התמודדות

עם ASD בתפקוד גבוה

מהו אוטיזם בתפקוד גבוה?

המתמודדים/ות עם אוטיזם (ASD) בתפקוד גבוה יכולים לחיות חיים עצמאיים ולפתח קריירה מספקת. 

הם סובלים מתסמיני אוטיזם קלים יחסית, אך משמעותיים דיים כדי לענות לקריטריונים האבחוניים של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

המתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה מצליח בלימודים או בעבודה, עם ציון IQ גבוה מ-70, אינו סובל מקשיי שפה או מעיכובים התפתחותיים ברורים ומסוגל לחיות באופן עצמאי.

בקרב ילדים ובני נוער סביר שתסמינים של אוטיזם בתפקוד גבוה יכללו מעגל חברתי מוגבל, בעיות בשיתוף במשחק חברתי וקושי להשלים עבודה קבוצתית.

ביחס לסובלים מאוטיזם בתפקוד נמוך יותר, הם מראים פחות עיכובים שפתיים,  מעט (אם בכלל) חסרים קוגניטיביים ומיומנויות מרחביות טובות יותר.

אצל מבוגרים עם אוטיזם גבוה קיים קושי לפרש חשיבה או רגש אצל אחרים, מגבלה בפענוח של הבעות פנים,  שפת גוף או רמזים חברתיים, קשיים סוציו-קוגניטיביים, קושי לווסת רגשות ובעיות בניהול שיחה.

קריטיונים לאבחנה של הפרעות הספקטרום האוטיסטי

כמו כל אדם אחר, גם המתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה שונים מאוד זה מזה.

ע״מ להיות מאובחן באוטיזם, אדם חייב להיות בעל קשיים בכל אחד מהבאים:

שוני בהדדיות החברתית והרגשית

מאבק מאתגר להתחיל או להגיב לתקשורת, קושי להשתתף בתקשורת הדדית בקשרים חברתיים ולעיתים קושי בדיבור על נושאים שאינם מועדפים.

בעבר נטו לחשוב שמה שהסיבה לכך היא חוסר יכולת לחוש אמפתיה, אך מחקרים חדשים שינו את החשיבה על אוטיזם ועל אמפתיה.

למעשה, האמת כמעט הפוכה:

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות היפר-אמפתיים, אלא שהחוויות שונות.

במקום חוסר אמפתיה, מדובר בדרך שונה להבין ולעבד רגש.

למשל, מתמודד עם אוטיזם יכול לבודד את עצמו אבל לא מכיוון שהוא מעדיף להיות לבד, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא מרגיז אחרים או שהוא חווה דחייה חוזרת הקשורה בהתנהגותו. 

שוני בתקשורת לא-מילולית

אדם המתקשה בקריאת שפת גוף של אחרים, בזיהוי סימנים רגשיים לא-מילוליים, בשמירה על קשר עין או בייצור הבעות אופייניות לגיל, כמו חיוך.

קשיים במערכות יחסים

כולנו מאותגרים ביחסים, אבל אצל מתמודדים עם ASD קיים מאבק מתמיד בפיתוח או בשימור חברויות.

מתמודדים עם אוטיזם עשויים שלא להשתתף במשחק דמיוני, להימנע מיצירת חברויות ולעיתים להתמודד עם קשיי השתלבות בסביבה.

קשיים נוספים:

מתמודדים/ות עם אוטיזם חייבים להיות בעלי 2 לפחות מהשונויות הבאות:

התנהגויות או תחומי עניין סטריאוטיפיים או רפטטיביים

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות מרותקים מחפצים מסוימים, לחזור על דברים שאחרים אומרים, לחוות בעלי טיקים מילוליים או מוטוריים או לבצע תנועות חזרתיות.

צורך עז בשגרה ועקביות

מתמודדים עם אוטיזם עשויים לבצע ריטואלים שנראים אובססיביים או קומפולסיביים, להתקשות יותר מהאופייני לגילם להסתגל לשינוי או להיות משוללי יכולות בניהול שינויים מינוריים, כמו מעבר למותג אחר של קורנפלקס שההורים קונים עבורם בקביעות.

מיקוד אינטנסיבי בנושאים ספציפיים

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות אספנים מסורים, לשנן שרשראות ארוכות של עובדות ולעיתים קשה להם להפסיק לחשוב על מספר אובייקטים מינימלי.

כל אלה יכולים לגרום הסובבים לתפוס את העיסוקים הללו כלא שגרתיים או מוזרים.

קשיים בעיבוד החושי

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות רגישים מאוד לקלט חושי, כמו רעשים חזקים או מרקמים מעקצצים בבגדים, או להיפך – להפגין קהות חושית ולהתעלם מרעשים חזקים מאוד או מסיחים.

הסימפטומים הללו חייבים להות נוכחים בהתפתחות המוקדמת, למרות שייתכן וישתנו או יחמירו עם הזמן.

אוטיזם חייב גם להיות ההסבר הטוב ביותר לסימפטומים על פני אבחנה אחרת, כמו פגיעה מוחית.

לבסוף, הסימפטומים חייבים להתרחש במצבים מרובים, לא רק בבית, בבי״ס או במצבי לחץ.

למתמודדים עם ASD בתפקוד גבוה עשויות להופיע גרסאות חמורות פחות של התסמינים המתוארים לעיל. 

בעייתיות עם המונח ״תפקוד גבוה״

השימוש במונח אוטיזם בתפקוד גבוה נותר שנוי במחלוקת, רבים אף סוברים כי הוא עלול להטעות. 

בעוד שאוטיזם הוא אבחנה קלינית המבוססת על קריטריונים מסוימים, אוטיזם בתפקוד גבוה אינו כזה.

במקום זאת, זהו שיפוט שמבוצע על יכולת האדם לתפקד בחברה, ולכן רבים מאנשי מקצועות הרפואה והפרה-רפואה חלוקים ביניהם לגבי השאלה מי נחשב בתפקוד גבוה ומי לא.

בעבר היו מטפלים שהתייחסו למתמודדים עם תסמונת אספרגר כמתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, משום שיש פחות סיכוי שיהיו להם בעיות בשפה, ולעתים קרובות הם מפגינים פחות סימנים ותסמינים של אוטיזם.

כיוון ש״תפקוד גבוה״ הוא מונח סובייקטיבי המבוסס על נורמות חברתיות ולא על אבחון, הקריטריון משתנה לפי המאבחן.

מבקרי המונח ״אוטיזם בתפקוד גבוה״ מצביעים על כמה בעיות הגלומות בו ומציעים את הטיעונים הבאים:

• המונח מתעדף כמה תפקודים, למשל מיומנויות שפה, על פני אחרים, כמו יכולת להבין נורמות חברתיות.

• המונח שופט חלק מהאנשים כטובים ומצליחים יותר או פחות בהשוואה לאחרים.

• המונח נשען בעיקר על נורמות חברתיות שמתעדפות הצלחה אקדמית וכישורי שפה.

• המונח עשוי להתעלם מהצורך של אנשים המתויגים ״בתפקוד גבוה״ לקבל תמיכה והטבות חיוניות אחרות שמגיעות להם.

• המונח מתעדף את חוויות החברה עם האדם, להבדיל מחוויות המתמודד עם אוטיזם בחברה.

• יש אנשים שמשתמשים במונח ״בתפקוד גבוה״ לביטול דאגותיהם של מבוגרים המתמודדים עם אוטיזם, בנוגע לאופן בו החברה מתייחסת לילדים עם אוטיזם. במקרים כאלה, הורה לילד המתמודד עם אוטיסזם עשוי לטעון שאדם ״בתפקוד גבוה״ אינו מבין עד הסוף את החוויה האוטיסטית. 

למעשה, חוקרים שביצעו מחקר בו השתתפו יותר מ-2,000 מבוגרים על הספקטרום, טוענים כי לפי  הנתונים קיימת הצדקה להוציא את המונח 'תפקוד גבוה' משימוש לתמיד (Alvares et al, 2019).

המחקר, הגדול מסוגו, מלמד כי למתמודדים הנחשבים בתפקוד גבוה יש לעתים קרובות 'התנהגות אדפטיבית' לקויה, למשל יכולת מוגבלת לבצע משימות בסיסיות כמו צחצוח שיניים, קשירת שרוכים או נסיעה באוטובוס.

אם כך, במקום לתייג ע״פ תפקוד, כיום אומצה התבוננות מקצועית שרואה  אוטיזם כספקטרום של בעיות תקשורת. 

פרספקטיבת הספקטרום אינה מתעדפת תפקודים מסוימים על פני אחרים. 

למשל, אדם עשוי להיות מצליח ביותר בתחום אחד, כמו בחיים האקדמיים, אבל להיאבק כשהוא נמצא עם קהל או כאשר הוא מתמודד עם הצפה חושית.

זאת ועוד, גישת הספקטרום האוטיסטי מקריסה כמה אבחנות שהיו בעבר נבדלות, כמו תסמונת אספרגר ומגדירה אותם מחדש כקשת של תנאים. 

בשנים האחרונות, השתנתה הטרמינולוגיה סביב אוטיזם דרמטית, בין היתר עקב פעילותה של תנועת הזכויות האוטיסטית (neurodiversity movement) הקוראת לחשיבה מחדש על הגדרת אוטיזם ע״י התבוננות במצב דרך עדשת הרב-גוניות האנושית.

תנועה זו, שהוקמה ע״י מתמודדים עם ASD,  נועדה לעודד בני אדם להעריך גיוון בהתפתחות הנוירוביולוגית ממש כמו מוצא עדתי, גזע, דת, מגדר ואוריינטציה מינית.

גורמים

החוקרים אינם יודעים מה גורם לאוטיזם.

מחקרים ראשוניים קושרים בין כמה גנים לבין סיכון גבוה יותר לאוטיזם, אך המדע טרם מצא גורם גנטי אחד, או צירוף גנטי אחד, שמוביל לאוטיזם באופן בלתי נמנע.

עם זאת, יש ראיות לכך שאינטראקציה בין גנים לסביבה יכולה להוביל לאוטיזם.

למשל, אדם עם מוטציה גנטית המגבירה את הסיכון לאוטיזם יכול לפתח את המצב רק בנסיבות מסוימות, כמו זיהום או חשיפה לחומרים רעילים מסוימים.

במקביל מתקיים מחקר בנוגע לאופן בו גורמים ביולוגיים עשויים להגביר את הסיכון לאוטיזם. שינויים במטבוליזם של המוח, בקשרים במוח או במערכת החיסונית של הגוף עשויים להגביר את הסיכוי להתפתחות אוטיזם.

חשוב לציין:

חיסונים אינם גורמים לאוטיזם, זו אגדה עירונית שהופרכה זה מכבר. 

איך מאבחנים אוטיזם בתפקוד גבוה?

אין בדיקת דם או בדיקת מעבדה אחרת שיכולה לגלות אוטיזם, אך על סמך הסימפטומים שהמטופל מפגין רופא יכול להמליץ על מבדקים מסוימים לשלילת מצבים אחרים.

למשל, אפשר להמליץ על בדיקת דם כדי לחפש סימנים לזיהום או לבצע סריקת מוח כדי לחפש פגיעה.

לאבחון אוטיזם הרופא יצטרך לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולהעריך את המטופל כדי למצוא סימפטומים אופייניים לאוטיזם.

סימן אחד או שניים לאוטיזם אינם מספיקים, גם אם הם בולטים מאוד, ויש לענות על הקריטריונים המלאים לאבחון. טיפול וניהול: לא ניתן לרפא אוטיזם, אך הוא יכול להשתנות במרוצת החיים.

יש ילדים שעם התבגרותם יפסיקו בהתנהגויות שהובילו לאבחון, ובמקרים אחרים אנשים לא יבינו שיש להם סימפטומים של אוטיזם עד שיגיעו לבגרות.

התהליך האבחוני יכלול לעיתים קרובות גם בעיות ותסמינים שניתן להגדירם כתחלואה נלווית.

למשל, לא פחות מ-84% מהילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי חווים פחד או חרדה משמעותיים המפריעים לחיי היומיום שלהם, כולל פחדים תכופים, אינטנסיביים, מתישים וחריגים.

אבחנה מבדלת

הפרעת קשב וריכוז

מתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גקבוה מתקשים להתמקד בגרויים שהם לא אוהבים, כמו קריאת ספר או פתירת חידה. בעוד שעל דברים שהם כן אוהבים, כמו לשחק עם צעצוע מסוים הם עשויים להתקבע .

לעומת זאת, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעיתים קרובות לא אוהבים ונמנעים מדברים ופעילויות בהם הם נדרשים להתרכז. 

OCD

OCD היא הפרעה המאופיינת במחשבות ופעולות חוזרות וטורדניות. מדובר בהפרעה שכיחה למדי, אבל היא שכיחה במיוחד אצל אנשים עם אוטיזם.

נראה שגורמים מושתפים בגנטיקה, מבנה המוח, הביולוגיה והפסיכולוגיה ממלאים תפקיד בקשר המסקרן הזה.

עם זאת, יש הבדלים בין ההתנהגויות החוזרות ונשנות באוטיזם לבין האובססיות והקומפולסיות ב-OCD:

בעוד שהמתמודד עם OCD מבצע התנהגויות קומפולסיביות במודע, מתמודדים על הספקטרום מפגינים לעיתים קרובות התנהגויות אובססיביות בלי מודעות עצמית, או עם מודעות מועטה. 

יש גם הבדל ביעילות הטיפולית:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול המומלץ ל-OCD, אבל מחקרים מצביעים על כך שהוא לא עובד בהצלחה דומה עבור הסובלים מאוטיזם, מה שמחייב פיתוח פרוטוקול ייחודי (Elliott et al, 2023).

חרדה חברתית

חרדה חברתית עשויה להיראות אחרת באוטיזם, כאשר הנטייה היא לבלבל בינה לבין חוסר עניין חברתי, סימפטום נפוץ של אוטיזם.

בניגוד לנטייה להמנע מיחסים חברתיים הנובעת מחוסר עניין אצל מתמודדים עם הספקטרום, אדם עם הפרעת חרדה חברתית ייטה להיות רגיש הרבה יותר לדחייה ולהשפלה.

טיפול 

תמיכה וטיפול מקצועיים מתמקדים בסיוע למתמודד לשפר את איכות חייו.

התערבות מוקדמת אצל ילדים יכולה לעזור להם לצבור יותר מודעות רגשית, מיומנויות שפה וסממנים אחרים שאופייניים להתפתחות.

חשוב שהורים המשווים בין סוגים שונים של תמיכה צריכים להיות מודעים לכך שאחת מהאופציות הפופולריות ביותר, ניתוח התנהגות יישומי (ABA), הינה שיטת טיפול שנויה במחלוקת ומבוגרים עם אוטיזם מרבים לטעון שיש בה משום התעללות.

גם תרופות עשויות לעזור למתמודדים/ות עם אוטיזם לנהל סימפטומים ספציפיים, כמו חרדה או מחשבות טורדניות.

מסגרות אקדמיות יכולות לעזור להם לשגשג בעבודה או בלימודים, ועם הזמן מתפתחים אמצעי הערכה אלגוריתמיים המסוגלים לנבא את ההסתברות האינדיבידואלית להצלחה עבור אדם עם ASD גבוה.

גם כאשר המתמודד עם אוטיזם גבוה מתפקד היטב בחיי הקריירה, הוא לרוב זקוק (וזכאי) לתמיכה שוטפת כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

בלומרוזן סלע, ש׳ (2022). על אוטיסטים בתקפוד גבוה ש״אינם נראים כאלה״ - סוגיות אבחנתיות וקליניות. שיחות, כרך לו׳, אב תשפ״ב, עמ׳ 295-303.

Alvares GA, Bebbington K, Cleary D, Evans K, Glasson EJ, Maybery MT, Pillar S, Uljarević M, Varcin K, Wray J, Whitehouse AJ. The misnomer of 'high functioning autism': Intelligence is an imprecise predictor of functional abilities at diagnosis. Autism. 2020 Jan;24(1):221-232. doi: 10.1177/1362361319852831. Epub 2019 Jun 19. PMID: 31215791.

Elliott, S. J., Marshall, D., Morley, K., Uphoff, E., Kumar, M., & Meader, N. (2021). Behavioural and cognitive behavioural therapy for obsessive compulsive disorder (OCD) in individuals with autism spectrum disorder (ASD). The Cochrane database of systematic reviews, 9(9), CD013173. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013173.pub2

Bakker T, Krabbendam L, Bhulai S, Meeter M, Begeer S. Predicting academic success of autistic students in higher education. Autism. 2023 Jan 5:13623613221146439. doi: 10.1177/13623613221146439. Epub ahead of print. PMID: 36602222.

Narzisi A, Alonso-Esteban Y, Alcantud-Marín F. Autism and Children: Diagnosis, Functional Profiles and Intervention. Children (Basel). 2023 Mar 8;10(3):522. doi: 10.3390/children10030522. PMID: 36980081; PMCID: PMC10047663.

Zawn Villines (2021).  What is high functioning autism?. https://www.medicalnewstoday.com/articles/high-functioning-autism

מהי סומניפוביה?

סומניפוביה מתבטאת בחרדה קיצונית ופחד סביב המחשבה ללכת לישון.

פוביה זו ידועה בשמות נוספים, כמו היפונופוביה, קלינופוביה, חרדת שינה או פחד משינה.

הפרעות שינה, כמו אינסומניה, יכולות לעורר חרדה סביב שינה.

מתמודדים עם אינסומניה מוטרדים במהלך היום סביב מחשבות חוזרות כמו "האם הלילה אצליח להירדם?".

סיוטים בשינה ושיתוק שינה, תורמים אף הם לחששות סביב השינה.

סומניפוביה, כמו רוב הפוביות, מעוררת פחד אינטסיבי, כזה המשפיע על חיי היומיום, על פעולות שגרתיות ועל הרווחה הנפשית הכוללת.

מהם הסימפטומים?

שינה טובה היא חלק חיוני לבריאות טובה. אבל אצל סומניפובים, אפילו מחשבה על שינה יכולה להטריד.

במקרים רבים, פוביה זו פחות נובעת מפחד מהשינה עצמה, אלה יותר נובעת ממה שעלול לקרות בזמן השינה. 

סומניפוביה יכולה לגרום למגווון תסמינים נפשיים ופיזיים מגוונים.

התסמינים הרגשיים של סומניפוביה:

• הרגשת פחד וחרדה כשחושבים על שינה. 

• חווית מצוקה כשמתקרבים לזמן השינה. 

• ניסיונות להישאר ערים כמה שיותר ואף הימנעות משכיבה .

• התקפי חרדה כשמגיע הזמן ללכת לישון. 

• קושי להתמקד בדברים מלבד דאגה ופחד הקשורים לשינה. 

• חווית עצבנות או שינויים במצבי הרוח. 

• קושי לזכור דברים שונים. 

הסימפטומים הגופניים של סומניפוביה:

• בחילות או בעיות קיבה אחרות הקשורות לחרדה מתמשכת סביב השינה. 

• לחץ בחזה וקצב לב מוגבר כשחושבים על שינה.

• הזעה, צמרמורות או בעיות נשימה אחרות כאשר חושבים על שינה. 

• אצל ילדים- בכי, דבקות וחרדה לפני השינה הכוללים חשש שהמטפל (הורה/ אח וכדומה) יעזוב ואתם. 

גם אילו רצינו, לא ניתן להימנע משינה.

לכן, אם יש לך פוביה משינה מזה זמן מה ככל הנראה שבמרבית הלילות הצלחת לישון לפחות כמה שעות שינה, אך זוהי לא שינה רגועה ושלווה - שינה זו לרוב מלווה בהתעוררויות תכופות, התעוררות מוקדמת או קושי בהירדמות.

סימנים נוספים לפחד משינה סובבים סביב טכניקות התמודדות - ישנם אנשים שמשאירים אור דולק, מוסיקה או טלוויזיה פועלת. אחרים עשויים לפנות לשימוש בחומרים מקלים, דוגמת אלכוהול, אשר מפחיתים את תחושות הפחד הנוגעות לשינה.

גורמים

מומחים אינם בטוחים לגבי הגורם המדויק לסומנפוביה. אבל כמה הפרעות שינה עשויות לקחת חלק בהתפתחות שלה, כולל:

• שיתוק שינה -  הפרעת שינה זו מתרחשת כאשר אתה מתעורר משנת REM כשהשרירים שלך משותקים, ללא יכולת לזוז. אתה עלול לחוות הזיות דמויות סיוט, מה שעלול להפוך את שיתוק השינה למפחיד מאוד, במיוחד אם יש לך אפיזודות חוזרות.

• הפרעת סיוטי לילה- גורם לסיוטים תכופים ומוחשיים שלעתים קרובות גורמים למצוקה במהלך היום שלכם. אתם עלולים למצוא את עצמכם מריצים אחורה סצנות מהסיוטים, מרגישים מפוחדים ממה שקרה בחלום שלכם, או דואגים שיהיו עוד סיוטים.

אוסיף מצב נוסף, בו פחד משינה מופיע כחלק מתהליך גמילה מתרופות נוגדות דיכאון (SSRI ו-SSRI). 

במצב של הפסקת אנטי-דפרסנטיים, המוח מגיב בדרכים מגוונות להיעדר סרוטונין, נוראפינפרין או דופמין. 

אחד התסמינים השכיחים, שמסבים מצוקה עצומה, הוא סיוטי לילה קיצוניים, שכוללים התעוררויות חוזרות ונשנות עם תסריטי זוועה קיומיים. 

לפעמים זה כל כך כואב, שהאדם מעדיף להימנע משינה, כי היא פשוט מאוד מפחידה והופכת בתקופת הגמילה לעינוי של ממש.

בדומה לעניין הקודם, גם חשיפה לטראומה או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עשויות לגרום להופעת סיוטים, שבתורם גורמים לפחד משינה.

סומניפוביה נקשרה גם לפחד ממוות. דאגה למות בשנתך עלולה להוביל בסופו של דבר לפחד להירדם בכלל.

זה גם אפשרי לפתח סומנפוביה ללא סיבה ברורה.

לעתים קרובות פוביות מתפתחות בילדות, לכן קשה לזכור מתי בדיוק התחיל הפחד או למה.

מהם גורמי הסיכון?

יש סיכוי גבוה יותר לפתח פוביה ספציפית אם יש לך בן משפחה קרוב שגם לו יש פוביה או היסטוריה משפחתית של חרדה.

מצב רפואי חמור עלול גם להגביר את הסיכון לפוביה משינה.

אם קיימת מודע לכך שיש סיכון למוות הקשור לבעיה בריאותית, אתה עלול להיות חרד למות בשנתך ובסופו של דבר לפתח סומנפוביה.

איך מאבחנים?

אם אתה מאמין שיש לך סומנפוביה, עדיף להתחיל בשיחה עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הפסיכולוג, או המטפל, יתן לך הערכה מדויקת והמלצה על צעדים נוספים.

בדרך כלל פוביות מאובחנות אם פחד וחרדה גורמים למצוקה וקושי בחיי היומיום שלך.

קריטריונים לאבחון סומנפוביה:

• משפיע על איכות השינה.

• משפיע לרעה על הבריאות הפיזית או הרגשית.

• גורם לחרדה ולמצוקה מתמשכת הקשורים לשינה.

• גורם לבעיות בעבודה, בבית הספר או בחייך האישיים.

• נמשך יותר משישה חודשים.

• גורם לך לדחות או להימנע משינה ככל האפשר.

איך מטפלים בהפרעה?

לא כל הפוביות דורשות טיפול.

במקרים מסוימים, קל למדי להימנע מהאובייקט שמעורר בך פחד.

אך למחסור בשינה עלולות להיות השלכות בריאותיות פיזיות ונפשיות חמורות, לכן הטיפול מומלץ בדרך כלל בכל מצב שמונע ממך לישון באופן רגוע.

ברוב המקרים, טיפול בחשיפה, כחלק מטיפול CBT,  הוא אפשרות הטיפול היעילה ביותר.

טיפול בחשיפה

טיפול בחשיפה מתמקד בעבודה של המטופל על תהליך הדרגתי חשיפה לפחד, תוך כדי עבודה על דרכים להפחתת פחד וחרדה.

עבור סומנפובים, טיפול בחשיפה עשוי לכלול דיון על הפחד, שימוש בטכניקות הרפיה, ואז לדמיין איך זה יהיה לישון טוב בלילה.

לאחר מכן, הטיפול עשוי לכלול צפייה בתמונות של אנשים הנראים ישנים בנוחות. לאחר מכן, כאשר תשלטו ברמזים אלו, ייתכן שתעודדו תנומות קצרות - עם בן זוג, הורה או חבר מהימן נוכח בבית - כדי לחזק שאתם יכולים להתעורר בבטחה.

אפשרות נוספת להמשך טיפול בחשיפה היא שינה במעבדת שינה או עם איש מקצוע שנשאר ער בזמן שאתה ישן, בין אם זו תנומה או לילה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Koyanagi, A., & Stickley, A. (2015). The Association between Sleep Problems and Psychotic Symptoms in the General Population: A Global Perspective. Sleep, 38(12), 1875–1885. https://doi.org/10.5665/sleep.5232

תסביך הקדוש המעונה (Martyr Complex),  הוא דפוס פסיכולוגי המתאפיין בהקרבה עצמית, שהלוקים בו מצפים כי אחרים יראו בהם דמות הירואית. 

זיהוי תכונות ונטיות של קדוש מעונה יכול למנוע שחיקה ומתח במערכות יחסים. 

היבטים מסוימים של דפוס זה עשויים להיראות אטרקטיביים, אבל חשוב לראות את ההשפעות השליליות שלו. 

תסביך הקדוש המעונה קשור מאוד לדפוס התנהגותי אחר המכונה ״תסביך הקורבן״, ״מנטליות של קורבן״, או ״אישיות קורבנית״.

לעיתים קרובות תפקיד תסביך הקדוש המעונה הוא טקטיקה הננקטת ע״י גברים ונשים המתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

גם בתסביך הקדוש המעונה וגם בתסביך הקורבן האדם מסתמך על אחרים:

מי שהופך עצמו לקדוש מעונה מקרבן את עצמו לתועלתם של אחרים ובאופן עקבי מקריב את משאביו נגד האינטרס שלו עצמו, כשהוא לוקח על עצמו את תפקיד הגיבור.

לאנשים שמשתמשים בהתנהגות של קדוש מעונה נוטים להיות מניעים טובים, ולעתים התפקיד אף נכפה עליהם ע״י הסביבה.

גם אנשים העוסקים במקצועות שירותיים עשויים לפתח את התסביך. 

אבל תסביך הקדוש המעונה שונה מתסביך הקורבן.

קורבנות לוקחים דברים באופן אישי, כך שאפילו אם הערה מסוימת אינה מכוונת כלפיהם הם יספגו אותה כאילו שהיא כן. שאלה נפוצה שלהם היא ״מה עשיתי שזה מגיע לי?״. 

מנגד, אדם הלוקה בתסביך הקדוש המעונה, לעתים קרובות ינסה בכל כוחו לבצע מטלות עבור אחרים, אפילו אם הם אינם רוצים בכך.

״קדוש מענה״ מקריב עצמו עבור אחרים, אך לעתים קרובות חש כעס לאחר מכן.

התנהגות של קדוש מעונה משתנה כתלות בגורם לה. 

הנה כמה סימנים אופייניים: 

• מזעור הישגים – האדם מבטל את פעולותיו וטוען שההקרבות שהא עושה אינן חשובות. הוא עושה זאת עבור התחושה הטובה שבהקרבה ולא עבור שבחים והכרה בכך, או תחת ההשפעה של סינדרום המתחזה.

• תפיסה עצמית הירואית – ארכיטיפ ״הגיבור״ הוא סימן מוכר אצל מי שנוטה לתסביך הקדוש המעונה: כאשר אדם משחק אותה גיבור, הוא עושה הכל בעצמו ופותר לכולם את הבעיות. הוא מקפיד שלא להתלונן באופן גלוי, אך משחרר מעת לעת מחוות פאסיביות אגרסיביות.

• מניעה יזומה של טיפול עצמי – אדם שרק נותן לאחרים ואינו מצליח לקבל, מאפשר גם לבריאותו וההשקעה בה לחמוק ממנו.  

• חיפוש אחר הזדמנויות להקרבה – בדומה לתסביך הקורבן, הקדוש המעונה מחפש אחר הזדמנויות לעמוד בפני פגיעה באחר וליצור דרכים שבהן יבצע הקרבה. 

• ערכים לא-מציאותיים: קדוש מעונה עשוי לראות את הפעולות שלו כביטוי לאכפתיות גדולה ולהאמין שאם אינו עובד קשה בכל יום עבור אחרים, פירוש הדבר הוא שאינו אוהב אותם מספיק. 

קבלת עזרה

לעתים קרובות תסביך הקדוש המעונה נטוע עמוק בסגנון החיים, מה שמקשה על התייחסות אליו וטיפול בו.

בכדי לעשות צעדים להסטת החשיבה ממקום של קדוש מעונה לכיוון של דאגה עצמית, האדם יכול להשתתף בקבוצת תמיכה, להשקיע בעצמו ע״י הקצאת זמן ומשאבים לדברים שהוא נהנה מהם, להקדיש זמן לבריאותו הגופנית, לנהל יומן בו יבטא אסירות תודה כלפי עצמו ואחרים ולבלות זמן עם חברים ומשפחה בסביבות שבהן הוא אינו צריך לעזור ויכול פשוט ליהנות מהחברה.

ניתן לדבר עם רופא המשפחה כדי לקבל יעוץ נוסף.

חשוב להציב את הבריאות הנפשית והרווחה העצמית במקום הראשון.

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

16 בדצמבר 2023 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

די קל להצביע על הנרקיסיסט בחדר: 

הוא מסמר הערב, או שהוא סובל כאשר מישהו אחר הוא מסמר הערב. 

הוא זה שלוקח מקום, הוא גרנדיוזי, מוחצן, הוא נלחם על הפשרת הקרח, מבדר את הקהל, מחבר קצוות ומשתף בסיפורים מופלאים, בהם מוטמעים בתחכום (או לא) ניפוח עצמי ותיאור הישגים אישיים. 

בעוד שאתם לוגמים משהו, הוא עובד בכל הכוח כדי לזכות בהערצה ובאהדה. 

כולנו זקוקים להכרה, אבל הוא משועבד לצורך הזה.

אנחנו גם קולטים את המסר הלא מדובר:

הנרקיסיסט משעשע וחביב, אבל אינו נגיש רגשית, קשוב באמת או חומל על אחרים.

שיחת נפש זה לא אתו. 

עד כאן אנחנו מכירים. 

זהו הנרקיסיסט. 

אבל מה עם אדם בעל מניעים דומים להערצה ולחשיבות, שהם סמויים מן העין? 

יש גם כאלה, נרקיסיסטים סמויים (שנקראים גם מופנמים או ביישנים).

בטיפוס הזה נדון כאן. 

אופיו של הנרקיסיסט

לפני שנבין לעומק את הנרקסיסט הסמוי, נתעמק עוד קצת בנרקסיסט הגלוי על מנת להבין את ההבדלים ביניהם: 

תכונות נרקיסיסטיות נפוצות

• תחושה חזקה של חשיבות עצמית.

• פנטזיות על תהילה.

• הגזמה בתפיסת היכולות העצמיות (קראו אח״כ, מעניין, על הנרקיסיסט המיני).

• תשוקה להערצה, ניצול של אחרים וחוסר אמפתיה.

לרוב, המונח ״נרקיסיסט״ משמש בשיח היומיומי לתיאור כל מי שנראה מרוכז בעצמו, אבל המונח הקליני בתחום בריאות הנפש מתייחס לקריטריונים שצריכים להתקיים ע״מ שתאובחן הפרעת אישיות נרקיסיסטית. 

באופן כללי, אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית טרודים מאוד בהצלחתם ויש להם תחושת חשיבות עצמית מופרזת, ״אגו גדול מאוד״ שמשפיע על קבלת ההחלטות ומערכות היחסים שהם חיים בתוכן. 

נרקיסיסטים מתקשים לבנות או לשמר מערכות יחסים עם אחרים בשל הנטיות המניפולטיביות שלהם וחוסר האמפתיה. 

לעתים קרובות הם מרגישים תחושת זכאות והם נעדרי חמלה, אך באותו הזמן הם חושקים בתשומת לב ובהערצה.

חלק מהאלמנטים הנרקיסיסטיים הם תחושת חשיבות עצמית וגדולה, פנטזיות על השפעה, פרסום או חשיבות, הפרזה בתפיסת היכולות, הכישורים וההישגים, תשוקה להערצה ולהכרה, עיסוק אינטנסיבי ביופי, אהבה, כוח או הצלחה, תחושה מוגזמת של ייחודיות, אמונה שהעולם ״חייב לו משהו״ (אנטייטלמנט), ניצול אחרים להשגת מטרות (מבלי להתחשב באופן בו הדבר משפיע עליהם) וחוסר אמפתיה כלפי אחרים. 

אבל אלה הנרקיסיסטים הגלויים, הגרנדיוזיים.

יש גם נרקיסיסטים סמויים.  

הפסיכולוגיה העכשווית מתארת התנהגות כגלויה או סמויה, מוחצנת או מופנמת.

התנהגויות גלויות הן כאלה שניתן להבחין בהן בקלות אצל אחרים, כמו הנרקיסיסט המסורתי שתואר לעיל. 

התנהגויות סמויות, מנגד, הן מתוחכמות, מכונסות ועדינות יותר, ולכן גם פחות מפוענחות בסביבה החברתית. 

הנרקיסיסט הסמוי 

כמו הנרקיסיסט הגרנדיוזי, גם הנרקיסיסט הסמוי משתוקק להערצה ולחשיבות ונעדר אמפתיה כלפי אחרים, 

אבל הוא נוטה לדפוסי התנהגות שונים מהנרקיסיסט הגלוי.

כשחושבים על התנהגותו של נרקיסיסט, קשה לפעמים לדמיין אותו מאופק.

נרקיסיסט סמוי עשוי להיתפס צנוע או לפחות מכונס בעצמו, אבל הצרכים הפסיכולוגיים שמניעים את התנהגותו זהים לאלה של הנרקיסיסט הגלוי.

למעשה, חשוב לציין כי מילת התואר סמוי עלולה להטעות קצת: 

הנרקיסיסט הסמוי אינו מנסה להסתיר או להסוות את צרכיו, הם זהים לחלוטין לאלו של הנרקיסיסט הגלוי והמכניזם הנפשי זהה אף הוא.

מה ששונה זה השימוש בהגנות הנרקיסיסטיות:

בעוד הגלוי משתמש בגרנדיוזיות מוחצנת שקל מאוד להבחין בה, קשה יותר לזהות את פתלתלות ההגנות הנרקיסיסטיות בהן מתאפיין הסמוי. 

המחשה חשובה נוספת להבדלים בין השניים היא הדרך בה כל אחד מסביר מדוע להם מגיע יותר מאחרים:

בעוד שנרקיסיסטים גרנדיוזיים סבורים כי עליונותם ביחס לאחרים היא הסיבה המהותית לתחושת הזכאות שלהם, נרקיסיסטים סמויים רואים את המקור לזכאות הגבוהה שלהם בחווית קיפוח, פגיעות וקורבניות (Freis & Hansen-Brown et al, 2021).

גורמים לנרקיסיזם סמוי

גורמים לנרקיסיזם סמוי אינם לגמרי מובנים, אך סביר שכמה גורמים תורמים לכך.

מומחים מציעים שהפרעת אישיות נרקיסיסטית קשורה לגורמים הכוללים גנטיקה, התעללות או טראומה בילדות, חינוך ומערכת היחסים המוקדמת עם ההורים ואישיות ומזג.

מחקר מצא שיש סבירות גבוהה יותר שאנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית גדלו עם הורים שהיו מרוכזים מאוד במעמד ובהישגים. 

מכיוון שלעתים קרובות ההורים גרמו לילד להרגיש עליון ביחס לילדים אחרים, האמונה שהוא מיוחד ובעל ערך רב יותר מאחרים עשויה להתמיד גם בבגרותו.

מחקרים אלו אומנם מסייעים להבין את הרקע להיווצרות ההפרעה אך אינם מסבירים מדוע התנהגויות נרקיסיסטיות הן סמויות ולא גלויות.

אין כיום עדות מספקת לשאלה זו.

מה ההבדלים בין נרקיסיסט גלוי לנרקיסיסט סמוי?

נרקיסיסטים סמויים נבדלים מנרקיסיסטים גלויים בעיקר בנטייתם להיות מופנמים יותר. 

הנרקיסיסט הגלוי מזוהה בקלות משום שהוא נוטה להיות קולני, שחצן, לא רגיש לצרכיהם של אחרים וצמא תמיד למחמאות. הנרקיסיסט הסמוי, לעומתו, מפגין התנהגויות מופנמות יותר באינטראקציות שלו עם אחרים.

שני סוגי הנרקיסיסטים מנווטים את דרכם בעולם עם אותה חשיבות עצמית ופנטזיות על הצלחה וגדלות, על שניהם לענות על אותם קריטריוני אבחנה כדי להיות מאובחנים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית ושניהם לוקים בחסר ביכולתם לווסת את הערכתם העצמית. 

רבים נופלים קורבן להתנהגויות המניפולטיביות של נרקיסיסטים סמויים מבלי להבין מה קורה, לפחות עד שהם חווים כאב רגשי. 

קל הרבה יותר לצפות את המתרחש כשמדובר בנרקיסיסט גלוי מאשר כשמדובר בנרקיסיסט סמוי, ואין זה נדיר שאנשים ימצאו עצמם במערכות יחסים ארוכות עם נרקיסיסטים סמויים עד שייפגעו מחוסר שותפות או הדדיות במערכת היחסים. 

קיימים גם הבדלים קוגנטיביים ותפיסתיים בין שני סוגי הנרקיסיסטים, למשל בעיצוב עמדות כלפי בגידה בקשר זוגי.

בפרט, מחקר שהובילה ד"ר עטרת גבירץ מידן, חוקרת מיניות והתקשרות מביה"ס לעו"ס באוניברסיטת חיפה, מצא כי בקרב נשים עם נטייה אישיותית לנרקיסיזם גרנדיוזי קיים יחס חיובי יותר כלפי בגידה. בנוסף, משתתפות דיווחו על עמדות פחות חיוביות כאשר בני הזוג שלהן היו בעלי רמות גבוהות יותר של נרקיסיזם גרנדיוזי. עם זאת, לא היו קשרים מובהקים בין נרקיסיזם גרנדיוזי לבין עמדות כלפי בגידה עבור משתתפים גברים (Gewirtz-Meydan et al, 2023).

למרות שיש קריטריונים קליניים שעליהם אדם צריך לענות לאבחון הפרעת אישיות נרקיסיסטית, יש תכונות כלליות שאפשר לחפש באינטראקציות יומיומיות כדי שיעלה חשד שמדובר בנרקיסיסט סמוי.

מודעות לתכונות הללו יכולה להעצים את הסובבים ולעזור להם לזהות ולנווט טוב יותר באינטראקציות עם פוטנציאל שאינו בריא: 

דפוסים התנהגותיים

חשיבות עצמית פאסיבית

 בעוד שתחושת העצמי המורמת והשחצנות יהיו ״שקופות״ באינטראקציות של הנרקיסיסט הגלוי-המוחצן עם אחרים, הדבר עשוי להיות ברור פחות כשמדובר בנרקיסיסט סמוי.

הנרקיסיסט הסמוי ללא ספק יחשוק בחשיבות ויהיה צמא להערצה, אך הדבר עשוי להיראות אחרת לסובבים אותו.

הוא עשוי לתת מחמאות שאינן באמת מחמאות (״את נראית ממש טוב, באופן מפתיע״), או להקטין באופן מכוון את הישגיו או כשרונותיו כדי שאנשים ידגישו בפניו עד כמה הוא מוכשר.

למעשה, לשני סוגי הנרקיסיסטים יש הערכה עצמית שברירית, ובעוד שהגלוי ידרוש הערצה ותשומת לב, הסמוי ישתמש בטקטיקות מרוככות יותר להשגת אותן מטרות. הנרקיסיסט הסמוי יחפש אחר אישור בנוגע לכשרונותיו, מיומנויותיו והישגיו ויחפש אחר אנשים שיזינו את הצורך שלו בחשיבות עצמית. 

האשמה ושיימינג

שיימינג היא טקטיקה שנרקיסיסט עשוי להשתמש בה ע״מ להבטיח את עליונותו ביחס לאחרים.

הנרקיסיסט הגלוי עשוי להיות מוחצן יותר בניסיון למנף את עצמו, למשל להשפיל את האחר במופגן, להיות גס רוח או סרקסטי ולבקר אחרים. הנרקיסיסט הסמוי ,לעומתו, עשוי לנקוט גישות עדינות ומתוחכמות יותר בהסבירו מדוע ״זו אשמתך ולא אשמתי״.

הוא עשוי להעמיד פני קורבן מול התנהגותו של האחר, מה שמוכר גם כתסביך הקדוש המעונה (Martyr Complex). 

בכל מקרה, הוא ינקוט בהאשמה ויתעלל נפשית בצד השני כדי למצב את עצמו במקום בו יוכל לקבל מאחרים אישור ושבחים, חלקם הופכים לקופים מעופפים המשרתים את מטרותיו המעוותות. 

אלא שגם הגלוי וגם הסמוי חותרים לגרום לאחר להרגיש קטן.

זריעת בלבול

למרות שלא תמיד נרקיסיסטים סמויים יהיו חמקמקים, יש כאלה שיהנו מיצירת בלבול.

במקום להאשים ולבייש, הם מובילים את הקרובים אליהם לפקפק בתפיסותיהם או להטיל בעצמם ספק, עד לכדי גזלייטינג. 

טקטיקות כאלה הן דרך נוספת של הנרקיסיסט הסמוי לרומם את עצמו מעל אחרים ולשמר את כוחו באינטראקציה.

אם הוא מצליח לערער את האדם מולו ולהביא אותו לפקפק בתפיסותיו, זו מבחינתו הצלחה של תמרון, על מסלול של ניצול. 

הנרקיסיסטים הסמויים נוטים להיות מתעתעים, למשל מחקר מעולם הדייטינג זיהה קשר משמעותי בין נרקיסיזם סמוי לבין הצגה עצמית לא אותנטית (Willis et al, 2023).

שתיקה והתעלמות

מכיוון שהצורך בחשיבות עצמית שולט בנרקיסיסט, הנרקיסיסט הסמוי יעשה כל שיצטרך כדי לשמר את המיקוד בעצמו.

בעוד שהנרקיסיסט המוחצן יזיז אחרים הצידה או יתמרן אותם בבוטות כדרך להשיג את מטרתו, הנרקיסיסט הסמוי הוא מומחה בתורת ההתעלמות מהאחר (מה שנקרא בציניות טיפול בשתיקה).

זה לא צירוף מקרים שנרקיסיסטים נוטים להימשך למערכות יחסים עם אנשים איכפתיים וחומלים, כאלה שהתעלמות מוציאה מהם תסכול עמוק ומשאלה לתיקון.  

הנרקיסיסט הסמוי מזהה את החולשה הזו כהזדמנות ומשתמש בה עד הסוף:

בתהליך של ״בישול צפרדע״, האדם האחר הופך להיות חלש יותר והנרקיסיסט הסמוי מתחזק. 

הוא יימנע מאמירה ישירה לגבי חוסר חשיבותו של האחר, הן בכדי למנוע התפרקות מלאה של היחסים והן כדי לבסס מציאות שנבנית בהדרגה. 

הוא עשוי להבריז ממפגש, לחכות לשנייה האחרונה עד שיגיב להודעת וואטסאפ, לאחר בקביעות או לא לקבוע אף פעם תכנית מוגדרת מראש.

המציאות היא שאין לו שמץ של כבוד כלפי צרכי הזמנים של אחרים והוא משאיר אותם בחוסר ודאות, מצפים בכיליון עיניים, מורעבים, לקבל ממנו אות חיים מאשר. 

נתינה תלויה בדבר

לכולנו יש אינטרס כלשהו בנתינה לאחרים, ההנחה כיום היא שאיש אינו אלטרואיסט. 

אבל לנרקיסיסטים ממש כואב לתת, בעיקר כאשר מדובר בנתינה רגשית.

קשה להם להשקיע אנרגיה במה שאינו משרת אותם ישירות או בעקיפין.

אין מתנות חינם 

הנרקיסיסט הסמוי כן ישתדל לאמץ ולהחזיק בפסאדה של אדם נדיב, מה שעשוי להתבטא למשל במתן כסף או בתגמול חומרי אחר. 

ויחד עם זאת, ניתן להכליל ולומר שכל התנהגות המוכוונת לצרכי האחר תוזן מיידית במשוואה פנימית, פנקס מנטלי, בו רשומה ציפייה לתמורה עתידית. 

הזנחה רגשית

נרקיסיסטים אינם טובים בבנייה, טיפוח ושימור קשרים רגשיים עם אחרים. 

הנרקיסיסט הסמוי אינו שונה מבחינה זו, ולמרות שהוא יכול להיראות לעיתים יותר לארג׳ מהנרקיססט הגלוי, הוא אינו נגיש או תגובתי ברמה הרגשית.

סביר להניח שהוא לא יפזר מחמאות אותנטיות, פרט לדברי חנופה מכווני-מטרה.

הוא יישאר תמיד מרוכז בתחושת העליונות ע״מ לשמר את חשיבותו העצמית המנופחת.

חשוב להבין כי בעולמו הפנימי - וזה די טראגי - מגע עם חולשה עלול להוביל לכיליון פסיכולוגי.

לכן, שימור רמה גבוהה של ערך עצמי, שחייב להיות מוזן מבחוץ (כי אי אפשר מבפנים), אינו נחווה כמותרות אלא כצורך קיומי. 

קינאה בהצלחת האחר 

הנרקיסיסט הסמוי לא יפרגן ויכיר בכשרונות וביכולות של אחר, משום שהצלחתו מאיימת עליו. 

הכרה בשגשוג האחר כן תופיע במצבים בו הוא נתפס כשלוחה נרקיסיסטית, כלומר משרת תפקיד שמרחיב את הערך העצמי של הנרקיסיסט ומסב לו גאווה (למשל, אם שסובלת מאוד כאשר היא מטפלת בבנה התינוק, אך יוצאת לטיולים תכופים בגינה כדי לתדלק אך ההערכה העצמית הפגועה שלה במחמאות על יופיו של התינוק. תופעה זו זו מכונה בספרות הפסיכואנליטית ״החפצה נרקיסיסטית״). 

בדיוק כמו עם נרקיסיסט גלוי, גם עם נרקיסיסט סמוי סביר שבן הזוג ימצא את עצמו נושא בנטל הכבד של רגשות מורכבים במערכת היחסים.

למרות שהנרקיסיסט הסמוי עשוי בהחלט להיראות נגיש רגשית, הדבר נוטה להיות הצגה, לרוב כדרך לניצול או השארת בן הזוג בתחושה שהוא קטן, דרך התעלמות, האשמה או שיימינג.

מאחר שאחד הקריטריונים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא היעדר אמפתיה, הנרקיסיסט הסמוי יתקשה מאוד לבטא רגש כלפי בן הזוג בצורה בריאה או מותאמת. 

התמכרות 

מחקר משנת 2019 שבחן מבוגרים צעירים עם נרקיסיזם סמוי / פגיע, העלה כי ההפרעה עלולה להתלוות ברגשות קשים של בושה.

כדי לתווך את התחושות הללו האדם מחפש נחמה באלכוהול או בחומרים ממכרים אחרים (Bilevicius et al, 2019).

הבעיה היא שהשימוש מוביל להגברת הבושה וחוזר חלילה. 

כך נוצר מעגל הרסני שיוצר דפוס מזיק ביותר של התנהגות תלותית. 

התמודדות עם לחץ

בהיבט ההורמונלי, נמצאו הבדלים ברמות הקורטיזול בתגובה ללחץ, בין נרקיסיסטים סמויים לגרנדיוזיים.

מחקר מצא כי נרקיסיסטים פגיעים הפגינו רמות גבוהות יותר של תגובתיות קורטיזול ללחץ פסיכו-סוציאלי בהשוואה לנרקיסיסטים גרנדיוזיים.

זה מצביע על כך שלנרקיסיסטים פגיעים עשויה להיות תגובת לחץ מוגברת, מה שעלול לתרום לפגיעות רבה יותר שלהם לבעיות נפשיות.

המחקר מצא גם שרמת הנרקיסיזם לא השפיעה על תגובתיות הקורטיזול, מה שמצביע על כך שלפגיעות וגרנדיוזיות עשויות להיות בסיס ביולוגי מובהק.

הנרקיסיסט הסמוי כבן זוג

במערכת יחסים זוגית, נרקיסיסטים סמויים נוטים להיות שקטים ומעט מרוחקים.

הם מעניקים את תשומת הלב המתחייבת כדי לתחזק את הקשר, אבל אינטימיות לאורך זמן דורשת גם תנועה והתפתחות מתמדת.

כלפי חוץ, הנרקיסיסט הסמוי עשוי נראה כמו אדם אוהב ומסור, בהחלט יתכן שיש לו גם חלקים אישיותיים שונים (למשל תפקוד הורי יעיל). אבל באחד על אחד הוא מפעיל מניפולציות רגשיות שנועדו לשמור על השליטה ולהשיג את מטרותיו האישיות. בעוד בן הזוג סבור שהוא חלק ממערכת יחסים שוויונית ובריאה, הנרקיסיסט הסמוי אינו מסוגל באמת לכבד גבולות ולשמור על הדדיות במערכת היחסים. כאשר בת הזוג מתלוננת על בדידותה, הנרקיסיסט ייטה לשמר את הסטטוס קוו ואף ינקוט בהאשמה כלפי הפרטנרית.

מבחינת הנרקיסיסט הסמוי, בן הזוג האידיאלי הוא אדם היפר-אמפתי, או אמפת (Empath). האמפת מספק לנרקיסיסט מקור אנרגיה יציב של הקשבה, תמיכה ונכונות לעזור בפתרון בעיות מתוך כוונה כנה לשיפור המצב. כך הם חושבים שהם מסייעים לבן זוגם ותורמים למערכת היחסים. אולם בפועל, הנרקיסיסט הסמוי משתמש בבן הזוג כמקור לתשומת לב עיסוק עצמי מופרז ואישור. למרבה התסכול, בן/ת הזוג תמיד מאכזבים אותו בצורה זו או אחרת. 

מערכות יחסים עם נרקיסיסטים סמויים מרגישות לרוב חד-צדדיות, כאשר בן הזוג הלא נרקיסיסט מוצא את עצמו נשאב לדפוסים הגנתיים שמערערים שוב ושוב את הערך העצמי שלו. נרקיסיסטים סמויים מסוגלים לעיתים להפגין נאמנות ואהבה, אבל חשוב לראות שזה תמיד מתוך אינטרס אישי. כאשר המצב מפסיק לשרת אותם, הם פונים למקורות הזנה רגשית חדשים.

מחקר בדק את הקשר בין נרקיסיזם סמוי לבין ROCD, סוג של OCD המתבטא במערכות יחסים זוגיות (Meli et al, 2024).

המתמודדים.ות עם ROCD מתקשים להפסיק לאבסס על יחסי האהבה שלהם. הם מוצפים מחשבות מטרידות לגבי איכות היחסים ונתקפים ספקות לגבי אהבתם כלפי בן/בת הזוג ולהפך, לצד חיפוש מתמיד של אישורים לגבי הקשר. 

החוקרים גילו כי נרקיסיזם סמוי מגביר את הסיכון לפתח ROCD, ובעיקר להרגיש שהערך העצמי הנרקיסיסט תלוי לחלוטין בערכו הנתפס של בן/בת הזוג.

איך להתמודד עם נרקיסיסט סמוי? 

מי שנמצא בקשר עם נרקיסיסט סמוי כקרוב משפחה, קולגה או בן זוג מתקשה מאוד לשלוט במה שהנרקיסיסט עושה.

עם זאת, הוא כן יכול לשלוט בדרך בה הוא עצמו מתקשר איתו.

הנה כמה צעדים באמצעותם ניתן לעמוד ביציבות מול נרקיסיסט סמוי: 

חשוב לקחת אותו בפרופורציה הנכונה

ההתנהגות המניפולטיבית של נרקיסיסט סמוי או גלוי נחווית כאישית מאוד, לרבות חוסר האכפתיות, תחושת הזכאות, דפוסי התמרון וההתנהגויות המתעתעות.

לא משנה עד כמה ההתנהגות הזו מכאיבה, חשוב לזכור שאין בכך שום דבר אישי. 

הנרקיסיסט התנהג כך בקשרים קודמים וימשיך להתנהג בדיוק אותו דבר בקשר הבא. 

חשוב להתבונן על הסיטואציה והאינטראקציה מתוך עמדה מודעת שלוקחת חלק מהאחריות, אבל חשוב להתמודד עם הנרקיסיסט באופן שיהיה לו ברור מהו חלקו. 

נרקיסיסטים מאוד רוצים שאחרים ייקחו אותם אישית, זה בדיוק מה שמנציח את מעמדם ביחסים.

להציב גבולות

לנרקיסיסטים יש קושי רציני עם גבולות בריאים במערכות יחסים.

מכיוון שלנרקיסיסטים סמויים חסרה אמפתיה, אך קיימות תחושת זכאות ונטייה לנצל אחרים – גבולות הם תמרור רב-ערך שמפריע להם להמשיך בדפוס הפוגעני.

ככל שהסובבים יתרגלו הצבת גבולות מולם, כך הם יבינו יותר ויותר שהטקטיקות שלהם אינן עובדות.

הצבת גבולות יכולה להיות קשה מאוד, בעיקר מול נרקיסיסטים, אבל חשוב לראות כי הנרקיסיסט די נבהל וחווה חרדת נטישה כאשר האפשרות של פרידה חד-צדדית עולה על הפרק. 

זה לא אומר שכדאי להשתמש באולטימטומים.  זה לא עובד, ואם כן, רק פעם אחת ללא למידה לעתיד. 

הצבת גבולות פירושה לתת לאחר להבין מהם הערכים והקווים האדומים של מציב הגבולות. 

לכן, אדם שמתמודד עם נרקיסיסט צריך להבין קודם מהם ערכיו, ואז לעבוד על יצירת גבולות ושימורם הקבוע.

כדי להגיע להבנה כזו מומלץ לעיתים לפנות לטיפול פסיכולוגי, קצר וממוקד, שיעזור להבהיר 

היכן שוכן הגבול הפנימי ועל מה נכון להיאבק.  

הצלחה בהצבת גבולות לפרטנר נרקיסיסט מעוררת חוויה של ביטחון וערך עצמי שמושבים לאחר תקופה ביחסים זוגיים קשים והרסניים. 

להיות סניגור עצמי

באינטראקציה עם נרקיסיסט סמוי קל לאבד את הקול העצמי. מכיוון שדפוסי התקשורת הם כה מניפולטיביים, לאדם האחר עשוי לקחת זמן להבין שאינו באמת מסנגר על הקול שלו. אדם שניצב מול נרקיסיסט סמוי צריך להתכוונן על עצמו, להזכיר לעצמו מי הוא, לחשוב טוב על ערכיו, מטרותיו וכשרונותיו ולחזק את מערכת היחסים שלו עם עצמו, כמפתח להתבטאות חופשית מול הנרקיסיסט. 

כשאדם מסנגר על עצמו, הנרקיסיסט מבין שהוא מודע לטקטיקות שלו ויהיה לו פחות חשק להמשיך בהן. 

מרחק בריא 

מערכת יחסים עם נרקיסיסט סמוי עשויה להוביל לתסכול והצפה.

יצירת מרחק יכולה להיות קשה לפעמים, בעיקר כשמדובר בבן משפחה או קולגה, אבל הגבלת האינטראקציות האישיות, בקשה לעבור למקום אחר במשרד, לקיחת הפסקות בזמנים שונים מהנרקיסיסט או פשוט הפסקת

ההתקשרות עמו עשויים להיות מהלכים נכונים במקרה של פגיעה מצד הנרקיסיסט.

המטרה ביצירת המרחק אינה פגיעה בו אלא הגנה עצמית ויצירת מרחב לריפוי. 

מה שתמיד נכון זה להכניס עוד זוג עיניים למערכת היחסים, עדיף אובייקטיביות ככל הניתן. המבט הזה, כאשר שני הצדדים סומכים עליו, מתקף את אי-השוויון ביחסים ומקדם שינוי, אותו ניתן להשיג במסגרת של טיפול זוגי.  

מחקר מלמד כי נרקיסיזם פגיע קשור בעקביות לדפוסי התקשרות לא־בטוחים, בעיקר להתקשרות חרדתית ולהתקשרות נמנעת.

בדפוסים אלה, הערך העצמי תלוי במידה רבה בתגובות האחרים ומשמש בסיס לוויסות רגשי.

הדבר הזה מתבטא בדפוס תקשורת רגיש במיוחד: דריכות לאותות של דחיה, צורך מתמשך באישור והרגעה ונטייה לפרש עמימות או ריחוק כאיום על הקשר כולו.

בתוך יחסים אינטימיים נוצר לעיתים מתח בין שאיפה לקרבה לבין תגובות של נסיגה, הגנתיות או האשמה כאשר הצרכים אינם נענים.

הרעיון הזה מדגיש כי נרקיסיזם פגיע לא מבוסס על תחושת עליונות יציבה, אלא על מאמץ בלתי נלאה לייצב תחושת עצמי שברירית דרך הזנה התייחסותית של הזולת.

מתי לחפש עזרה מקצועית? 

אם אדם קרוב לכם מפגין סימנים של נרקיסיזם סמוי שיוצרים מצוקה או פוגעים בתחומים שונים בחייכם, עודדו אותו לפנות אלינו, או למקורות מקצועיים אחרים.

נוכל להמליץ לו על טיפולים שישפרו את הסימפטומים ויכולות ההתמודדות שלו. 

יש גם משאבים משותפים, כמו ייעוץ זוגי, שמאפשר לחולקים מערכת יחסים עם נרקיסיסט סמוי או גלוי, מרחב בטוח לעבודה, שיתוף ושינוי. 

המטרה היא להגן על רווחתכם ומטפל יוכל לעזור לכם להתמודד עם המצב.

כתיבה: 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bilevicius E, Neufeld DC, Single A, Foot M, Ellery M, Keough MT, Johnson EA. Vulnerable narcissism and addiction: The mediating role of shame. Addict Behav. 2019 May;92:115-121. doi: 10.1016/j.addbeh.2018.12.035. Epub 2018 Dec 31. PMID: 30612020.

Borráz-León JI, Spreitzer A, Scrivner C, Landers M, Lee R, Maestripieri D. Cortisol reactivity to psychosocial stress in vulnerable and grandiose narcissists: An exploratory study. Front Psychol. 2023 Jan 6;13:1067456. doi: 10.3389/fpsyg.2022.1067456. PMID: 36687967; PMCID: PMC9852882.

Freis, S. D., & Hansen-Brown, A. A. (2021). Justifications of entitlement in grandiose and vulnerable narcissism: The roles of injustice and superiority. Personality and Individual Differences, 168, Article 110345. https://doi.org/10.1016/j.paid.2020.110345

Gewirtz-Meydan, A., Estlein, R., & Finzi-Dottan, R. (2023). The relationship between narcissistic traits and attitudes toward infidelity: A dyadic analysis. Journal of Family Psychology. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/fam0001126

Melli, G., Caccico, L., Micheli, E., Bulli, F., & Doron, G. (2024). Pathological narcissism and relationship obsessive-compulsive disorder (ROCD) symptoms: Exploring the role of vulnerable narcissism. Journal of Clinical Psychology, 80, 144–157. https://doi.org/10.1002/jclp.23601

Mohay, J., Cheng, K., de la Piedad Garcia, X., & Willis, M. L. (2025). The relationship between attachment styles and narcissism: A systematic and meta-analytic review. Personality and Individual Differences, 244, Article 113255. https://doi.org/10.1016/j.paid.2025.113255

Willis, M. L., Oliver, E., & March, E. (2023). Dating in the dark: Vulnerable narcissism predicts inauthentic self-presentation in online dating. Telematics and Informatics, 81, 101985. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.101985

Zajenkowski, M., Maciantowicz, O., Szymaniak, K., & Urban, P. (2018). Vulnerable and Grandiose Narcissism Are Differentially Associated With Ability and Trait Emotional Intelligence. Frontiers in psychology, 9, 1606. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01606

נרקיסיסט מיני הוא אדם עם תכונות נרקיסיסטיות, כמו תחושת זכאות (״מגיע לי!״), אמפתיה נמוכה ועליונות מול האחר, הבאות לידי ביטוי בעיקר בהקשר מיני. 

מדובר במצב מובחן מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, למרות שלא קיימת עבורו אבחנה או סיווג קליני ספציפיים.

היכרות עם המאפיינים של נרקיסיזם מיני היא צעד ראשון לקראת ביצוע שינוי, כולל אתגר הפרידה מגבר נרקיסיסט.

אז בואו נקרא. 

מהו נרקיסיזם מיני?

נרקיסיזם מיני הוא דפוס של אינטראקציה מינית אגוצנטרית, הכוללת תכונות נרקיסיסטיות המתבטאות בהתנהגותו המינית של האדם ובגישה שלו כלפי יחסי מין. 

לרוב מדובר בגברים, שמביאים עמם נטיה לניצול נשים, חוסר אמפתיה כלפי האחר, תחושת עליונות מובנית וצורך שאינו יודע שובע להערצה.

בעלי אופי נרקיסיסטי עם דגש מיני מוצאים עצמם לא אחת בהיפרסקסואליות שמקשה עליהם ועל אחרים, ולצידה לעיתים התמכרות למין ועיסוק כפייתי ומופרז בגרויים מיניים (כמו שימוש יתר בפורנוגרפיה, מערכות יחסים מיניות ברשת, צריכת זנות ודירות מין, רומנים מזדמנים, בגידות ועוד). 

כאשר הם במערכת יחסים, הם נוטים לצפות מבנות/בני הזוג להשתתף בפעילויות מיניות שמסבות אי נוחות לפרטנר, כמו גם לזמינות ליחסי מין 24/7, בהתבסס על גחמות הנרקיסיסט. 

כאשר הציפיות אינן מתגשמות, הנרקיסיסט המיני עלול להציק לבת הזוג, לגרום לה להרגיש אשמה ואף להגיב באלימות.

סימפטומים

המחקרים הראשונים שבחנו נרקיסיזם מיני זיהו דפוסים ברורים של אמונות אגוצנטריות, התנהגויות דיספונקציונליות ותוקפנות מינית.

חוקרים פיתחו סולם נרקיסיזם מיני להדגשת רכיבים חשובים של נרקיסיזם שלרוב פעילים בתחומים מיניים.

מהם התסמינים של נרקיסיזם מיני?

• נצלנות מינית: סקס נתפס כאמצעי להאדרה עצמית. הוא מהול בתחושת הסיפוק הזמנית שמעניק הכיבוש המיני, כאילו מדובר בקרב שהנרקיסיסט המיני ניצח בו. 

• תחושת זכאות הממוקדת בסקס: אילוץ ותמרון בת הזוג להגשים את צרכיו הגופניים והמיניים, בלי התחשבות ברצונותיה. לעיתים תסלים התופעה להטרדה ואף לפגיעה מינית. 

• אמפתיה מינית נמוכה: אין מקום לתהליך שעוברת בת בזוג כסובייקט בקשר. לעיתים קרובות עולה תחושה של החפצה וסקסואליזציה. 

• תחושה מנופחת של מסוגלות מינית: הנרקסיסט המיני הוא גם מיזוגן. קשיי תפקוד מיני, גם אם ארעיים, יעוררו בושה עמוקה, שתיפתר אמצעות הטחת האשמות בפרטנרית.

לצד כל אלה, הנרקיסיסט המיני טרוד בקביעות בסקס.

הוא משתעמם במהירות ויוצא לחיפושים, לרוב סמויים, אחר ריגוש מיני חדש.

הנרקיסיסט המיני נוטה גם להפגין היפר-סקסואליות (אמיתית או מזויפת), רמה גבוהה של בוגדנות ורגישות עזה לביקורת. 

יש מי שהגדיר מושג סמוך שנקרא נרקיסיסט סומטי.  מדובר בגברים שמשתמשים במיניות שלהם ככלי להשגת שליטה במערכות יחסים וכהוכחה מתקפת למעמדם.

הם עשויים להתפאר בגופם או להתלבש חשוף למען ה״שופוני״.

נרקיסיזם מיני מול הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD)

הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות מאשכול B.

המשמעות היא שמתמודדים עם NPD חווים קושי כרוני בוויסות רגשי והתנהגותי.

אנשים עם NPD נוטים לחוות רגשות עזים, לצד תנודות רגשיות חזקות ועיסוק מוגזם ביוקרה, מעמד וכוח. 

מה ההבדל בין נרקיסיזם מיני להפרעת אישיות ​​נרקיסיסטית?

בעוד שנרקיסיזם מיני והפרעת אישיות ​​נרקיסיסטית נשמעים זהים, הם מובחנים זה מזה. 

ראשית, נרקיסיזם מיני אינו הפרעת אישיות או הפרעה נפשית בכלל.

מדובר במקבץ תכונות נרקיסיסטיות שבאות לידי ביטוי בהתנהגות מינית. 

 למרות שלא קיימת אבחנה רשמית, אנשים יכולים להפגין נרקיסיזם מיני פתולוגי גם מבלי להיות מאובחנים ב-NPD.

שנית, אדם עם תכונות NPD מפגין תכונות נרקיסיסטיות במערכות היחסים המיניות שלו, אך הן כן משפיעות גם בתחומים אחרים בחייו. 

אנשים עם NPD אינם מפגינים בהכרח מאפיינים נרקיסיסטיים בהקשרים מיניים, והקריטריונים לאבחון NPD אינם כוללים את התנהגותו המינית של אדם. 

עם זאת, חוקרים זיהו כי מתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מראים לעתים קרובות סוג כלשהו של זכאות מינית, אולם הקריטריונים בהם משתמשים אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כדי להעריך תכונות נרקיסיסטיות אינם מזכירים באופן ספציפי התנהגות מינית.

לבסוף, מחקרים מעידים על קשר בין נרקיסיזם מיני להתנהגות מינית תוקפנית, כמו תקיפה מינית וכפייה, אך אין כיום ראיות המצביעות על כך שנרקיסיזם לבדו עשוי להגביר את הסבירות להתנהגויות מיניות תוקפניות.

דפוסים בעייתיים של הנרקיסיסט המיני במערכות יחסים

דפוסי התנהגות אלה עשויים להעיד על מערכת יחסים עם נרקיסיסט מיני: 

• זכאות מינית – הנרקיסיסט המיני עשוי להרגיש שאחרים ״חייבים לו״ סקס ושיש לו זכות לדרוש זאת מהם.  

• ניצול מיני – הוא עשוי לתמרן או לכפות פעילות מינית על אחרים. 

• חוסר אמפתיה – הוא עשוי להרגיש שרגשות או צרכי הפרטנר אינם נוגעים לו. 

• צורך בהערצה – הוא עשוי להיות בעל צורך מופרז בהערצה, בעיקר ביחס ליכולותיו המיניות.  

• חוסר נאמנות – ישנו שיעור גבוה יותר של חוסר נאמנות בקרב נרקיסיסטים מיניים. 

• דמות של צ׳ארמר – בדומה לפסיכופתים, נרקיסיסטים מיניים מקסימים את הפרטנרית בתחילת הקשר כולל שימוש בטכניקות מניפולטיביות, שמטרתן לקדם אינטרסים מיניים. 

• תוקפנות מינית – מחקר מלמד כי רמות גבוהות של נטייה לנצלנות מינית ותחושת זכאות מינית יכולות לנבא תוקפנות מינית (Uhlich et al, 2024).

אושר, גבר בן 31, הופנה לטיפול פסיכולוגי עקב קשיים בהיבטים שונים בחייו כמו קריירה, מערכות יחסים חברתיות, משפחתיות וזוגיות. המטפלת זיהתה לאחר סידרת מפגשים שאושר סובל כנראה מנרקיסיזם מיני, הבעיקר על רקע תחושה מינית מוגברת וצורך בהערצה ושליטה בקשרים מיניים. למרות הרצון האמיתי של אושר בשינוי, הטיפול אותגר ע״י אופי ההפרעה והשפעתה על מערכות היחסים שלו.

אושר הביע חוסר שביעות רצון מהקריירה שלו, קושי לשמור על מיקוד ומוטיבציה במקום העבודה ובידוד בחייו החברתיים. בנוסף, היו לו יחסים מתוחים עם משפחת המקור ובזוגיות, כולל דפוס חוזר של בגידה והיעדר אינטימיות רגשית.

בטיפול, אושר השתתף במפגשים פרטניים שהתמקדו בשיפור הוויסות הרגשי, האמפתיה וכישורי התקשורת שלו. כמו כן, הטיפול חקר את הגורמים הבסיסיים להפרעה, תוך התבוננות בטראומות וחוויות עבר שתרמו לקשיים הנוכחיים. עם הזמן, אושר התקדם משמעותית בטיפול. הוא דיווח על שיפור במודעות עצמית, ויסות רגשי וחושי ואף הבין בצורה טובה יותר את השפעת התנהגותו על אחרים. הוא שיפר את מיומנויות התקשורת שלו, מה שסייע לו ליצור מערכות יחסים יציבות יותר. 

למרות האתגרים והמאמץ המשותף, אושר התקדם משמעותית, מה שמדגיש את החשיבות של טיפול מבוסס ראיות לנרקיסיזם מיני. 

טיפול פסיכולוגי בנרקסיסטיות מינית

המאמץ לשכנע נרקיסיסט מיני לקבל עזרה נפשית עלול להחמיר את התנהגותו, כיוון שלעיתים קרובות באדם אינו מודע לבעייתו או על האחריות שלו לגביה, מה שעלול להוביל אותו להגיב בהאשמת אדם אחר. 

יש לציין שאין מרפא, טיפול ספציפי, תרופתי או פסיכותרפי, ל-NPD, שימוש בהגנות אופי נרקיסיסטיות או לנרקיסיזם מיני.

יחד עם זאת, פסיכותרפיה בגישה דינמית יכולה להועיל ולאפשר לאנשים להבין את התנהגותם, לנהל אם עולמם הרגשי ולקחת אחריות על פעולותיהם. 

יש שפע מחקרים על היעילות של טיפול פסיכולוגי בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, וניתן להניח כי פסיכותרפיה יכולה להיות יעילה גם עבור המתמודדים עם נרקיסיזם מיני,

מחקרים מצביעים על כך שחלק מהתכונות הנרקיסיסטיות נוטות לדעוך עם הגיל, מה שמרמז שאין מדובר במצב קבוע של הוויה, וכי שינוי אפשרי.  

פירוש הדבר הוא שהתערבות טיפולית יכולה לשפר את האופן בו נרקיסיסט מיני מתייחס לאחרים, בעיקר בפיתוח מנטליזציה, אמפתיה ונדיבות רגשית.  

עם זאת, כאמור, יהיה קשה להביא אדם כזה לטיפול מלכתחילה. 

הפרטנר/ות, מנגד, החושד שהוא נמצא במערכת יחסים עם נרקיסיסט מיני, יכול לעבוד עם מטפל ע״מ ללמוד אסטרטגיות שיעזרו לו במערכת היחסים,

אם הוא בוחר להמשיך בקשר. טיפול יכול גם לספק תמיכה לאדם שבוחר לעזוב מערכת יחסים כזו.

סיבוכים ובעיות לטווח ארוך

נרקיסיזם מיני יכול להפוך מערכות יחסים לקשות ביותר ולגבות מחיר פסיכולוגי משני הצדדים. 

רבים גם יראו בתכונות הללו תכונות שאינן רצויות, מה שיקשה על האדם עם התכונות הנרקיסיסטיות ליצור מערכות יחסים משמעותיים שנמשכות מעבר להקשר המיני. 

בעוד שנרקיסיסטים מיניים עשויים להיראות מקסימים ומלאי בטחון, התנהגויות חיצוניות אלה מסוות הערכה עצמית מאוד נמוכה, ביטחון עצמי נמוך ורגישות גבוהה למה שנתפס על ידם כביקורת.

כל אלה מקשים עליהם מאוד להכיר בבעיה, קל וחומר לפנות לעזרה מקצועית. 

נרקיסיזם מיני עשוי גם לגרום להשפעות בריאותיות ארוכות טווח.

למשל, מחקר מ-2012 הציע שציר ה-HPA (היפותלמוס – בלוטת יותרת המוח – בלוטת יותרת הכליה) אקטיבי באופן כרוני אצל אנשים עם תכונות נרקיסיסטיות. 

ציר זה הוא נתיב הורמונלי המשחק תפקיד חשוב בתגובת הגוף ללחץ.

מלבד השלכות רעות על בריאות הנפש, פעילות כרונית של ה-HPA יכולה להגביר את רמות הורמוני הלחץ בגוף, כמו קורטיזול, מה שעלול להעלות את הסיכון למחלת לב וכלי דם.

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

What is sexual narcissism? ISSM Website: https://www.issm.info/sexual-health-qa/what-is-sexual-narcissism/

Chopik WJ, Grimm KJ. Longitudinal changes and historic differences in narcissism from adolescence to older adulthood. Psychol Aging. 2019 Dec;34(8):1109-1123. doi: 10.1037/pag0000379. PMID: 31804115.

Day, L. C., Muise, A., & Impett, E. A. (2017). Is Comparison the Thief of Joy? Sexual Narcissism and Social Comparisons in the Domain of Sexuality. Personality and Social Psychology Bulletin, 43(2), 233–244. https://doi.org/10.1177/0146167216678862 

Klement, K.R., Xoxakos, P., Nazario, M. et al. Winning the Game: How Sexual Narcissism Relates to Adversarial Sexual Beliefs and Pick-Up Techniques. Sexuality & Culture 23, 1283–1300 (2019). https://doi.org/10.1007/s12119-019-09618-2

Reinhard, D. A., Konrath, S. H., Lopez, W. D., & Cameron, H. G. (2012). Expensive egos: narcissistic males have higher cortisol. PloS one, 7(1), e30858. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0030858

Uhlich, M., Peterson, Z. D., Li, Y., Brown, A., Han, J., & McBride, J. A. D. (2024). Different components of sexual narcissism are differentially associated with specific sexual aggression strategies: An exploratory study among male and female college students. International Journal of Sexual Health, 36(1), 111-125. https://doi.org/10.1080/19317611.2024.2311142

Widman, L., McNulty, J.K. Sexual Narcissism and the Perpetration of Sexual Aggression. Arch Sex Behav 39, 926–939 (2010). https://doi.org/10.1007/s10508-008-9461-7

מהי הרגעה עצמית (Self-Soothing)?

הרגעה עצמית מתייחסת לכל התנהגות שהאדם משתמש בה כדי לווסת עצמאית את מצבו הרגשי. 

התנהגויות מרגיעות עצמיות מתפתחות מוקדם בחיים.

הן חוזרות על עצמן שוב ושוב ועם הזמן נחוות כהרגלים מרגיעים ומנחמים.

למשל, השלב בו תינוק מתחיל להירדם למשך כל הלילה, בערך בגיל חצי שנה, מעיד על פיתוח ויישום היכולת להרגיע את עצמו. 

חלקנו מזהים ומכירים טכניקות של הרגעה עצמית, כי אנחנו כבר משתמשים בהן. 

אבל רבים מעולם לא למדו כיצד להרגיע את עצמם, איך לעשות את הדברים הכל כך פשוטים האלה שגורמים לנו להרגיש טוב יותר. 

הרגעה עצמית מתבססת על טכניקות פיזיות, בהן נעשה שימוש בחושי הגוף והיא חלק ממודולה בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, הנקראת מיומנויות עמידות במצוקה.

בטיפול DBT מייחסים חשיבות רבה להתנסות בטכניקות הללו, כאשר הנחת העבודה היא שכל אדם מתחבר לאלה שיותר מתאימות לו אישית. 

הזיהוי והחיבור למיומנויות המתאימות מאפשרים ״לשלוף״ אותן בעיתות מצוקה של הצפה רגשית בלתי נסבלת.

מוזמנים.ות למפגשי מיומנויות DBT בזום - ללא עלות

אתייחס כעת ל- 5 החושים ולדוגמאות של הרגעה עצמית המתבססות עליהם: 

ראייה

• צא לסיבוב בחלק יפה של היישוב בו אתה מתגורר. 

• הבט בטבע סביב. 

• קנה זר פרחים ושים אותו במקום נראה לעין בבית. 

• שב בנחת בגינה בעת השקיעה והבט בה. 

• התמסר למראה הקרקע בטפטוף של גשם. 

• הדלק נר והתמקד בלהבה הבוערת.

• דפדף באלבום של אמנות יפה. 

• צפה בסרט בערוץ טבע, כמו נשיונל ג׳אוגרפיק, בהם ניכרים פלאי טבע של בעלי חיים וצמחים. 

אילו מראות ייחודיים מרגיעים אותך?

כתוב אותם:

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

שמיעה

• בחר מוזיקה יפה או מרגיעה שאתה אוהב ושים ברקע. 

• השמע אודיו עם צלילי טבע או, אם אתה מתחבר לזה, קטע של ASMR. 

• האזן כמה דקות לציוץ הציפורים בחוץ.

• הקשב לקולות בסביבה (גם קולות בסביבה אורבנית יכולים להיות מרגיעים). היה מודע לגלי הקול. תן לצלילים לבוא וללכת.

אילו גירויים שמיעתיים ייחודיים אחרים מרגיעים אותך?

כתוב אותם:

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

ריח

• שים לב לכל הריחות השונים סביבך. 

• טייל בגינה או בחוף הים.  שאף פנימה את ריחות הטבע.

• הדלק נר ריחני או קטורת.

•  הכנס מאפה לתנור, קלוט פנימה את שלל הריחות.

• השג צמח או חומר זמינים שיש להם מימים ימימה אסוציאציה חיובית עבורך.

אילו ריחות ספציפיים מרגיעים אותך?

כתוב אותם:

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

טעם

• פרגן לעצמך משהו שאתה ממש אוהב לאכול. לעס אותו לאט, תוך התענגות על כל ביס. 

• בשל ארוחה שאתה אוהב. 

• שתה משקה מרגיע כמו תה צמחים או שוקו חם.

• תן לטעם לעבור על הלשון, החיך ולאט לאט במורד הגרון.

•  צא לארוחה קלה, נשנש קצת מכל מנה.

• התנסה בקשיבות למאכל חדש. 

אילו טעמים ייחודיים עוזרים לך להירגע? 

כתוב אותם:

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

מגע

• שב בכורסת מסאז׳.

• לטף כמה דקות כלב או חתול.

•  לבש חולצת משי או חולצה עם בד נעים אחר. משש את המרקם הנעים שלה. 

• שקע במיטה עם שמיכה טובה, אחרי מקלחת חמימה. 

•  צא לשחייה בבריכה או בחוף הים. חוש את המים עוטפים את הגוף.

אילו תחושות מישוש אחרות עושות לך נעים?

כתוב אותן:

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

נסה לפחות אחד מתרגילי ההרגעה העצמית הללו. 

אפשר לבחור קבוצה שלמה של דברים, לפי חוש מסוים, או להתנסות בפעילות אחת. 

חשוב להיות קשוב ככל הניתן במהלך התרגול:

נשום בעדינות, תוך שהייה מלאה בתוך החוויה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

כתיבה:

איתן טמיר, MA, מטפל DBT,

עם מומחי מכון טמיר

הפרעות אכילה אצל ילדים הרבה יותר שכיחות ממה שמקובל לחשוב.

שכיחות זו נמצאת בעלייה מתמדת, שהורגשה אף יותר בתקופת הקורונה:

דו״ח המופיע בגיליון אוקטובר 2021 ב- Pediatrics מתאר כיצד מספר הילדים והמתבגרים שאושפזו בשל הפרעות אכילה בבית חולים לילדים במישיגן עלה בהתמדה במהלך 12 החודשים הראשונים של המגיפה.

אנורקסיה 

אנורקסיה נברוזה היא הפרעת אכילה המתבטאת בהרעבה עצמית.

ילדים ובני נוער הסובלים מאנורקסיה הם בעלי דימוי גוף מעוות וחושבים שהם שמנים מדי, מה שמוביל אותם להגביל בקשיחות את כמות האוכל שהם אוכלים ולפתח להתנהגויות אחרות שמונעות מהם לצבור משקל. 

קיימים שני 2 סוגים של אנורקסיה:

• אנורקסיה מסוג מגביל – הגבלת כמות האוכל בצורה חמורה, כאשר לעתים קרובות מדובר במזונות עשירים בפחמימות ושומן.

• אנורקסיה מסוג בולימי (זלילה והיטהרות) – אכילה יתר על המידה (זלילה) ולאחר מכן מאמץ להקיא.

ילדים הלוקים בסוג זה של אנורקסיה עשויים גם להשתמש בכמויות גדולות של משלשלים ותרופות אחרות לניקוי המעיים.

סימפטומים

התסמינים יכולים להשתנות מילד לילד ולכלול משקל גוף נמוך, פחד מהשמנת יתר אפילו נוכח אובדן משקל, השקפה מעוותת ביחס למשקל, למידה או לצורת הגוף (למשל ילד שתופס את גופו כשמן מדי כשלמעשה הוא בתת-משקל), סירוב להישאר במשקל המינימלי התקין, אצל בנות – החמצת 3 וסתות ללא סיבה אחרת, פעילות גופנית מרובה לשם ירידה במשקל, הכחשת תחושת רעב, אובססיה להכנת אוכל, התנהגויות אכילה מוזרות ופרישות חברתית, רגזנות, מצבי רוח או דיכאון.

סימפטומים גופניים רבים שנקשרים לאנורקסיה נגרמים לעתים קרובות מהרעבה ותת-תזונה, בהם עור יבש מאוד (כשצובטים אותו ועוזבים הוא נותר צבוט), אובדן נוזלים (התייבשות), כאבי בטן, עצירות, איטיות, סחרחורת, עייפות קיצונית, רגישות לקור, רזון חריג (כחישות), צמיחת פלומה על הגוף והצהבה של העור.

תסמינים אלה עלולים להיראות ככאלה המצביעים על בעיות בריאותיות אחרות, אך אבחון מוקדם של הילד ע״י רופא חיוני לטיפול ועשוי למנוע בעיות עתידיות.

גורמים

מומחים אינם יודעים מה גורם לאנורקסיה, אצל ילדים ובכלל.

לרוב היא מתחילה כדיאטה רגילה, אך אט-אט משתנה לאובדן משקל קיצוני שאינו בריא.

גורמים אחרים המשחקים מתפקיד בהפרעה הם גישות חברתיות כלפי נראות הגוף, השפעות משפחתיות, גנטיקה, חוסר איזון בכימיית המוח ובעיות התפתחותיות.

לרוב, ילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות עם היסטוריה של בעיות משקל, חולי גופני או בעיות נפשיות אחרות, כמו דיכאון או התמכרויות. רבים מהילדים עם אנורקסיה יגיעו ממשפחות נוקשות וביקורתיות מאוד,

עם הורים חודרניים או מגוננים בהגזמה.

ילדים עם אנורקסיה עשויים להיות תלותיים ולא-בוגרים רגשית, וגם סביר שינתקו עצמם מאחרים.

הם גם עלולים לסבול מבעיות נפשיות נוספות, כמו הפרעת חרדה.

גורמי סיכון

מרבית הילדים האנורקטיים הם בנות, אך כיום יותר ויותר בנים לוקחים בה.

לראשונה נצפתה האנורקסיה בקרב משפחות מהמעמד הגבוה והבינוני, אך כיום היא נמצאת בכל השכבות הסוציו-אקונומיות ובכל קבוצה אתנית וגזעית.

אבחון

הורים, מורים ומאמנים יכולים להבחין שלילד או לנער יש אנורקסיה, אך ילדים רבים שומרים על כך בסוד בהתחלה.

פסיכיאטר ילדים או מומחה לבריאות הנפש יכולים לאבחן אנורקסיה, ע״י שיחה עם הורי ומורי הילד על התנהגותו.

במקרים מסוימים הילד עשוי להזדקק למבדקי בריאות הנפש.

תוצאות מחקר אפדימיולוגי שפורסם לאחרונה מלמדות כי שיעור האבחון של אנורקסיה בשנות הילדות נמוך מאוד, אולם כאשר החוקרים בחנו את שיעור הפרעות האכילה שמוגדרות סאב קליניות, נמצאו תסמינים אנורקטיים אצל6% מהילדים במדגם, בולימיה בחמישית אחוז ואכילת-יתר בחצי אחוז (Murray et al, 2022).

טיפול

הטיפול הנבחר תלוי בתסמינים שהילד מפגין, בגילו, בבריאותו הכללית ובחומרת מצבו.

לעתים קרובות הטיפול יכלול שילוב של טיפול אישי, טיפול משפחתי, שינויי התנהגות, שיקום תזונתי ותרופות נוגדות דיכאון, אם הילד גם מדוכא.

אנורקסיה היא מצב חמור שגורם לבעיות רפואיות רבות והיא יכולה להיות חמורה עד כדי כך שתוביל למוות.

לכן, גם רופאו של הילד וגם תזונאי חייבים להיות שותפים פעילים בצוות הטיפול בו, כל זאת לצד תפקיד חיוני שעל ההורים למלא בכל טיפול.

הילד אף עשוי להגיע לבית חולים בשל בעיות רפואיות הקשורות לאובדן משקל ותת-תזונה.

סיבוכים אפשריים

אנורקסיה ותת-התזונה הנגרמת כתוצאה ממנה יכולות לפגוע בכל מערכת איברים בגוף ועלולות להיות קטלניות.

הדבר עשוי להוביל לבעיות הבאות:

לב – נזק ללב יכול לקרות בשל תת-תזונה או הקאות חוזרות ונשנות. לילד יכולים להיות קצב לב איטי, מהיר או לא-סדיר ולחץ דם נמוך.

דם – ל-1 מכל 3 ילדים עם אנורקסיה יש ספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות (אנמיה קלה) ולמחצית מהם יש ספירה נמוכה של כדוריות דם לבנות (לויקופניה).

דרכי העיכול – לעתים קרובות התנועה הנורמלית של מערכת העיכול מואטת כאשר האכילה מוגבלת מאוד ואובדן המשקל חמור.

עלייה במשקל ונטילת תרופות יכולה לתקן זאת.

כליות – אובדן נוזלים (התייבשות) מאנורקסיה עלול להוביל לשתן מרוכז ביותר והילד אף עשוי להטיל שתן יותר מהרגיל.

הדבר נובע מלקות שנגרמת ביכולת הכליות לרכז שתן. לעתים קרובות שינויים בכליות עשויים לחזור למצב הנורמלי כאשר הילד עולה בחזרה במשקל.

המערכת האנדוקרינית – אצל בנות, היעדר וסתות הוא אחד מסימני ההיכר המובהקים של אנורקסיה. לעתים קרובות הדבר מתרחש לפני אובדן משקל חמור ועשוי להימשך גם לאחר שהילדה שבה למשקל תקין.

גם רמות נמוכות של הורמוני גדילה נצפות לעתים אצל בני נוער עם אנורקסיה.

הדבר עשוי להסביר את הגדילה המעוכבת שלפעמים מתרחשת אצל ילדים עם אנורקסיה.

לעתים קרובות שיבה להרגלי אכילה תקינים מחדשת את הצמיחה הנורמלית.

עצמות – ילדים עם אנורקסיה מצויים בסיכון גבוה יותר לשבור עצמות. כאשר הסימפטומים האנורקטיים מתחילים לפני שיא התהוות העצם (לרוב באמצע עד סוף גיל הנעורים) יש סיכון גדול יותר לירידה ברמת העצם או לאובדן עצם. לעתים קרובות צפיפות העצם נמוכה אצל בנות עם אנורקסיה והן עלולות שלא לקבל או לספוג די סידן מתזונתן.

מניעה

המומחים אינם יודעים כיצד למנוע אנורקסיה, אך גילוי וטיפול מוקדמים יכולים להפחית את הסימפטומים, לחזק את התפתחותו התקינה של הילד ולשפר את איכות חייו.

עידוד הילד להרגלי אכילה בריאים ולגישות ריאליסטיות למשקל ודיאטה עשוי גם הוא להועיל.

לגדל ילדים עם אנורקסיה

הורה החושש שלילדו יש הפרעת אכילה צריך לדבר עם רופאו של הילד באופן מיידי.

ניתן לעזור לילד ע״י: הגעה שוטפת לתורים אצל רופא הילד; השתתפות בטיפול משפחתי, כשמוצע כזה;

גישה תומכת וחומלת כלפי הילד (הורה שנאבק בעצמו – מוטב שיקבל ייעוץ אישי).

שיחה עם רופאו של הילד וספקים אחרים של שירותי בריאות רלוונטיים. יתכן ויטפל בילד צוות שיכלול יועצים, מטפלים, עובדים סוציאליים, פסיכולוגים, פסיכיאטרים ותזונאים מוסמכים.

הרכב הצוות ייקבע ע״י צרכי הילד וחומרת האנורקסיה; לספר לאחרים על האנורקסיה של הילד.

לעבוד עם הרופא וביה״ס ליצירת תכנית טיפול;

לחפש אחר משאבים בית-ספריים עבור הילד. אנורקסיה יכולה להפריע ליכולת להצליח בלימודים.

יש לדבר עם מורי הילד ומנהל ביה״ס על אפשרויות סיוע; ליצור קשר עם שירותי תמיכה מקומיים ועם הורים אחרים שיש להם ילד עם אנורקסיה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Alana K. Otto et al (2021). Medical Admissions Among Adolescents With Eating Disorders During the COVID-19 Pandemic. Pediatrics Oct 2021, 148 (4) e2021052201; DOI: 10.1542/peds.2021-052201

Murray SB, Ganson KT, Chu J, Jann K, Nagata JM. The Prevalence of Preadolescent Eating Disorders in the United States. The Journal of Adolescent Health : Official Publication of the Society for Adolescent Medicine. 2022 Jan. DOI: 10.1016/j.jadohealth.2021.11.031. PMID: 35078736.

על מחזרים כפייתיים 

כשרובנו חושבים על חיזור בקשר זוגי, סביר שיעלה בנו חיוך נוסטלגי:

בין אם היינו בעצמנו מחזרים ובין אם זכינו לחוויה של חיזור רומנטי מצד בן / בת המין השני, נוכל לייחס שפע של התרגשות וחיות להתרחשויות הללו. 

האמת היא שכולנו גדלים על ברכי תרבות המקדשת חיזור רומנטי, בדרך כלל של גברים כלפי נשים.

אגדות ילדים מלאות בנסיכות שנכלאו בטירות, עם או בלי דרקון אימתני ששומר בכניסה וייחלו להגעתו של האביר האמיץ שיציל את המצב. 

מחזות וטרגדיות עוסקים ביחסים בין גבר מחזר לאשה מחוזרת (כמו רומאו ויוליה) והשירה העברית עשירה אף היא בשירים המקדשים את מלאכתו של המחזר (יש המון דוגמאות, כנראה שהמוכרת ביותר בהן בתרבות הישראלית היא סיפור החיזור העקר של איתמר בן-אב״י).

חיזור כפייתי, לעומת סדרות וסרטים רומנטיים, אינו מעורר געגוע וערגה כלל וכלל.

הוא יכול להיות מפחיד ואף מבעית. 

מי שהתנסה בחיזור כזה כאובייקט נחשק, יודע כמה קשה הוא התהליך ומורכב.

רוב הנשים שחוזרו באופן כפייתי לא מתארות חוויה של התרוממות רוח וקבלת מחמאה, אלא של הטרדה של ממש.

אכן כך, כאשר פרטנר פוטנציאלי מנסה לחדור לך לתוך העולם, למרות שהבהרת שזה לא מתאים לך, מתעוררים המון רגשות, אבל שמחה, ציפייה וכמיהה אינם ביניהם. 

הנה ג׳ו גולדברג, כוכב הסדרה המצוינת You בנטפליקס,

מסביר לעצמו - תוך כדי מעקב אובססיבי אחר בק, מושא כמיהותיו -

כיצד הוא בעצם שומר עליה: 

חיזור קיים בטבע, ודאי אצל היונקים, ומוסבר היטב בתיאוריות אבולוציוניות.

הוא נחשב לאחד התהליכים החייתיים היפים בחיפוש זוגיות פוטנציאלית בעונת הרביה. יש בחיזור גם מאבק, בעיקר בין זכרים, אך גם במאבק על נקבה בג'ונגל, יידע הזכר המפסיד לקבל את הגזירה ולפנות מקום עבור הזכר המנצח.

במילים אחרות, בטבע אין חיזור כפייתי, יש חיזור שתוצאותיו מוכרעות די מהר ויש בו זוכים ומפסידים. 

אצל בני אדם, לעומת זאת, כמו בהרבה תופעות אחרות בפסיכופתולוגיה, מופר האיזון הטבעי של חיזור ומופיע מנגנון שניתן לכנותו אהבה אובססיבית, המתלווה לעיתים גם בכפייתיות.

האדם, בניגוד לבעלי חיים,  מחזר באמצעות שפה יכולות ומחשבה מפותחות, מה שמקצין תהליכים טבעיים. 

מבחינה סובייקטיבית, מחזרים כפייתיים חווים קודם כל פגיעה עמוקה:

הם עושים כל שלאל ידם כדי לזכות בפרטנר הנכסף, בעוד שזה בחר להתקדם ולהמשיך הלאה, בין אם לבד ובין אם לצד פרטנר אחר.

הם מרגישים קורבנות, למרות שדרך הפריזמה של המחזור הם נתפסים לעיתים קרובות כתוקפנים.

בעולם הפסיכולוגי מתוארת מצב נפשי כזה פגיעה נרקיסיסטית, שבעקבותיה מופיעים תחושת זכאות וזעם נרקיסיסטי.

כל אלה מלווים בקינאה רומנטית (Jealousy) ובצרות עין (Envy).

במקרים קיצוניים מתרגמים הזעם והקינאה לאלימות של ממש (למשל בסרט "חיזור גורלי"), מעקב (Stalking) ואיומים בהתאבדות.

החוק מגיב בד"כ באופן תקיף כלפי מחזרים כפייתיים.

שופטים אינם מהססים כיום להוציא צו הרחקה ולעיתים אף להוציא פקודת מעצר למחזר התוקפני. 

בטיפול פסיכולוגי עם מחזרים כפייתיים עושים המטופל והמטפל דרך ארוכה בשני מישורים:

• ברמה הבסיסית, מנסים לצמצם את המגע בין המחזר לבין האובייקט המחוזר שלו.

• ברמה העמוקה יותר, מנסים לפענח מה הכאב המוקדם אותו משחזר המטופל בתהליך הקומפולסיבי.

בדרך כלל, עובדים במציאות על הבנה והפנמה של ספרציה בין האדם לבין האחר, נפרדות שנדרשת גם בקשרים רומנטיים שמצליחים ויוצאים לפועל. 

מהי הפרעת חיזור (courtship disorder)?

Courtship Disorder, או בתרגום חופשי- 'הפרעת חיזור', היא מונח תיאורטי (שאינו מבוסס מחקרית, ולכן הינו תיאורטי בלבד) מתחום הסקסולוגיה.

הפרעה זו מאגדת יחדיו כמה סטיות מיניות ומציע שמקורן באינסטינקטים לא נורמטיביים של חיזור, אשר מופיעים בעיקר בקרב גברים.

עפ"י התיאוריה, שנהגתה ע"י קורט פרונד, כוללת הפרעת חיזור מציצנות לאנשים הנמצאים במצבים פרטיים או אינטימיים (מתקלחים, מקיימים יחסי מין), אקסהיביציוניזם- הנטייה להתפשט בפומבי ומול זרים וההתנהגות החמורה מכולן- הטרדה מינית, תקיפה מינית ואונס.

במקרים מסוימים, גם הפנטזיה לבצע את המעשים הללו יכולה להיחשב כהפרעת חיזור.

לסטיות המיניות הללו מאפיינים מסוימים משותפים, אטיולוגיה משותפת ואבנורמליות עם נקודות השקה.

את הסטיות המיניות הנמצאות תחת קשת הפרעות החיזור ניתן לראות כהגזמה של דפוסי ההתנהגות הנורמטיבית.

בעצם, האבנורמליות מתבטאת בהקצנת הנורמליות.  

עפ"י התיאוריה, קיימים ארבעה שלבים בתהליך החיזור הגברי, כאשר אבנורמליות באחד מהשלבים היא שיוצרת את הסטיות המיניות.

בעצם, התיאוריה גורסת כי לא מדובר בהפרעות עצמאיות, כי אם במשפחת הפרעות הנובעות מאבנורמליות מסוימת בתהליכי חיזור טבעיים.

הסטיות המיניות נוטות במקרים רבים להופיע בקומורבידיות, והסובל מאחת מהן נוטה לגלות גם התנהגויות המשויכות לסטיות אחרות המשתייכות להפרעת החיזור.

העובדות האלה מחזקות את המחשבה שהסטיות אינן עצמאיות, כי אם משתייכות למשפחה רחבה יותר אשר טרם הוגדרה.

התיאוריה מציעה למעשה הסבר חדשני לסטיות המיניות הללו, אשר הגורמים והקומורבידיות שלהן אינם חד-משמעיים.

שלבי החיזור הגברי המופרע: 

• חיפוש אחר פרטנר מיני.

• יצירת אינטראקציות של "קדם מגע" עימו, כמו מבט עיניים או שיחה.

• מרגע שנוצרה האינטראקציה הראשונית, בשלב שלישי ינסה ליצור האדם מגע מסוג כלשהו, כמו חיבוק או החזקת ידיים.

• בשלב האחרון, יתפתח הקשר לכדי למגע מיני מלא.

במציאות, השלבים הללו אינם מגיעים בהכרח זה אחרי זה,

לעיתים יכולים לחלוף חודשים מרגע יצירת האינטראקציה הראשונית ועד ליצירת המגע הראשוני, וגם לאחריו- יתכן כי המגע המיני, אשר מהווה את מטרת החיזור, כלל לא יתממש.

השלבים גם אינם דיכוטומיים, אלא שלובים זה בזה,

למשל, אין כל הבטחה שמרגע שהאדם כבר נמצא בקשר רומנטי עם המחוזרת הוא יחדל ממעקבים או חיטוט בטלפון הניד. 

הבדלים תרבותיים בדפוסי חיזור

חשוב לציין כי חיזור הולם הוא תלוי קונטקסט תרבותי, תלוי במקום ובזמן.

נורמות בעייתיות אשר נחשבות מגונות אך מוכרות במדינת ישראל, כמו שריקה לבחורה אטרקטיבית שחוצה את הכביש, לא בהכרח יתאימו במדינות מוסלמיות או במדינות אירופאיות.

לחילופין, נורמות הנהוגות בשבטים אפריקאיים מסוימים, כמו התהלכות בעירום, ייחשבו לעבירה פלילית במקומותינו.

ניתן להבין מכך כי גם סטיות מיניות אינן מוגדרות באותו האופן במקומות שונים, דברים הנחשבים בגדר טאבו בחברה אחת הם מקובלים ושגורים בחברה אחרת.

מסיבה זו, חשוב להתייחס להפרעות בהתאם לקונטקסט בו מתרחשות.

בחברות בהן ההתנהגות המינית היא חופשית יותר וסגורה פחות- קשה יותר לזהות את הפרעת החיזור, וכן את הסטיות המיניות שתחתיה, במידה וקיימות.

תיאוריית הפרעות החיזור מצריכה מחקר מעמיק, כיוון והיא מעלה את הרעיון שקיים סינדרום שבכוחו להסביר חלק מהסטיות המיניות השכיחות והקשות ביותר שידעה החברה האנושית.

במידה ואכן יימצא תימוכין מחקרי לתיאוריה, השלב הבא יעסוק בלהבין את מקורותיה.

אם אכן קיים הסבר אשר נותן מענה לכמה מההפרעות ההרסניות ביותר הקיימות בחברה מדובר בנתון הרה גורל עבור רבים, שכן מרגע הבנת המנגנון- ניתן לפתח תוכניות התערבות שמטרתן להתמודד עימו ולמגרו. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Freund, K., & Blanchard, R. (1986). The concept of courtship disorder. Journal of sex & marital therapy, 12(2), 79–92. https://doi.org/10.1080/00926238608415397

כמו כל מצב נפשי בפסיכאטריה, גם הפרעות אכילה נמצאות על רצף, בין התנהגויות נורמטיביות לבין הטווח הפתולוגי. 

יחד עם זאת, ההתייחסות לסימני אזהרה חשובה במיוחד לזיהוי התנהגויות אכילה בעייתיות, כי לכולנו יש עניינים לא פתורים עם התחום. 

כמה מהפרעות האכילה הנפוצות ביותר, כמו אנורקסיה, עשויות להיות קשורות לדימוי והערכה עצמית. 

אנשים הסובלים מהפרעות אלה יכולים להיות עסוקים באופן מוגזם בניסיון לרדת במשקל או להימנע מעלייה במשקל. 

במקרים מסוימים, הרצון לשלוט בצריכת המזון עשויה לנבוע מתחושה של חוסר שליטה על היבטים אחרים בחיים. למרות שאנשים נוהגים לחשוב שהפרעות אכילה מובילות לאובדן משקל מסוכן, זה לא תמיד המקרה, ולפעמים יהיו לסובלים מההפרעה רק תסמינים גופניים מועטים. 

לאנשים בכל גודל יכולה להיות הפרעת אכילה, ולכן חשוב להיות מודעים לכל הדרכים בהן הפרעת אכילה יכולה להשפיע. הפרעות אכילה הן בעיות נפשיות ומנטליות רציניות הקשורות לשינויים קיצוניים בהתנהגות האכילה. 

למרות המיתוס סביבן, הפרעות אכילה מתרחשות בכל גיל, מגדר, גזע, שיוך אתני וצורת גוף. כמה מהפרעות האכילה משפיעות על תחושות האדם בנוגע לאוכל ולקשר שלו למשקל גופו, בהן: 

• אנורקסיה - הפרעה הכוללת הגבלה מכוונת וחמורה של צריכת אוכל, מתוך חשש לעלות במשקל או רצון קיצוני לרדת במשקל. 

• בולימיה  – אנשים הסובלים מהפרעה זו יכולים לנוע במחזוריות בין אכילת כמויות גדולות של מזון לבין היטהרות, צום או התעמלות יתר, כדי ״לפצות״ על האכילה. 

• הפרעת אכילה כפייתית (BED) -   מצב הגורם לאנשים לאכול כמויות גדולות של אוכל, לעתים קרובות בפרק זמן קצר, כשהם לבד או לא רעבים. לאחר מכן הם נוטים לחוש גועל או אשמה בשל התנהגות זו. יש אנשים שמפגינים סימנים של ההפרעות הללו אך אינם עונים על הקריטריונים לאבחון. במקרים כאלה, הם עשויים לקבל אבחנה של הפרעת הזנה או אכילה מוגדרת אחרת (OSFED) או של הפרעת הזנה או אכילה שאינה מוגדרת (UFED). 

• הפרעת אכילה בררנית (AFRID) – כוללת הגבלת קלוריות בשל חוסר עניין באוכל או סלידה ממאפיינים חושיים של האוכל. ההפרעה יכולה לצוץ בכל גיל אך שכיחה בקרב ילדים.  

• תסמונת פיקה (Pica) – גורמת לחשק עז לפריטים שאינם מזון, כמו שיער או חול. לעתים קרובות מתרחשת בקרב נשים בהריון, ילדים עם חוסרים תזונתיים ואנשים עם לקויות אינטלקטואליות.  

• הפרעת רומינציה – כוללת העלאת גרה של אוכל מעוכל חלקית, לעיסתו בשנית ובליעתו או יריקתו. העלאת גרה.... פעולה זו אינה רצונית ועלולה להתפתח עקב מחלה, פציעה או מצוקה פסיכולוגית. 

סימנים התנהגותיים של הפרעת אכילה

השינויים ההתנהגותיים שגורמות הפרעות אכילה תלויים בהפרעה, אך אנשים עשויים להבחין שאדם עם אחת מהסימנים הבאים:

• מגביל את צריכת המזון שלו בצורה חמורה.

• מסרב לאכול מזונות מסוימות או משפחות מזון שלמות (למשל פחמימות).

• מבצע שינויים דרמטיים בדיאטה שלו ע״מ לרדת במשקל (למשל מציית לכללים של תכנית דיאטה קיצונית).

• מבצע ריטואלים הקשורים לאוכל (למשל לעיסה מוגזמת).

• מרבה לדבר על ההרכב התזונתי של מאכלים.

• אומר שהוא מרגיש שמן או נראה שמן.

• נע במחזוריות בין אכילת כמות גדולה של אוכל לאכילה מועטה מאוד.

• מבקר בשירותים מיד אחרי הארוחות לעתים תכופות.

• בודק את המראה החיצוני שלו לעתים קרובות בשל דברים שהוא תופס כפגמים.

• נמנע מאכילה ליד אחרים.

בני הבית עשויים להבחין בסימנים להפרעת אכילה, כמו היעלמות של כמויות גדולות של אוכל, חטיפים מוסתרים ב״סליקים״ שבחר המתמודד/ות וסימנים של הקאה.

הפרעות אכילה מסוימות, כמו פיקה, גורמות לשינויי התנהגות מובהקים מאוד:

אנשים עם הפרעת פיקה יחשקו או ממש יאכלו מזונות לא אכילים, כמו נייר, גיר או סבון. 

סימנים רגשיים של הפרעת אכילה

לצד השינויים ההתנהגותיים, הפרעות אכילה משפיעות על האופן בו אנשים מרגישים ביחס לאוכל, לאכילה ולגופם.

אדם שמתחיל לפתח הפרעת אכילה נראה מוטרד למדי מהקשר בין אוכל לבין הגוף שלו.

הוא מפגין פחד עז מפני עלייה במשקל, סובל מתנודות קיצוניות במצב הרוח וניכר שיש לו הערכה עצמית נמוכה.

בנוסף, הוא מרבה להחזיק בדעות שליליות בנוגע להופעתו (מבלי לתת לעובדות להפריע). הוא חש גועל, סלידה בושה או אשמה ביחס לאוכל וחווה מצוקה במצבים בהם אינו יכול לשלוט בשגרות האכילה או הפעילות הגופנית.

אנשים עם הפרעות אכילה עשויים גם לפרוש ממשפחתם וחבריהם או להפסיק להופיע לאירועים חברתיים.

סימנים גופניים של הפרעת אכילה

אחד מהסימנים הגופניים המובחנים ביותר הוא תנודות במשקל, למעלה או למטה.

אבל לא מדובר בסימן אמין, שכן הוא לא מתרחש תמיד. חשוב לזכור שמתמודדים/ות יכולים להסתיר ירידה במשקל ע״י לבישת בגדים עבים או שכבות רבות.

סימנים אחרים של הפרעות שכוללות צריכת מזון מוגבלת הם תחושת קור בתדירות גבוהה, עור ושיער יבשים, ציפורניים שבריריות, התכווצויות בבטן, רפלוקס קיבתי-ושטי וסימפטומים אחרים במערכת העיכול, סחרחורת, עייפות או חולשה, קושי להתרכז, קושי לישון, וסת לא-סדירה או שאינה מופיעה, או וסת המופיעה רק לצד שימוש בגלולות הורמונליות למניעת היריון, אובדן שריר, החלמת פצעים איטית, צמיחת פלומה בכל הגוף והתעלפויות.

סימנים גופניים אחרים יופיעו בבדיקות רפואיות, למשל תפקוד הורמונלי נמוך של בלוטת התריס, אשלגן נמוך וספירה נמוכה של כדוריות דם אדומות או לבנות.

לבולימיה יש כמה סימנים גופניים ספציפיים שהם תוצאה של הקאות תכופות, בהם יבלות או חתכים בקצות האצבעות, שיניים רגישות או מוכתמות, חורים וחשיפת פני השן בעקבות הישחקות האמייל. 

עוד תסמינים המעידים על בעיות אכילה 

הפרעות אכילה עשויות להתרחש לצד הפרעות נפשיות אחרות או לחלוק מאפיינים דומים עמן, למשל: 

אימונים כפייתיים

מחקר מ-2017 מצא שלמרות שלא כל מי שמתאמן באופן כפייתי עושה זאת כדי לרדת במשקל, הפרעות אכילה והתעמלות כפייתית חולקות סימפטומים רבים ולעתים קרובות קורות ביחד.

אורתורקסיה

עניין אובססיבי באכילה ״נקייה״, ״טהורה״  או של מזונות בריאים. מצב זה חולק מאפיינים דומים עם AFRID אך אינו נחשב כיום לאבחנה רפואית רשמית. 

שימוש לרעה במשלשלים

מתרחש כאשר אדם משתמש במשלשלים מתוך אמונה שגויה שהדבר ימנע ספיגת קלוריות ויביא לירידה במשקל. 

דיאבולימיה

מצב המתרחש כאשר אנשים עם סוכרת מסוג 1 מגבילים או משתמשים באינסולין באופן לא מותאם, בניסיון לרדת במשקל.

בסוף בסוף, אנשים עם הפרעות אכילה סובלים בשכיחות גבוהה למדי מהפרעה נפשית נוספת, כמו דיכאון או חרדה. 

טיפול ותמיכה

עם תמיכה וטיפול אפשר להחלים מהפרעות אכילה. מי שמאמין שיש לו צורה כלשהי של הפרעת אכילה, צריך לדבר עם רופא או איש מקצוע בתחום בריאות הנפש בהקדם. 

לעתים קרובות החלמה מהפרעת אכילה תכלול עבודה עם צוות שייתן מענה לגורמים השוכנים בבסיסה, כמו גם להשפעותיה הגופניות. 

צוות זה יכול לכלול מטפל בהפרעות אכילה, דיאטנית מוסמכת, אשר יוכל לסייע ללמידה אודות הצורך של הגוף בחומרים מזינים ואיך להגיע לדיאטה מאוזנת, רופא המשפחה, שיוכל לעזור לרפא או לנהל סימפטומים גופניים, רופא שיניים, שיוכל להתייחס להשפעות של בולימיה על השיניים, ופסיכיאטר, במקרה בו נדרשות תרופות להפחתת השפעות פסיכולוגיות. 

גם קבוצות תמיכה אונליין או פנים אל פנים וקבוצות פייסבוק ייעודיות יכולות להועיל. 

תכניות לאנשים עם הפרעות אכילה, בין אם תכניות יום, תכניות באשפוז או כאלה עם מגורים, עשויות לכלול שירותים רבים תחת קורת גג אחת. 

במהלך תהליך ההחלמה, חשוב להיות עטופים בחמלה ותמיכה של בני המשפחה, חברים וקולגות. 

יש קבוצות תמיכה או תכניות החלמה שעשויות לאפשר לאדם קרוב להצטרף למפגשים, כך שיוכל להבין טוב יותר את ההפרעה. 

מי שסובל באופן חמור מהשמנת יתר, התייבשות או תת-תזונה עשוי להזדקק להגעה לחדר מיון. הפרעות אכילה עלולות להשפיע באופן חמור על איכות החיים של הסובל מהן ושל קרוביו. התערבות וטיפול מוקדמים משפרים משמעותית את הסבירות להחלמה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת האכילה הקטלנית ביותר, עם שיעור תמותה יוצא דופן בפסיכופתולוגיה - 5-20% אינם נשארים בחיים.

בהיותה על קו התפר בין הנפשי לבין הגופני, אנורקסיה מפגישה את המתמודדת עם מגוון בעיות בריאות.

אנורקסיה כרוכה בפגיעה גופנית רב-מערכתית, כאשר כמעט כל תהליך בגוף מושפע ממנה. 

למשל, כ-50% מהאנורקטיות סובלות ממספר נמוך של תאי דם לבנים ושליש מהן מתמודדות עם אנמיה.

שני המצבים הללו מורידים את עמידות המערכת החיסונית למחלות, ומותירות את המתמודדת פגיעה מאוד לזיהומים ולמחלות.

אתייחס כאן לכמה מחירים בריאותיים בולטים, לא לכולם.

המטרה היא בעיקר לתת תמונה כללית להורים, מורים, מטפלים ומתמודדים:

בניית העצמות

מראה השלד הסטריאוטיפי של אנורקטיות משקף את הפגיעה הראשונה של ההפרעה ביסודות הגוף - העצמות.

אנורקסיה מתפתחת בדרך כלל בגיל ההתבגרות, התקופה הקריטית לפיתוח מסת העצם שאמורה לחזק את האדם בשנות הבגרות.

המשמעות של ׳תקופה קריטית׳ היא שיש פרק זמן מסוים בו ניתן להתפתח, ולאחריו נסגר חלון ההזדמנויות.

אובדן עצם מופיע חצי שנה בערך אחרי תחילת ההתנהגות האנורקטית, והוא נחשב לאחד הסיבוכים הבלתי הפיכים של המחלה.

פגיעה בלב

כנראה שהנזק המסוכן והברור ביותר שאנורקסיה גורמת הוא הפגיעה בלב.

זו גם הסיבה השכיחה ביותר לאשפוז אצל רוב הסובלות מאנורקסיה.

בנוסף לאובן מסת עצם, הגוף מאבד במהירות מסת שריר, כך שעם התפתחות והתמשכות המחלה, הלב נהיה בהדרגה קטן וחלש יותר.

זה הולך ומחמיר בהגברת זרימת הדם בתגובה לפעילות גופנית, מה שגורם לדופק וללחץ הדם לפחות.

נזקים מוחיים

אנורקסיה קשורה לאטרופיה מוחית (ניוון נוירלי) ברמות משתנות. נמצא כי חלקים במוח עוברים שינויים מבניים עקב פעילות חריגה במצבים אנורקטיים.

כאשר קיימת הפרעת קצב, עלולה להיפגע זרימת החמצן הנדרשת לתפקוד תקין של המוח.

אנורקסיה קשורה גם למצבים נוירולוגיים כמו פרכוסים, הפרעות חשיבה, קהות חושים או תחושות עצביות מוזרות בידיים והרגליים.

במקרים חמורים, סריקת MRI מוחית של אנורקטית נראית דומה מאוד לסריקת מוח של חולה אלצהיימר - חדרי המוח מוגדלים ונפח החומר בקורטקס פוחת. 

סיבוכים הורמונליים

המתמודדות עם אנורקסיה סובלות גם מפגיעה משתמשת בתפקוד האנדוקריני.

שיעור ההפרשה של קורטיזול, הורמון הלחץ, גבוהים בדרך כלל מהנורמה, מה שנכון במיוחד אצל מתמודדות בתת תזונה.

המשמעות הקלינית של רמת הקורטיזול המוגברת לא ברורה אמנם עד הסוף אבל נראה שיש לה תפקיד באובדן צפיפות העצם באנורקסיה נרבוזה.

הורמוני המין מושפעים הן אצל גברים והן אצל נשים הסובלות מאנורקסיה נרבוזה:

רמות נמוכות של הורמון משחרר גונדוטרופין היפותלמי (GnRH) ורמות נמוכות של הורמון מגרה זקיקים (FSH), אסטרוגן וטסטוסטרון.

הפרעות אלו משפיעות על העוצמה, על הפוריות וגם על צפיפות העצם. 

לבעיית הקורטיזול והורמוני המין נוסיף גם שיבוש פעילות בלוטת-התריס, נטיה לסוכרת ועוד מרעין בישין.

עיבוד חושי 

נראה שמתמודדות ומחלימות מאנורקסיה סובלות במקביל גם מהפרעות בעיבוד האינטרוספטיבי, המתבטא בהבנה של מצבים גופניים פנימיים, כמו טמפרטורה, כאב וקשב למצבי רעב ושובע.

מחקר שבחן את הנושא מצא כי אנורקטיות חוות מגע חברתי כפחות נעים בהשוואה לנשים שלא אובחנו מעולם עם אנורקסיה (Bellard et al, 2022).

סיבוכים גופניים נוספים של אנורקסיה

סקירה מ-2020 מציינת תופעות בריאותיות נוספות הקשורות באנורקסיה: 

• סרקואידוזיס - תופעה של דלקות בעור שגורמת לעור אדמומי ונפוח. 

• ארגינימניה - מחסור באנזים הארגינז, שעשוי להתבטא בהקאות ונוקשות של השרירים. 

• היפופוספטזיה של הילדות - הפרעה התפתחותית שמשפיעה על גדילת העצמות והשינויים ועשויה להתבטא בעצמות חלשות ורכות. 

• תסמונת הקאות מחזוריות - בחילות והקאות המופיעות באופן חזרתי.

• חומציות בצינורית הכליה - מצב שנוצר כשהכליות לא מצליחות לפנות מספיק חומצה מתוך הגוף, מה שמתבטא בעיכוב או השהיית הגדילה ולעיתים באנורקסיה.

התהליך הגופני של הדרדרות אנורקטית עד מוות

נסקור את ההתקדמות של אנורקסיה עד לתמותה.

ניתן לתאר 3 שלבים: 

שלב 1: הכרה ברעב ובניצול גליקוגן

בהתחלה הגוף מזהה את מצב הרעב לאחר תקופה של אי-צריכת מזון במשך יותר מ-4 שעות ברצף. הגוף מחשיב את שעות הלילה כתקופת צום. בשלב זה, הגוף מתבסס על מאגרי הגליקוגן שלו, שהם שרשראות ארוכות של גלוקוז המאוחסנות בכבד ובשרירים.

עתודות אלו נועדו לתחזק את הגוף בתקופות קצרות של רעב ובד״כ יכולות לספק אנרגיה ליממה בערך. המוח מקבל עדיפות בגישה לגלוקוז, שכן הוא משמש כדלק העיקרי, גם על חשבון תפקודים פחות חיוניים של הגוף.

בנוסף, הגוף מסתגל למחסור בגלוקוז על ידי התחלת גלוקונאוגנזה, תהליך של יצירת גלוקוז ממקורות חלופיים בתוך הגוף. זה כרוך בפירוק חלבונים לא חיוניים, כמו אלה שנמצאים בשרירים, בעור ובשיער. בהיעדר מספיק גלוקוז, שומנים יכולים לשמש גם לייצור גלוקוז. לפיכך, חלבונים ושומנים עוברים חילוף חומרים כדי לעמוד בדרישות האנרגיה של הגוף במהלך תקופות ממושכות של רעב, מה שמאפשר לו לשמור על תפקודים חיוניים.

שלב 2: הסתגלות מטבולית וגופי קטון

לאחר כ-20 יום עם גירעון קלורי, הגוף עובר שינויים והתאמות למצב החדש.

הוא מאט את קצב חילוף החומרים שלו במטרה לשמר את האנרגיה המוגבלת שהוא מקבל.

בשלב זה, הגוף מתייעל בניצול קלוריות, כלומר אם לפני תקופת הרעב היה צורך בכ-1,600 קלוריות כדי לשמור על הגוף במנוחה, צריכת אותה כמות קלוריות תוביל כעת לעלייה במשקל.

הגוף עובר לגופי קטון, כדלק חלופי למוח. הכבד מפרק שומנים לגופי קטון, המשמשים כמקור אנרגיה מוחי.

השלב הזה יכול להימשך חודשים ואפילו שנים, תלוי בחומרת הרעב ובתפקוד הגוף.

בשלב השני מתרחשת ירידה משמעותית במשקל והשומן.

שלב 3: דלדול שומן מוחלט ופירוק חלבון

בשלב האחרון, מאגרי השומן בגוף מתרוקנים לחלוטין והוא נאלץ לפרק חלבונים חיוניים לשמירה על פעילות המוח והגוף.

בעקבות התפרקות חלבונים בלב, בכבד ובאיברים חיוניים אחרים, מתרחשת קריסת המערכת ואחריה מוות.

חולים אנורקטיים המגיעים לשלב זה זקוקים לאשפוז. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

29 במאי 2023

מקורות:

Bellard, A., Trotter, P., McGlone, F. et al. Vicarious ratings of self vs. other-directed social touch in women with and recovered from Anorexia Nervosa. Sci Rep 12, 13429 (2022). https://doi.org/10.1038/s41598-022-17523-2

Kraeft JJ, Uppot RN, Heffess AM. Imaging findings in eating disorders. AJR Am J Roentgenol. 2013 Apr;200(4):W328-35. doi: 10.2214/AJR.12.9641. PMID: 23521475.

Mehler, P. S., & Brown, C. (2015). Anorexia nervosa - medical complications. Journal of eating disorders, 3, 11. https://doi.org/10.1186/s40337-015-0040-8 

Paolacci S, Kiani AK, Manara E, Beccari T, Ceccarini MR, Stuppia L, Chiurazzi P, Dalla Ragione L, Bertelli M. Genetic contributions to the etiology of anorexia nervosa: New perspectives in molecular diagnosis and treatment. Mol Genet Genomic Med. 2020 Jul;8(7):e1244. doi: 10.1002/mgg3.1244. Epub 2020 May 5. PMID: 32368866; PMCID: PMC7336737.