מיקוד יתר | היפר-פוקוס אצל מתמודדים עם ADHD: סגולה או בעיה?

מיקוד יתר היפר-פוקוס בהפרעת קשב

 

מה זה מיקוד יתר?

 

מיקוד יתר הוא תסמין שכיח של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים, בני נוער וילדים. היפרפוקוס מתבטא בקשב ממוקד מאוד שנמשך זמן רב. התחושה היא של ריכוז כל כך עמוק במשימה, עד שכל מה שקורה מסביב מאבד תשומת לב באופן כמעט מלא. לעיתים קרובות רואים מיקוד יתר אצל  סובלים וסובלות מהפרעת קשב וריכוז (ADHD), אבל זה אינו סימפטום אבחוני רשמי.

 

ההפרעה מתבטאת, בין היתר, בקושי להתמקד לאורך זמן במשימה שעומדת על הפרק. 

 

הסובלים מהפרעת קשב וריכוז מוסחים בקלות, מה שמקשה על השקעת קשב מתמשך לפעילות ספציפית, מצב שמעורר הרבה תסכול.

 

אך סימפטום פחות מוכר ויותר שנוי במחלוקת, שמראים רבים עם הפרעת קשב וריכוז, מכונה היפר-פוקוס (Hyperfocus).

 

יש אמנם מצבים נפשיים נוספים בהם מיקוד יתר מופיע כסימפטום, כמו בהפרעות חרדה, אבל כאשר מדובר על אדם שמתמודד עם הפרעת קשב וריכוז, היכולת למיקוד יתר נשמעת הפוכה לגמרי מההפרעה, מה שמעלה מבחינתי את הצורך לעשות קצת סדר ולהבין אותה. 

 

האמת שכשהממוקדים יתר על המידה עושים פעילות שמעניינת ומרגשת אותם, הם מתרכזים כל כך טוב, שהם לא רואים שום דב או אף אחד אחר ממטר...  

כשמישהו נמצא במיקוד יתר הוא כל כך שקוע ומושקע במשימה שהוא לא מודע כמעט לחלוטין למה שקורה סביבו.

למשל, כשילד עם ADHD עסוק לעומק במשחק מחשב, אפשר לקרוא לו כמה פעמים והוא לא יענה, אפילו אם מי שקורא לו יגביר את הקול או אפילו יצעק.  

מטבע הדברים, מיקוד יתר מתסכל עבור הורים, מורים ובני זוג, ובעצם עבור כל נמען בתהליך תקשורתי. 

יכולת להתרכז מורכבת יותר מרצון אמיתי להתרכז. הרבה בני נוער עם ADHD רוצים להתרכז, נניח, בהרצאה או הורה שרוצה להתרכז בחוויה שהילד דורש בה הקשבה, אבל מיקוד היתר יוצא לפועל בפעילות רק כאשר קיים יש איזון מתאים בין עניין אישי, גירוי ותגמול.

 

אז למרות שההגיון אומר שמיקוד יתר מהווה מעמסה נוספת על כתפיו של המתמודד עם ADHD,  מדענים, אמנים וכותבים רבים מוכנים להישבע שניתן להשתמש בהיפרפוקוס גם באופן חיובי.

 

בואו נראה:

 

 

יתרונות של מיקוד יתר

יתרונות של מיקוד יתר אצל מבוגרים וילדים עם ADHD:

  • כשיש דדליין, הם יכולים לדחוף הכל הצידה ולהתרכז רק בדבר שצריך לסיים

  • אם יש להם מיקוד יתר על משימות שקשורות לעבודה הם מפתחים מוניטין של אנשים מוכשרים ומסורים לעבודה, וגם נהנים בעבודה

  • בהתחלה של קשר חדש, לפעמים יש להם מיקוד יתר על מי שהם יוצאים איתו. רמה כזאת של קשב מחמיאה

  • הורה יכול להיות במיקוד יתר בפעילות שהוא עושה עם הילד שלו. הורה שמרותק לפעילות משותפת וכיפית עם הילד גורם לילד להרגיש מיוחד ביותר

  • ילד יכול להיות במיקוד יותר על פעילות שבונה לו הערכה עצמית. זה דבר מאוד חיובי, כי חיים עם ADHD יכולים לשחוק את ההערכה העצמית. מה שמשנה זה לא הפעילות, אלא איך שהיא גורמת לילד להרגיש

  • חלק מהתגליות וההמצאות הכי פורצות דרך בהיסטוריה האנושית התרחשו לאור יכולתו של הממציא להיות ממוקד ושקוע בפעילות שעות על גבי ימים. 

 

האמת היא שכמעט כל אחד ואחת מאיתנו יכול להיכנס למצב מנטלי של היפר-פוקוס, אבל מומחים אומרים שזה נפוץ הרבה יותר בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז, ולעיתים גם בהפרעות שונות, כמו אוטיזם או הפרעות חרדה.

  

 

השפעות שליליות של מיקוד יתר

 

 אם לא מנהלים אותו נכון, מיקוד יתר עלול לגרום למגוון בעיות התפתחותיות.

יש אנשים שבורחים לעולם פנימי שלהם, מזניחים את האנשים שסביבם ומתעלמים ממטלות חשובות.

אם זה קורה, הביצועים בלימודים ובעבודה נפגעים ונכנס מתח מיותר וניכר למערכות יחסים.

