אוטיזם בתפקוד גבוה | תסמינים, אבחון, גורמים וטיפולים

אוטיזם בתפקוד גבוה

 

התמודדות

עם ASD בתפקוד גבוה

 

 

מהו אוטיזם בתפקוד גבוה?

המתמודדים/ות עם אוטיזם (ASD) בתפקוד גבוה יכולים לחיות חיים עצמאיים ולפתח קריירה מספקת. 

אוטיסט בתפקוד גבוה מתמודד עם תסמיני אוטיזם קלים יחסית, אך משמעותיים דיים כדי לענות לקריטריונים האבחוניים של הספקטרום האוטיסטי.

הוא מצליח בלימודים או בעבודה, עם ציון IQ גבוה מ-70, אינו סובל מקשיי שפה או מעיכובים התפתחותיים ברורים ומסוגל לחיות באופן עצמאי.

  

בקרב ילדים ובני נוער יכללו תסמינים של אוטיזם בתפקוד גבוה מעגל חברתי מוגבל, בעיות בשיתוף במשחק חברתי וקושי להשלים עבודה קבוצתית. ביחס לאוטיסטים בתפקוד נמוך יותר, הם מפגינים פחות עיכובים בשפה,  מעט (אם בכלל) חסרים קוגניטיביים ומיומנויות מרחביות טובות יותר.

 

אצל מבוגרים עם אוטיזם גבוה קיים קושי לפרש חשיבה או רגש אצל אחרים, מגבלה ביכולות ההבנה של הבעות פנים, שפת גוף או רמזים חברתיים, קושי לווסת רגשות ובעיה בניהול שיחה.

 

 

קריטיונים לאבחנה של הפרעות הספקטרום האוטיסטי

אוטיסטים, כולל כאלה שנחשבים בתפקוד גבוה, עשויים להיות שונים מאוד זה מזה.

 

ע״מ להיות מאובחן באוטיזם, אדם חייב להיות בעל קשיים בכל אחד מהבאים:

 

שוני בהדדיות החברתית והרגשית

אוטיסטים עם שוני בתחומים אלה, למשל כאלה הנאבקים להתחיל או להגיב לתקשורת, מתקשים להשתתף בטבע ההדדי של קשרים חברתיים ועשויים להתקשות בדיבור על נושאים שאינם מועדפים.

בעבר נטו לחשוב שמה שמוביל לכך הוא חוסר יכולת לחוש אמפתיה, אך מחקרים חדשים שינו את החשיבה על אוטיזם ועל אמפתיה.

למעשה, האמת כמעט הפוכה:

אוטיסטים עשויים להיות היפר-אמפתיים, אלא שהחוויות שונות.

במקום חוסר אמפתיה, מדובר בדרך שונה להבין ולעבד רגש.

למשל, אוטיסט יכול לבודד את עצמו אבל לא מכיוון שהוא מעדיף להיות לבד, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא מרגיז אחרים או שהוא חווה דחייה חוזרת עקב התנהגויותיו. 

 

שוני בתקשורת לא-מילולית

אדם המתקשה בקריאת שפת גוף של אחרים, בזיהוי סימנים רגשיים לא-מילוליים, בשמירה על קשר עין או בייצור הבעות אופייניות לגיל, כמו חיוך.

 

קשיים במערכות יחסים

כולנו מאותגרים ביחסים, אבל אצל מתמודדים עם ASD קיים מאבק מתמיד בפיתוח או בשימור חברויות.

אוטיסטים עשויים שלא להשתתף במשחק דמיוני, להימנע מיצירת חברויות ולעיתים להתמודד עם קשיי השתלבות בסביבה.

 

 

קשיים נוספים:

 

אוטיסטים חייבים להיות בעלי 2 לפחות מהשונויות הבאות:

 

התנהגויות או תחומי עניין סטריאוטיפיים או רפטטיביים

אוטיסטים עשויים להיות מרותקים מחפצים מסוימים, לחזור על דברים שאחרים אומרים, להיות בעלי טיקים מילוליים או מוטוריים או לבצע תנועות חזרתיות.

 

צורך עז בשגרה ועקביות

עשויים לבצע ריטואלים שנראים אובססיביים או קומפולסיביים, להתקשות יותר מהאופייני לגילם להסתגל לשינוי או להיות משוללי יכולות לנהל אפילו שינויים מינוריים, כמו מעבר למותג אחר של קורנפלקס שההורים קונים עבורם בקביעות.

 

מיקוד אינטנסיבי בנושאים ספציפיים

הם עשויים להיות אספנים מסורים, לשנן שרשראות ארוכות של עובדות ולהיות משוללי יכולת להפסיק לחשוב על מספר אובייקטים מינימלי. הסובבים עשויים לתפוס את העיסוקים האלה כלא שגרתיים או מוזרים.

 

קשיים בעיבוד החושי

עשויים להיות רגישים מאוד לקלט חושי, כמו רעשים חזקים או מרקמי בגדים מעקצצים, או להיפך – להפגין קהות חושית ולא להבחין ברעשים חזקים מאוד או מסיחים.

 

הסימפטומים הללו חייבים להות נוכחים בהתפתחות המוקדמת, למרות שייתכן וישתנו או יחמירו עם הזמן.

אוטיזם חייב גם להיות ההסבר הטוב ביותר לסימפטומים על פני אבחנה אחרת, כמו פגיעה מוחית.

לבסוף, הסימפטומים חייבים להתרחש במצבים מרובים, לא רק בבית, בבי״ס או במצבי לחץ.

 

לאוטיסטים בתפקוד גבוה עשויות להיות גרסאות פחות חמורות של התסמינים המתוארים לעיל. 

 

 

בעייתיות עם המונח ״תפקוד גבוה״

השימוש במונח אוטיזם בתפקוד גבוה נותר שנוי במחלוקת, רבים אף סוברים כי הוא עלול להטעות. 

 

בעוד שאוטיזם הוא אבחנה קלינית המבוססת על קריטריונים מסוימים, אוטיזם בתפקוד גבוה אינו כזה.

במקום זאת, זהו שיפוט שמבוצע על יכולת האדם לתפקד בחברה, ולכן רבים מאנשי מקצועות הרפואה והפרה-רפואה חלוקים ביניהם לגבי השאלה מי נחשב בתפקוד גבוה ומי לא.

 

בעבר היו מטפלים שהתייחסו למתמודדים עם תסמונת אספרגר כאוטיסטים בתפקוד גבוה, משום שיש פחות סיכוי שיהיו להם בעיות בשפה, ולעתים קרובות הם מפגינים פחות סימנים ותסמינים של אוטיזם.

מכיוון ש״תפקוד גבוה״ הוא מונח סובייקטיבי המבוסס על נורמות חברתיות ולא אבחון, הקריטריון משתנה לפי המאבחן.

 

 

מבקרי המונח ״אוטיזם בתפקוד גבוה״ מצביעים על כמה בעיות הגלומות בו ומציעים את הטיעונים הבאים:

 

  • המונח מתעדף כמה תפקודים, למשל מיומנויות שפה, על פני אחרים, כמו יכולת להבין נורמות חברתיות.

  • המונח יכולתני (Ableist) ושופט חלק מהאנשים כטובים יותר או כפחות מצליחים מאחרים.

  • המונח נשען רבות על נורמות חברתיות שמתעדפות הצלחה אקדמית ושפה.

  • המונח עשוי להתעלם מהצורך של אנשים המתויגים ״בתפקוד גבוה״ לקבל תמיכה והטבות חיוניות אחרות.

  • המונח מתעדף את חוויות החברה עם האוטיסט, להבדיל מחוויות האוטיסט עם החברה.

  • יש אנשים שמשתמשים במונח ״בתפקוד גבוה״ לביטול דאגותיהם של אוטיסטים מבוגרים בנוגע לאופן בו החברה מתייחסת לילדם אוטיסטים.  במקרים כאלה, הורה לילד אוטיסט עשוי לטעון שאדם ״בתפקוד גבוה״ אינו מבין עד הסוף את החוויה האוטיסטית. 

 

 

במקום לתייג ע״פ תפקוד, כיום רופאים מדברים על ״אוטיזם כספקטרום״.

אדם עשוי להיות מצליח ביותר בתחום אחד, למשל בחיים האקדמיים, אבל להיאבק כשהוא נמצא עם קהל או מתמודד עם הצפה חושית.

פרספקטיבת הספקטרום אינה מתעדפת תפקודים מסוימים על פני אחרים.

 

זאת ועוד, גישת הספקטרום האוטיסטי מקריסה כמה אבחנות שהיו נבדלות, כמו תסמונת אספרגר,

 

אל תוך ספקטרום של תנאים. בשנים האחרונות, הטרמינולוגיה סביב אוטיזם השתנתה דרמטית, בין היתר בשל תנועת הגיוון העצבי, הקוראת לחשיבה מחודשת על הגדרת אוטיזם ע״י התבוננות במצב דרך עדשת הגיוון האנושי.

תנועה זו נועדה לעודד אנשים להעריך גיוון בהתפתחות הנוירוביולוגית בדיוק כמו באתניות, גזע, דת, מגדר ואוריינטציה מינית.

 

 

גורמים

החוקרים אינם יודעים מה גורם לאוטיזם.

 

מחקרים ראשוניים קושרים בין כמה גנים לבין סיכון גבוה יותר לאוטיזם, אך המדע טרם מצא גורם גנטי אחד, או צירוף גנטי אחד, שמוביל לאוטיזם באופן בלתי נמנע.

 

עם זאת, יש ראיות לכך שאינטראקציה בין גנים לסביבה יכולה להוביל לאוטיזם.

למשל, אדם עם מוטציה גנטית המגבירה את הסיכון לאוטיזם יכול לפתח את המצב רק בנסיבות מסוימות, כמו זיהום או חשיפה לחומרים רעילים מסוימים.

 

במקביל מתקיים מחקר בנוגע לאופן בו גורמים ביולוגיים עשויים להגביר את הסיכון לאוטיזם. שינויים במטבוליזם של המוח, בקשרים במוח או במערכת החיסונית של הגוף עשויים להגביר את הסיכוי להתפתחות אוטיזם.

 

חשוב לציין:

חיסונים אינם גורמים לאוטיזם, זו אגדה עירונית שהופרכה זה מכבר. 

  

 

איך מאבחנים אוטיזם בתפקוד גבוה?

אין בדיקת דם או בדיקת מעבדה אחרת שיכולה לגלות אוטיזם, אך על סמך הסימפטומים שהמטופל מפגין רופא יכול להמליץ על מבדקים מסוימים לשלילת מצבים אחרים.

למשל, אפשר להמליץ על בדיקת דם כדי לחפש סימנים לזיהום או לבצע סריקת מוח כדי לחפש פגיעה.

לאבחון אוטיזם הרופא יצטרך לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולהעריך את המטופל כדי למצוא סימפטומים אופייניים לאוטיזם.

סימן אחד או שניים לאוטיזם אינם מספיקים, גם אם הם חזקים מאוד, ויש לענות על הקריטריונים המלאים לאבחון. טיפול וניהול: לא ניתן לרפא אוטיזם, אך הוא יכול להשתנות במרוצת החיים.

יש ילדים שעם התבגרותם יפסיקו בהתנהגויות שהובילו לאבחון, ובמקרים אחרים אנשים לא יבינו שיש להם סימפטומים של אוטיזם עד שיגיעו לבגרות.

 

 

טיפול 

תמיכה וטיפול מקצועיים מתמקדים בסיוע למתמודד לשפר את איכות חייו.

 

התערבות מוקדמת אצל ילדים יכולה לעזור להם לצבור יותר מודעות רגשית, מיומנויות שפה וסממנים אחרים שאופייניים להתפתחות.

חשוב שהורים המשווים בין סוגים שונים של תמיכה צריכים להיות מודעים לכך שאחת מהאופציות הפופולריות ביותר, ניתוח התנהגות יישומי (ABA), הינה שיטת טיפול שנויה במחלוקת ומבוגרים עם אוטיזם מרבים לטעון שיש בה משום התעללות.

 

גם תרופות עשויות לעזור לאוטיסטים לנהל סימפטומים ספציפיים, כמו חרדה או מחשבות טורדניות.

 

מסגרות אקדמיות ותעסוקתיות יכולות לעזור להם לשגשג בעבודה או בלימודים. לא משנה עד כמה המתמודד עם אוטיזם גבוה מתפקד היטב, הוא זקוק וזכאי לתמיכה כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

 

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2022