מחשבות התאבדות | זיהוי סימנים לכוונות וניסיונות אובדנות 2020

דרג פריט זה
(36 הצבעות)
איך לדבר עם מישהו שרוצה להתאבד? איך לדבר עם מישהו שרוצה להתאבד?

מחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות:

סימנים להערכת אובדנות

ודרכי התערבות ראשונית

 

מחשבות התאבדות

התאבדות היא סיום חייו של אדם כתוצאה ממעשה מכוון ורצוני הפועל נגד קיומו. המוקד של ההתאבדות היא מעשה שיש בו כוונה למות. 

כאשר מומחים ופסיכולוגים שמתמחים בטיפול באובדנות מדברים על התנהגות אובדנית, הם נוהגים לסווג את רמות החומרה של המצב בו מצוי האדם במשבר: 

 

  • רצון למותמאפיין רבים בנקודות שפל בחיים, גם בלי סיכון ממשי לאובדנות
  • מחשבות על התאבדות  - מחשבות אובדניות יכולות לסבוב בהקשר של נושאים מגוונים, רובם מתבטאים בגינוי עצמי ומעוררים רגשות חרדה מציפים: למשל, דיסוננס בין דחף החיים לבין קבלת ההחלטה להתאבד, שתיקה והשתקה, יגון סביב ההחלטה לסיים את החיים ובושה לאור שיימינג שכרוך בגינוי חברתי (מחיר כפול אותו משלמים אנשים בעלי נטיה אובדנית).
  • מחשבות על התאבדות עם שיטה - שלב מתקדם יותר, בין מחשבות אובדנות לבין כוונה אובדנית. 
  • כוונת אובדנות עם שיטה, מועד ותוכנית פעולה  - זו רמת סיכון מאוד גבוהה, ובמקרים רבים צריך לקחת את האדם בכוח לטיפול. 
  • ניסיון אובדני - מוגדר כפעולה של ממש, שנעשית במטרה מכוונת למות, אך לא הסתיימה במוות. מחייב פנייה לאשפוז פסיכיאטרי, או לכל הפחות בדיקה דחופה אצל פסיכיאטר. 

  

פגיעה עצמית לא אובדנית - התנהגות של חבלה עצמית שאין מאחוריה כוונת מוות. הבולטות בהן בן חיתוך, צלקות יזומות

פגיעה עצמית היא התנהגות שכיחה למדי בקרב בני נוער במהלך גיל ההתבגרות. היא נחשבת למאפיין של ביטוי מצוקה שאינו אובדני, כי אין פה כוונה למות.

 

  מחשבות התאבדות 

 

ניסיונות אובדניים הם נושא שתופס מקום נכבד בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, גם בישראל. 

קיימת קשת רחבה של שיטות התערבות במשבר ודרכי מניעה ולצידן מגוון של טיפולים קצרי מועד, חלקם נושאים אופי של "עזרה ראשונה נפשית". 

אם אתם זקוקים למפגש ייעוצי דחוף עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב, צרו עמנו קשר מיידי.

ננסה לעזור ולהכווין, ובמידת הצורך נתאם מפגש התערבות ראשונית במשבר.

עלות: סביב 330 ש״ח. 

 

מחשבות התאבדות אצל בני נוער

התאבדות היא תוצאה טראגית של דיכאון, תוצר של כאב נפשי בלתי נסבל ושברון חלום החיים.

מאידך היא ניתנת למניעה. לכן הכרחי להתייחס במלוא הרצינות לכל אזכור של מחשבות התאבדות או פגיעה עצמית. 

הסימנים לכך שילד או נער שוקלים התאבדות כוללים דיבור או כתיבה על התאבדות או מוות, או חיפוש אחר דרכים להוציא את כוונה אובדנית מן הכוח אל הפועל.

סממנים נוספים הם שימוש בחומרים ממכרים, תחושת חוסר תכלית, חרדה מפושטת, חוויה של ״אין מוצא״, התרחקות מחברים ומשפחה, כעס והתקפי זעם, חוסר זהירות ולקיחת חלק בפעילויות מסוכנות, לצד שינויים תכופים במצב הרוח.

הורים, אם אתם סבורים שילדכם שוקל התאבדות, חובה לחפש עזרה מקצועית בהקדם האפשרי.

 

Suicide mental help

 גורמי סיכון להתנהגות אובדנית

בעשור האחרון פחת שיעור האובדנות בישראל בכ-30%, זאת בעוד שבחברה האמריקאית חלה דווקא עליה בשיעור דומה.

אוכלוסיות סיכון רבות אינן זוכות למידת הדריכות הראויה והמדויקת מצד אנשי מקצוע, בישראל ובעולם, זאת למרות שיעורי האובדנות הגבוהים מאוד, בייחוד בקרב קשישים, מתבגרים, נשים עם דיכאון אחרי לידה, בודדים שחיים בגפם (רווקים מבוגרים, גרושים או אלמנים), מהגרים, מובטלים ופורשים מחיי העבודה המצויים בשיאו של משבר יציאה לפנסיה (כנראה ששניהם קשורים לאובדנות בתיווך מצב כלכלי לא טוב), אנשים בעלי ניסיונות התאבדות בעבר, אנשים שנוטים להתנהגויות של פגיעה עצמית, נעדרי תמיכה משפחתית ויחסים חברתיים ועוד. 

 

OCD ואובדנות

לפי הסטטיסטיקה 36% מהמטופלים ב- OCD מדווחים על מחשבות אובדניות לכל החיים ו -11% סובלים מהיסטוריה של ניסיון התאבדות (Torres AR, Ramos-Cerqueira AT, et al, 2011). ישנה סבירות גבוהה למדי שמטופלים OCD סובל ממחשבות אובדניות, תוכניות או בפועל ניסיון התאבדות.

מי שסובל מ-OCD אובדני, סביר שחי עם פחד שיאבד שליטה או ישתגע וכתוצאה מכך יבצע מעשה אובדני בלתי הפיך. רבים הסובלים מאובססיות אובדניות מאמינים שהם לוקים ב-OCD עם אובססיות בלבד, ללא קומפולסיות (מכונה Pure-O), ואולם כיום רווחת הדעה שמרבית האנשים עם OCD אובדני מקיימים ריטואלים או קומפולסיות מנטליים במקום אלה הפיזיים, בתגובה למחשבות האובדניות, בהם ניסיונות לסלק את המחשבות האובדניות באמצעות מחשבות חיוביות, תפילות, מנייה וחיפוש אחר עידוד. בעבר האמינו כי טיפול חשיפה ומניעת תגובה (ERP) לא יהיה יעיל עבור OCD אובדני, שכן הוא דורש עבודה לחיסול הקומפולסיות, אך היא אכן יעילה עבור מי שמבצע פעולות מנטליות לנטרול המחשבות האובדניות.

  

חרדה והתאבדות

חרדה עשויה להוות גם סינגל סביבתי לזיהוי המצוקה.

דרכה יכולים אנשים אוהבים לזהות שמשהו אינו כשורה, לברר, להתעקש ולהוביל לפניה לעזרה נפשית מקצועית.  

אנו יודעים כיום כי הפרעות חרדה, במיוחד הפרעת פאניקה ו- PTSD, קשורות באופן עצמאי לניסיונות התאבדות.

בניגוד לעבר, קלינאים ורופאים חייבים להעריך סיכון להתנהגות אובדנית בקרב מטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה, ולא רק עם דיכאון קליני.

 


מה לעשות במקרה חירום של סיכון באובדנות?

 

  1.  הכי חשוב -  להקשיב באופן לא שיפוטי. אם אתם חוששים, שאלו באופן ישיר "האם יש לך מחשבות אובדניות?". 
  2. דאגו להרחיק מהישג יד אובייקטים שעללים לקדם סכנה – תרופות, נשק אישי, חפצים חדים וכדומה. 
  3. אם יש סכנה מיידית וקונקרטית – יש להתקשר למגן דוד אדום (101) או למשטרה (100). דאגו להישאר עם האדם עד שמגיעה העזרה המקצועית. 
  4. חשוב לעדכן את איש המקצוע המטפל הקבוע בשינוי במצב הנפשי ובמחשבות אובדניות על מנת שתהיה חשיבה מחודשת על הטיפול המתאים. 
  5. עודדו את האדם לפנות במקביל לגופי תמיכה נפשיים ייעודיים במצב חירום כמו נט"ל, ער"ן וסה"ר, שנמצאים שם בשעות הלילה. 
  6. במידת הצורך אפשר לפנות גם למיון של כל בי"ח ו/או כל מרכז לבריאות הנפש, להערכת מסוכנות ואשפוז במידת הצורך.

 

איך פונים לפסיכיאטר המחוזי? 

 

במקרי חירום של אובדנות פעילה, ניתן ומומלץ לפנות להתייעצות עם הפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות: 

 

  • לשכת בריאות מחוז צפון - 04-6557871, 04-6557884 

  • לשכת בריאות מחוז חיפה - -8632935 ,04-863293804 

  • לשכת בריאות מחוז מרכז - רמלה - 08-9788616, ,08-9788617 08-9788618 

  • לשכת בריאות מחוז תל אביב - -563478303, 03-5634810, ,03-5684619 603-563484  

  • לשכת בריאות מחוז ירושלים - -531350102, 02-5313502, 02-5313503 

  • לשכת בריאות מחוז דרום - באר שבע - 08-6263508 ,08-6263510, 08-6263515 

  • לשיחה עם מתנדב/ת: עזרה ראשונה נפשית ניתן לקבל בער"ן במספר הטלפון המקוצר 1201.


הפרעות מצב רוח והתאבדות

גורם הסיכון הפסיכיאטרי המרכזי להתאבדות הוא דיכאון קליני, אך כל הפרעות מצב הרוח נחשבות לגורמי סיכון (ובכללן דיכאון כרוני / דיסתימיה). 

גם הפרעה ביפולרית וציקלוטימיה קשורות באובדנות. הפרעות על הספקטרום הביפולרי מגבירות את הסיכון לאובדנות, ולכן במצבים אלה מומלץ להשתמש במייצבי מצב רוח להפחתת הסיכון.

גורמי סיכון אבחוניים נוספים להתאבדות ולניסיונות אובדניים כוללים שימוש מופרז באלכוהול, התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, התנהגויות מתמכרות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)הפרעות שינה (נדודי שינה או סיוטים) וסימפטומים מוגברים של חרדה

 

 

מה המקצוע עם שיעור ההתאבדות הכי גבוה? 

תופעת האובדנות אינה פוסחת על אף אוכלוסיה:

באופן מצער ואף אירוני, המקצוע שסובל משיעור המתאבדים הגבוה ביותר הוא גם המקצוע אליו מגיעות רוב הפניות לעזרה בנושא סיכון אובדני - רופאים.

בראש מצעד הסיכון עומדים פסיכיאטרים, ואחריהם וטרינרים ורופאי שיניים.

הרופאים, שמובילים כאמור את שיעור ההתאבדות הגבוה ביותר בעולם התעסוקתי (28 עד 40 לכל 100,000 איש) גבוה פי 2 מכלל האוכלוסיה (12.4 ל 100,000).

מתוך כלל ההתמחויות ברפואה, פסיכיאטרים מדורגים הכי קרוב לפסגה.

 

מצבם של הפסיכולוגים הקליניים אינו טוב יותר.

למעשה, מחקר שנערך על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) מלמד כי כמעט אחד מ- 5 פסיכולוגים (18%) דיווח על מחשבות אובדניות כאשר התמודד עם קושי אישי או מקצועי.

 

 

הערכת מסוכנות 

המציאות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מלמדת אותנו כי הערכת סיכונים לגבי התנהגות אובדנית היא עדיין חידה:

  • כאשר קב"ן אמור לקבל החלטה לגבי חייל שמתאר מחשבות וכוונות אובדניות - מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA, מדווח כי ל-36% מהחיילים המתאבדים בצבא ארה"ב לא היה כל רישום של קשיים נפשיים קודמים.
  • כאשר יועצת בבית הספר התיכון מקשיבה למתבגרת שנמאס לה מהחיים
  • כאשר עובדת סוציאלית בבית אבות מקבלת מסרים חוזרים מאחד הדיירים על כך ש"החיים כבר לא שווים כלום". 

אנשי המקצוע הללו, ורבים אחרים, מתמודדים עם סטטיסטיקה שמעידה על כך שמרבית הנועצים או המטופלים שמדברים על התאבדות לא יממשו אותה בפועל. יחד עם זאת, קיים שיעור נמוך של אנשים שמאיימים, משתפים ומתאבדים.

יתירה מכך, מבחינה סטטיסטית, אנשים שמתאבדים ביצעו בדרך כלל ניסיון אובדני בעבר, כך שהתייחסות לאנשים שמאיימים בהתאבדות פעם אחר פעם כ"זאב זאב",  אינה יכולה להסתיים בהערכה אוטומטית שהכל יהיה בסדר וש"הם רק מדברים אבל לא עושים". 

חשוב לזכור גם כי מתמודדים עם מחשבות אובדניות נוטים שלא לדווח לרופאי משפחה, ואפילו לפסיכולוגים שמטפלים בהם, על מחשבות וכוונות אובדניות. רבים מעדיפים להתמודד עם הלחץ של שמירת סוד בעיקר על רקע חששות שקשורים לתוצאות הגילוי.

הדאגות כוללות גם פגיעה בסודיות רפואית, סטיגמה צפויה, אובדן אפשרי של עצמאות ורצון להימנע מלהדאיג לאחרים. 

 

SUICIDE ATTEMPTS SIGNS

סימנים וסימפטומים מהווים גורמי סיכון מיידיים להתאבדות

  • אמצעי - כאשר לאנשים בכוונתם להתאבד יש אמצעי זמין להרוג את עצמם - כמו כלי יריה - הסיכון עולה משמעותית. 
  • תכנון - בניגוד לסברה האינטואיטיבית, כדאי לשאול ולבקש להרחיב לגבי המחשבות האובדניות: כאשר האדם מציין מועד מתוכנן לביצוע אקט אובדני ("מחר בבוקר", או "ביום ההולדת הקרוב, כשאהיה בת 24") עולה ההסתברות לביצוע ניסיון אובדני. 
  • ניסיונות התאבדות קודמים בעבר - כפי שציינו לעיל, ניסיונות אובדניים בעבר מהווים חזאי חזק למימוש כוונה אובדנית בהווה ובעתיד. עבור אנשי מקצוע שנדרשים להעריך את הסיכון האובדני, הנתון הזה מורכב ומקשה מאוד, שכן קיימות הפרעות נפשיות כרוניות, כמו הפרעת אישיות גבולית, בה עובר האדם ממשבר למשבר, וברבות מהנקודות המשבריות עולות כוונות להתאבד. 
  • אובדנות במשפחה - כאשר ידוע על בן משפחה מקרבה ראשונה שהתאבד, עולה הסיכון לאובדנות בקרב בני משפחתו. אפשר לראות את ההתון הזה לאור הקשרים החיוביים המוכחים בין התנהגות אובדנית לבין דיכאון ובין דיכאון וגנטיקה, אבל זה מעלה שאלה: האם אנשים שמתאבדים בעקבות בן משפחה שנטל את חייו, עושים זאת מתוך חיקוי התנהגותי (מודלינג) או מתוך דחף אובדני וקושי לשלוט בו, שקיים באישיותם בלי קשר להשפעה התורשתית. ההשערה הרווחת לגבי הסיבתיות היא משולבת - אם אדם סובל מפריצה מוקדמת של הפרעת מצב-רוח, בשילוב אימפולסיביות או אגרסיביות כתכונות פסיכולוגיות, בני משפחתו מצויים בסיכון גבוה יותר להתאבדות. 
  • שתיית אלכוהול עד שוכרה - מחקר חדש מצא מתאם בין ניסיונות התאבדות לא מתוכננים לבין אפיזודה כבדה של שתיית אלכוהול. לאור הקשר החיובי שנמצא בין שתיית אלכוהול לבין ניסיונות אובדניים, החוקרים מציעים כי שתייה אפיזודית כבדה עשויה לסייע בזיהוי מטופלים המצויים בסיכון לניסיונות התאבדות לא מתוכננים וממליצים להתייחס לכך בראיונות קליניים רפואיים ופסיכולוגיים. 

 

 

Crisis Intervention Psychotherapy 

 

 

פסיכיאטר זמין בכל חדר מיון

בין ההנחיות הרבות שהביאה עמה הרפורמה לבריאות הנפש, אשר יצאה לדרך ביולי 2015, מחויבים כל בתי חולים בישראל להנגיש פסיכיאטר כונן בחדרי המיון, 24/7. יש בהנחיה זו הגיון ותועלת רבים: למשל, מחקר חדש שפורסם לאחרונה העלה כי תוכנית התערבות במחלקות המיון בבתי חולים הצליחה להפחית את שיעור הפניות למיון על רקע חזרתי של סיכון לאובדנות. המטופלים האובדניים שהשתתפו בתוכנית ההתערבות הראו באופן מובהק פחות התנהגויות אובדניות, בהשוואה לקבוצת ביקורת, והכפילו את השתתפותם בטיפול חוץ במרפאת יום לאחר סיום האשפוז.

מבחינה יישומית, התכנית עודדה את המטופלים להיעזר בשירותי מערכת הבריאות, תוך שימוש בשני מערכי התערבות מוגדרים:

האחד, תוכנית בטיחות שכללה מיומנויות התמודדות ולימוד אסטרטגיות להפיכת הסביבה של החולה לבטוחה יותר עבורו לצד רשימת אנשים שהחולה יכול לסמוך עליהם בעת צרה.

השני כלל מערך של אנשים שתפקידם היה לצלצל למטופל וזאת על מנת לפקח ולעקוב אחר המקרה ולעודד להמשך טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

 

 

 


 

 

 

 

מקורות:

 

 

מכלין, מ. (2004). הערכת סיכון אובדני על ידי קב"נים בצה"ל. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=370

 

 

לירז מרגלית (2018). כיצד ניתן לזהות סימנים לאובדנות ברשתות החברתיות? מתוך אתר דה-מרקר:  https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.6636562 

  

 

Brief Cognitive-Behavioral Therapy for Suicide Prevention. Craig J. Bryan and M. David Rudd, 2018. Guilford press

 

 

Linehan, M. M. (2015). DBT skills training manual (2nd ed.). New York, NY, US: Guilford Press

 

 

Malmberg A, Hawton K, Simkin S. A study of suicide in farmers in England and Wales. J Psychosom Res. 1997;43:107–11

 

 

Rathus JH, Miller AL. Dialectical behavior therapy adapted for suicidal adolescents. Suicide Life Threat Behav. 2002;32:146–157

 

 

Yoshimasu, K., Kiyohara, C., Miyashita, K., & The Stress Research Group of the Japanese Society for Hygiene. (2008). Suicidal risk factors and completed suicide: meta-analyses based on psychological autopsy studies. Environmental Health and Preventive Medicine, 13(5), 243–256ZAGORSKI Nick (2018). Emergency Department Intervention May Reduce Suicide Attempts in At-Risk Patients. Published Online: 30 May 2017

 

 

How hospitals censor doctor suicides & silence survivors? 2018, by Pamela Wible MD: http://www.idealmedicalcare.org/how-hospitals-censor-doctor-suicides-silence-survivors/

 

 

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, פסיכותרפיסט וראש המכון;

לשעבר מנהל ער״ן (עזרה ראשונה נפשית בחיפה);

מדריך צוותים מקצועיים על התערבות במשבר ובטראומה;

בשירות המילואים, הדריך לאורך שנים חוליות מודיעי נפגעים;

הקים את יחידת המשבר

במסגרת המרכז הקליני הבין-תחומי באוניברסיטת חיפה.

 

 

המאמר נערך לאחרונה ביום שני, 1.6.2020

 

 תודות:

 

קרין אמיתי, MSW

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מכון טמיר מוכר על ידי מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר פסיכולוגים קליניים. בואו להכיר!

הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס | מטפלת זוגית ופרטנית בצפון תל אביב הדס אורינגר וייס   שמי הדס אורינגר וייס, אני מטפלת פרטנית וזוגית בגישה דינמית בצפון תל אביב; בוגרת תואר שני בחוג לביבליותרפיה מאוניברסיטת חיפה, בעלת תעודת מנחת קבוצות מוסמכת מאוניברסיטת חיפה; בוגרת החוג לטיפול... More detail
מיכל הראלי | מטפלת זוגית מומחית בצפון תל אביב | מכון טמיר ת״א מיכל הראלי | מטפלת זוגית מומחית בצפון תל אביב | מכון טמיר ת״א מיכל הראלי היא מוסמכת בטיפול משפחתי וזוגי, בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית MSW; מטפלת זוגית בצפון תל אביב   במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ניסיוני המקצועי רכשתי לאורך שנות עבודה רבות. בין היתר... More detail
שני פיצ'ו-פרלורנזוס | MSW מטפלת פרטנית בתל אביב שני פיצ'ו-פרלורנזוס | MSW מטפלת פרטנית בתל אביב שני פיצ'ו-פרלורנזוס   שמי שני פיצ'ו-פרלורנזוס, אני עובדת סוציאלית בעלת תואר שני (M.S.W) בהצטיינות יתרה במסלול פרט, ילד ומשפחה; דוקטורנטית לעבודה סוציאלית באוניברסיטת אריאל; מטפלת מוסמכת בת״א ועמיתת מכון טמיר; כמו כן,... More detail
אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב אבי שרוף | פסיכולוג קליני מומחה מדריך | מכון טמיר תל אביב   אבי שרוף הוא פסיכולוג קליני מדריך בפסיכותרפיה ובפסיכודיאגנוסטיקה,יועץ קליני במכון טמיר; מרצה בחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטת ת"א; בתוכנית לפסיכותרפיה באוניברסיטת חיפה; בתוכנית לפסיכותרפיה ממוקדת באוניברסיטת בר... More detail
טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי | פסיכולוגית קלינית מומחית | מכון טמיר תל אביב טלי בורלא גלילי   שמי טלי בורלא גלילי, אני פסיכולוגית קלינית מומחית בטיפול בילדים, בני נוער ומבוגרים בתל אביב. בחמש השנים האחרונות אני עובדת במכון טמיר, בו אני מקיימת טיפולים פסיכולוגיים באוריינטציה דינמית עם מבוגרים... More detail
ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי | פסיכולוגית חינוכית מומחית | מכון טמיר תל אביב ענת שועה אברהמי היא פסיכולוגית חינוכית מומחית; מטפלת ופסיכולוגית ילדים בתל אביב ; חברת צוות מכון טמיר.   ניסיון מקצועי את ההתנסות הטיפולית קיבלתי בעבודתי בשירות הפסיכולוגי, שם אני מטפלת בילדים טיפול פסיכודינמי. ... More detail
שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר | פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא ובהוד השרון שלי וגנר היא פסיכולוגית קלינית מומחית בכפר סבא, במסגרת קליניקה עמיתה של מכון טמיר בשרון; בעלת תואר שני (M.A.) בפסיכולוגיה קלינית מהאוניברסיטה העברית בירושלים.   ניסיון מקצועי עשיתי את התמחותי הקלינית בשירותי הייעוץ ל... More detail
מיכל קליין | פסיכותרפיסטית מומחית (MSW) בגליל התחתון מיכל קליין | פסיכותרפיסטית מומחית (MSW) בגליל התחתון מיכל קליין היא עובדת סוציאלית קלינית ובוגרת התוכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית מאוניברסיטת חיפה; כיום עובדת בפרקטיקה פרטית כעמיתת מכון טמיר במושב שרונה בצפון; מדריכה סטודנטים ואנשי מקצוע ובמקביל לומדת לקראת תואר שלישי... More detail
אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי | MSW טיפול קוגניטיבי-התנהגותי | מכון טמיר תל אביב אפרת גרדי היא  בעלת תואר שני בעבודה סוציאלית בהתמחות טיפול בנשים ובסוגיות מגדר; מטפלת CBT בתל אביב ובבית עובד ליד רחובות;  בוגרת לימודי פסיכותרפיה לנפגעי טראומה וכיום מתמקדת בטיפול קוגניטיבי התנהגותי - CBT; חברה ... More detail
ד"ר יאנה בייטלמן | פסיכיאטרית מומחית למבוגרים | מכון טמיר תל אביב ד ד"ר יאנה בייטלמן היא מומחית בפסיכיאטריה של מבוגרים ויועצת פסיכיאטרית במכון טמיר תל אביב. בוגרת בית הספר לפסיכותרפיה של אונ' תל אביב. ד"ר בייטלמן סיימה התמחות בביה"ח "שלוותה" בשנת 2007, מאז עובדת בביה"ח איכילוב, כיום אחראית... More detail

לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020