חיפוש המטפל המומלץ עבורי:

תפריט CBT

טיפול CBT באגרנות כפייתית | מכון טמיר לפסיכותרפיה

דרג פריט זה
(17 הצבעות)

איך מתמודדים עם אגרנות כפייתית (Compulsive Hoarding) ?

חיים עם אגרנות יתר או אספנות אובססיבית?

מתקשים לזרוק אובייקטים שאגרתם?

אגרנות יתר ו-OCD

אגרנות כפייתית,  Compulsive Hoarding, נחשבת לחלק מהפרעה טורדנית-כפייתית, או OCD. זאת משום שבין 18 ל-42 אחוזים מהאנשים עם OCD חווים אגרנות כפייתית. אגרנים כפייתיים אובססיביים ירגישו אשמה אם יוותרו וייפטרו מחפצים שעשויים להיות שימושיים למישהו אחר בעתיד. כמובן, גם אנשים שלא סובלים מ-OCD סובלים מאגרנות כפייתית.  טיפול CBT ממוקד וחד עשוי לעזור לכם לשנות את המצב ! 

נראה שלכולנו יש נטייה מסוימת לשמור על חפצים שאנו יודעים כי אנו לא באמת זקוקים להם: "אולי נזדקק לזה בעתיד.." "חבל על הכסף.." , "החפץ הזה מסמל בשבילי את החוויה ההיא.." וכך, חלק מהאנשים עלולים למצוא את עצמם משתמשים בכל פינת אחסון אפשרית בבית כדי לשמור על פריטים שאין להם כל שימוש, אבל שהלב פשוט לא מוכן לוותר עליהם. לדוגמא, גבר בן בן 30, רווק, הגיע לטיפול פסיכולוגי בעקבות קושי לזרוק אלפי עיתוני ספורט שאגר בביתו לאורך השנים. המצב החמיר כאשר בחדר שלם ובמחצית מהסלון נאגרו ערימות של עיתונים ומשפחתו המליצה שיפנה לקבלת ייעוץ נפשי. כשהטיפול התחיל לעבוד, לאחר מספר מפגשים, העלה המטופל זכרון ילדות כאוב: באחד מבקרי יום שישי בבית הוריו, בהיותו בן 9, התפרץ אביו האלים באחת מהתפרצויות הזעם התדירות שלו כלפי בני המשפחה, וקרע לגזרים את עיתון יום השישי. הבן המבוהל נשלח על ידי האב למכולת לרכוש עיתון אחר במקום זה שנקרע. כאשר הגיע המטופל לקופת המכולת, אמר המוכר לילד המבויש: "אמא כבר לקחה עיתון היום…". זיכרון זה היווה מפתח לפענוח הנטייה האובססיבית של המטופל לאגור ולשמור עיתונים, לצד חשש שהתפתח אצלו לזרוק אותם. מבחינתו, הדגש היה על "לשמור על העיתונים", כאילו שאם יאגור אותם לא יאונה להם כל רע. באופן סימבולי היה זה אקט של שמירה שעשה המטופל, בכדי לתרום לשלמות משפחתו ולמניעת התפרקותה.

Compulsive hoarding

מהי אגרנות כפייתית?

כשאגירת החפצים פוגעת באיכות חייך ובסובבים אותך.  כשאתה שומר על חפצים שאינם שימושיים, מתחיל לאחסן מבלי לזכור מה נמצא היכן , ובעיקר כשתחושת פספוס מרחפת באויר: מה היה אילו הייתי מצליח לאגור ולשמור במקום לזרוק… ברמות קיצוניות, אנשים הסובלים מאגרנות כפייתית כל כך מתקשים להיפרד מחפצים עד שאזורים שלמים בביתם  מיועדים רק לאחסונם. כשאדם מוותר על שימוש ברהיטים מסוימים ואף בחדרים שלמים עקב חוסר הנגישות שנוצרת בעקבות אגירת שקיות או קופסאות המרובות –  מדובר באגירה כפייתית!

דוגמאות נוספות של אגירה בהקשר להפרעה טורדנית כפייתית כוללות:

  • שמירה של חפצים לא נחוצים – דואר, מגזינים, בגדים, פחיות, אוכל ישן, עטיפות ממתקים, חפצים שבורים וכדומה. חוסר יכולת להיפרד מדברים שאינם בשימוש או שאינם נחוצים יותר.

  • החזקה של פריטים מתוך פחד שאולי יזדקקו להם בעתיד, כגון ספרים, עיתונים ובגדים.

  • קנייה של מוצרים ב"מספר הקסם" של האדם, למשל שלוש (3 תפוחים, 6 בננות).

  • קניית כל בגד בו אדם נגע בחנות מחשש שזיהם אותו ומתוך פחד לזהם אחרים.

  • צבירת פריטים במגירה מכיוון שהם מזוהמים ואסור לגעת בהם.

קצת על הגורמים לאגרנות אובססיבית

הדחף לאגור מתחיל לרוב כבר בתקופת הילדות או ההתבגרות אך לרוב ההחמרה מתחילה בבגרות.

הסיבות לאגרנות הכפייתית הן רבות ומגוונות: החל מטראומות נפשיות שעבר האדם ועד לגנטיקה. לרוב האגירה של החפצים נובעת יותר מהפחד לזרוק חפץ כלשהו מאשר בצורך לשמור עליו. כאשר אנשים הסובלים מאגירה כפייתית חושבים על זריקת פריט מסוים, הדבר גורם להם להרגיש חרדה רבה. לכן, האוגרים הכפייתיים שומרים על הפריטים על מנת למנוע מעצמם את החרדה הצפויה. אוגרים רבים הם פרפקציוניסטים: הם פוחדים לטעות בהחלטה על שמירה או זריקת חפץ מסוים ולכן הם שומרים הכל. פעמים רבות החפצים נלקחים מהרחוב באמונה שיהיה בהם צורך בהמשך.

האגרנות הכפייתית היא הפרעה התנהגותית הגורמת לסבל רב – גם לסובל ממנה וגם לסובבים אותו. ההפרעה הזו נוטה להחמיר עם השנים ובמקרים רבים מובילה לנתק סביבתי מוחלט בין האדם לסביבה החיצונית.  אוגרים כפייתיים לרוב לא מכירים בבעיה שלהם ורק כאשר האגרנות מתחילה לפגוע בסובבים של אותו אדם, הדבר מוביל להעלאת הנושא מעל פני השטח ולחיפוש טיפול מתאים. בנוסף, אגרנות כפייתית לרוב מלווה בבעיות נפשיות אחרות, כמו: דיכאון, חרדה חברתית, הפרעה דו קוטבית, בעיית שליטה עצמית ועוד'.

ישנם כיום שני סוגים של אגרנות, אגרנות המקושרת עם הפרעה טורדנית כפייתית, והפרעת אגרנות:

ההבדלים העיקריים בין שתי ההפרעות הינם: אגרנות המקושרת להפרעה טורדנית כפייתית גורמת לרוב לאי נוחות רבה ואינה רצויה על ידי האדם הסובל. בנוסף, האדם אינו מביע עניין בחפצים האגורים – אין להם ערך סנטימנטלי עבורו. אנשים מסוג זה עלולים גם לאגור פריטים מוזרים כגון אשפה, טיתולים משומשים או אוכל מקולקל.

לעומתם, אנשים עם הפרעת אגרנות לא יחושו את הקושי שגורמת ההפרעה. מחשבות אגרנות הינן חלק מרפרטואר המחשבות הקבוע של האדם, הן אינן חזרתיות ואובססיביות.

בנוסף, לאנשים עם הפרעת אגרנות אין טכסים הקשורים להפרעה, משמע שהאגרנות אינה ניסיון אקטיבי לבטל מחשבות חודרניות ודחפים. זאת ועוד, אגרנות כפייתית לרוב מקושרת עם תחושות חיוביות של הנאה וריגוש מאגירת החפצים.

כמו כן, אנשים עם הפרעת אגרנות נוטים לחשוב שחפציהם שימושיים או בעלי ערך אסתטי, על אף שאחרים לא יסכימו עמם. כמו כן, הם נקשרים לחפצים ועלולים לחוות קושי (אבל, כעס או חרדה) בעת השלכתם. זה נכון במיוחד לגבי אנשים האוגרים בעלי חיים: הם נקשרים מאוד ליצורים אותם הם מגדלים.

בהפרעת אגרנות, הצורך לשמור על רכוש והפחד מהפרדות ממנו מתבטא באגירת חפצים כך שהם תופסים את מרחב המחייה ופוגעים בתפקוד כגון שמירה על סביבה בטוחה לאדם ולזולתו. מסובך.

טיפול CBT באגרנות כפייתית

שיטת הטיפול הפסיכולוגי המומלצת ביותר לסובלים מאגרנות כפייתית, בדומה לטיפול ב-OCD, היא השיטה הקוגניטיבית התנהגותית, או טיפול CBT. הטיפול הקוגניטיבי ההתנהגותי הוא הטיפול המתאים ביותר בשל ההתמקדות של הטיפול בשינוי המחשבה וההתנהגות לצורות מועילות ומציאותיות יותר. הטיפול עוזר לאוגרים להבין את הסיבות לכך שהם לא מסוגלים לוותר על החפצים ומעניק להם כלים שיעזרו להם להתנהל בצורה בריאה ויעילה בחייהם.


 הגישה הקוגניטיבית התנהגותית לאגרנות מתייחסת למספר אספקטים:

אגרנות כבעיה בעיבוד המידע

מתייחסת לחסך בפונקציות קוגניטיביות :

  1. בעיה בקבלת החלטות- חוסר החלטיות היא מאפיין של אגרנות אובססיבית. יתכן שזוהי דרך להמנע מטעויות. ואכן קיימת קורלציה בין אגרנות לדאגה הפרפקציוניסטית מטעויות. האגירה היא  התנהגות של המנעות מקבלת החלטה אשר עלולה לעמת אותו עם האפשרות לטעות.

  2. בעיה בארגון וקטגוריזציה- האדם מתקשה ליצור קטגוריות רחבות ולכן אוסף הרבה יותר פריטים. כל דבר נראה מיוחד ולא דומה כלל לדבר אחר. כתוצאה מכך קשה לזרוק דברים. כתוצאה מכך קשה גם למיין ולסדר את הדברים ( למשל עיתונים). קיימת נטיה לערבב בין רכוש חשוב למיותר וקיים קושי להעריך את החשיבות של כל דבר. כמו כן לעיתים בתוך הרכוש חסר הערך נמצא רכוש בעל ערך והדבר מחזק את ההמנעות מלזרוק דברים.

  3. בעית זיכרון- אצל האגרן קיימת מחשבה כי אם לא ישמור את הדברים לא יזכור אותם. נראה שיש להם צורך ב-  visual cueing . נטיה זו קשורה במרכיב של חוסר הארגון. אגירה אינה רק איסוף אלה הנחת הדברים באופן לא מאורגן. גם כאן קיימות אמונות כגון: אני חייב לזכור אחרת אני עלול לשגות, אלה מחזקות את הנטיה לאגור.

  4. בעיות בהתקשרות הרגשית- אגרנים רואים בחפציהם כהערכה של עצמם, כשמשהו אחר נוגע או מזיז את חפציהם הם חשים שהפרו את פרטיותם. החפצים משמשים מקור לנחמה וביטחון אצל חלק מהאגרנים זה נקשר גם לרכישה של חפצים.
  5. המנעות התנהגותית- האגרן רוצה להמנע מאובדן של חפצים שהוא עלול להזדקק להם בעתיד. האגרן עלול ליצור הנחה כי דבר מה חשוב  מאוד טבוע ברכוש זה. בעיתונים זו יכולה ליות אינפורמציה. בדואר סרק זו יכולה להיות הזדמנות וכו.. בהרבה מקרים לא הזריקה קשה אלה קבלת ההחלטה והמיון. כלומר קבלת ההחלטות היא שמעוררת את החרדה וממנה קיימת המנעות.

כמו שנאמר קודם לכן מדובר בקושי לזרוק ולמיין ולארגן חפצים:בלי סכמת ארגון, החלטה לגבי היכן לשים דברים, כשקיים פחד לאבד אינפורמציה וכשהחפץ מהווה הרחבה וחלק מהעצמי לאגור היא דרך להמנע מהקושי.

אגרנות כתוצאה מאמונות לגבי טבעם של חפצים

אמונה בצורך במושלמות ועיסוק יתר בטעויות- אגרנים נוטים להניח שפרפקציוניזם אינו רק  רצויי אלה הכרחי. למשל משהיא שהאמינה שהיא מצוםה לקרוא את העיתון באופן מושלם וליזכור הכל, לא להצליח בכך נחווה כקטסטרופה. שמירת העיתון איפשרה לשמור על הפיקציה שניתן לזכור הכל.

  1. אמונות לגבי אחריות- קיימת תחושת אחריות גדולה יותר להיות מוכנים לקראת צרכים עתידיים. כמו כן יש להם תחושות אשמה לגבי ביזבוז

  2. אמונות לגבי שליטה ברכוש-קיים צורך מוגזם של שליטה בחפצים. לרוב פחות מוכנים לשתף ולחלוק את רכושם החווה כחלק מעצמם.

  3. אמונות לגבי התקשרות ריגשית לחפצים- קיימות אמונות כמו: " בלי חפצי אהיה פגיע", " לזרוק פרושו לזרוק חלק מחיי", החפצים נותנים לי הרגעה/ נוחות רגשית"

  4. אמונות לגבי זיכרון

התמכרות לאספנות- על אספנות כפייתית

אספנות הינה נטייה טבעית של בני אדם לאסוף דברים בעלי ערך עבורם, או שאינם בעלי ערך אך בעלי משמעות רגעית מסוימת. כמעט לכל אדם היה בילדותו או במהלך חיים אוסף כלשהו, של מדבקות, בובות, בולים, מטבעות ומה לא. אנשים אוהבים לשמור דברים למקרה שיזדקקו להם או ירצו בהם בהמשך, נטייה נורמטיבית, מובנת, בעלת חשיבות הישרדותית ואבולוציונית, כמעט אוניברסאלית.

עם זאת, לא רבים יודעים שאספנות יכולה גם לצאת מצורתה הנורמטיבית, ולהפוך לכפייתית. אנשים המכורים לאספנות אוספים פריטים רבים מדבר מסוים, או מדברים רבים, בלי גבול ובלי צורך. האספנות שלהם אינה בהכרח יעילה, שכן הם לא בהכרח יודעים היכן שמרו כל פריט שנאסף.

ההתמכרות לאספנות, או האספנות הכפייתית, נובעת מחוסר יכולת של הסובלים ממנה לברור אילו פריטים הם בעלי ערך עבורם, לאילו פריטים יזדקקו או יחפצו בעתיד. מעבר לכך, מדובר בחוסר יכולת להיפטר גם מדברים אשר הוכיחו שהינם חסרי ערך עבור האדם, ואכן חלק מאספנות היא חוסר היכולת להיפטר מדברים ישנים. המכורים לאספנות לא בהכרח שמים לב לחוסר הפרופורציות הקיצוני שבהתנהגותם, ולרוב אף רואים את התנהגותם כסבירה ובעלת הסבר המצדיק אותה.

אספנות כפייתית שייכת למעשה למשפחת הפרעות נפשיות שכותרתה הפרעה טורדנית כפייתית, המוכרת גם כ-OCD. כל ההפרעות השייכות למשפחת ה-OCD נחלקות לשני שלבים: החלק הטורדני-אובססיבי, שהוא עיסוק כפייתי ומחשבה בלתי פוסקת על הדבר ועל העשייה. ולאחריו, החלק הקומפולסיבי-כפייתי, המתאפיין בעשייה שמטרתה למנוע את המצוקה, להרגיע את המחשבה. בפועל, הפעולה לא מרגיעה את המחשבה הכפייתית כי אם רק מזינה אותה, ולא מאפשרת לאדם לדעת שיוכל להסתדר גם מבלי העשייה הקומפולסיבית. למעשה, חלק ניכר מאוד (עד 40%) מהסובלים מהפרעת OCD מראים התנהגות אספנית כפייתית.

אספנות כפייתית, אם כן, מתבטאת בשני שלבי ה-OCD: עיסוק כפייתי וטורדני בצורך לאסוף, מצוקה כשיש צורך להיפטר מחפצים ששייכים לאדם, וכן אסיפת פריטים חדשים על מנת לחוש מוגן לכל צרה שלא תבוא. חשוב להבין שהכפייתיות והאובססיביות סביב העיסוק אינם ניתנים לויסות ולשליטה, האדם הסובל מההפרעה נשלט בידי מחשבותיו מעוררות החרדה, אשר גורמות לו לפעולות חזרתיות חסרות תועלת אובייקטיבית. מדובר במצוקה ממשית, אשר אינה מאפשרת לאדם לנהל שגרת חיים תקינה כיוון שהוא כמעט ואינו מסוגל לחשוב על שום דבר שאינו המחשבה האובססיבית.

אספנים כפייתיים אינם זורקים חפצים, אלא ממשיכים לצבור אותם, כיוון ומונעים מהמחשבה הקשה של "מה אם אצטרך בעתיד בדיוק את החפץ הזה ולא אוכל למצוא אותו שוב". חשוב לציין כי לא בהכרח מדובר בדברים בעלי ערך, לעיתים המכורים לאספנות נמנעים מלזרוק גם אריזות אוכל ריקות וישנות, ניירות משומשים, רהיטים שמעלים עובש. כלומר, מדובר בהפרעה אשר פוגעת בשיקול הדעת התקין, ועשויה לגרום לאדם להזניח את עצמו, את ביתו ואת חייו.

הטיפול במשפחת ה-OCD, ובאספנות הכפייתית בתוכה, מצריך לרוב שילוב של טיפול נפשי וטיפול תרופתי פסיכיאטרי מסוגים שונים. נכון להיום, הטיפול הנפשי היעיל ביותר להפרעה הוא טיפול CBT. הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי מתמקד בפירוק דפוסי החשיבה הטורדניים ומעוררי החרדה ובשינוי התנהגותי הדרגתי, תוך צבירת חוויות חיוביות שלא תחת ההתנהגות הקומפולסיבית. ובהקשר למכורים לאספנות, בטיפול ה-CBT רוכשים המטופלים בהדרגה את היכולת להרגיע את המחשבות הטורדניות בדרכים שאינן ההתנהגות הקומפולסיבית, וכן רוכשים את ההבנה שביצוע ההתנהגות אינו מסייע להם, ואף מזיק. במקום התנהגויות אלה, לומדים המטופלים טכניקות להרגיע את עצמם ואת המחשבות המטרידות, לווסת אותן, לעיתים עד להיעלמותן המלאה.


 

אבחון הפרעת אגירה Hoarding Disorder לפי DSM-5

א. קושי מתמשך עם השלכה או פרידה מחפצים , ללא קשר לערך האמיתי שלהם.

ב. קושי זה נובע מצורך נתפס להציל את הפריטים ולמצוקה הקשורה עם השלכתם.

ג. תוצאות הקושי להשליך רכוש  הינן צבירת רכוש שנדחס ומעמיס על אזורי מחיה משמעותיים ופוגע ביעוד שלהם. אם אזורי המגורים מסודרים, זה רק בגלל ההתערבות של צד שלישי (לדוגמה, בני משפחה, מנקים, הרשויות).

ד. האגירה גורמת למצוקה משמעותית מבחינה קלינית או פגיעה חברתית , תעסוקתית, או בתחומי תפקוד חשובים אחרים (כולל שמירה על סביבה בטוחה לעצמי ולאחרים).

ה. האגירה אינה מיוחסת למצב רפואי אחר (לדוגמה , פגיעה במוח , כלי דם במוח, מחלה, תסמונת פראדר וילי).

ו. האגירה לא מוסברת על ידי הסימפטומים של הפרעה נפשית אחרת (למשל, הפרעה אובססיבית כפייתית, ירידה באנרגיה, דיכאון, מחשבות שווא /סכיזופרניה או הפרעה פסיכוטית אחרת, גירעונות קוגניטיביים בהפרעת נוירו מרכזית, אינטרסים מוגבלים בספקטרום האוטיסטי).

לציין אם:

עם רכישה מוגזמת: אם קושי בהשלכת חפצים מלווה ברכישה מוגזמת של פריטים שאינם נחוצים או שאין עבורם מקום פנוי.

לציין אם:

תובנה טובה או הוגנת: הפרט מזהה את האמונות הקשורות לאגירה וכי ההתנהגויות ( הנוגעות לקושי בהשלכת פריטים, העומס, או רכישה מוגזמת) הן בעייתיות.

תובנה ירודה: הפרט משוכנע שאמונות הקשורות לאגירה והתנהגויות הנוגעות לפריטים (קושי בהשלכתם, העומס מוגזם, או רכישה) הן לא בעייתיות, למרות הראיות סותרות.

העדר תובנה /אמונות שווא (דלוזיות): הפרט משוכנע לחלוטין שאמונות והתנהגויות הנוגעות הקשורות לאגירת פריטים (קושי בשלכתם, העומס, או רכישה מוגזמת) הן לא בעייתיות , למרות הראיות סותרות.


 אגרנות וטראומה

המנהג לאגור חפצים הופך נפוץ יותר ויותר, לדוגמא כמעט שני מיליון אנשים בצפון אמריקה הם אגרנים מוצהרים. האגרנות איננה נחשבת הפרעה המוגדרת על פי המדריך להפרעות הנפש (DSM). אבל, אין ספק כי מדובר כאן בתופעה שפוגמת באיכות החיים של אלו הסובלים ממנה.  נמצאה גם התאמה גבוהה בין אלו הסובלים מהפרעה אובססיבית קומפולסיבית ואגרנות (עד 30%) . נמצא גם כי אלו הסובלים משתי התופעות במקביל נמצאים בסיכון גבוה לסבול מטראומה לפחות פעם אחת בחייהם בהשוואה לאלו הסובלים אך ורק מההפרעה האובססיבית קומפולסיבית.

דוקטור ג'סיקה גרישם מאוניברסיטת ניו סאות ויילס מצאה כי תופעת האגרנות המאוחרת מופיעה לעיתים קרובות לאחר טראומה כגון אובדן בן זוג או ילד. נראה כי אגירת חפצים משמשת כפיצוי רגשי וכתגובה לאובדן הגדול, שמירת החפצים מייצרת אפשרות להתעלם ולהדחיק את הכאב. הפרדות מחודשת מן הפריטים שנאגרו בזמן מאוחר יותר כמוה התחדשות הכאב ומובילה פעמים רבות לחרדה גדולה, בייחוד אם מישהו עושה זאת ללא אישור מפורש ושיתוף פעולה מצד ה"אגרן".  פעמים רבות האגרנים מדווחים תחושה אופורית כאשר הם מוסיפים פריטים להר החפצים, בייחוד אם אילו נמצאו בחינם או במחיר זול במיוחד, קניות אלו בדרך כלל מנומקות בהסברים מפותלים וממושכים לחברי המשפחה והחברים הסקרניים.

לאגרנות מחיר נוסף וכבד, היא פוגמת ביכולת של הסובל ממנה לנהל חיי זוגיות משמעותיים רגילים.  ההיקשרות לחפצים תופסת את המקום והיכולת להיקשר לאנשים אחרים. לעיתים , כאשר יעמדו מול הברירה בין חבריהם או החפצים יעדיפו האגרנים את החפצים ע"פ חבריהם. אם כבר יאלצו לוותר על חפץ מסוים התחושה תהיה כאילו מישהו קרוב מת. ואכן רוב האגרנים חיו תמיד לבד או חיים לבד מאז התגברות התופעה.

הטיפול בבעיה הוא סבוך וקשה. לא מדובר כאן באיסוף החפצים וניקיון הבית בלבד. בלא טיפול שורשי ביסודות הפסיכולוגיים של התופעה, מהר מאוד האגרן ישוב למלא את הבית בחפצים חדשים ונחזור לנקודת ההתחלה. במקרים בהם התופעה קשורה או החלה בטראומה טיפול CBT  נמצא כדי יעיל לטיפול בתופעה. טיפול זה מלמד את המטופל להתמודד בצורה יעילה עם הרגשות הקשורים לחוויה הטראומטית , ובנוסף הוא עובד יחד עם המטופל לבטא את אלמנט האבל בצורה נכונה בריאה ויעילה יותר. תרגילי הימנעות מקנייה חפוזה של פריטים שאינם הכרחיים היא גם חלק מהטיפול.

תופעת האגרנות קשה מאוד להסוואה, מכיוון שהיא כל כך ויזואלית לאחרים.  היא גם נושאת בחובה סטיגמה שאלו הסובלים ממנה הינם אנשים עצלנים ומטונפים. למעשה במקרים רבים אנשים אלו סובלים מטראומה ואינם מסוגלים להתמודד בקלות ובכוחות עצמם עם שלל הקשיים העומדים לפניהם. תופעות נוספות שנלוות לאגרנות הם דחיינות, חוסר ארגון או העדרו המוחלט, וחוסר יכולת לקבל החלטות, כל אלו פוגמים באיכות החיים הכללית של האגרן. מצד המטפל או האדם המעוניין לעזור חשוב להיעזר בהרבה אמפטיה הבנה וסבלנות, אגרנות היא תופעה רצינית מסובכת וקשורה לבעיות אישיות אחרות, ולוקח זמן רב לטפל בה.

1-800-509-809

צרו קשר לשיחה טלפונית  להכוונה מדויקת על טיפול קוגניטיבי התנהגותי באגרנות,

ונשקול יחדיו את הטיפול המתאים והמדויק ביותר עבורך- של טיפול CBT לאגרנות כפייתית, של העלות ושל המיקום.

זה בדיוק מה שיעשה את ההבדל בין הצלחה לבין בזבוז זמן וכסף !

 

Google

אגרנות כפייתית

Compulsive hoarding
Rated 5/5 based on 17 reviews
יגאל אלון 157
תל אביב, ישראל 6745445
Phone: 972-3-6031552
Email: This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

חזרו אלי להכוונה טלפונית !


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות(*)
אימות

הקוד שגוי





תפריט CBT - מובייל

חדשות ועדכונים

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג ללא עלות והתחייבות ! צור קשר

תמונות ממשרדנו

מכון טמיר - סניפים

סניף תל אביב

רח' יגאל אלון 157
תל אביב, 6745445 

972-3-6031552

 info@tipulpsychology.co.il

 

סניף חיפה

רח' אלחנן 13
מרכז הכרמל
חיפה, 3445217