דיכאון ביפולרי | על מאפייני הקוטב הדיכאוני בהפרעה דו-קוטבית

הפרעה דו קוטבית היא הפרעה נפשית כרונית, שמשפיעה על האופן בו אדם חושב, מרגיש ומתנהג.

ההפרעה מתבטאת במצבי רוח קיצוניים, כאשר בקצה האחד של הספקטרום הרגשי נחוות אפיזודות מאניות שבהן המתמודד חש אופוריה ובקצה הנגדי חוויות דיספוריות ומדכאות, עד כדי מחשבות אובדניות.

דיכאון הוא חלק ממעגל העליות והמורדות המאפיינות הפרעה ביפולרית.

טיפול נכון ומותאם אישית עשוי לעשות את ההבדל.

כפי שנראה בהמשך, קיימים סוגים רבים של טיפולים מוצלחים בדיכאון.

מבחינה אבחונית, קיים מתח לא פתור ודי מבלבל בין הפרעות מצב רוח כיחידה נוזולוגית אחת לבין הבחנה בין תת-סוגים של דיכאון והפרעה דו-קוטבית.

הדיבור כיום הוא על ספקטרום של הפרעות מצב רוח, הנעות מדיכאון קליני טהור ועד הפרעת דו-קוטבית ארכיטיפית. 

סימפטומים של דיכאון דו-קוטבי

בפאזה דיכאונית של הפרעה ביפולרית קיימים תסמינים דומים לדיכאון רגיל, אבל הוספנו פה חלק ממה שידוע על המאפיינים הייחודיים של המחירים של תסמיני דיכאון בהפרעה ביפולרית: 

• תחושות עצב, דאגה או ריקנות.

• מעט מאוד או היעדר מוחלט של אנרגיה. זה מתחבר עם הנתון לפיו 80% מהמתמודדים עם מאניה דיפרסיה חווים אובדן עבודה, ו-30-40% מהמתמודדים חווים אבטלה מתמשכת במהלך חיי העבודה הבוגרים (Arvilommi et al. 2015).

• חוסר יכולת ליהנות מדברים (אנהדוניה).

• שינה מופרזת או מועטה מדי.

• קושי לצאת מהמיטה.

• אכילה מופרזת או מועטה מדי.

• קושי להתרכז או לזכור דברים.

• קושי לקבל החלטות.

• מחשבות על התאבדות או מוות. הסיכון לניסיונות התאבדות גבוה במיוחד בימים שלאחר השחרור מאשפוז פסיכיאטרי, בעיקר כאשר קיים עיכוב או היעדר טיפול אחר מתאים (Forte et al. 2019).

ייתכן וכל הסימפטומים יהיו נוכחים או רק כמה מהם.

אבחנה נכונה בין דיכאון חד-קוטבי לדו-קוטבי חיונית מאוד - 

למרות שלפי DSM-5 הקריטריונים לאבחון אפיזודה של דיכאון מג'ורי זהים עבור הפרעות חד-קוטביות ודו-קוטביות, האפיזודות הללו שונות בהיסטוריה האישית שלהן. כלומר, למטופלים עם הפרעה דו-קוטבית יהיו אפיזודות נפרדות של היפומאניה או מאניה. הבדלים נוספים הם גיל פריצת ההפרעה, מידת הסיכון ההתאבדות, תחלואה נלווית וקורלציות ביולוגיות.

והכי חשוב, הם שונים באופן דרמטי ביעילת התרופות.

מתמודד/ות עם הפרעה ביפולרית יכול, למשל, לחוש עצב תהומי במקביל לאנרגיה רבה.

הסימן המוכר ביותר לפאזה של דיכאון הוא תחושת דכדוך (״דאון״) משך זמן ארוך, לרוב לפחות שבועיים.

חשוב לראות שמתמודדים עם הפרעה ביפולארית בדרך כלל די חוששים ונמנעים מפנייה לעזרה מקצועית במצבים בהם ממשמשת ובאה אפיזודה של דיכאון.

גם כשמתחילה מאניה, הם עשויים לא לזהות עליות מתונות במצב הרוח, באנרגיה, בפעילות או בחשק המיני כתסמינים היפומאניים, ויש מי שממש נרגשים ומצפים לבואם, 

לכן, כשמתחילים להרגיש מדוכאים או ״מתעופפים״, הדבר החשוב ביותר הוא להתחיל טיפול או לחזור לטיפול קודם בהפרעה הביפולרית. 

נתון מעניין הוא כי 40% מהמקרים של הפרעה ביפולרית יאובחנו תחילה בטעות כדיכאון חד-קוטבי (Shen et al. 2018).

אי ודאות זו אף מתגברת היות ודיכאון הוא פאזה שכיחה הרבה יותר ממאניה בהפרעה דו-קוטבית. 

אפיזודות דיכאוניות יכולות להיות נדירות או מנגד להופיע כמה פעמים בשנה.

דיכאון ביפולרי והתאבדות

הפאזות המאניות והדיכאוניות של הפרעה ביפולרית אינן בהכרח עוקבות אחר דפוס מסוים, ואפשר למשל לחוות כמה התקפים של דיכאון לפני שתגיע פאזה מאנית,

אך עם הזמן המטופל יבחין בדברים שגורמים לשינויים במצב הרוח שלו ומהווים סימני אזהרה לבואו של הדיכאון.

כשתופסים את התסמינים האלה מוקדם, לעתים קרובות אפשר להימנע מדיכאון קליני.

כדאי לעקוב אחר התחושות, הטיפולים, השינה ופעילויות אחרות ולבצע רישום לגבי הזמנים שבהם חשים מתח – למשל, אולי הדבר קורה בקרבת אנשים מסוימים או מקומות ספציפיים?

סימני הדיכאון הראשונים עשויים להיות עייפות לצד חוסר יכולת לישון, ותקופות קצרות של דיכאון יכולות להיות סימן לכך שפאזה חמורה עומדת להגיע.

מי שחווה מחשבות אובדניות או פוגע בעצמו צריך לשוחח באופן מיידי עם אדם שיוכל לסייע לו, לדבר עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש / הרופא או להתקשר למד״א או לער״ן. 

עוד דרך לזהות דפוסים היא באמצעות הסובבים:

אפשר לבקש מרופא המשפחה ומאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש לשים לב לשינויים בהתנהגות שמאותתים על בעיה מתקרבת, והם עשויים להבחין בדברים שהמטופל עצמו לא יבחין בהם.

גם כשמרגישים מצוין, חשוב מאוד להמשיך בטיפול, שכן הוא יכול למנוע מהדיכאון לחזור.

טיפולים יעילים למניעת התאבדות אפשרית אצל מתמודדים/ות שחיים עם הפרעה ביפולרית כוללים תרופות נוגדות דיכאון, תרופות נגד פרכוסים, ליתיום, תרופות אנטי פסיכוטיות, ECT והתערבויות פסיכו-סוציאליות. 

טיפול בדיכאון דו-קוטבי 

רוב התכניות יכללו שילוב בין שיחות לבין טיפול תרופתי בהפרעה דו-קוטבית.  

בניגוד לדיכאון יוניפולרי, בו מטפלים קודם בנוגדי דיכאון, פסיכיאטרים נוטים לרשום קודם מייצבי מצב רוח בדיכאון ביפולרי. 

 כאשר נרשמות תרופות SSRI, לוקחים בחשבון תופעת לוואי בטיפול תרופתי בדיכאון ביפולרי, Antidepressant emergent mood switch. 

שינויי מצב רוח תת-סיפיים מתרחשים לעתים קרובות בדיכאון חד-קוטבי בשלב האקוטי של הטיפול התרופתי כמו גם בשלב התחזוקה.

דיכאון ביפולרי עמיד

במצבים של חומרה גבוהה יכול המצב לעבור להגדרה של דיכאון דו קוטבי עמיד לטיפול. 

סוג זה של דיכאון מוגדר במהלך מחלה בו לא מושגת הפוגה לאחר 2 סבבים של תרופות, 8 שבועות כ״א. במהלך התקופה נערך גם טיפול משולב, הוחמר היקף האשפוזים הפסיכיאטריים ואיכות חיים נפגעה.

מחקר מ-2022 העלה כי היפוך תנגודת לאינסולין, על ידי מטפורמין, הביא לשיפור מתמשך מובהק סטטיסטית וקלינית בדיכאון, בלי שינויים במאניה, אצל מטופלים עם דיכאון דו-קוטבי (Calkin et al, 2022).

בנוסף, לא דווח על תופעות לוואי חמורות והשכיחה בהן הייתה תסמינים במערכת העיכול.

טיפול פסיכולוגי עשוי לעזור לשלוט במתח ולזהות סימפטומים מוקדם יותר.

סוג שכיח למדי של פסיכותרפיה נקרא טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), דרכו לומד המטופל טכניקות התמודדות חדשות שעוזרות לו לטפל במחשבות שליליות המגיעות יחד עם הדיכאון.

איך לעבור דיכאון דו-קוטבי בשלום?

הנה כמה דגשים, מעבר לטיפול תרופתי ופסיכותרפי: 

• להימנע מצריכת סמים ואלכוהול. הבעיה העיקרית פה היא החמרת מצב הרוח ופגיעה במנגנון הפעולה של התרופות.

• להיצמד לשגרה. כמה שיותר קביעות יותר טוב. ללכת לישון ולקום בערך באותן שעות בכל יום, לצאת להליכה יומית ולא לדלג על סבב תרופות.

• בלי תנועות חדות - לא לבצע שינויים גדולים מדי בחיים בתקופת הדיכאון. הרופא או המטפל יוכלו לסייע בכל מה שקשור בהיעדרות מאושרת מהעבודה. 

• לבקש תמיכה של בן משפחה או חבר. בד״כ זה החלק המרפא ביותר בטיפול. אדם קרוב מסייע גם להיצמד לפגישות הטיפוליות ולנטילת התרופות.

• להקל על המתח ולנהל את מצב הרוח יחד עם אחרים, למשל באמצעות קבוצת תמיכה. 

בואו לדבר עם מישהו

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

16 בדצמבר 2023

 נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Arvilommi P, Suominen K, Mantere O, Valtonen H, Leppamaki S, Isometsa E. (2015). Predictors of long-term work disability among patients with type I and II bipolar disorder: prospective 18-month follow-up study. Bipolar Disord, 17(8), 821–835.

Barney, A. (2020). Depression in Bipolar Disorder: What You Can Do. WebMD. https://www.webmd.com/bipolar-disorder/guide/depression-symptoms

Baldessarini, R.J., Vázquez, G.H., & Tondo, L. (2020). Bipolar depression: a major unsolved challenge. International Journal of Bipolar Disorders, 8(1). https://doi.org/10.1186/s40345-019-0160-1

Calkin CV, Chengappa KNR, Cairns K, Cookey J, Gannon J, Alda M, O'Donovan C, Reardon C, Sanches M, Růzicková M. (2022). Treating Insulin Resistance With Metformin as a Strategy to Improve Clinical Outcomes in Treatment-Resistant Bipolar Depression (the TRIO-BD Study): A Randomized, Quadruple-Masked, Placebo-Controlled Clinical Trial. Journal of Clinical Psychiatry, 83(2), 21m14022. doi: 10.4088/JCP.21m14022. PMID: 35120288.

Forte A, Buscaioni A, Fiorillo A, Pompili M, Baldessarini RJ. (2019). Suicidal risk following hospital discharge: review. Harvard Review of Psychiatry, 27(4), 209–216.

Olgiati, P., & Serretti, A. (2023). Antidepressant emergent mood switch in major depressive disorder: onset, clinical correlates and impact on suicidality. International Clinical Psychopharmacology, 38(5), 342–351. https://doi.org/10.1097/YIC.0000000000000479

Shen H, Zhang L, Xu C, Zhu J, Chen M, Fang Y. (2018). Analysis of misdiagnosis of bipolar disorder in an outpatient setting. Shanghai Archives of Psychiatry, 30(2), 93–101.