גישת 12 הצעדים

לטיפול בהתמכרויות

מהי שיטת 12 הצעדים?

שיטת 12 הצעדים, הקרויה באנגלית Twelve-Step Program היא תוכנית גמילה ממגוון התמכרויות והתנהגויות כפייתיות, טיפול בהתמכרויות שפותח בשנות ה-30 של המאה ה-20 בארה״ב, ע״י בוב סמית וביל וילסון.

השיטה פותחה לראשונה לטובת קבוצות AA, אלכוהוליסטים אנונימיים, ומאז אומצה ע״י קבוצות תמיכה שונות המסייעות לאנשים להתמודד עם גמילה, בין היתר קבוצות מכורים (NA), קבוצת תמיכה לאכילה כפייתית (OA), קבוצה למהמרים אנונימיים (GA), קבוצת SA לסקסוהוליסטים אנונימיים, קבוצה לתלויי-יתר אנונימיים (CODA), רגשות אנונימיים (EA) וקבוצות נוספות.

המשותף לכל הקבוצות בגישת NA, הוא שהחברים והחברות בהן סובלים מהתמכרות, בין אם התמכרות פיזיולוגית לחומרים פסיכואקטיביים ובין אם בכניעה להתנהגויות מתמכרות שונות.

כל החברים בתכנית הקבוצתית של 12 הצעדים מודים בהתמכרות ומכירים בכוחה להסב להם סבל.

״מכורים נקיים״

גם לאחר סיום מוצלח של תהליך הטיפול הפורמלי בקבוצה, לאחר הגמילה, מחויבים המשתתפים לשמר מודעות עצמית נרחבת לגבי בעיית ההתמכרות.

מחויבות זו הצמיחה את המושג ״מכור נקי״, או בגמילה משתייה - ״אלכוהוליסט יבש״.

אדם שנגמל בהצלחה והשתחרר מההתנהגות ההרסנית, אך אין בכוחו להשתחרר אף פעם מהמועדות ליפול שוב למעגל הפתולוגי של השימוש.

אמיתי, זה עובד כבר המון שנים,

בישראל ובעולם.

צפו בכתבה על פעילותה

של אשפוזית אחת מיני רבות: 

היכן ומתי התפתחה שיטת AA?

שיטת AA הוקמה בשנת 1935, תקופה בה מדעי המח, הרפואה הפסיכיאטרית, והפסיכותרפיה הממוקדת בהתמכרות היו עדיין בחיתוליהן.

הקבוצות הראשונות של תכנית שנים-עשר הצעדים התפתחו בארה״ב ועקרונותיהן הקליניים נכתבו על ידי הוגי אלכוהוליסטים אנונימיים (AA).

כיום, למעלה מ-2 מיליון חברים ברחבי העולם עוקבים באדיקות אחר שיטת 12 השלבים, כפי שהיא מוגדרת ב-״הספר הגדול, ״התנ״ך של AA״.

איילת בורוכוב, מומחית לטיפול בהתמכרויות בתל אביב, מכון טמיר 

איך עובדת שיטת 12 הצעדים?

שיטת 12 הצעדים מבוססת, בין היתר, על אמונה בכוח עליון.

היא גורסת כי הדרך היחידה לריפוי היא התנזרות מוחלטת מצריכת אלכוהול, או כל חומר / התנהגות מתמכרת אחרת.

המשתתפים מונחים לוותר על האגו, לקבל את עובדת היותם חסרי-ישע מול ההתמכרות, לכפר על מעשיהם שגרמו לפגיעה בקרובים אליהם ולהתפלל.

השיטה עצמה מוגדרת כקבוצה לעזרה עצמית, כלומר המנחים והמטפלים בה, שנקראים ״ספונסרים״, הם בעצמם מכורים לשעבר. 

לסניפי AA בעולם אין גוף מרכזי יחיד המרכז את פעילותם.

כל סניף פועל פחות או יותר על דעת עצמו, וכמעט ואין מעורבות של נושאים רלוונטיים אחרים מעבר לשיטת 12 השלבים.

יעילותה של שיטת 12 השלבים נתונה כבר מספר עשורים לדיון בקרב אנשי מקצועי שונים, מומחים בתחום ההתמכרויות.

על פי ה-"ספר הגדול", שיעור ההצלחה של השיטה עומד על 75% עבור "אנשים שניסו ברצינות". 50% התפכחו באופן מלא, בעוד ש-25%  נדרשו למאבק ממושך יותר בהתמכרות.

מחקר מ-2023 בחן אילו גורמים מסייעים למטופלי NA לשמור על ניקיון לאורך זמן.

המחקר התבסס על 2,293 מכורים נקיים שמשתתפים תקופה ארוכה בצעדים. כ-25% ציינו תמיכה חברתית המבוססת על NA כסיבה מרכזית. כ-18% ציינו תמיכה רוחנית וכ-11% ציינו עזרה מקצועית נוספת. 

התמכרות כמחלה 

בבסיס השיטה, עומדת ההבנה שהתמכרות היא מעין מחלה חשוכת מרפא, שאינה מרפה מהאדם לעולם.

גם אדם שנגמל לפני שנים רבות, עדיין חולה במחלת ההתמכרות ולכן עדיין מתמודד עימה, התמודדות ייחודית אשר אינה מאפיינת את אלה שאינם בעלי נטייה להתמכר.

מתוך כך נובעת הדרישה להתנזרות מלאה מהחומר ממנו נגמלים ומחומרים אחרים שעלולים לעורר את החלק המכור באדם. 

מה הסימנים לכך שאדם אלכוהוליסט?

כמותית, נשים ששותות יותר משלושה משקאות חריפים ביום או יותר משבעה בשבוע וגברים השותים לפחות ארבעה משקאות ביום או ארבעה עשר בשבוע – נמצאים בסיכון לאלכוהוליזם.

נורות אדומות נוספות לזיהוי שתיינים הן כאשר אדם טוען שיש לו בעיה או מתבדח על אלכוהוליזם, אינו עומד במחויבויות המשמעותיות שלו בבית, בעבודה או בלימודים, מאבד מערכות יחסים או מערכות יחסים בגלל השתייה אך ממשיך לשתות, מבצע עבירות שקשורות לשתייה, כגון נהיגה תחת השפעת אלכוהול, זקוק לאלכוהול כדי להירגע או לחוש ביטחון, שותה בבוקר או כאשר הוא לבד, משתכר מבלי להתכוון לכך, שוכח מה עשה בזמן ששתה, מכחיש את השתייה, מחביא אלכוהול או מביע כעס כאשר הוא מעומת עם הנושא, גורם דאגה ליקיריו או מתרץ את השתייה.

אלכוהוליסטים מתפקדים נראים כאילו הם שולטים בעניינים, אך בפועל הם עלולים לסכן את עצמם ואחרים בנהיגה בשכרות, במגע מיני מסוכן או בשל מצבים של בלאק אאוט.

נוסף על כך הם עלולים לחלות במחלות כבד, בדלקת הלבלב ובסוגים שונים של סרטן, לפגוע במוחם, לאבד זיכרון באופן משמעותי וללקות בלחץ דם גבוה.

שתיין כבד אף נמצא בסיכון גבוה יותר להיהרג בתאונת דרכים, להירצח או להתאבד, כמו גם לנקוט באלימות בבית, לנצל או להזניח ילד ולחלות בתסמונת אלכוהול עוברית.

והטיפול?

כמו בכל סוג של התמכרות. בתור התחלה, קראו מאמר זה. אחר כך יש להיוועץ ברופא  או בפסיכולוג טוב בנוגע לסוג הטיפול והמטפל הנכונים.

התנזרות מלאה משימוש

התנזרות היא ללא פשרות במסגרת שיטת 12 השלבים. למשל, בקבוצות AA נדרשת הפסקה מלאה של שתיית אלכוהול.

גישת ה"טיפול-אחיד-לכולם" הזו מבוססת על השקפת עולמה של AA לפיה אלכוהוליזם היא מחלה פרוגרסיבית עם סוף ידוע מראש, אותה ניתן למנוע אך ורק באמצעות התנזרות מוחלטת מאלכוהול.  

האם חייבים להפסיק באופן מלא את השימוש? לא בטוח

כפי שנראה בסיום המאמר, קיימות ביקורות עדכניות לגבי הנחות העבודה של 12 הצעדים:

למשל, מחקרים במימון ממשלתי הראו כי בערך 20% שסבלו בעבר מתלות באלכוהול שותים בהווה ברמת סיכון נמוכה, מבלי שיתמודדו עם סימנים ותסמינים של שימוש לרעה (abuse).

סקר שנערך לאחרונה בקרב 140,00 מבוגרים הראה כי 9 מתוך 10 שתיינים כבדים אינם מפגינים כלל תלות באלכוהול, ולכן באמצעות התערבות טיפולית קצרה ניתן לשנות בהצלחה את הרגליהם הבעייתיים.

השיטה כוללת שניים עשר שלבים, שהם הקווים המנחים לקבוצה הנמצאת בתהליך גמילה, ומאפשרים את המשך קיומה.

בקרו באתר של NA והצטרפו לקבוצה המתאימה לכם בכל הארץ. 

מהם 12 הצעדים?

1. 'אנו מודים שאנו חסרי אונים למול ההתמכרות שלנו, ושאיבדנו שליטה על חיינו' 

2. 'אנו מאמינים כי כוח גדול מאיתנו יכול להשיב אותנו לשפיות'

3. 'החלטנו למסור את חיינו להשגחה אלוהית, כמו שאנו תופשים אותה'

4. 'ערכנו חשבון נפש ערכי ואמיץ'

5. 'התוודינו לאל, לעצמינו ולאחר על טיב הטעויות שביצענו'

6. 'אנו מוכנים שהאל יסיר מאיתנו את פגמי האישיות שלנו'

7. 'ביקשנו מהאל, בצניעות, להסיר מאיתנו את חסרונותינו'

8. 'הכנו רשימה של האנשים בהם פגענו, והפכנו נכונים לכפר על הכאב שגרמנו להם'

9. 'כיפרנו על מעשינו באופן ישיר כשהתאפשר לנו, וכל עוד המעשה לא הביא לפגיעה באחר'

10. 'המשכנו בחשבון הנפש האישי, וכשטעינו התוודינו על כך מיד'

11. 'חיפשנו בדרך של תפילה, מחשבה וחקירה עצמית לשפר את הקשר ההכרתי שלנו עם האל, כפי שאנו תופסים אותו, ביקשנו לדעת רק את רצונו מאיתנו, ואת הכוחות לבצע את רצונו'

12. 'כשחווינו התעוררות רוחנית בעקבות הצעדים, ניסינו להעביר את המסר למכורים נוספים, ולנהוג לפי הצעדים בכל תחומי החיים' 

12 הצעדים וטיפול קוגניטיבי-התנהגותי

תכנית 12 הצעדים חולקת היבטים רבים עם הרציונל הטיפולי של גישת הטיפול הקוגניטיבית-התנהגותית (CBT).

למשל, שינוי דרכי חשיבה, שינוי פעולות והתנהגויות ולמעשה לקיחת אחריות אישית של כל אדם המשתתף בתכנית על החלטותיו בחיים.

עבודה לפי הצעדים בתכנית מובילה את המטופלים לדרך שמזהה ומתקנת עיוותי חשיבה, מה שנמצא בהלימה גבוהה עם עקרונות ה- CBT. 

״עשה שלא אתאווה להיות מנוחם אלא מנחם

שלא להיות מובן - אלא מבין

שלא להיות אהוב אלא אוהב

כי כאשר נשכח את עצמנו - נזכה לקבל

וכאשר נסלח ייסלח לנו...״

מתוך תפילת צעד 11

12 הצעדים וטיפול דיאלקטי-התנהגותי

טיפול DBT-SUD, מודל שפותח מתוך שיטת ה-DBT, נחשב כיום לאחת משיטות הטיפול היעילות ביותר לטיפול בהתמכרויות.

ארבעת שלבי ה-DBT עולים בקנה אחד עם מטרות השלבים של שיטת 12 הצעדים.

למשל, אחד השלבים ההכרחיים ב-12 הצעדים הוא כניעה, מעין שלב מקביל לשלב הראשון ב-DBT שעוסק בהתייצבות נפשית ובהחזרת השליטה של האדם בעצמו ובחייו. החזרת השליטה מצריכה כניעה והתמסרות לתהליך הטיפולי.

השלב השני של טיפול ה-DBT עוסק ברכישת היכולת לחוות קשת רגשות ולהכילם. היכולת הזאת מאפשרת למטופלים לייצב את תחושת העצמי שלהם ולהרגיש נוח יותר עם עצמם, אחת מהמטרות החשובות ביותר של שיטת 12 הצעדים.

בסיום הטיפול, עפ״י שתי הפילוסופיות, המטרה הופכת להיות העצמה רוחנית ומציאת שלווה ואיזון של האדם עם עצמו ובחייו.

ביקורת על AA

קבוצות 12 הצעדים הן שיטת טיפול נפלאה, קהילתית ואנושית, שמבוססת על תהליכים פסיכולוגיים מעמיקים שמושתתים על עקרונות של עזרה עצמית. נכון להיום היא עדיין השיטה השימושית ביותר בעולם המערבי לטיפול בהתמכרויות, אולם חשוב לציין שלא נחסכות ממנה ביקורות, רובן מבוססות.

הנה כמה מהביקורות המרכזיות על גישת 12 הצעדים: 

• על אף שאנשי AA מתארים שיתוף פעולה מחקרי ופרקטי עם אסכולות פסיכותרפוטיות אחרות לטיפול במכורים, הגישה אינה רואה באור חיובי טיפול פסיכיאטרי, שמתבצע בעיקר באמצעות תרופות מרשם. 

•  AA אינה מספקת מענה טיפולי מדויק ומותאם עבור מכורים המתמודדים עם תחלואה כפולה – הפרעות נפשיות כמו חרדה ודיכאון, מהן סובל המטופל במקביל להתמכרות ו׳מתכתבות׳ איתה. 

• AA משיגה אמנם תוצאות יפות עבור מטופלים שמתמידים ומגיעים באופן שוטף למפגשים הקבוצתיים, תוך שהם קופצים פנימה לתוך ׳עבודת הצעדים׳. אולם מתרבים המשתתפים שהתנסו ב׳דרך׳ ומצאו עצמם נוטשים ונושרים במהלך הטיפול. חלק מהמטופלים המאוכזבים מתלונננים על כך שההתנזרות והחתירה המובנית לגמילה מלאה מקשה עליהם יתר על המידה (מכורים נקיים מפסיקים להשתמש בכל החומרים הממכרים, לא רק בסם אליו פיתחו התמכרות). נושרים אחרים פיתחו סלידה קשה כלפי הערכים הרוחניים של הגישה, כמו האמונה בכח עליון כהנחת מוצא שאינה ניתנת לערעור. 

• אנשי המקצוע המועסקים ב-AA, על פי רוב אינם אנשי מקצוע בבריאות הנפש ואינם מיומנים בטיפול מקצועי בתחלואה נפשית. הגישה כולה מבוססת על עזרה עצמית: מנחי הקבוצות והספונסרים הם מכורים נקיים שהשתתפו בעצמם בתכנית הצעדים. בהנחיית מכורים לשעבר יש יתרונות רבים, אולם בהיעדר הכשרה והדרכה קלינית, יכולותיהם מוגבלות יחסית. 

• במבחן המחמיר של מחקרים קליניים מבוקרים, נמצאו אלטרנטיבות טיפוליות יעילות יותר מ-12 הצעדים. למשל פסיכותרפיות מוכרות כמו טיפול CBT וטיפול דינמי, אשר מסייעות למכורים בהתמודדות עם ההשתוקקות לשתות אלכוהול. גם שיטת הראיון המוטיבציוני, המועברת על ידי פסיכולוגים או עובדים סוציאליים קליניים מיומנים, מראה תוצאות יותר טובות בשיפור ואף בגמילה. אחת הטענות העיקריות של חסידי AA מול הממצאים המחקריים היא ששיטת 12 השלבים מבוססת בעיקר על התנסויות מעשיות בשדה ולא על מחקרים . בתנאי מעבדה (שרחוקים מרחק רב מהמציאות הטיפולית בשטח).

האם 12 הצעדים היא כת?

חשוב מאוד לציין כי על אף שהאמונה בכוח עליון מוזכרת פעמים רבות בעבודת הצעדים, השיטה אינה מיועדת בהכרח לאנשים מאמינים.

הרבה אנשים סבורים שהדגש העיקרי של הגישה הוא ״למסור את הכל לאלוהים או כוח עליון״, אבל במציאות אין שום כוונה לוותר על האחריות האישית, הרצון החופשי וההגדרה העצמית.

להיפך - תכנית ה-AA עובדת בשיעור הצלחה מרשים ומעודדת את המטופלים לקחת בעלות של מגוון ההתמודדויות והקשיים שככפתה עליהם מחלת ההתמכרות.  

בהיעדר מנהיגות כריזמטית ונרקיסיסטית, לא נראה ש-12 הצעדים סובלת מדינמיקה כתית.

גם, ואולי בעיקר, חילונים ואתאיסטים משתמשים בשיטה.

קבוצות דתיות לוקחות את 12 הצעדים לכיוון דתי יותר, וכוללות גם תפילות, אחרות מוותרות על כל סממן דתי, מתמקדות באחווה הקבוצתית ובהעצמת החברים.

השיטה מוכרת ביותר בשל הצלחתה לעזור גם במקרי ההתמכרות הקשים ביותר. למעשה, השיטה מדברת על שינוי דרך חיים, שינוי בדרך ההסתכלות על העולם ובדרך ההסתכלות העצמית, והינה עוצמתית ביותר כשנעשית במסגרת קבוצתית של בעלי מכנה התמכרותי משותף. התמיכה, האחווה, ההזדהות, השייכות, האחריות העצמית והשליחות שמפתחת השיטה, מניעה את האדם להישאר 'נקי'.

כיום, מרכזי גמילה רבים בארץ ובעולם עובדים עפ"י השיטה, בשילוב טיפולים התנהגותיים קוגניטיביים מסוגים שונים. זאת, מתוך הבנה שתחושת האחריות העצמית שמפתחת השיטה בקרב האדם המכור, וכן תחושת השייכות לקבוצה והשליחות לסייע לחברי הקבוצה האחרים, הן הכוחות המניעות את האדם אל עבר גמילה והתמדה בה. מדובר בשיטה רוחנית, לא מדעית, המדגישה את האחריות והקשר של האדם לעצמו, לאחר, ולכוח עליון במידה ומאמין בו. השיטה מאמינה שבכוחו של האדם, במיוחד זה שסביבו קבוצת תמיכה איתנה, להשתקם גם מהמצבים הקשים וההרסניים ביותר.

בואו נדבר על ניקיון:

פגישה טלפונית קצרה

 עם מתאמת טיפול -

 להרשמה (ללא עלות)

שיחת ייעוץ ממוקדת 

עם ראש המכון - 

בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)

שיחת הכוונה לטיפול ומטפל

 עם מתאמת בכירה -

 בזום או במכון (70 ש״ח)

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

עדכון אחרון:

16 בדצמבר 2023 

 נכתב ע״י איתן טמיר, MA, ראש המכון,

בעזרת מומחי מכון טמיר

מקורות:

מאיה אשרי (2018)/ אולי הגיע הזמן להודות שיש בעיה עם "אלכוהוליסטים אנונימיים"? מתוך אתר הארץ. נדלה: 21.2.2019 

Dimeff, L. A., & Linehan, M. M. (2008). Dialectical Behavior Therapy for Substance Abusers. Addiction Science & Clinical Practice, 4(2), 39–47

Donovan, D. M., Ingalsbe, M. H., Benbow, J., & Daley, D. C. (2013). 12-step interventions and mutual support programs for substance use disorders: an overview. Social work in public health, 28(3-4), 313–332. https://doi.org/10.1080/19371918.2013.774663

Galanter M, White WL, Hunter B. Internal and External Resources Relied on by Established Twelve Step Fellowship Members for Their Recoveries. Subst Use Misuse. 2023;58(1):139-145. doi: 10.1080/10826084.2022.2151311. Epub 2022 Dec 13. PMID: 36512831.

Krentzman, et al. (2010). How Alcoholics Anonymous (AA) and Narcotics Anonymous (NA) Work: Cross-Disciplinary Perspectives. Alcoholism Treatment Quarterly, 29(1), 75–84

Laudet A. The impact of Alcoholics Anonymous on other substance abuse related Twelve Step programs. In: Galanter M, Kaskutas LA, editors. Recent developments in alcoholism: Research on Alcoholics Anonymous and spirituality in addiction recovery. Vol. 18. New York, NY: Springer; 2008a. pp. 71–89

Robinson EAR, Price AM, Kurtz E, Brower KJ. Why is AA beneficial: A view from the inside. Alcoholism: Clinical & Experimental Research. 2009;33(6, Suppl):S-146

White W. The future of A.A., N.A. and other recovery mutual aid organizations. Counselor. 2010;11(2):10–19

https://www.naadac.org/assets/2416/ozzie_cabral_ac17ppt.pdf

https://www.oa-israel.org/12-steps

https://www.thecabinchiangmai.com/understanding-and-working-aa-s-12-steps-using-cognitive-behavioural-therapy/

https://c.ymcdn.com/sites/www.fadaa.org/resource/resmgr/files/Webinar_Handouts/Handout_DBT-SUD_Practical_Ov.pdf 

סובלימציה כמנגנון הגנה

מהי סובלימציה (Sublimation)? 

סובלימציה, שנקראת בעברית 'עידון', היא אחד ממנגנוני ההגנה של האגו.

המהלך הנפשי של סובלימציה הוא תיעול הכוחות התוקפניים והדחפיים, לכיוון של פעילות חיובית, סימבולית ומקובלת חברתית.

מבחינה אישיותיות, סובלימציה היא מנגנון הגנה מפותח ביותר, זאת בניגוד למנגנוני הגנה פרימיטיביים, כמו הכחשה או הזדהות השלכתית.

למעשה, אם ניקח בחשבון שמרבית מנגנוני ההגנה של האגו אינם מודעים לנו, ניתן לומר שעידון הוא מנגנון שנאחל לנו ולאהובינו.

אחרי הכל, מה טוב יותר מלהפוך תוקפנות לצפייה בתחרות אגרוף או צעקות תוכחה על השחקנים במשחק כדורגל?

איך סובלימציה עובדת?

בנפש האדם קיימים שלל יצרים, דחפים וכוחות, שדורשים לבוא לידי ביטוי, אך במידה ויבוטאו "במלוא הדרם" ניאלץ לשלם מחירים בדמות סנקציות חברתיות.

סובלימציה משמעה תיעול הדחפים, המחשבות והיצרים הלא מקובלים תרבותית לעבר התנהגויות מקובלות ומועילות יותר, שמספקות מענה אנרגטי שווה ערך. 

לדוגמה, כאשר לאדם יש דחפים מיניים שהוא אינו מעוניין לפעול על פיהם, הוא עשוי להשקיע את האנרגיה הזו באימון גופני מאומץ יותר. באופן זה, הוא מצליח להפיק תועלת מאותם דחפים בלתי רצויים במקום לחוש חרדה ופחד מפניהם.

״ייצוגים סמליים מאפשרים לדחפים אינסטינקטיביים

למצוא צורות מוסוות ומקובלות חברתית של סיפוק,

כאלה שאינן משביעות רצון כמו עונג גופני ישיר,

אך מהוות פשרה מתקבלת על הדעת

בהינתן האילוצים החברתיים ההכרחיים.״

-- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו:

תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו 

האם סובלימציה היא מנגנון הגנה בריא?

לפי הפסיכואנליזה, וגם לפי הפרקטיקה של החיים, סובלימציה משרתת תפקוד אישי ובין-אישי בריא וחיובי, שמעיד על התפתחות תקינה ועל כוחות התמודדות, חוסן ואיתנות.

זהו אינו מנגנון הגנה מולד, כי אם מתפתח, במקביל להתפתחות הילד, בד בבד עם הפנמת הנורמות החברתיות.

דוגמאות מוכרות לעידון הינן עיסוק בספורט להוצאת דחפים אגרסיביים, יצירת אמנות, פנטזיה, משחק והומור.

הומור כמנגנון הגנה הוא למעשה דרך לבטא בצורה קלילה ומצחיקה מחשבות ודחפים בלתי מקובלים. ההומור מפחית את עוצמת הסיטואציה ומייצר מרחק בין האדם לדחפים שלו.

פנטזיה כמנגנון הגנה הופכת את התשוקות הבלתי רצויות לדמיון.

הן ההומור והן הדמיון עוזרים לאדם להסתכל על הסיטואציה מזווית ראיה אחרת או להתמקד בהיבטים אחרים של המצב שלא נבחנו קודם לכן. 

האם סובלימציה זמינה למודעות או שהיא אינה מודעת? 

חלק מתהליכי הסובלימציה מודעים, למשל, כאשר אנחנו כועסים על מישהו ובליבנו ״אומרים לו״ דברים קשים מאוד, אך בפועל, במהלך שיחה איתו, מעדנים את התוכן על מנת לא לפגוע ולהחריף את המצב.

כלומר, אנו יודעים שאיננו יכולים להגיד את האסוציאציות הגולמיות שעוברות בתודעתנו ולכן מעבדים ומעדנים אותם.

עם זאת, בדומה לכל מנגנוני ההגנה, מרבית תהליכי הסובלימציה אינם מודעים. 

צפו בסרטון קצר ובהיר על סובלימציה:

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

31 במרץ 2022   

מקורות:

Julia Thomas (2019). What Is Sublimation? Psychology, Definition, And Examples. In Better Help Website: https://www.betterhelp.com/advice/psychologists/what-is-sublimation-psychology-definition-and-examples/

https://psychcentral.com/lib/15-common-defense-mechanisms/

https://en.wikipedia.org/wiki/Sublimation_(psychology)

הארי סטאק סאליבן

והפסיכואנליזה הבין אישית

תרומותיו של הארי סטאק סאליבן (1892-1949)

הפסיכואנליזה הבין-אישית הינה אחד הזרמים המוכרים בפסיכואנליזה.

היא פותחה ע"י הפסיכיאטר האמריקאי הארי סטאק סאליבן בשנות ה-20 של המאה הקודמת.

לצדו פעלו אדגר לוינסון, אריך פרום, קלרה תומפסון, דונל סטרן ואחרים. 

לפי גישתו של סאליבן, לא ניתן להפריד את הפרט מסביבתו ומהשדה הבין-אישי בו חי, כיוון שאישיותו מתעצבת בסביבה חברתית ומתגבשת תוך אינטראקציות עם אחרים.

בהדגישו את החשיבות של יחסים בין אישיים בחיי האדם, סאליבן נחשב לאחד מסוללי הדרך לשיטת הטיפול הפסיכולוגי הפסיכואנליטי המתקדמת בימינו- טיפול התייחסותי.

סאליבן וממשיכיו הפסיכואנליטיים בגישה הבין-אישית, המשיכו והרחיבו את עמדתו של שנדור פרנצי לגבי העכשוויות של הקשר הטיפולי וההעברות וההעברות הנגדיות המוקדמות, כהיסטים מרכזיים בתהליך האנליטי.

במקביל, פעלו גם רונלד פיירברן ו-ס.ה. פוקס, שפיתח את גישת האנליזה הקבוצתית, עם עקרונות פסיכואנליטיים מקבילים.

כך כותב הפסיכיאטר ארווין יאלום בספרו "להיעשות אני":

"הגישה הבינאישית (או הניאו־פרוידיאנית) הייתה תיקון לגישה הפרוידיאנית הישנה יותר, השמרנית; היא הדגישה את חשיבות היחסים הבינאישיים בהתפתחותו של הפרט במהלך מחזור החיים, בעוד הגישה הקודמת שמה את רוב הדגש שלה על שנות החיים המוקדמות מאוד. גישה זאת הייתה אמריקאית במקורה והתבססה בעיקר על עבודתו של הפסיכיאטר הארי סטאק סאליוון, כמו גם על תיאורטיקנים אירופאים שהיגרו לארצות הברית, במיוחד קארן הורני ואריך פרום".

הקריירה של סאליבן

סאליבן היה פסיכיאטר שמעולם לא רכש השכלה כפסיכואנליטיקאי.

הוא למד רפואה באוניברסיטת שיקאגו בזמן שלאסכולת שיקגו הייתה השפעה אדירה על מדעי החברה ועל רפואה.

בשיקגו, סליבאן התוודע לתחום הידע של סוציולוגיה ואנתרופולוגיה והתוודע לתיאוריות של האנתרופלוגית מרגרט מיד.

לאחר מכן, עבר לוושינגטון, שם עבד יחד עם שני פסיכיאטרים חשובים: ויליאם אלנסון ווייט ואדולף מאייר. שניהם היו עבורו מעין מנטורים שעודדו אותו להתמקד בחקר הסכיזופרניה. לשניהם הייתה גם מסורת שונה מהזרם הפסיכיאטרי המסורתי של אמיל קרפלין.

"אנשים גורמים לאנשים לחלות

ואנשים גורמים לאנשים לשוב ולהבריא"

-- הארי סטאק סאליוון

עבודתו של סטאק סאליבן עם אמיל קרפלין

קרפלין היה אחד המאבחנים הפסיכיאטריים החשובים ביותר. הוא ניסה להפריד בין הפרעות שונות, באמצעות מאפייניהן הנראים לעין. הוא תיאר את הסכיזופרניה כדמנטיה - כלומר, הפרעה בה מתקיימת דעיכה פרוגרסיבית מתמדת של תפקודים קוגניטיביים ואישיותיים.

מאייר ו-וויט חלקו על קביעתו זו של קרפלין:

הם טענו כי התיאור מחטיא את מהות המחלה. לדידם, ההידרדרות הסכיזופרנית נובעת מהימנעות מהסביבה, מהסתגרות ומהתבודדות.

לטענתם, אנשים עם סכיזופרניה מאוד רגישים לסביבה ודווקא מכיוון שהם כל כך רגישים וחרדים מפגיעה על ידי אחרים הם מאמצים לעצמם התרחקות חברתית רדיקלית ומתבודדים.

כלומר, מה שאנו רואים אצל הסכיזופרן אינו התדרדרות, אלא רגישות בין-אישית מאוד גדולה.

הם כיוונו את תשומת ליבו של סליבאן לבחון את ההתנהגות הבין-אישית של אנשים החולים בסכיזופרניה.

סאליבן אכן הבחין כי מטופלים עם סכיזופרניה שונים מאוד מהאופן בו קרפלין תאר אותם - הם היו מאוד רגישים לסביבתם.

הוא טען ש: "People with schizophrenia are more human than otherwise".

כלומר, הוא טען שמה שקרפלין תיאר כ׳איבוד פונקציות׳, הוא למעשה ניסיון של החולים להשיג קרבה רגשית.

״סאליבן הגיע לכדי תחושה שפעילות אנושית

ונפש האדם אינם דברים השוכנים באינדיבידואל,

אלא מיוצרים באינטראקציה בין בני אדם;

אישיויות מעוצבות לצורך התאמה לנישות בינאישיות,

ואינן מובנות אלא אם כן נלקח בחשבון

תהליך ההשחזה המורכב והאינטראקטיבי הזה״

- סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו:

תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

סאליבן והפסיכואנליזה

מתוך ההשפעות של מרגרט מיד ושל קורט לוין, סליבאן טען שלהיות אנושי משמעו לקחת חלק במערכת יחסים.

מערכת היחסים היא חלק מהטבע האנושי אולם בני אדם נוטים להמעיט בחשיבות הקשר.

לבני האדם יש נטיה לתפוס את מושג האישיות כמבודד מהחיים האישיים וחשיבה זו היא אשליה.

סאליבן גרס כי האישיות מהווה את דפוס היחסים הבין-אישיים שלנו.

כלומר, מי שרוצה להבין אנשים צריך להבין את מערכות היחסים שלהם. בפרפראזה על פרויד – שטען שהחלום הוא דרך המלך אל הלא-מודע – אומר סליבאן כי היחסים הם דרך המלך אל הלא מודע. הדבר דומה לרעיון של דונלד ויניקוט- "מטריצת אם תינוק".

סליבאן קיבל את הרעיון הפסיכואנליטי של הלא-מודע הפסיכודינמי, כלומר, של רעיונות לא מודעים המניעים את חיינו, בעיקר מתוך מוטיבציה של הפחתת מצוקה- החרדה היא הדלק של הנפש.

אולם, הדגש הקליני של סאליבן היה שונה:

הוא מיקם את הדגש של הלא מודע הפסיכודינמי ביחסים אמיתיים בין אנשים (בעיקר אם-תינוק) ולא בניהול דחפים בנפשו של היילוד (כמו פרויד); לא בעבודתו של האגו (כמו אנשי פסיכולוגיית האגו) ולא בפנטזיות מופנמות על יחסי העצמי והאחר (כמו בגישת יחסי אוביקט שבוטאה בעיקר על ידי קליין ו-ויניקוט). 

קצת פוליטיקה מקומית... 

לפי דונל סטרן, ממייסדי הגישה הבן-אישית, הפסיכואנליזה ההתייחסותית נדחתה ע״י שני המחנות ששלטו בממלכת הפסיכואנליזה - הפרוידיאנים וההומניסטים הבין-אישיים. 

הדרך נסללה לבסוף דרך סינתזה מעניינת בין ההתייחסותיים לבין הבין-אישיים. 

אבל חשוב להדגיש כי קיים ההבדל בין הגישה ההתייחסותית לבין-אישית. 

מערכת העצמי (Self System)

סאליבן פיתח את מערכת העצמי (Self System):

התינוק נע בין נוחות לבין מתח.

החוויות הללו קשורות מאוד ליחסים בין התינוק לבין הסביבה – סביב סיפוק צרכים.

הצורך שלנו בסיפוק הצרכים (Need for Satisfaction) הוא הדבק החברתי, רכיב מרכזי ביצירת הקשר.

החברה האנושית כולה בנויה מאנשים שמספקים צרכים אחד לשני ואחד מהשני. 

סאליבן, מתוך נקודת מבט בין-אישית, טען כי נרקיסיזם מבטא הגנה מפני חוסר ביטחון עצמי ורגשי נחיתות.

אילו יכל הנרקיסיסט לקלוט כמה הוא מרגיש קטן ואפסי, כשמישהו אחר היה מצליח, הוא לא היה צריך את ההתנשאות הזו שמלאה שנאה כלפי האחר.

הנרקיסיסט מתמלא קנאה, שינאה עצמית וחוסר ביטחון כשמישהו אחר משיג ומצליח. הידיעה עצמה אינה מספקת אף פעם, הנרקיסיסט צריך גם להרגיש ולחוות את הרגשות הקשים הללו.

סאליבן מדגיש גם את האידיאליזציה, הגנה שמאפשרת לא לקחת סיכונים מול אחרים. ומטשטשת את ההבדלים בין העצמי לבין האחר.  נפרדות נחווית מאיימת עבור הנרקיסיסט, תוך שהיא מייצרת חרדה מפני פרידה ונטישה. הנרקיסיסיזם הוא הגנה שנועדה למנוע מגע עם כאב נפשי.

"We are all more human than otherwise"

Harry Stack Sullivan --

האחר המשמעותי (Significant Other) 

סאליבן היה הראשון להשתמש במושג המקצועי השגור כיום האחר המשמעותי (Significant Other), כדרך להמחיש את חשיבותו של אותו "אחר" להתפתחות נפש האדם. 

התינוק מסתנכרן עם האמפתיה של האם, שמבינה אינסטינקטיבית את הצורך.

הקשר בין התינוק לאם הוא קשר אמפתי (Empathic Linkage), מושג שמתכתב עם תפקיד האמא כסביבה מחזיקה בהתפתחות התינוק (Primary Maternal Preoccupation).

סליבאן הדגיש את ההשפעות ההדדיות של האם והתינוק אחד על השני, דרך מצבי רוח הדדיים.

למצבי רוח יש נטיה מדבקת, המאיימת על הקשר האמפתי בין האם לתינוק.

זו טענה שמוכחת כיום אמפירית:

נמצא שכאשר חושפים ׳אנשים בריאים׳ לקשר חברתי עם מתמודדים עם מצב נפשי של חרדה או דיכאון, מתחילים ׳הבריאים׳ להראות בעצמם סימפטומים חרדתיים או דיכאוניים. 

סליבאן טען שכאשר האם חרדה גם התינוק חרד ולהפך (התינוק חווה את האם כפונקציה של מידת החרדה שהיא חווה) .

החרדה יוצרת מעין "קצר חשמלי" בקישור האמפתי בין התינוק לאם; כאשר האם חרדה, היא פחות מותאמת לתינוקה. היא מדביקה את התינוק בחרדתה והוא, בתורו, פחות מותאם אליה.

חרדת הנקה

דוגמא טובה לכך ניתן לראות ב"אימת ההנקה":

האמא נלחצת מהמחשבה שלא תצליח להניק, מה שמלחיץ את התינוק, וגורם לאמא להאמין שהנבואה הגשימה את עצמה, מה שגורם לה להילחץ עוד אף.  כמו כן, גם תינוק חרד, מעצים את החרדה שלו, דרך זה שהוא מכניס את האם לחרדה. כלומר, החרדה הראשונית היא לא כזו קשה, אבל היא מועצמת כאשר היא מגבירה את החרדה אצל האם וממשיכה להתעצם בתוך פינג-פונג של מנגנון כדור שלג.  

העצמי הטוב והעצמי הרע

סליבאן סבר שהחוויות הראשוניות של התינוק הן קוטביות למד, מה שמזכיר את המושגים של השד הטוב והשד הרע שטבעה מלאני קליין.

רק מאוחר יותר התינוק יכול לחוות רגשות מורכבים יותר ומאוזנים, שאינם קוטביים.

התינוק חווה את האם כפונקציה של חרדותיה: כאשר היא רגועה – היא ׳אם טוב׳ה, וכאשר היא חרדה – היא ׳אם רעה׳.

תחילה, התינוק חסר אונים ביחס לאם טובה / אם רעה ולכן, הוא מפנים את "שתי האימהות", הוא מקבל את המציאות כפי שהיא.

רק בשלב מאוחר יותר הוא מגלה שמה שקורה בעולמו משפיע על האם.

הוא מתחיל ליצור קשר עם האם באמצעות הבעות פנים, בכי ומחוות נוספות, כלומר, לומד כי פעילויות שהוא יוצר משפיעות ו"יוצרות את האם".

לבסוף, כדי לדאוג לעצמו ולארגן לעצמו את הקישור האמפתי, התינוק מתחיל לעצב את האם דרך התנהגותו שלו.

הוא לומד מהן ההתנהגויות שמסבות לאמא עונג ← הוא מגביר את השכיחות של ההתנהגות הזו ← האימא נעשית טובה ורגועה ← התינוק מפנים את הטוב של האמא לעצמו כ"אני טוב" (Good Me).

זה עובד גם לרעה: כאשר הפעילויות של התינוק יוצרות חרדה אצל האם ← הוא חווה את היותה רעה, כ"עצמי רע" (Bad Me).

התינוק עסוק באיזון הפעולות שלו - בין אלו שיוצרות אימא טובה וגורמות לו להרגיש טוב, ובין פעולות שיוצרות אימא חרדה וגורמות לו להרגיש רע. 

על הדימיון בגישתו של סאליבן עם הגישה ההתייחסותית >

טיפול פסיכולוגי לפי סאליבן 

לפי סאליבן ותומכי הגישה, ניתן לזהות את אישיותו של האדם תוך צפייה באינטראקציה שהוא מקיים עם אחרים.

לכן, על מנת לטפל בנפשו של אדם, אין אפשרות להתעלם מיחסים בין-אישיים משמעותיים מעברו ומההווה.

בניגוד לפסיכואנליזה של פרויד, שהתמקדה בדחפים ובמשאלות מודחקות, סאליבן התעמק במערכות יחסים, הן בחייו של המטופל והן במערכת היחסים הנוצרת במרחב הטיפולי בין המטפל למטופל.

אקטיביות המטפל

שוני נוסף מהפסיכואנליזה הקלאסית, הוא האקטיביות של המטפל בטיפול הפסיכואנליטי הבין-אישי.

המטפל אקטיבי, שואל שאלות, חוקר על מנת להבין את מערכות היחסים שמקיים המטופל, זאת מתוך מחשבה שאת הפרטים החשובים ביותר המטופל כלל לא יציין (לא מכוונה תחילה, כי אם בתהליך שאינו מודע).  

לפי סאליבן, בירור ובחינה של מערכות היחסים בחיי המטופל, הן בעבר והן בהווה, מלמדים על הפתולוגיות מהן סובל המטופל וגם על הכוחות הנפשיים שלו.

אותן מערכות יחסים מהוות 'ממצאים מעבדתיים פסיכולוגיים' לזיהוי ליבת הקשיים האישיותיים, תוך שהן מספקות רמזים קריטיים שסוללים את הדרך לפיתרון ולהקלה שיתרחשו בתהליך הטיפולי.

בדומה לתיאורטיקנים פסיכואנליטיים ומערכתיים אחרים, שכתבו במקביל, כמו ס.ה. פוקס באנליזה הקבוצתית, סאליבן טען כי התנהלות האדם בעולמו החברתי משקפת באופן מדויק את הסבל הנפשי ממנו הוא סובל.

פסיכותרפיה בין-אישית (IPT)

אחת משיטות הטיפול מבוססות-הראיות, שצוברת תאוצה אינטנסיבית בימינו, היא פסיכותרפיה בין-אישית (IPT).

בדומה לפסיכואנליזה הבין-אישית, של סטאק-סאליבן, גם IPT מתבססת על ההנחה שאבחון וטיפול פסיכולוגיים לא ימצו את השפעתם מבלי לחקור דילמה שחיה במקביל בעולם הפנימי של המטופל ובתוך מערכות יחסים משמעותיות.

גישתו של סאליבן, והדגש שהוא שם על חשיבות חקירת האינטראקציות של המטופל למטרת הבנת עולמו הפנימי, מקובלים מאוד גם כיום, ופסיכולוגים קליניים רבים משתמשים בעקרונות היישומיים של גישת הפסיכואנליזה הבין-אישית, אפילו אם אינם מזוהים עמה תיאורטית.

נדמה שגישתו הבין-אישית של סאליבן לא קיבלה את המקום הראוי לה בהיכל התיאורטיקנים הפסיכואנליטיים, לא בין ״האבות״ ולא בין ״האמהות״.

עם זאת, כמעט כל טיפול נפשי מושפע מהבנותיו של סטאק סאליבן,

החיים האישיים של סאליבן

ננסי מקוויליאמס, במאמרה ״מחשבות על דינמיקות סכיזואידיות״ כתבה כי הארי סטאק סאליבן התמודד בעצמו עם הגנות סכיזואידיות מורכבות ואולי אף התמודד עם אפיזודות פסיכוטיות קצרות וחולפות, גלישות פסיכוטיות שלא התגבשו לכדי פריצת סכיזופרניה. 

גם איירה מוזס, פסיכולוג ופסיכואנליטיקאי מניו יורק, תיאר והרחיב במפגש מקוון (30.1.22, הפורום הישראלי לפסיכואנליזה התייחסותית) על ייסוריו המנטליים של סאליבן. 

באותו מפגש עמד מוזס גם על ההיבטים החברתיים בעבודתו של סאליבן עם אוכלוסיות מוחלשות, כמו קהילות השחורים והלהט״ב בארה״ב ועל כתיבתו לגבי סכנת האנטישמיות וביטוייה הנסתרים. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

תודות:

דורון עמרן, MSW

מכון טמיר

מקורות:

ארווין יאלום. להיעשות אני. הוצאת כנרת זמורה ביתן, מודיעין, 2017

Burnham, J. C. (1983). Psychiatrist of America. The life of Harry Stack Sullivan. Medical History, 27(3), 334–335.  Mullahy Patrick (1973). The Beginnings of Modern American Psychiatry: The Ideas of Harry Stack Sullivan. Houghton Mufflin Company, Boston.

Perry, Helen Swick. (1982). Psychiatrist of America: The life of Harry Stack Sullivan. Harvard: Belknap. 

Sullivan H. Conceptions of Modern Psychiatry. New York: W.W. Norton; 1940. Sullivan HS. The interpersonal theory of psychiatry. New York: W.W. Norton; 1953.

Sullivan HS. The psychiatric interview. New York: WW Norton & Company; 1954. Tauber, E. S. (1954). The Contributions of Harry Stack Sullivan, a Symposium on Interpersonal Theory in Psychiatry and Social Science. Bulletin of the Medical Library Association, 42(1), 146–147. Zeig JK (1987)The Evolution of Psychotherapy. Brunner/Mazel, Publishers, NY.

כשאנו שומעים את צמד המילים 'הפרעות אכילה' רובנו חושבים ישר על אנורקסיה או בולימיה.

בגדול, הפרעות אכילה מתבטאות בהכרח בדפוסי אכילה לא בריאים שמזיקים לגופינו בצורה הרסנית ובאשר למרבית הפרעות האכילה, זה נכון. 

אבל מי שמכיר את הנושא מעט יותר, יודע שגם אכילה כפייתית היא סוג של הפרעת אכילה.

ואכן, כיום הולכת וגוברת המודעות לאורטורקסיה - הפרעת אכילה חדשה שמהווה ׳נצחון פירוס׳ למתאמצים ולמתאמצות לשמור בקפדנות יתירה על הבריאות. 

במצב בו שכיחות האורטורקסיה עולה על 50% מאוכלוסיית המתאמנים, התופעה כבר דורשת התייחסות פסיכולוגית ראויה וזה מה שאנו מגישים לכם כאן. 

מהי אורטורקסיה?

אורטורקסיה, או אורטורקסיה נרבוזה, היא הפרעת אכילה שמתבטאת באובססיה מופרזת לאכילה בריאה.

בניגוד להפרעות אכילה אחרות, כמו אנורקסיה או בולימיה, הבעיה באורטורקסיה סובבת בעיקר סביב איכות המזון, ולא כמותו.

בנוסף, המתמודדים עם אורטורקסיה אינם ממוקדים לרוב בירידה במשקל.

ההפרעה הוגדרה לראשונה בשנת 1997 ע"י ד"ר סטיב ברטמן מארה"ב, ועדיין איננה מאוד מוכרת, הן בקרב הציבור הרחב, הן בקרב המתאמנים והאוכלים בקפידה הסובלים ממנה והן בקרב אנשי מקצוע מתחום התזונה ובריאות הנפש.

למעשה, עד היום קיים ויכוח ער בין אנשי מקצוע, בשאלה האם אורטורקסיה הינה הפרעת אכילה או הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), כיוון שהסובלים ממנה מציגים תסמינים השייכים לעיתים לשתי ההפרעות.

כיום, כשבכל העולם המערבי קיימת ומתגברת המודעות לתזונה בריאה, יש את מי שלקחו זאת רחוק מדי:

הסובלים מאורטורקסיה עוסקים ללא הפסק בבחינה קפדנית של איכות המזון שהם מכניסים לגופם, בערכו התזונתי, במחקרים, בהנחיות המשתנות מעת לעת, בספרות המקצועית ובניסויים אישיים באמצעות ניסוי ותעיה.

אצל מרבית האורטורקסים בוערת חרדה גדולה בכל הנוגע לאוכל ולבריאות, כשלצידה הימנעויות מסוגי מזונות רבים, חלקם שגרתיים וטבעיים, שנתפסים בעיניהם ללא בריאים לחלוטין.

לצד זאת, ניתן לזהות בקרבם תסמינים גופניים המעידים על בעייתיות, למשל עור כתום הנגרם כתוצאה מתזונה מרובת ירקות ותבלינים כתומים או כתוצר של ירידה במשקל.

כיצד נוכל להבדיל בין אנשים שאוכלים בריא כיוון ומאמינים בדרך החיים הזו, או מטעמי אידיאולוגיה, ובין אנשים הסובלים מהפרעת האכילה הייחודית הזו? 

אכן, מדובר בקו דק העובר בין השניים, אבל כשמסתכלים טוב- הוא עשוי להיות די ברור: 

• האדם עוסק באופן כפייתי בתכנון ארוחותיו ומרכיבי הארוחה, עוסק רבות בחקירת הערכים התזונתיים של מאכליו, אינו נינוח כשאינו מתכנן מה אוכל או כשאין ברשותו מזון בריא לשביעות רצונו.

• האדם נמנע מלאכול מאכלים שאינם בריאים, להגדרתו, בשום מינון ובשום רמה, גוזר על עצמו משטר אכילה חסר בסיס ושומר בכפייתיות על שמירת המשטר.

• האדם גוזר על עצמו לאכול מאכלים שהוא לא אוהב רק כיוון והם בריאים, ובעצם מאמץ דרך חיים שגורמת לו במקרים רבים לסבל, למען שגרת האכילה הבריאותית הנתפסת.

• האדם מפחית מהתפריט מאכלים הולכים ומתרבים ומקשיח בהדרגה את הקריטריונים לתזונה בריאה. 

• הוא חש מזוהם או טמא כאשר נכנסים לגופו מאכלים שאינם עומדים בהגדרתו הנוקשה לבריאים. 

• מתפתחת מידה של טקסיות סביב הארוחות. הן צריכות להיצרך בסדר מסוים, עד כדי הגדרה מראש של מספר הלעיסות. הטקסיות מעניקה למתמודד תחושת אופוריה ושליטה. 

• היבטים אחרים בחיים מוזנחים לטובת עיסוק מופרז במזון ובבריאות, באופן שפוגע בתחומי חיים אחרים.

• המתמודד תולה במזון הבריא את כל תקוותיו,  לאושר ולתחושת משמעות בחיים.

למעשה, הקפדה על תזונה בריאה, או טבעונות, הופכת לאורטורקסיה תחת שני קריטריונים כלליים:

• כאשר העיסוק בה הופך לכפייתי (אובססיבי).

• כשהוא מפריע לאדם בשגרת יומו וגורם לו להזנחת תחומי חיים אחרים.

כשהתזונה הבריאה "משתלטת" על האדם על חייו, ככל הנראה הוא סובל מאורטורקסיה ברמה מסוימת.

אבל, לכאורה, מה יכולה להיות הסכנה בתזונה בריאה?

התשובה היא שיכולה להתפתח סכנה ממשית של תת-משקל, מחסור בויטמינים חיוניים ומחיר כבד לבריאות הנפשית ולשגרת החיים.

גם רונה קינן רוצה לחיות נכון,

רק אנא זכרו את האיזונים.

הנה, תקשיבו:

טיפול פסיכולוגי באורטורקסיה

הטיפול באורטורקסיה, בדומה לטיפול בכל הפרעת אכילה או הפרעה טורדנית כפייתית, מחייב התייעצות עם איש מקצוע, ויכול להיות מיטבי בעזרת מערכות תמיכה משפחתיות וחברתיות.

כשמדובר בהפרעות נפשיות, יש צורך בטיפול מעמיק "מן השורש", המפרק את דפוסי החשיבה המוטעים של המטופל, אשר גרמו לו להתנהגות כה הרסנית בחייו, ולהחליפם בדפוסי חשיבה אחרים אדפטיביים יותר ובריאים.

באורטורקסיה ניתן לטפל, לעיתים אף טוב יותר מבהפרעות אכילה אחרות, כיוון והרצון להיות בריא הוא בונה ומפרה את האדם.

לכן, מטרת הטיפול תהא להשיבו מהקיצוניות אליה נקלע אל עבר אורח חיים מאוזן ובריא.  

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

עדכון אחרון:

23 בדצמבר 2023 

מקורות והמלצות קריאה על אורתורקסיה:

Christine B. Costa, Kholoud Hardan-Khalil & Kimberly Gibbs (2017) Orthorexia Nervosa: A Review of the Literature, Issues in Mental Health Nursing, 38:12, 980-988

Hafstad, S. M., Bauer, J., Harris, A., & Pallesen, S. (2023). The prevalence of orthorexia in exercising populations: a systematic review and meta-analysis. Journal of eating disorders, 11(1), 15. https://doi.org/10.1186/s40337-023-00739-6

Koven, N. S., & Abry, A. W. (2015). The clinical basis of orthorexia nervosa: emerging perspectives. Neuropsychiatric Disease and Treatment, 11, 385–394 

Varga, M., Thege, B. K., Dukay-Szabó, S., Túry, F., & van Furth, E. F. (2014). When eating healthy is not healthy: orthorexia nervosa and its measurement with the ORTO-15 in Hungary. BMC Psychiatry, 14, 59

מצוקה נפשית אצל ילדים במלחמת עזה

מאז אירועי 7 באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל אחריהם, נתונים מלמדים על עלייה דרמטית בשיעורי חרדה, דיכאון ובעיות הסתגלות נפשיות בקרב ילדים ומבוגרים בישראל. נתונים אלה התבססו על סקרים שנערכו בקרב רופאי ילדים, פסיכולוגים וקופות החולים. בנוסף, קיים מחסור חמור במטפלים ובפסיכולוגים חינוכיים, המועסקים במשרה חלקית בלבד. בנוסף, רוב רופאי הילדים לא קיבלו הכשרה מספקת בטיפול בטראומה נפשית.

