מחשבות התאבדות | זיהוי סימנים לכוונות וניסיונות אובדנות 2019

דרג פריט זה
(29 הצבעות)
איך לדבר עם מישהו שרוצה להתאבד? איך לדבר עם מישהו שרוצה להתאבד?

מחשבות, כוונות וניסיונות התאבדות:

 

סימנים להערכת אובדנות

עם מטופלים אובדניים

ודרכי התערבות ראשונית

 

מחשבות התאבדות

התאבדות היא סיום חייו של אדם כתוצאה ממעשה מכוון ורצוני הפועל נגד קיומו. המוקד של ההתאבדות היא מעשה שיש בו כוונה למות. 

כאשר מומחים ופסיכולוגים שמתמחים בטיפול באובדנות מדברים על התנהגות אובדנית, הם נוהגים לסווג את רמות החומרה של המצב בו מצוי האדם במשבר: 

 

  • רצון למותמאפיין רבים בנקודות שפל בחיים, גם בלי סיכון ממשי לאובדנות.
  • מחשבות על התאבדות  - מחשבות אובדניות יכולות לסבוב בהקשר של נושאים מגוונים, רובם מתבטאים בגינוי עצמי ומעוררים רגשות חרדה מציפים: למשל, דיסוננס בין דחף החיים לבין קבלת ההחלטה להתאבד, שתיקה והשתקה, יגון סביב ההחלטה לסיים את החיים ובושה לאור שיימינג שכרוך בגינוי חברתי (מחיר כפול אותו משלמים אנשים בעלי נטיה אובדנית).
  • מחשבות על התאבדות עם שיטה - שלב מתקדם יותר, בין מחשבות אובדנות לבין כוונה אובדנית. 
  • כוונת אובדנות עם שיטה, מועד ותוכנית פעולה  - זו רמת סיכון מאוד גבוהה, ובמקרים רבים צריך לקחת את האדם בכוח לטיפול. 
  • ניסיון אובדני - מוגדר כפעולה של ממש, שנעשית במטרה מכוונת למות, אך לא הסתיימה במוות. מחייב פנייה לאשפוז פסיכיאטרי, או לכל הפחות בדיקה דחופה אצל פסיכיאטר. 

  

פגיעה עצמית לא אובדנית - התנהגות של חבלה עצמית שאין מאחוריה כוונת מוות. הבולטות בהן בן חיתוך, צלקות יזומות

פגיעה עצמית היא התנהגות שכיחה למדי בקרב בני נוער במהלך גיל ההתבגרות. היא נחשבת למאפיין של ביטוי מצוקה שאינו אובדני, כי אין פה כוונה למות.

  מחשבות התאבדות 

 

ניסיונות אובדניים הם נושא שתופס מקום נכבד בעולם הפסיכולוגיה והפסיכיאטריה, גם בישראל. 

קיימת קשת רחבה של שיטות התערבות במשבר ודרכי מניעה ולצידן מגוון של טיפולים קצרי מועד, חלקם נושאים אופי של "עזרה ראשונה נפשית". 

אם אתם זקוקים למפגש ייעוצי דחוף עם פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב, צרו עמנו קשר מיידי. ננסה לעזור ולהכווין, ובמידת הצורך לתאם מפגש. 

Suicide mental help

 גורמי סיכון להתנהגות אובדנית

בעשור האחרון פחת שיעור האובדנות בישראל בכ-30%, זאת בעוד שבחברה האמריקאית חלה דווקא עליה בשיעור דומה.

אוכלוסיות סיכון רבות אינן זוכות למידת הדריכות הראויה והמדויקת מצד אנשי מקצוע, בישראל ובעולם, זאת למרות שיעורי האובדנות הגבוהים מאוד, בייחוד בקרב קשישים, מתבגרים, נשים עם דיכאון אחרי לידה, בודדים שחיים בגפם (רווקים מבוגרים, גרושים או אלמנים), מהגרים, מובטלים ופורשים מחיי העבודה המצויים בשיאו של משבר יציאה לפנסיה (כנראה ששניהם קשורים לאובדנות בתיווך מצב כלכלי לא טוב), אנשים בעלי ניסיונות התאבדות בעבר, אנשים שנוטים להתנהגויות של פגיעה עצמית, נעדרי תמיכה משפחתית ויחסים חברתיים ועוד.

 

חרדה והתאבדות

חרדה עשויה להוות גם סינגל סביבתי לזיהוי המצוקה.

דרכה יכולים אנשים אוהבים לזהות שמשהו אינו כשורה, לברר, להתעקש ולהוביל לפניה לעזרה נפשית מקצועית.  

אנו יודעים כיום כי הפרעות חרדה, במיוחד הפרעת פאניקה ו- PTSD, קשורות באופן עצמאי לניסיונות התאבדות.

בניגוד לעבר, קלינאים ורופאים חייבים להעריך סיכון להתנהגות אובדנית בקרב מטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה, ולא רק עם דיכאון קליני.

 

 

הפרעות מצב רוח והתאבדות

גורם הסיכון הפסיכיאטרי המרכזי להתאבדות הוא דיכאון קליני, אך כל הפרעות מצב הרוח נחשבות לגורמי סיכון (ובכללן דיכאון כרוני / דיסתימיה). 

גם הפרעה ביפולרית וציקלוטימיה קשורות באובדנות. הפרעות על הספקטרום הביפולרי מגבירות את הסיכון לאובדנות, ולכן במצבים אלה מומלץ להשתמש במייצבי מצב רוח להפחתת הסיכון.

גורמי סיכון אבחוניים נוספים להתאבדות ולניסיונות אובדניים כוללים שימוש מופרז באלכוהול, התמכרות לחומרים פסיכואקטיביים, התנהגויות מתמכרות, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD)הפרעות שינה (נדודי שינה או סיוטים) וסימפטומים מוגברים של חרדה

 

 

המקצוע עם שיעור ההתאבדות הכי גבוה

תופעת האובדנות אינה פוסחת על אף אוכלוסיה:

באופן מצער ואף אירוני, המקצוע שסובל משיעור המתאבדים הגבוה ביותר הוא גם המקצוע אליו מגיעות רוב הפניות לעזרה בנושא סיכון אובדני - רופאים.

בראש מצעד הסיכון עומדים פסיכיאטרים, וטרינרים ורופאי שיניים. 

 

 

הערכת מסוכנות 

המציאות של אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש מלמדת אותנו כי הערכת סיכונים לגבי התנהגות אובדנית היא עדיין חידה:

  • כאשר קב"ן אמור לקבל החלטה לגבי חייל שמתאר מחשבות וכוונות אובדניות - מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA, מדווח כי ל-36% מהחיילים המתאבדים בצבא ארה"ב לא היה כל רישום של קשיים נפשיים קודמים.
  • כאשר יועצת בבית הספר התיכון מקשיבה למתבגרת שנמאס לה מהחיים
  • כאשר עובדת סוציאלית בבית אבות מקבלת מסרים חוזרים מאחד הדיירים על כך ש"החיים כבר לא שווים כלום". 

אנשי המקצוע הללו, ורבים אחרים, מתמודדים עם סטטיסטיקה שמעידה על כך שמרבית הנועצים או המטופלים שמדברים על התאבדות לא יממשו אותה בפועל. יחד עם זאת, קיים שיעור נמוך של אנשים שמאיימים, משתפים ומתאבדים.

יתירה מכך, מבחינה סטטיסטית, אנשים שמתאבדים ביצעו בדרך כלל ניסיון אובדני בעבר, כך שהתייחסות לאנשים שמאיימים בהתאבדות פעם אחר פעם כ"זאב זאב",  אינה יכולה להסתיים בהערכה אוטומטית שהכל יהיה בסדר וש"הם רק מדברים אבל לא עושים". 

חשוב לזכור גם כי מתמודדים עם מחשבות אובדניות נוטים שלא לדווח לרופאי משפחה, ואפילו לפסיכולוגים שמטפלים בהם, על מחשבות וכוונות אובדניות. רבים מעדיפים להתמודד עם הלחץ של שמירת הסוד בעיקר על רקע חששות שקשורים לתוצאות הגילוי. הדאגות כוללות גם פגיעה בסודיות רפואית, סטיגמה צפויה, אובדן אפשרי של עצמאות ורצון להימנע מלהדאיג לאחרים. 

SUICIDE ATTEMPTS SIGNS

סימנים וסימפטומים מהווים גורמי סיכון מיידיים להתאבדות

  • אמצעי - כאשר לאנשים בכוונתם להתאבד יש אמצעי זמין להרוג את עצמם - כמו כלי יריה - הסיכון עולה משמעותית. 
  • תכנון - בניגוד לסברה האינטואיטיבית, כדאי לשאול ולבקש להרחיב לגבי המחשבות האובדניות: כאשר האדם מציין מועד מתוכנן לביצוע אקט אובדני ("מחר בבוקר", או "ביום ההולדת הקרוב, כשאהיה בת 24") עולה ההסתברות לביצוע ניסיון אובדני. 
  • ניסיונות התאבדות קודמים בעבר - כפי שציינו לעיל, ניסיונות אובדניים בעבר מהווים חזאי חזק למימוש כוונה אובדנית בהווה ובעתיד. עבור אנשי מקצוע שנדרשים להעריך את הסיכון האובדני, הנתון הזה מורכב ומקשה מאוד, שכן קיימות הפרעות נפשיות כרוניות, כמו הפרעת אישיות גבולית, בה עובר האדם ממשבר למשבר, וברבות מהנקודות המשבריות עולות כוונות להתאבד. 
  • אובדנות במשפחה - כאשר ידוע על בן משפחה מקרבה ראשונה שהתאבד, עולה הסיכון לאובדנות בקרב בני משפחתו. אפשר לראות את ההתון הזה לאור הקשרים החיוביים המוכחים בין התנהגות אובדנית לבין דיכאון ובין דיכאון וגנטיקה, אבל זה מעלה שאלה: האם אנשים שמתאבדים בעקבות בן משפחה שנטל את חייו, עושים זאת מתוך חיקוי התנהגותי (מודלינג) או מתוך דחף אובדני וקושי לשלוט בו, שקיים באישיותם בלי קשר להשפעה התורשתית. ההשערה הרווחת לגבי הסיבתיות היא משולבת - אם אדם סובל מפריצה מוקדמת של הפרעת מצב-רוח, בשילוב אימפולסיביות או אגרסיביות כתכונות פסיכולוגיות, בני משפחתו מצויים בסיכון גבוה יותר להתאבדות. 
  • שתיית אלכוהול עד שוכרה - מחקר חדש מצא מתאם בין ניסיונות התאבדות לא מתוכננים לבין אפיזודה כבדה של שתיית אלכוהול. לאור הקשר החיובי שנמצא בין שתיית אלכוהול לבין ניסיונות אובדניים, החוקרים מציעים כי שתייה אפיזודית כבדה עשויה לסייע בזיהוי מטופלים המצויים בסיכון לניסיונות התאבדות לא מתוכננים וממליצים להתייחס לכך בראיונות קליניים רפואיים ופסיכולוגיים. 

 

 

Crisis Intervention Psychotherapy 

 

 

פסיכיאטר זמין בכל חדר מיון

בין ההנחיות הרבות שהביאה עמה הרפורמה לבריאות הנפש, אשר יצאה לדרך ביולי 2015, מחויבים כל בתי חולים בישראל להנגיש פסיכיאטר כונן בחדרי המיון, 24/7. יש בהנחיה זו הגיון ותועלת רבים: למשל, מחקר חדש שפורסם לאחרונה העלה כי תוכנית התערבות במחלקות המיון בבתי חולים הצליחה להפחית את שיעור הפניות למיון על רקע חזרתי של סיכון לאובדנות. המטופלים האובדניים שהשתתפו בתוכנית ההתערבות הראו באופן מובהק פחות התנהגויות אובדניות, בהשוואה לקבוצת ביקורת, והכפילו את השתתפותם בטיפול חוץ במרפאת יום לאחר סיום האשפוז.

מבחינה יישומית, התכנית עודדה את המטופלים להיעזר בשירותי מערכת הבריאות, תוך שימוש בשני מערכי התערבות מוגדרים:

האחד, תוכנית בטיחות שכללה מיומנויות התמודדות ולימוד אסטרטגיות להפיכת הסביבה של החולה לבטוחה יותר עבורו לצד רשימת אנשים שהחולה יכול לסמוך עליהם בעת צרה.

השני כלל מערך של אנשים שתפקידם היה לצלצל למטופל וזאת על מנת לפקח ולעקוב אחר המקרה ולעודד להמשך טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי.

 

 


 

 

מקורות:

 

לירז מרגלית (2018). כיצד ניתן לזהות סימנים לאובדנות ברשתות החברתיות? מתוך אתר דה-מרקר:  https://www.themarker.com/blogs/liraz-margalit/BLOG-1.6636562 

Brief Cognitive-Behavioral Therapy for Suicide Prevention. Craig J. Bryan and M. David Rudd, 2018. Guilford press

Linehan, M. M. (2015). DBT skills training manual (2nd ed.). New York, NY, US: Guilford Press.

Malmberg A, Hawton K, Simkin S. A study of suicide in farmers in England and Wales. J Psychosom Res. 1997;43:107–11

Rathus JH, Miller AL. Dialectical behavior therapy adapted for suicidal adolescents. Suicide Life Threat Behav. 2002;32:146–157

Yoshimasu, K., Kiyohara, C., Miyashita, K., & The Stress Research Group of the Japanese Society for Hygiene. (2008). Suicidal risk factors and completed suicide: meta-analyses based on psychological autopsy studies. Environmental Health and Preventive Medicine, 13(5), 243–256ZAGORSKI Nick (2018). Emergency Department Intervention May Reduce Suicide Attempts in At-Risk Patients. Published Online: 30 May 2017

How hospitals censor doctor suicides & silence survivors? 2018, Pamela Wible MD: http://www.idealmedicalcare.org/how-hospitals-censor-doctor-suicides-silence-survivors/

 


 

איך פונים לפסיכיאטר המחוזי? 

במקרי חירום של אובדנות פעילה, ניתן ומומלץ לפנות להתייעצות עם הפסיכיאטרים המחוזיים של משרד הבריאות

 

לשכות הפסיכיאטרים המחוזיים

  • לשכת בריאות מחוז צפון - 04-6557871, 04-6557884 
  • לשכת בריאות מחוז חיפה - -8632935 ,04-863293804 
  • לשכת בריאות מחוז מרכז - רמלה - 08-9788616, ,08-9788617 08-9788618 
  • לשכת בריאות מחוז תל אביב - -563478303, 03-5634810, ,03-5684619 603-563484 
  • לשכת בריאות מחוז ירושלים - -531350102, 02-5313502, 02-5313503 
  • לשכת בריאות מחוז דרום - באר שבע - 08-6263508 ,08-6263510, 08-6263515 
  • ניתן לפנות גם למשטרה (100) דרכה תופנו לעזרה המקצועית המתאימה במצבי חירום. 
  • לשיחה עם מתנדב/ת: עזרה ראשונה נפשית ניתן לקבל בער"ן במספר הטלפון המקוצר 1201

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר