הפרעות אכילה | סוגים, אבחון, מקורות, טיפולים ומחקרים 2018

דרג פריט זה
(62 הצבעות)
טיפול בהפרעות אכילה טיפול בהפרעות אכילה

הפרעות אכילה

סוגים, סיבות, סימפטומים, טיפולים, מחקרים

 

במאמר זה נדון בסוגים של הפרעות אכילה, בתסמינים ובסימנים המחשידים שאמורים להדליק אור אדום אצל ההורים, נדבר על אבחון ועל קריטריונים, נבחן את הסיבות והגורמים האפשריים המוצעים בתיאוריות פסיכולוגיות שונות ולבסוף נתייחס לשיטות פסיכותרפיה ולדרכים לטיפול עצמי באמצעות אכילה מודעת.

 

 

הפסיכולוגיה של הפרעות האכילה

כולנו עסוקים באוכל. תמיד היינו. אבל בעשורים האחרונים הפכו הפרעות האכילה למגיפה נפשית של ממש: אנורקסיה, הקטלנית ביותר, בולימיה, אכילה כפייתית, אכילה בררנית אצל ילדים, סינדרום פיקה ואכילה לילית - כולן מצויות בעליה חדה במדינות העולם המערבי.

לא מעט גורמים פסיכולוגים משפיעים על דפוסי האכילה שלנו: מרביתנו מוצאים במזון אמצעי לוויסות רגשי כשאנו נתונים במצבים רגשיים קיצוניים. אכילה רגשית, שרלוונטית לרובנו, מופיעה ברגעים של שמחה, כעס, עצב, התרגשות, ציפייה או חסך.

ההיסטוריה של האנושות לימדה אותנו להשקיע אנרגיה פיזית בחיפוש אחר מזון, קרי האכילה היא מועטה והוצאת האנרגיה היא רבה יותר. עם השנים פחתה הוצאת האנרגיה בחיפוש אחר מזון והיינו צריכים לתכנן מראש איך נוציא אנרגיה פיזית. במקביל, עלה עם השנים ייצור המזון רווי הסוכר והשומן והחלה מגמה של השמנת יתר ועמה העיסוק התרבותי העצום שלנו בדימוי הגוף.

 

 

הפרעות אכילה סימפטומים סוגים אבחון וטיפול

 

סוגים של הפרעות אכילה

אנורקסיה ובולימיה הן הפרעות אכילה הכוללות נסיונות בלתי מסתגלים לשלוט במשקל הגוף (כמו צום, התנהגות מפצה, היטהרות, שלשולים, התמכרות לכושר), הפרעות משמעותיות בהתנהגות הקשורה לאכילה (לא רק שולטים על משקל אלא בכל מה שקשור לאוכל, כמו חוקן) ועמדה פתולוגית ביחס לצורת הגוף ולמשקל. לא אחת רואים מטפלים נערות שרואות את עצמן כ-35 קילו ומשוכנעות שהן שמנות, למרות שלא היינו תופסים אותן ככה. העמדה שלהן כלפי המשקל שלהן לא הגיונית, מעוותת קוגניטיבית ופתולוגית.

מבחינה אבחונית, קיימת הבחנה בין הפרעות האכילה השונות על פי שלושה ממדים:

  1. משקל- תת משקל, תקין או יתר. באנורקסיה תת משקל בבולימיה זה משקל תקין/יתר
  2. התקפי זלילה- אכילה בולמוסית או Binge eating. התקף זלילה מוגדר כאכילת כמות גדולה של מזון בפרק זמן מוגדר. יותר ממה שהיינו מצפים שאדם רגיל יאכל בשעתיים. קיים קושי לשלוט או להפסיק. מדובר באכילה לא הגיונית בניגוד לסדר נורמלי ובניגוד לכל תרבות של אכילה. המאפיין הפסיכולוגי המרכזי בהתקפי הזלילה זו תחושת חוסר השליטה.
  3. השיטה בה משתמשים לשלוט במשקל- מה נעשה כדי לשלוט במשקל? יש דרכים מגוונות להגביל כניסת מזון- לא מכניסים אוכל, צמים, ספורט אינטנסיבי או הקאות, אסטרטגיות היטהרות, שימוש במשלשלים ובמשתנים, חוקן וכל התנהגות אחרת שיכולה להוציא את מה שנאכל.  

 

נתאר בקצרה את הפרעות האכילה המרכזיות. למעוניינים, ניתן למצוא מאמר נרחב יותר על כל אחת מההפרעות בקישור המצורף אליה: 

 

אנורקסיה

אנורקסיה נרבוזהמדריך האבחנות והסטטיסטיקה (DSM-V) של האגודה הפסיכיאטרית האמריקנית מונה את המאפיינים הקליניים ואת הסימפטומים לאבחנה של אנורקסיה. שכיחותה של האנורקסיה באוכלוסיה היא 19 מקרים מתוך 100,000 והיא שכיחה יותר בקרב נשים (ראו בהמשך המאמר תת-פרק על הפרעות אכילה אצל גברים).

בין הסימפטומים והמאפיינים העיקריים ניתן לכלול מרדף אחר רזון וסירוב לשמור על משקל גוף מינימאלי, סירוב לאכול המלווה בפחד עז מפני עלייה במשקל, אל-וסת אצל נערות ונשים, דימוי גוף מעוות באופן קיצוני שבו מרגישה החולה שמנה למרות הרזון הקיצוני שפעמים רבות אף מסכן חיים וכן התעסקות כפייתית בערך הקלורי ובכמות המזון הנכנסת לגוף. חוקרים מייחסים לאנורקסיה היבט תרבותי וחברתי מרכזי, כאשר ברקע קיימים נתונים אפידמיולוגיים מדאיגים על עלייה מתמדת האבחון ההפרעה בכל העולם. מבחינה טיפולית, טיפול תרופתי אנטי-דיכאוני יסייע מאוד כאשר לצדו טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד להפרעות אכילה (CBT-E) או טיפול פסיכולוגי קצר מועד. 

סימנים שמדליקים אור אדום: ירידה חריפה במשקל, הכחשה מתמדת של תחושת רעב והעלאת תירוצים יצירתיים מדוע לא לאכול, שקרים לגבי כמות המזון שנצרכה, פעילות גופנית מופרזת ואינטנסיבית גם כאשר קיימת בעיה פיזית להתאמן, כמו פציעה  (לעיתים עד כדי התמכרות), חיוורון בפנים ולעיתים התעלפויות,  קשיים בקשב ובריכוז, אשמה, פחדים, כאב נפשי, פגיעה במוטיבציה לפעילויות מהנות, המנעות מבית ספר או מהעבודה בגלל סיבות שקשורות למראה הגופני, נסיגה פרוגרסיבית מיחסים וממצבים חברתיים, הצצות תכופות מהרגיל במראה,  עיסוק בשקילה חזרתית, לבוש בכמה שכבות ביגוד כדי לטשטש את הרזון והמנעות מאכילה בציבור. 

 

צעירות מתארות את הקשר בין פוסט-טראומה לאנורקסיה   - מתוך "כאן":   

 

בולימיה

בולימיה מאופיינת באפיזודות נשנות של אכילה מוגזמת, המכונות "בולמוסי אכילה". לאחר הבולמוס מגיעה התנהגות "מפצה", של טיהור, שנועדה למנוע את העלייה במשקל- כגון הקאה מכוונת, שימוש בחומרים משלשלים, הרעבה עצמית או פעילות גופנית מוגזמת. בין אחוז אחד לשלושה מבני הנוער בארה"ב סובלים מבולימיה מדי שנה, כשאצל רובם התסמונת מתפתחת במהלך גיל ההתבגרות. בשל העובדה שההתנהגויות הבולימיות כרוכות בהסתרה מאומצת, וכי מרבית הנערים והנערות נשארים במשקל תקין, הורים רבים מגלים על התסמונת רק שנים רבות לאחר תחילתה.

סימנים שמדליקים אור אדום: דילוג על ארוחות, הסתרת אוכל במקומות לא סטנדרטיים (למשל במגירה, או מתחת למיטה, בעיות שיניים שנובעות מהחסכים התזונתיים מהם סובלת הבולימית, התנפחות בלוטות הלימפה באיזור הצוואר ו/או הלסת, הופעת התנהגויות של פגיעה עצמית והכחשתן, נסיגה חברתית וחוסר עניין בין-אישי, אשמה, חרדה, בושה וייאוש, שינויים בקול, עייפות מתמדת, תנודתיות במשקל הגוף, פיתוח יבלות על הידיים (כתוצאה מהקאות תכופות), נשירת שיער, סממנים של הקאה - בעיקר ריח של קיא מהפה- היעלמות מהירה אחרי סיום הארוחה כדי להגיע לשירותים ו/או סיום מהיר מדי של הצלחת (שמעיד על השלכת המזון או הסתרתו) ועיסוק כפייתי באימונים גופניים ובמשקל הגוף.

EATING DISORDERS SYMPTOMS

PICA DISORDER

תסמונת פיקה מאפיינת את גיל הילדות והינקות עד גיל שנתיים וחצי, מה שמאפיין ילדים אלו הוא שהם אוכלים כל מזון, בתנאי שאינו אכיל.הם מוצצים נייר טואלט, מנשנשים חול  ולועסים חימר, אבל ארוחה מהצלחת לא נמצאת עבורם בתפריט. לא רק ילדים עם תסמונת פיקה מגלים סקרנות ו"תיאבון" לחומרים לא אכילים, אולם כאשר הכמויות גדלות וההתנהגות מקבלת גוון קומפולסיבי, ההרגל הופך להפרעה. כתוצאה מאכילת חומרים לא מזינים,  הפעוטות והילדים הסובלים מתסמונת פיקה מפתחים חסכים וחוסרים תזונתיים שעלולים לגרום עיכובים התפתחותיים (בעיקר אנמיה על רקע מחסור בברזל). עד היום לא ברור מהן בדיוק הסיבות להפרעה: תיאוריות אבולוציוניות מעלות השערה מעניינת על ניסיונות להשלים חסכים שחסרים בדם. השערה ביולוגית מתייחסת לתשוקות למאכלים ספציפיים שחוותה האם במהלך ההיריון. בהפרעה זו חשוב לוודא שאותם ילדים אינם מתמודדים עם ASD - הפרעה על הספקטרום האוטיסטי -כמו גם לוודא שלא קיימת נכות אינטלקטואלית (פיגור שכלי).

 

 

הפרעת צריכת מזון המנעותית/מוגבלת (ARFID)

תסמונת ARFID מאפיינת ילדים עד גיל 5: הם מראים התנהגויות של אכילה בררנית וסלקטיבית ולרוב נמנעים מאוכל מסוגים מסוימים ובזמנים מסוימים. הטיפול בסינדרום ARFID יעיל ואפשרי, בעיקר במקרים בהם ההפרעה אינה פורצת בפתאומיות וההמנעות מאכילה איננה קיצונית. 

 

 

BED - הפרעת זלילה כפייתית

BINGE-EATING DISORDER הפרעת אכילה כפייתית מתאפיינת בהתמודדות עם התקפי זלילה בעלי אופי כפייתי ובלתי נשלט. בניגוד לבולימיה, לא קיימים ב-BED טקסי היטהרות, שלשולים והקאות, ובניגוד להשמנת יתר, ב-BED קיים רכיב כפייתי מאוד חזק שמהווה אתגר טיפולי ממעלה ראשונה.

מבחינה אבחונית, הפרעת אכילה כפייתית מופיעה ב-DSM-5 בקטגוריה של EDNOS - 'הפרעות אכילה לא טיפוסיות', או 'לא ספציפיות'.

סימנים שמדליקים אור אדום: אכילה בהיחבא, הסתרה של עטיפות מזון שההורים מוצאים בחדר, קצב אכילה מהיר מהרגיל, דילוג חוזר ונשנה על ארוחות ומצד שני אכילה גם כשלא רעבים, בושה, דיכאון, חרדה, אשמה, פגיעה מתמשכת בערך העצמי, אובדן של תחושת השליטה העצמית, המנעות חברתית ומשפחתית, אובדן עניין בעיסוקים ותחביבים אחרים לטובת עיסוק קומפולסיבי במשקל ובשקילה, אכילה עד ש"מתפוצצים" ולאחר מכן מרגישים גועל ובוז עצמי. 

 

  

ביגורקסיה / אנורקסיה הפוכה

אנורקסיה והפרעות אכילה נוספות, מיוחסות באופן סטריאוטיפי לנשים.

ואכן, ב-DSM, ספר הפרעות הנפש של הארגון הפסיכולוגי האמריקאי (APA). השכיחות של מרבית הפרעות האכילה הינה גבוהה בהרבה בקרב נשים.

לאחרונה, זוהתה וסווגה הפרעת אכילה חדשה, הנפוצה הרבה יותר בקרב גברים שמכונה "אנורקסיה הפוכה" "דיסמורפיה של שרירים" או "ביגורקסיה". למעשה, מדובר בעיסוק אינטנסיבי ואובססיבי בהגדלת מסת השריר של הגוף באופן הפוגע בתפקוד היומיומי התקין עד כדי כך שהדבר הופך למטרה המרכזית ולעיתים היחידה בחייהם של הסובלים מההפרעה.

המחקר אודות הפרעה זו נמצא עדיין בחיתוליו והיא טרם סווגה ב-DSM. החוקרים בתחום מעריכים שכ-10% ממפתחי הגוף, אלו שנראה שהם "גרים" בחדר הכושר, ומראים ממש התמכרות לאימונים, סובלים מההפרעה.

סימנים שמדליקים אור אדום:  שימוש מופרז בחומרים להפרשת נוזלים, הקאות יזומות, דיאטות שגובלות בהרעבה, שימוש בתכשירים משלשלים, צריכה מוגזמת של אבקות חלבון ואימונים בעלי אופי כפייתי. 

 

 

סינדרום אכילה בלילה

אכילה לילית היא מצב מוכר ונורמטיבי, אך היא עלולה להיות גם מסוכנת ובצורתה הקיצונית יותר, היא מוגדרת כ"תסמונת אכילה לילית" (NES- Night Eating Syndrome), הגדרה שזכתה להכרה על ידי אנשי המקצוע בשנים האחרונות. הסינדרום מזכיר במידה רבה את התקפי הזלילה הבלתי נשלטים המאפיינים הפרעת אכילה כפייתית (BED) רק שהתקפים מתרחשים רק בשעות לילה. היקף האכילה מצטמצם במהלך היום ובשעות הערב מופיעה היפרפגיה. 

ההבחנה בין אכילה לילית נורמטיבית לבין תסמונת NES היא כמות האכילה, תדירותה והיותה בלתי נשלטת. לתסמונת מתלוות הפרעות נפשיות נוספות, או תסמינים חלקיים מהן:  דיכאון, הפרעות שינה, תחושה שחייבים לאכול על מנת להירדם, חוסר תיאבון בשעות הבוקר ועוד. 

 

 

 

האם יש לי הפרעת אכילה?

כאשר נפגשים בוגרי קבוצות 12 הצעדים, שהצליחו לשנות את חייהם הודות לעבודה נפשית מאומצת, מתלוצצים חברי קבוצת OA (אכלני יתר כפייתיים) על כך שהדרך שלהם קשה בהרבה מדרכם של חברי קבוצת AA (אלכוהוליסטים אנונימיים).

למה? כי האלכוהוליסטים "פשוט" עושים מאמץ מרוכז ונפרדים לתמיד מהאריה המאיים, בעוד שאכלני היתר צריכים להוציא אותו לטיול 3 פעמים ביום...

 

ועכשיו לשאלה -  האם את/ה סובל/ת מהפרעת אכילה?

 

הקריטריונים האבחוניים המשרטטים את אותם קווי גבול שמבחינים בין עיסוק מוגזם באכילה לבין הפרעת אכילה של ממש, מוגדרים היטב, במפורש ובגלוי ב-DSM-5 וב-ICD-11, שניהם מדריכים פסיכודיאגנוסטיים שמתארים הפרעות נפשיות בשפה אבחונית, שפה של סימפטומים וסימנים. אפשר לקרוא על כל אחת מההפרעות ועל תסמיניה במידע חופשי ונגיש בגוגל ובמידת הצורך לגשת לפסיכולוג, פסיכיאטר או רופא המשפחה כדי להיבדק יותר לעומק. 

 

השאלה האמיתית

יחד עם זאת, נראה שרוב מי שמתמודד עם Issues בענייני אוכל, מצוי בנקודה מסוימת על הספקטרום, הרצף של הפרעות האכילה. לכן השאלה המורכבת באמת מבחינתך יכולה לקבל מענה סובייקטיבי, אישי, שדורש הרבה מודעות עצמית, נכונות, חמלה עצמית ולקיחת אחריות. מידע חשוב על מידת הבעייתיות יכול להגיע גם ממשובים שניתנים לך מחברים ומבני משפחה בסביבה הקרובה.

למעשה, אחת מהבעיות המרכזיות של זיהוי, איתור ומניעה של הפרעת אכילה היא הכחשה -   ולהכחשה יש המון כוח כי המכחיש אינו ער אליה (הכחשה היא כידוע מנגנון הגנה לא מודע).

שנית, הסימפטום שלך מספק עבורך תועלת כלשהי. איזו תועלת? עבור חלק מהמתמודדים תהא תועלת זו תחושה מתגמלת של שליטה עצמית, רבים יתייחסו אל התסמינים כפתרון יעיל בדרך להיראות טוב ואילו אחרים ייראו בה רע הכרחי, התמכרות התנהגותית שתכליתה לשמור על המשקל והבריאות.

כאן בא העולם הרפואי והפסיכולוגי ומתווכח, בצדק, עם הדיעה האישית: לעיתים קרובות מדי אנחנו סובלים ולא יודעים שאנחנו סובלים. לפעמים אנחנו משוכנעים שאין ברירה, בעוד שבמציאות קיימות שיטות ודרכים בריאות להשגת אותה מטרה. ולבסוף, לעיתים קרובות, מה שנראה לנו כסוד כמוס ואישי, חוויה נפשית שייחודית רק לנו, הוא בעצם דילמה עמה מתמודדים מליוני אנשים.

אז אנא, אם יש לך ספק, זה בדיוק הזמן להיות גדולים ואמיצים מספיק כדי לפנות לקבלת עזרה. 

Binge Eating Disorder BED

 

הפרעות אכילה ודימוי גוף

החברה בה אנו חיים פועלת ומושפעת מתפיסות והגדרות של אידיאל רזון ויופי. תפיסות אלו נתבעות בנו כבר מילדותנו (אורבך, 1977). מסיפור 'סינדרלה' - היפה והרזה - שניצחה את אחיותיה החורגות, השמנות והמכוערות וזכתה בחיים עם הנסיך טוב הלב ויפה התואר, נשקפת גם המציאות של ימינו. גם היום, לצד הקדמה והתחכום המערביים, נתפס הרזון כבסיס מוצק להשגת הצלחה, אושר וסיפוק, ונדמה כהולך יד ביד עם תכונות רצויות.
נשים בעולם המערבי סובלות מחוסר שביעות רצון תמידי בנוגע לדימוי גופן וחייהן מתנהלים לא פעם במטרה להגיע אל הרזון המיוחל. שאיפה זו, להגיע ל'גוף אידיאלי', מושפעת וניזונה מהתרבות והחברה של ימינו. הקושי לקבל את הגוף כמות שהוא הופך גורם מעכב בדרך לחיות, בדרך להיות, ובדרך להגשים את עצמנו.

אני זוכרת כיצד בגיל 12, מספר הערות בודדות מצד הסובבים אותי לגבי מראי החיצוני היו די והותר בכדי לעורר בקרבי תחושת חוסר שביעות רצון מגופי. בהמשך התבססה לה תחושת אי נוחות כתוצר של החיים בגוף הזה, שהוא שלי. הגוף הזה שהוא גבוה מידי, שמן מידי, ובעיקר לא מספיק שווה בעיניי - בעליו, ובעיני הסביבה.
הצורך לרזות ליווה אותי בכל השנים שחלפו מאז, גם כאשר במבט אובייקטיבי לאחור, היטבתי להיווכח כי כלל לא סבלתי מעודף משקל. זה היה מאבק מתמשך בעצמי ובמשקלי, בניסיון לרזות בכל מחיר. לא היה דבר שלא ניסיתי. התוצאה היתה דפוס חיים שנע בין שתי קצוות קיצוניות, דבקות מוגזמת ונוקשה בדיאטה כזו או אחרת, לעומת זלילות בלתי מבוקרות ובולמוסי אכילה.

