ג׳ורדן פיטרסון | הפסיכולוג שמחזיר את התרבות המערבית לבייסיקס

Jordan Peterson Gage Skidmore, flickr

 

 

ג׳ורדן פיטרסון הוא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת טורונטו ומרצה לשעבר בהרווארד.

 

לפי פיטרסון, בן ה- 60 בקירוב, חשוב שנגלה מחדש את ״הערכים הנצחיים״, לאורם נכון יותר לחיות. 

 

הוא כריזמטי, מנהיגותי, אותנטי, מהפכן, אך באותה עת מגיע מעומק הממסד הפסיכולוגי. 

אפשר לומר שהוא הופך את הבטן לפסיכולוגיה הקלינית המסורתית ולערכיה. 

 

ב-2017 סגר פיטרסון את הקליניקה שלו ויצא לשבתון מאוניברסיטת טורונטו.

הוא נגרר לסכסוך עם המוסד האקדמי סביב סירובו העקרוני - פרנציפ של ממש מבחינתו - להשתמש בכינויי גוף מועדפים ע״י תלמידים על הקשת המגדרית, שפה שהוא ״שונא״, לדבריו (למשל, סטודנטית על הקשת הטרנסית המבקשת שיפנו אליה בלשון נקבה).

 

אפשר להבין מרצה שחידושי השפה הא-בינארית מעייפים אותו, אבל את פיטרסון זה הטריף.

יש ברשת כמה סרטונים שמראים את הדיונים האינטלקטואליים שהוא מנהל עם סטודנטים/ות צעירים בקמפוס. 

רואים אותו שם מנסה להדוף גל סוער פרוגרסיבי, שמשאיר אותו מודר ומוזר ולעיתים גם מיזוגני. 

 

 

הנה הסרטון הידוע שפירסם את פיטרסון ב-2016,

במהלך שיחה עם סטודנטים פעורים באוניברסיטת טורונטו: 

 

  

 

 

ספרו של פיטרסון, ״12 כללים לחיים: נוגדן לכאוס״, נמכר ביותר ממיליון עותקים.

ערוץ היוטיוב שלו מכניס לו 80,000 דולר בחודש מתרומות בלבד והוא מסוקר רבות ע״י המדיה. 

 

כמטפל, הוא סבור שרוב המטופלים צריכים שפשוט יאמרו להם להתבגר, לקחת אחריות ולחיות חיים מכובדים, תפיסה שבראייתו איבדה מכוחה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת.

 

הוא טוען שקיימת תבונה טבעית, חוצת-דורות, שחשוב להקשיב לה.

מבחינתו מדובר בחוכמה עתיקה שעברה מדור לדור בגנטיקה עממית, עם אמיתות שנשכחו בחברה המודרנית, הוא נשמע קצת כמו תומכי המדיטציה, שטוענים ששכחנו לנשום.   

 

 

 

הגבר המסורתי של פיטרסון

 

פיטרסון מאמין שגברים חייבים להתבגר.

 

גבר לא אמור לעשות קניות דרך הרשימה שהכינה אשתו בבית. 




דרך הרצאות ביוטיוב הוא הפך למנהיג תקופתי שמעביר מסרים הנעים בין שיחת העצמה בסגנון עזרה עצמית (״נקה את החדר שלך״, ״עמוד זקוף״) למשהו פוליטי שיש בו משום נסיגה לאחור  (היינו כבר בחברה פטריארכלית.

 

דמותו המהודרת והרצינית, החנוטה תמיד בחליפה, מהווה קול למי שמנסה לחתור תחת המיינסטרים והמאמצים הליברליים לשוויון. 

 

לדעתו, ייצוג הנשים ע״י הכאוס אינו דבר שיכול להשתנות, שכן שינוי הקטגוריות הבסיסיות, בראייתו, ישנה את אנושיותם של בני האדם ויהפוך אותם ליצורים אחרים. 

 

 

מבקריו טוענים כי מרבית רעיונותיו נובעים מחרדה מכרסמת סביב פרוגרסיביות מגדרית, כאשר הוא עצמו טוען כי ״רוחו הגברית מותקפת״.  

