אגרנות כפייתית ואספנות אובססיבית | מחקר, טיפול ואבחון

אגרנות

 

מהי אגרנות יתר (Compulsive Hoarding)?

אגרנות כפייתית ( Compulsive Hoarding), מופיעה ב-DSM-5 כהפרעה העומדת בפני עצמה באשכול של הפרעות טורדניות כפייתיות (OCD) .

היא מתוארת כחוסר יכולת של האדם להיפטר מאוביקטים לא הכרחיים, היות והוויתור עצמו מעורר מצוקה נפשית משמעותית.

   

עד כמה אגרנות כפייתית שכיחה סטטיסטית? 

באופן כללי, שכיחותה של אגירת יתר באוכלוסיה עומדת על 2%-5%.

שכיחות ההפרעה גבוהה פי 2 בקרב גברים בהשוואה לנשים.

הופעת סימפטומים של אגרנות מתרחשת לרוב בגיל ההתבגרות, וההפרעה מאובחנת  בדרך כלל בשלב מאוחר יותר בבגרות. 

על פי מחקרים עדכניים, כ-20%-30% מהמאובחנים עם OCD סובלים גם מאגרנות כפייתית ואכן - הרבה חוקרים ופסיכולוגים ממליצים להתייחס אליה כאל תת-קטגוריה של OCD.

 

 

מה התסמינים של אגרנות-יתר?

אגרנות כפייתית מתבטאת בקושי לזרוק חפצים ופריטים, בלי קשר למידת חיוניותם.

היא משפיעה על כל תחום בחיים ומסבה מצוקה רבה לאדם ולקרובים לו/ה. 

בני המשפחה של האגרן חווים רגשות של בושה ומבוכה עקב האסתטיקה שנפגעת בבית, ולעיתים עולים גם תסכול, כעס ועוינות.

אגרנות כפייתית כוללת אמונות לא מסתגלות ולא יעילות (אך עקשניות...) באשר לחשיבות של רכוש שנצבר בבית; לעתים קרובות, נוצר קשר רגשי של ממש לחפצים הנאגרים, שכולל רגשות חיוביים כלפי כל מה שנשמר, מה שגורם בסופו של דבר לחיזוק ההתנהגות. 

 

 

למה אנשים אוגרים?

הפיתויים לאגור מתעצמים בעשור האחרון, כאשר מתרבות הקניות באינטרנט, בעיקר מאתרי מכירות בסין, שמציעים לנו אינספור מוצרים זולים ודי מיותרים.

עבור האגרן הכפייתי, המוצרים החד-פעמיים הללו הם ממש מכשול לעיוור.

במצבים אישיותיים בהם נוצר שילוב בין הפרעת אספנות ואגרנות לבין התמכרות לקניות, הבעיה כפולה ומכופלת (עם זאת, לא כל האגרנים מפתחים כפייתיות גם כלפי קניות של מוצרים חדשים). 

 

עולם המחקר מציע כמה כיוונים שמנסים להבהיר את הסיבתיות, האטיולוגיה וגורמי הסיכון של הפרעת אגרנות קומפולסיבית.

הנה כמה מהגורמים המרכזיים המוכרים כיום:

 

  • גוף מחקר הולך ומצטבר מצביע על קשר בין אבחנה של אגrנות כפייתית, חומרת הסימפטומים וליקוי בתפקודים ניהוליים, פנקציות קוגניטיביות בסיסיות שיש לכולם, כמו זיכרון עבודה. בהמשך לכיוון הנוירו-קוגניטיבי, הועלתה השערה כי אגרנים נוטים לסבול מ׳הזדקנות קוגניטיבית מוקדמת׳. במילים אחרות, הם נוטים להפגין מיומניוית קוגניטיביות של אנשים בוגרים בהרבה מגילם. 

  • לאגרנים יש קושי בקבלת החלטות, מה שיכול להשפיע מאוד על צומת ההחלטה של לזרוק משהו לפח או להשאירו בבית.

