התקפי חרדה וקנאביס

כמעט כל אחד יודע שאלכוהול וקלונקס מורידים, ריטלין וקוקאין מרימים ואסיד ו-MDMA פותחים.

אבל מה נסגר עם קנאביס?

המציאות מלמדת שגראס אינו משפיע על כולם אותו דבר. יש זנים שונים, הקשרים אישיים שונים ומצבים חברתיים שונים, כך שגם מעשן קבוע יכול לחוות סטלה שונה בכל שימוש.

יש מי שוויד עבורם זה החומר הכי מרגיע בעולם. הוא עוזר להירדם, מפחית מחשבות ומעניק קצת שקט מתודעה חסרת מנוח. לפעמים הכל עובד כמצופה, בין אם העישון נועד להקל על סימפטומים נפשיים ובין אם כדי לפתוח את התיאבון.

בקצה השני של הספקטרום מצויים מעשנים שחווים מידה של חשדנות עד רודפנות של ממש, חוסר שקט מאיים, מחשבות קשות על עצמם וגם התקפי חרדה. השאכטה עלולה להגביר את תחושת המתח והחרדה, בעיקר כאשר החומר חזק מדי, כלומר יש בו ריכוז גבוה של THC (טטראהידרוקנאבינול).

על זה נדבר כאן:

מה הקשר בין עישון מריחואנה לבין התקפי פאניקה ואיך להקל על החרדה אם פגשתם בדיוק את ההיפך ממה שקיוויתם לו.

חווית לאחרונה התקף חרדה תחת השפעת קנאביס? המומחים שלנו מציעים ייעוץ אישי:

 

איך מרגישים בהתקף חרדה תוך כדי עישון קנאביס?

 

 

תחילה, זכרו שאם חוויתם חרדה או התקף חרדה במהלך העישון, אתם לא לבד.

 

במחקר שבחן את המצב באוכלוסייה הכללית נמצא כי מבין 1,135 פונים שהגיעו למיון על רקע הרעלת קנאביס, 17.3% סבלו מחרדה כתלונה עיקרית (Keung et al, 2023).

אלה שדיווחו על חרדה סבלו מהתקפי חרדה (11.7%), תוקפנות והתנהגות מאנית (9.2%) והזיות (6.1%).

עוד נמצא כי אלה שהפגינו תסמיני חרדה היו בסבירות גבוהה צעירים יותר, נטלו את הקנאביס בצורה של אכילה, סבלו ממחלות נלוות פסיכיאטריות או שהייתה להם היסטוריה של התמכרויות לחומרים.

 

 

חרדה בעקבות שימוש בקנאביס נחווית לעיתים כמו התקף פאניקה, שעלול לגרום להזעה או רעידות, תחושת אבדון פתאומית ובלתי מוסברת. 

 

המחשבות מתרוצצות, הלב דוהר והנשימה מהירה מדי, קשה להסביר מה קורה לך. 

לעיתים עולים פחדים שאנשים אחרים צופים בנו ושופטים אותנו.

 

אנחנו פוגשים גם תסמינים גופניים של חרדה, כמו דפיקות לב מהירות, קשיי נשימה, כאב בחזה או תחושת חנק, הזעת יתר, כאב בטן או בחילה, סחרחורת, חוסר תחושה ונימול, עקצוצים, צמרמורות, או תחושת ניתוק מהמציאות (דראליזציה) או מהגוף (דפרסונליזציה). 

 

ברמה הקוגניטיבית, בולטים חשש מאובדן שליטה, ומחשבות קשות על מוות מתקרב. 

 

מצב מפחיד, אין מה לומר, אבל חשוב לציין כי הסימפטומים האלה די שכיחים בהתקף חרדה.  

 

החדשות הטובות הן שתקף חרדה אינו מהווים סכנה ממשית והוא חולף ספונטנית, בדרך כלל תוך כ-10 דקות שנראות כמו נצח. 

 

 

שאלות נפוצות: התקפי חרדה וקנאביס

האם יש הבדל בין שימוש בקנאביס בישראל לבין שימוש במהלך טיול בחו"ל מבחינת הסיכון לחוות התקף חרדה?

שימוש בקנאביס בחו"ל יכול להיות מסוכן יותר מבחינת חרדה ממספר סיבות. ראשית, הזנים והריכוז של THC יכולים להיות שונים משמעותית ממה שאתם רגילים בארץ. שנית, הסביבה הלא מוכרת והריחוק מסביבת התמיכה הטבעית שלכם יכולים להגביר חרדה. בנוסף, טיול עצמו מלווה לעתים בהפרעות שינה, שינויים בתזונה ועומס פסיכולוגי - כל אלה מגבירים את הסיכון לחוות תגובה קשה.

מכון טמיר מציע שירות ייעוץ בזום למטיילים הישראלים בחו"ל המתמודדים עם התקפי חרדה על רקע שימוש בסמים. הייעוץ ניתן בעברית, ברוב שעות היממה, ומאפשר לקבל תמיכה מקצועית מיידית גם כשאתם רחוקים מהבית.

אחרי שחוויתי התקף חרדה קשה בעקבות שימוש בקנאביס, האם זה אומר שאני לא יכול כבר לעשן?

לא בהכרח, אך בהחלט התרומם כאן דגל. רבים שחוו התקף חרדה מקנאביס מדווחים על "זיכרון גופני" שנוטה להתעורר בשימושים הבאים. אנשים עם נטייה לחרדה או עם היסטוריה של התקפי פאניקה נמצאים בסיכון גבוה יותר לחוות אותם שוב.

איך לעזור לחבר/ה שחווה התקף חרדה בעקבות שימוש בקנאביס?

הישארו רגועים - החרדה שלהם עלולה להחמיר אם תגיבו בלחץ. הבטיחו להם שהם בטוחים ושהתסמינים יחלפו, בדרך כלל תוך שעה או פחות. דברו בקול רגוע ומרגיע, והזכירו להם לנשום לאט ועמוק. עודדו אותם לשתות מים והציעו אוכל קל כמו פירות או עוגיות.

הרחיקו אותם מסביבות רועשות או מוארות מדי, ואל תשאירו אותם לבד. חשוב לא לצחוק או להקל ראש בתחושות שלהם - עבורם, החוויה מפחידה מאוד ואמיתית לחלוטין. אם המצב לא משתפר או אם הם מתלוננים על תסמינים פיזיים קיצוניים, אל תהססו לפנות לעזרה רפואית. מומחי מכון טמיר זמינים גם לשיחות חירום עם בני משפחה או חברים המתמודדים עם מצב כזה.

האם יש קשר בין שימוש בקנאביס רפואי לבין חרדה, ואיך אפשר למנוע תופעות לוואי חרדתיות?

קנאביס רפואי הוא בדרך כלל בעל פרופיל בטוח יותר מבחינת חרדה, הודות ליחס מאוזן יותר בין THC ל-CBD ולמינון מבוקר. עם זאת, גם משתמשי קנאביס רפואי עלולים לחוות חרדה, במיוחד בתחילת הטיפול או בשינויי מינון.

להפחתת הסיכון, המומחים ממכון טמיר ממליצים:

  • להתחיל במינון נמוך מאוד ולהעלות בהדרגה
  • להעדיף צריכה דרך שמנים או כמוסות על פני עישון (שמגביר את עוצמת האפקט ומהירותו)
  • להקפיד על סביבה תומכת בעת השימוש
  • להימנע משילוב עם אלכוהול או חומרים פסיכואקטיביים אחרים

חשוב במיוחד לעבוד בצמוד עם הרופא המטפל ולדווח על כל תגובה לא רצויה.

האם יש הבדל בין התקף חרדה "רגיל" לבין התקף חרדה הנגרם מקנאביס, ואיך הטיפול שונה?

התקף חרדה מקנאביס דומה במהותו להתקף חרדה "רגיל", אך לעתים קרובות מלווה בתחושות סובייקטיביות חריפות יותר של דפרסונליזציה (ניתוק מהעצמי), דראליזציה (תחושה שהמציאות מעוותת), ולעתים גם חוויות חושיות מוגברות. בעוד שהתקף חרדה רגיל נמשך בדרך כלל 10-30 דקות, התקף הקשור לקנאביס יכול להימשך לאורך משך ההשפעה של החומר, לפעמים מספר שעות.

הטיפול המיידי דומה — טכניקות הרגעה ונשימה, חזרה לסביבה בטוחה ומוכרת, והרגעה עצמית. אולם בטיפול ארוך טווח, מטפלי מכון טמיר מתייחסים גם לשאלת השימוש בקנאביס והאם הוא מתאים למטופל הספציפי, תוך בחינת דפוסי השימוש והקשר שלהם לחרדה.

האם יש קשר בין התקפי חרדה מקנאביס לבין הפרעות נפשיות אחרות, ומתי חשוב במיוחד לפנות לטיפול מקצועי?

מחקרים מראים כי אנשים עם נטייה להפרעות חרדה, דיכאון, הפרעה דו-קוטבית או סכיזופרניה נמצאים בסיכון מוגבר לחוות תגובות שליליות לקנאביס, כולל התקפי חרדה. לעתים, שימוש בקנאביס יכול אף לחשוף נטיות שטרם אובחנו או לזרז הופעת סימפטומים של הפרעה נפשית.

חשוב במיוחד לפנות לטיפול מקצועי אם:

  • התקפי החרדה חוזרים ונשנים גם ללא שימוש נוסף
  • הופיעו מחשבות אובדניות או פסיכוטיות במהלך ההתקף
  • אתם מרגישים שאתם ממשיכים להשתמש למרות התגובות השליליות
  • ההתקף השפיע משמעותית על תפקודכם היומיומי

אצלנו מוצעים טיפולים מרחוק בזום למטיילים בחו"ל ולמטופלים ברחבי הארץ, וכמובן פגישות פנים-אל-פנים במרכז בתל אביב.

 

 

מה ידוע על הקשר בין גראס להתקפי חרדה?

 

חלק מהצרכנים של גראס חווים התקפי חרדה. 

 

לא ידוע מהו הגורם המדויק, אבל ידוע כי מבחינה פיזיולוגית, אחת מתופעות הלוואי של שימוש במריחואנה כוללת עוררות של מערכת העצבים.

עוררות זו מתאפיינת בקצב לב מוגבר, מחשבות מהירות וחרדה.

 

מעבר לכך,ֿ אנשים שכבר נמצאים במצב נפשי חרדתי נוטים יותר לחוות התקף פאניקה בזמן השימוש.

 

מחקרית, הקשר בין וויד והתקפי פאניקה תוקף כבר במאמר שפורסם ב-2010.

המחקר בחן סימנים ותסמינים של פאניקה אצל מבוגרים בארה״ב המשתמשים בקביעות במריחואנה, תוך שליטה במשתנים שונים, כמו גיל, הכנסה, גזע, השכלה ומצב סוציו-אקונומי.

המסקנה הייתה ששימוש במריחואנה נמצא בקורלציה עם עלייה בסבירות לחוות התקף חרדה.

למעשה, המחקר מצא גם כי מעשני גראס לאורך תקופות ממושכות נטו יותר להיות מאובחנים עם הפרעת פאניקה.

 

אבל נראה שהתמונה יותר מורכבת:

עד למינון מסוים של החומר הפעיל, קנאביס מרגיע, אבל במינון גבוה הוא מתחיל לעשות בדיוק ההיפך.

 

מחקר שבחן 42 מבוגרים בריאים מצא כי צריכת 7.5 מיליגרם של THC הפחיתה רגשות שליליים הקשורים למשימה אינטנסיבית ומלחיצה. 

לעומת זאת, מינון גבוה יותר, של 12.5 מ"ג ומעלה, השפיע הפוך  - התחושות השליליות עלו והביצועים במשימה נפגעו. 

 

ועוד מחקר מעניין:

נמצא כי שימוש תכוף בקנאביס מפחית את היעילות של טיפולים פסיכולוגיים בחרדה. כלומר מי שמשתמש בקנאביס בקביעות יפיק כנראה תועלת משיטות הטיפול המסורתיות בחרדה.

 

 

 

איך להתמודד עם התקף פאניקה בגלל שימוש בגראס?

 

להלן דרכים להקלה על התחושה במהלך הדקות האלה: 

 

 

הזכירו לעצמכם שאתם לא בסכנה

 

כל אדם יכול להרגיש שונה בהתקף פאניקה, אך רבים תוהים אם הם חווים משהו חמור כמו התקף לב או מנת יתר, בעיקר אם לא חוו התקף פאניקה בעבר.

הפחד עצמו הוא ממשי מאוד, אך האיום איננו.

כדי להירגע, חשוב שתזכירו לעצמכם שההתקף יעבור.

ייתכן מאוד שלאחר צריכה גבוהה מדי של חומר פעיל בקנאביס תחוו תסמינים לא נעימים, כפי שתואר לעיל, אבל המצב כשלעצמו אינו מסכן חיים.

 

 

הנה תרגיל הירגעות שתמיד עוזר:

 

  • שבו במקום נוח  - אפשר על הספה, על הכיסא, או על הרצפה, מה שנוח.

  • עצמו עיניים וקחו נשימה עמוקה.

  • אמרו לעצמכם משהו כזה: ״אני בטוח כאן. יש לי כנראה התקף חרדה בגלל הבאנג / הג׳וינט שעישנתי מקודם. לאט לאט זה עובר לי״.

 

חזרו על המנטרה הזו (״״אני בטוח...״) ונשמו לאט ובטבעיות עד שתחושת התבהלה תתחיל לדעוך. 

 

 

תאכלו משהו 

 

שימוש בקנאביס על קיבה ריקה יכול להעצים את האפקטים של ה-THC, מה שעלול להוביל ל״היי״ רציני יותר מהמצופה.

ניתן לתקן זאת בקלות באמצעות חטיף ויש תגמול נוסף, כי החומר הפעיל מגביר תיאבון. 

 

גם אם לא הייתם רעבים לפני שהשתמשתם בקנאביס, ארוחה קלה יכולה לעזור לשכך את האפקט ולרכך את האימה.

 

 

טרפנים 

 

יש מחקרים שמראים כי טרפנים (Terpenes) ו-לינלולים (Linalool), חומרים אורגניים המצויים בצמחים, שמנים ובשרף של עצים יכולים לעזור להפחית את ההשפעה הפסיכואקטיבית של THC. 

אחד מהם הוא לימונן, מצוי בלימונים,

כך שהכנת לימונדה מלימון טרי יכולה מציעה מענה יעיל להפחתת ההשפעה הפסיכואקטיבית.

 

פלפל שחור הוא גם  מקור לטרפינים.

אפשר ללעוס כמה גרעיני פלפל שחור או לאכול אותם לאחר גריסה (מה שבטוח, לא מסניפים את האבקה!). 

 

 

קחו כמה נשימות עמוקות

 

היפרוונטילציה, או נשימת יתר, מתרחשת לעתים קרובות במהלך התקפי פאניקה.

נשימה מהירה מדי יכולה למנוע מכם לקבל מספיק פחמן דו-חמצני, מה שגורם לעקצוצים בגפיים ולסחרחורת ואפילו התעלפות.

הסימפטומים האלה יכולים להפחיד עוד יותר ולהחמיר את עוצמת ההתקף.

 

 לפעמים האטת הנשימה יכולה לעזור להרגיש טוב יותר באופן מיידי. 

 

 

הנה כמה תרגילי נשימה שיוכלו לסייע לכם: 

 

תרגיל נשימה עמוקה

 

בתרגיל זה תנשמו דרך הפה.

מצאו תנוחה נוחה – שבו או עמדו כשאתם נשענים על משהו תומך. שאפו אוויר באיטיות משך 3-4 שניות, כשאתם קשובים לתחושה של הריאות המתמלאות באוויר.

אפשר גם להניח יד על הבטן כדי להרגיש אותה מתרחבת עם כל נשימה. עצרו את הנשימה משך 1-2 שניות.

נשפו באיטיות משך 3-4 שניות.

המשיכו כך עד שתחושת הסחרחורת תחלוף ותוכלו לנשום בצורה טבעית יותר. 

 

 

נשימת נחיריים מתחלפת

 

בטכניקה זו תשתמשו באף, כך שהפה יהיה סגור.

סגרו נחיר אחד.

שאפו באיטיות דרך הנחיר השני משך 2-4 שניות.

החזיקו את הנשימה לשנייה-שתיים ואז נשפו באיטיות.

חזרו על כך פעמיים.

סגרו את הנחיר השני וחזרו על התהליך.

המשיכו להחליף צדדים ולנשום דרך נחיר אחד כל פעם עד שהנשימה תואט ותרגישו רגועים יותר. 

 

 

תרגלו טכניקות קרקוע (גראונדינג)

 

אם אתם מבינים שאתם חווים התקף פאניקה, או שמישהו אחר מציע שזה מה שקורה לכם, זה עדיין לא אומר שמגיעה רגיעה אוטומטית. כלומר, תבונה אינה ערובה לשחרור מההתקף ולסיומו. 

אתם יודעים שאתם לא עומדים למות אבל עדיין מרגישים נורא.

למרות שקצת מאתגר להישאר נוכחים בחוויה שבה החרדה והפאניקה מציפות כ״כ, טכניקות קרקוע יכולות לעזור לקחת צעד אחורה מגלי הפחד ולהינטע בקרקע.

 

כמה תרגילים מומלצים להפחתת הסוטול:

 

  • להזרים מים קרים או חמים על הידיים.

  • לגעת או להרים את 3 החפצים הראשונים שאתם רואים (שמיכה, ספר, שלט הטלוויזיה...),  להעביר את האצבעות על מתאר החפצים ולהתמקד בצבע שלהם ובתחושה. אפשר גם סתם להחזיק משהו ביד כדי להרגיש חיבור למציאות.

  • לחבק או ללטף את הכלב או החתול.

  • להשתמש בטכניקת ה-5-4-3-2-1 ע״מ לזהות ולמנות דברים בסביבתכם: 5 צלילים, 4 מרקמים, 3 חפצים נראים, 2 ריחות שונים וטעם אחד.

  • לזוז – התקף פאניקה בהחלט אינו הזמן לאימון, אך התעמלות קלה יכולה להקל על תחושות החרדה והפאניקה. לא רק שהזזת הגוף תסיח אתכם מהפחד ומתחושות מציפות אחרות, אלא שפעילות גופנית מעודדת שחרור של אנדורפינים שיכולים לעזור מעט לתחושת הרגיעה. נסו לעשות הליכה קצרה בשכונה או בחצר. אם אינכם מרגישים בטוחים לצאת מהבית, נסו יוגה, מתיחות איטיות, קפיצות כוכב או ריצה במקום. אפילו צעידה בסלון יכולה לעזור, וניתן להפוך אותה לתרגיל קרקוע קשוב, ע״י נקיבה בשמם של החפצים שעוברים בדרך: ספה, טלוויזיה, נרות, צעצוע של החתול וכו׳.

 

בקיצור, יש דרכים להתמודד, אבל אם התנסית בטריפ רע, לא כדאי לתרגל את זה שוב ושוב. 

 

נכון, קנאביס משמח הרבה אנשים ומסייע לרבים הסובלים ממחלות גופניות ומהפרעות נפשיות (כמו טיפול ב-PTSD או ADHD), פשוט סביר שעבורך לא. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Childs E, Lutz JA, de Wit H. Dose-related effects of delta-9-THC on emotional responses to acute psychosocial stress. Drug Alcohol Depend. 2017 Aug 1;177:136-144. doi: 10.1016/j.drugalcdep.2017.03.030. Epub 2017 May 30. PMID: 28599212; PMCID: PMC6349031.

 

Keung MY, Leach E, Kreuser K, Emmerich BW, Ilko S, Singh M, Sapp T, Barnes M, Ouellette L, Jones JS. Cannabis-Induced Anxiety Disorder in the Emergency Department. Cureus. 2023 Apr 26;15(4):e38158. doi: 10.7759/cureus.38158. PMID: 37252542; PMCID: PMC10218760.

 

Ouellette MJ, Rowa K, Cameron DH, Elcock A, Soreni N, Pawluk EJ, McCabe RE. Does cannabis use impact cognitive behavioural therapy outcomes for anxiety and related disorders? A preliminary examination. J Psychiatr Res. 2022 Dec;156:690-697. doi: 10.1016/j.jpsychires.2022.10.054. Epub 2022 Oct 31. PMID: 36401953.

 

Russo E. B. (2011). Taming THC: potential cannabis synergy and phytocannabinoid-terpenoid entourage effects. British journal of pharmacology, 163(7), 1344–1364. https://doi.org/10.1111/j.1476-5381.2011.01238.x

 

Zvolensky, M. J., Cougle, J. R., Johnson, K. A., Bonn-Miller, M. O., & Bernstein, A. (2010). Marijuana use and panic psychopathology among a representative sample of adults. Experimental and clinical psychopharmacology, 18(2), 129–134. https://doi.org/10.1037/a0019022

 

התמודדות הורית כאשר הילד/ה

מאובחן עם הפרעת אכילה

 

 

 

איך לשוחח עם ילד/ה שאובחן עם הפרעת אכילה?

 

אם הילד שלך אובחן עם הפרעת אכילה, הנה מה שאתה יכול לעשות כדי לעזור.

 

  • אם הילד מתכנס, מסוגר ותנודתי במצב רוח, השיחה איתו תהיה יותר מאתגרת. זה עלול להיות קשה אף יותר כאשר הילד מתכחש לכך שקיימת בעיה. 

  • אל תוותרו עליו -  חשוב להתעקש, בתבונה ובנחישות: יש לילד צורך לדבר על מצבו ויש מצב  שישחרר יותר. חפשו את החלונות בהם קיימת הזדמנות לתקשורת אתו והמשיכו לנסות.

  • הילד עלול להיראות כועס, חסר סבלנות ואף מתריס, אבל מה שהוא באמת מרגיש בפנים זה בעיקר פחד, בושה וחוסר ביטחון.  סביר שיהיה לו קשה לדבר על רגשות. אפשר להבין את זה ולתקף שזה באמת לא קל.  לצד זה, היו סובלניים והקשיבו למה שהוא מנסה להגיד. 

  • הישארו רגועים והכינו מראש מה שאתם הולכים להגיד - אל תאשימו, אל תשפטו, רק התמקדו באמפתיה. למשל, איך הם מרגישים. חושבים או חשים גופנית.

  • הימנעו מלדבר על המראה של הילד, אין מקום כל כך להומור שחור ולציניות, גם אם אתם רגילים לדבר ככה בסערות רגשיות. 
  • השתמשו במשפטים שמתחילים במילה "אני", כמו "אני מודאג כי אתה לא נראה לי מאושר", במקום משפטים שמתחילים ב"אתה". 

  • הימנעו מדיון על דיאטות או בבעיות משקל.

  • אל תתפתו להיפגע ולהיעלב. נכון, אנחנו כבר רלוונטיים עבורם כמו פעם, זה נכון בכל גיל, אבל במיוחד בשנות הילדות, הילדים זקוקים להורים תומכים, מתקפים וקשובים. 

  • פנייה לטיפול מקצועי הכרחית במצב של הפרעת אכילה אולם לעיתים היא לא מספיקה בקליניקה פרטית. ברמת חומרה מסוימת נדרש אשפוז בבית חולים או טיפול רב-מקצועי במרפאה המתמחה בטיפול הפרעות אכילה. בשתי המסגרות הללו ניתן לעקוב מקרוב אחר הטיפול וההתקדמות בכמה הקשרים: פסיכאטר, פסיכולוגית קלינית, עו״ס קלינית ותזונאית תורמים את חלקם בניהול המקרה. . 

 

 

 

 

איך לשוחח עם נער/ה שאובחן עם הפרעת אכילה?

 

  • אל תתעצבנו אם המתבגר/ת ׳בונקר׳ ואינו משתף. חשוב לדעת שלעיתים ההסתרה מבטאת נפרדות, לא הכל זה הסיפור של הפרעת האכילה, בלי קשר להפרעה, ככה זה שיחות של הורים עם מתבגרים.

  • בני נוער רבים לא מוכנים לקבל עזרה מהוריהם, לפעמים קל להם יותר לשתף את המחנכת או את היועצת בבית הספר. לא להיעלב מזה. כל ערוץ תקשורת אותנטי ותומך מבורך ומצוין לנו. 

  • מוקשים. בני משפחה ומקורבים למשפחה שואלים את המתבגר/ת בתמימות לשלומו. בתחום העדין שאנחנו נמצאים בו תיתכן הטיה של המתמודד/ת, שייראה בשאלה כזו פידבק עם ביקורת סמויה. למשל, ההנחה המוקדמת היא חוויית כישלון בעיקר במצבים בו הופסק או נדחה מסלול לימודים או קריירה. המתמודד הרי נכנס לאינסטגרם ורואה בכאב את בני גילו מתקדמים בזמן שהוא תקוע במקום. עוד דוגמא למוקש -   אמירה מפרגנת כמו "את נראית ממש טוב, חזר לך הצבע הפנים, את נראית בריאה ומלאת חיוניות". בתודעת המתמודדת יכולה אמירה כזו להתפרש כמו משהו אחר לגמרי, למשל: ״כולם קולטים ומדברים על כמה אני שמנה. אני צריכה להפסיק לאכול עכשיו".

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב
ד״ר עדית פרדו

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב
רותם יערי

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב
נועה רוזן

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין
ענת ניר

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב
ד״ר טובה בן צבי מרק

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב
אסנת זילברמן

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים
מיכל שני

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא
מרגנית כרמי מדינה

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא
הילה בוצ’ן מדינה

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה
אדווה תובל

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין
דרור זבולון

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון
שירלי בכר- מערבי

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה
שרי פוגל

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע
עזר שפיר

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה
אביבית בנגוס כהן

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין
קארין רדי

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה
דקלה סנדו ברששת

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה
לורה אזולאי

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב
דגנית ג׳ורדין

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו
דנה קליין

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן
נדב דרדיק

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון
לירון יניב

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה
מירב רייף ממן

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב
עינת סוקול

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות
ד”ר קארן שוחט

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין
חניתה לאופר פישר

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן
איתי רייף

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה
כרמית דולב

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב
רותי לפידות

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב
קרן שקד

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

תודות:

 

דנית מכלוף, תלמידת תואר שני

בפסיכולוגיה קלינית לילדים ונוער,

אוניברסיטת רייכמן

 

 

חוש מורגש (Felt Sense) הוא מונח שנטבע על ידי הפילוסוף יוג'ין גנדלין, מפתח גישת ההתתמקדות (Focusing).

ג׳נדלין פיתח במקור את הרעיון, כמודעות גופנית הנובעת מקשב מוגבר פנימה ותיאר Felt Sense כפונקציה טבעית המחברת בין גוף לנפש.

אנשים בעלי חוש מורגש מפותח יותר מצויים בהלימה גבוהה יותר לתהליכים הגופניים שלהם והם לעתים קרובות מסוגלים ׳להרגיש את עצמם מתוך הבטן או החזה׳.

 

בטיפול בגישת ההתמקדות, תחושות גופניות מעורפלות שמצויות בהלימה עם קונפליקטים רגשיים בלתי פתורים, אשר נוטים להיפתר כאשר המטופל ממקד את הקשב בהם. 

התמקדות היא היכולת להקשיב למקום שמנסה להגיד לך משהו, לצד הנכונות להיות מופתע מבפנים.

השתהות עם החוש המורגש עוזרת למי שמתרגל התמקדות להכיר חלק מסוים שעדיין אינו מודע במלואו.

 

 

פיטר לוין מסביר בראיון על Felt Sense:

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

 

עדכון אחרון: 

 

22 במאי 2022   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

  

מהי תלות שיתופית (Codependency)?

 

תלות שיתופית היא דפוס רעיל במערכות יחסים זוגיות, משפחתיות או תעסוקתיות. 

הערך העצמי של האדם הסובל מתלות שיתופית מצוי בקשר ישיר עם התנהגויות הצד השני.

 

המתמודד חרד בכל עת מנטישה אפשרית מצד הפרטנר, ואכן סיום היחסים עלול לגרור תחושת ריקנות עמוקה שמחייבת טיפול פסיכולוגי או עזרה נפשית אחרת.

בחסות הכחשה עמוקה של הבעיה, הוא מתקשה להציב גבולות ברורים המבטאים את צרכיו ונקלע לתפקידים קורבניים ביחסים, כמו קונפליקט הקדוש המעונה.

הדבר מוביל למערכת יחסים מעגלית שבה אדם אחד זקוק לאחר, אשר בתורו זקוק שיזדקקו לו.

האדם התלוי (״הנותן״) מרגיש חסר ערך אלא אם כן האדם המאפשר (״הלוקח״) זקוק לו, והנותן מקריב עבורו קורבנות.

מערכות יחסים שיש בהן תלות שיתופית בנויות סביב אי-שוויון בכוחות, שמקדם את צרכיו של הלוקח ומותיר את הנותן במצב בו הוא נותן לעתים קרובות, תוך הקרבה עצמית. 

 

אציין כי כל מערכת יחסים בריאה מחייבת מידה זו או אחרת של תלות הדדית. 

תלות שיתופית אינה מתייחסת לכל ההתנהגויות או הרגשות האיכפתיים אלא רק לאלה שמוגזמים עד לרמה לא בריאה. 

למעשה, התכחשות והסתרה של הפן התלותי, של כל אחד מהצדדים, עלולה לתרום להתדרדרות הקשר.

 

כמו תמיד,  אתם יודעים, הכל שאלה של איזונים. 

 

תלות שיתופית ופסיכופתולוגיה

תלות שיתופית איננה אבחנה קלינית ב-DSM או הפרעת אישיות המסווגת באופן פורמלי ועומדת בזכות עצמה.  

היא נובעת מדפוסי התקשרות שהתפתחו מוקדם בחיים ויכולה לחפוף להפרעות אישיות מסוימות, כולל הפרעת אישיות תלותית.  

׳הלוקח׳ במערכת יחסים זו נוטה להיות בעל מאפייני אישיות נרקיסיסטיים, או הפרעת אישיות נרקיסיסטית. רבים מהם מכורים, או בעלי אישיות מתמכרת, אך לא בהכרח. 

 

 

מהו מקור המונח?

המונח נטבע במקור בשנות ה-50 של המאה הקודמת, בהקשר של קבוצות 12 הצעדים (אלכוהוליסטים אנונימיים - AA) ע״מ לתמוך בבני/ות זוג של מכורים.

הדינמיקה של תלות שיתופית מבטאתו את כבילת חייהם של בני הזוג בחיים הרעילים של יקיריהם.

 

כניסת המונח תלות משותפת לשפה המדוברת (בעיקר בארה״ב, בישראל אנחנו די ממעטים להשתמש בו) צוינה עם פרסום ספרה של מלודי ביטי, שיצא לאור ב-1986, Codependent No More, רב-מכר שהופץ בשמונה מיליון עותקים.



המונח התרחב למערכות יחסים שאינן קשורות רק בזוגיות עם מכורים. 

עוד חשוב לציין כי לא בכל מערכת יחסים עם מכור עולות סוגיות של תלות שיתופית.

  

ביקורת על המונח תלות שיתופית

ראיית העולם הבין-אישי דרך משקפיים של מודל התלות המשותפת מאלצת חלוקה לא שוויונית של כוח ומשאבים וטשטוש האחריות בין ׳מקרבן׳ ל׳קורבן׳.

בנוסף, זהות אינדיבידואלית עלולה ללכת לאיבוד בגלל שימוש מופרז בתוויות (Anderson, 1994).

לבסוף, ראייה אבחונית של תלות משותפת מעודדת לעיתים היפרדות ממשפחת המקור, במקום תיקון ושיקום הקשר.

 

 

תסמינים של תלות שיתופית

אדם עשוי להיות הנותן במערכת יחסים שיש בה תלות שיתופית אם מתקיימים הסימנים הבאים, אך לא בהכרח כולם. 

אשתמש בדוגמאות כאן בלשון נקבה, אך הכוונה היא לכל מגדר: 

 

  • תחושה שאת ״הולכת על קליפות ביצים״ ע״מ להימנע בכל מחיר מעימות עם בן הזוג.

  •  צורך עמוק ורב-משקל להציל את בן הזוג. התחושה היא כי גורל הקשר על כתפייך. 

  • את מתנצלת המון, גם אם לא אין סיבה להתנצלות.

  • יש לך נטיה לרחמים כלפי בן הזוג ונטיה חזרתית להתפייסות,  גם כאשר בן הזוג פוגע בך. 

  • יש לך נטיה מתמדת להציל אנשים, בעיקר כאלה עם קשיים נפשיים רציניים בחיים. 

  • את עושה הכל עבור בן הזוג, אפילו אם הוא גורם לך להרגיש אשמה על מה שקורה או אפילו מערער את בוחן המציאות שלך באמצעות גזלייטינג. 

  • יש בך מידה של הערצה, סמויה או גלויה, כלפי בן הזוג, למרות שאינו ראוי לכך.

  • את סבורה שהוא תמיד צריך לאהוב אותך, כתנאי לרווחה פסיכולוגית. לכן את נמנעת מכל קונפליקט ואפילו מחוסר הסכמה. 

  • קשה לך למצוא זמן פנוי לעצמך, בעיקר אם זמנך החופשי משמש באופן קבוע לטיפול בצרכי הצד השני.

  • את מרגישה שאיבדת, או שאת בתהליך אובדן, של תחושת האינדיבידואליות במערכת היחסים ובחיים. 

 

 

תלות שיתופית והתמכרות לאהבה

בעוד שכל אחד מאיתנו מרגיש אחריות מסוימת כלפי מי שהוא אוהב, המצב בו זהותו העצמית של אדם תלויה בתגובות של מישהו אחר אינו מצב בריא.  

דינמיקה כזו מכונה גם ״התמכרות למערכת יחסים״, כי לעתים קרובות אנשים עם תלות שיתופית מעצבים מערכות יחסים חד-צדדיות, הרסניות רגשית ו/או מתעללות.

 

מוזמנים/ות להאזין לשיחה שקיימתי עם הפסיכולוגית ורדה רזיאל ז׳קונט, לגבי הפסיכודינמיקה של התמכרות ליחסי אהבה: 

 

  

 

הבעיה האינהרנטית של תלות שיתופית היא שהאדם מאבד את תחושת העצמי האמיתי שלו משום שהוא מעניק משקל רב מדי לאחר בעיצובה.

 

גם אם הנותן אינו חש כך מידית, מכיוון שהוא נהנה לתת את אהבתו ולהרגיש שתלויים בו, הדבר יכול להתפתח לרמות לא בריאות עם התקדמות מערכת היחסים.

נושא קריטי נוסף הוא הקושי ההולך וגובר של הנותן להשתחרר ממערכת היחסים, משום שהוא מרגיש שהאחר תלוי בו כל כך. 

 

מנגד, הלוקח ירגיש כה תלוי באחר שהוא עשוי להתקשות גם כן בעזיבת מערכת היחסים הרעילה.

 

השלב הראשון להפחתת נטיות של תלות שיתופית הוא הגברת המודעות העצמית.

אפשר לעשות זאת לבד, אבל קשה מאוד. לכן טיפול פסיכולוגי יכול לעזור בכך משמעותית.

 

לצערי, רבים מהמתמודדים/ות עם תלות שיתופית אינם מחפשים עזרה מקצועית עד לפריצת משבר, בו חייהם מתחילים להתפרק סביבם.

 

 

איך מתמודדים?

  • ללמוד לדבר באהבה ובחיוביות לעצמנו ולהתנגד לדחף לביקורת עצמית.

  • לעשות צעדים קטנים לעבר הפרדה כלשהי במערכת היחסים.

  • לחפש אחר פעילויות מחוץ למערכת היחסים ולחקור חברויות חדשות.

  • להתמקד בניסיון להבין מהם הדברים שהופכים אותנו למי שאנחנו ולפתח אותם.

  • כאשר מתפתים לחשוב או לדאוג למישהו אחר, חשוב דווקא להפנות את הקשב באופן אקטיבי פנימה.

  • הדבר דורש תרגול, ולכן עלינו להיות נדיבים כלפי עצמנו לאורך הדרך; לעמוד על שלנו כשמישהו מנסה לבקר, לערער או לשלוט בנו.  ע״י בניית תחושת ההערכה העצמית שלנו נמצא בתוכנו יותר כוחות.

  • לא לפחד לומר ״לא״ למישהו כשאיננו רוצים לעשות משהו. 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Anderson SC. A critical analysis of the concept of codependency. Soc Work. 1994 Nov;39(6):677-85. PMID: 7992137.

 

Panaghi, L., Ahmadabadi, Z., Khosravi, N., Sadeghi, M. S., & Madanipour, A. (2016). Living with Addicted Men and Codependency: The Moderating Effect of Personality Traits. Addiction & health, 8(2), 98–106.

 

התמודדות

עם ASD בתפקוד גבוה

 

 

מהו אוטיזם בתפקוד גבוה?

 

המתמודדים/ות עם אוטיזם (ASD) בתפקוד גבוה יכולים לחיות חיים עצמאיים ולפתח קריירה מספקת. 

הם סובלים מתסמיני אוטיזם קלים יחסית, אך משמעותיים דיים כדי לענות לקריטריונים האבחוניים של הפרעה על הספקטרום האוטיסטי.

המתמודד עם אוטיזם בתפקוד גבוה מצליח בלימודים או בעבודה, עם ציון IQ גבוה מ-70, אינו סובל מקשיי שפה או מעיכובים התפתחותיים ברורים ומסוגל לחיות באופן עצמאי.

  

בקרב ילדים ובני נוער סביר שתסמינים של אוטיזם בתפקוד גבוה יכללו מעגל חברתי מוגבל, בעיות בשיתוף במשחק חברתי וקושי להשלים עבודה קבוצתית.

ביחס לסובלים מאוטיזם בתפקוד נמוך יותר, הם מראים פחות עיכובים שפתיים,  מעט (אם בכלל) חסרים קוגניטיביים ומיומנויות מרחביות טובות יותר.

 

אצל מבוגרים עם אוטיזם גבוה קיים קושי לפרש חשיבה או רגש אצל אחרים, מגבלה בפענוח של הבעות פנים,  שפת גוף או רמזים חברתיים, קשיים סוציו-קוגניטיביים, קושי לווסת רגשות ובעיות בניהול שיחה.

 

 

קריטיונים לאבחנה של הפרעות הספקטרום האוטיסטי

 

כמו כל אדם אחר, גם המתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה שונים מאוד זה מזה.

 

ע״מ להיות מאובחן באוטיזם, אדם חייב להיות בעל קשיים בכל אחד מהבאים:

 

 

שוני בהדדיות החברתית והרגשית

 

מאבק מאתגר להתחיל או להגיב לתקשורת, קושי להשתתף בתקשורת הדדית בקשרים חברתיים ולעיתים קושי בדיבור על נושאים שאינם מועדפים.

בעבר נטו לחשוב שמה שהסיבה לכך היא חוסר יכולת לחוש אמפתיה, אך מחקרים חדשים שינו את החשיבה על אוטיזם ועל אמפתיה.

 

למעשה, האמת כמעט הפוכה:

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות היפר-אמפתיים, אלא שהחוויות שונות.

במקום חוסר אמפתיה, מדובר בדרך שונה להבין ולעבד רגש.

למשל, מתמודד עם אוטיזם יכול לבודד את עצמו אבל לא מכיוון שהוא מעדיף להיות לבד, אלא בגלל שהוא מרגיש שהוא מרגיז אחרים או שהוא חווה דחייה חוזרת הקשורה בהתנהגותו. 

 

 

שוני בתקשורת לא-מילולית

 

אדם המתקשה בקריאת שפת גוף של אחרים, בזיהוי סימנים רגשיים לא-מילוליים, בשמירה על קשר עין או בייצור הבעות אופייניות לגיל, כמו חיוך.

 

 

קשיים במערכות יחסים

 

כולנו מאותגרים ביחסים, אבל אצל מתמודדים עם ASD קיים מאבק מתמיד בפיתוח או בשימור חברויות.

מתמודדים עם אוטיזם עשויים שלא להשתתף במשחק דמיוני, להימנע מיצירת חברויות ולעיתים להתמודד עם קשיי השתלבות בסביבה.

 

 

קשיים נוספים:

 

מתמודדים/ות עם אוטיזם חייבים להיות בעלי 2 לפחות מהשונויות הבאות:

 

התנהגויות או תחומי עניין סטריאוטיפיים או רפטטיביים

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות מרותקים מחפצים מסוימים, לחזור על דברים שאחרים אומרים, לחוות בעלי טיקים מילוליים או מוטוריים או לבצע תנועות חזרתיות.

 

צורך עז בשגרה ועקביות

מתמודדים עם אוטיזם עשויים לבצע ריטואלים שנראים אובססיביים או קומפולסיביים, להתקשות יותר מהאופייני לגילם להסתגל לשינוי או להיות משוללי יכולות בניהול שינויים מינוריים, כמו מעבר למותג אחר של קורנפלקס שההורים קונים עבורם בקביעות.

 

מיקוד אינטנסיבי בנושאים ספציפיים

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות אספנים מסורים, לשנן שרשראות ארוכות של עובדות ולעיתים קשה להם להפסיק לחשוב על מספר אובייקטים מינימלי.

כל אלה יכולים לגרום הסובבים לתפוס את העיסוקים הללו כלא שגרתיים או מוזרים.

 

קשיים בעיבוד החושי

מתמודדים עם אוטיזם עשויים להיות רגישים מאוד לקלט חושי, כמו רעשים חזקים או מרקמים מעקצצים בבגדים, או להיפך – להפגין קהות חושית ולהתעלם מרעשים חזקים מאוד או מסיחים.

 

הסימפטומים הללו חייבים להות נוכחים בהתפתחות המוקדמת, למרות שייתכן וישתנו או יחמירו עם הזמן.

אוטיזם חייב גם להיות ההסבר הטוב ביותר לסימפטומים על פני אבחנה אחרת, כמו פגיעה מוחית.

לבסוף, הסימפטומים חייבים להתרחש במצבים מרובים, לא רק בבית, בבי״ס או במצבי לחץ.

 

למתמודדים עם ASD בתפקוד גבוה עשויות להופיע גרסאות חמורות פחות של התסמינים המתוארים לעיל. 

 

 

בעייתיות עם המונח ״תפקוד גבוה״

 

השימוש במונח אוטיזם בתפקוד גבוה נותר שנוי במחלוקת, רבים אף סוברים כי הוא עלול להטעות. 

 

בעוד שאוטיזם הוא אבחנה קלינית המבוססת על קריטריונים מסוימים, אוטיזם בתפקוד גבוה אינו כזה.

במקום זאת, זהו שיפוט שמבוצע על יכולת האדם לתפקד בחברה, ולכן רבים מאנשי מקצועות הרפואה והפרה-רפואה חלוקים ביניהם לגבי השאלה מי נחשב בתפקוד גבוה ומי לא.

 

בעבר היו מטפלים שהתייחסו למתמודדים עם תסמונת אספרגר כמתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גבוה, משום שיש פחות סיכוי שיהיו להם בעיות בשפה, ולעתים קרובות הם מפגינים פחות סימנים ותסמינים של אוטיזם.

 

כיוון ש״תפקוד גבוה״ הוא מונח סובייקטיבי המבוסס על נורמות חברתיות ולא על אבחון, הקריטריון משתנה לפי המאבחן.

 

 

מבקרי המונח ״אוטיזם בתפקוד גבוה״ מצביעים על כמה בעיות הגלומות בו ומציעים את הטיעונים הבאים:

 

  • המונח מתעדף כמה תפקודים, למשל מיומנויות שפה, על פני אחרים, כמו יכולת להבין נורמות חברתיות.

  • המונח שופט חלק מהאנשים כטובים ומצליחים יותר או פחות בהשוואה לאחרים.

  • המונח נשען בעיקר על נורמות חברתיות שמתעדפות הצלחה אקדמית וכישורי שפה.

  • המונח עשוי להתעלם מהצורך של אנשים המתויגים ״בתפקוד גבוה״ לקבל תמיכה והטבות חיוניות אחרות שמגיעות להם.

  • המונח מתעדף את חוויות החברה עם האדם, להבדיל מחוויות המתמודד עם אוטיזם בחברה.

  • יש אנשים שמשתמשים במונח ״בתפקוד גבוה״ לביטול דאגותיהם של מבוגרים המתמודדים עם אוטיזם, בנוגע לאופן בו החברה מתייחסת לילדים עם אוטיזם. במקרים כאלה, הורה לילד המתמודד עם אוטיסזם עשוי לטעון שאדם ״בתפקוד גבוה״ אינו מבין עד הסוף את החוויה האוטיסטית. 

 

למעשה, חוקרים שביצעו מחקר בו השתתפו יותר מ-2,000 מבוגרים על הספקטרום, טוענים כי לפי  הנתונים קיימת הצדקה להוציא את המונח 'תפקוד גבוה' משימוש לתמיד (Alvares et al, 2019).

המחקר, הגדול מסוגו, מלמד כי למתמודדים הנחשבים בתפקוד גבוה יש לעתים קרובות 'התנהגות אדפטיבית' לקויה, למשל יכולת מוגבלת לבצע משימות בסיסיות כמו צחצוח שיניים, קשירת שרוכים או נסיעה באוטובוס.

 

אם כך, במקום לתייג ע״פ תפקוד, כיום אומצה התבוננות מקצועית שרואה  אוטיזם כספקטרום של בעיות תקשורת. 

פרספקטיבת הספקטרום אינה מתעדפת תפקודים מסוימים על פני אחרים. 

למשל, אדם עשוי להיות מצליח ביותר בתחום אחד, כמו בחיים האקדמיים, אבל להיאבק כשהוא נמצא עם קהל או כאשר הוא מתמודד עם הצפה חושית.

 

זאת ועוד, גישת הספקטרום האוטיסטי מקריסה כמה אבחנות שהיו בעבר נבדלות, כמו תסמונת אספרגר ומגדירה אותם מחדש כקשת של תנאים. 

 

בשנים האחרונות, השתנתה הטרמינולוגיה סביב אוטיזם דרמטית, בין היתר עקב פעילותה של תנועת הזכויות האוטיסטית (neurodiversity movement) הקוראת לחשיבה מחדש על הגדרת אוטיזם ע״י התבוננות במצב דרך עדשת הרב-גוניות האנושית.

תנועה זו, שהוקמה ע״י מתמודדים עם ASD,  נועדה לעודד בני אדם להעריך גיוון בהתפתחות הנוירוביולוגית ממש כמו מוצא עדתי, גזע, דת, מגדר ואוריינטציה מינית.

 

 

גורמים

 

החוקרים אינם יודעים מה גורם לאוטיזם.

 

מחקרים ראשוניים קושרים בין כמה גנים לבין סיכון גבוה יותר לאוטיזם, אך המדע טרם מצא גורם גנטי אחד, או צירוף גנטי אחד, שמוביל לאוטיזם באופן בלתי נמנע.

 

עם זאת, יש ראיות לכך שאינטראקציה בין גנים לסביבה יכולה להוביל לאוטיזם.

למשל, אדם עם מוטציה גנטית המגבירה את הסיכון לאוטיזם יכול לפתח את המצב רק בנסיבות מסוימות, כמו זיהום או חשיפה לחומרים רעילים מסוימים.

 

במקביל מתקיים מחקר בנוגע לאופן בו גורמים ביולוגיים עשויים להגביר את הסיכון לאוטיזם. שינויים במטבוליזם של המוח, בקשרים במוח או במערכת החיסונית של הגוף עשויים להגביר את הסיכוי להתפתחות אוטיזם.

 

חשוב לציין:

חיסונים אינם גורמים לאוטיזם, זו אגדה עירונית שהופרכה זה מכבר. 

  

 

איך מאבחנים אוטיזם בתפקוד גבוה?

 

אין בדיקת דם או בדיקת מעבדה אחרת שיכולה לגלות אוטיזם, אך על סמך הסימפטומים שהמטופל מפגין רופא יכול להמליץ על מבדקים מסוימים לשלילת מצבים אחרים.

למשל, אפשר להמליץ על בדיקת דם כדי לחפש סימנים לזיהום או לבצע סריקת מוח כדי לחפש פגיעה.

 

לאבחון אוטיזם הרופא יצטרך לבחון את ההיסטוריה הרפואית ולהעריך את המטופל כדי למצוא סימפטומים אופייניים לאוטיזם.

 

סימן אחד או שניים לאוטיזם אינם מספיקים, גם אם הם בולטים מאוד, ויש לענות על הקריטריונים המלאים לאבחון. טיפול וניהול: לא ניתן לרפא אוטיזם, אך הוא יכול להשתנות במרוצת החיים.

יש ילדים שעם התבגרותם יפסיקו בהתנהגויות שהובילו לאבחון, ובמקרים אחרים אנשים לא יבינו שיש להם סימפטומים של אוטיזם עד שיגיעו לבגרות.

 

התהליך האבחוני יכלול לעיתים קרובות גם בעיות ותסמינים שניתן להגדירם כתחלואה נלווית.

למשל, לא פחות מ-84% מהילדים עם הפרעת הספקטרום האוטיסטי חווים פחד או חרדה משמעותיים המפריעים לחיי היומיום שלהם, כולל פחדים תכופים, אינטנסיביים, מתישים וחריגים.

 

 

 

אבחנה מבדלת

 

 

הפרעת קשב וריכוז

 

מתמודדים עם אוטיזם בתפקוד גקבוה מתקשים להתמקד בגרויים שהם לא אוהבים, כמו קריאת ספר או פתירת חידה. בעוד שעל דברים שהם כן אוהבים, כמו לשחק עם צעצוע מסוים הם עשויים להתקבע .

לעומת זאת, ילדים עם הפרעת קשב וריכוז לעיתים קרובות לא אוהבים ונמנעים מדברים ופעילויות בהם הם נדרשים להתרכז. 

 

 

OCD

 

OCD היא הפרעה המאופיינת במחשבות ופעולות חוזרות וטורדניות. מדובר בהפרעה שכיחה למדי, אבל היא שכיחה במיוחד אצל אנשים עם אוטיזם.

נראה שגורמים מושתפים בגנטיקה, מבנה המוח, הביולוגיה והפסיכולוגיה ממלאים תפקיד בקשר המסקרן הזה.

 

עם זאת, יש הבדלים בין ההתנהגויות החוזרות ונשנות באוטיזם לבין האובססיות והקומפולסיות ב-OCD:

בעוד שהמתמודד עם OCD מבצע התנהגויות קומפולסיביות במודע, מתמודדים על הספקטרום מפגינים לעיתים קרובות התנהגויות אובססיביות בלי מודעות עצמית, או עם מודעות מועטה. 

 

יש גם הבדל ביעילות הטיפולית:

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא הטיפול המומלץ ל-OCD, אבל מחקרים מצביעים על כך שהוא לא עובד בהצלחה דומה עבור הסובלים מאוטיזם, מה שמחייב פיתוח פרוטוקול ייחודי (Elliott et al, 2023).

 

 

 

חרדה חברתית

 

חרדה חברתית עשויה להיראות אחרת באוטיזם, כאשר הנטייה היא לבלבל בינה לבין חוסר עניין חברתי, סימפטום נפוץ של אוטיזם.

בניגוד לנטייה להמנע מיחסים חברתיים הנובעת מחוסר עניין אצל מתמודדים עם הספקטרום, אדם עם הפרעת חרדה חברתית ייטה להיות רגיש הרבה יותר לדחייה ולהשפלה.

 

 

טיפול 

 

תמיכה וטיפול מקצועיים מתמקדים בסיוע למתמודד לשפר את איכות חייו.

 

התערבות מוקדמת אצל ילדים יכולה לעזור להם לצבור יותר מודעות רגשית, מיומנויות שפה וסממנים אחרים שאופייניים להתפתחות.

חשוב שהורים המשווים בין סוגים שונים של תמיכה צריכים להיות מודעים לכך שאחת מהאופציות הפופולריות ביותר, ניתוח התנהגות יישומי (ABA), הינה שיטת טיפול שנויה במחלוקת ומבוגרים עם אוטיזם מרבים לטעון שיש בה משום התעללות.

 

גם תרופות עשויות לעזור למתמודדים/ות עם אוטיזם לנהל סימפטומים ספציפיים, כמו חרדה או מחשבות טורדניות.

 

מסגרות אקדמיות יכולות לעזור להם לשגשג בעבודה או בלימודים, ועם הזמן מתפתחים אמצעי הערכה אלגוריתמיים המסוגלים לנבא את ההסתברות האינדיבידואלית להצלחה עבור אדם עם ASD גבוה.

גם כאשר המתמודד עם אוטיזם גבוה מתפקד היטב בחיי הקריירה, הוא לרוב זקוק (וזכאי) לתמיכה שוטפת כדי לממש את מלוא הפוטנציאל שלו.

 

 

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

 

 

   

  

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

 

בלומרוזן סלע, ש׳ (2022). על אוטיסטים בתקפוד גבוה ש״אינם נראים כאלה״ - סוגיות אבחנתיות וקליניות. שיחות, כרך לו׳, אב תשפ״ב, עמ׳ 295-303.

 

Alvares GA, Bebbington K, Cleary D, Evans K, Glasson EJ, Maybery MT, Pillar S, Uljarević M, Varcin K, Wray J, Whitehouse AJ. The misnomer of 'high functioning autism': Intelligence is an imprecise predictor of functional abilities at diagnosis. Autism. 2020 Jan;24(1):221-232. doi: 10.1177/1362361319852831. Epub 2019 Jun 19. PMID: 31215791.

 

Elliott, S. J., Marshall, D., Morley, K., Uphoff, E., Kumar, M., & Meader, N. (2021). Behavioural and cognitive behavioural therapy for obsessive compulsive disorder (OCD) in individuals with autism spectrum disorder (ASD). The Cochrane database of systematic reviews, 9(9), CD013173. https://doi.org/10.1002/14651858.CD013173.pub2

 

Bakker T, Krabbendam L, Bhulai S, Meeter M, Begeer S. Predicting academic success of autistic students in higher education. Autism. 2023 Jan 5:13623613221146439. doi: 10.1177/13623613221146439. Epub ahead of print. PMID: 36602222.

 

Narzisi A, Alonso-Esteban Y, Alcantud-Marín F. Autism and Children: Diagnosis, Functional Profiles and Intervention. Children (Basel). 2023 Mar 8;10(3):522. doi: 10.3390/children10030522. PMID: 36980081; PMCID: PMC10047663.

 

Zawn Villines (2021).  What is high functioning autism?. https://www.medicalnewstoday.com/articles/high-functioning-autism

 

 

 

מהי סומניפוביה?

 

סומניפוביה מתבטאת בחרדה קיצונית ופחד סביב המחשבה ללכת לישון.

 

פוביה זו ידועה בשמות נוספים, כמו היפונופוביה, קלינופוביה, חרדת שינה או פחד משינה.

 

הפרעות שינה, כמו אינסומניה, יכולות לעורר חרדה סביב שינה.

 

מתמודדים עם אינסומניה מוטרדים במהלך היום סביב מחשבות חוזרות כמו "האם הלילה אצליח להירדם?".

 

סיוטים בשינה ושיתוק שינה, תורמים אף הם לחששות סביב השינה.

 

 

סומניפוביה, כמו רוב הפוביות, מעוררת פחד אינטסיבי, כזה המשפיע על חיי היומיום, על פעולות שגרתיות ועל הרווחה הנפשית הכוללת.

 

 

מהם הסימפטומים?

 

שינה טובה היא חלק חיוני לבריאות טובה. אבל אצל סומניפובים, אפילו מחשבה על שינה יכולה להטריד.

 

במקרים רבים, פוביה זו פחות נובעת מפחד מהשינה עצמה, אלה יותר נובעת ממה שעלול לקרות בזמן השינה. 

 

סומניפוביה יכולה לגרום למגווון תסמינים נפשיים ופיזיים מגוונים.

 

 

התסמינים הרגשיים של סומניפוביה:

 

 

  • הרגשת פחד וחרדה כשחושבים על שינה. 

  • חווית מצוקה כשמתקרבים לזמן השינה. 

  • ניסיונות להישאר ערים כמה שיותר ואף הימנעות משכיבה .

  • התקפי חרדה כשמגיע הזמן ללכת לישון. 

  • קושי להתמקד בדברים מלבד דאגה ופחד הקשורים לשינה. 

  • חווית עצבנות או שינויים במצבי הרוח. 

  • קושי לזכור דברים שונים. 

 

 

הסימפטומים הגופניים של סומניפוביה:

 

  • בחילות או בעיות קיבה אחרות הקשורות לחרדה מתמשכת סביב השינה. 

  • לחץ בחזה וקצב לב מוגבר כשחושבים על שינה.

  • הזעה, צמרמורות או בעיות נשימה אחרות כאשר חושבים על שינה. 

  • אצל ילדים- בכי, דבקות וחרדה לפני השינה הכוללים חשש שהמטפל (הורה/ אח וכדומה) יעזוב ואתם. 

 

גם אילו רצינו, לא ניתן להימנע משינה.

לכן, אם יש לך פוביה משינה מזה זמן מה ככל הנראה שבמרבית הלילות הצלחת לישון לפחות כמה שעות שינה, אך זוהי לא שינה רגועה ושלווה - שינה זו לרוב מלווה בהתעוררויות תכופות, התעוררות מוקדמת או קושי בהירדמות.



סימנים נוספים לפחד משינה סובבים סביב טכניקות התמודדות - ישנם אנשים שמשאירים אור דולק, מוסיקה או טלוויזיה פועלת. אחרים עשויים לפנות לשימוש בחומרים מקלים, דוגמת אלכוהול, אשר מפחיתים את תחושות הפחד הנוגעות לשינה.

 

 

גורמים

מומחים אינם בטוחים לגבי הגורם המדויק לסומנפוביה. אבל כמה הפרעות שינה עשויות לקחת חלק בהתפתחות שלה, כולל:

 

  • שיתוק שינה -  הפרעת שינה זו מתרחשת כאשר אתה מתעורר משנת REM כשהשרירים שלך משותקים, ללא יכולת לזוז. אתה עלול לחוות הזיות דמויות סיוט, מה שעלול להפוך את שיתוק השינה למפחיד מאוד, במיוחד אם יש לך אפיזודות חוזרות.

 

  • הפרעת סיוטי לילה- גורם לסיוטים תכופים ומוחשיים שלעתים קרובות גורמים למצוקה במהלך היום שלכם. אתם עלולים למצוא את עצמכם מריצים אחורה סצנות מהסיוטים, מרגישים מפוחדים ממה שקרה בחלום שלכם, או דואגים שיהיו עוד סיוטים.

 

אוסיף מצב נוסף, בו פחד משינה מופיע כחלק מתהליך גמילה מתרופות נוגדות דיכאון (SSRI ו-SSRI). 

במצב של הפסקת אנטי-דפרסנטיים, המוח מגיב בדרכים מגוונות להיעדר סרוטונין, נוראפינפרין או דופמין. 

אחד התסמינים השכיחים, שמסבים מצוקה עצומה, הוא סיוטי לילה קיצוניים, שכוללים התעוררויות חוזרות ונשנות עם תסריטי זוועה קיומיים. 

לפעמים זה כל כך כואב, שהאדם מעדיף להימנע משינה, כי היא פשוט מאוד מפחידה והופכת בתקופת הגמילה לעינוי של ממש.

 

בדומה לעניין הקודם, גם חשיפה לטראומה או הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) עשויות לגרום להופעת סיוטים, שבתורם גורמים לפחד משינה.

 

סומניפוביה נקשרה גם לפחד ממוות. דאגה למות בשנתך עלולה להוביל בסופו של דבר לפחד להירדם בכלל.

 

זה גם אפשרי לפתח סומנפוביה ללא סיבה ברורה.

לעתים קרובות פוביות מתפתחות בילדות, לכן קשה לזכור מתי בדיוק התחיל הפחד או למה.




מהם גורמי הסיכון?

 

יש סיכוי גבוה יותר לפתח פוביה ספציפית אם יש לך בן משפחה קרוב שגם לו יש פוביה או היסטוריה משפחתית של חרדה.

 

מצב רפואי חמור עלול גם להגביר את הסיכון לפוביה משינה.

אם קיימת מודע לכך שיש סיכון למוות הקשור לבעיה בריאותית, אתה עלול להיות חרד למות בשנתך ובסופו של דבר לפתח סומנפוביה.




איך מאבחנים?

 

אם אתה מאמין שיש לך סומנפוביה, עדיף להתחיל בשיחה עם איש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

הפסיכולוג, או המטפל, יתן לך הערכה מדויקת והמלצה על צעדים נוספים.

בדרך כלל פוביות מאובחנות אם פחד וחרדה גורמים למצוקה וקושי בחיי היומיום שלך.

 

קריטריונים לאבחון סומנפוביה:

 

  • משפיע על איכות השינה.

  • משפיע לרעה על הבריאות הפיזית או הרגשית.

  • גורם לחרדה ולמצוקה מתמשכת הקשורים לשינה.

  • גורם לבעיות בעבודה, בבית הספר או בחייך האישיים.

  • נמשך יותר משישה חודשים.

  • גורם לך לדחות או להימנע משינה ככל האפשר.



איך מטפלים בהפרעה?

לא כל הפוביות דורשות טיפול.

 

במקרים מסוימים, קל למדי להימנע מהאובייקט שמעורר בך פחד.

אך למחסור בשינה עלולות להיות השלכות בריאותיות פיזיות ונפשיות חמורות, לכן הטיפול מומלץ בדרך כלל בכל מצב שמונע ממך לישון באופן רגוע.

 

ברוב המקרים, טיפול בחשיפה, כחלק מטיפול CBT,  הוא אפשרות הטיפול היעילה ביותר.

 

 

טיפול בחשיפה

 

טיפול בחשיפה מתמקד בעבודה של המטופל על תהליך הדרגתי חשיפה לפחד, תוך כדי עבודה על דרכים להפחתת פחד וחרדה.

 

עבור סומנפובים, טיפול בחשיפה עשוי לכלול דיון על הפחד, שימוש בטכניקות הרפיה, ואז לדמיין איך זה יהיה לישון טוב בלילה.

 

לאחר מכן, הטיפול עשוי לכלול צפייה בתמונות של אנשים הנראים ישנים בנוחות. לאחר מכן, כאשר תשלטו ברמזים אלו, ייתכן שתעודדו תנומות קצרות - עם בן זוג, הורה או חבר מהימן נוכח בבית - כדי לחזק שאתם יכולים להתעורר בבטחה.

 

אפשרות נוספת להמשך טיפול בחשיפה היא שינה במעבדת שינה או עם איש מקצוע שנשאר ער בזמן שאתה ישן, בין אם זו תנומה או לילה.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

מקורות:

 

Koyanagi, A., & Stickley, A. (2015). The Association between Sleep Problems and Psychotic Symptoms in the General Population: A Global Perspective. Sleep, 38(12), 1875–1885. https://doi.org/10.5665/sleep.5232

 

 

 

 

 

תסביך הקדוש המעונה (Martyr Complex),  הוא דפוס פסיכולוגי המתאפיין בהקרבה עצמית, שהלוקים בו מצפים כי אחרים יראו בהם דמות הירואית. 

 

זיהוי תכונות ונטיות של קדוש מעונה יכול למנוע שחיקה ומתח במערכות יחסים. 

 

היבטים מסוימים של דפוס זה עשויים להיראות אטרקטיביים, אבל חשוב לראות את ההשפעות השליליות שלו. 

 

תסביך הקדוש המעונה קשור מאוד לדפוס התנהגותי אחר המכונה ״תסביך הקורבן״, ״מנטליות של קורבן״, או ״אישיות קורבנית״.

לעיתים קרובות תפקיד תסביך הקדוש המעונה הוא טקטיקה הננקטת ע״י גברים ונשים המתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית.

 

גם בתסביך הקדוש המעונה וגם בתסביך הקורבן האדם מסתמך על אחרים:

מי שהופך עצמו לקדוש מעונה מקרבן את עצמו לתועלתם של אחרים ובאופן עקבי מקריב את משאביו נגד האינטרס שלו עצמו, כשהוא לוקח על עצמו את תפקיד הגיבור.

לאנשים שמשתמשים בהתנהגות של קדוש מעונה נוטים להיות מניעים טובים, ולעתים התפקיד אף נכפה עליהם ע״י הסביבה.

גם אנשים העוסקים במקצועות שירותיים עשויים לפתח את התסביך. 

 

אבל תסביך הקדוש המעונה שונה מתסביך הקורבן.

קורבנות לוקחים דברים באופן אישי, כך שאפילו אם הערה מסוימת אינה מכוונת כלפיהם הם יספגו אותה כאילו שהיא כן. שאלה נפוצה שלהם היא ״מה עשיתי שזה מגיע לי?״. 

מנגד, אדם הלוקה בתסביך הקדוש המעונה, לעתים קרובות ינסה בכל כוחו לבצע מטלות עבור אחרים, אפילו אם הם אינם רוצים בכך.

״קדוש מענה״ מקריב עצמו עבור אחרים, אך לעתים קרובות חש כעס לאחר מכן.

 

 

קווים לדמותו של הקדוש המעונה

 

התנהגות של קדוש מעונה משתנה כתלות בגורם לה. 

 

הנה כמה סימנים אופייניים: 

 

  • מזעור הישגים – האדם מבטל את פעולותיו וטוען שההקרבות שהא עושה אינן חשובות. הוא עושה זאת עבור התחושה הטובה שבהקרבה ולא עבור שבחים והכרה בכך, או תחת ההשפעה של סינדרום המתחזה.

  • תפיסה עצמית הירואית – ארכיטיפ ״הגיבור״ הוא סימן מוכר אצל מי שנוטה לתסביך הקדוש המעונה: כאשר אדם משחק אותה גיבור, הוא עושה הכל בעצמו ופותר לכולם את הבעיות. הוא מקפיד שלא להתלונן באופן גלוי, אך משחרר מעת לעת מחוות פאסיביות אגרסיביות.

  • מניעה יזומה של טיפול עצמי – אדם שרק נותן לאחרים ואינו מצליח לקבל, מאפשר גם לבריאותו וההשקעה בה לחמוק ממנו.  

  • חיפוש אחר הזדמנויות להקרבה – בדומה לתסביך הקורבן, הקדוש המעונה מחפש אחר הזדמנויות לעמוד בפני פגיעה באחר וליצור דרכים שבהן יבצע הקרבה. 

  • ערכים לא-מציאותיים: קדוש מעונה עשוי לראות את הפעולות שלו כביטוי לאכפתיות גדולה ולהאמין שאם אינו עובד קשה בכל יום עבור אחרים, פירוש הדבר הוא שאינו אוהב אותם מספיק. 

 

 

קבלת עזרה

לעתים קרובות תסביך הקדוש המעונה נטוע עמוק בסגנון החיים, מה שמקשה על התייחסות אליו וטיפול בו.

 

בכדי לעשות צעדים להסטת החשיבה ממקום של קדוש מעונה לכיוון של דאגה עצמית, האדם יכול להשתתף בקבוצת תמיכה, להשקיע בעצמו ע״י הקצאת זמן ומשאבים לדברים שהוא נהנה מהם, להקדיש זמן לבריאותו הגופנית, לנהל יומן בו יבטא אסירות תודה כלפי עצמו ואחרים ולבלות זמן עם חברים ומשפחה בסביבות שבהן הוא אינו צריך לעזור ויכול פשוט ליהנות מהחברה.

 

ניתן לדבר עם רופא המשפחה כדי לקבל יעוץ נוסף.

 

חשוב להציב את הבריאות הנפשית והרווחה העצמית במקום הראשון.

 

 

 

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

עדכון אחרון:

 

16 בדצמבר 2023 

 

 

קראו המלצות מאומתות של לקוחות ועמיתים

 

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

  

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

די קל להצביע על הנרקיסיסט בחדר: 

 

הוא מסמר הערב, או שהוא סובל כאשר מישהו אחר הוא מסמר הערב. 

 

הוא זה שלוקח מקום, הוא גרנדיוזי, מוחצן, הוא נלחם על הפשרת הקרח, מבדר את הקהל, מחבר קצוות ומשתף בסיפורים מופלאים, בהם מוטמעים בתחכום (או לא) ניפוח עצמי ותיאור הישגים אישיים. 

בעוד שאתם לוגמים משהו, הוא עובד בכל הכוח כדי לזכות בהערצה ובאהדה. 

 

כולנו זקוקים להכרה, אבל הוא משועבד לצורך הזה.

 

אנחנו גם קולטים את המסר הלא מדובר:

הנרקיסיסט משעשע וחביב, אבל אינו נגיש רגשית, קשוב באמת או חומל על אחרים.

שיחת נפש זה לא אתו. 

 

עד כאן אנחנו מכירים. 

 

זהו הנרקיסיסט. 

 

אבל מה עם אדם בעל מניעים דומים להערצה ולחשיבות, שהם סמויים מן העין? 

 

יש גם כאלה, נרקיסיסטים סמויים (שנקראים גם מופנמים או ביישנים).

 

בטיפוס הזה נדון כאן. 

  

 

אופיו של הנרקיסיסט

 

לפני שנבין לעומק את הנרקסיסט הסמוי, נתעמק עוד קצת בנרקסיסט הגלוי על מנת להבין את ההבדלים ביניהם: 

 

 

תכונות נרקיסיסטיות נפוצות

 

  • תחושה חזקה של חשיבות עצמית.

  • פנטזיות על תהילה.

  • הגזמה בתפיסת היכולות העצמיות (קראו אח״כ, מעניין, על הנרקיסיסט המיני).

  • תשוקה להערצה, ניצול של אחרים וחוסר אמפתיה.

 

לרוב, המונח ״נרקיסיסט״ משמש בשיח היומיומי לתיאור כל מי שנראה מרוכז בעצמו, אבל המונח הקליני בתחום בריאות הנפש מתייחס לקריטריונים שצריכים להתקיים ע״מ שתאובחן הפרעת אישיות נרקיסיסטית. 

באופן כללי, אנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית טרודים מאוד בהצלחתם ויש להם תחושת חשיבות עצמית מופרזת, ״אגו גדול מאוד״ שמשפיע על קבלת ההחלטות ומערכות היחסים שהם חיים בתוכן. 

 

נרקיסיסטים מתקשים לבנות או לשמר מערכות יחסים עם אחרים בשל הנטיות המניפולטיביות שלהם וחוסר האמפתיה. 

לעתים קרובות הם מרגישים תחושת זכאות והם נעדרי חמלה, אך באותו הזמן הם חושקים בתשומת לב ובהערצה.

 

חלק מהאלמנטים הנרקיסיסטיים הם תחושת חשיבות עצמית וגדולה, פנטזיות על השפעה, פרסום או חשיבות, הפרזה בתפיסת היכולות, הכישורים וההישגים, תשוקה להערצה ולהכרה, עיסוק אינטנסיבי ביופי, אהבה, כוח או הצלחה, תחושה מוגזמת של ייחודיות, אמונה שהעולם ״חייב לו משהו״ (אנטייטלמנט), ניצול אחרים להשגת מטרות (מבלי להתחשב באופן בו הדבר משפיע עליהם) וחוסר אמפתיה כלפי אחרים. 

 

אבל אלה הנרקיסיסטים הגלויים, הגרנדיוזיים.

 

יש גם נרקיסיסטים סמויים.  

 

הפסיכולוגיה העכשווית מתארת התנהגות כגלויה או סמויה, מוחצנת או מופנמת.

 

התנהגויות גלויות הן כאלה שניתן להבחין בהן בקלות אצל אחרים, כמו הנרקיסיסט המסורתי שתואר לעיל. 

 

התנהגויות סמויות, מנגד, הן מתוחכמות, מכונסות ועדינות יותר, ולכן גם פחות מפוענחות בסביבה החברתית. 

 



הנרקיסיסט הסמוי 

 

כמו הנרקיסיסט הגרנדיוזי, גם הנרקיסיסט הסמוי משתוקק להערצה ולחשיבות ונעדר אמפתיה כלפי אחרים, 

 

אבל הוא נוטה לדפוסי התנהגות שונים מהנרקיסיסט הגלוי.

כשחושבים על התנהגותו של נרקיסיסט, קשה לפעמים לדמיין אותו מאופק.

נרקיסיסט סמוי עשוי להיתפס צנוע או לפחות מכונס בעצמו, אבל הצרכים הפסיכולוגיים שמניעים את התנהגותו זהים לאלה של הנרקיסיסט הגלוי.

 

למעשה, חשוב לציין כי מילת התואר סמוי עלולה להטעות קצת: 

הנרקיסיסט הסמוי אינו מנסה להסתיר או להסוות את צרכיו, הם זהים לחלוטין לאלו של הנרקיסיסט הגלוי והמכניזם הנפשי זהה אף הוא.

 

מה ששונה זה השימוש בהגנות הנרקיסיסטיות:

בעוד הגלוי משתמש בגרנדיוזיות מוחצנת שקל מאוד להבחין בה, קשה יותר לזהות את פתלתלות ההגנות הנרקיסיסטיות בהן מתאפיין הסמוי. 

 

המחשה חשובה נוספת להבדלים בין השניים היא הדרך בה כל אחד מסביר מדוע להם מגיע יותר מאחרים:

בעוד שנרקיסיסטים גרנדיוזיים סבורים כי עליונותם ביחס לאחרים היא הסיבה המהותית לתחושת הזכאות שלהם, נרקיסיסטים סמויים רואים את המקור לזכאות הגבוהה שלהם בחווית קיפוח, פגיעות וקורבניות (Freis & Hansen-Brown et al, 2021).

 



גורמים לנרקיסיזם סמוי

 

גורמים לנרקיסיזם סמוי אינם לגמרי מובנים, אך סביר שכמה גורמים תורמים לכך.

מומחים מציעים שהפרעת אישיות נרקיסיסטית קשורה לגורמים הכוללים גנטיקה, התעללות או טראומה בילדות, חינוך ומערכת היחסים המוקדמת עם ההורים ואישיות ומזג.

 

מחקר מצא שיש סבירות גבוהה יותר שאנשים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית גדלו עם הורים שהיו מרוכזים מאוד במעמד ובהישגים. 

 

מכיוון שלעתים קרובות ההורים גרמו לילד להרגיש עליון ביחס לילדים אחרים, האמונה שהוא מיוחד ובעל ערך רב יותר מאחרים עשויה להתמיד גם בבגרותו.

 

מחקרים אלו אומנם מסייעים להבין את הרקע להיווצרות ההפרעה אך אינם מסבירים מדוע התנהגויות נרקיסיסטיות הן סמויות ולא גלויות.

אין כיום עדות מספקת לשאלה זו.





מה ההבדלים בין נרקיסיסט גלוי לנרקיסיסט סמוי?

 

נרקיסיסטים סמויים נבדלים מנרקיסיסטים גלויים בעיקר בנטייתם להיות מופנמים יותר. 

הנרקיסיסט הגלוי מזוהה בקלות משום שהוא נוטה להיות קולני, שחצן, לא רגיש לצרכיהם של אחרים וצמא תמיד למחמאות. הנרקיסיסט הסמוי, לעומתו, מפגין התנהגויות מופנמות יותר באינטראקציות שלו עם אחרים.

 

שני סוגי הנרקיסיסטים מנווטים את דרכם בעולם עם אותה חשיבות עצמית ופנטזיות על הצלחה וגדלות, על שניהם לענות על אותם קריטריוני אבחנה כדי להיות מאובחנים בהפרעת אישיות נרקיסיסטית ושניהם לוקים בחסר ביכולתם לווסת את הערכתם העצמית. 

 

רבים נופלים קורבן להתנהגויות המניפולטיביות של נרקיסיסטים סמויים מבלי להבין מה קורה, לפחות עד שהם חווים כאב רגשי. 

קל הרבה יותר לצפות את המתרחש כשמדובר בנרקיסיסט גלוי מאשר כשמדובר בנרקיסיסט סמוי, ואין זה נדיר שאנשים ימצאו עצמם במערכות יחסים ארוכות עם נרקיסיסטים סמויים עד שייפגעו מחוסר שותפות או הדדיות במערכת היחסים. 

 

 

קיימים גם הבדלים קוגנטיביים ותפיסתיים בין שני סוגי הנרקיסיסטים, למשל בעיצוב עמדות כלפי בגידה בקשר זוגי.

בפרט, מחקר שהובילה ד"ר עטרת גבירץ מידן, חוקרת מיניות והתקשרות מביה"ס לעו"ס באוניברסיטת חיפה, מצא כי בקרב נשים עם נטייה אישיותית לנרקיסיזם גרנדיוזי קיים יחס חיובי יותר כלפי בגידה. בנוסף, משתתפות דיווחו על עמדות פחות חיוביות כאשר בני הזוג שלהן היו בעלי רמות גבוהות יותר של נרקיסיזם גרנדיוזי. עם זאת, לא היו קשרים מובהקים בין נרקיסיזם גרנדיוזי לבין עמדות כלפי בגידה עבור משתתפים גברים (Gewirtz-Meydan et al, 2023).

 

 

למרות שיש קריטריונים קליניים שעליהם אדם צריך לענות לאבחון הפרעת אישיות נרקיסיסטית, יש תכונות כלליות שאפשר לחפש באינטראקציות יומיומיות כדי שיעלה חשד שמדובר בנרקיסיסט סמוי.

מודעות לתכונות הללו יכולה להעצים את הסובבים ולעזור להם לזהות ולנווט טוב יותר באינטראקציות עם פוטנציאל שאינו בריא: 

  

 

 היבטנרקיסיסט גלוי/גרנדיוזינרקיסיסט סמוי/פגיע
מאפייני מפתח יהיר, שחצן, מקסים, שטחי רגישות יתר, תחושת זכאות
יחס לאחרים חוסר אמפתיה, נטייה לשקר, התנהגות מתריסה פאסיב-אגרסיב, תוקפני, משליך על אחרים
תגובה לביקורת תסכול וזעם כאשר עולה אכזבה תוקפנות, עוינות, פגיעות עזה מול ביקורת
יחס לעצמי מופע של ביטחון עצמי גבוה עם הערכה עצמית ירודה חוסר ביטחון, הערכה עצמית נמוכה, דיכאון
אינטראקציה  ריכוז עצמי, אגוצנטריות, התעלמות מצרכי אחרים תחושת עוינות מהסביבה שנענית חזרה בעוינות
תפיסת עולם מרגיש שזכאי ליחס מיוחד, מצליח ומוכר בסביבתו סבור שהעולם חייב לו עקב חוסר צדק מתמשך

 

 

 

דפוסים התנהגותיים

 

חשיבות עצמית פאסיבית

 

 בעוד שתחושת העצמי המורמת והשחצנות יהיו ״שקופות״ באינטראקציות של הנרקיסיסט הגלוי-המוחצן עם אחרים, הדבר עשוי להיות ברור פחות כשמדובר בנרקיסיסט סמוי.

הנרקיסיסט הסמוי ללא ספק יחשוק בחשיבות ויהיה צמא להערצה, אך הדבר עשוי להיראות אחרת לסובבים אותו.

הוא עשוי לתת מחמאות שאינן באמת מחמאות (״את נראית ממש טוב, באופן מפתיע״), או להקטין באופן מכוון את הישגיו או כשרונותיו כדי שאנשים ידגישו בפניו עד כמה הוא מוכשר.

 

למעשה, לשני סוגי הנרקיסיסטים יש הערכה עצמית שברירית, ובעוד שהגלוי ידרוש הערצה ותשומת לב, הסמוי ישתמש בטקטיקות מרוככות יותר להשגת אותן מטרות. הנרקיסיסט הסמוי יחפש אחר אישור בנוגע לכשרונותיו, מיומנויותיו והישגיו ויחפש אחר אנשים שיזינו את הצורך שלו בחשיבות עצמית. 

 

 

האשמה ושיימינג

 

שיימינג היא טקטיקה שנרקיסיסט עשוי להשתמש בה ע״מ להבטיח את עליונותו ביחס לאחרים.

הנרקיסיסט הגלוי עשוי להיות מוחצן יותר בניסיון למנף את עצמו, למשל להשפיל את האחר במופגן, להיות גס רוח או סרקסטי ולבקר אחרים. הנרקיסיסט הסמוי ,לעומתו, עשוי לנקוט גישות עדינות ומתוחכמות יותר בהסבירו מדוע ״זו אשמתך ולא אשמתי״.

הוא עשוי להעמיד פני קורבן מול התנהגותו של האחר, מה שמוכר גם כתסביך הקדוש המעונה (Martyr Complex). 

 

בכל מקרה, הוא ינקוט בהאשמה ויתעלל נפשית בצד השני כדי למצב את עצמו במקום בו יוכל לקבל מאחרים אישור ושבחים, חלקם הופכים לקופים מעופפים המשרתים את מטרותיו המעוותות. 

 

אלא שגם הגלוי וגם הסמוי חותרים לגרום לאחר להרגיש קטן.

 

 

זריעת בלבול

 

למרות שלא תמיד נרקיסיסטים סמויים יהיו חמקמקים, יש כאלה שיהנו מיצירת בלבול.

במקום להאשים ולבייש, הם מובילים את הקרובים אליהם לפקפק בתפיסותיהם או להטיל בעצמם ספק, עד לכדי גזלייטינג. 

טקטיקות כאלה הן דרך נוספת של הנרקיסיסט הסמוי לרומם את עצמו מעל אחרים ולשמר את כוחו באינטראקציה.

אם הוא מצליח לערער את האדם מולו ולהביא אותו לפקפק בתפיסותיו, זו מבחינתו הצלחה של תמרון, על מסלול של ניצול. 

הנרקיסיסטים הסמויים נוטים להיות מתעתעים, למשל מחקר מעולם הדייטינג זיהה קשר משמעותי בין נרקיסיזם סמוי לבין הצגה עצמית לא אותנטית (Willis et al, 2023).

  

 

שתיקה והתעלמות

 

מכיוון שהצורך בחשיבות עצמית שולט בנרקיסיסט, הנרקיסיסט הסמוי יעשה כל שיצטרך כדי לשמר את המיקוד בעצמו.

בעוד שהנרקיסיסט המוחצן יזיז אחרים הצידה או יתמרן אותם בבוטות כדרך להשיג את מטרתו, הנרקיסיסט הסמוי הוא מומחה בתורת ההתעלמות מהאחר (מה שנקרא בציניות טיפול בשתיקה).

זה לא צירוף מקרים שנרקיסיסטים נוטים להימשך למערכות יחסים עם אנשים איכפתיים וחומלים, כאלה שהתעלמות מוציאה מהם תסכול עמוק ומשאלה לתיקון.  

הנרקיסיסט הסמוי מזהה את החולשה הזו כהזדמנות ומשתמש בה עד הסוף:

בתהליך של ״בישול צפרדע״, האדם האחר הופך להיות חלש יותר והנרקיסיסט הסמוי מתחזק. 

 

הוא יימנע מאמירה ישירה לגבי חוסר חשיבותו של האחר, הן בכדי למנוע התפרקות מלאה של היחסים והן כדי לבסס מציאות שנבנית בהדרגה. 

הוא עשוי להבריז ממפגש, לחכות לשנייה האחרונה עד שיגיב להודעת וואטסאפ, לאחר בקביעות או לא לקבוע אף פעם תכנית מוגדרת מראש.

 

המציאות היא שאין לו שמץ של כבוד כלפי צרכי הזמנים של אחרים והוא משאיר אותם בחוסר ודאות, מצפים בכיליון עיניים, מורעבים, לקבל ממנו אות חיים מאשר. 

 

 

נתינה תלויה בדבר

 

לכולנו יש אינטרס כלשהו בנתינה לאחרים, ההנחה כיום היא שאיש אינו אלטרואיסט. 

אבל לנרקיסיסטים ממש כואב לתת, בעיקר כאשר מדובר בנתינה רגשית.

קשה להם להשקיע אנרגיה במה שאינו משרת אותם ישירות או בעקיפין.

 

 

אין מתנות חינם 

 

הנרקיסיסט הסמוי כן ישתדל לאמץ ולהחזיק בפסאדה של אדם נדיב, מה שעשוי להתבטא למשל במתן כסף או בתגמול חומרי אחר. 

ויחד עם זאת, ניתן להכליל ולומר שכל התנהגות המוכוונת לצרכי האחר תוזן מיידית במשוואה פנימית, פנקס מנטלי, בו רשומה ציפייה לתמורה עתידית. 



הזנחה רגשית

 

נרקיסיסטים אינם טובים בבנייה, טיפוח ושימור קשרים רגשיים עם אחרים. 

הנרקיסיסט הסמוי אינו שונה מבחינה זו, ולמרות שהוא יכול להיראות לעיתים יותר לארג׳ מהנרקיססט הגלוי, הוא אינו נגיש או תגובתי ברמה הרגשית.

סביר להניח שהוא לא יפזר מחמאות אותנטיות, פרט לדברי חנופה מכווני-מטרה.

הוא יישאר תמיד מרוכז בתחושת העליונות ע״מ לשמר את חשיבותו העצמית המנופחת.

חשוב להבין כי בעולמו הפנימי - וזה די טראגי - מגע עם חולשה עלול להוביל לכיליון פסיכולוגי.

לכן, שימור רמה גבוהה של ערך עצמי, שחייב להיות מוזן מבחוץ (כי אי אפשר מבפנים), אינו נחווה כמותרות אלא כצורך קיומי. 

 

 

קינאה בהצלחת האחר 

 

הנרקיסיסט הסמוי לא יפרגן ויכיר בכשרונות וביכולות של אחר, משום שהצלחתו מאיימת עליו. 

 

הכרה בשגשוג האחר כן תופיע במצבים בו הוא נתפס כשלוחה נרקיסיסטית, כלומר משרת תפקיד שמרחיב את הערך העצמי של הנרקיסיסט ומסב לו גאווה (למשל, אם שסובלת מאוד כאשר היא מטפלת בבנה התינוק, אך יוצאת לטיולים תכופים בגינה כדי לתדלק אך ההערכה העצמית הפגועה שלה במחמאות על יופיו של התינוק. תופעה זו זו מכונה בספרות הפסיכואנליטית ״החפצה נרקיסיסטית״). 

 

בדיוק כמו עם נרקיסיסט גלוי, גם עם נרקיסיסט סמוי סביר שבן הזוג ימצא את עצמו נושא בנטל הכבד של רגשות מורכבים במערכת היחסים.

למרות שהנרקיסיסט הסמוי עשוי בהחלט להיראות נגיש רגשית, הדבר נוטה להיות הצגה, לרוב כדרך לניצול או השארת בן הזוג בתחושה שהוא קטן, דרך התעלמות, האשמה או שיימינג.

מאחר שאחד הקריטריונים של הפרעת אישיות נרקיסיסטית הוא היעדר אמפתיה, הנרקיסיסט הסמוי יתקשה מאוד לבטא רגש כלפי בן הזוג בצורה בריאה או מותאמת. 

 

 

התמכרות 

 

מחקר משנת 2019 שבחן מבוגרים צעירים עם נרקיסיזם סמוי / פגיע, העלה כי ההפרעה עלולה להתלוות ברגשות קשים של בושה.

כדי לתווך את התחושות הללו האדם מחפש נחמה באלכוהול או בחומרים ממכרים אחרים (Bilevicius et al, 2019).

הבעיה היא שהשימוש מוביל להגברת הבושה וחוזר חלילה. 

כך נוצר מעגל הרסני שיוצר דפוס מזיק ביותר של התנהגות תלותית. 

 

 

התמודדות עם לחץ

 

בהיבט ההורמונלי, נמצאו הבדלים ברמות הקורטיזול בתגובה ללחץ, בין נרקיסיסטים סמויים לגרנדיוזיים.

מחקר מצא כי נרקיסיסטים פגיעים הפגינו רמות גבוהות יותר של תגובתיות קורטיזול ללחץ פסיכו-סוציאלי בהשוואה לנרקיסיסטים גרנדיוזיים.

זה מצביע על כך שלנרקיסיסטים פגיעים עשויה להיות תגובת לחץ מוגברת, מה שעלול לתרום לפגיעות רבה יותר שלהם לבעיות נפשיות.

המחקר מצא גם שרמת הנרקיסיזם לא השפיעה על תגובתיות הקורטיזול, מה שמצביע על כך שלפגיעות וגרנדיוזיות עשויות להיות בסיס ביולוגי מובהק.

 

 

הנרקיסיסט הסמוי כבן זוג

 

במערכת יחסים זוגית, נרקיסיסטים סמויים נוטים להיות שקטים ומעט מרוחקים.

הם מעניקים את תשומת הלב המתחייבת כדי לתחזק את הקשר, אבל אינטימיות לאורך זמן דורשת גם תנועה והתפתחות מתמדת.

 

כלפי חוץ, הנרקיסיסט הסמוי עשוי נראה כמו אדם אוהב ומסור, בהחלט יתכן שיש לו גם חלקים אישיותיים שונים (למשל תפקוד הורי יעיל). אבל באחד על אחד הוא מפעיל מניפולציות רגשיות שנועדו לשמור על השליטה ולהשיג את מטרותיו האישיות. בעוד בן הזוג סבור שהוא חלק ממערכת יחסים שוויונית ובריאה, הנרקיסיסט הסמוי אינו מסוגל באמת לכבד גבולות ולשמור על הדדיות במערכת היחסים. כאשר בת הזוג מתלוננת על בדידותה, הנרקיסיסט ייטה לשמר את הסטטוס קוו ואף ינקוט בהאשמה כלפי הפרטנרית.

 

מבחינת הנרקיסיסט הסמוי, בן הזוג האידיאלי הוא אדם היפר-אמפתי, או אמפת (Empath). האמפת מספק לנרקיסיסט מקור אנרגיה יציב של הקשבה, תמיכה ונכונות לעזור בפתרון בעיות מתוך כוונה כנה לשיפור המצב. כך הם חושבים שהם מסייעים לבן זוגם ותורמים למערכת היחסים. אולם בפועל, הנרקיסיסט הסמוי משתמש בבן הזוג כמקור לתשומת לב עיסוק עצמי מופרז ואישור. למרבה התסכול, בן/ת הזוג תמיד מאכזבים אותו בצורה זו או אחרת. 

מערכות יחסים עם נרקיסיסטים סמויים מרגישות לרוב חד-צדדיות, כאשר בן הזוג הלא נרקיסיסט מוצא את עצמו נשאב לדפוסים הגנתיים שמערערים שוב ושוב את הערך העצמי שלו. נרקיסיסטים סמויים מסוגלים לעיתים להפגין נאמנות ואהבה, אבל חשוב לראות שזה תמיד מתוך אינטרס אישי. כאשר המצב מפסיק לשרת אותם, הם פונים למקורות הזנה רגשית חדשים.

 

  

מחקר בדק את הקשר בין נרקיסיזם סמוי לבין ROCD, סוג של OCD המתבטא במערכות יחסים זוגיות (Meli et al, 2024).

 

המתמודדים.ות עם ROCD מתקשים להפסיק לאבסס על יחסי האהבה שלהם. הם מוצפים מחשבות מטרידות לגבי איכות היחסים ונתקפים ספקות לגבי אהבתם כלפי בן/בת הזוג ולהפך, לצד חיפוש מתמיד של אישורים לגבי הקשר. 

 

החוקרים גילו כי נרקיסיזם סמוי מגביר את הסיכון לפתח ROCD, ובעיקר להרגיש שהערך העצמי הנרקיסיסט תלוי לחלוטין בערכו הנתפס של בן/בת הזוג.

 

 

איך להתמודד עם נרקיסיסט סמוי? 

 

מי שנמצא בקשר עם נרקיסיסט סמוי כקרוב משפחה, קולגה או בן זוג מתקשה מאוד לשלוט במה שהנרקיסיסט עושה.

עם זאת, הוא כן יכול לשלוט בדרך בה הוא עצמו מתקשר איתו.

 

הנה כמה צעדים באמצעותם ניתן לעמוד ביציבות מול נרקיסיסט סמוי: 

 

 

חשוב לקחת אותו בפרופורציה הנכונה

 

ההתנהגות המניפולטיבית של נרקיסיסט סמוי או גלוי נחווית כאישית מאוד, לרבות חוסר האכפתיות, תחושת הזכאות, דפוסי התמרון וההתנהגויות המתעתעות.

לא משנה עד כמה ההתנהגות הזו מכאיבה, חשוב לזכור שאין בכך שום דבר אישי. 

 

הנרקיסיסט התנהג כך בקשרים קודמים וימשיך להתנהג בדיוק אותו דבר בקשר הבא. 

 

חשוב להתבונן על הסיטואציה והאינטראקציה מתוך עמדה מודעת שלוקחת חלק מהאחריות, אבל חשוב להתמודד עם הנרקיסיסט באופן שיהיה לו ברור מהו חלקו. 

נרקיסיסטים מאוד רוצים שאחרים ייקחו אותם אישית, זה בדיוק מה שמנציח את מעמדם ביחסים.

 

 

להציב גבולות

 

לנרקיסיסטים יש קושי רציני עם גבולות בריאים במערכות יחסים.

מכיוון שלנרקיסיסטים סמויים חסרה אמפתיה, אך קיימות תחושת זכאות ונטייה לנצל אחרים – גבולות הם תמרור רב-ערך שמפריע להם להמשיך בדפוס הפוגעני.

ככל שהסובבים יתרגלו הצבת גבולות מולם, כך הם יבינו יותר ויותר שהטקטיקות שלהם אינן עובדות.

 

הצבת גבולות יכולה להיות קשה מאוד, בעיקר מול נרקיסיסטים, אבל חשוב לראות כי הנרקיסיסט די נבהל וחווה חרדת נטישה כאשר האפשרות של פרידה חד-צדדית עולה על הפרק. 

זה לא אומר שכדאי להשתמש באולטימטומים.  זה לא עובד, ואם כן, רק פעם אחת ללא למידה לעתיד. 

הצבת גבולות פירושה לתת לאחר להבין מהם הערכים והקווים האדומים של מציב הגבולות. 

 

לכן, אדם שמתמודד עם נרקיסיסט צריך להבין קודם מהם ערכיו, ואז לעבוד על יצירת גבולות ושימורם הקבוע.

כדי להגיע להבנה כזו מומלץ לעיתים לפנות לטיפול פסיכולוגי, קצר וממוקד, שיעזור להבהיר 

היכן שוכן הגבול הפנימי ועל מה נכון להיאבק.  

הצלחה בהצבת גבולות לפרטנר נרקיסיסט מעוררת חוויה של ביטחון וערך עצמי שמושבים לאחר תקופה ביחסים זוגיים קשים והרסניים. 

 

 

להיות סניגור עצמי

 

באינטראקציה עם נרקיסיסט סמוי קל לאבד את הקול העצמי. מכיוון שדפוסי התקשורת הם כה מניפולטיביים, לאדם האחר עשוי לקחת זמן להבין שאינו באמת מסנגר על הקול שלו. אדם שניצב מול נרקיסיסט סמוי צריך להתכוונן על עצמו, להזכיר לעצמו מי הוא, לחשוב טוב על ערכיו, מטרותיו וכשרונותיו ולחזק את מערכת היחסים שלו עם עצמו, כמפתח להתבטאות חופשית מול הנרקיסיסט. 

כשאדם מסנגר על עצמו, הנרקיסיסט מבין שהוא מודע לטקטיקות שלו ויהיה לו פחות חשק להמשיך בהן. 

 

 

מרחק בריא 

 

מערכת יחסים עם נרקיסיסט סמוי עשויה להוביל לתסכול והצפה.

יצירת מרחק יכולה להיות קשה לפעמים, בעיקר כשמדובר בבן משפחה או קולגה, אבל הגבלת האינטראקציות האישיות, בקשה לעבור למקום אחר במשרד, לקיחת הפסקות בזמנים שונים מהנרקיסיסט או פשוט הפסקת

ההתקשרות עמו עשויים להיות מהלכים נכונים במקרה של פגיעה מצד הנרקיסיסט.

 

המטרה ביצירת המרחק אינה פגיעה בו אלא הגנה עצמית ויצירת מרחב לריפוי. 

 

מה שתמיד נכון זה להכניס עוד זוג עיניים למערכת היחסים, עדיף אובייקטיביות ככל הניתן. המבט הזה, כאשר שני הצדדים סומכים עליו, מתקף את אי-השוויון ביחסים ומקדם שינוי, אותו ניתן להשיג במסגרת של טיפול זוגי.  

 

 

 

מחקר מלמד כי נרקיסיזם פגיע קשור בעקביות לדפוסי התקשרות לא־בטוחים, בעיקר להתקשרות חרדתית ולהתקשרות נמנעת.

בדפוסים אלה, הערך העצמי תלוי במידה רבה בתגובות האחרים ומשמש בסיס לוויסות רגשי.

הדבר הזה מתבטא בדפוס תקשורת רגיש במיוחד: דריכות לאותות של דחיה, צורך מתמשך באישור והרגעה ונטייה לפרש עמימות או ריחוק כאיום על הקשר כולו.

בתוך יחסים אינטימיים נוצר לעיתים מתח בין שאיפה לקרבה לבין תגובות של נסיגה, הגנתיות או האשמה כאשר הצרכים אינם נענים.

 

הרעיון הזה מדגיש כי נרקיסיזם פגיע לא מבוסס על תחושת עליונות יציבה, אלא על מאמץ בלתי נלאה לייצב תחושת עצמי שברירית דרך הזנה התייחסותית של הזולת.

 

 

 

מתי לחפש עזרה מקצועית? 

 

אם אדם קרוב לכם מפגין סימנים של נרקיסיזם סמוי שיוצרים מצוקה או פוגעים בתחומים שונים בחייכם, עודדו אותו לפנות אלינו, או למקורות מקצועיים אחרים.

נוכל להמליץ לו על טיפולים שישפרו את הסימפטומים ויכולות ההתמודדות שלו. 

יש גם משאבים משותפים, כמו ייעוץ זוגי, שמאפשר לחולקים מערכת יחסים עם נרקיסיסט סמוי או גלוי, מרחב בטוח לעבודה, שיתוף ושינוי. 

 

המטרה היא להגן על רווחתכם ומטפל יוכל לעזור לכם להתמודד עם המצב.

 

 

 

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

עדכון אחרון:

 

18 במאי 2024 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

מגיבים.ות יקרים.ות,

 

תודה מקרב לב על השיתופים הכנים, האמיצים והמרגשים שלכם, תמונות מרתקות לחוויות אישיות של אנשים המתמודדים עם נרקיסיזם סמוי.

הכאב והתסכול שאתם מבטאים מזכירים לנו כמה חשוב להביא את התופעה הזו למודעות רחבה יותר.

זה גם ממחיש את האתגרים היומיומיים של חיים לצד נרקיסיסט סמוי - מההשפעות ההרסניות על מערכות יחסים ועד הפגיעה האישית והרגשית.

למרות המורכבות והכאב, מרגישים גם את התקווה והכוח הנחוצים לשינוי.

 

הבנה ומודעות הם צעדים ראשונים חיוניים בהתמודדות עם נרקיסיזם סמוי.

אם אתם מרגישים שאתם נפגעים מהתנהגות נרקיסיסטית או חושדים שאולי אתם נרקיסיסטים בעצמכם, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. מודעות היא הצעד הראשון לשינוי, והטיפול הנכון יכול לסייע בהתמודדות עם המציאות המורכבת הזו.

 

שוב, תודה על השיתופים הכנים והאמון שאתם נותנים בנו. אנחנו כאן כדי לעזור, להקשיב ולהיות אתכם במסע המורכב הזה.

 

 

 

כתיבה: 

 

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

מקורות:

 

Bilevicius E, Neufeld DC, Single A, Foot M, Ellery M, Keough MT, Johnson EA. Vulnerable narcissism and addiction: The mediating role of shame. Addict Behav. 2019 May;92:115-121. doi: 10.1016/j.addbeh.2018.12.035. Epub 2018 Dec 31. PMID: 30612020.

 

Borráz-León JI, Spreitzer A, Scrivner C, Landers M, Lee R, Maestripieri D. Cortisol reactivity to psychosocial stress in vulnerable and grandiose narcissists: An exploratory study. Front Psychol. 2023 Jan 6;13:1067456. doi: 10.3389/fpsyg.2022.1067456. PMID: 36687967; PMCID: PMC9852882.

 

Freis, S. D., & Hansen-Brown, A. A. (2021). Justifications of entitlement in grandiose and vulnerable narcissism: The roles of injustice and superiority. Personality and Individual Differences, 168, Article 110345. https://doi.org/10.1016/j.paid.2020.110345

 

Gewirtz-Meydan, A., Estlein, R., & Finzi-Dottan, R. (2023). The relationship between narcissistic traits and attitudes toward infidelity: A dyadic analysis. Journal of Family Psychology. Advance online publication. https://doi.org/10.1037/fam0001126

 

Melli, G., Caccico, L., Micheli, E., Bulli, F., & Doron, G. (2024). Pathological narcissism and relationship obsessive-compulsive disorder (ROCD) symptoms: Exploring the role of vulnerable narcissism. Journal of Clinical Psychology, 80, 144–157. https://doi.org/10.1002/jclp.23601

 

Mohay, J., Cheng, K., de la Piedad Garcia, X., & Willis, M. L. (2025). The relationship between attachment styles and narcissism: A systematic and meta-analytic review. Personality and Individual Differences, 244, Article 113255. https://doi.org/10.1016/j.paid.2025.113255

 

Willis, M. L., Oliver, E., & March, E. (2023). Dating in the dark: Vulnerable narcissism predicts inauthentic self-presentation in online dating. Telematics and Informatics, 81, 101985. https://doi.org/10.1016/j.tele.2023.101985

 

Zajenkowski, M., Maciantowicz, O., Szymaniak, K., & Urban, P. (2018). Vulnerable and Grandiose Narcissism Are Differentially Associated With Ability and Trait Emotional Intelligence. Frontiers in psychology, 9, 1606. https://doi.org/10.3389/fpsyg.2018.01606

 

נרקיסיסט מיני הוא אדם עם תכונות נרקיסיסטיות, כמו תחושת זכאות (״מגיע לי!״), אמפתיה נמוכה ועליונות מול האחר, הבאות לידי ביטוי בעיקר בהקשר מיני. 

מדובר במצב מובחן מהפרעת אישיות נרקיסיסטית, למרות שלא קיימת עבורו אבחנה או סיווג קליני ספציפיים.

 

היכרות עם המאפיינים של נרקיסיזם מיני היא צעד ראשון לקראת ביצוע שינוי, כולל אתגר הפרידה מגבר נרקיסיסט.

 

אז בואו נקרא. 

 

 

מהו נרקיסיזם מיני?

 

נרקיסיזם מיני הוא דפוס של אינטראקציה מינית אגוצנטרית, הכוללת תכונות נרקיסיסטיות המתבטאות בהתנהגותו המינית של האדם ובגישה שלו כלפי יחסי מין. 

לרוב מדובר בגברים, שמביאים עמם נטיה לניצול נשים, חוסר אמפתיה כלפי האחר, תחושת עליונות מובנית וצורך שאינו יודע שובע להערצה.

בעלי אופי נרקיסיסטי עם דגש מיני מוצאים עצמם לא אחת בהיפרסקסואליות שמקשה עליהם ועל אחרים, ולצידה לעיתים התמכרות למין ועיסוק כפייתי ומופרז בגרויים מיניים (כמו שימוש יתר בפורנוגרפיה, מערכות יחסים מיניות ברשת, צריכת זנות ודירות מין, רומנים מזדמנים, בגידות ועוד). 

 

כאשר הם במערכת יחסים, הם נוטים לצפות מבנות/בני הזוג להשתתף בפעילויות מיניות שמסבות אי נוחות לפרטנר, כמו גם לזמינות ליחסי מין 24/7, בהתבסס על גחמות הנרקיסיסט. 

כאשר הציפיות אינן מתגשמות, הנרקיסיסט המיני עלול להציק לבת הזוג, לגרום לה להרגיש אשמה ואף להגיב באלימות.

  

 

 

סימפטומים

 

המחקרים הראשונים שבחנו נרקיסיזם מיני זיהו דפוסים ברורים של אמונות אגוצנטריות, התנהגויות דיספונקציונליות ותוקפנות מינית.

 

חוקרים פיתחו סולם נרקיסיזם מיני להדגשת רכיבים חשובים של נרקיסיזם שלרוב פעילים בתחומים מיניים.

 

 

מהם התסמינים של נרקיסיזם מיני?

 

  • נצלנות מינית: סקס נתפס כאמצעי להאדרה עצמית. הוא מהול בתחושת הסיפוק הזמנית שמעניק הכיבוש המיני, כאילו מדובר בקרב שהנרקיסיסט המיני ניצח בו. 

 

  • תחושת זכאות הממוקדת בסקס: אילוץ ותמרון בת הזוג להגשים את צרכיו הגופניים והמיניים, בלי התחשבות ברצונותיה. לעיתים תסלים התופעה להטרדה ואף לפגיעה מינית. 

 

  • אמפתיה מינית נמוכה: אין מקום לתהליך שעוברת בת בזוג כסובייקט בקשר. לעיתים קרובות עולה תחושה של החפצה וסקסואליזציה. 

 

  • תחושה מנופחת של מסוגלות מינית: הנרקסיסט המיני הוא גם מיזוגן. קשיי תפקוד מיני, גם אם ארעיים, יעוררו בושה עמוקה, שתיפתר אמצעות הטחת האשמות בפרטנרית.

  

לצד כל אלה, הנרקיסיסט המיני טרוד בקביעות בסקס.

הוא משתעמם במהירות ויוצא לחיפושים, לרוב סמויים, אחר ריגוש מיני חדש.

הנרקיסיסט המיני נוטה גם להפגין היפר-סקסואליות (אמיתית או מזויפת), רמה גבוהה של בוגדנות ורגישות עזה לביקורת. 

 

יש מי שהגדיר מושג סמוך שנקרא נרקיסיסט סומטי.  מדובר בגברים שמשתמשים במיניות שלהם ככלי להשגת שליטה במערכות יחסים וכהוכחה מתקפת למעמדם.

הם עשויים להתפאר בגופם או להתלבש חשוף למען ה״שופוני״.

 

 

נרקיסיזם מיני מול הפרעת אישיות נרקיסיסטית (NPD)

 

הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא הפרעת אישיות מאשכול B.

המשמעות היא שמתמודדים עם NPD חווים קושי כרוני בוויסות רגשי והתנהגותי.

אנשים עם NPD נוטים לחוות רגשות עזים, לצד תנודות רגשיות חזקות ועיסוק מוגזם ביוקרה, מעמד וכוח. 

 

 

מה ההבדל בין נרקיסיזם מיני להפרעת אישיות ​​נרקיסיסטית?

 

בעוד שנרקיסיזם מיני והפרעת אישיות ​​נרקיסיסטית נשמעים זהים, הם מובחנים זה מזה. 

 

ראשית, נרקיסיזם מיני אינו הפרעת אישיות או הפרעה נפשית בכלל.

מדובר במקבץ תכונות נרקיסיסטיות שבאות לידי ביטוי בהתנהגות מינית. 

 למרות שלא קיימת אבחנה רשמית, אנשים יכולים להפגין נרקיסיזם מיני פתולוגי גם מבלי להיות מאובחנים ב-NPD.

 

שנית, אדם עם תכונות NPD מפגין תכונות נרקיסיסטיות במערכות היחסים המיניות שלו, אך הן כן משפיעות גם בתחומים אחרים בחייו. 

 

אנשים עם NPD אינם מפגינים בהכרח מאפיינים נרקיסיסטיים בהקשרים מיניים, והקריטריונים לאבחון NPD אינם כוללים את התנהגותו המינית של אדם. 

עם זאת, חוקרים זיהו כי מתמודדים עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית מראים לעתים קרובות סוג כלשהו של זכאות מינית, אולם הקריטריונים בהם משתמשים אנשי מקצוע בתחום בריאות הנפש כדי להעריך תכונות נרקיסיסטיות אינם מזכירים באופן ספציפי התנהגות מינית.

 

לבסוף, מחקרים מעידים על קשר בין נרקיסיזם מיני להתנהגות מינית תוקפנית, כמו תקיפה מינית וכפייה, אך אין כיום ראיות המצביעות על כך שנרקיסיזם לבדו עשוי להגביר את הסבירות להתנהגויות מיניות תוקפניות.

 

 

דפוסים בעייתיים של הנרקיסיסט המיני במערכות יחסים

 

דפוסי התנהגות אלה עשויים להעיד על מערכת יחסים עם נרקיסיסט מיני: 

 

  • זכאות מינית – הנרקיסיסט המיני עשוי להרגיש שאחרים ״חייבים לו״ סקס ושיש לו זכות לדרוש זאת מהם.  

  • ניצול מיני – הוא עשוי לתמרן או לכפות פעילות מינית על אחרים. 

  • חוסר אמפתיה – הוא עשוי להרגיש שרגשות או צרכי הפרטנר אינם נוגעים לו. 

  • צורך בהערצה – הוא עשוי להיות בעל צורך מופרז בהערצה, בעיקר ביחס ליכולותיו המיניות.  

  • חוסר נאמנות – ישנו שיעור גבוה יותר של חוסר נאמנות בקרב נרקיסיסטים מיניים. 

  • דמות של צ׳ארמר – בדומה לפסיכופתים, נרקיסיסטים מיניים מקסימים את הפרטנרית בתחילת הקשר כולל שימוש בטכניקות מניפולטיביות, שמטרתן לקדם אינטרסים מיניים. 

  • תוקפנות מינית – מחקר מלמד כי רמות גבוהות של נטייה לנצלנות מינית ותחושת זכאות מינית יכולות לנבא תוקפנות מינית (Uhlich et al, 2024).

 

 

אושר, גבר בן 31, הופנה לטיפול פסיכולוגי עקב קשיים בהיבטים שונים בחייו כמו קריירה, מערכות יחסים חברתיות, משפחתיות וזוגיות. המטפלת זיהתה לאחר סידרת מפגשים שאושר סובל כנראה מנרקיסיזם מיני, הבעיקר על רקע תחושה מינית מוגברת וצורך בהערצה ושליטה בקשרים מיניים. למרות הרצון האמיתי של אושר בשינוי, הטיפול אותגר ע״י אופי ההפרעה והשפעתה על מערכות היחסים שלו.

 

אושר הביע חוסר שביעות רצון מהקריירה שלו, קושי לשמור על מיקוד ומוטיבציה במקום העבודה ובידוד בחייו החברתיים. בנוסף, היו לו יחסים מתוחים עם משפחת המקור ובזוגיות, כולל דפוס חוזר של בגידה והיעדר אינטימיות רגשית.

 

בטיפול, אושר השתתף במפגשים פרטניים שהתמקדו בשיפור הוויסות הרגשי, האמפתיה וכישורי התקשורת שלו. כמו כן, הטיפול חקר את הגורמים הבסיסיים להפרעה, תוך התבוננות בטראומות וחוויות עבר שתרמו לקשיים הנוכחיים. עם הזמן, אושר התקדם משמעותית בטיפול. הוא דיווח על שיפור במודעות עצמית, ויסות רגשי וחושי ואף הבין בצורה טובה יותר את השפעת התנהגותו על אחרים. הוא שיפר את מיומנויות התקשורת שלו, מה שסייע לו ליצור מערכות יחסים יציבות יותר. 

 

למרות האתגרים והמאמץ המשותף, אושר התקדם משמעותית, מה שמדגיש את החשיבות של טיפול מבוסס ראיות לנרקיסיזם מיני. 

 

 

טיפול פסיכולוגי בנרקסיסטיות מינית

 

המאמץ לשכנע נרקיסיסט מיני לקבל עזרה נפשית עלול להחמיר את התנהגותו, כיוון שלעיתים קרובות באדם אינו מודע לבעייתו או על האחריות שלו לגביה, מה שעלול להוביל אותו להגיב בהאשמת אדם אחר. 

 

יש לציין שאין מרפא, טיפול ספציפי, תרופתי או פסיכותרפי, ל-NPD, שימוש בהגנות אופי נרקיסיסטיות או לנרקיסיזם מיני.

 

יחד עם זאת, פסיכותרפיה בגישה דינמית יכולה להועיל ולאפשר לאנשים להבין את התנהגותם, לנהל אם עולמם הרגשי ולקחת אחריות על פעולותיהם. 

 

יש שפע מחקרים על היעילות של טיפול פסיכולוגי בהפרעת אישיות נרקיסיסטית, וניתן להניח כי פסיכותרפיה יכולה להיות יעילה גם עבור המתמודדים עם נרקיסיזם מיני,

 

מחקרים מצביעים על כך שחלק מהתכונות הנרקיסיסטיות נוטות לדעוך עם הגיל, מה שמרמז שאין מדובר במצב קבוע של הוויה, וכי שינוי אפשרי.  

פירוש הדבר הוא שהתערבות טיפולית יכולה לשפר את האופן בו נרקיסיסט מיני מתייחס לאחרים, בעיקר בפיתוח מנטליזציה, אמפתיה ונדיבות רגשית.  

 

עם זאת, כאמור, יהיה קשה להביא אדם כזה לטיפול מלכתחילה. 

 

הפרטנר/ות, מנגד, החושד שהוא נמצא במערכת יחסים עם נרקיסיסט מיני, יכול לעבוד עם מטפל ע״מ ללמוד אסטרטגיות שיעזרו לו במערכת היחסים,

אם הוא בוחר להמשיך בקשר. טיפול יכול גם לספק תמיכה לאדם שבוחר לעזוב מערכת יחסים כזו.



 

סיבוכים ובעיות לטווח ארוך

 

נרקיסיזם מיני יכול להפוך מערכות יחסים לקשות ביותר ולגבות מחיר פסיכולוגי משני הצדדים. 

 

רבים גם יראו בתכונות הללו תכונות שאינן רצויות, מה שיקשה על האדם עם התכונות הנרקיסיסטיות ליצור מערכות יחסים משמעותיים שנמשכות מעבר להקשר המיני. 

 

בעוד שנרקיסיסטים מיניים עשויים להיראות מקסימים ומלאי בטחון, התנהגויות חיצוניות אלה מסוות הערכה עצמית מאוד נמוכה, ביטחון עצמי נמוך ורגישות גבוהה למה שנתפס על ידם כביקורת.

כל אלה מקשים עליהם מאוד להכיר בבעיה, קל וחומר לפנות לעזרה מקצועית. 

 

נרקיסיזם מיני עשוי גם לגרום להשפעות בריאותיות ארוכות טווח.

למשל, מחקר מ-2012 הציע שציר ה-HPA (היפותלמוס – בלוטת יותרת המוח – בלוטת יותרת הכליה) אקטיבי באופן כרוני אצל אנשים עם תכונות נרקיסיסטיות. 

 

ציר זה הוא נתיב הורמונלי המשחק תפקיד חשוב בתגובת הגוף ללחץ.

 

מלבד השלכות רעות על בריאות הנפש, פעילות כרונית של ה-HPA יכולה להגביר את רמות הורמוני הלחץ בגוף, כמו קורטיזול, מה שעלול להעלות את הסיכון למחלת לב וכלי דם.

 

 

בואו נדבר על נרקיסיזם

במרחב האישי שלכם

 

  

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)


 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

   

 

 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

 

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

 

 

מקורות:

 

What is sexual narcissism? ISSM Website: https://www.issm.info/sexual-health-qa/what-is-sexual-narcissism/

 

Chopik WJ, Grimm KJ. Longitudinal changes and historic differences in narcissism from adolescence to older adulthood. Psychol Aging. 2019 Dec;34(8):1109-1123. doi: 10.1037/pag0000379. PMID: 31804115.

 

Day, L. C., Muise, A., & Impett, E. A. (2017). Is Comparison the Thief of Joy? Sexual Narcissism and Social Comparisons in the Domain of Sexuality. Personality and Social Psychology Bulletin, 43(2), 233–244. https://doi.org/10.1177/0146167216678862 

 

Klement, K.R., Xoxakos, P., Nazario, M. et al. Winning the Game: How Sexual Narcissism Relates to Adversarial Sexual Beliefs and Pick-Up Techniques. Sexuality & Culture 23, 1283–1300 (2019). https://doi.org/10.1007/s12119-019-09618-2

 

Reinhard, D. A., Konrath, S. H., Lopez, W. D., & Cameron, H. G. (2012). Expensive egos: narcissistic males have higher cortisol. PloS one, 7(1), e30858. https://doi.org/10.1371/journal.pone.0030858

 

Uhlich, M., Peterson, Z. D., Li, Y., Brown, A., Han, J., & McBride, J. A. D. (2024). Different components of sexual narcissism are differentially associated with specific sexual aggression strategies: An exploratory study among male and female college students. International Journal of Sexual Health, 36(1), 111-125. https://doi.org/10.1080/19317611.2024.2311142

  

Widman, L., McNulty, J.K. Sexual Narcissism and the Perpetration of Sexual Aggression. Arch Sex Behav 39, 926–939 (2010). https://doi.org/10.1007/s10508-008-9461-7

 



מהי הרגעה עצמית (Self-Soothing)?

 

הרגעה עצמית מתייחסת לכל התנהגות שהאדם משתמש בה כדי לווסת עצמאית את מצבו הרגשי. 

 

התנהגויות מרגיעות עצמיות מתפתחות מוקדם בחיים.

הן חוזרות על עצמן שוב ושוב ועם הזמן נחוות כהרגלים מרגיעים ומנחמים.

למשל, השלב בו תינוק מתחיל להירדם למשך כל הלילה, בערך בגיל חצי שנה, מעיד על פיתוח ויישום היכולת להרגיע את עצמו. 

 

חלקנו מזהים ומכירים טכניקות של הרגעה עצמית, כי אנחנו כבר משתמשים בהן. 

אבל רבים מעולם לא למדו כיצד להרגיע את עצמם, איך לעשות את הדברים הכל כך פשוטים האלה שגורמים לנו להרגיש טוב יותר. 

 

הרגעה עצמית מתבססת על טכניקות פיזיות, בהן נעשה שימוש בחושי הגוף והיא חלק ממודולה בטיפול דיאלקטי-התנהגותי, הנקראת מיומנויות עמידות במצוקה.

 

בטיפול DBT מייחסים חשיבות רבה להתנסות בטכניקות הללו, כאשר הנחת העבודה היא שכל אדם מתחבר לאלה שיותר מתאימות לו אישית. 

 

הזיהוי והחיבור למיומנויות המתאימות מאפשרים ״לשלוף״ אותן בעיתות מצוקה של הצפה רגשית בלתי נסבלת.

 

 

מוזמנים.ות למפגשי מיומנויות DBT בזום - ללא עלות

 

 

  

     

אתייחס כעת ל- 5 החושים ולדוגמאות של הרגעה עצמית המתבססות עליהם: 



ראייה

 

  • צא לסיבוב בחלק יפה של היישוב בו אתה מתגורר. 

  • הבט בטבע סביב. 

  • קנה זר פרחים ושים אותו במקום נראה לעין בבית. 

  • שב בנחת בגינה בעת השקיעה והבט בה. 

  • התמסר למראה הקרקע בטפטוף של גשם. 

  • הדלק נר והתמקד בלהבה הבוערת.

  • דפדף באלבום של אמנות יפה. 

  • צפה בסרט בערוץ טבע, כמו נשיונל ג׳אוגרפיק, בהם ניכרים פלאי טבע של בעלי חיים וצמחים. 

 

 

אילו מראות ייחודיים מרגיעים אותך?

 

כתוב אותם:

 

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

 

 

שמיעה

  • בחר מוזיקה יפה או מרגיעה שאתה אוהב ושים ברקע. 

  • השמע אודיו עם צלילי טבע או, אם אתה מתחבר לזה, קטע של ASMR. 

  • האזן כמה דקות לציוץ הציפורים בחוץ.

  • הקשב לקולות בסביבה (גם קולות בסביבה אורבנית יכולים להיות מרגיעים). היה מודע לגלי הקול. תן לצלילים לבוא וללכת.



אילו גירויים שמיעתיים ייחודיים אחרים מרגיעים אותך?

 

כתוב אותם:

 

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________



 

ריח

  • שים לב לכל הריחות השונים סביבך. 

  • טייל בגינה או בחוף הים.  שאף פנימה את ריחות הטבע.

  • הדלק נר ריחני או קטורת.

  •  הכנס מאפה לתנור, קלוט פנימה את שלל הריחות.

  • השג צמח או חומר זמינים שיש להם מימים ימימה אסוציאציה חיובית עבורך.



אילו ריחות ספציפיים מרגיעים אותך?

 

כתוב אותם:

 

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________





טעם

 

  • פרגן לעצמך משהו שאתה ממש אוהב לאכול. לעס אותו לאט, תוך התענגות על כל ביס. 

  • בשל ארוחה שאתה אוהב. 

  • שתה משקה מרגיע כמו תה צמחים או שוקו חם.

  • תן לטעם לעבור על הלשון, החיך ולאט לאט במורד הגרון.

  •  צא לארוחה קלה, נשנש קצת מכל מנה.

  • התנסה בקשיבות למאכל חדש. 




אילו טעמים ייחודיים עוזרים לך להירגע? 

 

כתוב אותם:

 

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________

 


מגע

 

  • שב בכורסת מסאז׳.

  • לטף כמה דקות כלב או חתול.

  •  לבש חולצת משי או חולצה עם בד נעים אחר. משש את המרקם הנעים שלה. 

  • שקע במיטה עם שמיכה טובה, אחרי מקלחת חמימה. 

  •  צא לשחייה בבריכה או בחוף הים. חוש את המים עוטפים את הגוף.




אילו תחושות מישוש אחרות עושות לך נעים?

 

כתוב אותן:

 

_____________________________________

_____________________________________

_____________________________________




נסה לפחות אחד מתרגילי ההרגעה העצמית הללו. 

 

אפשר לבחור קבוצה שלמה של דברים, לפי חוש מסוים, או להתנסות בפעילות אחת. 

 

חשוב להיות קשוב ככל הניתן במהלך התרגול:

 

נשום בעדינות, תוך שהייה מלאה בתוך החוויה.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

  

 

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 

 

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

   

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

כתיבה:

 

איתן טמיר, MA, מטפל DBT,

עם מומחי מכון טמיר

 

עמוד 58 מתוך 104

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:

הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם
חסר שם מלא

מס׳ הטלפון אינו תקין

מה חדש?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2026