  • אנשים עם מיקוד יתר יכולים, לדוגמה, לפספס פגישות בעבודה או לפגר בהגשת מטלות, בגלל שהם מרוכזים מדי בחלקים סלקטיביים של המטלה, מהם הם נהנים יותר.

  • בני זוג יכולים לכעוס עליהם, בקביעות, כי זה נראה שהם עושים רק פעילויות שכרוכות בתגמול והנאה, מה שמשאיר את ״העבודה השחורה״ לבני הזוג.

  • הורים יכולים להיות מתוסכלים מהילד כי בגלל מיקוד היתר הוא לא מגיע לאכול ארוחת ערב בזמן, מפתח דחיינות בהכנת שיעורי בית ולא עומד במחויבויות של מטלות הבית מבלי שמזכירים לו שוב ושוב. 

  • החיים יכולים לצאת בקלות מאיזון כי במצב מנטלי של ריכוז יתר קל יותר לאבד אוריינטציה לגבי לוחות זמנים. בגלל זה ממוקדי היתר נוטים לאחר באופן תדיר, קשה יותר לסמוך על מילה שלהם והם מאבדים קרדיט מצד גורמי סמכות.

  • מתמודדים עם היפרפוקוס נוטים להיות ביקורתיים מאוד כלפי עצמם ולצפות לרמת ריכוז גבוהה בכל זמן. כדי לעמוד בדדליין דוחק, הם יכולים לתת כל מה שיש להם לאורך 10 שעות רצוף, אבל לקרוס מעייפות ״כשנגמרת הסוללה״.

 

 

5 טיפים להפקת המיטב ממיקוד יתר

  1. להתאים את הקריירה לפעילויות שבהן יש מיקוד יתר. ממש כך. בחירת קריירה עם משימות קצרות וממוקדות (כמו כתיבת תכנים דיגיטליים או עיתנונות) יכולה להיות מדויקת עבור המתמודדים/ות עם מיקוד יתר. קריירה שבה הוא עושה את מה שהוא ממילא אוהב לעשות בחיים, אז מיקוד יתר יכול לעזור לו להתקדם, והוא יהיה הרבה יותר שמח ויהנה ממה שהוא עושה. 

 

  1. הורים לילד עם ADHD צריכים להבין במה הילד מתמקד. ככה יהיו להם תובנות על מה שמעניין אותו ונותן לו מוטיבציה. זה יכול להיות דברים שבדרך כלל ילדים בגיל שלו לא יתעניינו בהם, אבל ברגע שההורים ידעו אותם, הם יוכלו לאמץ פעילויות שכוללות את מה שמעניין את הילד. לדוגמה, כשהאלוף האולימפי בשחייה מייקל פלפס היה ילד, היה לו קשה בלימודים. בגלל זה אמא שלו ״תפרה״ לו את הלימודים סביב העניין שלו בשחייה. כדי לעזור לו לקרוא, למשל, היא נתנה לו את מדור הספורט של העיתון, ודאגה שהבעיות שהוא היה צריך לפתור בחשבון יהיו קשורות לעולם השחייה.

 

  1. לזהות מה הפעילויות שמכניסות אותו למיקוד יתר. מי שיודע בדיוק מה גורם לו למיקוד יתר, יכול לבחור בדיוק מתי לעשות אותן. אם נגיד הוא יודע שיש לו רק כמה דקות לפני שהוא יוצא מהבית או הולך לישון, אז הוא יידע לא להתחיל אותן, ושהן יותר מתאימות לסוף שבוע. גם הורים יכולים לעזור לילדים לנהוג כך.

 

  1. לשים גבולות של זמן. מומלץ שהורים יציבו גבולות זמנים לפעילויות של ״המנעות ובריחה״, באמצעותן הילד נוטה למיקוד יתר. הכי טוב שהם ישבו וידברו איתו כדי לקבוע מראש מגבלות זמן. כולם נוטים לברוח לפעמים, לנטפליקס או למשחקי מחשב, ואנחנו יודעים שיש ערך לאסקיפיזם. יחד עם זאת,ממש חשוב להגביל את הזמן שמקדישים לפעילויות שמרחיקות אותנו מ״העולם המציאותי״, לקבוע מראש זמן מוגדר לפעילות ולנסות לעמוד בו.

 

  1. לשים תזכורות. מי שיש לו נטיה למיקוד יתר צריך למצוא דרכים להזכיר לעצמו מתי הגיע הזמן לעשות הפסקה מתודית מהמושקעות האינטנסיבית בפעילות. מבוגרים יכולים לכוון שעון מעורר בטלפון והורים יכולים לעזור לילדים שלהם לעשות אותו דבר. הורים יכולים גם לתת תזכורות מילוליות ופיזיות, כי לפעמים כשרק אומרים לכבות את המשחק זה לא מספיק. לפעמים צריך לגעת פיזית בילד, בכתף או אפילו לעמוד בינו לבין המסך, כדי לזכות בקשב הממוקד שלו וכך לסייע לו לעבור לפעילות אחרת.

 

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

 

 

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

 

 

 

עדכון אחרון

 

18 בדצמבר 2023 

 

 

 

2 תגובות

  • קישור לתגובה נועה שלישי, 24 מאי 2022 19:18 פורסם ע"י נועה

    מאמר כ"כ מלמד , הבנתי את עצמי , ועזר לי למצוא פתרונות לגבי .
    תודה רבה

  • קישור לתגובה eitantamir רביעי, 08 יוני 2022 10:46 פורסם ע"י eitantamir

    תודה רבה לך נועה, משמח ומעודד לקרוא!

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024