אגרנות כפייתית ואספנות אובססיבית - מחקרים, טיפולים ואבחון

דרג פריט זה
(31 הצבעות)
אגרנות ואספנות כפייתית אגרנות ואספנות כפייתית

 

מהי אגרנות כפייתית (Compulsive Hoarding) ?

מה עושים עם אגרנות יתר / אספנות אובססיבית?

מהי אגרנות יתר?

אגרנות כפייתית,  Compulsive Hoarding מופיעה ב-DSM-5 כהפרעה העומדת בפני עצמה באשכול של הפרעות טורדניות כפייתיות (OCD).

שכיחות ההפרעה גבוהה פי 2 בקרב גברים בהשוואה לנשים.

באופן כללי, שכיחותה באוכלוסייה עומד על 2%-5%.

הופעת סימפטומים של אגרנות מתרחשת לרוב בגיל ההתבגרות, וההפרעה מאובחנת  בדרך כלל בשלב מאוחר יותר בבגרות. 

על פי מחקרים עדכניים, כ-20%-30% מהמאובחנים עם OCD סובלים גם מאגרנות כפייתית ואכן - הרבה חוקרים ופסיכולוגים ממליצים להתייחס אליה כאל תת-קטגוריה של OCD.

אגרנות כפייתית באה לידי ביטוי בקושי לזרוק חפצים ופריטים שונים ללא קשר לשווי האמיתי שלהם. היא משפיעה על כל תחומי חייו של הפרט וגורמת למצוקה משמעותית עבורו ועבור סביבתו. במחקרים שונים שנערכו, בני משפחה של אנשים המתמודדים עם הפרעה זו תיארו תחושות של בושה ומבוכה לאור המצב והנראות של הבית, וכן תסכול, כעס ועוינות כלפי בן המשפחה האוגר.

אגרנות כפייתית כוללת אמונות לא מסתגלות ולא יעילות (אך עקשניות...) לגבי החשיבות ואף הכרחיות של הרכוש שנצבר בבית; לעתים קרובות, נוצר קשר רגשי של ממש לחפצים הנאגרים, שכולל רגשות חיוביים כלפי כל מה שנשמר, מה שגורם בסופו של דבר לחיזוק ההתנהגות.

 

COMPULSIVE HOARDING SYMPTOMS 

 

למה אנשים אוגרים?

נראה שלכולנו יש נטיה מסוימת לשמור על חפצים שאנו יודעים כי אנו לא באמת זקוקים להם: "אולי אזדקק לזה בעתיד.." "חבל על הכסף.." , "החפץ הזה מסמל בשבילי את החוויה ההיא.." וכך, חלק מהאנשים עלולים למצוא את עצמם משתמשים בכל פינת אחסון אפשרית בבית כדי לשמור על פריטים שאין להם כל שימוש, אבל שהלב פשוט לא מוכן לוותר עליהם.

 

תחלואה נלווית

האגרנות מופיעה לרוב בקומורבידיות עם OCD, אך גם עם הפרעות חרדה, הפרעה דו-קוטבית והתמכרות לאלכוהול. בקרב גברים היא מופיעה לרוב עם הפרעת חרדה כללית (GAD) או הפרעת טיקים, בעוד שבקרב נשים היא מקושרת עם פוביה חברתית, פוסט-טראומה, הפרעת דימוי גוף, כסיסת ציפורניים וחיטוט בעור

בשדה המקצועי, קיימות גם התייחסויות לאגרנות כאל סימפטום מורחב של הפרעת אישיות טורדנית-כפייתית (OCPD), וכהפרעה המקושרת לבעיית שליטה בדחפים (ICD). אולם כפי שנקרא במחקר בהמשך, חוקרים ופסיכולוגים רבים מתעקשים על החשיבות קלינית של התייחסות לאגרנות הכפייתית כהפרעה נפרדת ומובחנת, במיוחד במטרה לפתח שיטות אבחון וטיפול פסיכולוגי מדויקות וייחודיות עבורה.

לא אחת אגרנות מופיעה אצל קשישים - אגרנות עלולה להשתלב עם דמנציה ואלצהיימר ולתרום לקשיים הקוגניטיביים.


 

Obsessions



תסמינים

אגרנות מתוארת כחוסר יכולת של הפרט לזרוק כל דבר היות והזריקה עצמה מעוררת מצוקה נפשית משמעותית. האגרנות מחולקת לשלושה סוגים: הסוג הראשון הינו אגרנות ל"מניעת נזק", כלומר האוגר מאמין שעלול להיגרם נזק מסוים במידה והוא יזרוק את הפריטים (למשל הפריט שייזרק יזהם או יפצע מישהו שיבוא עמו במגע).

הסוג השני הינו אגרנות "מתוך חסך", קרי האוגר חושש שהוא או קרוביו יזדקקו לאותו פריט בעתיד, ככל הנראה מתוך חוויה של חוסר בעבר. החשש הוא בעיקר מהשלכות הרות אסון שעלולות להיגרם עקב אובדן הפריט. הסוג השלישי הינו אגרנות "רגשית", הכוונה ל"האנשה" של הפריטים או מצב שבו האדם מעניק להם ערך רגשי עוצמתי עד כדי תחושת אובדן ואבל (מתוך " מדריך מתומצת על הפרעה טורדנית כפייתית" של קושניר, שנת 2000).

כמו כן, האגירה עשויה להתבטא באסיפה של חפצים חסרי ערך כמו עטיפות של ממתקים, קליפות של פירות, בקבוקים, אריזות, ניירות, עיתונים, פלאיירים פרסומיים, אפילו כאלה שנאספו ברחוב- מתוך אמונה שיהיה בהם שימוש בעתיד. האגירה גורמת לצבירת רכוש רב שנדחס ומעמיס על מרבית שטחי הבית. לרוב, הרכוש עצמו אינו מאורגן ומסודר. במקרים קיצוניים האוגר אף עשוי לרכוש או לשכור אזורי אחסון חיצוניים (מחסנים, מכולות) בכדי לשמור את כל הפריטים שנאספו ונצברו לאורך השנים. במרבית הפעמים, הבתים של האוגרים לא יסודרו, ינוקו או יפונו אלא רק במעורבות של צד שלישי.

Hoarding Disorder OCD 

 

אגרנות-יתר שונה נוירולוגית מ-OCD

מבחינה קלינית ואבחונית, נעשים כיום מאמצים להבחין מחקרית בין אגרנים עם OCD לאגרנים ללא OCD וללמוד על הבדלים בין שתי הקבוצות. למשל, מחקר שפורסם ב-JAMA, מצא כי קיימת פעילות מוחית שונה עבור הסובלים מ-OCD לעומת הסובלים מאגירה.

החוקרים בחנו באמצעות סריקת MRI את הפעילות המוחית של הסובלים מאגירה בהשוואה לסריקת מוח בקרב הסובלים מ-OCD ונבדקים בריאים, בעת שהיו צריכים לקבל החלטה - האם "להיפטר" מפריטים. נמצא כי הפעילות המוחית של הסובלים מהפרעת אגרנות שונה מפעילותם של המתמודדים עם OCD: 

הראשונים הראו פעילות מופחתת באזורים הקשורים לזיהוי, תגובה ו-ויסות רגשי (באינסולה וב-anterior cingulated cortex), זאת בהשוואה לנבדקי ה-OCD והנבדקים הבריאים, כאשר נתבקשו למיין פריטים שאינם שייכים להם, כאלה שלא עוררו סנטימנטים. לעומת זאת, כאשר התבקשו למיין פריטים אישיים בבעלותם - נצפתה אצל האגרנים פעילות גבוהה יותר באזורים הרלוונטיים ביחס לשאר הנבדקים. 

מעניין שמחקר חדש גילה שדווקא אצל אגרנים בלי OCD יש יותר קרובי משפחה שאובחנו בהפרעה. 

 Compulsive Hoarding CBT 

טיפול פסיכולוגי באגרנות כפייתית

טיפול באגרנות כפייתית על ידי תרופות נגד דיכאון, מבוססות סרוטונין (SSRI), ו/או באמצעות טיפול התנהגותי של חשיפה ומניעת תגובה לא הניבו תוצאות מספקות:

לפי מחקרים, רק כשליש מהמטופלים דיווחו על שיפור משמעותי בסימפטומים.

בכל זאת, נמצא כי הטיפול היעיל ביותר להפרעה זו הינו טיפול קוגניטיבי התנהגותי אך תוצאותיו נמוכות יותר מאשר במטופלים עם OCD ללא אגרנות כפייתית.

נראה כי הפרעת אגרנות עמידה למדי לטיפול, אולי בגלל קיומו של מרכיב אגו-סינטוני משמעותי.

ברור שנדרשים מחקרים נוספים כדי להבין טוב ועמוק יותר את ההפרעה ולפתח שיטות טיפול יעילות יותר עבורה.

 

 

טיפול קוגניטיבי התנהגותי באגרנות 

 

למרות המגבלות שצוינו, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) נחשב לטיפול קו ראשון עבור מתמודדים עם אגרנות כפייתית

טיפול CBT באגרנות יתמקד בכמה רכיבים פסיכולוגיים עיקריים בדרך לשינוי והפחתת התסמינים:

• זיהוי ואתגור קוגניטיבי של אמונות לא אדפטיביות אשר תורמות לשימור התנהגויות אגירה

• ניהול המצוקה הרגשית שנובעת מהשלכת חפצים מיותרים

• טיפול בחשיפה, טכניקה טיפולית שמטרתה בהקשר זה לזרוק חפצים שאין בהם צורך ולמנוע רכישה של חדשים

• במקרים מסוימים, טיפול CBT יתמקד בהתמודדות עם בעיות שקשורות במיומנויות ושיפור היכולת לעיבוד מידע

מוזמנים לשיחת הכוונה להתאמת מטפל CBT

במכון טמיר תל אביב או בקליניקות העמיתות

בכל הארץ:

1-800-508-809

 

 

סיכמו: שיר אנדיג, אפרת גרדי, איתן טמיר וצוות מכון טמיר

 

 

העמיקו בקריאה על OCD: 
 
 
  
   
מהי HOCD ? ומהי ROCD ?
 
 
אגרנים? מה זה אומר על בריאותכם. ד"ר דנה פאר, 2018, מתוך אתר YNET: https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5310226,00.html
 
 
מדריך מתומצת על הפרעה טורדנית כפייתית. ד"ר יונתן קושניר, 2000. http://www.drjkushnir.com/wp-content/uploads/2015/11/OCD-general.pdf
 
 
 
 
 
Frost, R. O., Steketee, G., & Tolin, D. F. (2011). Comorbidity in Hoarding Disorder. Depression and Anxiety, 28(10), 876–884
 
Greenberg D, Witztum E, Levy A. Hoarding as a psychiatric symptom. J Clin Psychiatry. 1990;51:417–21
 
Grisham, J. R., & Norberg, M. M. (2010). Compulsive hoarding: current controversies and new directions. Dialogues in Clinical Neuroscience, 12(2), 233–240.
 
Lahera G, Saiz-Gonzalez D, Martin-Ballesteros E, et al. Differential diagnosis of hoarding behaviors. Actas Esp Psiquiatr. 2006;34:403–407.
 
Leonardo F. Fontenelle and Jon E. Grant, Hoarding disorder: a new diagnostic category in ICD-11?, Revista Brasileira de Psiquiatria, 36, suppl 1, (28), (2014).
 
Maier T. On phenomenology and classification of hoarding: a review. Acta Psychiatr Scand. 2004;110:323–337.
 
Mathews, C. A. (2014). Hoarding Disorder: More than just a problem of too much stuff. The Journal of Clinical Psychiatry, 75(8), 893–894
 
Muroff J, Steketee G, Frost RO, Tolin DF. Cognitive Behavior Therapy for Hoarding Disorder: Follow-up Findings and Predictors of Outcome. Depress Anxiety. 2013 Nov 26;
 
Samuels, J. F., Bienvenu, O. J., Grados, M. A., Cullen, B., Riddle, M. A., Liang, K., … Nestadt, G. (2008). Prevalence and Correlates of Hoarding Behavior in a Community-Based Sample. Behaviour Research and Therapy, 46(7), 836–844
 
Sansone, R. A., & Sansone, L. A. (2010). Hoarding: Obsessive Symptom or Syndrome? Psychiatry (Edgmont), 7(2), 24–27.
 
Saxena S, Maidment KM. Treatment of compulsive hoarding. J Clin Psychol. 2004;60:1143–1154.  
 
Tolin DF, Stevens MC, Villavicencio AL, et al. Neural Mechanisms of Decision Making in Hoarding Disorder. Arch Gen Psychiatry. 2012;69(8):832–841

 

 
 
 
 
 
 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין

אימות

חובה





מה בא לך לקרוא היום?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים כמוסד שמכשיר ובוחן מתמחים בפסיכולוגיה קלינית

רח' יגאל אלון 157 ת״א, 6745445 

972-3-6031552

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר
הצהרת נגישות

 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר