דיכאון סמוי | האם אתה סובל מדיכאון מוסתר?

דיכאון סמוי

 

דיכאון תפקודי וסמוי 

 

 

ההסתברות שהספקתם להכיר אדם שלקה בדיכאון אינה נמוכה כלל:

 

בדידות היא המחלה של המאה הנוכחית.

היא נוגסת, מכאיבה, מפתיעה ונדמה שבמקרים של אובדנות היא מצליחה לגרום לרבים לתהות מה קורה פה.

 

גם בלי מגפות עולמיות ויראליות, נראה שלדיכאון קליני יש מאפיינים פנדמיים. 

  

 

מהו דיכאון סמוי / תפקודי?

 

חלק מהאנשים הסובלים מדיכאון עשויים לנסות להסתיר את הסימנים מאחרים, ואחרים עשויים אפילו לא להבין שיש להם דיכאון. למרות שקל לזהות סימפטומים ידועים כמו עצב או חוסר תקווה, סימנים אחרים של דיכאון עשויים להיות פחות ברורים.

 

המתמודד עם דיכאון נסתר / סמוי / תפקודי הוא דיכאון לא טיפוסי נראה מסופק, מאושר ויצרני - חיי העבודה, המשפחה מערכות היחסים, הכל נראה תקין מבחוץ. 

אך מבפנים, במרחבים שקטים שאינם מוצאים מילים בקלות, תסמיני הדיכאון משפיעים על החשיבה, הרגשות והבריאות. והתסמינים הללו לא נעלמים.

 

 

רובנו יודעים מה זה דיכאון.

 

פה נדון בדיכאון סמוי, או דיכאון תפקודי, בו קשה להבחין מהצד בתסמינים הקשים שעוברת נפשו של האדם. 

 

 

כולנו סובלים מדי פעם לפעם מעצבות וחשים מדוכאים בשלב מסוים בחיים, אולי אפילו עלתה פעם מחשבה תיאורטית על התאבדות.

 

דיכאון הוא בסך הכל אבחנה פסיכיאטרית, קטגוריאלית, שתכליתה לסווג הפרעות נפשיות לפי קריטריונים גלויים והתנהגותיים שהאדם מסכים לדון בהם עם איש מקצוע.

זה חשוב מאוד, אבל מסתיים בערך שם.

 

במציאות, דיכאון מצוי על גבי ספקטרום - יכולים להופיע כל התסמינים או חלקם, עם עצמת חומרה משתנה.

 

נראה כי דיכאון היא הפרעה עשירה מדי לקלסיפקציות פסיכיאטריות.

היא נוכחת בשפע גווניה בספרות, בשירה ובחלימה.

 

עבור רבים הדיכאוניות כלל אינה מזוהה על ידי הקרובים, לא בגלל שהאדם הסובל מתאמץ להסתיר, אלא כי זו הקונסטלציה הסביבתית שבה הוא חי, אולי התפקיד אליו הוא נשאב במשפחה, בעבודה, או בתהליכים פסיכולוגיים מוקדמים שתובעים את מקומם דרך חזרתיות כפייתית

 

 

דיכאון מז׳ורי

 

לדיכאון מז׳ורי, בהגדרתו הרפואית, יש מאפיינים מוגדרים נוספים מלבד התחושה הכללית הזו.

דיכאון קליני משפיע על חיי הרגש, הקוגניציה וההתנהגות ויש לו השפעה שלילית על התפקוד ועל איכות החיים של האדם הסובל ממנו.

למעשה, אחד הסימנים החשובים ביותר באבחון דיכאון הוא השאלה כמה מצב הרוח משפיע על רמת התפקוד?

כשמרגישים עצובים, ניתן בדרך כלל להשלים את המשימות היומיומיות שדורשים החיים. זה אמנם מאמץ רב יותר מהרגיל, אבל בהחלט ניתן לביצוע.

לעומת זאת, במצב של דיכאון, העצבות מפריעה קשות בתפקוד. 

 

מחקר שפורסם לאחרונה מעיד שזה אפילו די הגיוני.

לפי המחקר, שפורסם השנה בכתב העת פסיכולוגיה אבנורמלית, רוב האנשים יחוו הפרעה נפשית בנקודה מסוימת בחיים - המחקר מעלה שכשמונים אחוז מהאוכלוסיה יתמודדו עם הפרעה נפשית כמו דיכאון, הניתנת לאבחון בשלב מסוים בחייהם.

 

אבל מה עם דיכאון שבו התפקוד תקין?

 

  

דיכאון אצל גברים

 

יש אנשים, בעיקר גברים, שקשה לראות עליהם את הדיכאוניות הם לא באמת מוציאים החוצה.

 

 

לפעמים זה לא כי הם מסתירים, אלא פשוט כי הם נעזרים במנגנוני הגנה, שפועלים כידוע באופן לא מודע . מה שנתמך בהבדלים אינטואיטיביים בין גברים לנשים:

 

גברים מתקשים להודות בפני עצמם בקיומם של קשיים נפשיים, קל וחומר לבקש מאחרים עזרה. ואכן, מחקר מ-2018 מצביע על כך שגברים מבקשים פחות עזרה נפשית בהשוואה לנשים, הבדל שעשוי לשחק הסבר מעניין לכך שגברים נוטים יותר למות במהלך ניסיון אובדני.

בהיעדר גמישות פסיכולוגית, דפוס התמודדות כזה הופך אותם לשבריריים למדי, פחות אלסטיים ויותר מועדים להתמוטטות נפשית.

מחקרים אף מתארים קשר בין חוסן נפשי נמוך אצל גברים לבין סיכון לפיתוח דיכאון לאחר מוות של בת זוג.

גם כשאתם מצליחים ליצור שיח ולהגיע לגבר עם דיכאון סמוי, השיחה תגלוש לנושאים פילוסופיים מופשטים ותעלה הימנעות ממגע עם כאב נפשי. אפשר לדבר כל המון נושאים בלי להיות אישיים: משמעות החיים, מציאת הדרך אל האושר, הבנתם. דיבור על נושאים אלו עשוי להיות ניסיון להימנע מלהתמודד עם מחשבות אפלות יותר, מחשבות מטרידות, מאיימות ומפחידות את המחזיק בהן.

 

 

ברגע של כנות עשוי הגבר הדיכאוני לוותר על הצורך להסתיר ולשתף אדם קרוב או איש מקצוע במצבו.

 

או אז עלולה להופיע הכרה במשאלת מוות או במחשבות אובדניות. אך אותו אדם עשוי לקום למחרת בבוקר ולהרגיש שהגזים, שכן חיפוש עזרה משמעותה להכיר במצב הדיכאוני, הכרה שמאוד קשה לפעמים לשאת. הסובלים מדיכאון סמוי עשויים להגיע למפגש אחד עם פסיכולוג ואז להפסיק. שגרת ההגנות מתגברת על הכאב הרגעי וברגע שזה קורה, עולם כמנהגו נוהג. ברגעים של חשיפה,

 

רגשות עשויים להופיע בצורה יותר אינטנסיבית. זה יבוא לידי ביטוי בבכי פתאומי אצל אדם שלא נוטה לבכות, בביטויי כעס קשים אצל מי שלא נוטה לכעוס או בפגיעה עצמית אצל מי שעסוק באופן מוקפד במראהו החיצוני.

המאמץ הנפשי להדחיק את הרגשות הכואבים לעיתים גורם לרגשות אחרים לדלוף החוצה באופן בלתי-נשלט.

 

האזינו לראיון עם פסיכיאטר מומחה לדיכאון של גברים (באתר APA, באנגלית) <

 

 

כך כתבה לאה גולדברג:

 

עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על המילים

עם השנים הולכים ומתרבים האיסורים על רגשות

עם השנים קשה מיום ליום חובת התבונה השותקת

והרחמים אינם חלים על הנידונים לאלם

 

דיכאון אצל יללדים <

 

 

סימנים של דיכאון סמוי

 

לא כל מצב של דיכאון ניתן לזיהוי בקלות על ידי סימפטומים שכיחים, כגון עצב מתמשך, חוסר תקווה או אובדן עניין בפעילויות מהנות. לעתים ההפרעה תבוא לידי ביטוי בסימפטומים עדינים יותר ומוכרים פחות של דיכאון.

 

חלק מהסימפטומים מתבטאים בתריכת סמים ואלכוהול (מכירים אנשים שמעשנים גו'ינטים מהבוקר עד הלילה?), בגידות, תוקפנות והתקפי זעם ביחסים ועוד.

 

ברמת התפקוד נראה קשיי ריכוז תדירים (כמו קושי לקרוא ספר), נטיה פרפקציוניסטית, תחושות אשם מופרזות ותנודות קיצוניות במצב הרוח .  

 

דיכאון סמוי, או תפקודי, מוכר אבחונית כדיסתימיה, שתסמיניה כוללים קשיי שינה (עודף או חוסר) ותיאבון (מוגבר או מופחת), עייפות, פגיעה בהערכה עצמית, חוסר ישע וקושי בקבלת החלטות. הם יכולים לפעול כרגיל ומבחוץ נראה כאילו הם מתפקדים כרגיל.   

 

בנוסף, מחקר שהתפרסם בתחילת 2021 העלה כי מתמודדים הסובלים מדיכאון, יחד עם התקפי זעם, עלולים להימצא בסיכון מוגבר לפתח הפרעה דו קוטבית.

המחקר זיהה גם קשר בין תגובתיות תוקפנית - כלומר התנהגות תוקפנית בתגובה לתחושת איום, התגרות או תסכול - לבין התפרצות של הפרעה דו קוטבית.

 

תקשיבו לשיר של זוהר -

גם אם הוא צוחק,

זה לא אומר שטוב לו:

 

 

  

השפעות טראומות מהילדות על דיכאון תפקודי

 

הפסיכולוגיה דיברה על השפעותיה מרחיקות הלכת של טראומות נפשיות כבר מתחילת דרכה, כאשר פרויד וברויר ניסו לטפל בנשים שסבלו משיתוק היסטרי באמצעות היפנוזה.

 

מאז עברו הרבה מים בנהר התיאורטי של בריאות הנפש, אבל ההנחה שלאירועי ילדות מאיימים ומכאיבים על חיינו הבוגרים נותרה בתוקף, למשל באמצעות הגדרת תסמונת קלינית שנקראת טראומה מורכבת (CPTSD), לפיה אירועים קשים וחוזרים בילדות תורמים לעיצוב האישיות באופן שמשפיע על כל תחום בחיים.

 

מחקרים עכשוויים מלמדים אותנו על החלשת המערכת החיסונית ורגישות יתר לפיתוח דלקות, כמו גם לעוררות-יתר של האמיגדלה, איבר מוחי שטמון בעומק המוח ואחראי על תגובות חירום, בקרב אנשים שסבלו מהתעללות וחסכים רגשיים מוקדמים. 

 

 

על פי מחקר שהתפרסם שנערך ב"Helmholtz Zentrum München"  (מרכז המחקר לבריאות סביבתית בגרמניה) נמצא קשר בין דיכאון לבין סיכון מוגבר למחלות לב בקרב גברים, בשיעור דומה לסיכון המוגבר שנגרם בעקבות רמות כולסטרול גבוהות והשמנת-יתר.

דיכאון מאפיין כ-15% מהאנשים שסבלו ממחלות לב קטלניות, בעוד שרמות גבוהות של כולסטרול, השמנת-יתר ועישון אפיינו 8.4-21.4 אחוזים מהאנשים שמתו ממחלות לב.

עוד נמצא כי מבין גורמי הסיכון השונים, לחץ דם גבוהה ועישון כבד הם גורמי סיכון גדולים יותר מהשלושה האחרים (דיכאון, כולסטרול והשמנת יתר). 

הממצאים הראו כי הקשר בין דיכאון לבין מחלות לב קטלניות הוא מובהק באותה מידה של הקשר בין רמות כולסטרול גבוהות והשמנת יתר לבעיות קרדיולוגיות שונות. 

  

קראו:

 

דיכאון סוער, חרדתי או נרגז (Agitated depression)

 

 

 

בואו לדבר עם מישהו

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון

 

16 בדצמבר 2023

 

 

 

קראו המלצות 

 

 

 נכתב ע״י איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

 

Call, J. B., & Shafer, K. (2018). Gendered Manifestations of Depression and Help Seeking Among Men. American Journal of Men's Health, 12(1), 41-51.

 

Danese, A., Pariante, C. M., Caspi, A., Taylor, A., & Poulton, R. (2007). Childhood maltreatment predicts adult inflammation in a life-course study. Pediatrics, 104(4), 1319-1324.

 

Danese, A., & van Harmelen, A.-L. (2017). The hidden wounds of childhood trauma. European Journal of Psychotraumatology, 8(sup7), 1375840.

 

Brownhill, S. (2005). 'Big Build': Hidden Depression in Men. Australian & New Zealand Journal of Psychiatry, 39(10), 921-931.

 

Oliffe, J. L., & Phillips, M. J. (2008). Men, depression and masculinities: a review and recommendations. Journal of Men's Health, 5(3), 194-202.

 

Perfectly Hidden Depression: How to Break Free from the Perfectionism That Masks Your Depression (2019) by Margaret Robinson Rutherford PhD. Retrieved from https://www.amazon.com/Perfectly-Hidden-Depression-Break-Perfectionism/dp/1684033586

 

Recognizing the hidden signs of depression. Medically reviewed by Bethany Juby, PsyD. By Jayne Leonard. Updated on May 23, 2023. Retrieved from https://www.medicalnewstoday.com/articles/325513.

 

Kasper, D. L., et al. (Eds.). (2015). Harrison's Principles of Internal Medicine, 19th Ed. United States: McGraw-Hill Education.

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024