

19 בדצמבר 2023 

 

 

מקורות:

 

 

פרסלר, נ׳, (2023). לעבור כל גבול - הפרעת אישיות גבולית בילדים ומתבגרים. סיכום הרצאה באתר פסיכולוגיה עברית:  https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1110 המרפאה לילדים ובני נוער, לב השרון

  

Gupta, N., Gupta, M., Madabushi, J. S., & Zubiar, F. (2023). Integrating Psychosocial Risks With Emerging Evidence for Borderline Personality Disorders in Adolescence: An Update for Clinicians. Cureus, 15(6), e40295. https://doi.org/10.7759/cureus.40295

 

Hallion, L. S., Steinman, S. A., Tolin, D. F., & Diefenbach, G. J. (2018). Psychometric Properties of the Difficulties in Emotion Regulation Scale (DERS) and Its Short Forms in Adults With Emotional Disorders. Frontiers in Psychology, 9. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.00539

 

Larrivée M. P. (2013). Borderline personality disorder in adolescents: the He-who-must-not-be-named of psychiatry. Dialogues in clinical neuroscience, 15(2), 171–179. https://doi.org/10.31887/DCNS.2013.15.2/mplarrivee

 

Miller, A. L., Muehlenkamp, J. J., & Jacobson, C. M. (2008). Fact or fiction: diagnosing borderline personality disorder in adolescents. Clinical Psychology Review, 28, 969–981.

 

Wertz, J., Caspi, A., Ambler, A., Arseneault, L., Belsky, D. W., Danese, A., Fisher, H. L., Matthews, T., Richmond-Rakerd, L. S., & Moffitt, T. E. (2020). Borderline Symptoms at Age 12 Signal Risk for Poor Outcomes During the Transition to Adulthood: Findings From a Genetically Sensitive Longitudinal Cohort Study. Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, 59(10), 1165-1177.

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024