 

BODY IMAGE and EATING DISORDERS

 

למעשה, חייתי בהמתנה ליום בו אסיים לרזות ואהיה ראויה מספיק לחיים. חייתי במסדרון לקראת החיים שלי, תוך תכנון בלתי פוסק של החיים בקצה המסדרון, ביום בו אהיה רזה מספיק כדי להגשים את עצמי.
תיאור אישי זה שבחרתי להביא כאן, הוא דוגמא לתוצאה של חיים בחברה המחנכת לפעול על פי תפיסות והגדרות יופי. אלו, משפיעות על מיקומנו החברתי ועל מצבנו הנפשי, כאשר סטייה מהנורמה החברתית המקובלת גוררת לעג ודחייה בגילאים צעירים ואפליה וריחוק בגילאים בוגרים יותר. בשלבים שונים של החיים יש לכך השפעה על גיבוש הזהות העצמית (תאומים, 2005).

כיום ידוע שלדימוי גוף יש קשר הדוק עם עולם הנפש. חיבור זה, הוא שתרם לתובנה כי מעבר לקיומנו הפיסי מתפתח גם דימוי גוף המשפיע על המבנה הנפשי שלנו. דימוי גוף הינו מושג שכיח בפסיכולוגיה ובפסיכאטריה. ניתן למצוא בספרות ריבוי הגדרות ומושגים נרדפים, דבר המשקף את מורכבותו.

תרומה ייחודית לפיתוח מושג דימוי הגוף הייתה זו של שילדר, הראשון שערך אינטגרציה בין ההתייחסויות הנוירולוגיות והפסיכולוגיות למושג דימוי הגוף. הוא הגדיר את דימוי הגוף כתמונה כללית אשר בונה האדם במוחו לגבי גופו. תפישה זו רואה בדימוי הגוף ייצוג מנטאלי גמיש המורכב ומושפע הן מההתפתחות הפיזית, הן מההתפתחות הקוגנטיבית והן מהגורמים הסביבתיים והבינאישיים. החידוש המרכזי בגישתו הוא בכך שדימוי הגוף כולל גם משאלות, עמדות רגשיות ואינטרקציות עם אחרים. לפיו, דימוי הגוף אינו סטאטי, אלא נמצא בתהליך שינוי מתמיד בהתאם לגורמים המשפיעים עליו.

בשנים האחרונות מתייחסים מחקרים רבים לדימוי הגוף ברוח הגדרתו של פישר, אשר מתייחס לדימוי הגוף כמבנה רב ממדי המתפתח בילדות אך ממשיך להשתנות לאורך החיים.
הגדרתו העכשווית: דימוי הגוף כמייצג את הדרך בה היחיד חושב, מרגיש ומתנהג ביחס לתכונותיו הפיזיות. ודימוי גוף כמבנה רב פנים המתייחס לתפישות ולגישות האינדיבידואל כלפי גופו ובעיקר כלפי הופעתו החיצונית.
בהקשר של דימוי הגוף, חשוב להתייחס למוש נוסף הנקרא 'העצמי' -מושג העצמי מתייחס לאישיות כולה, למכלול התפקיד הנפשי, לעצמי הגופני, וכן לייצוגו של אדם בעיני עצמו. הדימוי העצמי הינו מה שהאדם רואה כאשר הוא מתבונן בעצמו, מערכת הדעות והאמונות שיש לאדם על עצמו ועל ערכיו. אמונות ודעות אלה יקבעו כיצד יתפוס את האירועים המתרחשים בעולמו (רוזמן, קליינמן-זלצמן, וחסון-פרנקל, 1990). יש הרואים את הדימוי העצמי כבעל שני מרכיבים - תחושת קבלה ואהבה מאחרים ותחושת יכולת ושליטה בביצוע מטלות ופתרון בעיות באופן עצמאי (Self esteem,). הדימוי נתפס כסך כל התנסויות האדם, מתוכן מסיק האדם אודות עצמו. לכל אדם ישנן שאיפות והישגים ובמידה והפער בין השאיפה להישג יהיה גדול, הוא יכול להוביל לדימוי שלילי. הישגים התואמים ציפיות יובילו לדימוי חיובי, בטחון ולקיחת סיכונים.

דימוי הגוף כגורם מעכב הינו תופעה בקרב נשים בעיקר בשני העשורים האחרונים, כפי שפירטה מירה דנה בספרה 'נשים אוכלות את עצמן'. לטענתה, בדאגה של האישה לגודל גופה ולמשקלה, היא משוחררת ממחשבות או דאגות לגבי בעיות אפשריות בחייה, ולחלק מהנשים ההתעסקות עם דימוי גופן מעניק תחושה של תוכן ושל משקל רגשי. ולאחרות הוא נותן בטחון, היות והוא משמש תירוץ לכשלון.

אדלר מציין כי פעולתו של אדם למען מטרה שהציב לעצמו, פירושה כי קיים בידיו חופש בחירה. חופש בחירה זה מאפשר לאדם לשנות את האופן בו הוא תופס את המציאות, מפרש אותה וחווה רגש בעקבותיה. מכאן שיש בידי האדם שליטה על התנהגותו ויצירת סיפור חייו. טיפול נפשי יכול לתרום לאנשים באשר הם לבחור לראות את חייהם אחרת, לצאת מן המסדרון לקראת החיים, ולהתחיל לחיות באופן מלא.
אם גם את מתמודדת עם העיכובים הקיימים בדרך למימוש עצמי, ומוכנה להתחיל להתוודע אליהם ולזהות אותם בחייך, אם את מייחלת ושואפת לחיות את חייך במלואם ולממש את עצמך, אם את מבקשת למצוא את הדרך להתמודד, לצמוח מהמקום בו את נמצאת ולחוש שלמה עם עצמך ועם גופך, לפני שתמצאי עצמך בקצה מסדרון חייך, את יכולה לבחור. לחיות עכשיו ולא "עד שארזה". 

התחילו להודות לגוף שלכם, יצירה מדהימה וייחודית: אם אנחנו מתביישים בגוף,  קשה לאהוב אותו ככה. 

העיוות המרכזי בחשיבה שלנו, שמוביל לדימוי גוף שלילי הוא האמונה שאיך שאנחנו נראים ותכונות אחרות שליליות בעינינו קובעים האם התקבלנו לעבודה, כמה חברים יש לנו או עד כמה אנו בשלים לנהל מערכת יחסים רומנטית. כמובן שיש לכך השפעה, אך יש גורמים רבים נוספים, בהם אנו יכולים לשלוט, כאלו שייקבעו באמת את הרגשתנו בכל מקום בו אנו בוחרים להיות.

את מוזמנת לבוא לעבוד ולהתמודד עם דימוי הגוף שלך במטרה למנוע בעדו מלעכב אותך להיות כל מי שאת.

כתבה:

אופיר צוקרמן, פסיכותרפיסטית בבאר שבע, עו"ס MA

 

 

 

 

גורמים להפרעות אכילה

 

גורמים ביולוגיים

 

תורשה 

משפחה - הסיכון לפתח הפרעת אכילה, ספציפית אנורקסיה וגם בולימיה, הוא גדול פי 12 במשפחה שכבר יש בה חולה בהפרעת אכילה. זה מצביע על כך שיש גורמים משפחתיים. מחקרי תאומים לא מצאו תמיכה מובהקת לתמיכה גנטית (כשניסו להשוות בין גורמים זהים ולא זהים בהקשר של מידת הסיכון לפיתוח הפרעת אכילה לא נמצאו גורמים גנטיים) כלומר, כנראה שיש שילוב בין גורמים משפחתיים וגנטיים. המחקרים העדכניים מוסיפים כי הממצאים של מחקרי התאומים לא חזקים מספיק כדי להפריד את הרכיב הגנטי באופן מובהק. 

 

גנטיקה

גם בתחום הגנטיקה, עולים כויווני מחקר שמסייעים לנו להבין יותר את הפרעות האכילה:  חוקרים זיהו באמצעות מיפוי גנטי את הגן CYFIP2 שקשור להפרעת BED (הפרעת אכילה כפייתית). החוקרים זיהו גם קבוצת גנים המעורבים בתהליך ייצור המיאלין (ציפוי המקיף את סיבי הנוירונים) שקשורה להתקפי הזלילה: האטה בתהליך ייצור המיאלין. 

בעקבות הממצאים, החוקרים מציעים כי טיפול תרופתי שיביא לייצור מחודש של מיאלין יכול להוות סוג חדש ואפקטיבי של טיפול. הוא יכול לעזור לא רק לסובלים מתסמונת האכילה הכפייתית, אלא גם לסובלים מהפרעות אכילה אחרות כגון בולימיה נרבוזה, אנורקסיה נרבוזה או אפילו הפרעות אכילה בקרב מכורים לסמים. לטענת החוקרים, גילוי הגן יכול אף לקדם הרגלי אכילה בריאים בקרב האוכלוסייה הנורמטיבית.

במחקר אחר התגלה שינוי בכרומוזום מספר 12, שקושר באופן מובהק לאנורקסיה. שינוי בכרומוזום זה קושר גם לסוכרת מסוג 1 ולמחלות אוטו-אימוניות. לאחר מכן, כותבי המאמר חקרו את הקשרים הגנטיים ואת האופן בו הם משפיעים על תכונות שונות אשר משותפות לאנורקסיה ופנוטיפים פסיכיאטריים, רפואיים, חינוכיים ואישיותיים: הממצאים מציעים כי אנורקסיה נרבוזה הינה מחלה בעלת פנוטיפ תורשתי מורכב ובעלת קשרים להפרעות פסיכיאטריות אחרות ותכונות מטבוליות שונות. ההבנה הזו עשויה להוביל לנקודת מבט חדשה על ההפרעה ולפיתוח תרופות עבור טיפול בה.

מחקר מעניין מלמד על קשר בין הפרעות אכילה לבין הפרעות על הספקטרום האוטיסטי: ספציפית, קיים קשר בין אנורקסיה לבין הסתברות גבוהה יותר לקשיים המאפיינים הפרעות תקשורת על הספקטרום.

Bulimia

גורמים חברתיים-תרבותיים 

אידאל הרזון – האידאל שהתפתח בחברה המערבית הוא שלהיות יפה זה בהכרח להיות רזה. זה החינוך שאנו מקבלים לעתים בבית וגם בחברה סביבנו. מחקרים בנושא מצאו כי נשים, ואימהות באופן ספציפי מניקות תינוקות בנות פחות מתינוקות בנים. זוהי השפעה לא מודעת על התינוקות, מתוך רצון שהבנות לא יעלו במשקל. בנוסף, ארוחה נשית זו בעצם ארוחה קטנה. דרך צעצועים, מדיה ויחסים בינאישיים אנו מחדירים את אידאל הרזון הזה.

 

גורמים נוירולוגיים

ההיפותלמוס

אחד ההסברים הנוירולוגיים להפרעות אכילה קשור בתפקודו של ההיפותלמוס, איבר מוחי שאחראי בין היתר על תיאבון ודחף לאכול. מחקר חדש  ניסה לבדוק מהם התהליכים הנוירולוגיים שגורמים לחלק מהאנשים לאכול רק כשהם רעבים ואילו אצל אחרים לא. החוקרים ביצעו סריקות מוח על נשים בריאות ונשים עם הפרעות אכילה בזמן שטעמו תמיסת סוכר - במטרה לזהות הבדלים בפעילות הנוירלית בין שתי הקבוצות.

לגבי ההיפותלמוס נמצאו כמה דברים מעניינים: ההיפותלמוס אחראי לוויסות תחושת השובע ובקרה על המטבוליזם והמשקל. במחקרים על חיות נמצא שיש רמות נמוכות יותר של נוירואפינפרין בחלקים מסוימים בהיפותלמוס והירידה הזו נמצאה קשורה להתנהגות אנורקטית. לכן חשבו שזה קשור לליקוי בתפקוד של ההיפותלמוס.

 

ביוכימיה

בשנים האחרונות נבדקה ההשפעה של כמויות סרוטונין נמוכות על הפרעות אכילה. סרוטונין הוא מוליך עצבי (נוירוטרנסמיטור) שאחראי על שליטה וויסות דחפים ומצב רוח. החוקרים עדיין חלוקים בשאלת הביצה והתרנגולת: האם הפחתה בפעילות הסרוטונין באזורים מוחיים מסוימים, בעיקר באזור הפרה-פרונטלי שאחראי על שליטה בדחפים,  היא זו שאחראית להפרעות אכילה, או שהירידה במשקל גורמת לירידה בסרוטונין. 

גם לדופמין יש השפעה: אצל המתמודדים עם אנורקסיה, אכילה אינה מעוררת תחושת סיפוק או הנאה-  תחושת הסיפוק נובעת מהפרשת דופמין במערכת הלימבית, מה שמרמז על התפקיד החשוב של הדופמין בהפרעה. 

 

 

גורמים פסיכודינמיים

עוד בשנות השלושים והארבעים התייחסו ממשיכיו של פרויד להפרעות אכילה, וספציפית לאנורקסיה, כביטוי לא מודע של דחפים מזוכיסטיים וסדיסטיים. כלומר, לנערות שסובלות מאנורקסיה יש דחפים פנטזמטיים שהמאפיינים שלהם הם מזוכיזם וסדיזם. עם השנים הבינו שההסבר הזה שגוי מדעית.

תיאורטיקניים מאוחרים יותר בפסיכואנליזה ניסו לבנות פרופיל המאפיין מתבגרות שסובלות מאנורקסיה, תוך חלוקה לשתי קבוצות מובחנות:

הקבוצה הנוירוטית – השיגה את כל אבני ההתפתחות והמשימות ההתפתחותיות על פי קרנברג, המתבגרות הצעירות שכעת נמצאות בהתחלה של ההתפתחות המינית שלהם שבאה לידי ביטוי גם מבחינה הורמונלית וגופנית וגם מבחינה נפשית, תהליך זה מעלה את רמות החרדה והן נתפסות כלא מוכנות לשינויים הללו. העלייה בדחפים התוקפניים הובילה אותן לנסות להתמודד על ידי הכחשת קיומה של ההתפתחות הזו, הן מנסות להתכחש להתפתחות הגופנית וכך להתמודד באמצעות ניסיון לעצור אותה. על פי הגישה הזו, יש הכחשה מאוד קיצונית להתפתחות של הגוף במקרה של אנורקסיה ויש נסיגה מבחינה התפתחותית עד כדי חזרה לשלב האוראלי (על פי המודל של פרויד) – מה שיכול להסביר את התקפי הזלילה; מצד אחד רצון לעצור את ההתפתחות של הגוף ומצד שני נסיגה לשלב הנפשי האוראלי שמביא להתעסקות סביב האוכל, הקאות וכיוצ"ב. זהו בעצם ההסבר הדינמי לקבוצה הנוירוטית. הבנות בקבוצה זו מעוניינות להפוך את גופן לגוף א-מיני בכדי להתמודד בצורה יעילה יותר מבחינתן עם הרגשות של החרדה והלחץ מפני ההתפתחות המינית.

הקבוצה הגבולית – בעלת ארגון אישיות גבולי. אלו בנות שיחסי האובייקט שלהן עדיין לא הגיעו למצב האופטימאלי. כזכור לפי קרנברג יש צורך לעשות תהליך של אינטגרציה בין העצמי ובין האובייקט, זו אחת ממשימות ההתפתחות שהלוקים בהפרעת אישיות גבולית לא הצליחו בה. מתבגרות מקבוצה בו שייכות לאלו שלא הצליחו במשימה זו, הן לא נפרדו רגשית מהאמא. הגישה הורחבה בהמשך והתייחסו לתפקיד של האם באינטראקציה זו, האם לא מאפשרת היפרדות אופטימלית וכל ניסיון היפרדות מצד הילדה נתפס כמאוד מאיים מבחינת האם עצמה, כלומר במצב של הפרעת אישיות גבולית ייתכן גם שהאם היא בעלת קשיים ביחסי אובייקט והיא מעבירה את חוסר היכולת להיפרדות גם לאישיות של הילדה. יש איזושהי בעיית היפרדות מהדמות המטפלת ולכן על פי הגישה הזו הגוף משמש כסמל לאקט של עצמאות – "אני אחליט מה להכניס לגוף ואיך הוא ייראה", כל התוקפנות שעלולה להיות מופנית אל האם מופנית כלפי הגוף. מצד אחד קיים הרצון להיפרד ואז הגוף הופך להיות המפלט של העצמאות, ומצד שני הגוף הופך להיות אוביקט להתקה של הפחדים והחרדה מפני אותה היפרדות. 

פסיכולוגיית העצמי של קוהוט רואה הפרעות אכילה כביטוי של קשיים כרוניים באמפתיה וצרכי זולת עצמי מצד הדמויות המטפלות, בדרך כלל ההורים. המתמודדת עם הפרעת האכילה יוצרת, לפי גישת ה-Self, מכניזם נפשי מפצה, בו דפוסי אכילה בעייתים מספקים צרכי עצמי במקום אלה לא סופקו על אהבת האחר. 

 


גורמים משפחתיים-דינמיים 

סלבדור מינושין היה אחד מאבות הטיפול המשפחתי. מבחינתו, לא ניתן להבין את הסיבתיות של הפרעות אכילה מבלי לקחת בחשבון את ההשפעות המודעות והלא מודעות של המערכת - המשפחה. צורת חשיבה זו מתרחבת הרבה מעבר לתיאוריה הקלינית, מינושין ומטפלים משפחתיים אחרים טוענים כי ניתן להתייחס להפרעת אכילה (כמו גם להפרעות נפשיות אחרות) כסימפטום שמשרת הגנה מנטלית עבור המשפחה כולה. למשל, אם קיימים קונפליקטים כרוניים ביחסים בין ההורים, הפרעת אכילה שתתפרץ אצל אחת הבנות בבית עשויה "לחלץ" את המעכת המשפחתית כולה מהמחירים והמאמצים הרגשיים הכרוכים בהתרת המתח הזוגי. כאשר מתעורר הסימפטום יכולה המשפחה כולה להתגייס ולהתלכד סביב הטיפול בבת המתמודדת. במילים אחרות, הפרעת האכילה נתפסת כבעיה של המשפחה כולה, היא משמשת סכר ארעי מפני הזרימה המאיימת של הדיאלוג והמתבגרת המתמודדת נשכבת על הגדר למען המטרה (תופעה שמכונה "הפציינט המזוהה" בגישת הטיפול המשפחתית). התובנות המשפחתיות תורגמו בהמשך לגישה טיפולית - (Intensive Structural Therapy (IST. 

מינושין אפיין כמה דפוסים שזיהה במשפחות שאחת מבנותיהן מפתחות אנורקסיה:

  • רמת לכידות מאוד גבוהה - נשמע לכאורה טוב אך זה לא מאפשר מרחב ועצמאות בין בני המשפחה. עד כדי מצב קיצוני שיש חדירה של המחשבות האחד של השני, כלומר אין חשיבה עצמאית. הרגש צריך להיות מוכתב או מותנה ברגש הקולקטיבי של המשפחה. זה מוביל לרצון לשליטה עצמאית.
  • גוננות יתר – המשפחה מאוד מודעת או לא מודעת ומרוש רגישה "לרווחתו" של האחר, יש הכתבה חשיבה והחלטה כלפי האחר מתוך אמונה שזה נעשה כהגנה על בן המשפחה.
  • נוקשות – ברגע שאחד מבני המשפחה יציג עמדה עצמאית, הדפוס הנוקשה המשפחתי יבטל אותו. הניסיון לא יתקבל בעין טובה. כל ניסיון לבטא רגש עצמאי יוביל לביטול או תוקפנות ואף לדחייה. 
  • העדר פתרון לקונפליקטים – המשפחה מתקשה כרונית בפתרון בעיות בצורה גמישה ואדפטיבית. 

