הפרעת אישיות גבולית שקטה | הכל על בודררליין (BPD) בתפקוד גבוה

 הפרעת אישיות גבולית שקטה

 

הפרעת אישיות גבולית שקטה, או הפרעת בורדרליין תפקודית, מזוהה כתת-סוג של הפרעת אישיות גבולית (BPD). 

 

על אף שאינה מעוגנת במינוחים אבחוניים, היא שכיחה למדי בשיח הקליני.

היא משמשת לתיאור מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית שכאבם הנפשי מוכוון פנימה, ולא החוצה. 

 

הפסיכואנליטיקאית הלן דויטש (1942) התייחסה לבורדרליני השקט כ״אישיות בכאילו״ (As if personality) המתאפיינת בהיעדר תחושת עצמי מוצקה, היצמדות לאחרים כדי להסתיר תחושת מוות נפשי ותגובתיות רגשית רדיקלית לפרידה.

מאוחר יותר, טבעו Sherwood and Cohen (1994) את המונח בורדרליין שקטה, בדיוק עבור מטופלים העונים לטיפוס האישיות שתיארה דויטש . 

 

עוד הגדרה טובה וממחישה להפרעה זו זמינה בהבחנה של מרשה לינהאן בין ויסות רגשי חיובי (Acting out) לבין ויסות רגשי שלילי (Acting in):

  • קשיי ויסות רגשי חיוביים מתבטאים בהפניית הסערה הרגשית החוצה, בעיקר כלפי קרובים בסביבה.  

  •  קשיי ויסות רגשי שלילייים, לעומת זאת, מתבטאים באי-שקט פנימי בלתי נסבל, שכדי להרגיעו מאומצות לעיתים אסטרטגיות ויסות מאוד לא יעילות (כמו חיתוך עצמי, היטהרות, התמכרות ועוד).

 

מונח נוסף באמצעותו מתייחסים לסוג השקט של הפרעת אישיות גבולית הוא ״בורדרליני בתפקוד גבוה״.

 

אלא שהמושג הזה מצמצם בעיניי ועלול אפילו להזיק: 

למרות שבורדרלינים שקטים נתפסים כמי שמסתדרים לא רע עם דרישות המציאות - רושם שמתחזק לאור נטייתם הטבעית למצפוניות ולריצוי כמעט מלא של אחרים - הם למעשה מציגים ״קליפה תפקודית״ שמתחתיה מצוקה נפשית עצומה.

 

חשיפת המצג הזה בטיפול מלמדת שמדובר לכל היותר בהשרדותיות ולא תפקודיות. 

 

 

BPD שקטה היא אחת ההפרעות הקשות ביותר לטיפול.

 

אם יש יותר אקסטרים מבורדרליין, זה שם. 

 

  

כתיבה:

איתן טמיר

מטפל DBT וראש המכון 

 

 

נתחיל בביסיקס, או בתזכורת למי שמכיר/ה:  

 

מהי הפרעת אישיות גבולית?

הפרעת אישיות גבולית היא מצב נפשי כרוני המתאפיין בדפוס מתמשך של שינויים במצבי הרוח, בדימוי העצמי ובהתנהגות.

לעתים קרובות סימפטומים אלה גורמים לפעולות אימפולסיביות ולבעיות קשות במערכות יחסים.

 

גברים, נשים ומתבגרים עם הפרעת אישיות גבולית עשויים לחוות אפיזודות אינטנסיביות של כעס, דיכאון או חרדה שיכולים להימשך בין שעות לימים, כאשר מעל מרחפת חרדת נטישה משתקת.

 

 

סימפטומים של הפרעת אישיות  גבולית שקטה

הפרעת אישיות גבולית שקטה נוטה להיות פחות מאובחנת, או מאובחנת באופן שגוי, או שלוקח יותר זמן לאבחן אותה עקב היעדר הסימפטומים הפרוטוטיפיים של ההפרעה. 

בגלל האופי החבוי שלה לא נדיר לפגוש מקרים בהם היא מאובחנת בטעות כדיכאון, חרדה חברתית, ואפילו אוטיזם בתפקוד גבוה,

 

למשל, בורדרליני טיפוסי ייטה יותר להתפרצויות זעם, בעוד שבורדרליני שקט עשוי להפנות את הכעס פנימה ולהתנהג באופנים מופנמים המבטאים הרס עצמי

 

 

את שִׁיר מִשְׁמָר כתב נתן אלתרמן (1965)

לבתו, תרצה אתר.

 

הוא אינו מובא בהקשר שלנו

כקטע מוסיקלי נלווה,

אלא כחומר עיוני,

מטאפורה מופתית

לפסיכופתולוגיה הגבולית השקטה:

 

 

 

 

אובדנות ב-BPD השקט

אז במקום להחצין את הכאב דרך אחרים ומולם, הבורדרליני השקט ייבלע פנימה, אל תוך בועה של מצב רוח רע וייאוש קיומי.

הוא יתבודד וייבנה לעצמו עולם שלם של תכניות התאבדות ליום פקודה.

  

חשוב להזכיר כי BPD היא אחת ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר על המפה הפסיכיאטרית.

כאן היא קשה כפליים, שכן היא מוגשת עם ״ציפוי״ מתעתע של נועם, חיוך ורוך.

 

 

בשפת ה-DBT, אדם כזה תקוע  בדילמה דיאלקטית, בין שני קצוות מנוגדים, ללא יכולת להגיע לאמצע: 

 

  • ״פאסיביות אקטיבית״ (Active passivity), כלומר, האדם מחפש באינטנסיביות עזרה מאחרים אבל פסיבי בלעזור לעצמו. זהו מאפיין מוכר של המתמודד עם BPD טיפוסי, שנוטה לייצר אינספור משברים ללא יכולת לבסס שינוי עמיד. 

 

  •  ״מסוגלות נתפסת״ (Apparent Competence) מצב בו האדם אינו נראה כלל במצוקה, ואף מעורר במתבונן מהצד אשליה שניתן להישען עליו.  

 

המצב בו המטוטלת נמצאת בקוטב הדיאלקטי של ״מסוגלות נתפסת״ מאפיין את הבורדרליני השקט, ובו גם מצוי זרע הפורענות של התאבדות בלתי צפויה. 

 

במצב כזה, אין הרבה סיגנלים חיצוניים לאקטים של התאבדות, גם לא בדיעבד, מה שלעיתים מובן בטעות כהתאבדות אימפולסיבית. 

טיפולית, הרבה יותר קשה לבנות חוזה התנהגותי לניהול מצבים אובדניים ובכלל, הסביבה כולה פחות דרוכה לזיהוי סיכון אובדני.

 

ניסיונות התאבדות מתקבלים לעיתים קרובות בתדהמה - גם בקרב מטפלים מנוסים המתקשים לראות מאיפה זה הגיע. 

 

 

להלן כמה מהמאפיינים הנפוצים ביותר של הפרעת אישיות גבולית מהסוג השקט: 

 

  • גבולות מטושטשים.

  • אובססיה לגבי אדם ספציפי וצורך עצום להיות בקרבתו, עד כדי סטוקינג. 

  • בידוד עצמי או הימנעות קיצונית כצורה של הגנה עצמית במצבי הצפה. 

  •  פגיעה עצמית שמוסתרת היטב מאחרים.

  • פגיעה שקטה באחרים - לעיתים באופן מתוכנן, נקמני ואנונימי, תהליך שיכול להימשך בעקביות לאורך שנים ארוכות.

  • עוינות, כעס ותוקפנות המכוונים פנימה (למשל ביקורת פנימית אכזרית ומכלה).

  • דימוי עצמי נמוך או לאבילי (משתנה במהירות).

  • פחד עז מפני דחייה.

  • תנודות במצב הרוח שיכולות להימשך בין שעות לימים, אולם קשה יותר לזהותן מבחוץ.

  • אידיאליזציה ודוולואציהדפוס הגנתי פרימיטיבי, בו נחווית אידיאליזציה כלפי אחרים ולאחריה הפחתה חדה מערכם (דוולואציה).

  • קושי ניכר ביכולת לקרוא אחרים, כלומר יכולת נמוכה מנטליזציה. זה לא תמיד נכון, ולפעמים הפוך, שכן הבודררליני השקט יודע להיות Good listener. מניסיוני, הרבה מתמודדים/ות עם BPD שקטה בוחרים בקריירה מתחום מקצועות העזרה - מגננות והוראה ועד פסיכיאטריה. 

  • פחד משהייה לבד אך הרחקת אחרים במקביל לכך

  • חבלה עצמית שמונעת השגת יעדים.

  • טריגרים בינאישים שמובילים לרגשות פנימיים עזים ולא נשלטים (כמו בושה או אשמה).

  • קושי לדבר על רגשות. כאשר כן מספרים מה עובר עליהם בפנים נחשפת מסכת מפורטת של עיוותי חשיבה, הכוללת מסקנות שלעיתים הרחיקו מרחק רב מהמציאות. 

  •  תחושת קהות חושית לצד ריקנות פנימית.

  • דריאליזציה

  • ריצוי בעייתי של אנשים - המנעות מכל ביטוי של כעס כופה בעייתיות מורכבת ביחסים. 

  •  תחושה שזה לא בסדר להרגיש את הרגשות הנחווים (מה שמנציח סביבה לא מתקפת ומייצר ניסיונות עקרים לדכאם).

  • נטייה לדריכות יתר. 

  

  

אבחון הפרעת אישיות גבולית שקטה

האבחון נעשה ע״פ רשימת סימפטומים המופיעה ב-DSM-5 (מדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות).

 

רשימת הפריטים זהה ב-BPD רגילה ושקטה. 

 

האבחנה דורשת שיתקיימו לפחות 5 מתוך 9 הקריטריונים הבאים:

 

1. חרדת נטישה ומאמצים קדחתניים למנוע אותה. 

 2. היסטוריה של מערכות יחסים לא יציבות שכוללות אידיאליזציה ודוולואציה בערך האדם השני (״פיצול״ או חשיבה דיכוטומית של שחור ולבן).

 3. זהות או דימוי עצמי שאינם יציבים.

 4. בעיות של התנהגות אימפולסיבית מסוכנת.

 5. פגיעה עצמית תכופה או מחשבות אובדניות.

  6. תנודות מצב רוח מהירות או תכופות ורגשות עזים.

 7. תחושה כרונית של ריקנות.

 8. תחושה של כעס עז או בלתי נשלט.

 9. דיסוציאציה (ניתוק מהעצמי, חוויה של ״מחוץ לגוף״). 

 

מרבית המטפלים חושבים על הפרעת אישיות גבולית כעל הפרעה שקשורה לכעס, עם דרמות וסערות חוזרות, אבל זה ממש לא משקף את המציאות. 

בורדרלינים יכולים להיראות כמו התלמידים הטובים והשקטים בכיתה, אבל בפנים לסבול מכאב נפשי חזק ביותר. 

 

דגלים, סימנים, איתותים

 

מי שתוהה אם הוא או קרוב לו הוא סוג של בורדרליני שקט, יכול לשאול את עצמו את השאלות הבאות:

 

  • האם אני חווה תנודות במצב הרוח שיכולות להימשך ימים, אך אף אחד סביבי אינו יודע באמת מה קורה אצלי בפנים?

 

  • האם אני מתבייש וגם מתבייש להתבייש - למרות שאחרים מצביעים על כך שאין לי על מה?

 

  • האם בעת קונפליקט עם מישהו אחר אני נוטה להאשים את עצמי?

 

  • האם אני מחזיק בתודעתי פנטזיה מוחשית על התאבדות?

 

  • האם שיתוף בכעס חושף את החולשות שלי? 

 

  • במערכות יחסים או בחברויות, האם יש לי נטייה לעשות אידיאליזציה של אחרים אבל די מהר אני מתאכזב מהם (גם אם אני לא מעביר להם את המסר הזה)?

 

  • האם אני מרגיש שונה מכולם?

 

  • האם קשה לי לעיתים קרובות לזהות ולהגדיר מה אני מרגיש?

 

  • כשאני כועס, האם אני נוטה לדחוק את התחושה או לדכא אותה?

 

  • האם אני חש נטל על אחרים? או, האם אני תופס יותר מדי מקום?

 

  • כשאני נפגע מאחרים, האם יש לי נטייה לנתק אותם מחיי במקום לנסות לעבד איתם מה שקרה?

 

  • כשאני כועס, האם אני נוטה להתבודד ולא לדבר עם אף אחד?

 

 

אטיולוגיה

 

הגורמים להפרעת אישיות גבולית שקטה דומים לאלה של הפרעת אישיות גבולית.

 

אמרנו, זו אותה הפרעה, רק עם מופע פחות מוכר ואינטואטיבי. 

 

 

בעוד שאין גורמים ספציפיים שמסיבירים הפרעת אישיות גבולית שקטה בנפרד מהפרעת אישיות גבולית טיפוסית, סביר שאישיות האדם או המזג שלו ישפיעו על האופן בו ההפרעה מתבטאת במונחים של סימפטומים פנימיים או חיצוניים.

 

ההפרעה מופיעה יחד עם הרבה הפרעות נפשיות.

הנה סרטון טוב שמסביר את החפיפה בין הפרעת אישיות גבולית שקטה

והפרעת קשב וריכוז (המוערכת ב-25-40%): 

 

 

 

 

סיבוכים אפשריים של BPD תפקודי

מי שחי עם הפרעת אישיות גבולית שקטה עשוי לחוות השפעות משניות של הפרעת אישיות, בהן הפרעה נפשית נוספת, קשיים במערכות יחסים או התפרקות נוכח אתגרים בחיים.

 

סיבוכים אופייניים שיכולים לצוץ אצל בורדרלינים שקטים: במערכות יחסית הפרטנר עשוי לסיים את הקשר בגלל שאינו יכול להשפיע על הסימפטומים;

 

  • סיכון מוגבר להתנהגויות אימפולסיביות, כמו בזבזנות יתר.

 

  • שימוש בחומרים או מיניות לא מבוקרת.

 

  • קושי בבנייה ושימור של קשרים עמוקים עם אחרים.

 

  • התפתחות של הפרעות נפשיות נוספת, כמו הפרעת חרדה מוכללת, הפרעת קשב, דיכאון, חרדה חברתית, הפרעות אכילה והתמכרות. 

 

  • קושי בביטוי עצמי במערכות יחסים, מה שיכול להביא למרמור ותסכול ניכרים. 

 

  • מחשבות אובדניות שמגיעות לעיתים קרובות על רקע פרפקציוניזם וסופר אגו רודני. 

 

  • קושי עצום לנהל משברים - אובדן מקום עבודה, חוסר יציבות כלכלית או גירושים -  כל אלה נחווים כסכנה להתפוררות העצמי.

 

  • סיום מערכות יחסים בפתאומיות תוך פגיעה באנשים קרובים.

 

  • פחד להיות לבד, במקביל להרחקת אחרים.

 

  • הימנעות כליל ממערכות יחסים, מתוך תחושה שבטוח יותר לא לנסות בכלל.

 

  • בלבול לגבי הזהות, האמונות, הערכים וההעדפות.

 

 

דרכי טיפול

מתמודדים/ות עם הפרעת אישיות גבולית שקטה נוטים להרגיש כאילו שלא מגיעה להם עזרה מקצועית כי הבעיות שלהם ״לא כאלה נוראיות״.

הם אינם חולקים את תחושת הזכאות המוכרת כל כך אצל הבורדרליין הטיפוסי ובהפרעת אישיות נרקיסיסטית.

 

מכיוון שההפרעה שכיחה עם בעיות נפשיות אחרות, מטפלים נוטים לבחון אפשרויות של טיפול טרנסדיאגנוסטי במטופלים אלה.  

 

הנה כמה שיטות טיפול שנמצאו יעילות בהפחתת התסמינים של בורדרלינים שקטים:

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT)

פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית היא שיטת טיפול שיחתי שמכוונת לשינוי מחשבות והתנהגויות מזיקות שמנציחות את הבעיות שהמטופל חווה.

באופן ספציפי, מטפל CBT ינחה את המטופל לתעד את המחשבות שלו כדי לבחון אותן ולמצוא עיוותים קוגניטיביים כמו ״חשיבה בשחור ולבן״ או ״הסקה רגשית״.

לאחר מכן המטופל יתבקש ליצור מחשבות סתגלניות אלטרנטיביות שבהן ישתמש במקום הישנות. עם הזמן, תרגול הדרגתי של בחינת המחשבות וקשיבות לטעויות בחשיבה יעזור לשלוט במחשבות דוהרות ובתגובות לתפיסות של מצבים במקום למצבים עצמם.

 

טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT)

שיטת DBT פותחה במיוחד לטיפול בהפרעת אישיות גבולית ומטרתה ללמד אסטרטגיות מיינדפולנס לניהול מתח, ויסות רגשות, עמידות במצוקה ויעילות בין-אישית כדי לשפר את היכולת להיקשר לאחרים ללא דפוסים של הרס עצמי.

טיפול DBT מלמד את המטופל שרגשותיו חשובים וכי מוטב לחלוק אותם (אם לא הייתה זו נטייתו בעבר), כמו גם תיקוף (ולידציה) וכמובן ״תודעה נבונה״, דרך האמצע שעוזרת למטופל להתמקם באזור החפיפה בין ״תודעה הגיונית״ לבין ״תודעה רגשית״. 

 

סכמה תרפיה

טיפול מבוסס סכמה משלב בין מגוון גישות תרפויטיות תוך מתן דגש על יחסים.

הטיפול עוצב באופן ספציפי למתמודדים עם הפרעות אישיות, ולכן הוא עשוי להתאים לבורדרלינים שקטים.

 

סכמה היא פילטר שדרכו המטופל רואה את העולם או את דפוסי ההיקשרות שלו לאחרים, שרובם עוצבו בשנות הילדות.

 

מטרת הטיפול היא לעבוד על הדפוסים שגורמים למצוקה רגשית ולעזור למצוא דרכים יעילות ובריאות יותר למענה לצרכים.

 

טיפול תרופתי

למרות שאין תרופות ספציפיות שאושרו ע״י FDA לטיפול בהפרעת אישיות גבולית, לעיתים קרובות נעזרים פסיכיאטרים בתרופות להתמודדות עם הפרעות קלות יותר, כמו חרדה או דיכאון.

 

טיפול מבוסס מנטליזציה (MBT)

מנטליזציה היא היכולת לחשוב על מחשבות, רגשות וצרכים שלנו ושל אחרים.

טיפול מבוסס מנטליזציה, הוא סוג של פסיכותרפיה פסיכודינמית, בו המטופל לומד על השפעת האירועים הפנימיים שלו על ההתנהגות.

 

מטרת ה-MBT היא לשפר את היכולת של המטופל לשקף את חוויותיו הפנימיות ואת אלה של אחרים. למשל, הוא עשוי ללמוד איך לראות את ההבדל בין האופן בו הוא תופס מצב (למשל שמישהו דוחה אותו) לבין האירוע האקטואלי (ביקורת קלה).

התהליך מוביל לשליטה גבוהה יותר ברגשות ולתחושת עצמי משופרת.

 

טיפול ממוקד העברה (TFP)

טיפול ממוקד העברה פותחה ע״י אוטו קרנברג ופראנק יאומנס.

מדובר בעצם בסוג נוסף של פסיכותרפיה פסיכודינמית, שמשתמשת במערכת היחסים בין המטופל למטפל כחלק מהתהליך הטיפולי, מתוך מחשבה שהאופן בו המטופל מתקשר למטפל ימחיש במידה רבה את האופן בו הוא מתקשר לאחרים בחיי היומיום.

סביר להניח שדרך זו להתקשר לאנשים התפתחה בילדות במהלך מערכות היחסים הראשונות.

 

על המטפל להבין אילו דפוסי אינטראקציה שהמטופל מביא לטיפול משקפים את התנהגותו בעולם.

לאחר שהדבר זוהה, המטפל מחזיק בהמשגה טובה יותר בנוגע לאופן בו המטופל מרגיש, חושב ומתקשר עם אחרים ביומיום.

 

כמו רוב הטיפולים שצוינו קודן, מטרת הטיפול היא לפתח עצמי בוגר ואינטגרטיבי ותר שחווה פחות אי-יציבות פנימית.

 

 

טיפים לחיים עם הפרעת אישיות גבולית שקטה

 

הנה כמה נקודות חשובות: 

 

  • מצאו בית טיפולי. התחברו לאיש/ת מקצוע מושקע, אחד שאפשר לדבר איתו על הכל.

 

  • זהו והכירו סיטואציות שעלולות לעורר טריגרים.

 

  • בחרו ותרגלו אסטרטגיית התמודדות אלטרנטיבית (למשל, תגובה מתחרה).

 

  • היו קשובים לרגשות, תרגלו תיקוף עצמי, למדו לעומק את משק הבית הרגשי שלכם ומתוכו זהו את קו פרשת המים, נקודה המסמנת שלא בריא להישאר עם המצוקה לבד. 

 

  • שבו כמה דקות לפני השינה וכתבו ביומן אישי על מצבים שונים שקרו היום - פרטו על רגשות, מחשבות, תחושות ודרכי התמודדות.  

 

  • הגבירו סובלנות למצבי חוסר ודאות. למשל, אם מישהו לא הגיב עדיין להודעת טקסט חשובה ששלחתם, כדאי להתאפק ולא להתפתות למסקנה על  דחייה. ניתן לבחור הסברים סבירים יותר, למשל היותו עמוס. 

 

  • נשמע בנאלי, אבל זה לא.  נסחו במנטרות חיוביות, מרקרו משפטים של דיבור חיובי, תקפו נקודות ציון רגשיות הרלוונטיות ספציפית לחוויה האישית שלכם. 

 



 

איך לעזור וכיצד להתנהג לאדם קרוב עם ה״א גבולית שקטה?

 

ישנן כמה אסטרטגיות התנהגותיות שיסייעו לכם לתקשר ביעילות עם אדם קרוב המתמודד עם ההפרעה.

 

להקשיב ולהיות אמפתי

הבורדרליני שקט לא נוטה להיות גלוי ופתוח לגבי הרגשות שלו, כך שצריך לשאול את השאלות הנכונות ולהיות מאזין טוב.  נסו להקשיב ולהבין את הרגשות שהוא חווה, מעבר לסיפור שהוא מספר. חשוב להיות ״בלשים״ כדי להבין את הרגשות ששוכנים מתחת לפני השטח.

 

תנו תוקף לרגשות שלו

תנו לו להבין שהוא לא שקוף.  ששומעים אותו. בורדרליני שקט ינסה להסתיר את הרגשות שלו, כך שחשוב במיוחד להראות לו שזה בסדר להרגיש את מה שהוא מרגיש.

 

עזרו לו לבחור ולתרגל אסטרטגיות מרגיעות

אדם יודע מצוין מה מרגיע אותו, חשוב לפעמים להזכיר לו את זה. 

חגגו ניצחונות קטנים. נכון גם לכל אחד מאיתנו. 

 

הציבו גבולות בריאים. הימנעו מאיומים או אולטימטומים.

אם אתם הורים, דברו איתנו ותאמו מפגש/ים ממוקד/ים להדרכה הורית, שיעשו לכם סדר. 

 

עודדו אותו לתרגל טכניקות גוף נפש

מיינדפולנס. מדיטציה, נשימה עמוקה, הרפיית שרירים, יוגה, מה שעובד. .

  

טפלו בעצמכם

אל תמקמו את צרכי המתמודד לפני אלה שלכם, אחרת תישחקו במהירה. 



לסיכום, למרות שאחרים לא בהכרח יבינו עד כמה בורדרליני שקט חי בייאוש, זה לא פחות כואב רק בגלל שזה לא ניכר.

 

למעשה, אפשר לטעון שבגלל האופי הנסתר של הפרעת אישיות גבולית שקטה, יותר כואב להתמודד עם ההפרעה, כי לעתים קרובות בורדרליני שקט מתמודד לגמרי בעצמו, חי במסווה בארץ זרה.

 

נוסף על כך, בורדרליני שקט עלול להתמודד כל החיים עם הפרעה שהוא אפילו אינו יודע שיש לה שם, סיווג ומאפיינים, ומבלי לדעת שמדובר במבנה אישיות יציב וכרוני.

 

 

אם אתם מכירים מטפל מומלץ,

פנו אליו לטיפול בהפרעת אישיות גבולית.

 

אפשר גם לקיים שיחת הכוונה איתנו

ולהתקדם למפגש ייעוץ: 

 

072-3940004

 

 

 

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

 

 

פנו לשאלה ממוקדת

לאיש מקצוע מהמכון:
התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

נתן אלתרמן, ארבעים שירים של נתן אלתרמן, תל אביב: הוצאת הקיבוץ המאוחד, חש"ד, עמ' 31-27.

 

Arlin Cuncic (2021). What Is Quiet Borderline Personality Disorder? In verywrllmind: https://www.verywellmind.com/what-is-quiet-borderline-personality-disorder-5115074

 

Deutsch, H. (1942). Some forms of emotional disturbance and their relationship to schizophrenia. Psychoanalytic Quarterly, 11, 301–321. 

 

Sherwood, V. R., & Cohen, C. P. (1994). Psychotherapy of the quiet borderline patient: The as-if personality revisited. Jason Aronson.

 

Whewell P, Ryman A, Bonanno D, Heather N. Does the ICD 10 classification accurately describe subtypes of borderline personality disorder? Br J Med Psychol. 2000 Dec;73 Pt 4:483-94. doi: 10.1348/000711200160679. PMID: 11140789.

 

Thoughts of a quiet borderline.  https://www.reddit.com/r/BPD/comments/828s7o/thoughts_of_a_quiet_borderline/

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022