ג׳ורדן פיטרסון | הפסיכולוג שמחזיר את תרבות המערב לבייסיקס

Jordan Peterson Gage Skidmore, flickr

 

 

ג׳ורדן פיטרסון הוא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת טורונטו ומרצה לשעבר בהרווארד, סופר פורה ופרשן תקשורתי רב השפעה.

 

פיטרסון נולד בקיץ 1962 וילדותו עברה באלברטה, קנדה, שם המשיך לאוניברסיטה בה סיים תואר ראשון במדעי המדינה ובפסיכולוגיה.

בהמשך עבד על דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת מקגיל ועבר לארה"ב לתקופה של מחקר והוראה באוניברסיטת הרווארד. ב- 1998 פיטרסון החליט לחזור לביתה, וקיבל תקן כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו.

ב-1999 הוא פרסם את "מפות המשמעות: הארכיטקטורה של האמונה", עבודה אינטגרטיבית ומקורית ששילבה בין פסיכולוגיה, מיתולוגיה, דת, ספרות, פילוסופיה ומדעי המוח כדי ליצור מסמך מעמיק של מערכות אמונה וטבע המשמעות.

 

ב- 2016 החל פיטרסון להשמיע את קולו במדיה החברתית, כאשר הביע ביוטיוב את חששותיו לגבי הצעת החוק "זהות מגדרית וביטוי", שנועד להבטיח הגנה מפני אפליה לאנשים על הקשת המגדרית.

הוא נגרר לסכסוך עם המוסד האקדמי סביב סירובו העקרוני - פרנציפ של ממש מבחינתו - להשתמש בכינויי גוף מועדפים ע״י תלמידים על הקשת המגדרית, שפה שהוא ״שונא״, לדבריו (למשל, סטודנטית על הקשת הטרנסית המבקשת שיפנו אליה בלשון נקבה).

הביקורת של פיטרסון התמקדה בסיכון ל"כפייה מילולית" שהצעת החוק תביא על החובה להשתמש בכינויים מגדריים מוכתבים. נקודת מבט זו התרחבה עד מהרה לביקורת רחבה יותר לגבי ההיסחפות המשתקת של שיח הפוליטיקלי קורקט ושל פוליטיקת זהויות. ההדהוד הציבורי הפנה את הזרקור ישירות אל פיטרסון והכניס אותו לתפקיד שמעורר מאז ועד היום תערובת של מחיאות כפיים סוערות וביקורת חריפה.

 

ב-2018 כתב פיטרסון את ספרו השני, "12 כללים לחיים: תרופה נגד כאוס".  הספר מצא את דרכו לרשימות רבי המכר במדינות רבות וזכה להכרה בכל העולם. תהילת ההצלחה אף הובילה אותו לסיור מכירות גלובלי.

עם זאת בשנתיים לאחר מכן נאלץ להתמודד עם אתגרים בריאותיים, בין היתר כתוצאה מגמילה מבנזודיאזפינים.

 

 

הנה הסרטון הידוע שפירסם את פיטרסון ב-2016,

במהלך שיחה עם סטודנטים באוניברסיטת טורונטו: 

 

 

 

פיטרסון כקלינאי

 

כמטפל, הוא סבור שרוב המטופלים צריכים שפשוט יאמרו להם להתבגר, לקחת אחריות ולחיות חיים מכובדים, תפיסה שבראייתו איבדה מכוחה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת.

 

הוא טוען שקיימת תבונה טבעית, חוצת-דורות, שחשוב להקשיב לה.

מבחינתו מדובר בחוכמה עתיקה שעברה מדור לדור בגנטיקה עממית, עם אמיתות שנשכחו בחברה המודרנית, הוא נשמע קצת כמו תומכי המדיטציה, שטוענים ששכחנו לנשום.   

 

טיעוניו מתבססים לא אחת על תפיסתו של קרל גוסטב יונג, והם כוללים דמויות מיתיות, ארכיטיפים, כמו הצל וייצוגים נוספים מתוך הלא-מודע חברתי.

אם מקשיבים להרצאותיו ניתן לשמוע אותו משבח, לעיתים אפילו מגונן, על עמדותיו של יונג מול הביקורת שנמתחת עליו על ידי המיינסטרים בפסיכולוגיה.  

 

 

הגבר המסורתי לפי פיטרסון

 

פיטרסון מאמין שגברים חייבים להתבגר.

 

גבר לא אמור לעשות קניות דרך הרשימה שהכינה אשתו בבית.

אם כבר, פיטרסון מעדיף ללכת לצוד בעצמו - הוא מצדד בדיאטה קרניבורית ומקפיד לאכול אך ורק מזון מן החי.


דרך הרצאות שהוא מעלה בערוץ יוטיוב עם 7.5 מיליון עוקבים הוא הפך למנהיג תקופתי שמעביר מסרים הנעים בין שיחת העצמה בסגנון עזרה עצמית (״נקה את החדר שלך״, ״עמוד זקוף״) למשהו פוליטי שיש בו משום נסיגה לערכים פריארכליים.

 

 

בהקשר של מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר, פיטרסון מחזיק תקווה כי בחלוף זעם יכול להגיע התקרבות אפשרית כין ישראל לשכנותיה.

 

לו יהי.

 

 

ביקורת

 

המבקרי של פיטרסון טוענים כי מרבית רעיונותיו נובעים מחרדה מכרסמת סביב פרוגרסיביות מגדרית, כאשר הוא עצמו טוען כי ״רוחו הגברית מותקפת״.  

 

חלק מהטיעונים שלו, למשל הטיעון לפיו ניתן למנוע תוקפנות גברית באמצעות מונוגמיה כפויה, עלול לעודד אוכלוסיות גברים חלשות להתנהגויות אלימות (כמו אינסל).  

 

בנוסף, חשוב לראות שעל אף תרומתו המשפיעה, פיטרסון מבטא בעיקר קול מחאה ולא תיאוריה של ממש.

 




פיטרסון הולך לפוליטיקה? 

 

האמת היא שזה די מתבקש, למרות שפיטרסון די מתכחש בינתיים. 

 

הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה, עם טיעונים אנטי-פרוגרסיבים חריפים, אבל גם פחות מעשיים. 

אפשר לומר שהוא רוכב  על תנועת המטוטלת, אשר מגיבה בריבאונד לתנועה החברתית החדה אחרי Me-too.  

 

בדומה לעמדות הרפובליקניות כיום בארה״ב, פיטרסון סבור ש״השמאל הקיצוני״ רוצה לבטל את ההיררכיות, שהן בראייתו הסדר הטבעי של העולם. 

בספרו הוא ממחיש את הרעיון באמצעות ההיררכיה החברתית של לובסטרים, שעד מהרה הפכו לחביבים על תומכיו.

 

 

 

ב- 2021 פרסם פיטרסון את ספרו השלישי, "מעבר לסדר: 12 חוקים נוספים לחיים".

במקביל החליט עזב את התפקידים האקדמיים באוניברסיטת טורונטו והחל להשקיע בשידור פודקאסט קבוע.

בשנה שלאחר מכן הוא שיתף פעולה עם כלי התקשורת השמרני, The Daily Wire, וגם קיבל את התפקיד היוקרתי של קנצלר במכללת רלסטון. ע

 

עם אוסף עצום של הרצאות ודיונים, הנגישים בעיקר בפלטפורמות כמו יוטיוב ופודקאסטים, התוכן מעורר המחשבה של פיטרסון ממשיך להאיר עיניים ולאתגר מיליונים ברחבי העולם.

 

 

פיטרסון מצא את עצמו שוקע בתחילת 2022,

בראיון לתכנית של ראסל הוואורד, הזו סיפר על התמודדותו עם דיכאון קשה:

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון

 

13 בינואר 2024  

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

  

 

מקורות:

 

Nellie Bowles (2018).  Jordan Peterson, Custodian of the Patriarchy. In NYT: https://www.nytimes.com/2018/05/18/style/jordan-peterson-12-rules-for-life.html

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024