מחשבות התאבדות | זיהוי סימנים לכוונות וניסיונות אובדנות (2024)

מחשבות התאבדות

 

התאבדות היא סיום חייו של אדם כתוצאה ממעשה מכוון ורצוני הפועל נגד קיומו. המוקד של ההתאבדות היא מעשה שיש בו כוונה למות. 

 

כאשר מומחים, פסיכיאטרים, מטפלים ופסיכולוגים שמתמחים בטיפול באובדנות מדברים על התנהגות אובדנית, הם נוהגים לסווג את רמות החומרה של המצב בו מצוי האדם במשבר, מן הקל את הכבד:

  

  • רצון למות - מאפיין רבים בנקודות שפל בחיים, גם בלי סיכון ממשי לאובדנות.

  • מחשבות על התאבדות  - מחשבות אובדניות יכולות לסבוב בהקשר של נושאים מגוונים, רובן מתבטאות בגינוי עצמי ומעוררות רגשות חרדה מציפים: למשל, דיסוננס בין דחף החיים לבין קבלת ההחלטה להתאבד, שתיקה והשתקה, יגון סביב ההחלטה לסיים את החיים, תחושת חוסר מובנות, חוסר שייכות, אמונה שאני ״נטל על אחרים״ או בושה לאור שיימינג שכרוך בגינוי חברתי (מחיר כפול אותו משלמים אנשים עם נטיה אובדנית).

  • מחשבות על התאבדות עם שיטה - שלב מתקדם יותר, בין מחשבות אובדנות לבין כוונה אובדנית. 

  • כוונת התאבדות - הצהרה פנימית ו/או חיצונית לגבי היתכנות ממשית לקבלת החלטה לסיים את החיים. 

  • כוונת אובדנות עם שיטה, מועד ותוכנית פעולה  - זו רמת סיכון מאוד גבוהה, ובמקרים רבים צריך לקחת את האדם בכוח לטיפול. 

  • ניסיון אובדני - מוגדר כפעולה של ממש, שנעשית במטרה מכוונת למות, אך לא הסתיימה במוות. מחייב פנייה לאשפוז פסיכיאטרי, או לכל הפחות בדיקה דחופה אצל פסיכיאטר.   

 

ֿפגיעה עצמית לא אובדנית (NSSI) - זוהי קטגוריה שונה, של התנהגויות המערבות חבלה עצמית שאין מאחוריהן כוונת למות. הבולטות בהן בן חיתוך, צלקות יזומות או הטחת ראש בקיר.  פגיעה עצמית היא התנהגות שכיחה למדי בקרב בני נוער במהלך גיל ההתבגרות.  היא נחשבת למאפיין של ביטוי מצוקה שאינו אובדני, במרבית המקרים אין כוונה למות, אלא להרגיש דחף להתאבד. יחד עם זאת, וללא סתירה בין הדברים, רקע של NSSI הוא כשלעצמו גורם סיכון להתאבדות.

 

ניסיונות אובדניים הם נושא שתופס מקום נכבד בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, גם בישראל. 

יש לציין כי בעשור האחרון פחת שיעור האובדנות בישראל בכ-30%, זאת בעוד שבחברה האמריקאית חלה דווקא עליה בשיעור דומה.

 

מגמה זו מאוששת אצלנו במידע לגבי אובדנות לאחר 7 באוקטובר 2023: 

האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות והמועצה הלאומית למניעת אובדנות פרסמו בינואר 2024 הודעת הבהרה שנועדה להפריך שמועות על עלייה בשיעורי ההתאבדות בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל .

לפי נתונים של המכון לרפואה משפטית ודיווחי בתי החולים, לא רק שלא חלה עלייה אלא ששיעורי ההתאבדות אף פחתו בחודשים האחרונים.

לצד הנתון הלא אינטואיטיבי הזה, כן נרשמה עלייה בפניות על רקע מצוקה נפשית (למרכזים טיפוליים ולקווים טלפוניים כמו ער"ן) ובשימוש בתרופות הרגעה.

מצב קולקטיבי של חוסן, במקום של שבריריות, יכול להיות מוסבר ע"י לכידות חברתית המאפיינת מצבי חירום ביטחוניים. הסבר אפשרי נוסף, לפי ד״ר גלעד בודנהיימר, ראש האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, הוא הפניית הקשב לאיומים חיצוניים במקום לגירויים פנימיים. 

 

קיימת קשת רחבה של שיטות התערבות במשבר ודרכי מניעה ולצידן מגוון של טיפולים קצרי מועד, חלקם נושאים אופי של "עזרה ראשונה נפשית". 

אם קיימים תסמינים פסיכוטיים ו/או ניסיון התאבדות בפועל, פנו מיידית לחדר מיון. 

 

 

מחשבות התאבדות אצל בני נוער

 

התאבדות היא תוצאה טראגית של דיכאון, תוצר של כאב נפשי בלתי נסבל ושברון חלום החיים.

 

מאידך היא ניתנת למניעה. לכן הכרחי להתייחס במלוא הרצינות לכל אזכור של מחשבות התאבדות או פגיעה עצמית. 

 

הסימנים לכך שילד או נער שוקלים התאבדות כוללים דיבור או כתיבה על התאבדות או מוות, או חיפוש אחר דרכים להוציא את כוונה אובדנית מן הכוח אל הפועל.

 

סממנים נוספים הם שימוש בחומרים ממכרים, תחושת חוסר תכלית, חרדה מפושטת, חוויה של ״אין מוצא״, התרחקות מחברים ומשפחה, כעס והתקפי זעם, חוסר זהירות ולקיחת חלק בפעילויות מסוכנות, לצד שינויים תכופים במצב הרוח.

 

הורים, אם אתם סבורים שילדכם שוקל התאבדות, חובה לחפש עזרה מקצועית בהקדם האפשרי.

 

 

פרופ׳ יוסי לוי בלז, פסיכולוג קליני מומחה

וראש המרכז לחקר האובדנות והכאב הנפשי ע"ש ליאור צפתי,

המרכז האקדמי רופין, מספר מה חשוב לדעת כל דיכאון,

מחשבות התאבדות ואובדנות:

 

 

 

 

גורמי סיכון להתאבדות

 

אוכלוסיות סיכון רבות אינן זוכות למידת הדריכות הראויה והמדויקת מצד אנשי מקצוע, בישראל ובעולם, זאת למרות שיעורי האובדנות הגבוהים מאוד, בייחוד בקרב קשישים, מתבגרים, נשים עם דיכאון אחרי לידה, בודדים שחיים בגפם (רווקים מבוגרים, גרושים או אלמנים), מהגרים, מובטלים ופורשים מחיי העבודה המצויים בשיאו של משבר יציאה לפנסיה (כנראה ששניהם קשורים לאובדנות בתיווך מצב כלכלי לא טוב), אנשים עם ניסיונות התאבדות בעבר, אנשים שנוטים להתנהגויות של פגיעה עצמית, נעדרי תמיכה משפחתית ויחסים חברתיים ועוד.

 

מחקר שפורסם בתחילת 2021 בכתב העת JAMA Psychiatry בחן גורמי סיכון לניסיונות התאבדות במדגם של יותר מ-34,000 משתתפים מעל גיל 18, במשך 4 שנים.

 

החוקרים נעזרו בלמידת מכונה ופיתחו אלגוריתם שזיהה מספר גורמי סיכון חדשים לניסיונות התאבדות ואושש גורמי סיכון ידועים:

 

  • האדם מרגיש רצון למות.

  • עולות מחשבות על ניסיון להתאבד.

  • האדם עשה בעבר ניסיון התאבדות קודם.

  • תחושת דכדוך או דיכאון בארבעת השבועות האחרונים.

  • ביצוע פעילויות פחות זהירות על רקע בעיות רגשיות.

  • האדם מצליח פחות מהרגיל בגלל בעיות רגשיות.

  • גיל צעיר יותר.

  • הישגים לימודיים נמוכים מהנורמה.

  • חוויה של משבר כלכלי בשנה האחרונה. 

 

 

פסיכופתולוגיה קיימת כגורם סיכון להתאבדות נתפסה עד לא מזמן כאקסיומה, אבל מחקר עכשווי מראה כי רבים המנסים להתאבד אינם בעלי הסטוריה או רקע קודם של התמודדות עם הפרעות נפשיות.

 

היכן שהקשר קיים, ברור שגורם הסיכון הפסיכיאטרי המרכזי להתאבדות הוא דיכאון קליני, אם כי הפרעות מצב הרוח נחשבות ככלל לגורמי סיכון. בכללן דיכאון כרוני / דיסתימיה), הפרעה ביפולרית וציקלוטימיה הקשורות באובדנות.

הפרעות על הספקטרום הביפולרי מגבירות את הסיכון לאובדנות, ולכן במצבים אלה מומלץ להתייעץ בפסיכיאטר שישקול טיפול באמצעות מייצבי מצב רוח להפחתת הסיכון.

 

גורמי סיכון אבחוניים נוספים להתאבדות ולניסיונות אובדניים הם שימוש מופרז באלכוהול, התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, התנהגויות מתמכרות, הסטוריה של פגיעה עצמית (Chan et al, 2016), אמונה של האדם שהוא נטל על אחרים, תחושת היעדר שייכותהפרעה טורדנית כפייתית (OCD)הפרעות שינה (נדודי שינה או סיוטים) וסימפטומים מוגברים של חרדה

 

נראה שגם תחושת מלכוד ויכולות לקויות לפתרון בעיות חברתיות קשורות אף הן להתנהגות אובדנית, כך לפי מחקר עדכני. אבל הקשר בין שני הגורמים הללו להתנהגות אובדנית משתנה לאורך מעגל החיים:

תחושות של מלכוד קשורות יותר להתנהגות אובדנית אצל בוגרים צעירים, בעוד כישורי פתרון בעיות חברתיים לקויים היו קשורים יותר להתנהגות אובדנית אצל מבוגרים.

אותו מחקר מצא גם שנשים נוטות יותר לדווח על תחושות של מלכוד, בעוד שגברים נוטים יותר לדווח על כישורי פתרון בעיות חברתיות לקויות (Wang et al, 2023).

 

 

OCD ואובדנות

 

לפי הסטטיסטיקה 36% מהמטופלים ב- OCD מדווחים על מחשבות אובדניות לכל החיים ו -11% סובלים מהיסטוריה של ניסיון התאבדות (Torres AR, Ramos-Cerqueira AT, et al, 2011). ישנה סבירות גבוהה למדי שמטופלים OCD סובלים ממחשבות אובדניות, תוכניות או בפועל ניסיון התאבדות.

 

מי שסובל מ-OCD אובדני, סביר שחי עם פחד שיאבד שליטה או ישתגע וכתוצאה מכך יבצע מעשה אובדני בלתי הפיך.

 

רבים הסובלים מאובססיות אובדניות מאמינים שהם לוקים ב-OCD עם אובססיות בלבד, ללא קומפולסיות (מכונה Pure-O), ואולם כיום רווחת הדעה שמרבית האנשים עם OCD אובדני מקיימים ריטואלים או קומפולסיות מנטליים במקום אלה הפיזיים, בתגובה למחשבות האובדניות, בהם ניסיונות לסלק את המחשבות האובדניות באמצעות מחשבות חיוביות, תפילות, ספירה וחיפוש אחר עידוד.

 

בעבר האמינו כי טיפול חשיפה ומניעת תגובה (ERP) לא יהיה יעיל עבור OCD אובדני, שכן הטיפול דורש עבודה ל״חיסול הקומפולסיות״, אך היא אכן יעילה עבור מי שמבצע פעולות מנטליות לנטרול המחשבות האובדניות.

 

 

חרדה והתאבדות

 

חרדה עשויה להוות גם סינגל סביבתי לזיהוי המצוקה.

 

דרכה יכולים אנשים אוהבים לזהות שמשהו אינו כשורה, לברר, להתעקש ולהוביל לפניה לעזרה נפשית מקצועית.  

 

אנו יודעים כיום כי הפרעות חרדה, במיוחד הפרעת פאניקה ו- PTSD, קשורות באופן עצמאי לניסיונות התאבדות. 

בניגוד לעבר, קלינאים ורופאים חייבים להעריך סיכון להתנהגות אובדנית בקרב מטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה, ולא רק עם דיכאון קליני.

 

 

זהות מינית והתאבדות

 

בני נוער ומבוגרים המזדהים כלסביות, הומואים או ביסקסואלים (להט״ב) נוטים יותר לדווח על מחשבות אובדניות, תוכניות וניסיונות אובדניים בהשוואה למי שמזדהים כהטרוסקסואלים, ללא קשר לגיל, מין גזע ומוצא. 

 

 

אילו סימנים מעלים סיכון להתאבדות?

 

  • אמצעי - כאשר לאנשים בכוונתם להתאבד יש אמצעי זמין להרוג את עצמם - כמו כלי יריה - הסיכון עולה משמעותית. 

  • תכנון - בניגוד לסברה האינטואיטיבית, כדאי לשאול ולבקש להרחיב לגבי המחשבות האובדניות: כאשר האדם מציין מועד מתוכנן לביצוע אקט אובדני ("מחר בבוקר", או "ביום ההולדת הקרוב, כשאהיה בת 24") עולה ההסתברות לביצוע ניסיון אובדני. 

  • ניסיונות התאבדות קודמים בעבר - כפי שציינו לעיל, ניסיונות אובדניים בעבר מהווים חזאי חזק למימוש כוונה אובדנית בהווה ובעתיד. עבור אנשי מקצוע שנדרשים להעריך את הסיכון האובדני, הנתון הזה מורכב ומקשה מאוד, שכן קיימות הפרעות נפשיות כרוניות, כמו הפרעת אישיות גבולית, בה עובר האדם ממשבר למשבר, וברבות מהנקודות המשבריות עולות כוונות להתאבד. 

  • אובדנות במשפחה - כאשר ידוע על בן משפחה מקרבה ראשונה שהתאבד, עולה הסיכון לאובדנות בקרב בני משפחתו. אפשר לראות את הנתון הזה לאור הקשרים החיוביים המוכחים בין התנהגות אובדנית לבין דיכאון ובין דיכאון וגנטיקה, אבל זה מעלה שאלה: האם אנשים שמתאבדים בעקבות בן משפחה שנטל את חייו, עושים זאת מתוך חיקוי התנהגותי (מודלינג) או מתוך דחף אובדני וקושי לשלוט בו, שקיים באישיותם בלי קשר להשפעה התורשתית. ההשערה הרווחת לגבי הסיבתיות היא משולבת - אם אדם סובל מפריצה מוקדמת של הפרעת מצב-רוח, בשילוב אימפולסיביות או אגרסיביות כתכונות פסיכולוגיות, בני משפחתו מצויים בסיכון גבוה יותר להתאבדות. 

  • שתיית אלכוהול עד שוכרה - מחקר מצא מתאם בין ניסיונות התאבדות לא מתוכננים לבין אפיזודה כבדה של שתיית אלכוהול. לאור הקשר החיובי שנמצא בין שתיית אלכוהול לבין ניסיונות אובדניים, החוקרים מציעים כי שתייה אפיזודית כבדה עשויה לסייע בזיהוי מטופלים המצויים בסיכון לניסיונות התאבדות לא מתוכננים וממליצים להתייחס לכך בראיונות קליניים רפואיים ופסיכולוגיים. הקשר בין שתייה אקוטית של אלכוהול לבין אובדנות נמצא תקף במגוון תרבויות בעולם.

  

 

״תמיד כדאי לנסות להתאבד ליד טלפון״

 

-- אסי דיין, החיים כשמועה

 

 

מה לעשות במקרה חירום של סיכון באובדנות?

 

  1.  הכי חשוב -  להקשיב באופן לא שיפוטי. אם אתם חוששים, שאלו באופן ישיר "האם יש לך מחשבות אובדניות?". 

  2. דאגו להרחיק מהישג יד אובייקטים שעללים לקדם סכנה – תרופות, נשק אישי, חפצים חדים וכדומה. 

  3. אם יש סכנה מיידית וקונקרטית – יש להתקשר למגן דוד אדום (101) או למשטרה (100). דאגו להישאר עם האדם עד שמגיעה העזרה המקצועית. 

  4. חשוב לעדכן את איש המקצוע המטפל הקבוע בשינוי במצב הנפשי ובמחשבות אובדניות על מנת שתהיה חשיבה מחודשת על הטיפול המתאים. 

  5. עודדו את האדם לפנות במקביל לגופי תמיכה נפשיים ייעודיים במצב חירום כמו נט"ל, ער"ן וסה"ר, שנמצאים שם בשעות הלילה. 

  6. במידת הצורך אפשר לפנות גם למיון של כל בי"ח ו/או כל מרכז לבריאות הנפש, להערכת מסוכנות ואשפוז במידת הצורך.

 

 

איך פונים לפסיכיאטר המחוזי?  

 

במקרי חירום של אובדנות פעילה, ניתן ומומלץ לפנות להתייעצות עם הפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות: 

  • לשכת בריאות מחוז צפון - 04-6557871, 04-6557884 

  • לשכת בריאות מחוז חיפה - -8632935 ,04-863293804 

  • לשכת בריאות מחוז מרכז - רמלה - 08-9788616, ,08-9788617 08-9788618 

  • לשכת בריאות מחוז תל אביב - -563478303, 03-5634810, ,03-5684619 603-563484  

  • לשכת בריאות מחוז ירושלים - -531350102, 02-5313502, 02-5313503 

  • לשכת בריאות מחוז דרום - באר שבע - 08-6263508 ,08-6263510, 08-6263515 

  • לשיחה עם מתנדב/ת: עזרה ראשונה נפשית ניתן לקבל בער"ן במספר הטלפון המקוצר 1201.

 

איך להתמודד אחרי שמישהו התאבד? <

 

 

מה המקצוע עם שיעור ההתאבדות הכי גבוה?

 

תופעת האובדנות אינה פוסחת על אף אוכלוסיה:

באופן מצער ואף אירוני, המקצוע שסובל משיעור המתאבדים הגבוה ביותר הוא גם המקצוע אליו מגיעות רוב הפניות לעזרה בנושא סיכון אובדני - רופאים.

הרופאים הם בין המקצועות המובילים בשיעור האובדנות (28 עד 40 לכל 100,000 איש), נתון גבוה פי 2 מכלל האוכלוסיה (12.4 ל 100,000).

 

מחקר שפורסם בסוף 2020 אף טוען כי 20% מכלל הרופאים דיווחו על כוונת התאבדות במהלך חייהם. 

  

בראש מצעד הסיכון עומדים פסיכיאטרים, ואחריהם וטרינרים ורופאי שיניים. 

 

לפי דו"ח מ-2023, גם רופאי משפחה וגינקולוגים דיווחו על שיעור כפול של מחשבות אובדניות, זאת בהשוואה לאונקולוגים, ראומטולוגים ורופאי ריאות.

 

 

מצבם של הפסיכולוגים הקליניים אינו טוב יותר.

למעשה, מחקר שנערך על ידי האגודה האמריקאית לפסיכולוגיה (APA) מלמד כי כמעט אחד מ- 5 פסיכולוגים (18%) דיווח על מחשבות אובדניות כאשר התמודד עם קושי אישי או מקצועי.

לפי מחקר עדכני 5% מכלל ההתאבדויות במקצועות הבריאות הם של פסיכולוגים /ות.

 

 

הערכת מסוכנות

 

המציאות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מלמדת אותנו כי הערכת סיכונים לגבי התנהגות אובדנית היא עדיין חידה:

 

  • כאשר קב"ן אמור לקבל החלטה לגבי חייל שמתאר מחשבות וכוונות אובדניות - מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA, מדווח כי ל-36% מהחיילים המתאבדים בצבא ארה"ב לא היה כל רישום של קשיים נפשיים קודמים.

  • כאשר יועצת בבית הספר התיכון מקשיבה למתבגרת שנמאס לה מהחיים.

  • כאשר עובדת סוציאלית בבית אבות מקבלת מסרים חוזרים מאחד הדיירים על כך ש"החיים כבר לא שווים כלום". 

 

אנשי המקצוע הללו, ורבים אחרים, מתמודדים עם סטטיסטיקה שמעידה על כך שמרבית הנועצים או המטופלים שמדברים על התאבדות לא יממשו אותה בפועל. יחד עם זאת, קיים שיעור נמוך של אנשים שמאיימים, משתפים ומתאבדים.

יתירה מכך, מבחינה סטטיסטית, אנשים שמתאבדים ביצעו בדרך כלל ניסיון אובדני בעבר, כך שהתייחסות לאנשים שמאיימים בהתאבדות פעם אחר פעם כ"זאב זאב",  אינה יכולה להסתיים בהערכה אוטומטית שהכל יהיה בסדר וש"הם רק מדברים אבל לא עושים". 

 

חשוב לזכור גם כי מתמודדים עם מחשבות אובדניות נוטים שלא לדווח לרופאי משפחה, ואפילו לפסיכולוגים שמטפלים בהם, על מחשבות וכוונות אובדניות.

רבים מעדיפים להתמודד עם הלחץ של שמירת סוד בעיקר על רקע חששות שקשורים לתוצאות הגילוי.

 

הדאגות כוללות גם פגיעה בסודיות רפואית, סטיגמה צפויה, אובדן אפשרי של עצמאות ורצון להימנע מלהדאיג לאחרים. 

 

 

פסיכיאטר זמין בכל חדר מיון

 

בין ההנחיות הרבות שהביאה עמה הרפורמה לבריאות הנפש, אשר יצאה לדרך ביולי 2015, מחויבים כל בתי חולים בישראל להנגיש פסיכיאטר כונן בחדרי המיון, 24/7. יש בהנחיה זו הגיון ותועלת רבים: למשל, מחקר חדש שפורסם לאחרונה העלה כי תוכנית התערבות במחלקות המיון בבתי חולים הצליחה להפחית את שיעור הפניות למיון על רקע חזרתי של סיכון לאובדנות. המטופלים האובדניים שהשתתפו בתוכנית ההתערבות הראו באופן מובהק פחות התנהגויות אובדניות, בהשוואה לקבוצת ביקורת, והכפילו את השתתפותם בטיפול חוץ במרפאת יום לאחר סיום האשפוז.

 

מבחינה יישומית, התכנית עודדה את המטופלים להיעזר בשירותי מערכת הבריאות, תוך שימוש בשני מערכי התערבות מוגדרים:

 

  • האחד, תכנית בטיחות שכללה מיומנויות התמודדות ולימוד אסטרטגיות להפיכת הסביבה של החולה לבטוחה יותר עבורו לצד רשימת אנשים שהחולה יכול לסמוך עליהם בעת צרה.

  • השני כלל מערך של אנשים שתפקידם היה לצלצל למטופל וזאת על מנת לפקח ולעקוב אחר המקרה ולעודד להמשך טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון:

 

25 בפברואר 2024

 

 

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

פנייה לעזרה מקצועית במצבי חירום של אובדנות min 

 

 

מקורות:

 

מערכת דוקטורס אונלי. (2024, ינואר 4). בניגוד לשמועות: אין עלייה בשיעורי ההתאבדות בישראל. DoctorsOnly. נלקח מ https://doctorsonly.co.il/2024/01/302469/

 

מכלין, מ. (2004). הערכת סיכון אובדני על ידי קב"נים בצה"ל. פסיכולוגיה עברית. אוחזר מתוך https://www.hebpsy.net/articles.asp?id=370

 

לירז מרגלית (2018). כיצד ניתן לזהות סימנים לאובדנות ברשתות החברתיות? מתוך אתר דה-מרקר:  https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.6636562 

 

Bryan, C. J., & Rudd, M. D. (2018). Brief Cognitive-Behavioral Therapy for Suicide Prevention. Guilford Press.

 

Chan, M. K., Bhatti, H., Meader, N., Stockton, S., Evans, J., O'Connor, R. C., Kapur, N., & Kendall, T. (2016). Predicting suicide following self-harm: Systematic review of risk factors and risk scales. British Journal of Psychiatry, 209(4), 277-283. https://doi.org/10.1192/bjp.bp.115.170050

 

Chu, C., Buchman-Schmitt, J. M., Stanley, I. H., Hom, M. A., Tucker, R. P., Hagan, C. R., Rogers, M. L., Podlogar, M. C., Chiurliza, B., Ringer, F. B., Michaels, M. S., Patros, C. H. G., & Joiner, T. E., Jr. (2017). The interpersonal theory of suicide: A systematic review and meta-analysis of a decade of cross-national research. Psychological Bulletin, 143(12), 1313–1345. https://doi.org/10.1037/bul0000123

 

García de la Garza, Á., Blanco, C., Olfson, M., & Wall, M. M. (2021). Identification of suicide attempt risk factors in a National US Survey Using Machine Learning. JAMA Psychiatry. https://doi.org/10.1001/jamapsychiatry.2020.4165

 

Klonsky, E. D., May, A. M., & Glenn, C. R. (2013). The relationship between nonsuicidal self-injury and attempted suicide: Converging evidence from four samples. Journal of Abnormal Psychology, 122(1), 231-237. https://doi.org/10.1037/a0030278

 

Li, T., Petrik, M. L., Freese, R. L., & Robiner, W. N. (2022). Suicides of psychologists and other health professionals: National Violent Death Reporting System data, 2003–2018. American Psychologist. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/amp0001000

 

Linehan, M. M. (2015). DBT skills training manual (2nd ed.). Guilford Press.

 

Malmberg, A., Hawton, K., & Simkin, S. (1997). A study of suicide in farmers in England and Wales. Journal of Psychosomatic Research, 43, 107–111.

 

McKenna, J. (2023, March 3). Doctors' Burden: Medscape Physician Suicide Report 2023. Medscape. Retrieved from https://www.medscape.com/slideshow/2023-family-med-suicide-rpt-6016297

 

Rathus, J. H., & Miller, A. L. (2002). Dialectical behavior therapy adapted for suicidal adolescents. Suicide and Life-Threatening Behavior, 32, 146–157.

 

Wang, C., Keilp, J. G., Galfalvy, H., Bridge, J. A., Sheftall, A. H., & Szanto, K. (2023). Entrapment and social problem-solving in suicidal behavior across the adult lifespan. Journal of Affective Disorders, 329, 176-183. https://doi.org/10.1016/j.jad.2023.02.099

 

Wible, P. (2018). How hospitals censor doctor suicides & silence survivors. Retrieved from http://www.idealmedicalcare.org/how-hospitals-censor-doctor-suicides-silence-survivors/

 

Yeskendir, A., Eisenberg, D., & Kaplan, M. S. (2023). Acute use of alcohol before suicide in Kazakhstan: A population-wide study. Journal of Affective Disorders, 321, 134-139. https://doi.org/10.1016/j.jad.2022.10.017

 

Yoshimasu, K., Kiyohara, C., Miyashita, K., & The Stress Research Group of the Japanese Society for Hygiene. (2008). Suicidal risk factors and completed suicide: Meta-analyses based on psychological autopsy studies. Environmental Health and Preventive Medicine, 13(5), 243–256.

 

Zagorski, N. (2018). Emergency Department Intervention May Reduce Suicide Attempts in At-Risk Patients. Published Online: May 30, 2017.

 

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024