מהו דיכאון סמוי? האם אתה סובל מדיכאון מוסתר / סוער?

דיכאון סמוי

 

דיכאון תפקודי וסוער  

כתיבה:

איתן טמיר,

MA, מנהל המכון 

https://twitter.com/eitan_tamir_psy

 

 

ההסתברות שהספקתם להכיר אדם שהתאבד באופן פתאומי אינה נמוכה כלל:

 

בדידות היא המחלה של המאה הנוכחית.

היא נוגסת, מכאיבה, מפתיעה ונדמה שבמקרים של אובדנות היא תמיד מצליחה לגרום לרבים לתהות מה קורה פה.

 

גם בלי מגפות עולמיות ויראליות, נראה שלדיכאון קליני יש מאפיינים פנדמיים. 

  

 

מהו דיכאון סמוי / תפקודי?

דיכאון נסתר / נסתר / תפקודי הוא דיכאון לא טיפוסי, שמוגש עם חיוך.

המתמודד עם דיכאון סמוי נראה מסופק, מאושר ויצרני - חיי העבודה, המשפחה מערכות היחסים, הכל נראה תקין מבחוץ. 

אך מבפנים, במרחבים שקטים שאינם מוצאים מילים בקלות, תסמיני הדיכאון משפיעים על החשיבה, הרגשות והבריאות. והתסמינים הללו לא נעלמים.

 

רובנו יודעים מה זה דיכאון.

פה נדון בדיכאון סמוי, או דיכאון תפקודי, בו קשה להבחין מהצד בתסמינים הקשים שעוברת נפשו של האדם. 

 

חלקו הראשון של מאמר זה עוסק בדיכאון תפקודי, מוסתר וסמוי, בעוד החלק השני דן ב- Agitated depression, דיכאון סוער, חרדתי או נרגז, תוך התמקדות בהשפעתו על גברים. 

 

כולנו סובלים מדי פעם לפעם מעצבות וחשים מדוכאים בשלב מסוים בחיים, אולי אפילו עלתה פעם מחשבה תיאורטית על התאבדות.

 

דיכאון הוא בסך הכל אבחנה פסיכיאטרית, קטגוריאלית, שתכליתה לסווג הפרעות נפשיות לפי קריטריונים גלויים והתנהגותיים שהאדם מסכים לדון בהם עם איש מקצוע.

זה חשוב מאוד, אבל מסתיים בערך שם.

 

במציאות, דיכאון מצוי על גבי ספקטרום - יכולים להופיע כל התסמינים או חלקם, עם עצמת חומרה משתנה.

 

נראה כי דיכאון היא הפרעה עשירה מדי לקלסיפקציות פסיכיאטריות.

היא נוכחת בשפע גווניה בספרות, בשירה ובחלימה.

 

עבור רבים הדיכאוניות כלל אינה מזוהה על ידי הקרובים, לא בגלל שהאדם הסובל מתאמץ להסתיר, אלא כי זו הקונסטלציה הסביבתית שבה הוא חי, אולי התפקיד אליו הוא נשאב במשפחה, בעבודה, או בתהליכים פסיכולוגיים מוקדמים שתובעים את מקומם דרך חזרתיות כפייתית

 

מוזמנים לפנות אלינו לקבלת המלצה על טיפול פסיכולוגי בתל אביב,  בירושלים, בבאר שבע, בחיפהאשקלוןאשדודרחובות, ראשון לציון, מודיעיןחולון, רמת גןפתח תקווה, ראש העיןאריאלקריית אונו, הרצליהכפר סבארעננה, נתניה, חדרה ופרדס חנה,זכרון יעקב, צפון הארץ וכרמיאלובשפות עברית, אנגלית, ערבית ורוסית:

 

072-3940004

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

דיכאון מז׳ורי

לדיכאון מז׳ורי, בהגדרתו הרפואית, יש מאפיינים מוגדרים נוספים מלבד התחושה הכללית הזו.

