20 גורמים וסיבות לדיכאון | אטיולוגיה של דיכאון במחקר (2021)

מה גורם לדיכאון?

מה גורם לדיכאון?

 

לדיכאון יש היסטוריה ארוכה והוא העסיק את מיטב המוחות הפילוסופיים והפסיכולוגיים. 

 

כולם ניסו לפענח את הגורמים והסיבות להתרחשות דיכאון:

הפילוסוף הרומי קיקרו, הניח במאה הראשונה לפני הספירה, שהדיכאון הוא תוצר של זעם, פחד או יגון כבד.

 

זיגמונד פרויד סבר שהדיכאון הוא תוצאה של כעס כבוש, אשר הופנה פנימה.

 

קרל יונג טען שדיכאון הוא לא רק מחלה אלא גם הזדמנות -  האדם הדיכאוני נחשף לחומרים שהוא בדרך כלל מסרב לראות. אדם פוגש את הצל שלו, מפגש שמציע משוב חיוני שראוי לעבד אותו. 

 

ישנם גורמים רבים לדיכאון, כאשר שילוב של סביבה וגנטיקה מוביל לאבחנה עצמה. 

שינויים ביולוגיים, כמו הורמונים למשל, עלולים להוות גורמים לדיכאון.

 

זאת ועוד, לעיתים אנשים מפתחים דיכאון בלי סיבה מסוימת.

בעוד שהגורמים באים לידי ביטוי באופן שונה מאדם לאדם, הדיכאון עצמו מאוד נפוץ.

 

כל אחד עלול לחוות דיכאון קליני בכל שלב בחיים, כולל ילדים ובני נוער, אצלם קיים תת-אבחון וטיפול (כיוון שלרוב מייחסים את הסימפטומים לבעיות התנהגות המאפיינות את גיל ההתבגרות).

 

קבוצה נוספת שנחשבת לקבוצת סיכון היא אוכלוסיית הקשישים, כאשר בידוד חברתי, בעיות בריאות ותהליך רגשי של הזדקנות עלולים לתרום לכך.

 

 

מהו דיכאון?

דיכאון קליני (או דיכאון מז'ורי), שנקרא גם MDD, הוא הפרעה נפשית שמשפיעה על האופנים בנם אנו חושבים, מרגישים ומתנהגים.

הסובלים מדיכאון מאבדים עניין בפעילויות שנהנו מהם בעבר, ומתקשים לתפקד ביומיום.

לעתים מתלוות לכך מחשבות אובדניות מצב שגובה מחיר פיזי ורגשי גבוה.

קיימת שונות רבה בתסמיני הדיכאון מאדם לאדם. עם זאת, בנוסף לאלה שצוינו לעיל, הבולטים בהם כוללים רגשות מתמשכים של עצבות, חוסר תקווה, חרדה או אפתיה, אשמה, חוסר ערך ופסימיות, קושי בריכוז, בקבלת החלטות או בזיכרון, עצבנות, חוסר שקט ואף היפראקטיביות, אינסומניה (קשיי שינה) או שינה מופרזת, שינויים במשקל ובתיאבון, כאבים פיזיים, עוויתות, בעיות בעיכול ועוד.

 

שכיחות הדיכאון

הפרעת דיכאון קליני הינה הפרעה נפוצה וחמורה בעלת הישנות גבוהה הגורמת לירידה בתפקוד ובאיכות החיים וקשורה לתחלואה רפואית ולתמותה.

 

ארגון הבריאות העולמי דירג את הפרעת הדיכאון כגורם הרביעי למוגבלות ברחבי העולם, ועד שנת 2020 היא צפויה להיות מדורגת במקום השני.

השכיחות הגבוהה והעמידות של הפרעת דיכאון מז'ורי ברחבי המדינות חיזקו את החשיבות הרבה שיש לייחס להפרעה זו ולטיפול בה.

 

בניתוח מידע שנאסף מרחבי העולם, נמצא דמיון בקשרים בין גורמים סוציו-דמוגרפיים לדיכאון במדינות השונות (כמו השכלה נמוכה, בעיות בחיי הנישואים, הכנסה בלתי יציבה, הריונות בגיל העשרה) וכן בין דיכאון להשלכות שונות כמו רמות תפקוד נמוכות (הכנסות נמוכות, ביצועים נמוכים בעבודה וחוסר השגיות, איכות חיי נישואים נמוכה); סיכון מוגבר להתפרצות הפרעות משניות ולהחמרתן, וסיכון מוגבר לתמותה מוקדמת עקב בעיות בריאותיות ואובדנות.

 

יחד עם זאת, נמצאה שונות משמעותית בשיעורי השכיחות לאורך החיים ובמהלך התפתחות המחלה בין המדינות השונות.

כמו כן, נמצא כי מספר האנשים שפונים לטיפול בדיכאון נמוך למדי ברחבי העולם, כאשר במדינות מתפתחות שיעור הפונים הינו נמוך ביותר. חשוב עד קריטי לפענח ולמפות את הסיבות בגללן נגרם דיכאון - גם כדי לטפל, אבל לא פחות מכך, למנוע.

 

 

מהם הגורמים לדיכאון?

האטיולוגיה של דיכאון היא נושא סבוך, כאשר אחד הקשיים המרכזיים הוא הגדרת הגבול האבחוני בין דיכאון נורמלי ופתולוגי. 

דיכאון נובע לרוב מסיבות גנטיות ומגורמים סביבתיים, כאשר הטריגר להתפרצות הדיכאון מתבטא לרוב בקונטקסט בין אישי, סביבתי ופסיכולוגי.

יחד עם זאת, חשוב מאוד לציין: ההתייחסות המדעית כיום לדיכאון קליני, היא כאל מחלה סיסטמית (מערכתית), שעיקר מקורותיה ביולוגיים, ולא ככשל פסיכולוגי או אישיותי.

במאמר זה נתייחס לגורמים וסיבות של דיכאון לפי הקריטריונים בהם הוגדר במהדורה העדכנית של ה-DSM, בעיקר כדי לפשט את הדברים ולהציג תמונה מחקרית עדכנית. 

  

שאלת הביצה והתרנגולת - נקודה למחשבה

כבר זמן רב ששאלת הביצה והתרנגולת מעסיקה חוקרים בתחום האטיולוגיה של דיכאון קליני - מה בא לפני מה?.

ידוע כי מטופלים שסובלים מדיכאון קליני נוטים להתמקד במידע שלילי יותר מאחרים (כמו קשב גבוה לפרצופים עצובים יותר מפרצופים שמחים או ניטראליים).

בנוסף, ידוע כי ישנם שינויים נוירואנטומיים במוחותיהם של הסובלים מדיכאון, כמו אמיגדלה גדולה יותר, נפח אינסולה קדמית קטן יותר, פעילות עצבית גבוהה יותר סביב גירויים רגשיים שליליים ופעילות עצבית נמוכה יותר סביב גירויים רגשיים חיוביים. 

 

או אז נותרת השאלה – האם השינויים האנטומיים הם הסיבה להפרעה או שמא הם תוצאתה?

 

 

גורמים נוירולוגיים

במדעי המוח יודעים כיום על איזורים מוחיים ספציפיים שאחראים על ויסות מצב רוח. 

מעבר להשפעה המוכחת של מוליכים עצביים (נוירוטרנסמיטורים) על דיכאון, בחזית המחקר על דיכאון נמצאים כיום קשרים בין נוירונים, אופן הצמיחה שלהם והתפקוד של מעגלים עצביים. 

 

ההיפוקמפוס

מה הקשר בין דיכאון לבין נפח ההיפוקמפוס?

מחקרים שנעזרים במכשור מתקדם לסריקה מוחית, מלמדים כי נפח ההיפוקמפוס של דיכאוניים קטן יותר בהשוואה ללא-דיכאוניים. 

לפי מטא-אנליזה שפורסמה באוגוסט 2020 נמצא שאנשים הסובלים מדיכאון, ללא הפרעות נלוות אחרות, הם בעלי נפח נמוך יותר של אזורים רבים במוח, ובייחוד בהיפוקמפוס.

 

במחקר FMRI שפורסם בכתב העת Journal of Neuroscience, בחנו החוקרים 24 נשים עם היסטוריה של דיכאון: נמצא כי ההיפוקמפוס היה קטן ב -9% עד 13% אצל נשים שסבלו מדיכאון בהשוואה לנשים שלא סבלו ממנו. ככל שהדיכאון היה עמוק יותר, כך היה ההיפוקמפוס קטן יותר. החוקרים סבורים כי סטרס, גורם מכריע בדיכאון, מדכא ייצור של נוירונים חדשים בהיפוקמפוס. 

היפוקמפוס קטן יותר הוא גורם סיכון למחלת אלצהיימר ועלול להאיץ התפתחות של דמנציה.

 

ההיפותלמוס

מה הקשר בין דיכאון לבין ההיפותלאמוס השמאלי?

לאחרונה פורסם מחקר גרמני שנעזר בסריקות MRI. החוקרים מדדו את גודל ההיפותלמוס, איבר מוחי שאחראי על פונקציות של ויסות חושי (כמו טמפרטורה, רעב ועוד פונקציות גופניות).

התוצאות מלמדות כי צידו השמאלי של ההיפותלמוס, גדול יותר  ב-5% בממוצע בקרב המתמודדים עם הפרעות מצב רוח, כמו דיכאון והפרעה דו-קוטבית, בהשוואה למי שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח. 

מה שמעניין אף יותר הוא, שכאשר מתמקדים ספציפית בקשר בין דיכאון לבין גודל ההיפותלמוס,  זיהו החוקרים כי חומרת הדיכאון נמצאה בקשר ישיר עם גודלו של ההיפותלאמוס השמאלי.

 

ההשערה היא כי תגובת שרשרת של התמודדות עם לחצים כרוניים מביאה לשינויים נוירולוגיים מבניים וקבועים.

הסיבות לממצאי המחקר עדיין רחוקות מלהיות מובנות, אולם ידוע כי מתח וסטרס נפשי משפיע על רמות הנוירוטרנסמיטורים במוח, בעיקר סרוטונין ודופמין, מוליכים עצביים שממלאים תפקיד חיוני בוויסות מצב הרוח וחיוניות (ויטאליות). 

 

האמיגדלה

מה הקשר בין דיכאון לבין האמיגדלה השמאלית? 

האמיגדלה היא איבר הממוקם במרכז המערכת הלימבית ותפקידה קשור ישירות לרגשות  - כעס, הנאה, צער, חרדה ועוררות מינית  - ולכן היא מופעלת בעיקר במצבים טעונים רגשית.

מחקרי מוח מלמדים אותנו על פעילות מוגברת באמיגדלה אצל מתמודדים עם דיכאון קליני, שנמשכת גם לאחר תום האפיזודה הדיכאונית.  

ההגברה בפעילות האמיגדלה קבועה ומחריפה עם הזמן. המשמעות היא שללא התערבות, התהליך הוא פרוגרסיבי. 

מחקר מוח חדש ומסקרן מצא בסריקת MRI של האמיגדלה כי בקרב מתמודדים עם הפרעה דו קוטבית, צדה השמאלי של האמיגדלה פחות פעיל ופחות מקושר לאיזורי מוח אחרים, בהשוואה למתמודדים עם דיכאון.

  

תהליכי למידה עצביים

תהליכי למידה הקשורים לתסמיני דיכאון ושיפורם קשורים להקלה על התסמינים בקרב משתתפי מחקר המטופלים בדיכאון.

חוקרים אמריקאיים השתמשו במודלים חישוביים של תפקוד המוח כדרך חדשה להבנת מנגנוני דיכאון וטיפול בו.

בתגלית חשובה שפורסמה ב-2021, החוקרים גילו כי שיפור הסימפטומים הדיכאוניים, כתוצאה מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, קשור לשיפורים ברכיבי למידת חיזוק, שהיו פגועים טרם הטיפול.

 

החומר האפור

איך קשור החומר האפור במוח לדיכאון?

מחקר חדש זיהה קשר בין דחיסות נמוכה של החומר האפור במוח, המאובחנות בסריקה מוחית בגיל 14, לבין סיכון להתפתחות דיכאון תת-קליני בהמשך החיים, בעיקר בשנות הבגרות. 

 

פעילות מנגנוני עונג ומערכת התגמול

במחקר פרה-קליני חדש, חוקרים באוניברסיטת מרילנד זיהו שינויים בפעילות המוחית המקושרת למנגנונים של עונג ומערכת התגמול.

המחקר מספק תובנות חדשות לאופן בו המוח "מעבד" תגמול ומקדם את ההבנה שלנו בהפרעות כגון דיכאון והתמכרות.

הוא גילה כי העוצמה של הפעילות הנוירונלית בין שני אזורים מוחיים- ההיפוקמפוס וגרעין האקומבנס - הינה קריטית לעיבוד מידע הקשור לתגמול של גירוי כלשהו.

הקשר בין שני האזורים הללו חזק יותר במצב של התמכרות.

 

החוקרים ציפו ששינויים בתקשורת בין האזורים הללו יתרחשו גם בדיכאון, רק שהפעם, החלשה שלהם היא זו שעשויה להסביר את האנהדוניה (היעדר ההנאה) אותה חווים המדוכאים.

(על מנת לסבר את האוזן- אנהדוניה הינה חוסר יכולת ליהנות מחוויות מהנות כגון אוכל, סקס ויחסים חברתיים אותן אנו חווים במהלך חיינו).

המודל השתמש בעכברים. הוא מצא כי אצל העכברים הפעילות הנוירונלית משתנה בהתאם לתהליכים התנהגותיים- מה שמעיד על מידת הגמישות המוחית.

על מנת להגביר או לצמצם את הקשר הנוירונלי, החוקרים השתמשו בחלבונים מיוחדים שרגישים לאור.

נדרשו 4 שניות בלבד לאחר שהוזרקו החלבונים למוחות העכברי על מנת להפעיל את הקישוריות בין ההיפוקמפוס לגרעין האקומבנס- וכך נוצר זיכרון מלאכותי במערכת התגמול.

יום למחרת, העכברים חזרו למקום בו נוצר הזיכרון. החוקרים השתמשו באותה פרוצדורה ניסויית, רק שהפעם הם עשו זאת על מנת לעמעם את הקישוריות. הם מצאו שמערכת התגמול קשורה מאד למקום בו הקישור נוצר.

החוקרים בחנו גם את הקישוריות הנוירונלית גם בעכברים שסובלים מדיכאון (יש דבר כזה).

הם מצאו כי הקישוריות לא הוגברה עקב בשימוש בחלבונים.

רק לאחר שקיבלו תרופה אנטי דיכאונית, החוקרים הצליחו להפעיל את הקישוריות הנוירונלית, כפי שעשו בעכברים ללא הדיכאון, וליצור זכרונות מלאכותיים במערכת התגמול המוחית.

 

 

גורמים תורשתיים

מה המשקל של גורמים תורשתיים בדיכאון?

כשבודקים את השכיחות של הדיכאון אצל קרובים מדרגה ראשונה של אדם דיכאוני, משתמשים חוקרים במתודולוגיה של מחקרי משפחות. נמצא, כי על אף השונות הגדולה, השיעור אצל הקרובים של הלוקים בהפרעות מצב רוח הוא בערך פי שניים או שלושה גבוה יותר בהשוואה לקרובים שאינם סובלים מהפרעות מצב רוח. נמצא גם כי ככל שהחומרה וההישנות של דיכאון מז'ורי גבוהות יותר, כך גובר גם שיעור הדיכאון בקרב חברי המשפחה מדרגה ראשונה.  הנתונים הללו מחזקים מאוד את היותה של ההפרעה בעלת רקע גנטי, ואתם מוזמנים לקרוא במאמר נפרד שהקדשנו לגנטיקה של דיכאון

 

 

גורמים פסיכולוגיים

זיגמונד פרויד, קרל אברהם ומלאני קליין, מהתיאורטיקנים המובילים בגישה הפסיכואנליטית בפסיכולוגיה, כתבו רבות על דיכאון ועל מקורותיו. 

ואכן, דיכאון יכול להופיע אצל בני אדם במצבים נפשיים שונים: אצל אדם פסיכוטי או אצל אדם נוירוטי או אצל אדם גבולי, שמתמודד עם הפרעת אישיות. 

פרויד ניסה לאפיין מלנכוליה: היא כוללת מאפיינים דיכאוניים – עצבות וקדרות כואבת, אובדן עניין וסקרנות בעולם החיצוני, אובדן זמני של היכולת לאהוב, אינהיביציה (עיכוב) וירידה תפקודית בכל תחומי הפעילות בחיים והפחתה בערך העצמי.

 

מה זה ריאליזם דיכאוני?

לדיכאוניים יש הבחנה חדה יותר לגבי ״האמת״, בהשוואה לאנשים נורמטיביים.

כלומר, הם רואים את האמת בצורה הכי מדויקת, אובייקטיבית ודי שחורה.

הם חווים גם רגשי אשמה קשים ואישיותית הם בעלי סופר אגו נוקשה, רודפני ומעניש, מה שמתאפיין בהלקאה וביקורת עצמית ובמקרים מסוימים אפילו ציפיה דלוזיונית לעונש. 

 

אבל ודיכאון 

פסיכואנליטיקאים ומטפלים פסיכודינמיים זיהו כי לאבל ולדיכאון יש מאפיינים דומים: 

  • עצב וכאב נפשי.

  • אובדן העניין בעולם החיצוני.

  • חוסר יכולת לאמץ אובייקט אהבה חדש  – ״שום דבר לא יהיה דומה למי שהוא היה״.

  • חוסר חשק לפעילויות שאינן קשורות למחשבות על האובייקט שאבד.

 

לחץ נפשי ודיכאון

מחקרים בפסיכולוגיה, בפסיכיאטריה וניסויי מעבדה מבוקרים עם נבדקים אנושיים, מצביעים מעבר לכל ספק על ההשפעה הגבוהה של לחץ חריף על מדדים של מצב הרוח השלילי הדיכאון, כאשר במקביל קיימות עדויות לכך שסטרס מפחית את ההשפעות החיוביות של התאוששות מדיכאון.

תשישות ושחיקה הם גורמים מרכזיים ללחץ נפשי, שבמקרי קיצון עלולים אף להגיע לכדי משבר והתפרקות.

מאות מחקרים מתארים את הקשר בין חיי עבודה עמוסים ואינטנסיבייים, שמאוד מאפיינים את החיים בישראל, לבין שחיקה ולחץ.

למשל, מחקר בריטי שפורסם ב-2019 וסקר 40,000 משקי בית בממלכה, מצא כי נשים שעובדות 55 שעות בשבוע, או יותר, נתונות בסיכון גבוה יותר לפתח דיכאון קליני. 

 

היבטים קוגניטיביים והתנהגותיים

הגישה הטיפולית הקוגניטיבית התנהגותית מציעה רשת הסברים ענפה לגבי מקורות הדיכאון, תוך שהיא מתמקדת בקשר הסיבתי בין מחשבות, רגשות והתנהגות לבין ראיית עולם דיכאונית. 

גישת CBT התפתחה בראשית דרכה מתוך חקר הדיכאון, בחינה מחודשת לגורמים בבסיסו ודרכי הטיפול הפסיכולוגי הרלוונטיות (שהנכיחו גוף ידע אלטרנטיבי לטיפול הפסיכודינמי המסורתי). 

 

מוזמנים לקרוא על הגישות הקוגניטיביות התנהגותיות הבולטות לפענוח דיכאון, בשלושה מאמרים נפרדים שלנו:

 

  • הטריאדה הדיכאונית באמצעותה הסביר אהרון בק, את המכניזם הדיכאוני.

 

 הטריאדה הקוגניטיבית של אהרון בק

 

 

  • שיטת REBT, טיפול רציונלי אמוטיבי, שפיתח הפסיכולוג  אלברט אליס

  • חוסר האונים נלמד והקשר שלו לדינמיקה של דיכאון, תופעה מרתקת שתיאר הפסיכולוג מרטין סליגמן.

 

שליטה קוגניטיבית ודיכאון

ליקויים בשליטה קוגניטיבית הם אחד משלושת האנדופנוטיפים (תופעות ביולוגיות או פסיכולוגיות) העיקריים בדיכאון.

 

ליקויי שליטה קוגניטיבית עשויים להיות גורם שלא קיבל מספיק הכרה עד היום. 

הספרות המקצועית בנושא שליטה קוגניטיבית בדיכאון מוגבלת. 

המיקוד בליקויים אלו בעבודה הקלינית והמחקרית עם דיכאון הוזנח  צפוי להוביל לשיפור תוצאות הדיכאון.

מחקר מקיץ 2021 מתאר אפיקים קליניים ומחקרים ממוקדי שליטה קוגניטיביים, אשר סביר להניח שיובילו שיטות טיפול מוכחות. 

 

שליטה קוגניטיבית מתייחסת למערכת של תהליכי ויסות עצמי ושליטה עצמית שאחראים להתנהגות ממוקדת מטרה.

השליטה הקוגניטיבית חוזה תוצאות קליניות ותפקודיות על פני מגוון הפרעות המבוססות על ליקויים מוחיים.

 

ליקויים בשליטה קוגניטיבית מופיעים באפיזודת הדיכאון הראשונה, מתמשכים במהלך רמיסיה בסימפטומים ומחמירים במהלך גל הדיכאון השני.

בנוסף, נוכחותם של ליקויים אלו הצלחה מוגבלת של טיפולים מבוססי ראיות בדיכאון ,בעיקר פסיכותרפיה ותרופות נוגדות דיכאון.

זה רלוונטי במיוחד לדיכאון בילדות, שכן אחוז עד שניים מהילדים מאובחנים כסובלים מדיכאון, אך ישנן אפשרויות טיפול מבוססות ראיות מוגבלות למדי.

 

 

הקשר בין כעס לדיכאון

האם כעס הוא גורם לדיכאון?

כעס הוא אחת הדרכים השכיחות בהן יכול דיכאון להתבטא. למעשה, מחקר מ-2013 הראה שליותר ממחצית הסובלים מדיכאון קליני חשים רוגז או כעס ואחת הדרכים לתאר את השילוב הקליני בין דיכאון לזעם היא דיכאון סוער

דיכאון יכול להתבטא בדרכים שונות אצל אנשים שונים. למשל, בעוד שנשים מדוכאות נוטות לחוש עצבות או אשמה, גברים מדוכאים ירגישו בדרך כלל עצבנות וכעס, אך ההבדל המגדרי בביטויי דיכאון אינו מוחלט.

 

דחייה עשויה להוביל לכעס, שבתורו יכול להוביל לפחד שהכעס עלול להזיק למערכות יחסים, מה שיוצר מצב בו הכעס הזה מופנה פנימה.

הפניית כעס פנימה עלולה להוביל להערכה עצמית נמוכה ולדיכאון.

 

אנשים החווים שילוב של כעס ודיכאון נוטים להפגין את הסימפטומים הבאים:

  • רגזנות

  • חוסר תקווה

  • עצב או ריקנות

  • אשמה או חוסר ערך

  • עייפות כרונית

  • קשיי ריכוז

  • בעיות שינה

  • שינויים בלתי מוסברים במשקל

  • אובדן הנאה או עניין בתחביבים

  • מחשבות אובדניות

דיכאון משולב עם כעס יכול להיות מטופל באמצעות תרופות, פסיכותרפיה או שילוב ביניהן. הרופא עשוי לרשום תרופות נוגדות דיכאון, הנפוצות שבהן הן תרופות מקבוצת SSRI או SNRI, המתחילות להשפיע תוך 2-4 שבועות. סרנדה (לוסטרל), תרופה מקבוצת SSRI, עשויה להיות יעילה גם עבור תסמיני דיכאון וגם עבור כעס.

עבור מי שיבחרו לפנות לטיפול פסיכולוגי ישנן גישות טיפוליות שונות, ובימים אלו, של מגיפת הקורונה, אנו מציעים טיפול בדיכאון גם באינטרנט.

תרפיה של ניהול כעסים עשויה להיות מועילה עבור מתמודדים עם דיכאון וכעס.

 

 

״דיבור דיכאוני״ 

מה זה דיבור דיכאוני?

מחקר מעניין, עליו דווח באתר מאקו, מעלה כי המילים והניסוחים בהם בוחרים דיכאוניים להתבטא, הם ייחודיים למדי:  ביחס לנורמה, דיכאוניים משתמשים הרבה יותר בגוף ראשון (״אני״) ופחות בגוף שני ושלישי.  

בנוסף, הם מעדיפים לבחור במונחים חד משמעיים ואבסולוטיים (״אף פעם״, ״תמיד״,״כל הזמן״), על פני מילים פחות החלטיות.  

מטבע הדברים, הנטיה של מתמודדים עם דיכאון היא לבחור מילים שמתארות רגשות שליליים. 

 

 

השפעת קשיים בזוגיות ונישואים ודיכאון

לא טוב היות האדם לבדו, זה כנראה נכון , אבל גם בשניים זה לא הכי פשוט:

חוסר שביעות רצון וקונפליקטים בקשרים זוגיים קשורים באופן הדוק וישיר לדיכאון, ובעיות שקיימות במערכות יחסים מובילות לא אחת לדיכאון קליני.

מצד אחד, זוגיות יכולה להעניק כוח וחוסן שמסייעים לנו להתמודד עם תלאות החיים, עם הבדידות הקיומית ועם אתגרים אחרים שמאיימים על בריאותנו הנפשית.  אבל כאשר בזוגיות קבועה פורצים קונפליקטים רגשיים חזקים שלא מאפשרים תמיכה הדדית, הדיכאון אורב לכל אחד מבני הזוג, גם כאשר הם מצויים תחת הגג הבטוח של מערכת היחסים. מעניין שהמהלך הזה עובד לשני הכיוונים - גם דיכאון (ובייחוד דיכאון חוזר) יכול לתרום רבות להתדרדרות התקשורת, האמון והקרבה במערכת היחסים.

נראה שלקונפליקטים בתוך הנישואין יש השפעות שונות על גברים ונשים: דיכאון גורם לגברים להיפרד ולסיים את מערכת היחסים, בעוד שנשים נוטות יותר להתמדה בקשר שהתקלקל ולכן מועדות יותר לפתח לדיכאון. ליציאה מהקשר, בעיקר דרך גירושים, יש מחירים נפשיים גבוהים, אך דיכאון אינו אחד מהם, לפחות לא בשלבים הראשונים לאחר הפרידה. 

 

 

שימוש בחומרים פסיכואקטיביים ודיכאון 

טראומות, תרופות ודיכאון

במחקר חדש נמצאו ראיות לכך כי ניצולי חוויות טראומטיות בעבר, בשילוב עם צריכת אלכוהול ותרופות בהווה, מובילות לדיכאון קליני.

אנשים שדיווחו כי לאירועים הטראומטיים שחוו בחייהם יש פוטנציאל לפגיעה בתפקוד במהלך הפעילויות היומיומיות, ובנוסף השתמשו בתרופות ואלכוהול נטו בהמשך לפתח דיכאון.

כמו כן, נמצא כי, נשים, צעירים ונבדקים שחוו מספר רב של טראומות היו בסיכון גבוהה יותר לפתח דיכאון.

 

 

דיכאון וחרדה קשורים לשימוש באופיאטים - משככי כאבים

לפי מחקר שנערך במרכז רפואי באוניברסיטת מישיגן, אנשים הסובלים מדיכאון ומחרדות, צורכים משככי כאבים ממכרים כתרופות מרשם.

ממצא זה מציע נקודת ראות חדשה בקשר לתופעה המוכרת זה מכבר של התמכרות לאופיאטים, בארה"ב וגם בישראל. אופיאטים משפרים את הסימפטומים הדיכאוניים לטווח קצר, מה שמגביר את הנטיה להמשיך ליטול אותן. 

המחקר התבסס על נתונים מחקריים מהשנים 2011-2013 בהם נבדקים דיווחו על מצבם הרפואי הפיזי והנפשי ואופי השימוש שלהם בתרופות. מסקירת הנתונים ועיבודם נמצא כי מבוגרים עם דיכאון או חרדה היו בסיכון גבוה בהרבה מאחרים להשתמש בתרופות מרשם לשיכוך כאבים- 18.7% בקרב הסובלים מהפרעות אלה לעומת 5% באוכלוסיה הכללית. 

המחקר מצא שכמעט 19% מקרבם קיבלו לפחות שני מרשמים בשנה לתרופות הכוללות אופיואידים. נתון נוסף העולה מן המחקר הוא שיותר ממחצית מהמרשמים שניתנו בארה"ב למשככי הכאבים החזקים והממכרים ביותר, הגיעו לאנשים מקרב קבוצה זו. 

 

צפו בכתבת תחקיר על התמכרות לתרופות מרשם בישראל,

מתוך תאגיד השידור "כאן":

 

 

ועכשיו קצת פרוביוטיקה... 

 

חיידקים במעי ודיכאון

תיאוריה עדכנית שבוחנת את הקשר בין גוף ונפש באטיולוגיה של הפרעות נפשיות סימנה את המיקרוביום של המעי, אותה אוכלוסיית ״חיידקים טובים״ שמצויה באופן טבעי ובריא במערכת העיכול שלנו. 

לפי גישה זו, אותם חיידקים מצויים בקשר ישיר עם מערכת העצבים המרכזית, קשר שבכוחו להשפיע על מידת הפגיעות שלנו לפיתוח הפרעות נפשיות, דיכאון אחת מהן.

מחקר אפידמיולוגי נרחב שפורסם בכתב העת JAMA ב-2019, עליו דווח באתר וואלה, מעלה קורלציה חיובית בין נטילת אנטיביוטיקה בילדות לבין פיתוח הפרעות נפשיות בבגרות, ביניהן הפרעות תקשורת על הספקטרום האוטיסטי, הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) ואפילו סכיזופרניה. למעשה, מידת הסיכון לאשפוז פסיכיאטרי גבוהה בעשרות אחוזים בקרב נוטלי אנטיביוטיקה.

מדובר כמובן במתאם סטטיסטי ולא בסיבתיות, ובכל זאת הקשר החיובי הזה שלילי למדי...  

 

סינביוטיקה

תערובת של פרה-ביוטיקה ופרוביוטיקה משפיעות כנראה לטובה על האדם שצורך אותה -  תהליך משולב שיוצר סינביוטיקה

באמצעות שיפור ההישרדות של חיידקים טובים במערכת העיכול, באמצעות גירוי סלקטיבי של גדילתם או על ידי שיפור חילוף החומרים של חיידקים מקדמי בריאות.

צריך לסייג, נכון לשנת 2018, המחקר על תפיסה זו הוא ראשוני, ללא עדויות איכותיות ממחקר קליני לכך שיש יתרונות כאלה.

מדובר במזון מותסס, כמו יוגורט, קפיר, קימצ'י, כרוב כבוש, סלק, קמפוצ'אה וחמוצים מותססים.

מוצרים פרוביוטיים שכוללים מזונות עשירים בסיבים תזונתיים נוטים להעלות את מגוון חיידקי המעיים ולתרום לשגשוגם.

מוצרים אלו כוללים, למשל, בצל, שום, דגנים מלאים, בננות ושעועית.

 

 

ויטמין D ודיכאון

האם מחסור בוויטמין D קשור בדיכאון?

כן.

מחסור בוויטמין D עשוי לתרום לדיכאון.

לדוגמא, סקירה שבחנה 13 מחקרים, עם מעל 31,000 משתתפים בסה"כ, העלתה כי למתמודדים עם מחסור בוויטמין D יש סיכון מוגבר לדיכאון, בהשוואה לאלה עם רמות גבוהות יותר של ויטמין D. 

רמות נמוכות של ויטמין D קשורות לדיכאון קליני וגם לדיכאון קל, כמו גם הפרעות במצב הרוח והנמכה קוגניטיבית מהירה יותר. 

 

 

דלקות, המערכת החיסונית ודיכאון

דיכאון אינה הפרעה או מחלה דלקתית, אך קיים קשר בין דלקות ודיכאון  - דלקות מופיעות במידה גבוהה מאוד בקרב מתמודדים עם דיכאון. 

 

מחקרים מהשנים האחרונות מעידים על קשר חזק בין דיכאון קליני (MDD) לבין דלקתיות פריפראלית, המתבטאת בשכיחות גבוהה יותר של דיכאון בקרב אנשים המתמודדים עם מחלות דלקתיות,  כולל דלקת פרקים שגרונית, מחלות עור על רקע נפשי, מחלת מעי דלקתית, פצעי אקנה, טרשת נפוצה וזאבת (לופוס).

 

מעכבי ציטוקינים אינם מוכרים כיום כתרופות יעילות להפחתת דיכאון, אך מחקרים עתידיים עשויים לבסס את הקשר החזק בין השתיים וללמד אותנו על הכיוון הסיבתי ודרכי טיפול אפשריות.

סביר למדי שכבר בשנים הקרובות נוכל לעבור בדיקת דם שתזהה את המועדות לדיכאון ספיציפי אצל אנשים ספציפיים, מה שיביא לבסוף לטיפול מותאם אישית בדיכאון.

 

לפי מחקר חדש, גברים הסובלים מבעיות אורולוגיות כגון קשיים בזיקפה, דלקות בדרכי השתן ובשלפוחית השתן או בעיות פוריות, סובלים במקרים רבים גם מדיכאון ומהפרעות שינה. 

תוצאות ניתוח של 56 מחקרים קליניים אקראיים, שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry,  מגלות כי טיפולים פסיכולוגיים והתנהגותיים עשויים להיות יעילים כאמצעים לא תרופתיים להפחתת דלקת שגורמת למחלות גופניות. 

החוקרים מצאו שטיפול  קוגניטיבי התנהגותי, או CBT, היה עדיף על פסיכותרפיות אחרות בהגברת התפקוד של המערכת החיסונית.

 

מחקר סיני שפורסם בפברואר 2021 בכתב העת Journal of Affective Disorders מלמד על שכיחות גבוהה של תסמינים פיזיים במערכת העיכול בקרב הסובלים מהפרעת דיכאון חמור (MDD).

מחקר מ-2021 מדגיש את תפקידו של חלבון C תגובתי  - C-reactive protein (CRP) - על התפתחות דלקתיות ודיכאון. 

 

החוקרים ניתחו דאטה מתוך סקר לאומי בו אותרו 3,256 מבוגרים עם דיכאון קליני, מגיל 18 ומעלה. המטופלים נשאלו באיזו תדירות בשבועיים האחרונים הם חוו תסמיני דיכאון יחד עם תסמינים של מערכת העיכול. החוקרים השוו בין ההופעה של תסמיני גסטרו לבין הופעה של אפיזודות דיכאוניות.

 

ממצאי המחקר: 

  • למעלה מ- 70% מהמשתתפים סבלו מסימפטומים במערכת העיכול במהלך אפיזודה של דיכאון.

  • 38% דיווחו על תסמינים במערכת העיכול במשך "מספר ימים"

  • 23% דיווחו על תסמינים "יותר ממחצית מתקופת הדיכאון"

  • כמעט 10% סבלו מתסמיני עיכול "כמעט כל יום".

 

החוקרים מצאו גם כי שכיחות גבוהה יותר של תסמינים במערכת העיכול קשורה לסיכון מוגבר לתסמינים פסיכולוגיים כמו חשיבה אובדנית, ניסיונות התאבדות, מצב רוח חרדתי ודיכאוני, נדודי שינה ותחושת כישלון.

 

איך דיכאון משפיע ומושפע ע״י המערכת החיסונית?

רבים מהשינויים הגופניים הנגרמים על ידי דיכאון, כמו אינסומניה או חוסר בשינה עמוקה מספקת, נחשבים לגורמים שמחלישים את המערכת החיסונית. 

בכך הם עלולים להחמיר ולשמר מחלות קיימות.  שינויים גופניים שמקורם דיכאון או מחלה כרונית יכולים בתורם לעורר או להחמיר דיכאון ולהוביל למעגל שקשה לשבור אותו ללא טיפול, עבור הדיכאון והמחלה הפיזית כאחד.

 

 

חלבונים ודיכאון

מרבית התרופות נוגדות הדיכאון מתבססות על ההשערה כי הוא נוצר על רקע מחסור במונואמינים, סרוטונין ונוראדרנלין.

תרופות אלו, SSRI למשל, עובדות באמצעות כיול מחדש של מונואמנים אלה.

 

עם זאת, תרופות אלה אינן יעילות עבור 30% מהחולים המתמודדים עם דיכאון עמיד.

 

מתוך מחקר יפני שפורסם לאחרונה, עולה כי יתכן וישנו הסבר סיבתי נוסף לדיכאון שקשור לקולטן המצומד לחלבון G, שנקרא RGS8. אותו קולטן מווסת הורמון בשם MCHR1, שבתורו עוזר לוויסות שינה, רגשות ומצב רוח.  לפי החוקרים, מחסור ב- RGS8 תורם לעליה בתחושות הדיכאון.

כמובן שמחקר נוסף נדרש כדי להתחקות אחר הקשר בין RGS8 לבין הפרעות במצב הרוח, מה שעשוי לסלול את הדרך לפיתוח תרופות נוגדות דיכאון חדשות ויעילות יותר. 

 

 

גלולות למניעת הריון ודיכאון

מחקר חדש ומדאיג מלמד על קשר בין שימוש בגלולות למניעת הריון לבין נדידת מחשבות (Mind Wandering), תופעה מנטלית שמאפיינת רבים ומתבטאת בקושי להישאר מרוכזים לאורך זמן ממושך במשימה מסוימת.

ניתן להתייחס לנדידת מחשבות כסוג של ליקוי קשב. 

חשיבה נודדת מדווחת גם בקרב הסובלים מדיכאון קליני או דיסתימיה

 

תוצאות המחקר מלמדות כי השימוש בגלולות קשור לתדירות מוגברת של מחשבות נודדות:

הקשר בין שימוש בגלולות לבין מצב רוח דיספורי, שתואר כבר במחקרים קודמים,  מוסבר חלקית באמצעות השפעת השימוש בגלולות על התהליכים הקוגניטיביים שבבסיס החשיבה הנודדת. 

 

 

פגיעות ראש ודיכאון

פגיעות ראש טראומטיות (TBI), מתונות עד קשות, הן גורם סיכון חזק במיוחד לפריצת דיכאון קליני או  PTSD (הפרעת דחק פוסט טראומטית).

פגיעות ראש טיפוסיות מאפיינות למשל בזעזוע מוח עקב תאונת דרכים או תקיפה כתוצאה מאלימות קשה. 

 

מחקר עדכני שפורסם בכתב העת JAMA זיהה קשר חשוב זה, תוך שהוא מדגיש גם כי האוכלוסיה השחורה בארה״ב פגיעה יותר מהלבנה וכי הקשר בין פגיעת ראש לדיכאון מתחזק כאשר קיימות בעיות נפשיות בהיסטוריה של הנפגע.  

החוקרים מציינים כי לא ניתן להכליל את הממצאים על פציעות ספורט.   

 

 

דיכאון וחילוף חומרים 

במחקר פיילוט שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Translational Psychiatry,  בחן צוות חוקרים בינלאומי את ההשפעה של חילוף חומרים ככלי פוטנציאלי לחיזוי הסיכון להישנות דיכאון.

אחרי שנתיים וחצי של מעקב אחר 600 המשתתפים/ות, שהיו ברמיסיה (הפוגה) מדיכאון קליני, הממצאים הראו שינוי של 39.1% בפרופיל מטבולי אצל הסובלים מהפרעת דיכאון חמורה, בהשוואה למבוגרים ללא היסטוריה של דיכאון,

שני סוגים של מטבוליטים - ספינגומילינים ופוספוליפידים - סומנו כמרקרים מבטיחים, כלים לניבוי שעשויים לחזות הישנות של דיכאון, הן עבור גברים והן עבור נשים. 

המשתנה המרכזי שנמצא במחקר הוא הבדלים בפירוק שומן, כאשר אצל נשים דיכאוניות נמצאו חריגות של 80% בפירוק שומן ואצל גברים כ -70%.

 

קבוצת מחקרים, שהאחרון בהם פורסם בספטמבר 2021, מלמדת כי תנגודת לאינסולין (Insulin resistance) מנבאת התפתחות של דיכאון חמור בקרב מבוגרים, כך נצפה במעקב של 9 שנים.

 

  

מילה לסיום:

אם הסימפטומים מתחילים להפריע לחיי היומיום, משפיעים על יחסי האדם עם אחרים או מחמירים, יש לפנות לעזרה מקצועית.

אדם שחווה מחשבות על פגיעה בעצמו או באחרים, חייב לפנות לעזרה בהקדם. 

 

תודה על הקריאה! 

 

 

כתיבה:  

איתן טמיר,  (MA)

וראש המכון

 

 

פורסם לראשונה: 

27 לדצמבר 2020

 

נערך לאחרונה:

3 לאוגוסט 2021

 

  

 

מקורות:  

 

טמיר, א׳, (2018). מה הקשר בין דלקת גופנית לבין דיכאון נפשי?. מתוך אתר מדינט.

 

שמול, ת׳, (2018). להאכיל את החיידקים הטובים. מתוך אתר מכון דוידסון. 

 

Acne Can Increase the Risk for Depression. By Nicholas Bakalar,  Feb. 7, 2018, NYT: https://mobile.nytimes.com/2018/02/07/well/mind/acne-can-increase-the-risk-for-depression.html

 

Berk, M., ET AL. (2013). So depression is an inflammatory disease, but where does the inflammation come from? BMC Medicine, 11, 200

 

Fredric N. Busch (2009). Anger and depression. Advances in Psychiatric Treatment, Volume 15, Issue 4July 2009 , pp. 271-278

 

Brigitta, B. (2002). Pathophysiology of depression and mechanisms of treatment. Dialogues in Clinical Neuroscience, 4(1), 7–20

 

Choi, H., & Marks, N. F. (2008). Marital Conflict, Depressive Symptoms, and Functional Impairment. Journal of Marriage and the Family, 70(2), 377–390

 

Hamilton, J. P., Siemer, M., & Gotlib, I. H. (2008). Amygdala volume in Major Depressive Disorder: A meta-analysis of magnetic resonance imaging studies. Molecular Psychiatry, 13(11), 993–1000

 

HASLER, G. (2010). PATHOPHYSIOLOGY OF DEPRESSION: DO WE HAVE ANY SOLID EVIDENCE OF INTEREST TO CLINICIANS? World Psychiatry, 9(3), 155–161

 

Het S, Wolf OT. Mood changes in response to psychosocial stress in healthy young women: effects of pretreatment with cortisol. Behav Neurosci. 2007;121:11-20

 

Yuki Kobayash et al (2018). Depression-resistant Phenotype in Mice Overexpressing Regulator of G Protein Signaling 8 (RGS8). Neuroscience 282, 160-169, 18 May 2018

 

Kessler, R. C., & Bromet, E. J. (2013). The epidemiology of depression across cultures. Annual Review of Public Health, 34, 119–138

 

National Research Council (US) and Institute of Medicine (US) Committee on Depression, Parenting Practices, and the Healthy Development of Children; England MJ, Sim LJ, editors. Depression in Parents, Parenting, and Children: Opportunities to Improve Identification, Treatment, and Prevention. Washington (DC): National Academies Press (US); 2009. 3, The Etiology of Depression. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK215119/

 

Pandey, K.R., Naik, S.R. & Vakil, B.V. Probiotics, prebiotics and synbiotics- a review. J Food Sci Technol 52, 7577–7587 (2015)

 

Saveanu, Radu V. et al. (2011). Etiology of Depression: Genetic and Environmental Factors  Psychiatric Clinics , Volume 35 , Issue 1 , 51 - 71

 

Scripps Research Institute. (2018, March 1). New research points to better way to treat depression. ScienceDaily. Retrieved June 30, 2018 from www.sciencedaily.com/releases/2018/03/180301125040.htm

 

Teichman, Y., & Teichman, M. (1990). Interpersonal view of depression: Review and integration. Journal of Family Psychology, 3(4), 349-367

 

Targum, S. D., & Fava, M. (2011). Fatigue as a Residual Symptom of Depression. Innovations in Clinical Neuroscience, 8(10), 40–43

 

Hélène Vulser et al (2018). Early Variations in White Matter Microstructure and Depression Outcome in Adolescents With Subthreshold Depression. The American Journal of Psychiatry. Published Online:16 Aug 2018

 

Watson K.T. et al (2021). Incident Major Depressive Disorder Predicted by Three Measures of Insulin Resistance: A Dutch Cohort Study. American Journal of Psychiatry.. 23 Sep 2021https://doi.org/10.1176/appi.ajp.2021.20101479

 

Yvette I. Sheline, Milan Sanghavi, Mark A. Mintun, Mokhtar H. Gado(1999). Depression Duration But Not Age Predicts Hippocampal Volume Loss in Medically Healthy Women with Recurrent Major Depression. Journal of Neuroscience 15 June 1999, 19 (12) 5034-5043

 

https://www.drugaddictionnow.com/2017/06/29/major-opioid-use-linked-mental-health-disorders

 

https://www.news-medical.net/news/20170824/People-who-Google-e2809cdepressione2809d-are-now-asked-whether-they-are-depressed.aspx 

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021