 

חלק מהטיעונים שלו, למשל הטיעון לפיו ניתן למנוע תוקפנות גברית באמצעות מונוגמיה כפויה, עלול לעודד אוכלוסיות גברים חלשות להתנהגויות אלימות (כמו אינסל).  

 

בנוסף, חשוב לראות שפיטרסון מציע מחאה ולא תיאוריה.

 

הוא הגיע בול בזמן, אבל תכלס אינו מחדש הרבה. 




פיטרסון הולך לפוליטיקה? 

 

האמת היא שזה די מתבקש, למרות שפיטרסון די מתכחש בינתיים. 

 

הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה, עם טיעונים אנטי-פרוגרסיבים חריפים, אבל גם פחות מעשיים. 

אפשר לומר שהוא רוכב  על תנועת המטוטלת, אשר מגיבה בריבאונד לתנועה החברתית החדה אחרי Me-too.  

 

בדומה לעמדות הרפובליקניות כיום בארה״ב, פיטרסון סבור ש״השמאל הקיצוני״ רוצה לבטל את ההיררכיות, שהן בראייתו הסדר הטבעי של העולם. 

בספרו הוא ממחיש את הרעיון באמצעות ההיררכיה החברתית של לובסטרים, שעד מהרה הפכו לחביבים על תומכיו.

 

לדעת פיטרסון, השמאל מסרב להודות שאולי גברים שולטים בגלל שהם פשוט יותר טובים.

 

טיעוניו מתבססים לא אחת על תפיסתו של קרל גוסטב יונג, והם כוללים דמויות מיתיות, ארכיטיפים, כמו הצל וייצוגים נוספים מתוך הלא-מודע חברתי.

אם מקשיבים להרצאותיו ניתן לשמוע אותו משבח, לעיתים אפילו מגונן, על עמדותיו של יונג מול הביקורת שנמתחת עליו על ידי המיינסטרים בפסיכולוגיה.  

 

מלבד חלוקה מינית מחדש, פיטרסון מתנגד נחרצות למאמץ לחולל שוויון בחברה. 

 

איך יכולים השניים ללכת יחדיו?

 

פיטרסון מחזיק בעמדה שחייבים למנוע מגברים רווקים לפעול באלימות, למען יציבות החברה.

לטענתו, כאשר יש היצע גדול מדי לזיווגים, אחוז קטן מהגברים נהנה מגישה מוגברת לנשים ולכן הם אינם יוצרים איתן מערכות יחסים, מה ש״נשים שונאות״.



 

הרצאה של פיטרסון - בין בידור למהפכה

 

הבנאדם יודע לדבר,

 

הוא מאמין עמוקות בכיוון שלו והקהל היה כנראה זקוק לו שם בתקופה זו. 

 

פיטרסון מפוצץ אולמות בהרצאות שבהן הוא אומר לקהל שאין בושה להסתכל אחורה כדי למצוא מודל ל״איך שהעולם צריך להיות״, למשל על שנות ה-50 או אפילו מוקדם יותר. 

 

בהופעותיו, אליהן נוהרים מעריצים (וגם קצת מעריצות) של פיטרסון, חלקם לובשים חולצות עם דמות של לובסטר, פיטרסון לובש חליפות מהודרות, קצת מיושנות.

גם סגנון הנאום שלו לקוח מעידן אחר ורווי בביטויים ישנים ובקצב היפנוטי, אך נראה שהטקטיקה הקולית שלו נרכשה בשנים האחרונות.

 

ברמה הסוציולוגית, מסקרן אותי לראות לאן זה הולך. 

 

בינתיים, עצוב לראות את פיטרסון, מוצא את עצמו שוקע בתקופה זו. 

בתחילת 2022, בראיון לתכנית של ראסל הוואורד, 

הוא מספר על התמודדותו עם דיכאון קשה:

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

עדכון אחרון

1 באפריל 2022   

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

  

 

מקורות:

 

Nellie Bowles (2018).  Jordan Peterson, Custodian of the Patriarchy. In NYT: https://www.nytimes.com/2018/05/18/style/jordan-peterson-12-rules-for-life.html

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022