מהי אימפולסיביות? | גורמים, דוגמאות וטיפול באימפולסיביות 2019

דרג פריט זה
(24 הצבעות)
אימפולסיביות - סוגים, גורמים, טיפולים אימפולסיביות - סוגים, גורמים, טיפולים

 אימפולסיביות

 

מהי אימפולסיביות?

אימפולסיביות היא הנטיה האנושית לפעול בלי לשקול מספיק את התוצאות וההשלכות של ההתנהגות, כאשר לרוב, פעולות אלו נובעות מתגובה לאירועים מהירים ומעוררים רגשית.

 

צפו בסרטון קצרצר ומשעשע על אימפולסיביות, שהפקנו בעמל ובהנאה במכון טמיר

 

בסרטון שלנו הוסקה מסקנה שגויה ומהירה מדי, אשר עוררה תגובה תוקפנית ואימפולסיבית. כשאנחנו פוגשים אירוע לא נעים עם אדם אחר, נניח נהג שעוקף בבוטות בכביש, אנשים עם חשיבה רציונלית יגלגלו את עיניהם או יעירו הערה קטנה, מקסימום קללה שקטה, ויבינו שמדובר בבעיה שולית או אי-נחת רגעי שאין טעם לסבך בעטיו את המצב.

 

אצל אנשים עם נטיה אימפולסיבית, המתמודדים עם קשיים בוויסות רגשי , התגובה עלולה להיות שונה מאוד. הם יכולים לתת גז כדי לפגוש את העוקף ברמזור הקרוב, ואז לצעוק עליו, לאיים ואפילו להיכנס לקטטה.  אימפולסיביים מתקשים למצוא בזמן אמת את הדרך היעילה להתאפק, להשתהות ולהירגע עד חלוף זעם. הם פועלים ומתנהגים להירגע באופן מיידי, בהתאם לדחף פנימי, מבלי לקחת בחשבון ולשקול את ההשלכות העתידיות של התנהגותם ברגע הנוכחי. 

 

אם אתם אימפולסיביים, טוב שאתם פה.

 

 

בואו נקרא את 4 הנחות העבודה שלי, ואם אתם רוצים, אשמח שנדון בהסתייגויות:

  • התוצאות של התנהגויות אימפולסיביות לא הניבו עבורך מעולם שום תוצאה טובה - נהפוך הוא, לא רק שלא קרו דברים טובים. ברוב המקרים תוצאות האימפולסיביות העמידו מולך את הצרות המחרידות ביותר שקרו לך, את הכשלונות והפספוסים המהדהדים ביותר שידעת ואת המאורעות הכי צורבים ומעוררי החרטה שקרו בחייך. כל אלה הם תוצאה של היענות וכניעה לדחף, לגחמה רגעית, לקפריזה רותחת או לתחושת צדק שנראתה בעיניך באותם רגעים כחזות הכל.  
  • אשליית האמת -  יש שני סוגים של "אמת": ברגעי עוררות רגשית קיצונית, שנקרא להם כאן רגעי משבר, מתעוררת האמת הראשונה: סוף סוף אפשר להבין משהו, ובבירור. ההבנה הזו מובילה למסקנה קוגניטיבית שמלווה בדפיקה על השולחן -  "קיבינימט", "חלאס", "מספיק!" - אני אתנהג כמו שאני, באותנטיות, בלי משחקים, והכי נכון לי להגיב בצורה ה"אמיתית" ביותר. "הגיעו מים עד נפש!". אלא שהאמת הראשונה היא אשליה שמוליכה אותך לעשות טעות. במצבי עוררות רגשית וגופנית גבוהה מצטמצמת יכולתנו לקבל החלטות באופן שמאפיין חשיבה דיכוטומית: נכון, או לא נכון; צודק או לא צודק; טוב או רע (האמירה הזו מבוססת היטב במחקרים פסיכולוגיים). האמת השניה, שבתור אנשים רגועים ובוגרים תיאלצו להסכים איתה, היא שיש המון גוונים לאורם ניתן לפרש את כוונותיהם של אחרים, וגם את הכוונות שלנו. הדרך הנכונה לקבל החלטות לגבי התנהגות היא באמצעות באמצעות מחשבה על המחשבה של האחר (מה שמכונה גם מנטליזציה), באמצעות משא ומתן פנימי בין תודעה רגשית לתודעה הגיונית ושמעטים המקרים בהם מצוי הצדק באופן בלעדי אצל אחד הצדדים. מה לעשות, החיים זה לא שחור ולבן. 

impulsivity children

  • ההבדלים בינינו לבין בעלי החיים - מחקרים נוירולוגיים מלמדים אותנו כי מרבית ההבדלים בינינו לבין פרימאטים, כמו קופים גבוהים, מתמצים בדחיסות של קפלים דחוסים שמתעקלים בשכבה החיצונית של המוח - הקורטקס. יש בעלי חיים עם מסת מוח הרבה יותר גדולה מבני אדם (פילים, נניח), אבל הקורטקס שלהם אינו מפותח בהשוואה אלינו. מבחינה נוירולוגית, הקורטקס הוא האזור בו מוֹתַר הָאָדָם מִן-הַבְּהֵמָה. בעומק המוח נמצא איזור מוחי אחר, ממנו נוצרים ופורצים דחפים רגשיים. איזור זה נקרא המערכת הלימבית, סט של איברים שמצויים עמוק בתוך המוח ואחראיים, בין היתר, על תגובות חירום במצבי מצוקה. המערכת הלימבית האנושית והפירמאטית מאוד דומה. תגובות אימפולסיביות, שאין בהן תכנון מושכל של ראיית הנולד, אף הן דומות בקרב אנשים ובעלי חיים (אולי זה המקור לכך שבני אדם הנוטים להתפרצויות זעם זוכים לכינויים מעולם הטבע, כמו "בבון" או "חיה רעה"). תפקיד מרכזי של הקורטקס, בעיקר האזור של האונה המצחית, הוא לתרום לעיכוב התנהגות אימפולסיבית באמצעות חשיבה, תכנון ושיקול דעת. אז קדימה - בשביל זה יש לנו קורטקס !
  •  אימפולסיביות איננה ספונטניות - אף אחד לא אמר שאם תתאמץ ותלמד כיצד לשלוט בדחפים, תהפוך להיות אדם משעמם ולא ספונטני. ספונטניות היא אמנם החלטה שנעשית ללא תכנון מוקדם, אבל הדגש הוא על החלטה. האדם הספונטני שוקל בכל זאת את המחירים האפשריים, הוא מפעיל חשיבה, תוך שהוא מנהל סיכונים ובוחן את ההסתברות למה שיקרה לו ולאנשים שאכפת לו מהם, כתוצאה מהחלטתו. 

 

שלך,

איתן טמיר

 Trichotillomania hair pulling disorder

 

  

 

"עיכוב פעולה הוא הבסיס לארגון כל התנהגות"

Michael Maccoby -

 

 

 אימפולסיביות קשורה ישירות לקושי בשליטה עצמית ובדחפים .

התנהגות אימפולסיבית עלולה להוביל לאימוץ דרכים הרסניות של פגיעה עצמית, במטרה להתמודד עם סטרס או רגשות מציפים של כעס וריקנות. כמו שימוש באלכוהול וסמים, התנהגות מינית מסוכנת או התקפי זלילה, כמו גם פציעה עצמית באמצעות חיתוך העור, כווית, הטחת הראש ועוד. כל אלו משרתים כמנגנון התמודדות מרכזי לווסת רגשות בטווח הקצר, למרות שהמחירים קשים מאוד.

 

חשוב לציין כי לא תמיד התנהגות אימפולסיבית מגיעה בהכרח למקומות כל כך קשים - כולנו מתנהגים באופן אימפולסיבי מפעם לפעם ולכולנו יש חריגות באיזון הרגשי . אולם, כאשר התנהגות זו הופכת לקבועה ומשמעותית בחיינו היא נחשבת בעייתית ונתפסת כסימפטום פוטנציאלי של הפרעה רגשית שכדאי לטפל בה.

 

RAGE PSYCHOTHERAPY

 

הפרעות נפשיות ואימפולסיביות 

ההפרעה הכי מקושרת לאימופלסיביות אצל מבוגרים, היא הפרעת אישיות גבולית, שנקראת גם בורדרליין .

אולם קיימות גם הפרעות אחרות בהן יש לאימפולסיביות תרומה נכבדת, כמו ADHD , הפרעות שליטה בדחפים (טריכוטילומניה , דרמטילומניה , פירומניה ואחרות), התקפי זעם , קושי לשלוט בכעסים  והתמכרויות למיניהן.

גם בהפרעות מצב רוח, כמו ציקלותימיה , עלולה אימפולסיביות לפגוע בתחומי החיים השונים, בעיקר בקשרים אישיים ומקצועיים, זאת בעקבות הקושי בשמירה על יציבות.

ההתנהגות האימפולסיבית בהיפומניה עלולה להוביל להרס עצמי, לשימוש בסמים ובאלכוהול ולהסתבכות חוזרת עם החוק.

אצל ילדים ומתבגרים בולטת התכונה האימפולסיבית בהפרעות שמתבטאות בקשיים התנהגותיים משמעותיים, כמו ODD, DMDD והפרעת התנהגות

 

 

התנהגויות אימפולסיביות


הנה כמה דוגמאות להתנהגויות אימופלסיביות, בהן נעשה מעשה בלי מחשבה תחילה: 

- יציאה למסע קניות בזבזני באינטרנט או בקניון
- יחסי מין מתירניים ומופקרות מינית
- התקפי זלילה
- צעקות, צרחות - ביטויי זעם וכעס שקשה לנהל ולשלוט בהם
- מחשבות על פגיעה באחרים ולעיתים אפילו מימושן
- פגיעות עצמיות
- הרס של רכוש - ונדליזם ועבריינות

 

אימפולסיביות בזוגיות

גברים ונשים עם אישיות אימפולסיבית נוטים למערכות יחסים זוגיות סוערות עם הרבה דרמות ותפקוד בין-אישי לקוי שתורם לכישלון הקשר. 

אימפולסיביות במערכות יחסים זוגיות מתאפיינות בצלילה עמוקה ומהירה לתוך התאהבות, אפילו אם הכתובת כתובה על הקיר והסיכוי שהקשר יצליח אפסי. אימפולסיביות מתבטאת גם בנטיה לסמוך, לבטוח ולהאמין בצד השני, לעתים קרובות באמצעות נתינה וריצוי שאינם מווסתים או מותאמים לקצב ההדדי ביחסים. 

 

דרמות בזוגיות

בן הזוג האימפולסיבי מתמודד עם משברי פרידה תדירים, בעיקר בגלל הקושי לשאת את הרגשות הקשים שעולים בעיתות של קונפליקטים וריבים זוגיים.

הם נוטים לעזוב את היחסים, לנטוש בכעס ובאימפולסיביות, ולעיתים קרובות מביעים חרטה על טעויות שנעשו.

אלא שמהלכים חד צדדיים של נטישה בזוגיות מותירים צלקות אצל הפרטנר/ית, תחושת הביטחון נפגעת והיחסים הרומנטיים מוסיפים להישחק בכל משבר חדש שמופיע. 

 

אצל אימפולסיביים קיימת נטיה לסיום מערכות יחסים שאינן רק רומנטיות - הם מתקשים להתמודד עם הגלים הרגשיים שמאפיינים גם קשרים חברתיים ומשפחתיים, לא רק זוגיים.

 

אחד האתגרים המורכבים ביותר היא ללמוד לנהל חיים זוגיים יציבים עם בן זוג המתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, ADHD, ההפרעה שנחשבת הנורמטיבית ביותר בהשוואה לתסמונות נפשיות קשות יותר הכוללות התנהגויות אימפולסיביות. 

 

 

איך לחיות עם בן זוג אימפולסיבי?

המפתח לשימור מערכת יחסים רומנטית עם בן או בת זוג אימפולסיביים, הוא למצוא וליישם דרכי התמודדות עם המחזוריות הרגשית של היחסים.

במקרים כרוניים יותר, מומלץ לעודד את הפרטנר/ית לפנות לעזרה מקצועית אישית או להגיע יחד לטיפול זוגי.

 

 

כששני בני הזוג אימפולסיביים

מעניין שכאשר שני בני הזוג נוטים להיות אימפולסיביים, הם מדווחים דווקא על שביעות רצון גבוהה יותר ממערכת היחסים הזוגית.

למה?

מחקר מעלה כי בני זוג אימפולסיביים מצליחים לאזן את ההשפעות השליליות של האימפולסיביות  - הגועשת בכל אחד מהם - ולחפות על החסרונות והמפגעים הפוטנציאליים באמצעות שיתוף הדדי רב יותר, הבנה ואמפתיה זוגית גבוהות, ספונטניות מובנית וביטוי רגשות אהבה בתדירות גבוהה מהממוצע.

מעניין...

 

 

 

טיפול באימפולסיביות


בעוד התנהגות אימפולסיבית עלולה להיות הרסנית ומסוכנת, ניתן לנהל, לווסת ולשלוט באופן מוצלח למדי בסימפטומים האימפולסיביים - באמצעות טיפול פסיכולוגי שמלמד מיומנויות התנהגותיות יעילות. 

נכון להיום, קיימים סוגים רבים של המתמקדים בהקניית כישורים לעיכוב האימפולסיביות שמחזקים את המטופל לאמץ החלטות רציונליות יותר לגבי אופן תגובתו לאירועים מעוררים רגשית בסביבה.

 

טיפול DBT

 

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) , הוא הטיפול הנפוץ והיעיל ביותר בהפרעות ויסות רגשי, היות והוא מתמקד ספציפית בבניית כישורים שמפחיתים את ההתנהגות האימפולסיביות ומחזקים את יכולתו של האדם לעצור רגע ולחשוב לפני שהוא פועל. DBT מאפשרת שימוש במנגנוני התמודדות בריאים בכדי להתמודד עם רגשות אינטנסיביים ומסייעת להגיב באופן מותאם יותר למצבים שונים.

בטיפול דיאלקטי התנהגותי נלמדת גם שיטת המיינדפולנס , אשר מלמדת את האדם להפנות תשומת לב וקשב למה שקורה כאן ועכשיו ולהישאר ברגע. טכניקה זו עשויה לעזור לאדם להיות מודע יותר לפעולות שלו בזמן אמת ומעודדת אותו ולקחת את הזמן הנדרש ולהתבונן פנימה, לשקול את ההשלכות ואת אופציות התגובה והפעולה הטובות ביותר ורק אז להגיב.

בשיטת DBT לומדים גם על דרכים יעילות לניהול כעסים ודחפים במרחב הבין-אישי, באמצעות סט מיומנויות שנקרא יעילות בין-אישית. בלהט הרגע, נוטים אנשים בעלי נטיה אימפולסיבית לומר דברים שיתחרטו עליהם מאוחר יותר. ב-DBT לומדים לארגן את המחשבות לפני שמגיבים, תוך עידוד האחרים המעורבים לעשות בדיוק את אותו הדבר.  אחרי שלומדים המטופלים להירגע ולהיכנס למצב של חשיבה צלולה ורציונלית יותר, רוכשים כלים ישומיים להבעת התסכול באופן אסרטיבי, מבלי לעמת את האחר ולהסלים את הקונפליקט. 

 

טיפול תרופתי

במצבים מסוימים ממליצים פסיכיאטרים ופסיכולוגים להיעזר גם בטיפול תרופתי, כמו SSRI (תרופות המבוססות על עיכוב קליטה חוזרת של סרוטונין)  ובמקרים קשים יותר אף לשקול שילוב מינון נמוך של תרופות אנטי פסיכוטיות  מה שעשוי לתרום למיתון האימפולסיביות, בייחוד כאשר היא מהווה איום לביטחון האישי של האדם או לאנשים בסביבתו. 

 

אתם מכירים את עצמכם:

אם אתם נאבקים בהתנהגויות ובדחפים אימפולסיביים, חשוב מאוד להבין שתי שאלות בסיסיות: 

מה מניע את האימפולסיביות? ומה מחזק ומשמר אותה?

הבנת המקורות של האימפולסיביות יכולה להביא למסקנות שונות:

למשל, שהיא נובעת מקושי מרכזי אחד, כמו ADHD, הערכה עצמית נמוכה, או נטיה להרס עצמי. 

טיפול פסיכולוגי טוב ומדויק יגיע לשורש ההתנהגות האימפולסיבית וימפה דרכים וטכניקות להפחית את הרצון לפעול לפי הדחף המיידי.

מוזמנים לפנות אלינו במטרה לבנות עמידות פסיכולוגית, כזו שתאפשר לכם להרגיש יותר בשליטה על ההתנהגות, ועל החיים בכלל.

 

מוזמנים לשיחת הכוונה להתאמת מטפל 

במכון טמיר תל אביב או בקליניקות העמיתות

בכל הארץ:

1-800-508-809

 

סדרת סרטונים מצוינת על מחיר האימפולסיביות :

http://borderlinethefilm.com/project/impulsivity/

 

 

סיכמו וכתבו: אביגיל וינר וצוות מטפלי מכון טמיר בתל אביב

עריכה: איתן טמיר

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר