דיכאון אטיפי / לא טיפוסי | תסמינים, גורמים הבדלים, אבחון וטיפול

דיכאון לא טיפוסי

 

מהו דיכאון לא טיפוסי?

 

דיכאון קליני לא טיפוסי, או דיכאון אטיפי, הוא תת-סוג ספציפי של דיכאון קליני, עם תסמינים וקריטריונים ייחודיים לאבחון.

מדובר בהפרעה כרונית המופיעה בעיקר בילדות או בגיל ההתבגרות, שכיחה יותר בקרב נשים ונמשכת לאורך החיים. 

 

מאפיינים של דיכאון לא טיפוסי כוללים אכילה מופרזת, עלייה במשקל, ישנוניות ותחושה של כובד בגפיים.  

אישיותית, המתמודדים עם דיכאון אטיפי נוטים להיות בעלי רגישות חזקה לדחייה בינאישית. 

 

תסמונת קלינית מסקרנת זו זוהתה כבר בסוף שנות ה-50 וההתגלגה עם השנים כתופעה קלינית בעלת המשגות שונות.

יש מי שמשתמש במונח דיכאון לא טיפוסי כדי לתאר דיכאון שאינו נופל בקנה אחד עם מאפייני הפרוטוטיפ של דיכאון, כמו עצב או חוסר תקווה, אבל זהו שימוש מוטעה במונח.

 

 

בגדול, טיפולים בדיכאון דומים גם עבור כלר סוגי הדיכאון, אבל דיכאון לא טיפוסי עשוי להגיב טוב יותר לקבוצה של תרופות נוגדות דיכאון המכונה מעכבי מונואמין אוקסידאז (MAOI)

נרחיב על זה בהמשך. 

  

מחקר מ-2017 מלמד כי דיכאון לא טיפוסי עשוי להיות קשור לסיכון מוגבר לפיתוח מחלות לב וכלי דם, מה שמדגיש שדיכאון הוא מצב במשלב גוף ונפש. 

 

 

תסמינים של דיכאון אטיפי

 

לאנשים הלוקים בדיכאון לא טיפוסי יש דיכאון קליני, שמסימני ההיכר שלו הם תחושת עצבות, חוסר תקווה או הצפה רגשית כואבת.

 

אבחנה של דיכאון לא טיפוס.  מחייבת הבדל בין מצב זה לבין דיכאון מלנכולי ודיכאון קטטוני

  

נתחיל בתסמינים של כל סוגי הדיכאון, שרלוונטיים כמובן גם לסוג הלא טיפוסי:

 

  • כאב נפשי.

  • תחושת אשמה או חוסר ערך.

  • חוסר תקווה.

  • קושי  למצוא מוטיבציה לחיות.

  • תסמינים גופניים, כמו כאבי בטן או כאבי ראש.

  • שינויים ברמת האנרגיה.

  • מחשבות אובדניות או על פגיעה עצמית.

  • קושי במערכות יחסים בגלל תסמיני הדיכאון. 

 

 

בין הסימנים לדיכאון לא טיפוסי:

 

  • שינה מוגזמת (היפרסמוניה). במספרים, זה לפחות 10 שעות ביום או שעתיים או יותר מהנורמה האישית.

  • תחושת איטיות או רפיון.

  • כבדות עד לתחושה של כמעט שיתוק בזרועות וברגליים, leaden paralysis, מושג שנטבע ב-1984 ע״י Liebowitz ועמיתיו.

  • אכילת-יתר ועלייה במשקל.

  • שיפור בתסמיני הדיכאון כאשר מגיעה בשורה משמחת.

 

 

המאפיין האחרון מעניין במיוחד: 

 

עם דיכאוניים טיפוסיים לא יעזור גם אם יביאו אליהם את הירח..

לפעמים המצב הנפשי, המוטיבציוני והאנהדוני כל כך ירוד, שקשה לחלץ אפילו ניצוץ של אופטימיות. 

 

בדיכאון אטיפי, לעומת זאת, קיימת תגובתיות חיובית לאירועים חיוביים. 

 

דיכאון לא טיפוסי נבדל מדיכאון מלנכולי:

הייצוג המסורתי יותר של דיכאון קליני הוא מלנכולי, כאשר האדם מתקשה להרגיש שמחה והנאה גם נוכח נסיבות מבטיחות ואירועים חיוביים.

למרות שדיכאון אטיפי מתבטא בעצבות ולקושי למצוא הנאה בחיים, מצב הרוח עשוי להשתפר עם שינוי בנסיבות ובהינתן תקווה לעתיד, כלומר הוא חומרת הדכיאון קשורה לתנאים פנימיים וחיצוניים. 

 

 

גורמים לדיכאון לא טיפוסי

 

אחת הדרכים היעילות לזהות את הגורמים לדיכאון מתבססת על המודל הביופסיכוסוציאלי, לפיו אין מקור בודד לדיכאון, אלא אינטראקציה מורכבת של גורמים סביבתיים, גנטיים, חברתיים, בינאישיים, בריאותיים ואחרים.

 

 

בין גורמי הסיכון לדיכאון:

 

  • היסטוריה משפחתית של דיכאון.

  • חוויות טראומטיות בעלות סיכון קטסטרופלי. 

  • עישון סיגריות.

  • היעדר פעילות גופנית .

  • שינויים קיצוניים תכופים בחיים.

  • מתח כרוני.

  • בעיות בריאותיות חמורות.

  • שינויים ביולוגיים, כמו לידה או בלות בגיל המעבר.

 

 

 

מחקר מ-2019 בנושא דיכאון לא טיפוסי מצא שהמאפיינים הבאים היו שכיחים יותר בקרב אנשים עם סוג זה של דיכאון:

 

  • גיל מוקדם יותר של התפרצות הדיכאון.

  • הישנות הדיכאון עם אפיזודות חמורות יותר. 

  • התנהגויות לא בריאות, כמו עישון. 

  • שיעורים גבוהים יותר של בידוד חברתי ובדידות.

  • חרדה חברתית ונטייה להימנעות בינאישית.

  • מגדר נשי.

  • גורמי סבל ומצוקה מרובים יותר בחיים.

  • שיעורים גבוהים יותר של חולי, כמו מחלות לב וכלי דם, כולל סיכון מוגבר להתקף לב (Stephanie et al, 2017).

 

 

אבחון

 

אין מבדק בודד שבאמצעותו ניתן לאבחן דיכאון בכלל, ודיכאון אטיפי בפרט.  .

 

נכון להיום רופאים מאבחנים דיכאון על סמך סימפטומים, היסטוריה רפואית וראיון הערכה. 

 

רופא עשוי לבקש לשלול גורמים אפשריים אחרים לתסמינים, במיוחד אצל אנשים המצויים בסיכון גבוה יותר למחלות אחרות, כמו תת-פעילות של בלוטת התריס שיכולה להיראות כמו דיכאון.

אם רופא חושד שלמטופל עשויה להיות בעיה אחרת, הוא יכול להמליץ על בדיקות דם ובדיקות המשך נוספות.

 

ברוב המקרים איש המקצוע יאבחן דיכאון בהתבסס על תסמינים והסימנים בלבד.

כדי להשיג את האבחון המדויק ביותר, חשוב שהמטופל יפנה לרופא המשפחה או לאבחון פסיכודיאגנוסטי אצל פסיכולוג קליני.

 

 

הקריטריונים לאבחון דיכאון לא טיפוסי כספסיפייר ה-DSM-5 כוללים: 

 

  • תגובתיות במצב רוח – מצב הרוח של המטופל משתפר בתגובה לאירועים עם פוטנציאל חיובי או לאירועים שנתפסים ככאלה.

  • היעדר מאפיינים מלנכוליים  - למטופל אין תסמינים של דיכאון מלנכולי, הכוללים קושי בהנאה מאירועים מענגים (אנהדוניה). 

 

 

בנוסף, קיים אחד או יותר מהבאים:

 

  • רגישות גבוהה לדחייה.

  • שינה מופרזת.

  • אכילה מופרזת או עלייה במשקל.

  • תחושה של כובד בזרועות או ברגליים. 

 

 

תחלואה נלוווית

 

דיכאון לא טיפוסי נוטה להופיע במקביל עם כמה מצבים נפשיים אחרים:

 

  

טיפול בדיכאון לא טיפוסי

 

הטיפול העיקרי בדיכאון הוא שילוב של פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.

 

פסיכותרפיה יכולה לעזור לאדם לעבד את רגשותיו, לחוש פחות מבודד ולפתח אסטרטגיות להתמודדות עם מחשבות מדכאות.

 

למשל, בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) המטופל ילמד איך מחשבותיו משפיעות על רגשותיו והתנהגותו.

 

 

תרופות MAOI

 

מגוון של תרופות נוגדות דיכאון עשויות לסייע לאנשים עם דיכאון לא טיפוסי, אך מרבית המחקרים מראים כי דווקא תרופות ותיקות יותר מקבוצת MAOI נמצאו יעילות ממעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין (SSRI) החדשים יותר. 

 

תרופות מקבוצת MAOI, אם כן, עשויות להיות הבחירה הראשונה, אך עלולות גם לגרום לתופעות לוואי כמו סחרחורות, בחילות וכאבי ראש, ועלולות להתעורר אינטראקציות מזיקות עם תרופות אחרות, כך שחשוב שהרופא יהיה מודע לכל התרופות שהמטופל נוטל.

 

תרופות מקבוצת MAOI מקשות על הגוף לפרק חומר המכונה טירמין. לעתים נדירות, כישלון זה בפירוק יכול לגרום לנזק מוחי ואף למוות.

חשוב לשאול את הרופא מאילו מזונות יש להימנע, אך באופן כללי המזונות שבהם יש רמות גבוהות יותר של טירמין הם דגים, בשר, כבד וסלמי, בעיקר כשאינם טריים.

 

 

 

  

חיים עם דיכאון לא טיפוסי

 

דיכאון לא טיפוסי נוטה לחזור, ולכן המטופל עשוי להזדקק לטיפול כל חייו ולפתח תכנית למקרה של הדרדרות. להלן כמה אסטרטגיות לחיים לצד דיכאון לא טיפוסי: 

 

  • להיות קשובים לטריגרים המעוררים דיכאון - קשב שעשוי לסייע לפנות לגורם מקצועי ולטפל בדיכאון בשלב מוקדם שלו. 

  • לחפש ולאמץ אסטרטגיות שעוזרות לדיכאון ומתאימות למתמודד - יש מי שימצא הקלה בריצה, במפגשים עם אנשים שהם אוהבים, בתחביבים, בהיצמדות לשיגרה מתוכננת ויציבה ובפעילויות שפותחות את הראש והדימיון, כמו קריאה.  

  • לפתח מערכת יחסים עם מטפל שבוטחים בו – זה נכון תמיד, אולם כאן יש משנה תוקף במקרה של התדרדרות, הדבר יכול לעזור לנהל את הסימפטומים.

  • הרגלי חיים בריאים - להיגמל מעישון, לחתור לדיאטה מאוזנת, שינה מרובה והתעמלות קבועה - מה שתמיד נכון. 

  • לבקש עזרה ותמיכה מקרובים - צריך גם את העין האבחונית של גורמי התמיכה הטבעיים, כיוון שביכולתם להבחין בהתדרדרות לפני שהמתמודד מבחין בה בעצמו.

 

לסיכום, דיכאון הוא הפרעה מורכבת שיכולה להתבטא באופנים שונים, ותסמיניה יכולים להשתנות עם הזמן, גם בקרב אותו אדם בנסיבות משתנות.

 

דיכאון לא טיפוסי מושפע מאוד מהמצב ומהסביבה, אך עדיין זוהי הפרעה שלא ניתן להתגבר עליה עם כוח רצון ובשיבה חיובית בלבד.

נדרשת אבחנה והתערבות קלינית שבדרך זו או אחרת תתבטא בשינויים ביוכימיים רצויים במוח.

 

הטיפול הנכון יכול לעזור לנטרל את השינויים הללו, להפחית את הסימפטומים ולשפר את איכות החיים הכללית.

 

 

בואו לדבר עם מישהו

 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון

 

16 בדצמבר 2023

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Brailean, A., Curtis, J., Davis, K., Dregan, A., & Hotopf, M. (2020). Characteristics, comorbidities, and correlates of atypical depression: Evidence from the UK Biobank Mental Health Survey. Psychological Medicine, 50(7), 1129-1138. doi:10.1017/S0033291719001004

 

Korte-Bouws GA and Olivier B (2015) The many different faces of major depression: it is time for personalized medicine. European Journal of Pharmacology 753, 88–104.

 

Liebowitz MR, Quitkin FM, Stewart JW, et al. Phenelzine v imipramine in atypical depression. A preliminary report. Arch Gen Psychiatry. 1984;41(7):669–677

 

Pae CU, Tharwani H, Marks DM, Masand PS, Patkar AA. Atypical depression: a comprehensive review. CNS Drugs. 2009;23(12):1023–1037. 

 

Posternak MA, Zimmerman M. Symptoms of atypical depression. Psychiatry Res. 2001 Nov 1;104(2):175-81. doi: 10.1016/s0165-1781(01)00301-8. PMID: 11711170.

 

Quitkin F. M. (2002). Depression With Atypical Features: Diagnostic Validity, Prevalence, and Treatment. Primary care companion to the Journal of clinical psychiatry, 4(3), 94–99. https://doi.org/10.4088/pcc.v04n0302

 

Singh, T., & Williams, K. (2006). Atypical depression. Psychiatry (Edgmont (Pa. : Township)), 3(4), 33–39.

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024