טיפול תרופתי למתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית (2021)

טיפול תרופתי למאניה דיפרסיה (הפרעה ביפולרית)

 

טיפול תרופתי

בהפרעה דו-קוטבית

 

למרות הקיצוניות במצב הרוח, הרבה פעמים אנשים שמתמודדים עם הפרעה ביפולרית לא מזהים עד כמה חוסר היציבות הרגשית מפריעה לחייהם ולחיי האנשים שהם אוהבים, ולא פונים לטיפול.

יש הרבה מתמודדים שאוהבים את תחושת האופוריה והמחזוריות המאנית, בהן הם יותר פרודוקטיביים.

אבל אחרי האופוריה הזו תופיע תמיד התרסקות רגשית שיכולה להשאיר את האדם מדוכא, שחוק ואולי אפילו מתמודד עם בעיות חדשות שנוצרו - כלכליות, חוקיות או משפיעות על מערכות היחסים.

במצב שיש סימפטומים של דיכאון או מאניה צריך לראות רופא או מומחה לבריאות הנפש, כי הפרעה ביפולרית אינה משתפרת מעצמה.

טיפול של איש/ת מקצוע עם ניסיון טיפולי בהפרעה ביפולרית יכול לעזור לשלוט בסימפטומים.

אם קיימות מחשבות או התנהגות אובדניות, שנפוצות אצל אנשים עם הפרעה ביפולרית, חשוב ליצור קשר עם קרוב משפחה או חבר שסומכים עליו. במקרה של ניסיון אובדני צריך להזעיק עזרה מקצועית, להתקשר לעזרה נפשית מיידית (כמו מד״א) או לפנות ישירות למיון.

אם מישהו שאתם אוהבים נמצא בסכנת התאבדות או עשה ניסיון כזה, ודאו שמישהו נשאר איתו והתקשרו למספר חירום, כמו קו ער״ן.

כאמור, אפשר גם לקחת אותו למיון אם אתם חושבים שניתן לעשות זאת בבטחה.

 

מייצבי מצב רוח

מייצבי מצב רוח הם משפחה של תרופות פסיכוטרופיות שמטפלות במאניה דיפרסיה, הן לטיפול בתסמינים מיידיים של אפיזודות מאניות ודיכאוניות, והן במטרה למנוע הישנות של אפיזודות דומות בעתיד.


ישנם גם מייצבי מצב רוח שיעילים יותר למיקוד בטיפול באפיזודות מאניות ואילו אחרים טובים יותר בטיפול באפיזודות דיכאוניות. מטופלים עשויים ליטול מייצבי מצב רוח בנפרד או בשילוב עם תרופות פסכיאטריות אחרות.

 

מייצבי מצב רוח, כמו תרופות אחרות, הם בדרך כלל רק חלק אחד מתכנית טיפול בהפרעה דו קוטבית. על פי נתוני המכון הלאומי לבריאות הנפש (NIMH), טיפול יעיל יכלול גם תרופות וגם סוג של טיפול בשיחות.

פסיכיאטרים נוהגים לסווג תרופות אלה כמייצבי מצב הרוח מהדור הראשון או מהדור השני.

חלוקה נוספת היא בין מונותרפיה לבין פוליתרפיה.

מונותרפיה מתייחסת לטיפול באמצעות תרופה אחת, בעוד פוליתרפיה מתבססת על שילוב בין שתי תרופות או יותר.

 

מייצבי מצב הרוח מהדור הראשון

מדענים פיתחו בשנות השישים את מייצבי מצב הרוח מהדור הראשון.

אלו כוללים:


חוקרים בשנות התשעים פיתחו מייצבי מצב רוח מהדור השני.

מעבר לתרופות הקלאסיות לייצוב מצב רוח, מקובל גם לטפל בתרופות אנטיפסיכוטיות אטיפיקליות בעיקר באולנזפין.

אולנזפין יעילה בטיפול בהתקפים של מאניה. יתכן שיש לה גם יעילות פרופילקטית כללית, אבל לא הודגמה יעילותה בטיפול בהתקפי דיכאון דו-קוטבי.

מייצבי מצב הרוח מהדור השני כוללים:

בשנת 1994 נתן מנהל המזון והתרופות (FDA) את אישור השימוש בתרופה למוטריג'ין נגד פרכוסים אפילפטיים כמייצב מצב רוח למטופלים עם הפרעה דו קוטבית, כמו גם טיפול באפילפסיה.

מייצבי מצב רוח כמו ליתיום ולמוטריג'ין עשויים לסייע בהפחתת התנודתיות הרגשית שמאפיינת את המתמודדים.

לעומת זאת, תרופות אנטי-דיכאוניות כמו פרוזק, פארוקסטין וזולופט בדרך כלל אינן מומלצות היות והן עלולות להחמיר את הסימפטומים המאניים אצל אנשים מסוימים.

שתי התרופות המסורתיות לטיפול בהפרעה דו-קוטבית הן ליתיום (Lithium) ודיואלפרואקס (Divalproex), שתיהן עדיין מוכיחות את יעילותן במחקרים מבוקרים , אולם כיום ישנו מספר רב של תרופות מייצבות מצב רוח או כאלו המהוות אופציה טיפולית שכיחה להפרעה דו-קוטבית.  

 נרחיב על חלק מהמייצבים:

 

ליתיום

לליתיום יש היסטוריה ארוכה ומוכחת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. היסוד ליתיום התגלה בשנת 1817 והשפעתו לייצוב מצב הרוח התגלתה כבר בסוף המאה ה 19.

היא ניתנה למתמודדים החל שנת 1949 על ידי ג'ון קייד, פסיכיאטר אוסטרלי, שהיה הראשון לפרסם מחקר מבוקר על השפעתו של ליתיום בטיפול במאניה אקוטית. עם זאת,  ליתיום לא אושרה לשימוש על ידי ה-FDA עד 1970, בעיקר בגלל החלון התרפויטי הצר שלו.

 

והנה, לא נס ליחה של הליתיום:

 מחקר עדכני מעיד שהתרופה עדיין צועדת בראש ושהיא קשורה במניעת אשפוזים חוזרים בקרב מתמודדים עם הפרעה ביפולרית. 

מחקר אחר  מלמד כי בני נוער שמתמודדים עם הפרעה דו-קוטבית הנוטלים ליתיום מצויים בסיכון מופחת לנסיונות התאבדות, בהשוואה לבני נוער במצב דומה שנוטלים מייצבי מצב-רוח אחרים. אותו מחקר מצא גם כי למתבגרים אלו יש פחות תסמינים דיכאוניים ותפקוד פסיכולוגי חברתי טוב יותר בהשוואה לאלו שאינם נוטלים ליתיום.

מומלץ להשתמש בתרופה זו במיוחד כאשר מדובר בהפרעה הדו-קוטבית מהסוג הראשון- הכוללת אפיזודות מאניות בשילוב עם אפיזודות של דיכאון חמור. ליתיום יעילה במיוחד לטיפול בסימפטומים מאנים משמעותיים, לטיפול ארוך טווח ולא לטיפול אקוטי ובהפחתה משמעותית של הסיכון לאובדנות (שעלול להגיע לכ-10%, בהפרעה דו קוטבית).

יעילותה של הליתיום מתבטאת גם בעיתוי - היא מוכחת ככלי מניעתי, כאמצעי להפחתת אשפוזים חוזרים ונמצאה יעילה ביותר כאשר משתמשים בה מוקדם ככל האפשר ביחס לפריצת ההתקף המאני הראשוני. 

למרות היתרונות, מחקר שפורסם במאי 2020 בכתב העת האמריקאי לפסיכיאטריה העלה כי השימוש בתרופות מייצבות מצב רוח, כמו ליתיום, פחת בשני העשורים האחרונים. משפחת התרופות שמחליפה את המייצבים היא תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני (תרופות לא טיפוסיות, כמו ריספרידון, ריספרדל, ריספונד, ריספרידקסגדל ועוד) בטיפול בהפרעה דו קוטבית. 

הטיפול בליתיום יעיל גם כתרופה נוספת במצבים הפרעה חד-קוטבית או דיכאון עמיד לתרופות.

 

הרעלת ליתיום

לליתיום יש רעילות גבוהה ותופעות לוואי קשות ובעייתיות:

בלבול ודיסאוריינטציה, התכווצויות שרירים, תגובתיות-יתר מוטורית, התכווצויות, שלשול והקאות, אי נוחות, בחילה, סחרחורת, חולשת שרירים, תחושת טשטוש.

ידוע כי אין להשתמש בתרופה במטופלים עם בעיות בכליות, ויש להיזהר בשילוב תרופתי שעלול לגרום להרעלת ליתיום .  

למעשה, שיעור לא נמוך בכלל של המטופלים כרונית בליתיום חווים לפחות הרעלה אחת במהלך הטיפול.

אבל הנה, יש לנו בשורה מצוינת לשיפור בטיחותם של מטופלים הנעזרים בליתיום: מחקר חדש מדווח על יתרונותיו של חיישן (סנסור) לביש, עשוי בד ונוח לתפעול, שמאותת בזמן אמת על חריגה ברמה התקינה של רמות הליתיום בדם. 

 

דפלפט

במצבים בהם בעיות שינה וחרדה הינם סימפטומים קבועים בהפרעה, דפלפט, חומצה ולפרואית (Divalproex / Depakote) עשויות להיות מקום טוב יותר מליתיום להתחיל ממנו.
תרופות אלו מתאימות לשימוש כאשר יש צורך בטיפול חזק ומהיר. הן כמעט תמיד עוזרות לפחות במידה מסוימת בטיפול CBT באינסומניה, גם כאשר ניתנות במינון נמוך. כמו כן, תרופות אלו יעילות כאשר קיימים סימפטומים בולטים של חוסר יציבות רגשית, מצבי רוח משתנים ועצבנות.

טיפול תרופתי זה הינו מומלץ היות וקיים ניסיון רב שנים עימו, פסיכיאטרים מכירים את התרופות היטב ויודעים לאילו בעיות לצפות וכמו כן, בדומה לליתיום, הוכח כי תרופות אלו עובדות.

עם זאת ידוע כיום כי דפלפט יכולה להביא לעליה במשקל ולבעיה הורמונליות בקרב נשים - שחלות פובליציסטיות. לכן, לרוב מומלץ להשתמש בתרופה זו רק עבור גברים או עבור נשים לאחר סיום המחזור החודשי.

בנוסף, יתכן קשר בין נטילת דפלפט בהריון לבין סיכון לאוטיזם / ADHD:

 

מאמר שפורסם בינואר 2021 בכתב העת Psychiatric News מדווח על ממצאים חדשים לפיהם ילדים שנחשפו לדפלפט בהיותם ברחם היו בסיכון גבוה יותר להפרעת הספקטרום האוטיסטי ולהפרעת קשב וריכוז, בהשוואה לאלה שלא נחשפו לתרופה:

 

טרילפטל / אוקסקארבאזפין 

 

דפלפט, חומצה ולפרואית היא תרופה יעילה ביותר לייצוב מצב הרוח. 

מתאימה בעיקר לטיפול במצבי חירום (כאשר הסימפטומים קיצוניים ביותר), כשיש צורך בשיפור מהיר. התרופה מביאה לשינוי כמעט מיידי בסימפטומים ואנשים יכולים לחוש בשינוי תוך מספר שעות בלבד.
אולם, על אף השפעתה היעילה, התרופה מלווה בעליה דרמטית במשקל בקרב מספר גבוה של אנשים הנוטלים אותה ויכולה לגרום לסוכרת במקרים מסוימים, גם כאשר לא נצפת עליה משמעותית במשקל. לכן, תרופה זו יעילה בעיקר לטווח הקצר, היות וחוץ מעליה במשקל ישנם מעט סיכונים לטווח הקצר, ולרוב ניתנת על פי צורך (במקרי קיצון) ולא כטיפול קבוע לטווח הארוך.

 

זיפרקסה / אולנזאפין

זיפרקסה (אונזאפין) היא תרופה יעילה ביותר לייצוב מצב הרוח. מתאימה בעיקר לטיפול במצבי חירום (כאשר הסימפטומים קיצוניים ביותר), כשיש צורך בשיפור מהיר. התרופה מביאה לשינוי כמעט מיידי בסימפטומים ואנשים יכולים לחוש בשינוי תוך מספר שעות בלבד.

אולם, על אף השפעתה היעילה, התרופה מלווה בעליה דרמטית במשקל בקרב מספר גבוה של אנשים הנוטלים אותה ויכולה לגרום לסוכרת במקרים מסוימים, גם כאשר לא נצפת עליה משמעותית במשקל. לכן, תרופה זו יעילה בעיקר לטווח הקצר, היות וחוץ מעליה במשקל ישנם מעט סיכונים לטווח הקצר, ולרוב ניתנת על פי צורך (במקרי קיצון) ולא כטיפול קבוע לטווח הארוך. 

 

למוג׳ין / Lamictal / למוטריג'ין 

למוטריג'ין היא תרופה מקבוצת נוגדי ההתכווצויות, שמראה יעילות מסויימת גם בטיפול בדיכאון דו-קוטבי אקוטי.

מתאימה להפרעה דו-קוטבית מסוג שני בה הבעיה העיקרית הינה אפיזודות חוזרות ונשנות של דיכאון. בנוסף לכך, תרופה זו אינה מביאה לעליה משמעותית במשקל, בשונה מתרופות רבות המשמשת לטיפול בהפרעה דו-קוטבית.

 

למעשה, במרבית המקרים היא איננה מביא לתופעות לוואי כלשהן ולא ידוע על סיכונים לטווח ארוך הנובעים מצריכה קבועה של למוטריג'ין. 

לאחרונה אושרה גם Latuda כתרופה להפרעה ביפולרית לבני נוער על ידי ה-FDA.

 

מציאת התרופה הנכונה כנראה תדרוש ניסוי וטעייה, ואם אחת לא עובדת טוב, מנסים אחרות. זה דורש סבלנות כי יש תרופות שלוקח להן שבועות או חודשים להגיע ליעילות מלאה. בגדול, משנים בכל פעם רק תרופה אחת כדי לזהות איזה מקלות על הסימפטומים עם הכי פחות תופעות לוואי. גם יכול להיות שיהיה צורך להתאים את התרופות אם הסימפטומים ישתנו.

 

הצגנו כאן חלק קטן בלבד מהתרופות הקיימות כיום לטיפול בהפרעה דו-קוטבית. כל תרופה עשויה להשפיע באופן שונה על אדם ספציפי ואין תרופה אחת שמתאימה ונכונה לכולם. לעיתים מדובר בתהליך של בחינה, ניסוי וטעייה עד שאתם מוצאים את הטיפול התרופתי הטוב ביותר עבורכם. לכן, חשוב ללמוד ולהכיר את האופציות הקיימות בסל התרופות בקופות החולים ולעבוד בשיתוף פעולה מלא עם הרופא המטפל כדי לבחור את התרופה או התרופות המתאימות ביותר עבורכם.

  

- תוכן זה אינו מחליף ייעוץ פסיכיאטרי -

 

 

מקורות:

 

Kato TM, et al. (2018) Mitochondrial dysfunction causes hyperexcitability of serotonergic neurons. Molecular Psychiatry

 

Hafeman, D.M. (2020). Lithium Versus Other Mood-Stabilizing Medications in a Longitudinal Study of Youth Diagnosed With Bipolar Disorder. VOLUME 59, ISSUE 10, P1146-1155, OCTOBER 01, 2020

  

Lähteenvuo M, Tanskanen A, Taipale H, et al. Real-world Effectiveness of Pharmacologic Treatments for the Prevention of Rehospitalization in a Finnish Nationwide Cohort of Patients With Bipolar Disorder. JAMA Psychiatry. 2018;75(4):347–355

  

Rhee., et al (2020). 20-Year Trends in the Pharmacologic Treatment of Bipolar Disorder by Psychiatrists in Outpatient Care Settings. The American Journal of Psychiatry. https://ajp.psychiatryonline.org/doi/10.1176/appi.ajp.2020.19091000

 

https://www.uptodate.com/contents/lithium-poisoning  

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

בית פנינת האילון, יגאל אלון 157, תל אביב יפו, 6745445 

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–21:00
יום שני, 9:00–21:00
יום שלישי, 9:00–21:00
יום רביעי, 9:00–21:00
יום חמישי, 9:00–21:00
יום שישי, 9:00–13:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2021