  • הגישה הקוגניטיבית ניסחה את מודל 4 הגורמים לאגרנות יתר, שמשלב בין קושי בעיבוד מידע, קשיים בהתקשרות רגשית, הימנעות התנהגותית שמחזקת את האגרנות ואמונות לא מסתגלות לגבי בעלות על רכוש (Frost and Hartl, 1996).

  • ידוע כי אגרנות עוברת בין דורות במשפחה וכי יש לה היבט תורשתי חזק, אולם הראיות בנושא עדיין דלות.

  • לאגרנים יש נטייה להאניש אובייקטים דוממים. מה שמסביר אולי את ההתקשרות הסנטימנטלית כלפי חפצים שאינם יכולים להרפות מהם.

  • אגרנים ואנשים שמגדירים את עצמם כאספנים, טוענים שהסיבה החשובה ביותר להתנהגות האגרנית היא שימוש פוטנציאלי עתידי באובייקט, מה שנותן הסבר רציונלי לשמור את החפץ.

 

צפו בסרטון על אגרנות, מתוך כאן מסבירים 

למה אנחנו אוגרים חפצים?

 

 

 

תחלואה נלווית

האגרנות מופיעה לרוב בקומורבידיות עם OCD, אך גם עם הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית והתמכרות לאלכוהול. 

בקרב גברים היא מופיעה לרוב עם הפרעת חרדה כללית (GAD) או הפרעת טיקים, בעוד שבקרב נשים היא מקושרת עם פוביה חברתית, פוסט-טראומה, הפרעת דימוי גוף, כסיסת ציפורניים וחיטוט בעור

בשדה המקצועי, קיימות גם התייחסויות לאגרנות כאל סימפטום מורחב של הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), וכהפרעה המקושרת לבעיית שליטה בדחפים (ICD).

 

אולם כפי שנקרא במחקר בהמשך, חוקרים ופסיכולוגים רבים מתעקשים על החשיבות קלינית של התייחסות לאגרנות הכפייתית כהפרעה נפרדת ומובחנת, במיוחד במטרה לפתח שיטות אבחון וטיפול פסיכולוגי מדויקות וייחודיות עבורה.

לא אחת אגרנות מופיעה אצל קשישים - אגרנות עלולה להשתלב עם דמנציה ואלצהיימר ולתרום לקשיים הקוגניטיביים.  

 

 

סוגים של אגרנות יתר

אגרנות מחולקת לשלושה סוגים:

 

  • הסוג הראשון הינו אגרנות למניעת נזק, כלומר האוגר מאמין שעלול להיגרם נזק מסוים במידה והוא יזרוק את הפריטים (למשל הפריט שייזרק יזהם או יפצע מישהו שיבוא עמו במגע).

  • בסוג השני מדובר באגרנות מתוך חסך, קרי האוגר חושש שהוא או קרוביו יזדקקו לאותו פריט בעתיד, ככל הנראה מתוך חוויה של חוסר בעבר. החשש הוא בעיקר מהשלכות הרות אסון שעלולות להיגרם עקב אובדן הפריט.

  • הסוג השלישי מתבטא באגרנות רגשית, הכוונה ל"האנשה" של הפריטים או מצב שבו האדם מעניק להם ערך רגשי עוצמתי עד כדי תחושת אובדן ואבל (מתוך " מדריך מתומצת על הפרעה טורדנית כפייתית" של קושניר, שנת 2000). 

 

כמו כן, האגירה עשויה להתבטא באסיפה של חפצים חסרי ערך כמו עטיפות של ממתקים, קליפות של פירות, בקבוקים, אריזות, ניירות, עיתונים, פלאיירים פרסומיים, אפילו כאלה שנאספו ברחוב- מתוך אמונה שיהיה בהם שימוש בעתיד.

האגירה גורמת לצבירת רכוש רב שנדחס ומעמיס על מרבית שטחי הבית.

במקרים רבים מתרחשת גם הזנחה, שעמה עלולה להופיע תחלואה פיזית בגלל זיהומים. 

לרוב, הרכוש עצמו אינו מאורגן ומסודר, בלגן שמכביד רגשית ותורם להימנעות של הזמנת חברים ובני משפחה הביתה. 

במקרים קיצוניים האוגר אף עשוי לרכוש או לשכור אזורי אחסון חיצוניים (מחסנים, מכולות) בכדי לשמור את כל הפריטים שנאספו ונצברו לאורך השנים.

במרבית הפעמים, הבתים של האוגרים לא יסודרו, ינוקו או יפונו אלא רק במעורבות של צד שלישי. 

 

 

אגרנות של בעלי חיים

מכירים את השכנה שמחזיקה 30 חתולים בבית ומאכילה כל יום עוד כמה מאות בחצר?

ובכן, אגרנות לא תמיד ממוקדת בחפצים דוממים, כמו ביבילומניה (נטייה לאגור ספרים).  במקרים מסוימים, הצורך לאגור יכול מתבטא גם באימוץ בעלי חיים.

במקרים כאלה, המתמודדים מאמצים או רוכשים עשרות ואף מאות חיות מחמד.  אינספור חתולים מסתובבים בבית, לצד סוגים רבים של בעלי חיים אחרים שמוחזקים במרחבים מאולתרים בחדרים, באמבטיה ובסלון. 

הבית נראה בשלב מסוים כמו תיבת נח.

כיוון שהאגרן מתקשה להחליט איזו חיה נשארת ואיזו הולכת,  הוא מגלה בשלב מסוים שאינו מסוגל לספק לכל בעלי חיים את הטיפול הבסיסי המבוקש (מזון, בדיקות וטרינריות, חיסונים, סניטריה ועוד).

 

 

איך מתבטאות אגרנות ואספנות יתר אצל ילדים?

בעוד שאגרנות נתפסת כהפרעה של מבוגרים, שמקבלים החלטות מה זורקים ומה משאירים, התופעה שכיחה גם אצל ילדים, שנוטים למלא את החדר בצעצועים מיותרים, בגדים שכבר מזמן קטנים עליהם ויש ממש נוסטלגיים, שישמרו רהיטים מהגיל הרך.

האיזור הכי מבולגן אצל ילדים הוא המיטה. למעשה, אינדיקטור טוב לאגרנות אצל ילד עונה לשאלה ״האם נוח לילד לישון על המיטה, או שהיא נראית כמו מחסן שדורש פינוי תדיר?״.

כמו אצל מבוגרים, אגרנות מקושרת אצל ילדים להפרעה טורדנית כפייתית, והחל מרמת חומרה מסוימת מומלץ לפנות לפסיכולוגית ילדים ולשקול אבחון.  

 

 

אגרנות-יתר שונה נוירולוגית מ-OCD

מבחינה קלינית ואבחונית, נעשים כיום מאמצים להבחין מחקרית בין אגרנים עם OCD לאגרנים ללא OCD וללמוד על הבדלים בין שתי הקבוצות. למשל, מחקר שפורסם ב-JAMA, מצא כי קיימת פעילות מוחית שונה עבור הסובלים מ-OCD לעומת הסובלים מאגירה.

החוקרים בחנו באמצעות סריקת MRI את הפעילות המוחית של הסובלים מאגירה בהשוואה לסריקת מוח בקרב הסובלים מ-OCD ונבדקים בריאים, בעת שהיו צריכים לקבל החלטה - האם "להיפטר" מפריטים. נמצא כי הפעילות המוחית של הסובלים מהפרעת אגרנות שונה מפעילותם של המתמודדים עם OCD: 

הראשונים הראו פעילות מופחתת באזורים הקשורים לזיהוי, תגובה ו-ויסות רגשי (באינסולה וב-anterior cingulated cortex), זאת בהשוואה לנבדקי ה-OCD והנבדקים הבריאים, כאשר נתבקשו למיין פריטים שאינם שייכים להם, כאלה שלא עוררו סנטימנטים. לעומת זאת, כאשר התבקשו למיין פריטים אישיים בבעלותם - נצפתה אצל האגרנים פעילות גבוהה יותר באזורים הרלוונטיים ביחס לשאר הנבדקים. 

מעניין שמחקר חדש גילה שדווקא אצל אגרנים בלי OCD יש יותר קרובי משפחה שאובחנו בהפרעה. 

 

 

טיפול פסיכולוגי באגרנות כפייתית

טיפול באגרנות כפייתית על ידי תרופות נגד דיכאון, מבוססות סרוטונין (SSRI), ו/או באמצעות טיפול התנהגותי של חשיפה ומניעת תגובה לא הניבו תוצאות מספקות:

הפרוגנוזה אינה טובה:

לפי מחקרים, רק כשליש מהמטופלים באגרנות כפייתית דיווחו על שיפור משמעותי בסימפטומים.

 

בכל זאת, נמצא כי הטיפול היעיל ביותר להפרעה זו הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי אך תוצאותיו מוצלחות פחות מטיפול CBT עם מטופלים שסובלים מ- OCD בלי אגרנות כפייתית.

נראה כי הפרעת אגרנות עמידה למדי לטיפול, אולי בגלל קיומו של מרכיב אגו-סינטוני משמעותי.

ברור שנדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב ועמוק יותר את ההפרעה ולפתח שיטות טיפול יעילות יותר עבורה.

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי באגרנות  

למרות המגבלות שצוינו, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לטיפול קו ראשון עבור מתמודדים עם אגרנות כפייתית

טיפול CBT באגרנות יתמקד בכמה רכיבים פסיכולוגיים עיקריים בדרך לשינוי והפחתת התסמינים:

 

• זיהוי ואתגור קוגניטיבי של אמונות לא אדפטיביות אשר תורמות לשימור התנהגויות אגירה.

• ניהול המצוקה הרגשית שנובעת מהשלכת חפצים מיותרים.

• טיפול בחשיפה, טכניקה טיפולית שמטרתה בהקשר זה לזרוק חפצים שאין בהם צורך ולמנוע רכישה של חדשים.

• במקרים מסוימים, טיפול CBT יתמקד בהתמודדות עם בעיות שקשורות במיומנויות ושיפור היכולת לעיבוד מידע.

 

 

מילה ממכון טמיר על אגרנות בתקופת הקורונה

תסמינים מגוונים בבריאות הנפש נוטים להחמיר בזמנים של משברים קהילתיים.

ההתמודדות עם הקורונה היא גלובלית, כלל אנושית וכולנו נתונים בתוך חוויה מובנת של חוסר וודאות. 

חשוב לנו שתכירו את הקשר בין הקושי לשאת אי-וודאות לבין התנהגות אגירה קיצונית: מחקרים מלמדים כי אחד המנבאים החזקים ביותר להתנהגות אגרנית הוא חוסר היכולת הנתפס של אדם לשאת מצוקה שכרוכה באי-ידיעה. 

האספנות כרוכה באגירה של פריטים רבים, הרבה יותר ממה שניתן להשתמש, עד כדי פגיעה בפונקציונליות של הבית.

למרות שהתנהגויות כמו אגירת מזון או נייר טואלט יכולות להיות פונקציונליות עד רמה מסוימת, חשוב לראות שלעיתים הן מונעות על ידי אותם מנגנונים פסיכולוגיים שמאפיינים אגרנות יתר.

 

 

אנו מזמינים אותך ליצור אתנו קשר לשיחה טיפולית אונליין בזום או סקייפ,

אם או בלי טיפול המשך, כדי לעבור את התקופה עם יותר כוחות ומשאבים.

 

שלך,

צוות מכון טמיר

 

 

מוזמנים לשיחת הכוונה חינם

להתאמת טיפול CBT באגרנות,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות

בכל הארץ.

 

עלות: 

320-380 ש״ח למפגש

 

072-3940004

  

 

 

 

כתיבה: 

אפרת גרדי, MSW,

מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית

 

איתן טמיר,  (MA),

וראש מכון טמיר

 

 

 

מקורות:

 

איריס ליפשיץ קליגר, "קונים מהכורסה, מהמשרד, מהמיטה", מתוך מוסף ממון, ידיעות אחרונות, 8.11.2018 

 

ד"ר דנה פאר, אגרנים? מה זה אומר על בריאותכם? מתוך אתר YNET מדריך מתומצת על הפרעה טורדנית כפייתית. ד"ר יונתן קושניר, 2000. http://www.drjkushnir.com/wp-content/uploads/2015/11/OCD-general.pdf

 

Dozier, M. E., & Ayers, C. R. (2017). The Etiology of Hoarding Disorder: A Review. Psychopathology, 50(5), 291–296. doi:10.1159/000479235  

 

Frost RO, Hartl TL: A cognitive-behavioral model of compulsive hoarding. Behav Res Ther 1996;34:341–350. 

 

Frost, R. O., Steketee, G., & Tolin, D. F. (2011). Comorbidity in Hoarding Disorder. Depression and Anxiety, 28(10), 876–884 

 

Greenberg D, Witztum E, Levy A. Hoarding as a psychiatric symptom. J Clin Psychiatry. 1990;51:417–21

 

Grisham, J. R., & Norberg, M. M. (2010). Compulsive hoarding: current controversies and new directions. Dialogues in Clinical Neuroscience, 12(2), 233–24

 

Lahera G, Saiz-Gonzalez D, Martin-Ballesteros E, et al. Differential diagnosis of hoarding behaviors. Actas Esp Psiquiatr. 2006;34:403–40

 

Leonardo F. Fontenelle and Jon E. Grant, Hoarding disorder: a new diagnostic category in ICD-11?, Revista Brasileira de Psiquiatria, 36, suppl 1, (28), (2014)

 

Maier T. On phenomenology and classification of hoarding: a review. Acta Psychiatr Scand. 2004;110:323–33

 

Mathews, C. A. (2014). Hoarding Disorder: More than just a problem of too much stuff. The Journal of Clinical Psychiatry, 75(8), 893–894 

 

Muroff J, Steketee G, Frost RO, Tolin DF. Cognitive Behavior Therapy for Hoarding Disorder: Follow-up Findings and Predictors of Outcome. Depress Anxiety. 2013 Nov 26

 

Samuels, J. F., et al(2008). Prevalence and Correlates of Hoarding Behavior in a Community-Based Sample. Behaviour Research and Therapy, 46(7), 836–844 

 

Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2010). Hoarding: Obsessive Symptom or Syndrome? Psychiatry (Edgmont), 7(2), 24–27

 

Saxena S, Maidment KM. Treatment of compulsive hoarding. J Clin Psychol. 2004;60:1143–1154

 

Tolin DF, Stevens MC, Villavicencio AL, et al. Neural Mechanisms of Decision Making in Hoarding Disorder. Arch Gen Psychiatry. 2012;69(8):832–841 https://www.elementsbehavioralhealth.com/mental-health/dsm-v-hoarding-new-mental-disorder-diagnoses/

 

http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/ocd-related-hoarding

 

http://www.abc.net.au/local/stories/2015/11/17/4353517.htm

 

https://ajp.psychiatryonline.org/doi/ref/10.1176/appi.ajp.2008.07111730CLINICAL-ASPECTS-AND-TREATMENT-STRATEGIES.pdf

 

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021