דיכאון קליני משפיע על חיי הרגש, הקוגניציה וההתנהגות ויש לו השפעה שלילית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנו.

למעשה, אחד הסימנים החשובים ביותר באבחון דיכאון הוא השאלה כמה מצב הרוח משפיע על רמת התפקוד?

כשמרגישים עצובים, ניתן בדרך כלל להשלים את המשימות היומיומיות שדורשים החיים. זה אמנם מאמץ רב יותר מהרגיל, אבל בהחלט ניתן לביצוע.

לעומת זאת, במצב של דיכאון, העצבות מפריעה קשות בתפקוד. 

 

מחקר שפורסם לאחרונה מעיד שזה אפילו די הגיוני.

לפי המחקר, שפורסם השנה בכתב העת פסיכולוגיה אבנורמלית, רוב האנשים יחוו הפרעה נפשית בנקודה מסוימת בחיים - המחקר מעלה שכשמונים אחוז מהאוכלוסיה יתמודדו עם הפרעה נפשית כמו דיכאון, הניתנת לאבחון בשלב מסוים בחייהם.

 

אבל מה עם דיכאון שבו התפקוד תקין?

 

מיכל נורטוב פסיכולוגית ומטפלת CBT בראשון לציון

מיכל נורטוב, פסיכולוגית ומטטפלת בדיכאון בראשון לציון

  

דיכאון אצל גברים

יש אנשים, בעיקר גברים, שקשה לראות עליהם את הדיכאוניות הם לא באמת מוציאים החוצה.

לפעמים זה לא כי הם מסתירים, אלא פשוט כי הם נעזרים במנגנוני הגנה, שפועלים כידוע באופן לא מודע . מה שנתמך בהבדלים אינטואיטיביים בין גברים לנשים:

גברים מתקשים להודות בפני עצמם בקיומם של קשיים נפשיים, קל וחומר לבקש מאחרים עזרה. ואכן, מחקר מ-2018 מצביע על כך שגברים מבקשים פחות עזרה נפשית בהשוואה לנשים, הבדל שעשוי לשחק הסבר מעניין לכך שגברים נוטים יותר למות במהלך ניסיון אובדני.

בהיעדר גמישות פסיכולוגית, דפוס התמודדות כזה הופך אותם לשבריריים למדי, פחות אלסטיים ויותר מועדים להתמוטטות נפשית.

מחקרים אף מתארים קשר בין חוסן נפשי נמוך אצל גברים לבין סיכון לפיתוח דיכאון לאחר מוות של בת זוג.

גם כשאתם מצליחים ליצור שיח ולהגיע לגבר עם דיכאון סמוי, השיחה תגלוש לנושאים פילוסופיים מופשטים ותעלה הימנעות ממגע עם כאב נפשי. אפשר לדבר כל המון נושאים בלי להיות אישיים: משמעות החיים, מציאת הדרך אל האושר, הבנתם. דיבור על נושאים אלו עשוי להיות ניסיון להימנע מלהתמודד עם מחשבות אפלות יותר, מחשבות מטרידות, מאיימות ומפחידות את המחזיק בהן.

 

ברגע של כנות עשוי הגבר הדיכאוני לוותר על הצורך להסתיר ולשתף אדם קרוב או איש מקצוע במצבו.

או אז עלולה להופיע הכרה במשאלת מוות או במחשבות אובדניות. אך אותו אדם עשוי לקום למחרת בבוקר ולהרגיש שהגזים, שכן חיפוש עזרה משמעותה להכיר במצב הדיכאוני, הכרה שמאוד קשה לפעמים לשאת. הסובלים מדיכאון סמוי עשויים להגיע למפגש אחד עם פסיכולוג ואז להפסיק. שגרת ההגנות מתגברת על הכאב הרגעי וברגע שזה קורה, עולם כמנהגו נוהג. ברגעים של חשיפה,

רגשות עשויים להופיע בצורה יותר אינטנסיבית. זה יבוא לידי ביטוי בבכי פתאומי אצל אדם שלא נוטה לבכות, בביטויי כעס קשים אצל מי שלא נוטה לכעוס או בפגיעה עצמית אצל מי שעסוק באופן מוקפד במראהו החיצוני.

המאמץ הנפשי להדחיק את הרגשות הכואבים לעיתים גורם לרגשות אחרים לדלוף החוצה באופן בלתי-נשלט.

 

כך כתבה לאה גולדברג:

 

עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על המילים

עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על רגשות

עם השנים קשה מיום ליום חובת התבונה השותקת

והרחמים אינם חלים על הנידונים לאלם

 

דיכאון אצל יללדים <

 

 

סימנים של דיכאון סמוי

לא כל מצב של דיכאון ניתן לזיהוי בקלות על ידי סימפטומים שכיחים, כגון עצב מתמשך, חוסר תקווה או אובדן עניין בפעילויות מהנות. לעתים ההפרעה תבוא לידי ביטוי בסימפטומים עדינים יותר ומוכרים פחות של דיכאון.

חלק מהסימפטומים מתבטאים בתריכת סמים ואלכוהול (מכירים אנשים שמעשנים גו'ינטים מהבוקר עד הלילה?), בגידות, תוקפנות והתקפי זעם ביחסים ועוד.

ברמת התפקוד נראה קשיי ריכוז תדירים (כמו קושי לקרוא ספר), נטיה פרפקציוניסטית, תחושות אשם מופרזות ותנודות קיצוניות במצב הרוח .  

דיכאון סמוי, או תפקודי, מוכר אבחונית כדיסתימיה, שתסמיניה כוללים קשיי שינה (עודף או חוסר) ותיאבון (מוגבר או מופחת), עייפות, פגיעה בהערכה עצמית, חוסר ישע וקושי בקבלת החלטות. הם יכולים לפעול כרגיל ומבחוץ נראה כאילו הם מתפקדים כרגיל.   

 

בנוסף, מחקר שהתפרסם בתחילת 2021 העלה כי מתמודדים הסובלים מדיכאון, יחד עם התקפי זעם, עלולים להימצא בסיכון מוגבר לפתח הפרעה דו קוטבית.

המחקר זיהה גם קשר בין תגובתיות תוקפנית - כלומר התנהגות תוקפנית בתגובה לתחושת איום, התגרות או תסכול - לבין התפרצות של הפרעה דו קוטבית.

 

תקשיבו לשיר של זוהר -

גם אם הוא צוחק,

זה לא אומר שטוב לו:

 

 

  

השפעות טראומות מהילדות על דיכאון תפקודי

הפסיכולוגיה דיברה על השפעותיה מרחיקות הלכת של טראומות נפשיות כבר מתחילת דרכה, כאשר פרויד וברויר ניסו לטפל בנשים שסבלו משיתוק היסטרי באמצעות היפנוזה.

 

מאז עברו הרבה מים בנהר התיאורטי של בריאות הנפש, אבל ההנחה שלאירועי ילדות מאיימים ומכאיבים על חיינו הבוגרים נותרה בתוקף, למשל באמצעות הגדרת תסמונת קלינית שנקראת טראומה מורכבת (CPTSD), לפיה אירועים קשים וחוזרים בילדות תורמים לעיצוב האישיות באופן שמשפיע על כל תחום בחיים.

מחקרים עכשוויים מלמדים אותנו על החלשת המערכת החיסונית ורגישות יתר לפיתוח דלקות, כמו גם לעוררות-יתר של האמיגדלה, איבר מוחי שטמון בעומק המוח ואחראי על תגובות חירום, בקרב אנשים שסבלו מהתעללות וחסכים רגשיים מוקדמים. 

 

על פי מחקר שהתפרסם שנערך ב"Helmholtz Zentrum München"  (מרכז המחקר לבריאות סביבתית בגרמניה) נמצא קשר בין דיכאון לבין סיכון מוגבר למחלות לב בקרב גברים, בשיעור דומה לסיכון המוגבר שנגרם בעקבות רמות כולסטרול גבוהות והשמנת-יתר.

דיכאון מאפיין כ-15% מהאנשים שסבלו ממחלות לב קטלניות, בעוד שרמות גבוהות של כולסטרול, השמנת-יתר ועישון אפיינו 8.4-21.4 אחוזים מהאנשים שמתו ממחלות לב.

עוד נמצא כי מבין גורמי הסיכון השונים, לחץ דם גבוהה ועישון כבד הם גורמי סיכון גדולים יותר מהשלושה האחרים (דיכאון, כולסטרול והשמנת יתר). 

הממצאים הראו כי הקשר בין דיכאון לבין מחלות לב קטלניות הוא מובהק באותה מידה של הקשר בין רמות כולסטרול גבוהות והשמנת יתר לבעיות קרדיולוגיות שונות. 

 

נועה רוזן פסיכותרפיסטית טיפול רגשי לילדים נוער ומבוגרים בתא

נועה רוזן, MSW, מטפלת בדיכאון בתל אביב

 

 

דיכאון סוער - Agitated depression

 

חישבו על דיכאון.

 

רובנו מדמיינים כתפיים שחוחות, פרצוף תשעה באב וישיבה מנוונת בכסא נדנדה... 

 

אז זהו, שיש כל מיני גוונים וסוגים של דיכאון.

 

אחד מהם הוא  דיכאון סוער, שמכונה גם דיכאון נרגז / תוסס / חרדתי.

המונח המקצועי, בכל אופן, הוא Agitated depression.

 

דיכאון סוער הוא בעצם סוג של דיכאון סמוי, שמתבטא בעיקר במצב מתמשך של אי-שקט.

הוא מלווה לעתים קרובות בנדודי שינה ואפילו במחשבות אובדניות ובסימני פתיחה לסימפטומים של התדרדרות פסיכוטית.

הלוקים בדיכאון סוער חווים את חוסר התקווה והביקורת העצמית העזים שאופייניים דיכאון קליני, אך במקום להיות מקורקעים ו״משותקים״ המתמודדים מונעים על ידי דחפים לעשות משהו – כל דבר, אפילו מעשים של הרס עצמי – כתגובה לחוסר הנחת שהם חשים ובמטרה מובנת מאוד לחמוק מהכאב הנפשי.

תגובת המנעות כזו יכולה לנוע מהליכה תזזיזית ועצבנית בחדר ועד לקרחנה סוערת עם הרבה סמים ואלכוהול.

 

לדיכאון סוער יש  מופע קליני מעניין:

רכיב הסערה נוטה להאפיל על הדיכאון, למרות שהלוקים בדיכאון סוער מדווחים כמעט תמיד על מצב רוח ירוד ומדוכא.

המתמודדים עם דיכאון מתקשים מאוד לישון, ודאי שנת לילה טובה ובריאה.

הם תזזיתיים במיוחד, והקרובים אליהם מוטרדים מההתנהגויות שלהם.

 

מרינה רוני לידרמן פסיכולוגית קלינית מומחית בראשון לציון מכון טמיר

מרינה רוני לידרמן, פסיכולוגית קלינית ומטפלת בדיכאון בראשון לציון

 

גבריות מסורתית ודיכאון סוער

אפשר לומר שגברים בוגרים שגדלו בתרבות המערבית, סובלים מסטיגמה נרחבת כלפי הפרעות נפשות והם ״אינם מרגישים בנוח להיות עצובים״.

 

מטען כבד כזה של טאבו רגשי על הכתפיים עלול לנתב את הדיכאון הגברי לכיוונים של עצבנות וכעס. ההסללה לעבר גבריות מסורתית זכתה השנה להתייחסות נוקבת של איגוד הפסיכולוגים האמריקאי (ה- APA), שפרסם את המחירים הנפשיים וההתנהגותיים שמשלמים גברים שגדלים בתרבות שמעודדת גבריות מסורתית. 

 

אצל בעלי אישיות אקטיבית, שנוטים להפרעה הספציפית, האנרגיות הגבוהות עלולות להפוך את כיוונן לווקטור שלילי והם יהפכו תוקפניים כלפי עצמם, כלפי אחרים או שיפרקו את זעמם על חפצים כאלה ואחרים (כפסיכולוגים ומטפלים, לעיתים אנו פוגשים גברים, שכאילו משום מקום, נתנו אגרוף חזק בקיר והגיעו למכון טמיר אחרי ביקור במיון).  

 

דר דוד זוהר פסיכולוג קליני מומחה מכון טמיר תל אביב

דר׳ דוד זוהר, פסיכולוג קליני ומטפל בדיכאון, עמית מכון טמיר ת״א

 

אבחון דיכאון סוער

דיכאון סוער מציב אתגר בפני מטפלים כבר בשלב האבחון, שכן עליהם לשלול הפרעה דו-קוטבית, או מאניה דפרסיה.

ההבדל המרכזי בין שתי ההפרעות הוא שהפרעה דו-קוטבית מאופיינת בתחלופה ותנודתיות בין מצב נפשי ״גבוה״ ל״נמוך״, בעוד שדיכאון סוער הוא חד-קוטבי ומתבטא כ״חבילה אחת״ של תסמינים קליניים, שיכולה להיראות בטעות כפאזה מאנית בהפרעה דו-קוטבית.

 

ֿזאת ועוד, לדיכאון סוער ישנם לעתים מאפיינים משותפים עם הפרעת מצב רוח.

 

לשם אבחון נכון, אם כן, חשוב לחקור את ההיסטוריה של המטופל.

על מנת לאבחן אדם כלוקה בדיכאון, המטפל בוחן אם המטופל חווה מצב רוח מדוכא או אובדן עניין או הנאה בחיים משך שבועיים לפחות, וכן האם מתקיימים בו לפחות חמישה מהסימפטומים הבאים:

 

  • תחושת עצבות

  • חוסר תקווה או רגזנות על בסיס כמעט יומיומי

  • היעדר עניין או הנאה בפעילויות כמעט מדי יום

  • ירידה משמעותית במשקל או אובדן תיאבון שגורם לכך

  • קשיים בשינה או שינה מופרזת

  • סערה מנטלית ומוטורית, חוסר נחת או תחושה שדבר מה ״מאט״ אותו

  • תחושת עייפות או חוסר אנרגיה כמעט בכל יום

  • תחושת חוסר ערך עצמי או אשמה מוגזמת ובלתי מוסברת כמעט מדי יום

  • קושי בחשיבה בהירה, בריכוז או בלקיחת החלטות על בסיס יומי

  • התנסות במחשבות על מוות, פגיעה עצמית או גיבוש תכנית ספציפית להתאבדות.

 

במקביל, ישנם סימפטומים אפשריים שונים לאבחון ״רכיב הסערה״ של ההפרעה, למשל:

 

  • התפרצויות זעם

  • קפיצת אגרופים

  • הפרעות התנהגות

  • דיבור מהיר ומופרז

  • חוסר יכולת לשבת בשקט או להתרכז

  • תזזיתיות

  • מתח מתמיד

  • פכירת ידיים

  • התפרצויות אלימות

 

דיכאון סוער גורם לתחושת חוסר אונים, שעלולה להביא לאובדן שליטה וכתוצאה מכך לתחושת חוסר תקווה, למחשבות דיכאוניות, לפעולות גחמניות ולפגיעה עצמית או באחרים.

 

 

מהם הגורמים לדיכאון סוער?

בבסיס ההפרעה שוכנת פעמים רבות הפרעת מצב רוח, שדיכאון סוער הוא אחד מהסימפטומים שלה.

הגורמים העיקריים למצבי דיכאון הם ויסות רגשי לא תקין של מצב הרוח על ידי המוח, היסטוריה משפחתית של דיכאון, מאורעות חיים עצובים או רוויי מתח במיוחד או מספר מחלות רקע כרוניות.

 

בעוד שרופאים ופסיכיאטרים אינם יודעים בדיוק מדוע אדם חווה דיכאון סוער, הטמפרמנט שלו (המזג) עלול להגביר את הסיכוי שילקה בתת-הסוג המסוים הזה של דיכאון.

 

 

איך מטפלים בדיכאון סוער?

תרופות ממשפחת SSRI, שהן הנפוצות ביותר לטיפול בדיכאון, עלולות להיות מסוכנות במקרה של דיכאון סוער, שכן חלקן משפרות את מצב הרוח באופן שגורם לחולה ליזום פעולות, ובכך עשויות לדחוף למעשי התאבדות חולים עם מחשבות אובדניות.

לכן, לא מומלץ לטפל בדיכאון סוער באמצעות תרופות נפוצות כמו סלקסה, פקסיל, מירו, סרוקסט ופרוזאק.

 

לעומת זאת, במקרה של דיכאון סוער דווקא סוגים ישנים יותר של נוגדי דיכאון, כמו תרופות מקבוצת MAOI ונוגדי דיכאון טריציקליים, עשויים לסייע, ובעיקר האחרונים, שכן הם מייצבים את מצב הרוח.

תרופות הרגעה ובנזודיאזפינים ,כמו קסנקס ולורזפאם, נרשמים אף הם לעתים קרובות במקרים כאלה.

 

פגישות עם פסיכיאטר או מומחה אחר בבריאות הנפש (פסיכולוג קליני מומחה, בדרך כלל) עשויות להועיל לזיהוי המחשבות והתחושות המבשרות סימפטומים של דיכאון או סערה, ופסיכותרפיה עשויה לסייע למתמודד להתמקד במחשבות ובהתנהגויות שישפרו את הרגשתו.

 

דבר נוסף שניתן לשלב בטיפול הוא טכניקות שונות להפגת מתחים - פעילות פיזית, מדיטציה או נשימות עמוקות.

דיכאון סוער מייצר אי-נוחות רבה בחיי החולה, אפילו ביחס לדיכאון, ועבור הסובלים ממנו הדרך להתמודדות עם המצב ארוכה וכוללת אסטרטגיות מגוונות.

 

אין דרך אחת לטיפול בדיכאון סוער, ועל כן המטפל חייב לקחת בחשבון את הסימפטומים האישיים של כל מטופל.

 

לעתים ייקח חודשים ולעתים שנים עד שהחולה ימצא את השילוב המתאים לו של תרופות, תרפיה וטכניקות להרפיית מתח, שילוב שבעקבותיו איכות חייו תשתפר.

אין מרפא ספציפי לדיכאון סוער, אבל ישנם טיפולים שיכולים להיות למטופל לעזר רב.

 

 

 

פנו אלינו לשיחת הכוונה לטיפול 

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות בכל הארץ:

 

072-3940004

 

 

 

מקורות:

 

Suzanne Brownhill, S. (2005). ‘Big Build’: Hidden Depression in Men. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry. Vol 39, Issue 10, pp. 921 - 931

 

Call, J. B., & Shafer, K. (2018). Gendered Manifestations of Depression and Help Seeking Among Men. American journal of men's health, 12(1), 41–51

 

Danese A., Pariante C. M., Caspi A., Taylor A., & Poulton R. (2007). Childhood maltreatment predicts adult inflammation in a life-course study. , 104(4), 1319–1324

 

Danese, A., & van Harmelen, A.-L. (2017). The hidden wounds of childhood trauma. European Journal of Psychotraumatology, 8(sup7), 1375840

 

Kasper, D.L., et al. eds. (2015). Harrison's Principles of Internal Medicine, 19th Ed. United States: McGraw-Hill Education

 

Overend, K., et al. (2015). Revealing hidden depression in older people: a qualitative study within a randomised controlled trial. BMC Family Practice, 16, 142

 

Oliffe JL, Phillips MJ. Men, depression and masculinities: a review and recommendations. J Mens Health. 2008;5(3):194–202  

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021