גורמי סיכון נוספים

  • פגיעה מינית – נמצא קשר גבוה בין פגיעה מינית לבין אנורקסיה, הרבה פעמים זה קשור לרצון לשלוט בגוף. האשמה יכולה להוביל לחוסר רצון להתפתחות הגוף.

  • השמנה קיצונית בילדות – מה שמתווך את הקשר בין השמנה לבין אנורקסיה ולבולימיה הוא דימוי גוף; הצורה בה אני סבור שאני נתפס מבחינה גופנית, הדרך שבה אני רואה את הגוף שלי. השמנת יתר בילדות יכולה לגרום לעיסוק יתר בגוף גם בגיל ההתבגרות ובסופו של דבר להתפתחות אנורקסיה או בולימיה.

  • קווי אישיות אובססיביים-קומפולסיבייםסימפטומים של OCD, על אף שלא הגיעו לעוצמה של הפרעה טורדנית כפייתית, קשורים להפרעות אכילה.

  • מחקר חדש בחן את הקשר בין טראומה לבין הפרעות אכילה: התוצאות מלמדות כי שליש מהנבדקות במחקר התמודדו בעברן עם לפחות אירוע טראומטי אחד. הטראומות הנפוצות ביותר שדווחו היו אלימות במשפחה (5%), התעללות גופנית (5%), התעללות מינית (8%), מוות או אובדן משמעותי (9%) ובריונות (10%).

קראו עוד על גורמי סיכון להפרעות אכילה - מתוך בלוג מכון טמיר <

 

 

 

הפרעות אכילה אצל גברים

למרות שהפרעות אכילה מאפיינות יותר נשים מאשר גברים, ניכרת עליה חדה בשיעור המאובחנים בהשוואה למאובחנות:

נכון להיום, 25% מהסובלים מאנורקסיה, 36% מבולימיה ו-40% מהפרעת אכילה כפייתית (BED) הם גברים, כאשר ברקע קיימת המנעות אישית או משפחתית מלפנות לטיפול פסיכולוגי עקב הבושה שכרוכה בכך והדיכאון המתלווה. 

הערכות צנועות יותר 10%-15% מהחולים באנורקסיה או בולימיה הם גברים.

 

מאפיינים ייחודיים של אנורקסיה אצל גברים


לצד המאפיינים הטיפוסיים, בעיקר שאיפה לרזון בדומה לנשים,, אנורקסיה מתבטאת אצל גברים גם בדחף לחיטוב הגוף ולהעלאת מסת שריר, תוך מאמץ מקביל להפחתת מסת שומן.

הפרעות אכילה מסוימות, כמו היטהרות ודיאטות קיצוניות, נוטות להתפתח בקצב מהיר יותר אצל גברים בהשוואה לנשים.

בנוסף, הגיל השכיח בו פורצות הפרעות אכילה בקרב בנים הוא 20+ ולא בשנות העשרה, כך עולה ממחקר שעקב לאורך עשור אחר למעלה מ- 13,000 גברים. 

 

 

 

טיפול פסיכלוגי בהפרעות אכילה

כפי שמקורותיהן המשוערים של הפרעות האכילה מגוונים ולעיתים מנוגדים, כך מאותגר גם עולם הפסיכותרפיה, שמפתח, בוחן ומתקן לאורך עשרות שנים את שיטות הטיפול הנפשי היעילות ביותר. 

בשלבים הראשוניים של כל טיפול פסיכולוגי בהפרעות אכילה, נוטות המטופלות להיתרמות איטית יחסית לפסיכותרפיה. גם ההתקשרות למטפל, כממלא צרכים נפשיים, איטית וזוחלת, מאחר והמטופלות נשענות כברירת ממחדל על חיזוק חיצוני - מזון - כדי למלא צרכים רגשיים.

 

 

טיפול CBT בהפרעות אכילה 

סקירות מחקרים קפדניות מלמדות כי טיפול CBT הוא הטיפול המוביל בתוצאותיו להפרעת בולימיה בקרב מבוגרים, אם כי עדיין פחות ממחצית מהמבוגרים שמשלימים את הטיפול מחלימים מההפרעה ומתמידים בכך לאורך זמן. גישה משופרת יותר של הטיפול, CBT-E, נראית מבטיחה כבעלת אפקט טיפולי טוב יותר. גם טיפול תרופתי נוגד דיכאון ופסיכותרפיה אינטרפרסונלית (IPT) מציגות יעילות ושיפור בטיפול בהפרעות אכילה, אולם היתרון הברור יותר הוא לטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. 

אנורקסיה נרבוזה

 

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי משופר – CBT –Enhanced 

גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית, מורכבת ממשפחה של שיטות המציעות למטופלים כלים וטכניקות מבוססי מחקר ופרוטוקול טיפולי מוגדר, המתמקדים בהווה, חותרים להשגת המשימה הטיפולית שהוגדרה, קצרים יחסית ומתבססים על שיתוף פעולה בין המטפל למטופל תוך מתו דגש לקשר המתמיד בין מחשבה-רגש-פעולה. בתחילת הדרך פותחה שיטת CBT-BN, וריאציה קוגניטיבית-התנהגותית שנועדה לטפל במתמודדות עם בולימיה (Cooper, Z., & Fairburn, C. G (2011).

לאור התנסויות בשדה ובמחקרים קליניים פותחה בהמשך שיטת CBT-E, גרסא משופרת שמיועדת לטפל בפסיכופתלוגיה של הפרעות אכילה ולאו דווקא בהפרעת אכילה ספציפית. CBT-E נחשב "משופר" (enhanced) כיוון שהוא משלב מגוון אסטרטגיות ופרוצדורות טיפוליות, בראייה טרנסדיאגנוסטית עדכנית. השיטה אינה מתייחסת רק לתסמינים "פנימיים" של ההפרעה, אלא מרחיבה את טווח השפעתה למאבק עם מכשולים "חיצוניים", כאלה שאינם מצויים בליבת ההפרעה, כמו נטיה לפרפקציוניזם, הערכה עצמית נמוכה וקשיים בינאישיים. הטיפול מותאם לפורמולציה האישית של תהליכים שמשמרים את ההפרעה אצל מטופל ספציפי, והטיפול מתקיים באופן פרטני במסגרת רב-מקצועית מרפאתית. 

לטיפול יש שתי רמות אינטנסיביות:

CBT-E בעצימות נמוכה - למטופלים שאינם בתת משקל משמעותי (BMI מעל 17.5), יתקיימו 20 פגישות על פני 20 שבועות.

CBT-E בעצימות גבוהה - למטופלים עם תת-משקל חמור יותר, סף האבחנה לאנורקסיה נרבוזה, הטיפול יכלול 40 טיפולים למשך 40 שבועות. הזמן הארוך יותר מוקדש להתמודדות עם מאפיינים קליניים של מוטיבציה נמוכה לשינוי, תת-אכילה ותת משקל. 

ל- CBT-E ישנה גם גרסה המותאמת למטופלים צעירים יותר, וכן למטופלים מאושפזים או הנמצאים באשפוז יום. 

Family Based Treatment for EATING DISORDERS

 

טיפול באנורקסיה ובולימיה לפי פסיכולוגיית העצמי

הפסיכולוגיה של העצמי מעריכה כי הפרעות אכילה נובעות מהפרעות כרוניות ביכולת האמפתית של ההורים, או של מטפלים חשובים אחרים, שנכחו בחייו המוקדמים של הילד.

הייחודיות שלה היא שבנקודה מכרעת כלשהי הנערה המפתחת הפרעות אכילה ממציאה מערכת חלופית כדיי למלא צרכי זולת עצמי.  

במערכת זו דפוסי אכילה מעוותים מופעלים במקום אנשים והילדה נשענת עליהם.

 

ספרו המצוין של הפסיכולוג איתן בכר,"הפחד לתפוס מקום", מתמקד באטיולוגיה של הפרעות אכילה דרך נקודת הראות של פסיכולוגיית העצמי, שפיתח היינץ קוהוט.

הנטיה של המתמודדת עם הפרעות אכילה היא התעלם מצרכיה, רגשותיה והאינטרסים של, מה שמחייב גישה פסיכותרפיסטית דינמית שתציע הקשבה מבפנים.

עמדת המטפל ב-Self Psychology

המטפל הקוהוטיאני, שעובד לפי גישת הפסיכולוגיה של העצמי, יחרוג מההקשבה החופשית ויקדיש ערנות ומאמץ מיוחד כדיי להקשיב לתחושת העצמי של החולה דרך אינטרוספקציה (התבוננות פנימה).

עמדה טיפולית זו נחשבת לפעמים בטעות לתומכת. המטפל אמור כביכול להיות אדיב ונחמד ולפצות על החסכים שהפציינט חווה בילדות.

אלא שהפסיכולוגיה של העצמי אינה סבורה שבאמצעות חוויה רגשית מתקנת ב"כאן ועכשיו" יתוקנו החסכים המוקדמים.

אם המטפל יצליח ליצור סביבה אמפתית הכישלונות לא יהיו מזיקים. בתהליך באמצעותו מתרחש הריפוי המטופל לוקח על עצמו פונקציות של העצמי שלו, שהמטפל מילא למענו עד עתה, ומתחיל להפעיל אותן בכוחות עצמו.

תפקיד המטפל הוא ליצור אווירה טיפולית שמתאימה לגיוס הדרישות החיוניות למטופל, להשתקפות ולביטוי החופשי של דרישות אלו במסגרת הטיפול.

המטפל יפגוש בצרכי המטופל בכך שהוא מכיר בהם ומנסה להבין את רגשותיו, את משאלות לבו ואת מחשבותיו מנקודת ראותו הייחודית. זוהי אמפתיה. המטפל מצדיק ומפרש את ההשתוקקות של הפציינט לתגובות מרגיעות ומאשרות ומכיר בה.

כשמדובר במטופלות הסובלות מהפרעות אכילה, קיימת חשיבות מכרעת להשתהות ארוכה של המטפל בשלב של ההשתקפות האמפתית. העמדה הטיפולית הייחודית של זולת עצמי משמעותית במיוחד לסוגיה טיפולית זו של פירוש הנחווה מבפנים או מבחוץ.

העצמי הבריא

לפי הפסיכולוגיה של העצמי, העצמי הוא המרכז של היקום הפסיכולוגי של הפרט, אליו אנו מתייחסים. העצמי האנושי הבריא נחווה כתחושה של שלמות, חיות ועוצמה, הוא מרכז יזמה עצמאי.

זולת עצמי מתייחס אל אותו מימד בחוויה שלנו שחווה את האדם האחר באותו תפקוד התומך בעצמי שלנו.

עצמי בריא יכול במידה רבה למלא את הצרכים הפנימיים:

  • צורך בהערכה עצמית
  • צורך בוויסות רגשי
  • צורך בהרגעה
  • צרכי ביטחון
  • תחושת חיות
  • תחושה של המשכיות לאורך זמן ומקום

במהלך תפקוד בריא של העצמי אחרים יכולים לשמש כזולת עצמי אך ההישענות עליהם בוגרת ומוגבלת בהיקפה.

לפי הפסיכולוגיה של העצמי, גם אנשים בריאים ובוגרים זקוקים למילוי הצרכים הפנימיים של העצמי, לפחות באופן חלקי, על ידי זולת עצמי. הם יוכלו לשאת כישלונות של זולת עצמי ואף לצמוח מהם.

העצמי שאינו בריא תלוי במידה רבה ולפעמים לחלוטין בזולת עצמי שיעשה בשבילו מה שהעצמי שלו אינו יכול.

ריפוי העצמי בהפרעות אכילה

התפתחות תקינה של העצמי בילדות תלויה בחוויות מתאימות של זולת עצמי.

לפי הפסיכולוגיה של העצמי אלמנט מרכזי בתהליך זה הוא ערנות המטפל לטראומטיזציות אפשריות בהעברה, הנגרמות מכישלונות בלתי נמנעים באמפתיה שלו (כשל אמפתי).

כך, דרך שבר, ערנות של המטפל לקיומו ותיקונו, התהליך הטיפולי מתקדם ובעצמי נבנים מנגנונים פנימיים של ויסות.

מטופלות בשלבים מתקדמים של הטיפול יכולות לשתף ברגשות הפגועים שלהן במקום לנסות לשקם תחושה של לכידות עצמית דרך הצרכים האלו.

  • האנורקטית שואבת את סיפוקה לצרכי זולת עצמי מאוכל בעיקר דרך חוויות של זולת עצמי משקף. הצורך שלה בהאדרה עצמית אינו מתמלא באמצעות הערצה מבני אדם אלא משכנוע פנימי שיש לה כוחות על-טבעיים שמאפשרים לה להימנע מאוכל. כך היא חשה מתוגמלת. תחושת הניצחון מלווה בסיפוק ומעידה על הנאה נרקיסיסטית.
  • הבולימית שואבת סיפוק דרך האוכל לצורכי זולת עצמי בעיקר דרך חוויות של זולת עצמי אידיאלי. היא חווה אוכל ככח כל-יכול שמספק רוגע וחום, כמו גם כווסת לרגשות כואבים כמו עלבון, עצב ווכעס. מאחר שהמטופלת בהפרעות אכילה חווה את המזון כמקור עיקרי למילוי צרכיה של צרכי זולת עצמי, היא מגנה עליו באותה עוצמה בה אנשים אחרים ידבקו בזולת עצמי אנושי.

האנורקטית שואפת להתנהג כאילו היא אדם ללא עצמי. היא משמשת כל הזמן בתור זולת עצמי עבור אחרים וזה חוסם אותם מלשמש בתפקיד זולת עצמי עבורה. ביטול עצמיותה של האנורקטית מתבטא בהתעלמות מצרכיה הבסיסיים, כמו מזון ותפיסת מקום בעולם. לא לתפוס מקום עד כדי היעלמות של גופה הוא הביטוי הקיצוני ביותר של ביטול עצמי.

לפי הפסיכולוגיה של העצמי נחוצה לאו דווקא סביבה חמימה אלא סביבה שמשתדלת להבין את נקודת המבט הסובייקטיבית של הפרט. כך, המטפל הקוהוטיאני יעביר למטופלת את התחושה שמישהו מתייחס אל עצמיותה ושעצמיותה היא אתגר ראוי ויקר שמחפשים אחריו.

לאחר שהאנורקטית חשה שהעצמיות שלה מתחזקת, מעצם חיפושו של המטפל אחריה, ניתן לעבוד גם עם פירושים בנוגע לביטול העצמי.

חוסר התפתחות העצמי מתבטא בתחושה קשה של ריקנות. כהגנה מפני תחושה זו החולה בהפרעות אכילה מארגנת לעצמה בקרה וניסיון שליטה על הריקנות דרך הסימפטומים. היא מנסה להשתלט על הריקנות דרך אכילה כפייתית או ע"י יצירת "ריקנות מבוקרת" ע"י הקאה או הימנעות מאכילה. כך מזון נכנס לתפקיד מלאכותי של לזולת עצמי, שנחווה כאמין עבור המטופלת, כאשר היא מתמודדת עם ריקנות.

הסבר נוסף הוא שאוכל הוא המדיום הראשון שבאמצעותו מספקות דמויות הוריות חוויות הרגעה, חום ונוחות, כבר מהימים הראשונים חיים, ולכן אוכל הוא 'מועמד רלוונטי' כתחליף לזולת עצמי אנושי.

התנהגות אכילה מופרעת מאפשרת למתמודדות מידה רבה של אוטונומיה, תוך שהיא מספקת הגנה כנגד התפרקות מוחלטת.

מטרת הטיפול הדינמי בהפרעות אכילה, והטיפול בפסיכולוגיית העצמי בפרט, היא ליצור מחדש את האמון בקשרים בין-אישיים קרובים.

 

 

טיפול משפחתי להפרעות אכילה

טיפול משפחתי, (Family-Based Treatment (FBT, הוא טיפול מבוסס מחקר שמציע נקודת מבט מערכתית על הפרעת האכילה, תוך התייחסות להפרעה כסימפטום משפחתי שמיוצג על ידי אחד/ת המחברי המשפחה. כמו ב-CBT, גם לטיפול משפחתי יישומים רבים שפותחו עבור הפרעות נפשיות, כאשר ספציפית לנושא שלנו מדובר בטיפול משפחתי אצל בני ובנות נוער המתמודדים עם בולימיה ואנורקסיה.

הטיפול המשפחתי בבולימיה נמשך בערך 20 פגישות ומומלץ לקיימו במסגרת של אשפוז יום, בו נוכח ומשתתף צוות רב-מקצועי מיומן. ההורים נתפסים כסוכני שינוי המרכזיים בתהליך שמטמיעים את השינוי עם המתבגרת בבית. בתחילת התהליך הטיפולי נדרש פיקוח הורי על הרגלי אכילה, מניעה ומעקב אחר התנהגויות ההיטהרות המכוונות של הנערה, כאשר יחד עם ה"משטור" שואף הטיפול לשקם את הסמכות ההורית בהדרכת הורים מקבילה. כאשר מסתמנת שליטה בתסמינים האקוטיים של ההפרעה, ניתן דגש לבניית אוטונומיה נורמטיבית אצל הנערה, מתקיים חקר מעמיק שנועד לחשוף דפוסים משפחתיים בעייתיים ומזוהים איזורי אשמה במטריקס המשפחתי, בעיקר כזו המוטחת כלפי ההורים. 

הטיפול המשפחתי באנורקסיה נמשך 15-20 פגישות ופועל ברציונל דומה. 

DBT for EATING DISORDERS 

טיפול DBT להפרעות אכילה

טיפולים נפשיים, כמו CBT בהפרעות אכילה שמלווה בטיפול תזונתי, אינם מצליחים להביא תמיד לשינוי מהותי.

במקרים מורכבים של הפרעות אכילה, נמצא שטיפול DBT  עשוי להיות מענה תרפויטי יעיל ביותר.

 

מהו טיפול DBT?

על קצה המזלג:

טיפול דיאלקטי התנהגותי (DBT) משתמש בטכניקות של ויסות רגשי, עמידות בפני מצוקה, יעילות בין-אישית והגברת הקשיבות (mindfulness).

בתוך התהליך הטיפולי, שמתקיים במקביל בקבוצה ובמפגשים פרטניים, נע המטופל על ציר גמיש בין קבלה לבין שינוי.

על אף ששתי העמדות הללו נראות מנוגדות זו לזו, המטופל לומד להכיל את שתיהן בו זמנית.

אנשי מקצוע בבתי החולים לחולי נפש, בהן מאושפזות נערות הסובלות מהפרעות אכילה קשות, כמו במרכז הרפואי זיו בצפת, או ביחידה להפרעות אכילה בתל השומר, מעידים על כך ששילוב טכניקות DBT כחלק ממערך טיפולי שלם (טיפול תרופתי, פרטני, תזונתי ופסיכו-סוציאלי) מביא לתוצאות מרשימות.

השיטה פועלת כך שהיא כוללת מפגש קבוצתי שבועי ומפגש אישי. פסיכיאטרים המטפלים בנערות המאובחנות במספר הפרעות נפשיות, הכוללות הזנחה עצמית קשה, מספרים שדרך ה-DBT, הפרעות האכילה נחוות כדרך של המטופלת לדאוג לעצמה. על אף שהפרעת אכילה (כגון אנורקסיה) הינה הרסנית במהותה, הדבר מהווה פתח לשינוי חיובי כולל.

DBT נמצא יעיל עבור מטופלים שמתמודדים עם המון סוגים של קשיים נפשיים על ספקטרום הוויסות הרגשי, למרות ששיטת הטיפול פותחה במקור עבור מתמודדות עם הפרעת אישיות גבולית ולאחר זמן מה הותאמה לטיפול בהפרעה דו-קוטבית (Bipolar disorder). בחלוף השנים אומצה שיטת DBT גם להפרעות נוספות, בהן חווה המטופל קושי בוויסות רגשי, ביניהן הפרעות אכילה.

במקרים של בולמוסים קשים, שמוצתים על ידי טריגרים (כמו חרדה או הרעבה מתמשכת) וכן במקרים קליניים של אנורקסיה שנותנת תחושה של שליטה על ידי הימנעות מהזנה, מציעה שיטת DBT דרכי הרגעה חלופיות שנרכשות באמצעות למידת מיומנויות, ומוכחות פעם אחר פעם כיעילות ביותר. 

 

 

טיפול בהפרעות אכילה באמצעות פסיכותרפיה בין אישית (IPT-ED)

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT), היא שיטה טיפולית קצרת מועד ומבוססת מחקר שהראתה יעילות טיפולית רבה בטיפול בדיכאון ובהפרעות נוספות. IPT מתמקדת בדפוסים של יחסים בין אישיים מחיי המטפל, בסוגיות ספציפיות ורלונטיות בחייו ולממשק בינן לבין הסוגיה הקלינית בה נדרש הטיפול.

IPT-ED

IPT-ED היא וריאציה של טיפול IPT שהותאמה לטפל בהפחתה ובמניעת שימורם של הקשיים הספציפיים מהם סובליםן המתמודדים עם הפרעות אכילה. השיטה נמצאה יעילה בעיקר לטיפול בבולימיה וב-BED. באנורקסיה קיים רק מחקר מבוסס ראיות אחד, שממצאיו דורשים בחינה נוספת, ולכן השיטה אינה מומלצת לטפל בהפרעה. בדומה לפרוטוקול המקורי, הטיפול מורכב משלושה שלבים, למד קיומן של אדפטציות ייעודיות לאוכלוסיה זו. 

 

טיפול פסיכולוגי משולב בטיפול דיאטני-מטבולי

קיימת כיום הסכמה מקצועית רחבה על החשיבות של טיפול בהפרעות אכילה באמצעות צוות רב-מקצועי. מעבר לפסיכולוגית קלינית ופסיכיאטר, חשובה עד מאוד תרומתה של תזונאית שמומחית בטיפול בהפרעות אכילה. 

 

מטרות של ייעוץ דיאטני מטבולי

  • פיקוח על מצבה הגופני של החולה ולבקר אותה כדיי לאתר סיכונים למוות או נזקים בלתי הפיכים.
  • העלאה הדרגתית של מספר הקלוריות בדיאטה של האנורקטית וזיהוי הרכב המזון שיעודד הפחתה של בולמוסי הזלילה אצל הבולימית.
  • הקניית הרגלי אכילה נכונים למטופלות, כמו ארוחות מסודרות ומגוונות.

 

חשוב שהפסיכולוגית הקלינית תעודד את המתמודדת להשתתף בייעוץ דיאטני-מטבולי.

לעיתים, מעורבות התזונאית מהווה תנאי הכרחי לטיפול הפסיכולוגי: במקרה של סירוב מוחלט של המטופלת לפנות לייעוץ דיאטני, מטפלים רבים בהפרעות אכילה נוטים להפסיק את הטיפול הפסיכותרפי.

 

הגברת היענות באמצעות כמה ערוצי טיפול

מטופלות רבות שמתמודדות עם הפרעות אכילה אינן רוצות לבוא לטיפול. 

מעניין שהמטופלות האנורקטיות והבולימיות, אשר נוטות לוותר בדרך כלל על רצונותיהן, דווקא עומדות על דעתן סכל מה שקשור לסרבנות טיפולית איתנה ועיקשת. יתכן שכך מתאפשר להן ביטוי במרדנות ואוטונומיה.

 

נוכחות של יותר מאיש צוות בודד מאפשרת בחירה גמישה יותר של ערוץ טיפול, עמו ניתן לעבוד עם המטופלת בתחילת הדרך, ורק לאחר התבססות של קשר אחד, להוסיף את הערוצים האחרים.

Group Therapy for Eating Disorders 

טיפול קבוצתי בהפרעות אכילה

בחלק מתוכנית הטיפול בהפרעות אכילה, באשפוז פסיכיאטרי או  במכוני טיפול רב-מקצועיים, משלבים טיפול פרטני עם טיפול קבוצתי. טיפול קבוצצתי בהפרעות אכילה מראה תוצאות יפות במחקרים ומומלץ לטיפול בשל יתרונותיו הייחודיים.

טיפול קבוצתי מאפשר למטופלות הסובלות מהפרעות אכילה לספר ולעבד נרטיב שונה מהנרטיב השולט הזהות הקיימת, של מתמודדת עם אנורקסיה, בולימיה, או BED. 

קבוצות טיפול בהפרעות אכילה עובדות בדרך כלל כ'קבוצות רכבת', בהן משתתפות מצטרפות ועוזבות לאור מצבן הטיפולי.

הנרטיב של הפרעות אכילה בקבוצת ביבליותרפיה

מבלי משים, הפרעת האכילה מגלמת בקרבה סיפור פנימי שלם: מחשבות ואינטראקציות רבות שמנחות את המטופלות מה מותר לאכול, עם מי אפשר לדבר, איך לחשוב על עצמנו.

קריאת טקסטים ספרותיים בקבוצות ביבליותרפיה מאפשרות האנשה, דרכה ניתן ביטוי לתחושות ורגשות חשובים שעולים מתוך הקריאה בטקסט: הברווזון המכוער, בת הים הקטנה, האחים גרין, אליס בארץ הפלאות, הקוסם מארץ עוץ, הדייג ודג הזהב ועוד.

 

שיח קבוצתי על יחסי הורים, מתבגרים ואכילה

הטקסט הכתוב מציע מרחק בטוח לגעת במקומות כואבים בנפש, שקשה יותר לגעת בהם בשיחה ישירה.

למשל, שיח על קונפליקטים קשים עם ההורים:

קבוצה טיפולית בהפרעות אכילה תיעזר בסיפור מורכב, כמו "העץ הנדיב", תוך שהמטופלות מתבקשות לכתוב סוף אלטרנטיבי, פרי דימיונן, לסיפור.

ב"עץ הנדיב" הילד בא בדרישות תובעניות לעץ, עד שלא נותר לו שום דבר לתת. לאחר הקריאה מתעורר כעס על הילד, ומכאן  מתפתח שיח קבוצתי יקר ערך על יחסי הורים ילדים. ישנן מטופלות שמזדהות עם העץ, שעסוק כל העת בתחושת זכאות, בעוד מטופלות אחרות מוצאות עצמן מזדהות עם הילד, שבא בדרישות לעץ, אותו ניתן להמשיג כדימוי לגופן הסובל.

 

 

אכילה מודעת - Mindful Eating

אכילה היא עניין מורכב לכולנו - תתפלאו לשמוע, אבל מרבית האנשים שנראים לכם רזים רוצים להיות יותר רזים. אכילה מודעת ניגשת לאתגר של ויסות האכילה דרך הקשבה למה שהגוף מאותת לנו. מיינדפולנס היא טכניקה פשוטה למדי של להיות נוכחים ברגע הזה, בלי מחשבות ודאגות על העתיד, רק להקשיב לחושים, למחשבות ולרגשות ברגע הזה. למעשה, מחקרים מלמדים על התועלת שניתן להפיק מכל פעילות שמתבצעת יחד עם קשיבות, אפילו הפשוטה ביותר, ובוודאי בפעילויות חיוביות, כמו ריצה מודעת

נשמע פשוט? לא כל כך, נסו דקה או שתיים ותגלו איך המחשבות מעיפות אתכם למקומות אחרים.

תרגול מיינדפולנס מחייב קבלה רדיקלית של הרגע, מושג שמקורו בבודהיזם - במקום להילחם עם מה שעובר עלינו, אנחנו מנסים לקבל את מה שעובר עלינו. כל המידע שקיים ואנחנו מקבלים עשוי ללמד אותנו הרבה על מה קורה בסביבה. היופי הוא שהתחושות חולפות בדיוק כפי שבאו, גם אם לא נתנהג בהתאם לדחף שנובע באופן אוטומטי מתוך התחושה.

מיינדפולנס נותן לנו תחושת שליטה יוצאת דופן, ותרגול של מספר דקות ביום נותן יוצאות דופן.

אכילה מודעת מתייחסת למודעות מלאה בזמן הארוחה. במקום להיות עסוקים במיליון דברים במקביל, נתמקד באכילה עצמה.

שימו לב  -  כמה זמן לוקח לכם לאכול ארוחה? רבים מאיתנו מחסלים סנדוויץ' ב-3-4 דקות מבלי להתייחס לתחושות רעב ושובע, סיגנלים חשובים שמלמדים אותנו מתי להמשיך ומתי לעצור.  

לפני שאתם מתחילים לאכול, שווה לשאול: "האם אני חי כדי לאכול או חי כדי לחיות?" כשאתם שבעים, התשובה ברורה.

לפני הארוחה שאלו את עצמכם כמה שאלות מודעות -

"איך אני מרגיש?" תנו שם לרגש. אם אתם עצובים, כדי לצמצם אכילה רגשית, כדאי להפריד בין הרגש לבין הנחמה שהמזון מציע.

"מה המחשבות שעוברות לי בתודעה?" שיימו (תנו שם) למחשבות שלכם.

"מה התחושה הגופנית שלי?" גם כאן, התייחסו ומקדו את התחושה. הרבה פעמים חשק לאכול קשור בכלל לעייפות - לכן אנחנו כל כך אוהבים לזלול בלילות. 

"מה קורה בעולמי הבינאישי?"הרבה פעמים, רגשות דחיה ובדידות מעוררות תיאבון רגשי, שאינו קשור לצרכים התזונתיים של הגוף.

אם אנחנו מצליחים להבין מה קורה איתנו לפני שאנחנו מתיישבים לאכול, נוכל לקבל החלטות מושכלות יותר לגבי הצרכים המציאותיים לעומת הצרכים הרגשיים שקשורים באוכל.

כשאנחנו מאטים את הקצב, אנחנו מצליחים גם לעכל ולא רק להכניס פנימה.

 

"אני חייב לאכול עכשיו!" - בעיקר בשעות הערב והלילה אנחנו חולשים על המקרר ומחפשים קלוריות ריקות… חשוב להבין שמדובר במחשבה, מחשבה שבאה והולכת. חפשו דרך להסחה ל-10 דקות או רבע שעה. סביר שהמחשבה תחלוף. חפשו סיבה למחשבה הזו: "מה גורם לי לרצות כל כך לאכול בזמן שאני אחרי ארוחת ערב מסודרת?". התשובות עשויות להיות מעניינות.

מחשבות הן ענן חולף, לא יותר.

 

האחים גיל על אכילה מודעת: 

 

יומן אכילה מודעת

דרך מצוינת שעובדת יחד עם אכילה מודעת היא ניהול של יומן יומי שמתעד דפוסים של תשוקות לאוכל. נכון שזה קצת מעיק ומנג'ס, אבל שווה כל רגע!

היומן כולל כמה טורים, אפשר להוסיף עוד:

  • זמן שבו התעורר החשק לאכול
  • תשוקה למזון מסוים
  • מה הרגשות?
  • מה המחשבות?
  • מה התחושות?
  • מה אכלתי?
  • האם התאמנתי היום? 
  • כמה שעות ישנתי בלילה? (אם אתם ישנים לא טוב, היעזרו בפרוטוקול הגיינת שינה)

הסתכלו בסיפוק על היומן בסוף השבוע ותלמדו המון על עצמכם: הרגלי אכילה, קשרים בין מצבים מנטליים לבין גחמות למזון ספציפי (מתי מלוח, מתי מתוק) ועוד המון מידע.

לבסוף, כשאתם אוכלים, אל תעשו דברים אחרים - לא בטלפון, לא בשיחה ולא בחשיבה. שימו לב לטעמים, קחו לכם את הזמן לטעום וללעוס, תנו ביסים קטנים, הבחינו בהבדלים בין המרקמים השונים של המזון, של התבלינים, זה ילמד אתכם גם מה אתם אוהבים יותר. 

קיימים רעיונות יצירתיים וחידושים טיפוליים שבכוחם לסייע למתמודדים עם הפרעות אכילה, למשל הפעלת שירות טלפוני קהילתי לעזרה נפשית או טיפול פסיכולוגי אונליין באמצעות סקייפ או באפליקציות לעזרה עצמית באינטרנט

בהצלחה!

 

 

אם מתגבשת בכם ההחלטה

להתייעץ על טיפול בהפרעות אכילה

מומחה ומנוסה בטיפול בהפרעות אכילה

אנו מציעים לך להיעזר במקצועיות והניסיון שלנו

בשיחת Matching טלפונית מושקעת.

המטרה שלנו היא לתפור אישית

בין המטרות שלך

לבין המטפל המתאים

שיוכל לעזור לך להגשים אותן.

בשיחה נזהה ברזולוציה אופטימלית

את הכתובת הטיפולית המתאימה -

במכון טמיר תל אביב,

בקליניקות העמיתות שלנו בכל הארץ,

או במקורות עזרה רבים אחרים שמוכרים לנו.

אנחנו זמינים פה כל יום, מהבוקר עד הערב

ונשמח לעזור,

 

תודה ובהערכה,

צוות מכון טמיר

1-800-509-809

 

 

 

סיכמו וכתבו:  אופיר ברגמן, סמדר שטינברג, יעל טל, מור צח, מיה גינזברג, דפנה אברמוביץ', שייקו ברנדווין וצוות המכון 

 מקורות:

  

בכר, א. (2001). הופעת הפסיכולוגיה של העצמי: הזדמנויות ודילמות בטיפול באנורקסיה ובבולמיה. בתוך: הפחד לתפוס מקום. אנורקסיה ובולמיה: טיפול לפי גישת הפסיכולוגיה של העצמי. הוצאת עם עובד, תל אביב.

וייס, מ. (2015). הפרעות אכילה – איך בוחרים טיפול מתאים?. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3270

חסון רוזנשטיין, מ. (2015). הפרעות אכילה ו(חוסר) שיתוף פעולה בטיפול. [גרסה אלקטרונית]. נדלה ב 15/7/2018, מאתר פסיכולוגיה עברית: https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=3353

תסמונת אכילה לילית. מאת ד"ר שרון עירון שגב. מתוך אתר העמותה הישראלית למניעה, טיפול ומחקר בהפרעות אכילה

רוזמן, מ, קליינמן-זלצמן, נ', חסון- פרנקל, ר'. (1990).זהות אישית: עבודה קבוצתית עם מתבגרים. תל אביב: רמות. 

Jan Chozen Bays ( 2009). Mindful Eating: A Guide to Rediscovering a Healthy and Joyful Relationship with Food (Includes CD) F First Edition Used Edition. Shamhala Publications.

Eating Disorders and Obesity: Third Edition: A Comprehensive Handbook. Edited by Kelly D. Brownell and B. Timothy Walsh, 2018. Guilford press

Champion, L., & Power, M. J. (2012). Interpersonal Psychotherapy for Eating Disorders. Clinical Psychology & Psychotherapy, 19(2), 150–158. http://doi.org/10.1002/cpp.1780 

Cooper, Z., & Fairburn, C. G. (2011). The Evolution of “Enhanced” Cognitive Behavior Therapy for Eating Disorders: Learning From Treatment Nonresponse. Cognitive and Behavioral Practice, 18(3), 394–402. http://doi.org/10.1016/j.cbpra.2010.07.007

Groff SE. (2015) Is enhanced cognitive behavioral therapy an effective intervention in eating disorders? A review. J Evid Inf Soc Work. 2015; 12(3):272-88. Epub 2015 Jan 30.

Fairburn CG, Cooper Z, Shafran R, Bohn K, Hawker D, Murphy R, Straebler S. Enhanced cognitive behavior therapy for eating disorders: The core protocol. In: Fairburn CG, editor. Cognitive behavior therapy and eating disorders. New York: Guilford Press; 2008a

Fairburn CG, Cooper ZC, Bohn K, O'Connor ME, Doll HA, Palmer RL. The severity and status of eating disorder NOS: Implications for DSM-V. Behaviour Research and Therapy. 2007;45:1705–1715.

Fishman, H.C., Family Considerations in Liaison Psychiatry: A Structural Approach to Anorexia Nervosa in Adults. Psychiatric Clinics of North America, Vol 2, No. 2. August 1982.

Hicks White A.A., Pratt K.J., Cottrill C. (2018) The relationship between trauma and weight status among adolescents in eating disorder treatment. Appetite. 2018 Oct 1;129:62-69. doi: 10.1016/j.appet.2018.06.034. Epub 2018 Jun 30.

Johnson BE. Pica. In: Walker HK, Hall WD, Hurst JW, editors. Clinical Methods: The History, Physical, and Laboratory Examinations. 3rd edition. Boston: Butterworths; 1990. Chapter 148. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK255/

Kirkpatrick, Stacey L. et al. (2017). Cytoplasmic FMR1-Interacting Protein 2 Is a Major Genetic Factor Underlying Binge Eating. Biological Psychiatry. Volume 81, Issue 9, Pages 757–769. doi.org/10.1016/j.biopsych.2016.10.021

Le Grange, D., Crosby, R.D., Rathouz, P.J., & Leventhal, B.L. A randomized controlled comparison of family-based treatment and supportive psychotherapy for adolescent bulimia nervosa. Archives of General Psychiatry, 64, 2007, 1049-1056

Psychosomatic Families: Treating Anorexia in Context (Minuchin, Rosman, & Baker, 1978)

Madden, S., et al (2015). A randomized controlled trial of in-patient treatment for anorexia nervosa in medically unstable adolescents. Psychological Medicine, 45(2), 415-427. doi:10.1017/S0033291714001573

Mitchison, D., Hay, P., Slewa-Younan, S., & Mond, J. (2014). The changing demographic profile of eating disorder behaviors in the community. BMC Public Health, 14, 943. http://doi.org/10.1186/1471-2458-14-943

Murphy, R., Straebler, S., Cooper, Z., & Fairburn, C. G. (2010). Cognitive Behavioral Therapy for Eating Disorders. The Psychiatric Clinics of North America, 33(3), 611–627. http://doi.org/10.1016/j.psc.2010.04.004

Milano, W. , De Rosa, M. , Milano, L. and Capasso, A. (2012), Night eating syndrome: an overview. Journal of Pharmacy and Pharmacology, 64: 2-10. doi:10.1111/j.2042-7158.2011.01353.x

National Collaborating Centre for Mental Health (UK). Eating Disorders: Core Interventions in the Treatment and Management of Anorexia Nervosa, Bulimia Nervosa and Related Eating Disorders. Leicester (UK): British Psychological Society (UK); 2004. (NICE Clinical Guidelines, No. 9.) Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK49304/

Ornstein RM, Essayli JH, Nicely TA, Masciulli E, Lane‐Loney S. Treatment of avoidant/restrictive food intake disorder in a cohort of young patients in a partial hospitalization program for eating disorders. Int J Eat Disord. 2017;50:1067–1074. https://doi.org/10.1002/eat.22737

Safer, L. et al. (2017) Dialectical Behavior Therapy for Binge Eating and Bulimia. Guilford Press. 

Schilder, P. (1935) The Image and Appearance of the Human Body http://sumo.ly/KvlD via @ybicoalition

Strother, E., Lemberg, R., Stanford, S. C., & Turberville, D. (2012). Eating Disorders in Men: Underdiagnosed, Undertreated, and Misunderstood. Eating Disorders, 20(5), 346–355. http://doi.org/10.1080/10640266.2012.715512

Wilfley DE, Kolko RP, Kass AE. Child Adolesc Psychiatr Clin N Am. 2011 Apr; 20(2):271-85.

Zimmerman, J.,  Fisher, M (2017). Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder (ARFID). Current Problems in Pediatric and Adolescent Health Care. Volume 47, Issue 4, Pages 95-103

https://www.mirror-mirror.org/muscle-dysmorphia.htm

http://citeseerx.ist.psu.edu/viewdoc/download?doi=10.1.1.397.537&rep=rep1&type=pdf

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4856687,00.html

סרטוני יוטיוב

ערוץ האחים גיל --- כל מה שאתם צריכים לדעת על אכילה מודעת: https://youtu.be/iGxcjaMA2xY

כאן חדשות 2018 תאגיד השידור הישראלי --- "הענישו אותי כי פגעתי בעצמי" - צעירות עם אנורקסיה מתחננות לטיפול אחר: https://youtu.be/EWR2uTxg4dk

 

 

%MCEPASTEBIN%

השאר תגובה

אנא הקפד למלא את שדות החובה (*) קוד HTML איננו מותר

המלצה על פסיכולוג בתל אביב


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר ממוקם בתל אביב ובקליניקות עמיתות בכל הארץ

רח' יגאל אלון 157

תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il