אגרנות כפייתית ואספנות אובססיבית - מחקרים, טיפולים ואבחון

דרג פריט זה
(32 הצבעות)
אגרנות ואספנות כפייתית אגרנות ואספנות כפייתית canva

 

מהי אגרנות כפייתית (Compulsive Hoarding) ?

מה עושים עם אגרנות יתר / אספנות אובססיבית?

 

כתיבה: 

אפרת גרדי, MSW,

מטפלת קוגניטיבית-התנהגותית

 

עריכה:

eitan

איתן טמיר, פסיכותרפיסט (MA), וראש מכון טמיר;

 https://twitter.com/eitan_tamir_psy

https://www.facebook.com/eitan.tamir

עריכה אחרונה: 23 לאוגוסט 2020

 

מהי אגרנות יתר (Compulsive Hoarding)?

אגרנות כפייתית ( Compulsive Hoarding), מופיעה ב-DSM-5 כהפרעה העומדת בפני עצמה באשכול של הפרעות טורדניות כפייתיות (OCD) .

היא מתוארת כחוסר יכולת של האדם להיפטר מאוביקטים לא הכרחיים, היות והוויתור עצמו מעורר מצוקה נפשית משמעותית.

 

מילה ממכון טמיר על אגרנות בתקופת הקורונה

תסמינים מגוונים בבריאות הנפש נוטים להחמיר בזמנים של משברים קהילתיים.

ההתמודדות עם הקורונה היא גלובלית, כלל אנושית וכולנו נתונים בתוך חוויה מובנת של חוסר וודאות. 

חשוב לנו שתכירו את הקשר בין הקושי לשאת אי-וודאות לבין התנהגות אגירה קיצונית: מחקרים מלמדים כי אחד המנבאים החזקים ביותר להתנהגות אגרנית הוא חוסר היכולת הנתפס של אדם לשאת מצוקה שכרוכה באי-ידיעה. 

האספנות כרוכה באגירה של פריטים רבים, הרבה יותר ממה שניתן להשתמש, עד כדי פגיעה בפונקציונליות של הבית.

למרות שהתנהגויות כמו אגירת מזון או נייר טואלט יכולות להיות פונקציונליות עד רמה מסוימת, חשוב לראות שלעיתים הן מונעות על ידי אותם מנגנונים פסיכולוגיים שמאפיינים אגרנות יתר.

אנו מזמינים אותך ליצור אתנו קשר לשיחה טיפולית אונליין בזום או סקייפ, אם או בלי טיפול המשך, כדי לעבור את התקופה עם יותר כוחות ומשאבים.

שלך,

צוות מכון טמיר

 

 

 

עד כמה אגרנות כפייתית שכיחה סטטיסטית? 

 

באופן כללי, שכיחותה של אגירת יתצר באוכלוסיה עומד על 2%-5%.

שכיחות ההפרעה גבוהה פי 2 בקרב גברים בהשוואה לנשים.

הופעת סימפטומים של אגרנות מתרחשת לרוב בגיל ההתבגרות, וההפרעה מאובחנת  בדרך כלל בשלב מאוחר יותר בבגרות. 

על פי מחקרים עדכניים, כ-20%-30% מהמאובחנים עם OCD סובלים גם מאגרנות כפייתית ואכן - הרבה חוקרים ופסיכולוגים ממליצים להתייחס אליה כאל תת-קטגוריה של OCD.

 

מה התסמינים של אגרנות-יתר?

אגרנות כפייתית מתבטאת בקושי לזרוק חפצים ופריטים, בלי קשר למידת חיוניותם.

היא משפיעה על כל תחום בחיים ומסבה מצוקה רבה לאדם ולקרובים לו/ה. 

בני המשפחה של האגרן חווים רגשות של בושה ומבוכה עקב האסתטיקה שנפגעת בבית, ולעיתים עולים גם תסכול, כעס ועוינות.

אגרנות כפייתית כוללת אמונות לא מסתגלות ולא יעילות (אך עקשניות...) באשר לחשיבות של רכוש שנצבר בבית; לעתים קרובות, נוצר קשר רגשי של ממש לחפצים הנאגרים, שכולל רגשות חיוביים כלפי כל מה שנשמר, מה שגורם בסופו של דבר לחיזוק ההתנהגות.

 

COMPULSIVE HOARDING SYMPTOMS 

למה אנשים אוגרים?

נראה שלכולנו יש נטיה מסוימת לשמור על חפצים שאנו יודעים כי אנו לא באמת זקוקים להם.

חוש אספנות אבולוציוני שכזה... 

"אולי אזדקק לזה בעתיד.." "חבל על הכסף.." , "החפץ הזה מסמל בשבילי את החוויה ההיא, או את התקופה הזאת", וכך, חלק מהאנשים עלולים למצוא את עצמם משתמשים בכל פינת אחסון אפשרית בבית כדי לשמור על פריטים שאין להם כל שימוש, אבל שהלב פשוט אינו מוכן לוותר עליהם.

הפיתויים לאגור מתעצמים בעשור האחרון, כאשר מתרבות הקניות באינטרנט, בעיקר מאתרי מכירות בסין, שמציעים לנו אינספור מוצרים זולים ומיותרים.

עבור האגרן הכפייתי, המוצרים החד-פעמיים הללו הם ממש מכשול לעיוור.

במצבים אישיותיים בהם נוצר שילוב בין הפרעת אספנות ואגרנות לבין התמכרות לקניות, הבעיה כפולה ומכופלת. 

 

צפו בסרטון על אגרנות, מתוך כאן מסבירים | למה אנחנו אוגרים חפצים?

 

 

תחלואה נלווית

האגרנות מופיעה לרוב בקומורבידיות עם OCD, אך גם עם הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית והתמכרות לאלכוהול. 

בקרב גברים היא מופיעה לרוב עם הפרעת חרדה כללית (GAD) או הפרעת טיקים, בעוד שבקרב נשים היא מקושרת עם פוביה חברתית, פוסט-טראומה, הפרעת דימוי גוף, כסיסת ציפורניים וחיטוט בעור

בשדה המקצועי, קיימות גם התייחסויות לאגרנות כאל סימפטום מורחב של הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), וכהפרעה המקושרת לבעיית שליטה בדחפים (ICD).

 

אולם כפי שנקרא במחקר בהמשך, חוקרים ופסיכולוגים רבים מתעקשים על החשיבות קלינית של התייחסות לאגרנות הכפייתית כהפרעה נפרדת ומובחנת, במיוחד במטרה לפתח שיטות אבחון וטיפול פסיכולוגי מדויקות וייחודיות עבורה.

לא אחת אגרנות מופיעה אצל קשישים - אגרנות עלולה להשתלב עם דמנציה ואלצהיימר ולתרום לקשיים הקוגניטיביים.  

Obsessions

סוגים של אגרנות יתר

האגרנות מחולקת לשלושה סוגים:

 

  • הסוג הראשון הינו אגרנות למניעת נזק, כלומר האוגר מאמין שעלול להיגרם נזק מסוים במידה והוא יזרוק את הפריטים (למשל הפריט שייזרק יזהם או יפצע מישהו שיבוא עמו במגע).
  • בסוג השני מדובר באגרנות מתוך חסך, קרי האוגר חושש שהוא או קרוביו יזדקקו לאותו פריט בעתיד, ככל הנראה מתוך חוויה של חוסר בעבר. החשש הוא בעיקר מהשלכות הרות אסון שעלולות להיגרם עקב אובדן הפריט.
  • הסוג השלישי מתבטא באגרנות רגשית, הכוונה ל"האנשה" של הפריטים או מצב שבו האדם מעניק להם ערך רגשי עוצמתי עד כדי תחושת אובדן ואבל (מתוך " מדריך מתומצת על הפרעה טורדנית כפייתית" של קושניר, שנת 2000).

כמו כן, האגירה עשויה להתבטא באסיפה של חפצים חסרי ערך כמו עטיפות של ממתקים, קליפות של פירות, בקבוקים, אריזות, ניירות, עיתונים, פלאיירים פרסומיים, אפילו כאלה שנאספו ברחוב- מתוך אמונה שיהיה בהם שימוש בעתיד.

האגירה גורמת לצבירת רכוש רב שנדחס ומעמיס על מרבית שטחי הבית.

לרוב, הרכוש עצמו אינו מאורגן ומסודר.

במקרים קיצוניים האוגר אף עשוי לרכוש או לשכור אזורי אחסון חיצוניים (מחסנים, מכולות) בכדי לשמור את כל הפריטים שנאספו ונצברו לאורך השנים.

במרבית הפעמים, הבתים של האוגרים לא יסודרו, ינוקו או יפונו אלא רק במעורבות של צד שלישי. 

 

אגרנות של בעלי חיים

מכירים את השכנה שמחזיקה 30 חתולים בבית ומאכילה כל יום עוד כמה מאות בחצר?

ובכן, אגרנות לא תמיד ממוקדת בחפצים דוממים; במקרים מסוימים, הצורך לאגור יכול מתבטא גם באימוץ בעלי חיים.

במקרים כאלה, המתמודדים מאמצים או רוכשים עשרות ואף מאות חיות מחמד.  אינספור חתולים מסתובבים בבית, לצד סוגים רבים של בעלי חיים אחרים שמוחזקים במרחבים מאולתרים בחדרים, באמבטיה ובסלון. 

הבית נראה בשלב מסוים כמו תיבת נח.

כיוון שהאגרן מתקשה להחליט איזו חיה נשארת ואיזו הולכת,  הוא מגלה בשלב מסוים שאינו מסוגל לספק לכל בעלי חיים את הטיפול הבסיסי המבוקש (מזון, בדיקות וטרינריות, חיסונים, סניטריה ועוד).

 

איך מתבטאות אגרנות ואספנות יתר אצל ילדים?

בעוד שאגרנות נתפסת כהפרעה של מבוגרים, שמקבלים החלטות מה זורקים ומה משאירים, התופעה שכיחה גם אצל ילדים, שנוטים למלא את החדר בצעצועים מיותרים, בגדים שכבר מזמן קטנים עליהם ויש ממש נוסטלגיים, שישמרו רהיטים מהגיל הרך.

האיזור הכי מבולגן אצל ילדים הוא המיטה. למעשה, אינדיקטור טוב לאגרנות אצל ילד עונה לשאלה ״האם נוח לילד לישון על המיטה, או שהיא נראית כמו מחסן שדורש פינוי תדיר?״.

כמו אצל מבוגרים, אגרנות מקושרת אצל ילדים להפרעה טורדנית כפייתית, והחל מרמת חומרה מסוימת מומלץ לפנות לפסיכולוגית ילדים ולשקול אבחון. 

Hoarding Disorder OCD 

 

אגרנות-יתר שונה נוירולוגית מ-OCD

מבחינה קלינית ואבחונית, נעשים כיום מאמצים להבחין מחקרית בין אגרנים עם OCD לאגרנים ללא OCD וללמוד על הבדלים בין שתי הקבוצות. למשל, מחקר שפורסם ב-JAMA, מצא כי קיימת פעילות מוחית שונה עבור הסובלים מ-OCD לעומת הסובלים מאגירה.

החוקרים בחנו באמצעות סריקת MRI את הפעילות המוחית של הסובלים מאגירה בהשוואה לסריקת מוח בקרב הסובלים מ-OCD ונבדקים בריאים, בעת שהיו צריכים לקבל החלטה - האם "להיפטר" מפריטים. נמצא כי הפעילות המוחית של הסובלים מהפרעת אגרנות שונה מפעילותם של המתמודדים עם OCD: 

הראשונים הראו פעילות מופחתת באזורים הקשורים לזיהוי, תגובה ו-ויסות רגשי (באינסולה וב-anterior cingulated cortex), זאת בהשוואה לנבדקי ה-OCD והנבדקים הבריאים, כאשר נתבקשו למיין פריטים שאינם שייכים להם, כאלה שלא עוררו סנטימנטים. לעומת זאת, כאשר התבקשו למיין פריטים אישיים בבעלותם - נצפתה אצל האגרנים פעילות גבוהה יותר באזורים הרלוונטיים ביחס לשאר הנבדקים. 

מעניין שמחקר חדש גילה שדווקא אצל אגרנים בלי OCD יש יותר קרובי משפחה שאובחנו בהפרעה. 

 Compulsive Hoarding CBT 

טיפול פסיכולוגי באגרנות כפייתית

טיפול באגרנות כפייתית על ידי תרופות נגד דיכאון, מבוססות סרוטונין (SSRI), ו/או באמצעות טיפול התנהגותי של חשיפה ומניעת תגובה לא הניבו תוצאות מספקות:

לפי מחקרים, רק כשליש מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בסימפטומים.

בכל זאת, נמצא כי הטיפול היעיל ביותר להפרעה זו הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי אך תוצאותיו נמוכות יותר מאשר במטופלים עם OCD ללא אגרנות כפייתית.

נראה כי הפרעת אגרנות עמידה למדי לטיפול, אולי בגלל קיומו של מרכיב אגו-סינטוני משמעותי.

ברור שנדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב ועמוק יותר את ההפרעה ולפתח שיטות טיפול יעילות יותר עבורה.

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי באגרנות 

 

למרות המגבלות שצוינו, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לטיפול קו ראשון עבור מתמודדים עם אגרנות כפייתית

טיפול CBT באגרנות יתמקד בכמה רכיבים פסיכולוגיים עיקריים בדרך לשינוי והפחתת התסמינים:

 

• זיהוי ואתגור קוגניטיבי של אמונות לא אדפטיביות אשר תורמות לשימור התנהגויות אגירה

• ניהול המצוקה הרגשית שנובעת מהשלכת חפצים מיותרים

• טיפול בחשיפה, טכניקה טיפולית שמטרתה בהקשר זה לזרוק חפצים שאין בהם צורך ולמנוע רכישה של חדשים

• במקרים מסוימים, טיפול CBT יתמקד בהתמודדות עם בעיות שקשורות במיומנויות ושיפור היכולת לעיבוד מידע

 

 

מוזמנים לשיחת הכוונה

להתאמת טיפול CBT באגרנות,

במכון טמיר תל אביב

או בקליניקות העמיתות

בכל הארץ.

 

עלות: סביב 330 ש״ח למפגש:

 

072-3940004

 

 

 

 

 

 

 

העמיקו בקריאה על OCD: 
 
 
  
   
מהי HOCD ? ומהי ROCD ?
 
 
 
 
 
 
איריס ליפשיץ קליגר, "קונים מהכורסה, מהמשרד, מהמיטה", מתוך מוסף ממון, ידיעות אחרונות, 8.11.2018 
 
 
 
 
ד"ר דנה פאר, אגרנים? מה זה אומר על בריאותכם? מתוך אתר YNET
 
 
 
 
מדריך מתומצת על הפרעה טורדנית כפייתית. ד"ר יונתן קושניר, 2000. http://www.drjkushnir.com/wp-content/uploads/2015/11/OCD-general.pdf
 
 
 

 
 
 
Frost, R. O., Steketee, G., & Tolin, D. F. (2011). Comorbidity in Hoarding Disorder. Depression and Anxiety, 28(10), 876–884 

 


 
Greenberg D, Witztum E, Levy A. Hoarding as a psychiatric symptom. J Clin Psychiatry. 1990;51:417–21

 


 
Grisham, J. R., & Norberg, M. M. (2010). Compulsive hoarding: current controversies and new directions. Dialogues in Clinical Neuroscience, 12(2), 233–240

 


 
Lahera G, Saiz-Gonzalez D, Martin-Ballesteros E, et al. Differential diagnosis of hoarding behaviors. Actas Esp Psiquiatr. 2006;34:403–407

 


 
Leonardo F. Fontenelle and Jon E. Grant, Hoarding disorder: a new diagnostic category in ICD-11?, Revista Brasileira de Psiquiatria, 36, suppl 1, (28), (2014)

 


 
Maier T. On phenomenology and classification of hoarding: a review. Acta Psychiatr Scand. 2004;110:323–337

 


 
Mathews, C. A. (2014). Hoarding Disorder: More than just a problem of too much stuff. The Journal of Clinical Psychiatry, 75(8), 893–894 

 


 
Muroff J, Steketee G, Frost RO, Tolin DF. Cognitive Behavior Therapy for Hoarding Disorder: Follow-up Findings and Predictors of Outcome. Depress Anxiety. 2013 Nov 26

 


 
Samuels, J. F., et al(2008). Prevalence and Correlates of Hoarding Behavior in a Community-Based Sample. Behaviour Research and Therapy, 46(7), 836–844 

 


 
Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2010). Hoarding: Obsessive Symptom or Syndrome? Psychiatry (Edgmont), 7(2), 24–27

 


 
Saxena S, Maidment KM. Treatment of compulsive hoarding. J Clin Psychol. 2004;60:1143–1154

 


 
 Tolin DF, Stevens MC, Villavicencio AL, et al. Neural Mechanisms of Decision Making in Hoarding Disorder. Arch Gen Psychiatry. 2012;69(8):832–841
 

 
 
 
https://www.elementsbehavioralhealth.com/mental-health/dsm-v-hoarding-new-mental-disorder-diagnoses/

 


 
http://beyondocd.org/information-for-individuals/symptoms/ocd-related-hoarding

 


 
https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%A8%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%A4%D7%99%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%AA

 


 
http://www.abc.net.au/local/stories/2015/11/17/4353517.htm

 


 
 https://ajp.psychiatryonline.org/doi/ref/10.1176/appi.ajp.2008.07111730CLINICAL-ASPECTS-AND-TREATMENT-STRATEGIES.pdf
 
 
 

 
 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2020