טיפול בבולימיה | המלצות, טיפול פסיכולוגי, סיבות ותסמינים 2019

דרג פריט זה
(19 הצבעות)
בולימיה - מחקרים ומאמרים חדשים 2018 בולימיה - מחקרים ומאמרים חדשים 2018

בולימיה

אבחון, טיפול, גורמים ומחקרים

 

בולימיה היא אחת מהפרעות האכילה השכיחות ביותר. במאמר זה נסקור את האבחון, הסימפטומים, ההסברים השונים להפרעה, שיטות הטיפול ומחקרים עדכניים: 

 

Eating Disorders Causes Symptoms Psychological Treatment

 

 

בולימיה נרבוזה (זללת) על פי ה- DSM-5

 

  • A – אפיזודות חוזרות של התקפי זלילה המאופיינים על ידי: (1) אכילת כמות גדולה של אוכל בפרקי זמן קצרים. (2) חושת חוסר שליטה באכילה בזמן הבולמוס. אם האבחון נעצר בקריטריון זה אזי פירוש הדבר שמדובר בבינג' (הפרעות זלילה) אך הDSM ממשיך גם לקריטריונים הבאים.  
  • B – התנהגות מפצה למניעת עליה במשקל לאחר התקפי האכילה המדוברים. מאופיין בהקאה אצל 80% מהמקרים של התנהגויות מפצות. יש כאלו שיעשו גם פעילות ספורטיבית רבה באופן קיצוני.
  • C – לפחות פעם בשבוע בממוצע במשך 3 חודשים. בDSM הקודם זה היה פעמיים בשבוע במשך 3 חודשים והיום הוא מקל בקריטריון, זה אומר שזה מגדיל את הקבוצה של אנשים שסובלים מהמחלה.
  • D – ההערכה העצמית מושפעת מאוד מתפיסת צורת הגוף והמשקל. לרוב לכולם יש קשר בין דימוי גוף לדימוי עצמי אבל לא תמיד זה משהו מהותי כמו אצל חולים אלו.
  • E – שלילית אנורקסיה נרבוזה.

במה שונה בולימיה מאנורקסיה נרבוזה? תקינות המשקל.

 

אפידמיולוגיה

הפרעה זו הוגדרה בשנות השמונים, מה שמעניין לגביה הוא כי 9% עד 40% דיווחו על סימפטומים בולימיים (ולא על המחלה עצמה). כאשר 2% עד 4% סובלות מההפרעה (פי 5%-10% מאנורקסיה). בנוסף, חמישים אחוז מאלו שאובחנו כבולימיים דיווחו עם הזמן גם על סימפטומים של אנורקסיה. המחלה מתחילה לרוב בגילאי 16-20.

 

אבחנה מבדלת

עם אנורקסיה - טענה ידועה היא שבולימיה זה "ניסיון כושל" להגיע לאנורקסיה והעובדה שהרבה מהסובלים ממנה עם הזמן מאובחנים עם סימפטומים אנורקטיים מעידה על כך.

מה קורה כאשר יש מצב שבו מטופלת נמצאת במצב של רמיסיה? כלומר היא השיגה את המשקל אבל יש עדיין התקפים של בינג'. צריכה להיות רמיסיה מלאה מאנורקסיה במשך תקופה מסוימת ואם עדיין מתרחשים בינג'ים או התנהגות מפצה ויש קשר בין דימוי עצמי לגופני אז אפשר לדבר על בולימיה.

עם הפרעת אישיות גבולית – בנות שסובלות מהאנורקסיה הן בעלות התנהגות אימפולסיבית שמזכירה את הסימפטום שנמצא בהפרעת אישיות גבולית. קל לעשות את ההבחנה הזו כי כדי לאבחן הפרעת אישיות גבולית יש עוד סימפטומים שצריך לקחת אותם בחשבון וביניהם השינוי הבולט מצבי הרוח ויחסים אמביוולנטיים עם הסביבה. האימפולסיביות היא המשותפת ביניהם.

 

Binge Eating Disorder BED

 

סיכונים פיזיים

חולשה, רגזנות, דיכאון, אי סדירות הווסת, קשיים להיכנס להיריון, פגיעה חמורה בשיניים, כאב גרון כרוני, נפיחות בלוטות הרוק, יבלות על האצבעות (בעקבות דחיפת היד לגרון), התרחבות הקיבה.

 

אטיולוגיה

  • גורמים ביולוגיים:

המודל הביולוגי דומה לאנורקסיה, נמצא שיש קשר בין ירידה בכמות הסרוטונין בעיקר באזור ההיפותלמוס לבולימיה. הטענה היא שהסרוטונין אחראי גם לוויסות תחושת השובע והתיאבון ולכן כשהוא יורד זה פוגע ביכולת לוויסות כמות האוכל. מה שמעניין הוא שמחקרים הראו שגם לאחר שמטפלים בבולימיה כמות הסרוטונין עדיין יחסית קטנה אצלם ביחס לאנשים שלא סבלו אף פעם מבולימיה. זה מחזק את היעילות של SSRI. כן נמצא שאם מפחיתים את כמות הסרוטונין באזור ההיפותלמוס במודלים של בעלי חיים זה מוביל להתנהגות דומה לבולימיה.

  • גורמים פסיכולוגיים:

מה שבולט אצל החולים או החולות זה הדימוי העצמי השלילי וחוסר היציבות הרגשית הכוללת בתוכה אימפולסיביות שדומה לאנשים בעלי הפרעת אישיות גבולית. אצל אנשים בולימיים יש מצד אחד רצון לשמור על דימוי גוף וסטנדרטים של מראה גוף חיצוני סבירים ואופטימליים והם עושים זאת באמצעות מניעת אכילה והרעבה עצמית אלא שאז מגיעה התקף הזלילה שבעקבותיו מגיע תחושת אשמה. ואז חוזר חלילה מגיע הדימוי העצמי השלילי ששוב מוביל לרצון לשנות את הגוף באמצעות דיאטה יומיומית שבעקבותיה הזלילה וכו'. מה שמזין את כל המעגל הזה זה האימפולסיביות.

  • דפוס משפחתי:

דפוס משפחתי של חולות/ים בבולימיה הוא שונה מסובלות מאנורקסיה, באופן מופשט וכללי הבית של משפחות של סובלים מבולימיה זה רמת לכידות נמוכה, ריחוק גדול בין בני המשפחה וזה הפוך מהבית של האנורקסיה.

  • גורמים חברתיים:

המון פעמים אנחנו נשפטים באמצעות המראה החיצוני שלנו וזה כרטיס הכניסה שלנו לקבוצות מסוימות מבחינת המתבגר.

 

 

טיפול בבולימיה

 

שילוב של טיפול CBT עם נוגדי דיכאון נמצא מאוד יעיל לטיפול בבולימיה.

להלן פירוט על דרכי הטיפול:

  • טיפול קוגניטיבי התנהגותי - נחשב יעיל מאוד כי שם מנסים לזהות ולשלוט את הסימנים המקדימים להתקפי הבינג' והרגלי הזלילה. לרוב זה מתחיל במחשבות של הימנעות מאוכל עד חוסר יכולת להחזיק בעד עצמך מלאכול ואז מגיע ההתקף.  יש ניסיון לשנות את הרגלי האכילה של המטופלים. ש הטיפול הקוגנטיבי התנהגותי בבולימיה מתמקד ישירות בחיי המתמודדות, דרך שימוש בטכניקות להפחתת סטרס ולהבנת מחשבות מטרידות ולא-רציונליות שמביאות להתקפי הזלילה והפעולות המפצות, שזיהוי והתמודדות עמן יכול להביא לשינוי ההתנהגות ואף להחלמה.
  • טיפול קבוצתי - מה שצובע את האישיות של בולימיים זה תחושת בושה, שאין באנורקסיה. טיפול קבוצתי שעוסק בדימוי העצמי והפחתת הצורך להשיג מפגש חברתי באמצעות שליטה במראה הגוף.
  • תרופות נוגדות דיכאון בולימיה נרבוזה מקושרת לרוב לסימפטומים דיכאוניים, ועד כה חלק משמעותי מהטיפול בתסמונת נעשה באמצעות תרופות אנטי- דכאוניות, שהוכחו כבעלי השפעה מיטיבה על הסובלים מבולימיה. ישנם קווי דמיון באפיונים הפיזיולוגיים של שתי ההפרעות: הן אצל הסובלים מדיכאון והן אצל הסובלים מבולימיה ניתן לזהות חסר בכמויות הסרוטונין במוח. שתיהן גם קשורות לאותו אזור בקורטקס הקדמי, אשר אחראי לוויסות האכילה ונמצא כפגוע אצל הסובלים מדיכאון.

     

                                

 

מחקרים קליניים וסיכומי מאמרים

בני נוער עם בולימיה מחלימים מהר יותר כאשר ההורים מעורבים בטיפול

מחקר שנערך לאחרונה מעלה כי מעורבות של ההורים בטיפול בילדיהם החולים בבולימיה נרבוזה תורם ליעילות הטיפול, לעומת טיפול פסיכולוגי בילדים ללא ההורים. ממצאי המחקר מנוגדים לתפיסות מסורתיות יותר של מטפלים, שנטו להעדיף טיפולים בבני הנוער לבדם, ללא נוכחות ההורים. תפיסות אלה נעוצות בראייה של ההורים כאחראים להיווצרות התסמונת, ולכן כמי שלא צריכים להיות מעורבים בטיפול.

 

 

Bulimia collection

 

 

המחקר השווה בין טיפול קוגניטיבי- התנהגותי (CBT) לטיפול מבוסס משפחה (FBT). בטיפול מבוסס משפחה, לעומת זאת, משתתפים הנערים והוריהם. ההורים לומדים להכיר בחומרת המצב וכיצד ניתן לתמוך בילדיהם על בסיס יומיומי ולהנחיל להם הרגלים בריאותיים. המחקר הוכיח כי אחוז גבוה יותר מבין הנערים שקיבלו טיפול מבוסס משפחה התגבר על ההתנהגויות האופייניות לתסמונת בסיום הטיפול, ביחס למטופלים ב-CBT, ותוצאות אלה נשמרו אף בחודשים שלאחר מכן. גם שנה לאחר תום הטיפול, המטופלים שהוריהם השתתפו בטיפול הראו שיפור גדול יותר לעומת אלה שקיבלו טיפול CBT  פרטני.

Deep TMS Therapy

 

 TMS (טיפול בגרייה מגנטית) לא נמצא יעיל לטיפול בבולימיה

קבוצת חוקרים מאוניברסיטת אינסברוק באוסטריה דיווחו על מודל חדש לטיפול בבולימיה נרבוזה באמצעות גרייה מגנטית למוח (Transcranial Magnetic Stimulation או בקיצור TMS).

המחקר בדק את השפעות הגרייה המגנטית על נשים המאובחנות כסובלות מבולימיה נרבוזה, באמצעות קבוצת ביקורת: חלק מהנשים המשתתפות במחקר טופלו באמצעות ה-TMS וחלקן טופלו בפלסבו (גירוי דמה). לאורך שלושת שבועות הטיפול נבדקה ההשפעה על התקפי הזלילה וההתרוקנות, כמו גם על רמת הדיכאון ורמת הטורדנות- כפייתיות (OCD).

התוצאות הראו ירידה במספר התקפי הזלילה ליום בקרב שתי הקבוצות- הן קבוצת הניסוי והן קבוצת הביקורת. בין שתי הקבוצות לא נמצאו הבדלים מובהקים לגבי התנהגויות הטיהור וההתרוקנות, מדדי הדכאון ומדדי הטורדנות- כפייתיות. דבר זה מצביע על כך שלגרייה המגנטית אין השפעה מיטיבה מובהקת על הסובלות מבולימיה נרבוזה מעבר לאפקט הפלסבו.  

 

הסיכוי של ילדות שחורות לחלות בבולימיה גבוה פי 2 מזה של ילדות לבנות

מחקר אורך שנערך במשך עשר שנים, תושאלו מדי שנה בשנה יותר מ- 2300 ילדות על רגלי האכילה שלהן ובעיות פסיכולוגיות הקשורות לכך, כגון דימוי גוף ודיכאון.

נמצאו פערים חשובים על בולימיה: למשל, שיעור הילדות הלבנות שהראו התנהגויות בולימיות מובהקות (הכוללות זלילה וטקסי "היטהרות") היה 1.7% לעומת 2.6% בקרב הילדות השחורות. גם חומרת המחלה נמצאה קשה יותר בקרב הילדות האפרו-אמריקניות. ממצאים נוספים הראו כי במשפחות בהן הכנסת ההורים גבוהה, שיעור הסובלות מבולימיה נמוך משמעותית ביחס למשפחות בהן ההכנסה המשפחתית נמוכה, וכך גם במשפחות שבהן לפחות אחד מההורים הוא בעל תואר אקדמי.

 

 

 

 

כתבה: סמדר שטינברג

מאמר זה נסקר מקצועית ע״י איתן טמיר, MA, ראש המכון. עריכה אחרונה - 4.9.2019 ☑️

 

 

 

מקורות:

 
  
 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר