מהו יגון משולל זכויות?

כשאנו מאבדים דבר שאנחנו אוהבים, אנחנו מתאבלים. 

היכן שקיים אובדן, קיים גם אבל. זה חלק ממעגל החיים. 

אלא שלפעמים אין לגיטימציה לאבל, גם לא מבפנים וגם לא מבחוץ.

למשל, תחושה שלא צריך להתאבל על אובדן עבודה כל עוד המשפחה עדיין שלמה ובריאה, או תהיות שמא אנחנו ״עצובים מדי״ בגלל אובדן של כלב, אחרי שמישהו מבהיר לנו שאחרי הכל – לא איבדנו ילד, חלילה.

חשוב לדעת שלא משנה מהו האובדן – האבל בתוקף. 

ועדיין, לפעמים החברה אינה מזהה סוגים מסוימים של אבל ובכך הופכת ביטויי עצב או ניווט בתהליך ההחלמה למאתגרים עוד יותר. 

אבל לא-מוכר, הידוע גם כאבל או עצב חבוי, מתייחס לכל סוג של אבל שאינו מוכר או אינו תקף ע״פ הנורמות החברתיות.

לרוב, אבל כזה ימוזער או לא יובן ע״י אחרים, מה שיהפוך את עיבודו ואת ההתמודדות איתו למאתגרים במיוחד. 

גם טראומה עלולה להיות משוללת, כיוון שהאדם שעבר טראומה (כמו תקיפה מינית או אלימות במשפחה) עלול לחשוש שאחרים לא יבינו, או שאחרים ימזערו את חשיבות ועוצמת החוויה הטראומטית שלהם  (Hall & Hall, 2017).

אבל לא-מוכר נוטה להופיע ב-5 דרכים עיקריות (אך אינו בהכרח מוגבל להן): 

מערכות יחסים שאינן מוכרות

אדם שהחליט מסיבה כלשהי להשאיר מערכת יחסים שהיה מעורב בה מחוץ לידיעתם של אחרים, עשוי שלא לדעת כיצד לבטא עצב כאשר בן הזוג מת.

למשל, רק בשני העשורים האחרונים החלה להתפתח מודעות רבה יותר כלפי בנות זוג של חללי צה״ל, עם.הקמת עמותה לתמיכה נפשית עבורן. 

עוד מקרה שהחברה עשויה להתקשות להבין הוא אבל על אדם שהמתאבל לא הכיר.

דוגמאות לכך הן אנשים מהקהילה הלהט״בית שמצויים ״בארון״ ואיבדו פרטנר, פוליאמורים שאבדו את הפרטנר שאינו העיקרי (בעיקר כשאף אחד לא ידע על מערכת היחסים האחרת), אובדן של פרטנר מזדמן, ״יזיז״ או פרטנר לשעבר (בעיקר כשהיחסים נותרו קרובים), מוות של חבר אונליין או חבר לעט, או מוות של מישהו שהמתאבל לא הכיר מעולם, למשל אח שלא הכיר או הורה נעדר. 

אובדן שנתפס פחות משמעותי

רבים אינם רואים פרידות או ניכור כאובדן משמעותי, למרות שאפשר לאבד מישהו לצמיתות גם אם הוא עדיין בחיים.

סוג זה של אובדן יכול גם הוא לגרום למצוקה עמוקה ומתמשכת.

סוגים של אובדן שאינו נגרם כתוצאה ממוות הם אימוץ שאינו צולח, דמנציה או אלצהיימר, אובדן רכוש, הפיכה שלטונית במדינת המוצא או גירוש ממנה, אובדן הביטחון, העצמאות או שנות חיים שבהן נחוו התעללות או הזנחה (למשל, תקופת הילדות), אובדן הניידות או הבריאות. 

החברה נוטה גם למזער אבל הקשור לאובדנים מסוימים, כמו מוות של מנטור, מורה, תלמיד, מטופל, חיית מחמד, קולגה או אדם שהוא ״כמו משפחה״, למשל ילד של חבר. 

אבל משולל זכויות בצוותים רפואיים

ומה קורה אם את/ה למשל עובד בבית אבות, במחלקה אונקולוגית, במחלקת מונשמים בקורונה או בהוספיס?

אבל לא מוכר אצל צוותים רפואיים יכול לתרום למה שמוגדר בדרך כלל כשחיקה מקצועית. 

לעיתים מדובר בחולים שטופלו שבועות וחודשים ובמקרים רבים הרופא - מתאבל שאינו מוכר - צריך להיות מי שמוסר את הבשורה המרה למשפחה.

לא חסרות דוגמאות בהן הצער והסבל של רופאים ואחיות נשללים ע״י המערכת עצמה, בתואנה מרומזת או גלויה על היעדר חוסן נפשי מתבקש (Lathrop, 2017).

אובדן המוקף בסטיגמה

בנסיבות שבהן האובדן מוביל לשיפוט וביקורת, המתאבל עשוי לקבל מסר שהוא אמור להתאבל לבדו.

למרבה הצער, יש סוגים של אובדן שמושכים אליהם יותר סטיגמה מחמלה, תגובה שעלולה לגרום למתאבל לחוש אשמה או מבוכה במקום שינחמו אותו.

זאת ועוד, יש אנשים שרוצים להציע אהבה או תמיכה אך אינם יודעים איך להגיב לאבל הקשור לדברים שלא תמיד מדברים עליהם, כמו עקרות, מוות בהתאבדות או ממנת יתר, הפלה טבעית או מלאכותית, לידה שקטה (תהליך אבל שעובר גם על גברים) ניכור ע״י בן זוג שסובל מהתמכרות, אובדן תפקוד קוגניטיבי, מגוון בעיות נפשיות, או אובדן של אדם אהוב שהורשע ונכנס לכלא.

כאב נפשי אחרי הפלה יזומה יכול להיות טראומטי ולבטא דוגמה מורכבת לאבל לא-מוכר:

אם החברה מתעלמת מהאבל והאדם החווה אותו עלול שלא לתקף את האבל של עצמו, כי האובדן נבע מהחלטה שהוא לקח. 

הדרה מתהליך האבל

מי שאיבד אדם אהוב שלא היה פרטנר רומנטי או בן משפחה קרוב עשוי להיתקל ברמיזות שזכותו להתאבל על האובדן משוללת.

בפועל, נורמלי לחלוטין להתאבל על אובדן של כל אדם שעמו היה קשר משמעותי, כולל חבר טוב, בן משפחה מורחבת, חבר לכיתה או לצבא, או בן זוג לשעבר.

הנחה שגויה נוספת היא שקבוצות מסוימות ״נעדרות יכולת להתאבל״, בהן ילדים, אנשים עם לקות קוגניטיבית או שאיבדו את התפקוד הקוגניטיבי (למשל עקב דמנציה) מתמודדים עם קשיים התפתחותיים או אנשים עם בעיות נפשיות חמורות.

אבל שאינו מתיישב עם נורמות חברתיות

לכל תרבות יש ״חוקים״ לא-רשמיים משלה לניהול תהליך האבל.

המניפסט הלא כתוב הזה כולל ציפיות מסוימות, רובן אינן מדוברות, לגבי האופן בו מתאבלים אמורים לעבד אבל עקב האובדן שחוו. 

למשל, החברה מצפה ממתאבלים לבכות, או לפחות להפגין עצב בדרכים אחרות, לפרוש מאירועים חברתיים, לאבד תיאבון, לישון המון, להתבודד, לאבד תשוקה לחיים. 

מי שמבטא אבל בדרכים אחרות קצת מבלבל את הסביבה.

זה משפיע על רובנו - נניח, אדם שאינו מזיל דמעה בהלוויה של אדם יקר. זה מצב שמעורר אצל חלק מהמשתתפים הנחה מוטעה על כך שהאבל אינו כואב את האובדן.

אצלנו, וגם במדינות אחרות (כמו בריטניה), נהוג להזמין נשים מקוננות הנוכחות בהלוויה ומגבירות את ביטויי הכאב (מתוך המשפחה או בתשלום). 

ניתן לראות את הקינון היזום כצעד כניסה לתוך תהלךיך האבל, אבל בהקשר שלנו הוא מתקף ציפייה חברתית למצוקה רגשית גלויה. 

עוד דרכי התאבלות שהחברה נוטה לא לתקף הן כעס וביטוי זעם, הקהיה רגשית, השתקעות טוטאלית בעבודה או שימוש אינטנסיבי בסמים ואלכוהול כדרך להתרחק מהכאב. 

במציאות, אנשים מבטאים רגשות במגוון דרכים, כך שההנחה שכולם יגיבו לאובדן בצורה דומה גורמת תורמת לביטול החוויה האישית של המתאבל. 

המחירים הפסיכולוגיים של אבל לא מוכר

לצד רגשות אופייניים המיוחסים לאבל, כמו עצב, כעס, אשמה וחוסר תחושה רגשית, אבל לא מוכר עלול לתת רוח גבית לבעיות פסיכולוגיות וגופניות נוספות:

• אינסומניה.

• התמכרויות.

• חרדה.

• דיכאון.

• תסמינים גופניים של חרדה כמו מתח בשרירים, כאב שאינו מוסבר או מצוקה בבטן.

• ירידה בביטחון העצמי ובושה.

חוויות אחרות שיכולות להיות קשורות לאבל לא-מוכר הן בעיות במערכות יחסים, קושי להתרכז, הצפה רגשית או תנודתיות במצב הרוח.

מובן מאליו שאנשים שאינם מצפים מאדם להתאבל, כנראה לא יבינו את הצורך שלו בתמיכה בשעה שהוא מעבד את האובדן, מה שיכול להקשות על קבלת חופשה מהעבודה או מהלימודים.

כשאחרים מבטלים את האבל או רומזים שהאדם אינו צריך להרגיש ״כל כך עצוב״, הוא עשוי להתחיל לתהות אם הם צודקים.

ע״י הפנמת המסרים הללו,  תהליך האבל נשלל מבפנים, מה שמוביל לספק ואלשמה ביחס לתגובה ה״לא נאותה״ שלו, קושי מוגבר בהתמודדות עם המצוקה וגם בקושי בהתמודדות עם אובדנים עתידיים.

קראו המלצות 

 על טיפול במכון טמיר

עדכון אחרון: 

7 בפברואר 2024 

מקורות:

In Doka, K. J. (1989). Disenfranchised grief: Recognizing hidden sorrow. Lexington, Mass: Lexington Books.

Glaser Chodik, N., & Baum, N. (2023). The experience of men following stillbirth: the case of Israeli bereaved fathers. Journal of reproductive and infant psychology, 1–16. Advance online publication. https://doi.org/10.1080/02646838.2023.2237541

Hall, M., & Hall, S. (2017). Managing the psychological impact of medical trauma: A guide for mental health and health care professionals. Spring Publishing Company.

Lathrop D. (2017). Disenfranchised Grief and Physician Burnout. Annals of family medicine, 15(4), 375–378. https://doi.org/10.1370/afm.2074

מתמודדים/ות עם אנורקסיה תופסים את גופם באופן מעוות ויש להם פחד עז מפני עלייה במשקל. עם הזמן, התנהגותם עלולה להוביל לסיבוכים חמורים. 

סביר להניח ששמעתם על הפרעת האכילה אנורקסיה נרבוזה, שהסובלים ממנה מגבילים באופן קיצוני את צריכה המזון שלהם. 

מהי אנורקסיה אתלטיקה?

אנורקסיה אתלטיקה היא סוג של אנורקסיה נרבוזה, המשפיעה על אתלטים. 

גברים ונשים עם אנורקסיה אתלטיקה אוכלים רק כמות מוגבלת של קלוריות, חרף הרמה והאינטנסיביות הגבוהה של פעילותם הגופנית.

התנהגות זו מובילה לגוף צנום מאוד ולמשקל נמוך. 

המתמודדים עם ההפרעה הם ספורטאים שאיבדו לפחות 5% ממסת הגוף (הבריאה) באמצעות הגבלת קלוריות ופעילות גופנית, תוך שהם נוטים להסביר הפחתה זו כתהליך נורמלי בהקשר של הספורט.

 לרוב, אנשים עם אנורקסיה אתלטיקה עונים על כמה מהקריטריונים להפרעות אכילה אחרות, אך לא על כולם, ולכן פעמים רבות ההפרעה מסווגת כהפרעת אכילה שאינה מוגדרת (EDNOS). 

אתלטים עם אנורקסיה אתלטיקה עשויים להיות בעלי נטייה גדולה יותר לפציעות שרירים ועצם, וכפי שנראה בהמשך, עלולים לחוות סיבוכים אחרים, כמו חסרים תזונתיים והיעדר וסת. 

סימפטומים

צריכה קלורית מוגבלת

בדומה לאנשים עם אנורקסיה נרבוזה, אנשים עם אנורקסיה אתלטיקה מגבילים את צריכים הקלוריות שלהם, כך שהם מאבדים משקל או שומרים על משקל נמוך.

באנורקסיה אתלטיקה לעתים קרובות הגבלת הקלוריות נעשית ע״י דיאטה שעוצבה במיוחד לשם כך, אך היא עשויה לכלול גם הקאות (היטהרות) ושימוש לרעה בחומרים משלשלים או משתנים.

הגבלת צריכת הקלוריות עשויה להיות בעלת השפעות ניכרות, בהן אנרגיה נמוכה או עייפות, בעיות בריכוז או במיקוד, סחרחורות, רגזנות, צורך בזמן מנוחה ארוכה יותר בין אימונים או תחרויות ופציעות תכופות יותר. 

פעילות גופנית גבוהה

אנשים עם אנורקסיה אתלטיקה משתתפים בפעילות גופנית גבוהה באימונים קבועים, במגוון תחומים: ריקוד,

ריצה, חדר כושר, אמנויות לחימה ועוד. 

פעילות מוגזמת זו מוסיפה מתח לגופם ולכן ברמה הוגפנית מגבירה סיכון לפציעה. 

התמקדות בביצועים

תחרותיות וחתירה להתקדמות היא טבעית ואף חיונית אצל ספורטאים.

אבל הכל עניין של מינונים. אצל אנורקטים אתלטים נראה חיבור חזק לדימוי גוף מעוות או פחד מעלייה במשקל, לצד אמונה שכיחה שהם סובלים ממשקל יתר, כאשר למעשה הם רזים מאוד.

בדומה לאנורקסיה רגילה, גם כאן קיימת אי שביעות רצון ממשקל הגוף ומצורתו, אבל ההתנהגויות הבעייתיות, כמו דיאטה מגבילה והתעמלות מוגזמת, מגיעות מתוך מוטיבציה לשיפור הישגים.

פרפקציוניזם

קשה להצליח בענף ספורט מקצועי בלי מידה כזו אחרת של חתירה לשלמות.

המתמודדים/ות עם אנורקסיה אתלטיקה נוטים להחזיק בגישה פרפקציוניסטית בחיים, ובפרט לגבי שימור נקודות שיא,בקריירה, שלאחר השגתן צפויות מתישהו להתדרדר.

גישה זו יכולה להתעצם כשהם מצליחים בפעילות הגופנית לאחר שהגבילו את צריכת הקלוריות והגבירו את הפעילות הגופנית.

אפשר להבין לכן, כיצד מגויסת כ״כ הרבה רציונליזציה שתומכת בהתנהגות הפתולוגית ומנציחה אותה. 

וסת לא סדירה

נשים עם אנורקסיה אתלטיקה עלולות לחוות מחזור לא סדיר או היעדר מוחלט של הווסת.

תסמין זה נובע ממסת הגוף הנמוכה, הקשורה לאנורקסיה אתלטיקה. 

גורמים

סביר שהלחץ להישאר במצב גופני מסוים משחק תפקיד גדול בהתפתחות אנורקסיה אתלטיקה.

דרך אחת שבה הלחץ הזה מתבטא היא הערות או נזיפות על צורת או משקל הגוף, שיכולות להגיע מכיוונים שונים, בהם מאמנים, חברים לקבוצה, הורים/בני משפחה אחרים והמדיה.

זאת ועוד, הדחיפה לענות על סטנדרטים מסוימים של משקל וצורת גוף יכולה להיות קשורה לענף הספורט עצמו ולהתבטא בדרכים רבות, בהן קריטריונים של שיפוט, שקילות ומדים לוחצים או חושפניים.

לחצים אלה יכולים להוביל את האתלט לאמץ שליטה נוקשה במשקל ואמצעי אימון קשוחים. מטרתו הופכת לשימור מה שהוא תופס כסוג גוף אידיאלי עבור הפעילות שבחר, כמו גם מענה על ציפיות הסביבה. 

גורמי סיכון

השכיחות המדויקת של אנורקסיה אתלטיקה אינה ידועה, אך נראה ששכיחותן של הפרעות אכילה גבוהה יותר בקרב אתלטיות מאשר בקרב אתלטים.

למרות זאת, גם אתלטים גברים נמצאים בסיכון. מחקר הראה שיותר משליש מהאתלטיות שנבדקו דיווחו על גישות וסימפטומים ששמו אותן בסיכון לאנורקסיה נרבוזה.

בענפי ספורט שבהם מתחרים בקבוצות משקל (היאבקות, חתירה, מרוצי סוסים) ובענפים אסתטיים (פיתוח גוף, התעמלות, שחייה, צלילה) 33% מהגברים ו-62% מהנשים סובלים מהפרעת אכילה.

במחקר שנערך ב-2019, בו 755 ספורטאי עילית איסלנדיים התבקשו לענות על שאלון בנוגע לדימוי הגוף שלהם ולסימפטומים של הפרעות אכילה, נמצא ש-9.5% מהמגיבים היו מעל ערך הנורמה העליון לתסמיני הפרעת אכילה. אנשים המשתתפים בספורט או בפעילות שלרוב מתקשרים לרזון או למשקל מסוים, סביר יותר שיפתחו אנורקסיה אתלטיקה.

מלבד הענפים שנמנו, הסיכון לכך גבוה יותר גם בהחלקה אמנותית על הקרח, ריצה, בלט וסוגי ריקוד אחרים, עידוד ואגרוף. גורמים אישיים אחרים, כמו גנטיקה ואישיות, תורמים לסיכון לפתח אנורקסיה אתלטיקה, אך נדרש עוד מחקר בנושא.

מושג רלוונטי נוסף הוא אורתורקסיה, מצב המתרחש כאשר אדם מתקבע על אכילה בריאה, למשל בודק באופן כפייתי תוויות של מאכלים ואת הערכים התזונתיים שלהם, מוריד לחלוטין מהדיאטה שלו קבוצות מזון שלמות, אוכל רק מזונות שהחליט שהם בריאים או שמתקבל על הדעת לאכול אותם, חווה חרדה או מצוקה כשאין בנמצא מזונות כאלה, מבלה זמן רב בתכנון קניית מצרכים או ארוחות או מראה עניין מוגבר בערך הבריאותי או התזונתי של מזונות שאחרים אוכלים.

שלא כמו במקרה של אנורקסיה אתלטיקה, אדם עם אורתורקסיה מנסה לקדם בריאות גופנית אופטימלית באמצעות בחירת מזונות, למרות שגם כאן יכולות להיות נוכחות דאגות שקשורות לדימוי גוף, וגם אורתורקסיה עלולה להוביל לאובדן משקל או תת-תזונה מסוכנים, כתוצאה מההגבלות הדיאטטיות. 

טיפול

אין טיפול ייחודי לאנורקסיה אתלטיקה, אך סביר להניח שיכלול כמה דיסציפלינות שונות. 

טיפול פסיכותרפי

בטיפול פסיכולוגי מדברים.

המטופל מגיע לפגישות שבועיות עם איש/ת מקצוע, כמו עו״ס קליני, פסיכולוג או פסיכיאטר, לטיפול בהפרעת האכילה הספציפית.

במהלך הטיפול, האתלט יתבקש לבחון את דפוסי החשיבה וההתנהגות שתורמים למצבו, והמטפל יעזור לו לפתח ולתרגל אסטרטגיות התמודדות לשיפור מצבו. 

טיפול בתזונה ובכושר

חשוב שיינתן מענה ישיר להתנהגויות המאפיינות את האנורקסיה אתלטיקה שיש להן פוטנציאל להזיק.

הדבר יצריך ייעוץ עם תזונאית, מאמן אישי או שניהם, שיוכלו לעזור להתמקד במיטוב צריכת החומרים המזינים תוך מניעת הדיאטה הקיצונית או האמצעים לאובדן משקל, התאמת כמות וסוג האימונים של האתלט והשבת המשקל לתחום הבריא או לימוד דרכים בריאות לניהולו. 

טיפול רפואי

מתן מענה לסיבוכים גופניים שמקורם באנורקסיה אתלטיקה, לרבות פציעות או אוסטאופורוזיס. 

צפי

לרוב, בטיפול באנורקסיה אתלטיקה הפרוגנו;ה לטווח הארוך היא טובה.

גילוי וטיפול מוקדמים הם חשובים, כי המצב יכול לגרום לשלל סיבוכים רפואיים, בהם חסרים תזונתיים, וסת לא סדירה או היעדר וסת, פגיעות בעצם או בשריר (שברים, קרעים ברצועות), דלקת מפרקים כתוצאה מנזק במפרקים עקב פעילות גופנית מוגזמת, אוסטאופורוזיס וחוסר איזון אלקטרוליטי, שעלול להוביל להפרעות מסוכנות בקצב הלב.

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Herbrich L, Pfeiffer E, Lehmkuhl U, Schneider N. Anorexia athletica in pre-professional ballet dancers. J Sports Sci. 2011 Aug;29(11):1115-23. doi: 10.1080/02640414.2011.578147. Epub 2011 Jul 21. PMID: 21774749.

Kristjánsdóttir, H., Sigurðardóttir, P., Jónsdóttir, S., Þorsteinsdóttir, G., & Saavedra, J. (2019). Body Image Concern and Eating Disorder Symptoms Among Elite Icelandic Athletes. International journal of environmental research and public health, 16(15), 2728. https://doi.org/10.3390/ijerph16152728

Sundgot-Borgen J, Torstveit MK. Prevalence of eating disorders in elite athletes is higher than in the general population. Clin J Sport Med. 2004 Jan;14(1):25-32. doi: 10.1097/00042752-200401000-00005. PMID: 14712163.

ג׳ורדן פיטרסון הוא פרופסור לפסיכולוגיה קלינית מאוניברסיטת טורונטו ומרצה לשעבר בהרווארד, סופר פורה ופרשן תקשורתי רב השפעה.

פיטרסון נולד בקיץ 1962 וילדותו עברה באלברטה, קנדה, שם המשיך לאוניברסיטה בה סיים תואר ראשון במדעי המדינה ובפסיכולוגיה.

בהמשך עבד על דוקטורט בפסיכולוגיה קלינית באוניברסיטת מקגיל ועבר לארה"ב לתקופה של מחקר והוראה באוניברסיטת הרווארד. ב- 1998 פיטרסון החליט לחזור לביתה, וקיבל תקן כפרופסור לפסיכולוגיה באוניברסיטת טורונטו.

ב-1999 הוא פרסם את "מפות המשמעות: הארכיטקטורה של האמונה", עבודה אינטגרטיבית ומקורית ששילבה בין פסיכולוגיה, מיתולוגיה, דת, ספרות, פילוסופיה ומדעי המוח כדי ליצור מסמך מעמיק של מערכות אמונה וטבע המשמעות.

ב- 2016 החל פיטרסון להשמיע את קולו במדיה החברתית, כאשר הביע ביוטיוב את חששותיו לגבי הצעת החוק "זהות מגדרית וביטוי", שנועד להבטיח הגנה מפני אפליה לאנשים על הקשת המגדרית.

הוא נגרר לסכסוך עם המוסד האקדמי סביב סירובו העקרוני - פרנציפ של ממש מבחינתו - להשתמש בכינויי גוף מועדפים ע״י תלמידים על הקשת המגדרית, שפה שהוא ״שונא״, לדבריו (למשל, סטודנטית על הקשת הטרנסית המבקשת שיפנו אליה בלשון נקבה).

הביקורת של פיטרסון התמקדה בסיכון ל"כפייה מילולית" שהצעת החוק תביא על החובה להשתמש בכינויים מגדריים מוכתבים. נקודת מבט זו התרחבה עד מהרה לביקורת רחבה יותר לגבי ההיסחפות המשתקת של שיח הפוליטיקלי קורקט ושל פוליטיקת זהויות. ההדהוד הציבורי הפנה את הזרקור ישירות אל פיטרסון והכניס אותו לתפקיד שמעורר מאז ועד היום תערובת של מחיאות כפיים סוערות וביקורת חריפה.

ב-2018 כתב פיטרסון את ספרו השני, "12 כללים לחיים: תרופה נגד כאוס".  הספר מצא את דרכו לרשימות רבי המכר במדינות רבות וזכה להכרה בכל העולם. תהילת ההצלחה אף הובילה אותו לסיור מכירות גלובלי.

עם זאת בשנתיים לאחר מכן נאלץ להתמודד עם אתגרים בריאותיים, בין היתר כתוצאה מגמילה מבנזודיאזפינים.

פיטרסון כקלינאי

כמטפל, הוא סבור שרוב המטופלים צריכים שפשוט יאמרו להם להתבגר, לקחת אחריות ולחיות חיים מכובדים, תפיסה שבראייתו איבדה מכוחה מאז שנות ה-60 של המאה הקודמת.

הוא טוען שקיימת תבונה טבעית, חוצת-דורות, שחשוב להקשיב לה.

מבחינתו מדובר בחוכמה עתיקה שעברה מדור לדור בגנטיקה עממית, עם אמיתות שנשכחו בחברה המודרנית, הוא נשמע קצת כמו תומכי המדיטציה, שטוענים ששכחנו לנשום.   

טיעוניו מתבססים לא אחת על תפיסתו של קרל גוסטב יונג, והם כוללים דמויות מיתיות, ארכיטיפים, כמו הצל וייצוגים נוספים מתוך הלא-מודע חברתי.

אם מקשיבים להרצאותיו ניתן לשמוע אותו משבח, לעיתים אפילו מגונן, על עמדותיו של יונג מול הביקורת שנמתחת עליו על ידי המיינסטרים בפסיכולוגיה.  

הגבר המסורתי לפי פיטרסון

פיטרסון מאמין שגברים חייבים להתבגר.

גבר לא אמור לעשות קניות דרך הרשימה שהכינה אשתו בבית.

אם כבר, פיטרסון מעדיף ללכת לצוד בעצמו - הוא מצדד בדיאטה קרניבורית ומקפיד לאכול אך ורק מזון מן החי.

דרך הרצאות שהוא מעלה בערוץ יוטיוב עם 7.5 מיליון עוקבים הוא הפך למנהיג תקופתי שמעביר מסרים הנעים בין שיחת העצמה בסגנון עזרה עצמית (״נקה את החדר שלך״, ״עמוד זקוף״) למשהו פוליטי שיש בו משום נסיגה לערכים פריארכליים.

בהקשר של מלחמת חרבות ברזל ואירועי 7 באוקטובר, פיטרסון מחזיק תקווה כי בחלוף זעם יכול להגיע התקרבות אפשרית כין ישראל לשכנותיה.

לו יהי.

ביקורת

המבקרי של פיטרסון טוענים כי מרבית רעיונותיו נובעים מחרדה מכרסמת סביב פרוגרסיביות מגדרית, כאשר הוא עצמו טוען כי ״רוחו הגברית מותקפת״.  

חלק מהטיעונים שלו, למשל הטיעון לפיו ניתן למנוע תוקפנות גברית באמצעות מונוגמיה כפויה, עלול לעודד אוכלוסיות גברים חלשות להתנהגויות אלימות (כמו אינסל).  

בנוסף, חשוב לראות שעל אף תרומתו המשפיעה, פיטרסון מבטא בעיקר קול מחאה ולא תיאוריה של ממש.

פיטרסון הולך לפוליטיקה? 

האמת היא שזה די מתבקש, למרות שפיטרסון די מתכחש בינתיים. 

הוא החל להיות מעורב בפוליטיקה, עם טיעונים אנטי-פרוגרסיבים חריפים, אבל גם פחות מעשיים. 

אפשר לומר שהוא רוכב  על תנועת המטוטלת, אשר מגיבה בריבאונד לתנועה החברתית החדה אחרי Me-too.  

בדומה לעמדות הרפובליקניות כיום בארה״ב, פיטרסון סבור ש״השמאל הקיצוני״ רוצה לבטל את ההיררכיות, שהן בראייתו הסדר הטבעי של העולם. 

בספרו הוא ממחיש את הרעיון באמצעות ההיררכיה החברתית של לובסטרים, שעד מהרה הפכו לחביבים על תומכיו.

ב- 2021 פרסם פיטרסון את ספרו השלישי, "מעבר לסדר: 12 חוקים נוספים לחיים".

במקביל החליט עזב את התפקידים האקדמיים באוניברסיטת טורונטו והחל להשקיע בשידור פודקאסט קבוע.

בשנה שלאחר מכן הוא שיתף פעולה עם כלי התקשורת השמרני, The Daily Wire, וגם קיבל את התפקיד היוקרתי של קנצלר במכללת רלסטון. 

עם אוסף עצום של הרצאות ודיונים, הנגישים בעיקר בפלטפורמות כמו יוטיוב ופודקאסטים, התוכן מעורר המחשבה של פיטרסון ממשיך להאיר עיניים ולאתגר מיליונים ברחבי העולם.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

18 בינואר 2026  

מקורות:

Nellie Bowles (2018).  Jordan Peterson, Custodian of the Patriarchy. In NYT: https://www.nytimes.com/2018/05/18/style/jordan-peterson-12-rules-for-life.html

מהי החלמה ספונטנית?

החלמה ספונטנית (Spontaneous Recovery) היא תופעה בה התנהגות שנלמדה ולכאורה כבר נכחדה מופיעה מחדש בפתאומיות.

מקור המונח החלמה ספונטנית בפסיכולוגיה של הלמידה והיא רלוונטית לתגובה שנרכשה באמצעות התניה קלאסית או אופרנטית. 

כתיבה:

איתן טמיר, MA,

ראש המכון 

דוגמא מהבית להתאוששות ספונטנית של תגובה מותנית: 

נניח שהשתמשתם בהתניה קלאסית כדי לאלף את הכלב שלך לצפות לאוכל בכל פעם שהוא שומע טיקטוק.

כשטקטקטם, הכלב רץ למטבח ולמד להתיישב בציפייה ובהתרגשות ליד קערת האוכל שלו.

לאחר התניה של התגובה, אתם מפסיקים לפתוח לו שולחן אחרי הטקטוק. עם הזמן, התגובה הנעלמת והכלב מפסיק להגיב לסיגנל.

אתם מפסיקים לגמרי לטקטק, אבל כמה ימים אחר כך מנסים שוב.

פתאום, Out of nowhere הכלב עף לחדר ומחכה ליד הקערה שלו.

אם כך, ניתן להגדיר החלמה ספונטנית כהופעה חוזרת של התגובה המותנית לאחר תקופת מנוחה, או תקופה של תגובה מופחתת. 

הנה הנבדקת מספר 1 שלי, הכלבה דורה,

בפוזה משותפת במכון טמיר:

החלמה ספונטנית בהתניה קלאסית

סביר שאתם מכירים את הניסויים המפורסמים של פבלוב עם והכלבים שלו. 

בכל מקרה, זה מה שהוא עשה:

בניסוי המקורי, פבלוב יצר התניה אצל הכלבים - 

הוא גרם להם לרייר כתוצאה משמיעת צליל. 

איך הוא עשה זאת?

הצליל הוצמד שוב ושוב כשהוצג האוכל, כך שבסופו של דבר, הוא הוביל את הכלבים לריור לבדו, ללא התוספת של המזון. 

פבלוב ציין גם כי כאשר הצליל לא יוצמד יותר עם הצגת המזון תתרחש להכחדה, כלומר היעלמות של תגובת הריור.

אבל, אז התגלתה תופעה מעניינת: 

פבלוב גילה שאחרי מנוחה של שעתיים, תגובת הריור הופיעה משום מקום כאשר הוצג הצליל.

בעיקרו של דבר, הכלבים שחזרו את הלמידה באופן ספונטני והפגינו את התגובה שנכחדה זה מכבר. 

מה קורה אחרי תגובת ההחלמה הספונטנית?

אם הגירוי המותנה והגירוי הבלתי מותנה אינם מזווגים עוד, ההכחדה תתרחש מהר מאוד לאחר החלמה ספונטנית.

התגובה המותנית שמופיעה מחדש אינה מופחתת באינטנסיביות שלה בהשוואה לתגובה המקורית.

מחזורי הכחדה רבים ואחריהם התאוששות מביאים בדרך כלל לתגובות חלשות יותר ויותר.

זה כמו שקית פופקורן שהוצאתם מהמיקרו.

יכול להיות שייקפצו עוד גרעין תירס או שניים, אבל בגדול התהליך הסתיים... 

מהו מכניזם הפעולה של החלמה ספונטנית?

על מנת להבין בדיוק מהי החלמה ספונטנית וכיצד היא פועלת, חשוב להבין כיצד מתרחשת התניה קלאסית?

התניה קלאסית כרוכה ביצירת קשר בין גירוי ניטרלי לגירוי בלתי מותנה המייצר תגובה באופן טבעי ואוטומטי.

רתיעה בתגובה לצליל חזק או ריור בתגובה לריח של אוכל של אמא על האש הן שתיהן דוגמאות לגירויים בלתי מותנים.

כלומר, התגובה שלנו לדברים האלה מתרחשת אוטומטית ללא כל למידה, וזו הסיבה שהיא מכונה "התגובה הבלתי מותנית".

לאחר זיווג שוב ושוב של דבר כלשהו עם הגירוי הבלתי מותנה, הגירוי הניטרלי הקודם יתחיל להפעיל את אותה תגובה, ובשלב זה הוא הופך להיות ידוע כ"גירוי מותנה".

התגובה הנלמדת לגירוי המותנה מכונה כעת "התגובה המותנית".

למה חשוב להכיר את התופעה של החלמה ספונטנית?

בסדר, החלמה ספונטנית.

למה כל כך משמעותי להכיר את המושג?

בואו נראה דוגמא מהבית:

הורים מלמדים את הילד ללכת לישון כשהאור כבוי.

בתקופה האחרונה, כבר חודשים רבים שהילד כבר לא נרדם עם כיבוי האור.

יום אחד, ראו איזה פלא, הילד מתחיל להירדם כאשר האור נכבה שוב.

הכחדה אינה תופעה זהה לאי-למידה.

התגובה עשויה אמנם להיעלם, אבל זה לא אומר שהילד שכח ממנה לחלוטין. 

מקורות:

Jennifer Betts. Examples of Spontaneous Recovery: Psychology in Daily Life. In https://examples.yourdictionary.com/examples-of-spontaneous-recovery.html

Kendra Cherry (2020). Spontaneous Recovery in Psychology. In  https://www.verywellmind.com/spontaneous-recovery-2795884  

Spontaneous recovery. APA Dictionary of Psychology. https://dictionary.apa.org/spontaneous-recovery

מהי תסמונת אכילה בלילה?

תסמונת אכילה לילית (NES) היא מצב המשלב אכילת יתר בלילה עם בעיות שינה.

מי שסובל מ-NES אוכל כמויות גדולות לאחר ארוחת הערב, מתקשה לישון ואוכל גם כשהוא קם במהלך הלילה. 

התסמונת משפיעה על מעט יותר מ-1% מהאוכלוסייה.

סימפטומים

אנשים עם NES מפגינים כמה תסמינים בולטים:

• אוכלים לפחת רבע מצריכת הקלוריות היומית שלהם אחרי ארוחת הערב.

• קמים לאכול בלילה לפחות פעמיים בשבוע.

• חסרי תיאבון בבוקר.

• בעלי דחף חזק לאכול בין ארוחת הערב לשעת השינה.

• חווים אינסומניה במהלך 4-5 לילות בשבוע.

• מאמינים שאכילה נחוצה כדי להירדם או כדי לחזור לישון.

• סובלים ממצב רוח מדוכא שמחמיר במהלך שעות הלילה.

אבחנה מבדלת

NES שונה מאכילה כפייתית (BED), שבה נפוץ יותר לאכול הרבה בישיבה אחת. מי שיש לו NES סביר יותר שיאכל כמויות קטנות יותר במהלך הלילה.

תסמונת NES שונה גם מהפרעת אכילה הקשורה בשינה, כי מי שסובל ממנה יזכור בבוקר שאכל במהלך הלילה. 

הסתמונת שכיחה יותר בקרב מתמודדים/ות עם הפרעות אכילה אחרות, במיוחד הפרעת זלילה כפייתית (BED) ובולימיה נרבוזה (BN), בהשוואה לאוכלוסייה הכללית (Kucukgoncu et al, 2015).

יתר על כן, אנשים הסובלים מאכילה לילית נוטים להתמודד במקביל עם הפרעות אכילה נוספות (Colles et al, 2007).

אטיולוגיה

הגורמים ל-NES אינם ברורים, אך רופאים חושבים שהיא עשויה להיות קשורה לבעיות במעגל השינה-ערות ולהורמונים מסוימים.

שינויים בלו״ז ובשגרת השינה אינם אחראיים לכך.

מי שסובל מהשמנת יתר או שיש לו הפרעת אכילה אחרת נמצא בסיכון גבוה יותר לפתח NES. היסטוריה של דיכאון, חרדה ושימוש בחומרים ממכרים נפוצה יותר בקרב אנשים עם NES.

התסמונת משפיעה על 1 מכל 10 הסובלים מהשמנת יתר. מחקרים מצאו גם שעשוי להיות קשר בין NES לגנטיקה, שכן ייתכן ולגן המכונה PER1 יש חלק בשליטה על שעון הגוף, וליקוי בו עשוי לגרום ל-NES, אך עדיין דרוש מחקר נוסף בנושא. 

אבחנה

אבחון של NES יתבצע לאחר שרופא יתשאל על הרגלי השינה והאכילה.

התהליך יכול לכלול שאלון מפורט וייתכן שגם יידרש מבדק שינה המכונה פוליסומנוגרפיה, שמודד גלי מוח, רמות חמצן בדם וקצב לב ונשימה.

לרוב, פוליסומנוגרפיה נערכת בבי״ח או במעבדת שינה.

כדי לקבל אבחנה של NES צריכה להתרחש אכילת יתר בלילה במשך 3 חודשים לפחות, כל עוד דפוסי האכילה והשינה אינם נובעים משימוש בחומרם ממכרים, ממקור רפואי, מתרופות או מסיבה פסיכיאטרית אחרת.

השפעות בריאותיות

למרות הקשר בין NES להשמנת יתר, לא ברור אם השמנת יתר גורמת ל-NES או שהיא תוצאה שלה. מה שכן ידוע הוא שההפרעה מקשה על ירידה במשקל.

לא כל המחקרים הראו שמי שסובל מ-NES אוכל יותר, ולא כל מי שיש לו NES סובל מהשמנת יתר. בעיות בשינה הנגרמות מ-NES עשויות לתרום גם לעלייה במשקל. מי שהשינה שלו אינה טובה, סביר להניח שיסבול ממשקל עודף. 

דרכי טיפול

נראה כי תרופות נוגדות דיכאון וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) מסייעים לסובלים מ-NES.

במחקר נמצא שתרגילי הרפיה עוזרים להעביר את התיאבון מהלילה לבוקר.

כמה מחקרים מצאו שתרופות נוגדות דיכאון מביאות לשיפור בנושא האכילה בלילה, במצב הרוח ובאיכות החיים.

טיפול באור (פוטותרפיה), באמצעות אור מיוחד למשך כ-15 עד 30 דקות בכל יום עשוי אף הוא לסייע.

מנורה כזו עוזרת לשנות את הקצב הצירקדי, כך שהמטופל מרגיש ישנוני יותר בלילה.

ניתן גם ליטול מלטונין או חומרים שיעלו את רמות המלטונין. לפני כל פעולה, יש להתייעץ עם רופא.

יחד עם זאת, אין מספיק מחקר בנושא ונראה שהסינדרום הזה עקשני למדי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

מקורות:

Colles SL, Dixon JB, O’Brien PE. Night eating syndrome and nocturnal snacking: association with obesity, binge eating and psychological distress. Int J Obes (Lond) 2007;31(11):1722–1730.

Kucukgoncu, S., Midura, M., & Tek, C. (2015). Optimal management of night eating syndrome: challenges and solutions. Neuropsychiatric disease and treatment, 11, 751–760. https://doi.org/10.2147/NDT.S70312

O'Reardon JP, Peshek A, Allison KC. Night eating syndrome : diagnosis, epidemiology and management. CNS Drugs. 2005;19(12):997-1008. doi: 10.2165/00023210-200519120-00003. PMID: 16332142.

הרס עצמי הוא מצב שבו אדם נוקט בצעדים אקטיביים או פאסיביים כדי למנוע מעצמו להשיג את מטרותיו.

התנהגות זו יכולה להשפיע כמעט על כל היבט בחיים, כולל מערכות יחסים, קריירה או מטרות אישיות.

מה שמזין אותי הורג אותי  

למרות שהרס עצמי הוא נפוץ מאוד, מדובר במעגל התנהגות מתסכל במיוחד שמנמיך את הביטחון העצמי ותוקע אותנו במקום.

יש סיבות רבות לבחירה של אדם בהתנהגות שמחבלת בחייו, אבל במקרים רבים הדבר נובע מהיעדר אמונה של האדם בעצמו.

דוגמה להתנהגויות של הרס עצמי הן התמכרויות לחומרים אסורים, נחמה באכילה, דחיינות, הימנעות מהתחייבות למערכות יחסים או הימנעות מהידוק חברויות למרות הרצון בחיבור.

• האם קשה לך מאוד עם דחיית סיפוקים?

• האם אתה נמנע ממה שצריך לעשות ודוחה כל משימה למחר?

• האם אתה מתרכז במחשבות שיש בהן תבוסתנות?

אם כן, בואו לקרוא. 

סיבות להרס עצמי

ערך עצמי נמוך

 כשאנו לא מאמינים בעצמנו, איננו יכולים להשיג את מטרותינו. ערך עצמי כלול בתוך ביטחון עצמי.

אם אנו חוזרים ואומרים לעצמנו שאיננו חכמים מספיק, מוכשרים מספיק או טובים מספיק כדי להשיג את מה שאנחנו רוצים, אנו נתנהג בהתאם למה שאנחנו אומרים לעצמנו.

האופן בו אנו מדברים לעצמנו הוא חשוב ומשפיע ישירות על איך שאנחנו מציגים את עצמנו בפני העולם.

כשביטחון בריצפה, אנחנו עושים דברים שימנעו מאיתנו מלממש את מלוא הפוטנציאל שלנו.

אם אינכם מרגישים בעלי ערך, אולי זהו הזמן להתמקד בטיפול בעצמכם. הפסיקו להתמקד במה שאתם חושבים שאתם עושים לא נכון ועבדו על זיהוי מה שנכון.

התמקדו בלהעניק לעצמכם את הזמן להירגע, לאכול טוב ולישון. עליכם להרגיש טוב לגבי עצמכם כדי להתגבר על הפחדים שלכם. שימו את עצמכם בעדיפות ראשונה – הדבר יעזור לחזק את הביטחון העצמי שלכם ויאפשר לכם להיות מצוידים טוב יותר להתמודדות עם פחדים ולהתגברות על התנהגות שיש בה הרס העצמי.

 פחד מהצלחה

כשאנו עובדים קשה מאוד כדי להשיג משהו, לפעמים ההצלחה יכולה להיות גורם לחץ. לעתים קרובות הדבר מתרחש כשיש לנו חוסר בביטחון העצמי.

אנו עשויים לחשוש שבעצם איננו מיומנים או מוכנים מספיק, או שניחשף כמתחזים.

הפחד שלנו מהצלחה מוביל אותנו להתנהגויות שמגבילות את הצלחתנו. כשאנחנו מתקרבים להשגת היעד אנו עלולים להתחיל לעשות דברים שיעצרו אותנו מלהשיג אותו.

אם פחד מהצלחה נוגע לחיי העבודה, פנו לייעוץ קריירה. 

נטיה להטיל את האשמה במקום אחר

כשאנו מאמינים שאנחנו לא הולכים להצליח או שבטוח ניכשל, אנו מתחילים להתנהג בדרך שמבטיחה שניכשל.

כשאנחנו חושבים דברים כמו ״ממילא לא יחתמו איתי על חוזה״, אנו מסיטים מאיתנו את האחריות שלנו להשגת מטרותינו.

ואז, כשאנחנו נכשלים מכיוון שכך אמרנו לעצמנו שיקרה, האשמה יכולה להיות מועברת למישהו אחר ואנו יכולים להצדיק את הדחיינות שלנו או את העובדה שלא התכוננו מספיק, כי ממילא כבר השלמנו עם כך שלא נצליח. 

רצון בשליטה

אנו מרגישים טוב יותר כשאנחנו חשים בשליטה. ע״י קבלה של תוצאה שלילית מראש, אנו מרגישים כאילו אנחנו בשליטה, אפילו שזה לא מה שאנחנו רוצים שיקרה. למעשה, אנו שולטים בכישלון שלנו כשאנו מיישמים את התנהגות ודפוסי ההרס העצמי. פחד מכישלון – אנו פוחדים שניתן את כל מה שיש לנו למטרה, וזה עדיין לא יהיה מספיק. קל יותר לתרץ לעצמנו למה נכשלנו, מאשר באמת לתת הכל ולא להצליח. זוהי הסיבה המציפה ביותר להרס עצמי. 

פחד מכישלון

אם אתם מפחדים מכישלון, שקלו למנות את כל הדרכים שבהן הצלחתם בעבר. הסתכלו על כל הדברים הנהדרים שכבר השגתם.

נסו לזכור על מה התגברתם כדי להגיע לשם ועבדו על חיזוק הביטחון העצמי שלכם. נסו לזכור שזה בסדר להיכשל, ושתחוו גם כישלונות – אנחנו לא תמיד יכולים להיות מושלמים ולא תמיד נקבל את מה שאנחנו רוצים. ההבנה הזו אינה אמורה להגביל את האמונה שלכם בעצמכם אלא להדריך אתכם להמשך עבודה על עצמכם והיפתחות להזדמנויות חדשות.

איך נבחין בהרס עצמי?

מי שנכשל שוב ושוב או מרגיש תקוע, מוטב שישאל את עצמו את השאלות הבאות:

עלינו להיות כנים ולשאול את עצמנו אם אנו חשים שמגיע לנו יותר ולהצביע על מה שמפחיד אותנו.

אם נעשה זאת, נוכל להתרומם מעל להרס העצמי. ברגע שנזהה שאנו מתנהגים באופן שיש בו הרס עצמי, נוכל להתחיל לעשות צעדים כדי להתגבר על כך.

ערכו רשימה של דברים שמונעים מכם להשיג את מה שאתם רוצים. קחו את הזמן כדי להעריך מדוע אתם רוצים זאת וכדי להבין את מטרותיכם.

התבוננו במה שבאמת עוצר אתכם, זהו את הדברים הקטנים, כמו התלוננות, לצד הגדולים.

אם יש לכם קושי להתגבר על הפחד ועל התנהגויות כאלה, שקלו לדבר עם מטפל או מאמן לחיים. לפעמים אנו זקוקים לשיחה על מה שמתרחש כדי להבין מדוע אנחנו משתתפים בהרס עצמי, ולעתים אנו פשוט צריכים עזרה כדי להתגבר על השלילי ולפתח תכנית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון / מומחה ספציפי- 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

מהי הביטואציה (Habituation)? 

הביטואציה (התרגלות) היא ירידה בתגובה לגירוי לאחר הצגתו באופן חוזר ונשנה.

למשל, צליל לא מוכר, כמו רינגטון חדש, עשוי למשוך בהתחלה תשומת לב ואפילו להסיח את הדעת.

אבל ככל שחולף הזמן, ככל שמתרגלים לצליל הזה, כך שמים לב פחות ופחות לרעש והתגובה לצליל פוחתת.

תגובה מופחתת זו היא הביטואציה.

הביטואציה נחקרה בתחילת הדרך על בעלי חיים.

הממצאים הראו שכאשר בעל החיים נחשף לאותם גירויים שוב ושוב, הוא מפסיק בסופו של דבר להגיב לגירוי. 

מתי ומדוע מתרחשת הביטואציה? 

תהליך של הביטואציה משחק תפקיד בתחומים רבים ומגוונים, מלמידה ועד תפיסה.

על מנת להבין כיצד פועלת תופעה זו, נבחן מספר דוגמאות. 

למידה

הביטואציה היא אחת מצורות הלמידה הפשוטות והנפוצות ביותר.

למידה זו מאפשרת לאנשים להפחית את הקשב לגירויים שאינם חיוביים, ואילו להתמקד בדברים שבאמת דורשים תשומת לב.

הביטואציה מתרחשת באופן קבוע בחיי היום־יום, אך ככל הנראה האדם במידה רבה לא מודע לכך.

לדוגמה, כשלומדים והטלוויזיה מתנגנת ברקע – תחילה הטלוויזיה עלולה להסיח את הדעת, אך ההביטואציה תאפשר בסופו של דבר להפחית את תשומת הלב לרעש ולהתמקד בלימודים.

דיסהביטואציה היא מצב בו גירוי שהתרגלנו אליו משתנה, ואנחנו מתחילים להגיב אליו שוב. 

רפואה

הביטואציה מתייחסת ברפואה כדי לתאר פיתוח של תלות פסיכולוגית בתרופה.

חומרים מסוימים לשימוש לרעה מתגמלים מאוד בגלל השפעתם על חיזוק תהליכים נוירו-ביולוגיים, אך הם לא בהכרח גורמים לתסמיני גמילה הקשורים לרקמות. 

תפיסה

תארו לעצמכם שאתם סובלים מטינטון (טיניטוס), תופעה תפיסתית של רעש מטריף באוזניים, שאין לו שום פתרון רפואי. 

הביטואציה יכולה להיות מענה מעניין.

דרך התרגלות הרעש "כבה" בראש, כלומר, יפסיק למשוך את תשומת הלב. 

לא רק צלילים עוברים הביטואציה, אלא גם חושים אחרים יכולים להיות מושפעים ממנה.

לדוגמה, כשאדם שם בושם לפני היציאה לעבודה בבוקר – לאחר תקופה קצרה, הוא כבר לא ישים לב לריח הבושם, ואילו אחרים בסביבתו יבחינו בריח, גם לאחר שהוא כבר לא יהיה מודע אליו.

פסיכותרפיה 

ישנן גישות פסיכותרפיות שממש נשענות על הביטואציה.

למשל, בטיפול בפוביות האופן שבו גורמים לאנשים להתרגל למקור הפחד שלהם – זו אחת הדרכים לסייע להם להתגבר על הפוביה.

בתהליך של טיפול בחשיפה, שעומד בבסיס כל טיפול בחרדה, המטופלים נחשפים בהדרגה למצב או האובייקט ממנו הם פןחדים.

הביטואציה בטיפול בחשיפה

בטיפול בחשיפה ישנו שימוש בהביטואציה על מנת לסייע לאנשים להתגבר על פחדיהם.

למשל: אדם שמפחד מהחושך עשוי תחילה לדמיין שהוא נמצא בחדר חשוך.

כאשר הוא מתרגל לחוויה זו, הוא ייחשף יותר ויותר לגירויים הקרובים למקור האמיתי של החרדה שלו – עד שלבסוף יתמודד עם הפחד עצמו.

לבסוף, הוא יוכל להתרגל לגירוי, כך שלא יחווה יותר את תגובת הפחד.

תנאים להתפתחות הביטואציה

הביטואציה לא תמיד מתרחשת באותו אופן ויש מספר גורמים אשר יכולים להשפיע על כמה מהר האדם יתרגל לגירוי.

כמה מהמאפיינים המרכזיים של הביטואציה כוללים:

• שינוי: שינוי עוצמת או משך הגירוי – עלול לגרום להישנות של התגובה המקורית. כלומר, לאחר שמתרגלים לרעש, אם הוא יתגבר עם הזמן, או ייפסק בפתאומיות, סביר להניח ששוב יבחינו בו.

• משך זמן: אם גירוי ההביטואציה לא מוצג במשך זמן רב ולאחר מכן הוא יחזור בפתאומיות – התגובה לגירוי תופיע שוב במלוא עוצמתה. לכן, אם הרעש החזק שמגיע מהשכן (מהדוגמה לעיל) היה נעצר ומתחיל פעם נוספת, פחות סביר שהאדם יתרגל אליו. 

• תדירות: ככל שגירוי יוצג בתדירות גבוהה יותר, כך תתרחש הביטואציה מהירה יותר. כך, אם אדם מתבשם מדי יום באותו בושם, סביר כי ככל שיחלפו הימים, כך הוא יפסיק לשים לב אליו מוקדם יותר.

• עוצמה: גירויים עזים מאוד נוטים לגרום להביטואציה איטית יותר. במקרים מסוימים, כמו רעשים מחרישי אוזניים, כדוגמת אזעקה לרכב או צפירה, הביטואציה לעולם לא תתרחש (למעשה אזעקת רכב לא תהיה יעילה כאזעקה, אילו אנשים יפסיקו להבחין בה לאחר מספר דקות).

מכניזם הלמידה בבסיס הביטואציה

הביטואציה היא דוגמה ללמידה לא אסוציאטיבית.

כלומר, אין תגמול או עונש הקשורים לגירוי. 

אנחנו לא חווים כאב או הנאה כתוצאה מרעש השיפוץ שמגיע מהשכן.

אז למה אנו חווים הביטואציה?

2 תאוריות מנסות להסביראת זה:

• תאוריית ההשוואה של הביטואציה (Comparator theory of habituation): תאוריה זו מציעה שהמוח יוצר מודל של הגירוי הצפוי. כאשר הגירוי מוצג שוב ושוב, הגירוי מושווה למודל, ואם הוא תואם – התגובה מעוכבת.

• התאוריה הדו־גורמית להביטואציה (Dual-factor theory of habituation): התאוריה מציעה כי תהליכים עצביים מווסתים את מידת ההיענות לגירויים שונים. כך, המוח קובע עבורנו אם חשוב לדאוג מרעש מסוים או שיש לו דברים חשובים יותר בהם הוא צריך למקד את הקשב.

הביטואציה במערכות יחסים ובקריירה

הביטואציה היא מושג המיושם לעיתים קרובות על תופעות תפיסתיות, אולם יכולים להיות לו גם מספר יישומים בעולם האמיתי. כך, הביטואציה יכולה לכלול קשרים חברתיים ולהשפיע על מערכות יחסים במגוון דרכים:

• אנו מתרגלים לטוב ולרע: ככל שאנו גדלים ומכירים אנשים טוב יותר, זה טבעי שנפסיק לשים לב לכל דבר קטן ונהיה רגילים יותר ויותר לתכונותיהם, הן הטובות והן הרעות.

• אנו מתעלמים מדברים מסוימים (ומתרגזים מאחרים): האדם עלול להתרגל להרגלים שתחילה עצבנו אותו, ואף להתעצבן יותר ויותר מדברים שבהתחלה דווקא התעלם מהם.

• חידוש מגביר את תשומת הלב: בשלבים ההתחלתיים של כל מערכת יחסים, אנשים נוטים להיות תגובתיים בקלות רבה יותר. כך, כל תחושה מרגשת, משום שהיא חדשה ולא מוכרת. 

• אך החידוש לבסוף מתפוגג: למרבה הצער, זהו לא מצב שיכול להימשך לנצח. בסופו של דבר, ההביטואציה מתחילה ואנשים מפסיקים להבחין בכל דבר קטן והתגובתיות פוחתת.

אומנם הביטואציה עשויה לגרום לכך שהריגוש במערכת היחסים מתפוגג עם הזמן, אך זה לא בהכרח דבר רע.

שכן, התשוקה הראשונית שנוטה לסמן את תחילתה של מערכת היחסים מפנה את מקומה לרוב לדבר עמוק ומתמשך יותר – אהבה עמוקה ומשמעותית יותר, אשר מאופיינת לא רק בתשוקה, אלא גם בחברות, תמיכה וכבוד.

מתי הביטואציה עלולה לפגוע במרקם היחסים?

הביטואציה במערכת יחסים ובעבודה עלולה להפוך להיות בעייתית כאשר היא גורמת לאדם לתפוס את האחר כמובן מאליו.

כולנו זקוקים להכרה, למשוב ולטפיחה על השכם. 

יחסים לטווח ארוך, עם בן/ת זוג, עם מנהל/ת ואפילו עם מקצוע מסוים, עלולים להוביל לכך. 

עם הזמן, האדם עלול להרגיש שכבר אינו זוכה לתחושה שמישהו ״רואה״ את תרומתו, עד לרמה שיחווה התעלמות (מציאותית או סובייקטיבית). 

כיצד להתגבר על הביטואציה במערכות יחסים?

מה ניתן לעשות על מנת להתגבר על הביטואציה ולהחזיר חלק מהניצוץ הראשוני למערכת היחסים?

• התמקדות בחיובי: קחו את הזמן לחשוב על הדברים שאתם אוהבים בבן הזוג שלכם. מה הן התכונות שאתם הכי מעריצים בו? אילו דברים הכי משכו אתכם בו כשהכרתם לראשונה?

• תרגלו הכרת תודה: ככל שאתם מבלים זמן רב יותר בקרבת בן הזוג, זה עשוי להיות קל למדי להתמקד בדברים שהוא עושה שמעצבנים אתכם. לפיכך, אם תתמקדו בתכונות אלו בלבד – זה עלול להיות קשה ביותר להרגיש סיפוק מהקשר וחיבור לבן הזוג.

• זכרו את הרגשות שחשתם בתחילת מערכת היחסים: חשבו על הדברים ששמתם לב אליהם לראשונה ואהבתם בבן הזוג. קחו בחשבון את הדברים שנהנתם לעשות יחד כזוג. הקדישו זמן במטרה להבחין בתכונות הללו. שכן, חשיבה מחדש על כך היא דרך טובה להתחבר מחדש.

• נסו משהו חדש: שגרות והרגלים עשויים להיות מועילים, אולם יכולים לגרום גם לתחושת מחנק. חפשו דרכים לשנ ות דברים במערכת היחסים ולהשיב חזרה תחושה של חידוש. למשל, נסו פעילויות חדשות כזוג וחקרו יחד דברים. זו עשויה להיות דרך מעניינת לבנות חיבור חזק מחדש, כמו גם אמצעי לראות את בן הזוג באור חדש.

הביטואציה היא חלק טבעי ונורמלי מהחוויה שלנו בעולם.

היא מאפשרת לתפקד בסביבות שבהן לעיתים קרובות חשים הצפה מרוב מידע וחוויות חושיות.

במקום להיות מופתעים מכל הדברים אשר דורשים תשומת לב – ההביטואציה מאפשרת להקדיש פחות תשומת לב להיבטים מסוימים, על מנת שנוכל להתמקד טוב יותר בהיבטים חשובים אחרים.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

מקורות:

Burle, N., Resende, L. M., Alves, L. M., Garcia, V. S., & Mancini, P. C. (2021). Effect of Tinnitus Habituation Therapy on Auditory Abilities. International archives of otorhinolaryngology, 25(1), e18–e26. https://doi.org/10.1055/s-0040-1708897

Thompson R. F. (2009). Habituation: a history. Neurobiology of learning and memory, 92(2), 127–134. https://doi.org/10.1016/j.nlm.2008.07.011

מהי נרקולפסיה?

נרקולפסיה היא הפרעת שינה נוירולוגית המתבטאת בישנוניות מוגזמת ובלתי נשלטת במהלך היום, עד למצבים בהם של הירדמות פתאומית בכל רגע, במהלך כל סוג של פעילות.

ננסה להכיר כאן את ההפרעה, קצר וקולע: 

 ישנם שני סוגים עיקריים של נרקולפסיה - סוג 1 וסוג 2. 

ההבדל העיקרי בין שני הסוגים הוא נוכחותה קטפלקסיה (סוג 1) או היעדרה (סוג 2).

שני הסוגים יכולים להתבטא בישנוניות רבה לאורך היום, חלומות בהקיץ, שיתוק שינה והזיות בהתעוררות.

נרקולפסיה מסוג 1

סוג 1 הוא הנפוץ יותר מבין השניים.

כמו הסוג השני, הוא מאופיין בתחושת עייפות קיצונית לאורך היום, אבל יש גם תסמינים נוספים:

• קטפלקסיה: חולשה פתאומית בשרירים, לרוב בעקבות רגשות עזים כמו צחוק, פחד או כעס.

• היפנוגוגיות והיפנופומיות: חלומות בהקיץ או הזיות בהתעוררות.

• שיתוק שינה: תחושה של חוסר יכולת לזוז או לדבר בזמן ההתעוררות.

אנשים עם נרקולפסיהמסוג 1 גם סובלים מירידה ברמות ההיפוקרטין, נוירוטרנסמיטר במוח שחשוב לשליטה על שינה.

נרקולפסיה מסוג 2

סוג 2 פחות נפוצה מסוג 1.

היא דומה לסוג 1, אך כאמור אינה כוללת קטפלקסיה או את התסמינים הנוספים.

בנוסף, רמות ההיפוקרטין אצל מתמודדים עם נרקולפסיה מסוג 2 תקינות בדרך כלל.

תסמינים של נרקולפסיה

ישנוניות מוגזמת במהלך היום (EDS)

באופן כללי, EDS מקשה על פעילויות יומיומיות, גם אם ישנים מספיק במהלך הלילה. חוסר האנרגיה יכול להפוך את הריכוז לקשה, והישנוניות יכולה לגרום לשכחה ולתחושה דיכאונית או מותשת. 

במקרים רבים, נרקולפסיה אינה מאובחנת ולכן אינה מטופלת. ובמצבים קשים של ישנוניות זה עלול להיות מסוכן, בעיקר בנהיגה.

קטפלקסיה

פה נרחיב טיפה:

קטפלקסיה היא אובדן פתאומי זה של טונוס השרירים בזמן שהאדם ער.

היא מובילה לחולשה ולאובדן שליטה רצונית בשרירים.

התופעה נוכחת לעתים קרובות יחד עם רגשות חזקים כמו צחוק, פחד, כעס, לחץ או התרגשות.

הסימפטומים של קטפלקסיה עשויים להופיע שבועות או אפילו שנים לאחר הופעת EDS (הסעיף הקודם).

אנשים מסוימים עשויים לקבל רק התקף אחד או שניים במהלך החיים, בעוד שאחרים עשויים לחוות כמה התקפים ביום.

בערך בעשירית מהמקרים של נרקולפסיה, קטפלקסיה היא התסמין הראשון שמופיע וניתן לאבחן אותו בטעות כפרכוס.

ההתקפים הקשים ביותר מביאים להתמוטטות גוף מוחלטת שבמהלכה אנשים אינם מסוגלים לזוז, לדבר או לפקוח עיניים.

אבל גם במהלך האפיזודות הקשות ביותר, המתמודדים בהכרה מלאה, מה שמבחין בין קטפלקסיה מהתעלפות או פרכוסים.

אובדן טונוס השרירים במהלך קטפלקסיה דומה לשיתוק של פעילות השרירים המתרחש באופן טבעי במהלך שנת REM.

אפיזודות קטפלקסיות נמשכות כמה דקות לכל היותר ונפתרות ספונטנית כמעט מיד.

למרות שהן מפחידות,הן לא מסוכנות כל עוד האדם מוצא מקום בטוח שאפשר לנחות עליו בבטחה (ספה או כרית). 

הלוצינציות

הלוצינציות הם הזיות חדות וברורות שיכולות לקרות בכל זמן, ולעתים קרובות הן חדות ומפחידות.

הלוצינציות בנרקולפסיה יתבטאו בד״כ בראייה, אך הן יכולות לכלול גם חושים אחרים.

כאשר הן מופיעות בזמן שהאדם ישן הן מכונות הלוצינציות היפנגוגיות.

כאשר הלוצינציות מתרחשות בזמן שהאדם מתעורר הן מכונות הלוצינציות היפנופומפיות. 

שיתוק במהלך השינה

שיתוק שינה הוא חוסר יכולת זמני לנוע או לדבר בזמן הירדמות או התעוררות.

שיתוק זה נמשך בדרך כלל רק מספר שניות או דקות, בהכרה מלאה. 

הוא דומה לקטפלקסיה, רק שהוא מתרחש בקצוות השינה.

שיתוק שינה אינו גורמים לחוסר תפקוד קבוע - לאחר סיום האפיזודה (שיכולה להיות די מפחידה), אנשים מתארגנים מחדש במהירות ויוצאים מחוויית השיתוק. 

שינה מופרעת

מתמודדים/ות עם נרקולפסיה הם כאמור ישנוניים מאוד לאורך היום, אבך הם בדרך כלל חווים גם קשיים להישאר לישון בלילה.

שנתם מופרעת על ידי נדודי שינה, חלומות צלולים, דום נשימה בשינה, פעילות בזמן חלימה ורגליים קופצות.

במחזור שינה טיפוסי אנו נכנסים לשלבי השינה המוקדמים, לאחר מכן לשלבים העמוקים יותר ולבסוף (לאחר כ-שעה וחצי) לשנת ה-REM (תנועות עיניים מהירות).

אנשים עם נרקולפסיה נכנסים לשנת REM באופן כמעט מיידי במחזור השינה, לפעמים בזמן שהם ערים.

הפרעות קשב 

ADHD ונרקולפסיה קשורות קשר הדוק -

בערך 33% מהמתמודדים עם נרקולפסיה חווים גם תסמינים של ADHD. 

מחקרים מצביעים ם קשר גנטי מסוים בין שני המצבים.

אחד מהם זיהה קשר משמעותי בין הסיכון הגנטי לנרקולפסיה ומאפייני ADHD , חוסר קשב והיפראקטיביות.

סימפטומים של ADHD, נמצאו קשורים ספציפית לתכונות גנטיות של נרקולפסיה.

מחקר משנת 2020 מצא כי תסמיני ADHD והפרעות שינה חולקים פעילות מוחית משותפת, כולל שינויים מבניים במערכת הקשב הוונטרלי, אחת משתי המערכות שמכוונות חושים במוח.

מה גורם לנרקולפסיה?

המומחים אינם יודעים מהם הגורמים לנרקולפסיה, אך הם חושבים שהיא כוללת כמה אלמנטים שיחדיו יוצרים בעיות במוח ושנת REM מופרעת. המדע מתקרב למציאת גנים הקשורים להפרעה, אשר שולטים בייצור כימיקלים במוח שעשויים לתת את האותות למעגלי השינה והערות. 

יש מומחים הסבורים כי נרקולפסיה מתרחשת בשל קושי של המוח לייצר את הכימיקל היפוקרטין.

מדענים מצאו גם בעיות בחלקים במוח שקשורים לשליטה בשנת REM. 

גורמי סיכון

גורמי הסיכון לנרקולפסיה כוללים בין היתר גיל.

נרקולפסיה מתחילה לרוב בגיל 15-25, אך יכולה להופיע בכל גיל.

בנוסף נרקולפסיה היא הפרעה עם תורשתיות גבוהה.

מי שיש לו היסטוריה משפחתית של נרקולפסיה מצוי בסיכון גבוה פי 20-40 ללקות בה בעצמו !

תחלואה נלווית

לחלק מהאנשים עם נרקולפסיה יש בעיות קשורות, בהן: 

• תנועות רגליים מחזוריות בשינה (PLMD) – שרירי הרגליים נעים חופשי, בלי שליטה, הרבה פעמים במהלך הלילה.

• תסמונת דום נשימה בשינה – במהלך השינה הנשימה עוצרת לעתים קרובות ואז מתחדשת. מה שאומר - נחירות.  ברמה הפיזיולוגית, כל חסימת נשימה כזו מעוררת את תגובת החירום של הגוף. 

• התנהגות אוטומטית – הירדמות במהלך פעילות רגילה, כמו נהיגה, הליכה או דיבור. סיפור מסובך, שעלול להיות גם מסוכן. 

אבחון 

כמו בסהרוריות, הפעילות של הנרקולפטי נמשכת תוך כדי שינה והאדם מתעורר בלי זיכרון לגבי מה שקרה בזמן שישן.

תסמיני נרקולפסיה יכולים להיראות כמו כאלה של בעיות בריאותיות אחרות, והאבחון עשוי לכלול: 

• בדיקה רפואית - בדיקה גופנית של הרופא ובחינת ההיסטוריה הרפואית.

• רשומות שינה – הרופא עשוי לבקש מהמטופל לעקוב אחר הסימפטומים והשינה במהלך כמה שבועות.

• פוליסומנוגרם (PSG) – מעבדת שינה. בבדיקה נלקחים מדדים קבועים במהלך השינה כדי לתעד בעיות במחזור השינה. PSG יכולה לעזור לחשוף מצב בו המטופל עובר לשנת REM בזמנים שאינם רגילים במהלך מחזור השינה. הדבר עשוי לשלול בעיות אחרות שעלולות לגרום לסימפטומים.

• בדיקת חביוני שינה (MSLT) – נעשית גם היא בקליניקה או מעבדה מיוחדות. הבדיקה נערכת במהלך היום ומודדת את הנטייה להירדם ואם אלמנטים מסוימים של שנת REM מתרחשים בזמנים לא רגילים במהלך היום. בבדיקה זו המטופל יצלול ל-4-5 תנומות, בד״כ בהפרשים של שעתיים. 

נרקולפסיה מסוג 2 אינה כוללת קטפלקסיה.

תהלי האבחון כולל סדרה של כלי הערכה ספציפיים להפרעה, כמו ICSD-3, לצד כלים שמעריכים את מצב ההפרעה לאורך זמן. 

לדוגמה, רופאים נעזרים בסולמות קליניים ייחודיים שנקראים NSS-2 ו-IHSS, כדי להבין את החומרה של נרקולפסיה מסוג 2.  

בשאלונים אלו המאובחן מתבקש להשיב על שאלות כמו:

• כמה אתה ישן טוב בלילה?

• האם אתה חולם בהקיץ?

• איך ההפרעה משפיעה על העבודה או הלימודים?

בעזרת התשובות, המאבחן יכול לקבל תמונת מצב, לפני ובמהלך טיפול, ולראות כמה הטיפול עוזר לו.

כשהמצב משתפר הציונים יורדים ומצביעים על כך שהמטופל מרגיש פחות עייף, פחות קשה לו להתעורר בבוקר, והחיים שלו קלים יותר לניהול.

טיפול בנרקולפסיה

אין אמנם טיפול ספציפי לנרקולפסיה, אך יש תרופות צרם, חלקן חדשות, שיכולות לסייע בהקלת הסימפטומים, בהן: 

• תרופות ממריצות – כמו ריטלין, קונצרטה או אדרל, לטיפול בישנוניות.

• תרופות נוגדות דיכאון – לטיפול בבעיות בשנת ה-REM. 

• נתרן אוקסיבט (Xyrem, Xywav) – לטיפול בנרקולפסיה. 

• פיטוליסנט (ווקיקס) או סולריאמפטול (סונוסי) – תרופות מעוררות המסייעות להישאר ערים לתקופות ארוכות יותר.

ויש גם התפתחות חדשה:

ביולי 2026 קיבל ה-FDA לבחינה בקשה לאישור רבוקסטין (AXS-12) כטיפול ייעודי לקטפלקסיה בנרקולפסיה, לאחר שניסוי שלב 3 (SYMPHONY) הראה ירידה משמעותית בהתקפי הקטפלקסיה, לצד שיפור בישנוניות היומית ובתפקוד הקוגניטיבי. ההחלטה צפויה במאי 2027 (Kuntz, 2026).

מעניין -

המתמודדים עם ההפרעה לא דיווחו בתקופת הקורונה על החמרה בתסמינים נרקולפטיים, גם במצבים בהם נאלצו להפסיק את הטיפול התרופתי בתקופת הסגרים.

הסברים אפשריים יכולים להיות הזדמנויות רבות יותר לתנומות במהלך היום, השכמה מאוחרת יותר בבקרים ויותר שינה בלילות. גורם נוסף להקלה הספונטנית בסימפטומים יכול להיות התנאים המקלים של עבודה מהבית.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

כתיבה:

איתן טמיר, MA, ראש המכון

עם מומחי מכון טמיר

מקורות:

Narcolepsy Fact Sheet. in NIH Website: https://www.ninds.nih.gov/Disorders/Patient-Caregiver-Education/Fact-Sheets/Narcolepsy-Fact-Sheet

Kim J, Lee GH, Sung SM, Jung DS, Pak K. Prevalence of attention deficit hyperactivity disorder symptoms in narcolepsy: a systematic review. Sleep Med. 2020 Jan;65:84-88. doi: 10.1016/j.sleep.2019.07.022. Epub 2019 Aug 3. PMID: 31739230.

Kuntz, L. (2026, July 15). FDA accepts NDA for AXS-12 for the treatment of cataplexy in narcolepsy. Psychiatric Times. https://www.psychiatrictimes.com/view/fda-accepts-nda-for-axs-12-for-the-treatment-of-cataplexy-in-narcolepsy

Min Wu, Jiafeng Ren, Shirley Xin Li, Pei Xue, Changjun Su, Junying Zhou, Management of narcolepsy during COVID-19: a challenge or an opportunity?, Sleep, Volume 44, Issue 2, February 2021, zsaa273, https://doi.org/10.1093/sleep/zsaa273

Nigam M, Hippolyte A, Dodet P, Gales A, Maranci JB, Al-Youssef S, Leu-Semenescu S, Arnulf I. Sleeping through a pandemic: impact of COVID-19-related restrictions on narcolepsy and idiopathic hypersomnia. J Clin Sleep Med. 2022 Jan 1;18(1):255-263. doi: 10.5664/jcsm.9556. PMID: 34314345; PMCID: PMC8807898.

Ruoff C, Rye D. The ICSD-3 and DSM-5 guidelines for diagnosing narcolepsy: clinical relevance and practicality. Curr Med Res Opin. 2016 Oct;32(10):1611-1622. doi: 10.1080/03007995.2016.1208643. Epub 2016 Jul 20. PMID: 27359185.

Takahashi, N., Nishimura, T., Harada, T. et al. Polygenic risk score analysis revealed shared genetic background in attention deficit hyperactivity disorder and narcolepsy. Transl Psychiatry 10, 284 (2020). https://doi.org/10.1038/s41398-020-00971-7

https://sonoransleep.com/the-difference-between-type-1-and-type-2-narcolepsy/

אימון לחיסון בפני לחצים (Stress Inoculation Training או SIT) היא שיטת טיפול הכוללת לימוד ותרגול מיומנויות התמודדות לניהול מתח וחרדה.

התהליך כולל שילוב מודולרי של כלים וטכניקות בגישת CBT, כמו  אימון בהרפיית שרירים עמוקה, הבניה קוגניטיבית מחודשת, תרגילי נשימה, אימון במיומנויות אסרטיביות, עצירת מחשבות, משחק תפקידים ודיאלוג עצמי מודרך.

לעתים קרובות נעשה שימוש באימון חיסון במתח בשילוב עם טכניקות טיפול אחרות,בעיקר טיפולים קוגניטיביים התנהגותיים.

השיטה פותחה במקור עבור כטיפול בהפרעות חרדה,.

היא נמצאה יעילה במחקרי הערכה כשיטת טיפול בחרדת ספורטאים (Mace & Carrol,1986), חרדת ביצוע אצל מוסיקאים (Saunders et al, 1996) וגם בדיכאון וחרדה בקרב חולי סרטן (Kashani, 2015), 

מאמר זה יתייחס לתרומת SIT למתמודדים/ות עם תסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD),  על רקע תקיפה מינית, התעללות בילדות, מלחמה, שבי, פיגוע,  אסון טבע ועוד.  

רציונל

ממש כפי שחיסון עוזר לגוף להגיב במהירת כשהוא נחשף למחלה, הרציונל של SIT מניח כי ניתן להכין את המטופל נפשית לקראת התמודדויות עם פחד וחרדה הקשורים ל-PTSD.

הקשר בין חיסון לבריאות הנפש נמצא מזה שנים רבות בשיח הטיפולי (למשל ספרו של הפסיכולוג הקנדי ג׳ורדן פיטרסון (12 כללים לחיים, חיסון בפני כאוס), אבל נראה שהרעיון של חיסון בפני PTSD מזמין מכולם.

האימה הפוסט-טראומטית מתעוררת כאשר המתמודד/ות נחשף לתזכורות, סיגנלים או רמזים שמהווים טריגר לסימפטומים הללו. 

באמצעות חשיפה הדרגתית לצורות מתונות יותר של חרדה, הביטחון העצמי עולה ומאפשר למטופל להגיב מהר ויעיל יותר כאשר צצים סימנים הקשורים בטראומה. 

איך עובדת שיטת SIT?

SIT מועבר במפגשים בני 90 דקות במהלך כמה שבועות. ניתן לעבור את הטיפול בקבוצה, אך לרוב הוא יינתן אחד על אחד. 

במהלך SIT המטופל ילמד מיומנויות התמודדות, והמטפל יסייע לו להפוך מודע יותר לטריגרים הספציפיים שיכולים להציף את הפחד והחרדה הקשורים לטראומה שחווה. 

בין המיומנויות היעילות לניהול חרדה: 

נשימה סרעפתית עמוקה

נשימה דרך הסרעפת היא טכניקה שמורכבת משני חלקים:

• למידה איך לנשום עמוק דרך הבטן (במקום דרך החזה).

• תרגול הנשימה בין המפגשים, כדי להפוך אותה להרגל בריא וטבעי. 

דיאלוג עצמי מודרך

אנשים המתמודדים עם הפרעות חרדה, ו-PTSD בפרט, מדברים לעצמם בשקט.

ב-SIT לומדים למקד את השיחות הפנימיות הללו בזיהוי מהיר של מחשבות שליליות ש״מורידות״ את המטופל למטה, בעצירתן ובשינוי שלהן למחשבות חיוביות ומעודדות. 

העידוד הזה אינו מאולץ ומלאכותי, אלא לוקח בחשבון פרופורציה ומציאות, בלי להעצים את החרדה. 

למשל, ״הרעש החזק ששמעתי עכשיו הבהיל אותי, אבל אני לא נמצא באירוע הטראומטי״. 

הבניה קוגניטיבית מחדש

הבניה קוגניטיבית מחודשת היא טכניקה טיפולית מוצלחת ב-CBT, שמטרתה לעזור למטופלים לשנות את הדרך בה הם חושבים על היבטים מעוררי מצוקה בחייהם.

כאשר משתמשים בה לניהול מתח, המטרה היא להחליף מחשבות המייצרות סטרס (עיוותי חשיבה) במחשבות מאוזנות יותר שאינן מייצרות מתח.

אימון בהרפיית שרירים פרוגרסיבית

הרפיית שרירים מתקדמת, שנקראת גם PMR, היא טכניקה טיפולית מוכחת בה לומדים כיצד להרפות כל קבוצת שרירים בגוף ע״י כיווץ ולשחרר אותה בדרך נכונה.

תרגילים אלה מוקלטים, כדי שיהיה אפשר לתרגל אותם בבית בין המפגשים. 

משחקי תפקידים

בשלב זה מתחילים לתרגל את טכניקות ההתמודדות שנלמדו.

המטפל והמטופל הוחרים על מצב מעורר חרדה, ולאחר מכן עושים שימוש יעיל במשחק תפקידים, הכולל גם אסטרטגיות ספציפיות לניהול חרדה. 

חשיבה על התנהגויות שליליות ושינוי שלהן

כאן לומדים להשתמש בדמיון כדי לתרגל התמודדות יעילה.

המטפל ידריך את המטופל דרך מצב מעורר חרדה במלואו.

הסימנים מעוררי הטראומה יזוהו בהצלחה, ותינקט פעולה שתמנע אותם מלהשתלט על המטופל.

ב-SIT לומדים להשתמש בכל המיומנויות הללו ולזהות את הטריגרים הכי מוקדם שאפשר, לניהול החרדה והמתח לפני שהם משתלטים. 

SIT כטיפול משני לטיפול עיקרי בטראומה 

לעתים קרובות נעשה שימוש באימון לחיסון בפני מתחים בשילוב עם טכניקות טיפול אחרות, מתוך מגוון הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים.

טיפול בחשיפה ממושכת (PE) וטיפול בעיבוד קוגניטיבי (CPT) הן דוגמאות נוספות לפסיכותרפיה בגישת CBT, שאימון לחיסון בפני לחצים מתלווה אליהן כטיפול משני.

שיטת CBT מתייחסת למגוון טכניקות פסיכותרפיה שיכולות לסייע לזהות ולשנות מחשבות מעוותות ו/או שליליות, אשר בכוחן להשפיע על רגשות, תחושות והתנהגות.

בואו נדבר על שתיהן: 

טיפול בחשיפה ממושכת (PE)

עם הזמן, מתמודדים עם PTSD עשויים לפתח פחדים מפני תזכורות לאירוע הטראומטי שחוו, שיכולות להופיע החיי היומיום. 

למשל, תמונות (צפייה בכתבה על פיגוע), ריחות (מזעזע, אבל ריח של בשר חרוך מזכיר אירועים רבי-נפגעים) או רעשים ספציפיים (מסוק בגובה נמוך) יכולים להעלות מחשבות מבהילות, פלאשבקים ורגשות הקשורים לאירוע הטראומטי.

התזכורות עשויות גם להגיע בצורת זיכרונות מאוד חדים, סיוטי לילה או מחשבות חודרניות.

כיוון שלעתים קרובות גורמים האותות הללו למצוקה ניכרת, אך טבעי הוא ששהמטופל יעשה כל מאמץ כדי להימנע מהן. 

המטרה של טיפול בחשיפה ממושכת (PE) היא לעזור להפחית את רמות החרדה והאימה הקשורים לתזכורות הללו ובכך להפחית את ההתנהגות הנמנעת.

יתכן והמטופל יצטרך להתעמת (או בשפת הטיפול, להיחשף) לתזכורות מהן הוא פוחד ונמנע, מה שניתן לעשות באמצעות חשיפה אקטיבית לתזכורות.

למשל, אפשר להראות למטופל תמונות שמזכירות לו את המאורע הטראומטי או לעשות זאת דרך חשיפה מנטלית, בדמיון.

באמצעות התייצבות מול הפחד והחרדה, בסביבה טיפולית בטוחה, המטופל מגלה שהוא יכול להפחית את הפחד ולבסוף יורד ההיקף שבו המטופל תופס את הסינגלים כמאיימים. 

לרוב, לטיפול בחשיפה נלווה לימוד של מיומנויות הרפיה, כך שהמטופל יוכל לנהל טוב יותר את החרדה והפחד כשהם קורים, במקום להימנע מהם. 

CPT

טיפול בעיבוד קוגניטיבי נועד לסייע במקרים של PTSD אצל מי שחוו טראומה. 

לרוב, הטיפול נמשך 12 מפגשים וניתן לראות אותו כשילוב בין טיפול קוגניטיבי וטיפול בחשיפה. 

CPT דומה לטיפול קוגניטיבי בכך שהוא מבוסס על הרעיון שתסמיני PTSD נובעים מקונפליקט בין אמונות המטופל בנוגע לעצמו ולעולם בטרם הטראומה (למשל, האמונה ששום דבר רע לא יאונה לו) לבין המידע הפוסט-טראומטי (למשל, הטראומה מהווה ראיה לכך שהעולם אינו מקום בטוח). 

קונפליקטים כאלה מכונים ״נקודות תקיעות״ ומתייחסים אליהם באמצעות רכיב אחר של CPT – כתיבה על הטראומה. 

כמו בטיפול בחשיפה, ב-CPT המטופל מתבקש לכתוב על המאורע הטראומטי בפירוט ואז להקריא את הסיפור בקול פעם אחר פעם במהלך המפגש ואחריו. המטפל עוזר לזהות ולהתייחס לנקודות תקיעות ולטעויות בחשיבה, מה שמכונה לעתים ״הבניה קוגניטיבית״. טעויות בחשיבה עשויות לכלול, למשל, אמונות כמו ״אני אדם רע״ או ״עשיתי משהו רע ולכן זה מגיע לי״. המטפל עוזר להתייחס לטעויות ולנקודות התקיעות ע״י איסוף ראיות בעד ונגד המחשבות הללו. 

מה אומרים המחקרים?

למרות שיש כמה וכמה טיפולים מוצלחים לטיפול ב-PTSD, מחקרים מצביעים על יתרון ברור לפסיכותרפיה ממוקדת טראומה, כמו CPT וטיפול בחשיפה ממושכת.

מומלץ שמטופלים יבחרו בין הטיפולים השונים לפי סוג הטיפול שבו הם חשים יותר בנוח.

למשל, יש אנשים שאינם חשים בנוח עם עימות אקטיבי מול מוראות הטראומה או עם כתיבה על חוויות טראומטיות מהעבר, גם כאשר מדובר על תהליך הדרגתי, מושהה ומבוקר. 

לכן, SIT עשוי להוות בחירה טובה יותר עבורם. הדבר החשוב ביותר יהיה למצוא מטפל שגורם למטופל להרגיש בנוח.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מקורות:

Foa, E. B., Dancu, C. V., Hembree, E. A., Jaycox, L. H., Meadows, E. A., & Street, G. P. (1999). A comparison of exposure therapy, stress inoculation training, and their combination for reducing posttraumatic stress disorder in female assault victims. Journal of Consulting and Clinical Psychology, 67, 194-200.

Holcomb, W. R. (1986). Stress inoculation therapy with anxiety and stress disorders of acute psychiatric inpatients. Journal of clinical psychology, 42(6), 864-872. Retrieved May 8, 2021 from: https://onlinelibrary.wiley.com/doi/abs/10.1002/1097-4679(198611)

Jackson S, Baity MR, Bobb K, Swick D, Giorgio J. Stress inoculation training outcomes among veterans with PTSD and TBI. Psychol Trauma. 2019 Nov;11(8):842-850. doi: 10.1037/tra0000432. Epub 2019 Mar 21. PMID: 30896224.

Kashani, F., Kashani, P., Moghimian, M., & Shakour, M. (2015). Effect of stress inoculation training on the levels of stress, anxiety, and depression in cancer patients. Iranian journal of nursing and midwifery research, 20(3), 359–364. Retrieved May 8, 2021 from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC4462062/

Mace, R., & Carroll, D. (1986). Stress inoculation training to control anxiety in sport: two case studies in squash. British Journal of Sports Medicine, 20(3), 115-117. Retrieved May 29, 2021 from: https://bjsm.bmj.com/content/bjsports/20/3/115.full.pdf

Saunders, T., Driskell, J. E., Johnston, J. H., & Salas, E. (1996). The effect of stress inoculation training on anxiety and performance. Journal of occupational health psychology, 1(2), 170. Retrieved May 8, 2021 from: https://apps.dtic.mil/sti/pdfs/ADA309082.pdf

לא הכי נוח לדבר על טחורים. 

המחשבה על הבעיה יוצרת בראש תמונה קצת מטושטשת וכשמנסים בכל זאת למקד אותה בורחים לטשטוש כמה שיותר מהר. 

נתמקד כאן בקשר בין טחורים לבין בריאות הנפש ופסיכולוגיה, ליתר דיוק השפעת לחץ נפשי טחורים.  

נראה מה אנחנו יודעים דרך המחקר ומה ניתן לתרום כדי לכסות את ההיבט הפסיכולוגי של הבעיה. 

נתחיל, איך לא, מפרויד.

הגאון האוסטרי היה קצת מוטה. הוא חיפש תשובה לכל שאלה תחת הפנס הפסיכואנליטי:

״לגבי אזור היציאה של המעיים, אל לנו להקל ראש גם בהשפעתם של הטחורים, שלהם ייחסה הרפואה הישנה משקל רב כל-כך בהסברת מצבים נוירוטיים...״

-- פרויד, המיניות הילדית

ברור כיום כי התיאוריה החכמה זו אינה הפרפספקטיבה המתאימה ביותר להסביר טחורים. 

סטרס, קשיי עיכול וטחורים

גורמי לחץ משפיעים עלינו הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים.

מתח משפיע במגוון דרכים ויכול לגרום לשלל בעיות, ביניהן בעיות עיכול.

בעיות עיכול הן גורם המשפיע באופן חמור על היווצרות טחורים, שכן הן וסימפטומים הקשורים אליהן, כמו שלשול ועצירות, קשורים ישירות לטחורים.

כדי להיפטר מטחורים בעייתיים, אפשר למצוא דרכים להפחתת רמות המתח, ובכך לנהל את בעיות העיכול.

ראשית, טחורים נחשבים חלק נורמלי מהאנטומיה האנושית ואין גורם אחד לטחורים בעייתיים.

טחורים הופכים לבעיה כאשר כלי דם לאורך דופן הרקטום מתנפחים, לרוב בשל לחץ מוגזם במהלך תנועת מעיים עיקשת, הרמת משאות כבדים או משקל עודף בישבן כתוצאה מהשמנת יתר או הריון. 

בעוד שההיבט הפיזי של טחורים כואב, עבור חלק מהמתמודדים ההיבטים הרגשיים יכולים להיות מטרידים אף יותר.

אצל חלק מהאנשים, הטחורים יתפוגגו לאחר מספר ימים, בעוד שבמקרים אחרים, הם יכולים להפוך לבעיה קבועה ומטרידה.

מי שחי עם טחורים מתאר תחושות של מבוכה, בידוד ובושה כתוצאה ממצבו.

הסימנים לטחורים בעייתיים כוללים אי-נחת או כמויות קטנות של דם על נייר הטואלט.

כלי הדם באזור האנאלי רגישים לשינויים בלחץ, ויש גורמים שונים והשפעות משניות על הגוף שיכולים להוביל לטחורים. תזונה חסרה בסיבים תזונתיים, למשל, יכולה לגרום לעצירות.

תנועות מעיים קשות כתוצאה מעצירות לוחצות על האזור האנאלי וגורמות לטחורים.

גם פעילות גופנית שלוחצת בצורה מוגזמת על כלי הדם באזור הטחורים (הרמת משקולות וסקוואטים, למשל) עשויה לגרום לטחורים.

קשר דו כיווני עם דיכאון

מחקר מקיף חשף קשר דו-כיווני משמעותי בין דיכאון לטחורים, תוך ניתוח הגורמים הסיבתיים.

הממצאים מצביעים על כך שדיכאון מגביר את הסיכון לטחורים, בעוד שטחורים עצמם עשויים להוות גורם סיכון להתפתחות דיכאון.

החוקרים מדגישים את ההשפעה ההדדית בין תסמיני כאב, פגיעה באיכות החיים ואורח חיים בלתי מאוזן על הקשר בין שתי התופעות:

איך מתח יכול לגרום לטחורים?

מתח גורם לטחורים באופן עקיף.

גוף הנמצא במצוקה רגשית או פיזית יכול להגיב בצורות שונות. מלבד בעיות עיכול, מתח יכול לגרום לאכילה מועטת מדי או מופרזת, והגוף עשוי להגיב לכך באופן שלילי.

מתח יכול גם לשינוי בקצב העיכול, מה שעשוי להוביל לעצירות או לשלשול.

הלחץ המוגזם על אזור פי הטבעת והרקטום שנגרם במצב של עצירות יכול להוביל ישירות לטחורים, ורקטום מודלק משלשולים יחמיר טחורים ויאט את החלמתם.

זאת ועוד, מי שרגיל לאכול מזונות שאינם בריאים על בסיס קבוע ובכמויות גדולות, עשוי שלא לקבל כמות מספקת של סיבים תזונתיים שיווסתו את מערכת העיכול שלו.

גם חוסר בנוזלים הנובע משתייה מועטה של מים עשוי להציב אתגר על מערכת העיכול של אדם המצוי במתח. 

אנשים חווים מתח מסיבות שונות. מתח הוא תגובתו האוטומטית של הגוף לסכנה, לאתגר או לשינוי בסביבה, ומצבים מלחיצים גורמים לעלייה בייצור הורמונים מסוימים בגוף. 

הקשר ההורמונלי מסביר הרבה בנוגע לאופן בו מתח יכול להביא לטחורים.

אדרנלין, למשל, הוא הורמון המיוצר עם סימן ראשון לסכנה.

אדרנלין גורם לדם לזרום לשרירים ולאישונים להתרחב, לצד גורמים פיזיולוגיים אחרים שיוצרים את מה שידוע בשם תגובת ״הילחם או ברח״ לדבר הנתפס כאיום. 

תגובת ״הילחם או ברח״ היא דוגמה מושלמת ליעילות של תגובת הגוף למתח.

העלייה המהירה באדרנלין מאפשרת ללחוץ במהרה על מעצורי האופניים כדי להימנע מתאונה, אך היא עשויה שלא להיות יעילה כשהלב מאיץ בכל פעם שמגיע החשבון או כשמתווכחים עם חבר.

אך כך התפתחה התגובה אל תוך סגנון החיים המודרני.

כשגורמי מתח כמו חשבונות או לחצים חברתיים ממשיכים להפעיל עלינו משקל יומיומי, גדל הסיכון לבעיות עיכול, לעלייה במשקל, לבעיות לב ועוד.

לכן, כדאי להכיר כמה שיטות לוויסות רמות המתח, שניתן להשתמש בהן כשמרגישים שהלב מתחיל להאיץ והשרירים מתכווצים. 

איך מתמודדים?

טיפול בטחורים שמקורם במתח צריך להתמקד במיגור המתח, לא בסימפטומים. להלן כמה טיפים להקלה על מתח:

 1. לשוחח עם תרפיסט מוסמך. המטפל יוכל לעזור לזהות גורמי מתח ולהנחות כיצד להתגבר עליהם.

 2. לנשום עמוק. צריכה מוגברת של חמצן יכולה להוות טריגר לתגובה של המוח שתרגיע את שאר הגוף.

 3. לנהל יומן. יש אנשים שמגלים שכתיבת מחשבותיהם עוזרת להם למפות את גורמי המתח בחייהם, ושעצם הכתיבה עצמה יכולה להוריד הילוך מקצב היומיום. ביום הראשון לניהול היומן כדאי להתחיל מנושא המתח ולכתוב כמה דברים שנלמדו בנושא ועל מה תרצו לעבוד.

 4. התעמלות. כל פעילות גופנית מעודדת שחרור של כימיקלים שנותנים תחושה טובה. מחקרים מצאו שפעילות גופנית נהדרת בסיוע להפחתת מתח וטחורים כאחד. אם מעדיפים להתאמן בבית, כדאי להתחיל מפלאנקים (תרגיל בטן סטאטי) של 10 שניות. מומלץ גם להכניס ללו״ז זמן להליכה או לרכיבה על אופניים עם חבר. 

מעבר לעבודה על הפחתת רמות המתח, ניתן להילחם בסימפטומים ולהפחית את הכאב, כמו גם תסמינים אחרים של טחורים. הפחתת המתח לצד הפעולות הבאות לכיווץ הטחורים הן שילוב מעולה: 

א. סיבים תזונתיים. אחת הדרכים החשובות יותר לשיפור בריאות הטחורים היא להרבות בסיבים תזונתיים, דרך אכילת מזונות שנמצאו ככאלה שמצמצמים את הטחורים, כמו פסיפלורה, שעועית לימה, אפונה ירוקה ואבוקדו, אבל גם תוספי סיבים יכולים לעזור. מומלץ לאכול 2.5 כוסות של ירקות ביום ו-2 כוסות פרי, שכן מזונות אלה מלאים בחומרים מזינים, כולל סיבים. 

ב. תרופות ללא מרשם. ישנן תרופות ללא מרשם לטחורים שעשויות לעזור מאוד לכאב ולנפיחות, ובכך לסייע להתמקדות בהחלמה ובהפחתת המתח.

 ג. אמבט ישיבה. טיפול ביתי נפוץ הוא טבילה באמבט ישיבה. הדבר לא ירפא טחורים ולא יעשה את העבודה של ניהול מתחים, אבל הוא יעזור להפחית את הסימפטומים שגורמים לאי-נוחות. הרעיון הוא לשבת עד 20 דקות באמבט מים חמים כדי להאיץ את זרימת הדם לאזורים הפגועים, מה שמזרז את החלמתם. ניתן גם להוסיף מלח אמבט להפחתת הנפיחות והעקצוץ. 

מומלץ לייבש באמצעות אוויר או באמצעות בד רך, בעדינות. כשסובלים, אפשר לשבת באמבט בכל פעם שיש תנועת מעיים, ולהוסיף עוד אמבט בבוקר או בלילה.

לסיכום, טחורים מקשים על החיים, ואם משחות ותרופות ביתיות לא עוזרות, יש לפנות מיד לטיפול של רופא מנוסה.

לרוב יש הליכים פחות פולשניים להסרת או הפחתת טחורים, כמו קשירת טחורים וקרישה בלייזר או באור אינפרה-אדום או קרישה דו-קוטבית, כך שלא מומלץ לתת לחשש מפני ניתוח לעכב פנייה לטיפול.

אבל אם המצב הוא עדיין כזה שניתן לנהל את הטחורים לבד, כדאי לתת מענה לשורש הבעיה ולהקל על המתח שגורם לבעיות בעיכול, שבתורן גורמות לטחורים.

קל לשכוח עד כמה חיינו הרגשיים משפיעים על גופנו. מתח יכול להיות טוב במינון נמוך, אך יש לוודא שאינו יוצא משליטה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Devi V, Deswal G, Dass R, Chopra B, Kriplani P, Grewal AS, Dhingra AK. Hemorrhoid disease: A review on treatment, clinical research and patent data. Infect Disord Drug Targets. 2023 Apr 27. doi: 10.2174/1871526523666230427115436. Epub ahead of print. PMID: 37106517.

Huang, Z., Huang, J., Leung, C. K., Zhang, C. J., Akinwunmi, B., & Ming, W. K. (2024). Hemorrhoidal disease and its genetic association with depression, bipolar disorder, anxiety disorders, and schizophrenia: a bidirectional mendelian randomization study. Human genomics, 18(1), 27. https://doi.org/10.1186/s40246-024-00588-7

Mott T, Latimer K, Edwards C. Hemorrhoids: Diagnosis and Treatment Options. Am Fam Physician. 2018 Feb 1;97(3):172-179. PMID: 29431977.