מכון טמיר לפסיכותרפיה
התפרצויות זעם אצל מבוגרים
סטטיסטית, התקפי זעם אצל ילדים שכיחים יותר מהתקפי זעם אצל מבוגרים.
התקפי זעם מעל גיל 18 מופיעים במצבים נפשיים רבים, אולם החל מ-2013 ניתנה להתפרצויות זעם אבחנה ספציפית ייחודית שנקראת הפרעת התפרצות לסירוגין (IED).
נראה כי התקפי זעם אצל מבוגרים, לעומת ילדים ובני נוער, שונים במהותם ולא רק בתדירותם. מחקר עדכני בחן את אסטרטגיות ההתמודדות של בני נוער ומבוגרים בהתמודדות עם התקפי זעם. נראה כי בני נוער משתמשים יותר באסטרטגיות לא מסתגלות בדגש על הימנעות והכחשה. מבוגרים, לעומת זאת, משתמשים פחות באסטרטגיות כאלה ובהשוואה למתבגרים הם מדווחים על תחושת חוסר אונים גבוהה יותר בעת התקף זעם (Uccula, 2023).
התקף זעם לא מגיע פתאום ומשום מקום - קיימים סימנים ותסמינים פיזיים שאפשר ללמוד לזהותם - הגוף משדר מידע חשוב וזה יתרון גדול להיות מודעים אליהם מראש - דריכות, הבעת פנים, לסת קפוצה, לחץ נפשי חזק, נשימה מהירה, כאבי ראש, צורך בהליכה חזרתית הלוך ושוב, קשיים מיידיים בריכוז, דפיקות לב מהירות, מתח בכתפיים, חוסר שקט קיצוני ועוד.
על ידי זיהוי ותיקוף עצמי של הסימנים הפיזיים, הרגשות והמחשבות שקודמים לכעס, ניתן לזהות מהר יותר האם ומתי התקף הזעם עומד להתפרץ ולמנוע אותו מראש.
מומלץ לקבל עזרה והדרכה בניהול כעסים, שכן יש להתקפים אלה מחיר חברתי כבד, בעיקר משום שהם קשורים לקושי בהתמודדות עם פגיעה רגשית, ובמקרים מסוימים מבטאים זעם נרקיסיסטי.
גיא (שם בדוי) הוא גבר בן 39, שפנה לטיפול בגלל קושי לשלוט במזג שלו, מה שהתבטא כאירועי זעם תכופים.
להתפרצויות הללו הייתה השפעה ניכרת לרעה על כל תחומי חייו: הקריירה, החיים החברתיים, המשפחתיים והזוגיות.
הוא היה נחוש לעשות שינוי ובתחילת הטיפול סוכם כי התהליך יתמקד בזיהוי גורמים הבסיסיים לכעס שלו ובשיפור הוויסות הרגשי.
באמצעות הטיפול, גיא למד להיות מודע הרבה יותר לטריגרים הקוגניטיביים הגופניים, כמו גם לדפוסים הרגשיים שלו. הוא למד טכניקות מגוונות לניהול כעסים, כולל תרגילי נשימה עמוקה, ויזואליזציה ותרגול מיינדפולנס. הוא עבד גם על שיפור כישורי התקשורת שלו, האסרטיביות והאסטרטגיות לפתרון קונפליקטים כדי לעזור לו לעכב התנהגות במצבים משבריים.
בחלוף חודשיים, גיא דיווח על ירידה משמעותית בתדירות ובעוצמת פרקי הזעם ושיפור בוויסות הרגשי. הוא הצליח לשמור על שגרת תעסוקה יציבה ודיווח על שיפור ביחסים עם חברים, משפחה ושותפתו הרומנטית. ככלל, הוא הביע תחושת ביטחון ושליטה גבוהות יותר ברגשותיו ותחושת רווחה וסיפוק רבים יותר בחייו.
המסירות של גיא לבצע שינויים חיוביים בחייו באמצעות פסיכותרפיה מתאימה, הביאה לשיפורים משמעותיים ומקרה זה מדגים את היעילות של פסיכותרפיה מבוססת ראיות בטיפול בסימפטומים של הפרעת זעם ושיפור איכות החיים של בוגרים המתמודדים עם אתגר זה.
שלבי התפתחות של התקף זעם במבוגרים
אצלנו ביהדות מבקש המאמין בתפילה, כל יום, את הבקשה - ״וְלִמְקַלְ֒לַי נַפְשִׁי תִדּוֹם״.
משמעות אמירה זו קשורה ישירות להתמודדות מותאמת עם טריגרים סביבתיים המעוררים תגובה זועמת.
המתפלל מבקש לפתח יכולת נפשית שתוביל אותו להבלגה ולאיפוק, במקום להתלהמות ול׳השבת אש׳.
הפסיכודרמטיסט אדם בלטנר זיהה שבעה שלבים או רמות פריצת הזעם:
-
מתח: תחושות סמויות של כעס, מתחת לפני השטח, שאינן מזוהות במודעות.
-
חרדה: כעס מתחיל לדלוף את התודעה, דרך סימנים עדינים.
-
תסיסה (אגיטציה): תסמינים חיצוניים של אי שביעות רצון, בלי אוביקט המשויך אליהם.
-
חוסר שקט: מורת הרוח גבוהה יותר ומוכוונת כלפי אחרים, בציפייה שישנו משהו.
-
תסכול: הכעס ניכר בפניו של האד הזועם; הוא משתמש במילים קשות ו׳יורד נמוך׳.
-
כעס: הגברת עוצמת הקול והבעות הרבה יותר אקספרסיביות.
-
זעם: איבוד עשתונות, הפיוז עף ופורץ התקץ זעם מלא.
בין כעס לזעם
כעס הוא רגש שמתעורר באדם כשהוא נעלב או כשעושים לו עוול.
זעם יכול להיחשב כתגובה קיצונית לכעס .
הבעיה היא שאדם שמתמודד עם זעם לא חווה שליטה ברגשותיו, מה שיכול להיות לפעמים אלים והרסני.
מהם הטריגרים הכי שכיחים להתקפי זעם אצל מבוגרים?
מטבע הדברים, מרבית הסיבות הן פסיכולוגיות. מה שמשותף לכולן היא התחושה ש"נעשה לי עוול":
-
עלבונות ופעיגה רגשית.
-
חוסר רגישות או אדישות.
-
הונאה ובגידה.
-
נטישה ודחייה.
-
הפרת הבטחה.
-
כפיות טובה.
-
ניצול רגשי.
-
לעג ובוז.
-
שתיית אלכוהול - גורם אפשרי להתקפי זעם בברים. מחקר הצביע על כך ששתייה חריפה, כולל ערבוב של אלכוהול עם משקה אנרגיה מחוזק בקפאין בקרב צעירים, גורם להסלמה פנימית עד לרמה שניתן לסווגה כסיכון פוטנציאלי לעוינות מוגברת.
-
תקיפה.
-
פגיעת ראש.
- טמפרטורה גבוהה. נמצא קשר בין עלייה בחום בחוץ לבין עלייה בתוקפנות בפנים.
בטיפול פסיכולוגי עם מבוגרים הסובלים מהתקפי זעם נלמדים כלים יעילים שעוזרים לזהות את הנקודות הרגישות שעלולות להביא להתקף זעם.
האתגר הטיפולי המרכזי הוא ללמוד טכניקות טיפוליות מוכחות שיאפשרו לכם להימנע מהרגש להשתלט עליכם בנקודות הללו, לחזק את האיפוק והשליטה ולחזור לרגיעה במהירות.
שאלות ששאלתם:
למה בזמן התקף זעם אני מפרש כל דבר שבת הזוג אומרת ככוונה רעה?
התקפי זעם אצל מתמודדים עם הפרעות נפשיות
מחקר שפורסם בכתב העת Depression & Anxiety מלמד כי אנשים שסובלים מהפרעת דיכאון מז׳ורי (MDD) ושחווים לעיתים קרובות התפרצויות זעם, עשויים להתמודד גם עם רמות גבוהות של מחשבות אובדניות בהשוואה למי שאינם חווים התקפי זעם.
חוקרים מבית החולים הכללי של מסצ'וסטס בבוסטון מצאו כי 40% מהמתמודדים עם הפרעה דו קוטבית סבלו מרמות עצבנות משמעותיות במהלך כל שבוע נתון. מחקר שפורסם בכתב העת Journal of Affective Disorders דיווח שלפחות שליש מהמטופלים הדו-קוטביים תיארו התפרצויות זעם שמכונות "התקפי כעס".
למעשה, הפרעות כעס נפוצות מאוד בקרב מתמודדים עם הפרעות רגשיות, ובפרט אצל מי שמתמודדים עם חרדה, עם דיכאון עמיד (30%).
הפרעות משולבות מעלות את הסיכון ל-40%.
התפרצויות זעם בבגרות קשורים לטראומה בילדות
מחקר שהוצג בכנס על טראומה ב-2023 מצא קשר בין טראומה בילדות לבין התקפי כעס בבגרות.
המחקר בחן נתונים של למעלה מ-2,250 בוגרים שנשאלו על טראומה במהלך הילדות ועל הנטייה שלהם לכעס או להתפרצויות זעם.
התוצאות הראו כי הזנחה רגשית במהלך הילדות הייתה קשורה לעלייה של 40% סבירות להתקפי כעס בבגרות, בעוד שהתעללות פסיכולוגית הייתה קשורה לעלייה של 30%.
התעללות פיזית בילדות הייתה קשורה באופן מובהק לכעס לא מווסת בחיים הבוגרים, עם סיכון מוגבר של כ-40%.
עם זאת, המחקר לא מצא קשר בין התעללות מינית בילדות לכעס בחיים הבוגרים.
למה זה חשוב?
ראשית, מומלץ שמטפלים יבחנו ויעריכו חוויות טראומטיות מהילדות אצל מטופלים בוגרים (גם אם הבעיה אינה מוצגת ישירות באינטיק).
ברמת המחקר ניתן לבחון בעתיד את יעילותם של טיפולים נפשיים בטראומה עבור מטופלים עם היסטוריה של טראומטיזציה בילדות וכעס בבגרות.
סיבוכים של התקפי זעם אצל מבוגרים
העולם אינו סובלני במיוחד כלפי בני אדם בגירים שסובלים מהתפרצויות זעם:
-
יחסי אנוש לקויים. לעתים קרובות הם נתפסים על ידי אחרים ככעסנים כרוניים. הם נכנסים לקונפליקטים מילוליים תכופים מה שעלול להוביל לבעיות בזוגיות, עד לפרידה או גירושים.
-
קשיים בעבודה ובלימודים. פיטורים, השעייה מההעבודה, תאונות דרכים, בעיות כלכליות או הסתבכויות עם החוק.
-
קשיי מצב רוח. הפרעות נפשיות כמו דיכאון וחרדה, שכיחת אצל גברים ונשים עם התקפי זעם.
-
שימוש מופרז באלכוהול ובחומרים. תלות בסמים או אלכוהול מתרחשת לעיתים קרובות.
-
בעיות בריאות. מצבים רפואיים שכיחים יותר ויכולים לכלול, למשל, לחץ דם גבוה, סוכרת, מחלות לב, שבץ מוח וכאבים כרוניים.
-
פגיעה עצמית. חוסר האונים של קשיי ויסות רגשי כרוניים מביא לעיתים לפגיעות מכוונות ואפילו ניסיונות התאבדות.
להתקפי זעם בקשר זוגי יש דינמיקה משלהם, שכן לרוב מדובר ביצירה ובהתבססות של מעגל הרסני אוטומטי שקשה למתן ללא התערבות מקצועית.
במעגל אכזרי כזה בן/ת זוג לוקה בהתקף זעם בעוד הפרטנר מאמץ תגובה קבועה כלפיו.
בנקודה מסוימת קשה כבר להבחין מי כאן התרנגולת ומי הביצה והמערכת הזוגית כולה זקוקה לטיפול ולא רק הצד הכועס או הצד המגיב.
יש דבר אחד חיובי בהתקפי זעם שמאפשר להסתכל על החלק המלא של הכוס -
מי שחווה התפרצות חש היטב את ההשפעות של פרץ אדרנלין בגוף (Adrenaline Rush).
עלייה זו בתפוקת האדרנלין מעלה את רמות הסיבולת הגופנית של האדם ומחדדת את חושיו, מגבירה את הריכוז ומטשטשת תחושות כאב.
מיומנויות להתמודדות עם פרצי זעם
ציין לעצמך את רגשותייך וצפה בהם.
חשוב לא להימנע ממה שאתה מרגיש, כי ככל שאתה מנסה יותר להמנע מרגשותייך, כך הם יהיו חזקים ודחופים יותר.
כך לעיתים הם מציפים עד שאתה חש על קצה התגובה האימפולסיבית.
יש כאן פרדוקס:
ככל שאתה מנסה לשלוט במה שאתה מרגיש, כך בסופו של דבר הרגשות משתלטים עליך.
ישנם שני דברים שאתה יכול לעשות על מנת למנוע את הדילמה:
הראשון הוא תמיד לציין את מה שאתה חש. מציאת מילים עבור רגשותייך עוזרת לך להתמודד עם מה שאתה מפחד ממנו. דיבור עוזר לנו פחות להציף רגשות ויותר להבין. ניתן להיעזר ברשימה של רגשות. ככל שתתאר באופן מדויק וברור יותר מה אתה מרגיש, כך רגשותייך יציפו אותך פחות.
דרך טובה נוספת להתמודדות עם רגשות חזקים היא להתבונן בהם. גל הרגשות מגיע כמו גל. הוא גדל עם הזמן, מגיע לשיאו ולבסוף שוכך.
התבוננות ברגשותייך נקראת לעיתים חשיפה רגשית.
כך תוכל לעשות זאת:
התבוננות על רגשות
-
תן שם לרגש
-
תאר (בקול רם או בשקט לעצמך) כל דבר לגבי הרגש. תאר את העוצמה שלו; שים לב אם רגשות אחרים מתווספים אליו.
-
שים לב היכן אתה מרגיש אותו בגופך. כיצד הוא מרגיש? האם הוא מרגיש חם או קר? זכור, רגש הוא כמו גל, לכן הסט קשב לכל שינוי בעוצמה- יורדת או עולה.
-
תאר את הרגש כצבע, צורה, או מרקם.
-
שים לב אם הרגש מתחיל להשתנות לעבר רגש אחר. לדוגמא, כעס מתחלף הרבה פעמים לעצבות ולהיפך.
-
דרך חשיפה רגשית, כאשר המחשבות באות גם כן, ציין אותם בשם והרפה מהן.
לאחר שהגל חולף או מתחלף לרגש אחר, אתה יכול להפסיק להתבונן ולתאר אם זה מה שאתה רוצה.
בפעם הבאה כשרגש חזק מגיע, עשה אותו דבר:
ציין, תאר והתבונן בגל.
מפעם לפעם, כשאתה צופה ברגש, נדמה יהיה כי הוא גדל לממדים גדולים יותר.
אם אתה מרגיש תשוש, זה בסדר.
עשית מספיק.
במקום זה עבור להסחה, הרגעה, או כל מיומנות אחרת של עמידות במצוקה.
תרגול הרפיה
כלי הרפיה פשוטים, כגון נשימה עמוקה ותמונות מרגיעות, יכולים לעזור להרגיע רגשות זועמים.
ישנם ספרים וקורסים שיכולים ללמד אותך טכניקות הרפיה, וברגע שתלמד את הטכניקות, תוכל לקרוא להן בכל מצב.
אם אתה מעורב במערכת יחסים שבה שני בני הזוג חמים, זה יכול להיות רעיון טוב עבור שניכם ללמוד טכניקות אלה.
כמה צעדים פשוטים שתוכלו לנסות:
-
נשום עמוק מהסרעפת. נשימת חזה לא מרגיעה כמו נשימת בטן.
-
דמיין את הנשימה עולה מתוך הבטן.
-
חזור לאט על מילה או מנטרה מרגיעים, תוך כדי נשימה עמוקה.
-
השתמש בטכניקת ויזואליזציה.
-
דמיין חוויה מרגיעה, מהזיכרון או מהדימיון.
-
תרגל הרפיית שרירים מתקדמת.
חשוב לתרגל טכניקות אלו מדי יום ולזכור ״לשלוף״ אותן במצבי מתח או משבר רגשיים.
מיינדפולנס לחוויה שלך מבלי לשפוט אותה
מיומנות DBT זו תעזור לך להיות מודע יותר לכעס ולאופן בו הוא נחווה בגופך.
במקום להיסחף עם הכעס או להגיב אליו, המיומנות מתייחסת למתן תשומת לב לכל החלקים השונים של החוויה, מבלי לדחוק אותם או להיצמד אליהם.
החלק הראשון כרוך בקשיבות (מיינדפולנס בעברית) פשוטה לתחושות הפיזיות, למחשבות ולדחפים לפעולה שנלווים לכעס, תוך צפייה בהתעוררות כל אחת מהחוויות הללו מרגע לרגע.
בתור התחלה, כדאי להפנות את הקשב לשאלה זו:
״איך נחווה הכעס בגוף ובתחושות השונות שאתה חווה?״
לאחר מכן הפנה את הקשב למחשבות ולדחף להגיב.
אם אתה מוצא את עצמך לכוד במחשבה או בצורך להגיב, הפנה את הקשב בעדינות, שוב, לאיך הרגש נחווה בגופך.
החלק השני של מיומנות זו עוסק בשאלה -
״איך להתבונן ברכיבים השונים של הכעס?״
כשאתה מבחין בכל אחד ממרכיבי הרגש שלך, שמור על עמדה ניטרלית.
התמקד אך ורק בקשיבות לכל תחושה, מחשבה או דחף כפי שהם.
למשל, תחושת מתח כאן, תחושת חום שם, מחשבה כמו ״זה לא הוגן!״ או דחף פנימי לצעוק.
במקום לשפוט את החוויה כרעה או שלילית, הזכר לעצמך שזה חלק טבעי מלהרגיש בחיים. זה משהו שכל בן אדם חווה.
התבוננות ברגש / דחף שלך באופן אובייקטיבי תעזור לך ללמוד שהוא איננו מסוכן או בעייתי מטבעו.
קשה באימונים קל בקרב…
מיומנות זו תעזור לך להיות מודע יותר לקבלה רדיקלית של הכעס ברגע הנוכחי (זוכרים?).
אחת הדרכים להתחיל לתרגל את המיומנות היא לחשוב על הפעם האחרונה בה הרגשת כעס.
הרעיון הוא לא להשתמש במיומנות זו רק בעת משבר, אלא לתרגל בזמן רגיעה.
גם אם אינך כעוס כרגע, התחל לתרגל מיומנות זו על כעס מתון, שאינו אינטנסיבי מדי.
ניתן לבחור את רמת הכעס בה אתה מעדיף להתמקד.
מטפלי CBT בכעסים ברעננה וכפר סבא
מטפלי CBT בכעסים בחולון ובת ים
מטפלי CBT בכעסים בחדרה, כרכור ופרדס חנה
מטפלי CBT בכעסים בעכו, נהריה, נצרת, כרמיאל, עפולה והצפון
שאלות ותשובות על התפרצויות זעם אצל מבוגרים
איך יודעים שמדובר בהתקפי זעם ולא בכעס רגיל?
כעס הוא רגש אנושי מוכר, שלעתים אפילו מסייע לאדם לזהות פגיעה, להציב גבול או לפעול מול עוול.
התקפי זעם שייכים כבר למקום אחר: העוצמה גבוהה יותר, משך הסערה מורגש כגדול יותר, והאדם חווה קושי ממשי לעצור, לווסת או לבחור תגובה שקולה בזמן אמת.
בדרך כלל רואים גם פגיעה בתפקוד, ביחסים, בעבודה או בבית, לצד תחושה חוזרת של חרטה, בושה או אובדן שליטה אחרי האירוע. במילים פשוטות, השאלה המרכזית היא פחות האם יש כעס, ויותר מה הכעס עושה לחיים.
מתי כעס הופך לתוקפנות או לאלימות בתוך קשר זוגי?
כעס הוא רגש. תוקפנות היא כבר התנהגות שמכוונת לפגיעה רגשית או פסיכולוגית, ואלימות היא צורה חמורה יותר של תוקפנות שבה הפגיעה עצמה נעשית מרכזית.
בתוך זוגיות, המעבר הזה מתחיל פעמים רבות בצעקות, השפלות, איומים, הפחדה, שבירת חפצים, חסימה פיזית של תנועה, שליטה או מעקב, ובהמשך עלול להגיע גם לפגיעה גופנית. ההבחנה הזאת חשובה מאוד, משום שאדם יכול להיות כועס ועדיין לשמור על גבול, ואילו תוקפנות ואלימות כבר מצריכות התייחסות ברורה לביטחון, לאחריות ולשינוי התנהגותי עמוק.
איך בת זוג יכולה להגיב בזמן התקף זעם בלי להסלים את המצב?
ברגע של סערה, המטרה הראשונה היא הורדת עוצמה ושמירה על ביטחון. תגובה יעילה יותר תהיה קצרה, יציבה ועניינית, למשל ניסוח שמבהיר שיש מקום לשיחה כשהטון יירגע ושכרגע דרוש מרחק קצר. בדרך כלל עוזר להימנע מוויכוח על העובדות בתוך שיא ההתפרצות, כי בשלב הזה מערכת העצבים כבר מוצפת והיכולת לחשוב בצורה מורכבת מצטמצמת.
בהמשך, כשהמצב נרגע, חשוב לחזור לאירוע, להגדיר מה היה פוגעני, ולבדוק האם יש מוכנות של בן הזוג לקחת אחריות, ללמוד לזהות סימני אזהרה מוקדמים ולהיכנס לתהליך טיפולי. במצבים שבהם יש פחד, איום או תחושת סכנה, הדגש עובר מיד להגנה וליצירת מרחב בטוח.
מה עושים כשבן זוג מסרב לפנות לטיפול למרות שהקשר נפגע?
במצב כזה, השינוי מתחיל קודם כל בהבהרת המציאות ולא בניסיון לשכנע בכוח. כדאי לדבר בשפה קונקרטית:
מה קורה בפועל, איך זה משפיע על הבית, על הקרבה, על תחושת הביטחון, ועל האפשרות להמשיך כך.
במקום דיון עקרוני על אישיות או אשמה, עדיף להציג גבולות ותנאים להמשך הקשר. לעתים קרובות בן או בת הזוג שנפגעים מרגישים שהם עסוקים רק בכיבוי שרפות, ולכן גם להם יכול לעזור ייעוץ מקצועי שיסייע לחשוב בצורה מסודרת על גבולות, על דפוסי תגובה ועל הצעד הבא.
טיפול זוגי יכול להתאים כאשר קיימת מוכנות בסיסית לקחת אחריות, בעוד שבמצבים של הפחדה, שליטה או אלימות נדרשת קודם כל התייחסות להגנה ולביטחון.
איך לזהות סימנים מוקדמים לפני התפרצות זעם?
אצל מבוגרים רבים התקף זעם מתחיל הרבה לפני הצעקה עצמה. הסימנים המקדימים יכולים להיות פיזיים, כמו לסת קפוצה, מתח בכתפיים, נשימה מהירה, דפיקות לב, תחושת חום, קושי בריכוז או הליכה עצבנית הלוך ושוב, ויכולים להיות גם מנטליים, למשל פירוש מהיר של דברי האחר כהשפלה, זלזול או כוונה רעה. ככל שלומדים לזהות את הסימנים האלה מוקדם יותר, כך גדל הסיכוי לעצור, להתרחק לרגע, לנשום, לשיים את הרגש ולבחור תגובה אחרת לפני שהמערכת כולה נדלקת. במובן הזה, זיהוי מוקדם הוא אחת מאבני היסוד של טיפול יעיל בכעס ובהתקפי זעם.
האם התקפי זעם קשורים לטראומה מהעבר או לדפוסים מוקדמים?
לעתים קרובות כן. אצל חלק מהמבוגרים, התקפי זעם קשורים לחוויות מוקדמות של השפלה, דחייה, הזנחה, כאב מתמשך או בית שבו רגשות עלו מהר מאוד לעוצמות קיצוניות.
קיים קשר בין טראומה בילדות, ובמיוחד הזנחה רגשית והתעללות פסיכולוגית או פיזית, לבין עלייה בסיכון לכעס לא מווסת בבגרות. הקשר הזה אינו אומר שכל כעס הוא תוצאה של טראומה, אלא שלפעמים התגובה בהווה יושבת על מערכת עצבים שלמדה כבר מזמן שקרבה, פגיעה או חוסר אונים הם מצבים מסוכנים מאוד.
טיפול טוב מנסה להבין גם את ההווה וגם את השורשים, כדי להפחית סימפטום ובו בזמן לבנות ויסות.
איך טיפול פסיכולוגי עובד עם התקפי זעם אצל מבוגרים בפועל?
טיפול טוב בהתקפי זעם מתחיל במיפוי מדויק של הרצף:
מה מפעיל, מה מרגישים בגוף, אילו מחשבות מופיעות, איך נראית ההסלמה, ומה קורה אחריה.
משם מתחילים לבנות יכולת לעצור מוקדם יותר, לשיים רגשות, לשאת תסכול, להבין את הפרשנויות שמציתות את הכעס, ולתרגל תגובות אחרות תחת עומס.
ניתן למצוא כאן כלים כמו נשימה עמוקה, מיינדפולנס, התבוננות ברגש, זיהוי טריגרים ושיפור כישורי תקשורת ופתרון קונפליקטים, ואלה אכן כלים מרכזיים בעבודה קלינית. כאשר יש גם טראומה, דיכאון, חרדה, שימוש בחומרים או דפוסים זוגיים הרסניים, הטיפול נדרש להיות רחב יותר ולשלב בין ויסות רגשי, עיבוד חוויות עבר, ועבודה מעשית על מערכות יחסים.
מה ההבדל בין שליטה בכעס לבין דיכוי רגשי לאורך זמן?
שליטה בכעס היא יכולת לפגוש את הרגש, להבין אותו, לשאת אותו ולבטא אותו בצורה שמגינה על האדם ועל מי שסביבו.
דיכוי רגשי הוא מצב שבו האדם דוחף את החוויה פנימה, מצטבר מבפנים, ולעתים מגיע בהמשך להתפרצות חדה יותר.
לכן המטרה בטיפול איננה להיות אדם שותק או כבוי, אלא אדם שמסוגל לזהות פגיעה, לדבר עליה, להציב גבול ולהישאר בתוך עצמו גם כשהוא נסער. במילים אחרות, הטיפול מכוון לביטוי מווסת ולא להיעלמות הרגש.
איך התקפי זעם משפיעים על זוגיות לאורך זמן, גם כשאין אלימות פיזית?
גם בלי פגיעה גופנית, התקפי זעם שוחקים זוגיות מבפנים.
בן או בת הזוג מתחילים ללכת על ביצים, לחשב מילים, להסתיר צרכים, לוותר על עימותים ולחיות בדריכות. הקרבה נפגעת, האמון נסדק, ולעתים נבנה מעגל קבוע שבו צד אחד מתפרץ והצד השני מתכווץ, מתרחק או מגיב בדרך שמחזקת עוד יותר את הדפוס.
ניתן לראות כיצד לאורך זמן נוצרה לעתים מערכת שלמה שזקוקה להתערבות, משום שהבעיה כבר חורגת מהכעס של אדם אחד והופכת לדינמיקה זוגית שלמה. זו בדיוק הנקודה שבה טיפול יכול לעזור לעצור הידרדרות לפני פרידה, שחיקה קשה או פחד כרוני בבית.
איך להתחיל שינוי כשיש מודעות לבעיה אבל אין שליטה ברגע האמת?
זו אחת הסיבות המרכזיות לפנייה לטיפול, והיא גם מצב שכיח מאוד.
מודעות היא התחלה חשובה, משום שהיא אומרת שהאדם כבר רואה את המחיר, מזהה את הבעיה ורוצה דרך אחרת. מכאן השינוי מתחיל בדרך כלל בשלבים קטנים ומדויקים: לזהות סימנים מוקדמים, לקצר את משך ההסלמה, לתרגל יציאה יזומה מהסיטואציה, לבנות שפה אחרת לשיחה תחת תסכול, ולהבין מהם המקומות שבהם הכעס מתלקח במיוחד.
עם הזמן נבנית תחושת מסוגלות חדשה: פחות חיים מתוך פיצוץ, יותר יכולת לשאת עוצמה בלי שהיא תנהל את הקשר, הבית או העבודה.
גם כאשר ברגע השיא האדם מרגיש שהתגובה חזקה ממנו, אפשר בהחלט לפתח שליטה טובה יותר דרך תרגול עקבי ועבודה מקצועית ממוקדת.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
מקורות:
Allen, J. J., & Anderson, C. A. (2017) Aggression and violence: Definitions and distinctions. In P. Sturmey (Ed.), The Wiley handbook of violence and aggression (1-14). John Wiley & Sons Ltd.
https://doi.org/10.1002/9781119057574.whbva001
Blatner A. Creating Your Living: Applications of Psychodramatic Methods in Everyday Life. 2nd ed.; 1985.
Davenport, L. (2023, April 05). Anger in Adults a Red Flag for Childhood Trauma. Medscape Medical News. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/990471
Miller KE, Quigley BM, Eliseo-Arras RK, Ball NJ. Alcohol Mixed with Energy Drink Use as an Event-Level Predictor of Physical and Verbal Aggression in Bar Conflicts. Alcohol Clin Exp Res. 2016;40(1):161-9. doi:10.1111/acer.12921
Smith, K., Jones, A., Daly, N., Widdrington, H., Garofalo, C., & Gillespie, S. M. (2026). Emotion Regulation and Aggression: A Systematic Review and Meta-Analysis. Aggressive behavior, 52(1), e70055. https://doi.org/10.1002/ab.70055
Controlling anger before it controls you. From APA website: https://www.apa.org/topics/anger/control