לאור גל הטרור השוטף את מדינתנו בתקופה האחרונה, רבים מוצאים עצמם במצוקה נפשית מסוימת, עימה מתקשים להתמודד. ההתחממות הביטחונית גורמת לרבים לעליית החרדה , לדריכות ולדאגה, לעצמם ולקרוביהם. בתחילה, נראה היה כי החשש הינו מנת חלקם של תושבי ירושלים וההתנחלויות, אך לאחר אירועי הימים האחרונים, אנו מבינים שגל הטרור שוטף את כל הארץ, וכי אף אחד אינו באמת חסין. הבנה זו, מעוררת חרדה רבה בקרב רבים, ילדים ומבוגרים כאחד.

מבוגרים רבים מדווחים על דאגה קיומית, חרדה כלפי הילדים, אתרי החדשות מדווחים על עליה ברכישת כלי הגנה עצמית כדוגמת תרסיס פלפל ועל כך שרבים נמנעים מלהגיע למקומות מסוימים הנחשבים מועדים יותר לפורענות, דוגמת בירתנו ירושלים. חרדת המבוגרים אינה פוסחת גם על ילדיהם, אשר שומעים את המתרחש ולעיתים אינם יודעים כיצד לפרש אותו ובאילו פרופורציות להתייחס אליו, מה שמעורר תחושת חוסר שליטה וחרדה משמעותיים.

אז כיצד נוכל להקל על עצמנו, וכיצד נוכל להקל על ילדינו, בהתמודדות הקשה למול הטרור המתגבר?

מבוגרים רבים נקלעים לחרדה קשה למול מקרי הטרור, אליה מגיבים פיזית ונפשית. הדבר מתבטא בלחץ, דאגה, קשיי הירדמות, הימנעויות רבות מדברים שגרתיים וכן לעיתים קשיי נשימה, הזעת יתר, דופק מואץ וכיוצא באלה. על אף הדאגה המוצדקת, קיימות דרכים בהן המבוגר יכול להקל על עצמו.

בראש ובראשונה, עלינו להחליט באיזה מידה מתאים להיחשף למתרחש במדינה. מצד אחד, חשוב להיות ערניים, להתעדכן ולהכיר את המתרחש, אך מצד שני לעיתים זה עושה לאדם יותר רע מטוב, במיוחד אם אינו מסוגל להכניס את המצב לפרופורציות המתאימות. במידה וכך המצב, חשוב להחליט להתעדכן פעם אחת ביום, או להתעדכן מאנשים קרובים ולא מחדשות הטלוויזיה או האינטרנט, המפרסמות גם תמונות וסרטונים מעוררי חרדה. בכל אופן, חשוב שלא להיכנס לאתרי חדשות בצורה אובססיבית או מידי כמה דקות, להיכנס אחת לכמה שעות זה די והותר.

בנוסף, חשוב לשתף בפחד ובדאגה אנשים קרובים, להתייעץ איתם כיצד נכון להתנהל, חשוב שלא להתבודד בתקופה זו. יש חשיבות לשמירה על השגרה התקינה כל עוד אפשר ואין הנחייה לעשות אחרת. חשוב לסמוך על התנהלות הממשלה, המשטרה והצבא, כי אין ברירה אחרת, ולדעת כי אם לא פורסמו נהלים מסוימים- אין בהם צורך ממשי. לכן, חשוב שלא להפסיד עבודה, לא לשנות את שגרת היום של אחר הצהריים, את שגרת היום של הילדים או של הלינה.

התקשרו לייעוץ חינם בקו החם של עמותת נט"ל -- טראומה על רקע לאומי <

באשר לילדינו, חשוב לזכור שגם אם הם צעירים מאוד ונראה כי אינם מקשיבים, הם קולטים טון, נימה, מזהים פחד או דאגה אצל הוריהם, מבינים שמדובר במצב שאינו שגרתי. הילדים לא תמיד ידעו להגיד שהם נדבקים בדאגת הוריהם, אך יביעו זאת בעצבנות, פחד, קשיי הירדמות וכיוצא באלה. בגלל שהילדים למעשה מבינים הרבה יותר משאנו חושבים, חשוב מאוד לדבר איתם, לפשט את המצב עבורם לרמה בה יוכלו להבין, גם אם לא שאלו אותנו. אין דמות מתאימה מההורה על מנת לתאר לילד את המצב בצורה בה יוכל להבין, שאינה ממעיטה בערך המתרחש אך גם אינה מגזימה ויוצרת בקרבו חרדה מוגזמת. חשוב שלא להעמיס על הילדים את דאגות הוריהם ואת עוצמת הלחץ, ולשדר קור רוח במידת האפשר. זאת, לצד סבלנות לשאלות חוזרות ונשנות, כשהילדים מבקשים לשמוע את אותן התשובות פעם אחר פעם, הדבר מרגיע אותם, מעניק ביטחון ועוזר להם לעבד את המידע שקולטים.

קראו עוד על התמודדות של ילדים עם טראומה וטרור <

בקרב ילדים גדולים יותר, חשוב "לצייד" את הילד בכלים להתמודדות. למשל, יש חשיבות להסביר ממה כדאי להתרחק, למה כדאי לשים לב וכיצד להתנהג מצבי חירום. פרטים אלו יעניקו לילד תחושת שליטה מסוימת במצבי כאוס. החשוב הוא, שילדים קולטים את הלך הרוח של הוריהם במידה רבה, והורים רגועים יוצרים אווירה רגועה בבית. חשוב לשמור על שגרת יומיום רגילה ככל הניתן, ולא לשקף לילדים את תחושת מצב החירום.

על אף הכלים המסוימים שיש לאדם על מנת להגן על עצמו מפני גל הטרור המתחזק, רבים נותרים במצוקה, בחרדה המציפה אותם ולא מאפשרת להם להירגע ולקיים את שגרת חייהם. במצבים אלה, יש מקום לפנייה לעזרה מקצועית. גלי טרור באים והולכים הינם מנת חלקינו, למעשה מיום הקמת המדינה, ולכן חשוב ללמוד פעם אחת ולתמיד להתנהל במצבים אלו, ולא לתת להם להשתלט על נפשנו.

פנייה לתמיכה נפשית מצד איש מקצוע במצבים מסוג זה בו אנו נמצאים כיום, מסייעת לאדם להתמודד עם החרדה שחש, הלחצים והדאגות. בין אם הדאגות קשורות לאדם עצמו, בין אם לילדיו, החרדה אינה מאפשרת לאדם להפעיל שיקול דעת תקין, פוגעת באיכות חייו ובשגרת יומו- שלא בהכרח לצורך. הטיפול הנפשי מסייע לאדם לראות את המצב בפרופורציות הנכונות, לפתח חוסן נפשי במידת האפשר למול ההתרחשויות והידיעות החדשותיות, להמשיך לחיות את שגרת החיים לצד הפחדים המוצדקים. זאת, לצד הדרכת הורים במידת הצורך כיצד לנהל את שגרת החיים הביתית בהתחשב במצב, כיצד להקל על חרדת הילדים וכיצד לא להעמיס עליהם את דאגת ההורים במלוא עוצמתה.

חשוב לציין כי עזרה או תמיכה נפשית, אינה בהכרח טיפול נפשי . לעיתים, די בשיחה אחת או שתיים עם איש מקצוע, על מנת לשנות את ההתנהלות למול גל הטרור וכן את התחושה הפנימית שמייצר. למעשה, כמעט ואין מחיר לשמירה על רגיעה פנימית ורגיעה משפחתית, ולשמירה על רמות חרדה נמוכות ומותאמות למציאות.

התייעצו איתנו

על טיפול בטראומה אצל ילדים ונוער

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי,

לשעבר חבר בצוות הקהילתי בנט"ל

הירשמו לשיחת ייעוץ קצרה,

ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מהירה, עם חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

27 בדצמבר 2023

מה אנו כקלינאים יכולים לעשות כדי לצמצם את הפגיעה בעבודתנו הטיפולית?

אסביר איך פיתחתי עניין בשאלה הזו:

את עבודת המ.א. שלי כתבתי על התערבויות בזק קוגניטיביות התנהגותיות עם אנשים שסבלו מחרדה בזמן המלחמה במפרץ.

אח"כ, במסגרת נסיוני בעבודה בנט"ל ובער"ן כתבתי יחד עם סיגל חיימוב פרק בספר בעריכתם של פרופ' אבי בלייך ופרופ' אלי זומר "בריאות הנפש בצל הטרור -הנסיון הישראלי", על התערבויות טלפוניות בעיתות חירום.

מאז אני עוקב בעניין אחר העליות והמורדות בשרידותם של תהליכים טיפוליים המתקיימים על רקע משבר בטחוני, בהקשר של עבודתי בניהול מכון טמיר, בו מתנהלים מספיק טיפולים בשבוע כדי להבחין בשינויים ובתנודות חברתיים. 

מטרת פוסט זה היא להעלות 7 נקודות חשובות לניהול 'אדמיניסטרציה דינמית' מתאימה (Foulks), שתכליתה לסייע למטופלים ולמטפלים לחצות תקופות משבר במינימום נזקים למרקם הטיפולי ולהתמשכותו בחזרה לשגרה. (הדברים נכתבו הרבה לפני הקורונה ומבצע שומר החומות, אך מקבלים משנה תוקף אחרי המעבר של כולנו לזום). 

בחשיבה אינטואיטיבית, אנשים ב'חרדת ציפייה' אמורים לפנות יותר לעזרה נפשית בעת משבר בטחוני.

ואף על פי כן, המציאות מראה בדיוק את ההיפך:

מירב בני האדם נוטים להתכנס באיזור טריטוריאלי מוגדר ובטוח, לענות לצרכים אינסטרומנטליים מיידיים ולהימנע מהתפתחות שאינה קשורה ישירות להתמודדות עם "המצב". 

7 עצות להישרדות הקליניקה בחירום

1. דבר עם המטופלים על המצב. אל תתייחס למשבר הבטחוני כ-small talk, מלווה בצקצוקים, שממנו תמשיכו הלאה אל החומרים החשובים באמת של המפגש. עדויות עדכניות מספרות שהלא מודע החברתי נוכח היטב בחדר וכי תכניו מסתננים (infiltrate) אל תוך ה-setting בין אם נבחר בכך ובין אם לאו. הם ראויים אפוא למקום מכבד ומאפשר שיח. 

2.  חבר בין החומרים המחרידים ל-primary task. הטיפול ממוקד בבעיה מסוימת בחיי המטופל. נסה לזהות את ההקבלה בין ההתרחשות הסיטואציונית לבין הקונפליקט המרכזי בחייו של המטופל. פרויד, ויניקוט, קוהוט, קליין, ביון, פוקס: כל הגדולים שלנו עשו אנליזות לאורך שנים בתוך מלחמות הרבה יותר קשות. למעשה, אי אפשר להפריד בין החשיבה הקלינית שלהם לבין הטרור שהתחולל סביבם.

3. כבד את הדעות הפוליטיות של המטופל. התייחס (relate) אליהן. במידה וזה נראה לך מתאים היכנס לדיון, תוך התמקדות במכנה המשותף ביניכם ובקשר לבעיה שלשמה התכנסתם. לא רבים המקרים בהם מטופלים חושפים רגשות קשים, שהם בעת ובעונה אחת מאוד אישיים ומאוד חברתיים.

4. הטה אוזן לחוויות טראומטיות בחיי המטופל. המשבר הבטחוני מספק קרקע פורה לרה-אקטיבציה ולשיתוף בהתנסויות מסכנות חיים אותן חווה המטופל, באופן ישיר או עקיף. לעיתים יעלו חומרים לא מתוכננים שדורשים עיבוד.

5. במידה ויש קושי להגיע לקליניקה הצע ערוץ תקשורת אלטרנטיבי. הדרך היעילה ביותר היא להשתמש ביישומון רלוונטי, זום למשל, שמאפשר תקשורת בזמן אמת ומדלג על המכשולים הגיאוגרפיים. הקורונה העניקה לנו מיומנויות לטיפול אונליין. יש עדויות מחקריות על הצלחה של טיפולים מרחוק וגם אם אינך מכיר מספיק את המדיה היעזר בקולגה שמכיר וקרא על guideline אתי של טיפול מקוון. 

6. השתמש בוואטסאפ כדי לבדוק מיוזמתך מה שלום המטופל, לפחות אחת לשבוע. הצע לו לכתוב לך במידה והוא הגיע לקצה (עם מטופלים גבוליים מומלץ לצמצם בתקשורת וואטסאפ ולעבור לשיחה טלפונית. הקונפיגורציה של האפליקציה מזמינה השלכות מאסיביות בהעברה).  

7. הדגש את ההבדלים בין חירום לשגרה. התייחס למשבר הבטחוני כפאזה כרונולוגית בטיפול, התייחס לעבר (הטיפול לפני המשבר) ולעתיד (הטיפול אחרי המשבר). כך, המלחמה תיתפס כחלק מהטיפול ולא הטיפול כחלק מהמלחמה.

התערבות ראשונית אחרי טראומה - דגשים למטפל

נתייחס לנקודות חשובות להתערבות מיידית אחרי טראומה: 

• חשוב לקחת בחשבון שהמטופלים איתם אנחנו מדברים, אנחנו לא תמיד יודעים מה גורמי הסיכון שלהם.

• המטרה להחזיר רציפות תפקודית, העלאת תחושת מסוגלות והפחתת סטרס.

• דוגמא- לתת לילד משהו לעשות- לצייר, לכתוב- להיות בעשייה.

• להתחבר למטופל בעזרת שאלות- מהם הכוחות שלי, מה עובד לי בדרך כלל, מה עוזר לי?

• מידע פסיכוחינוכי- צמצום חשיפה למידע, למנן חשיפה למידע כי זה מעלה לחץ. לנרמל את התגובה הגופנית שכרגע קורית כתגובה לסטרס, במטרה להחזיר שליטה.

• טיפול דרך ערוצים קוגניטיביים-  האדם במצב הישרדותי והגוף פועל בהתאם ולכן כדאי לעודד עשייה כי הגוף זקוק לכך. להתרחק מהמחטף הלימבי של הרגש למקום קוגניטיבי המלווה עשייה.

• תרגילי נשימה- נשימה ארוכה ואז עוד אחת קצרה ואז לשחרר נשימה (Double inhale).

• לבדוק עם המטופל ציון לפי מדד סובייקטיבי של מידת המצוקה (sud)- מה רמת הלחץ הסובייקטיבי שלי בין 1-10? אם אני ב- 10, מה יכול להפחית מ 10 ל 8?

• חשוב לעודד לפעול למען אחרים- עזרה לאחר מפחיתה סיכון ל- ptsd, תורמת להוצאת הנפגע מהלופ של עצמו ומעורר תחושת מסוגלות.

תודה על הקריאה, 

איתן עם  מומחי מכון טמיר

קראו על התמודדות של ילדים עם אירועים טראומטיים < 

טיפול פסיכולוגי

קצר מועד בשרון

תושבי השרון מוזמנים לפנות לטיפול קצר מועד ממוקד

ובעלות הגיונית עם המטפלים/ות העמיתים של מכון טמיר.

טיפול קצר מועד לתושבי השרון

עם פסיכולוגים מומחים ופסיכותרפיסטים מנוסים:

הוד השרון, הרצליה, חדרה, כפר סבא, נתניה, רמת השרון,

רעננה, עמק חפר, לב השרון, חוף השרון, דרום השרון ועוד.

בשנות ה-80 של המאה ה-20, החלה לצבור תאוצה שיטת טיפול עליה דובר גם מאה שנים קודם לכן, שיטת הטיפול קצר המועד.

חוקרים ואנשי טיפול רבים החלו להבין שאנשים זקוקים לעיתים לעזרה ממוקדת, מיידית יותר, ולא לטיפול ארוך טווח, והחלו לעבור על מודלים טיפוליים מתאימים.

פסיכותרפיה דינמית קצרת מועד מיישמת עקרונות פסיכואנליטיים כדי להגדיר ולהבין את הדינמיקה והבעיות עמן מגיעים מטופלים לקליניקה.

מטרת גישה זו היא לחשוף את הרגשות או המחשבות המפריעות למערכות היחסים, התקשורת והתפקוד היומיומי של המטופל.

המודלים השונים הקיימים לטיפולים קצרי מועד מאוד ריאליים, אינם מבטיחים גדולות ונצורות תוך פרק זמן קצר, ובעיקר אינם מבטיחים את מה שאינם יכולים לקיים.

טיפולים קצרי מועד תמיד ממוקדים סביב קושי ספציפי עימו מתמודד האדם.

ואכן, הדעה הרווחת בקרב קלינאים וחוקרים היא כי מטופלים הסובלים ממצוקה פסיכולוגית מורכבת יותר דורשים פרק זמן ממושך ואינטסיבי יותר של פסיכותרפיה (Leichsenring F, Rabung S, 2008). 

עם זאת, מחקרים לאורך השנים מראים כי על אף שהטיפול ממוקד לכאורה סביב בעיה ספציפית, הכלים שמקנה למטופל מתאימים לבעיות רבות.

בטיפול קצר טווח נוצר מצב שעל אף שהאדם רצה לפתור בעיה ספציפית, הוא הצליח בהמשך, הודות לכל מה שרכש במסגרת הטיפולית, להתמודד עם בעיות נוספות בכוחות עצמו.

מטרת הטיפול היא להקנות למטופל את הכלים ומציאת הנתיבים לפתור קושי ממוקד, אך בפועל, במרבית המקרים מדובר בכלים שיהפכו ליעילים גם בהתמודדויות עתידיות.  

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון:

19 בדצמבר 2023 

מקורות:

Juul S, Poulsen S, Lunn S, Sørensen P, Jakobsen JC, Simonsen S. Short-term versus long-term psychotherapy for adult psychiatric disorders: a protocol for a systematic review with meta-analysis and trial sequential analysis. Syst Rev. 2019 Jul 13;8(1):169. doi: 10.1186/s13643-019-1099-0. PMID: 31301732; PMCID: PMC6626421.

Leichsenring F, Rabung S. Effectiveness of long-term psychodynamic psychotherapy: a meta-analysis. JAMA. 2008;300(13):1551–65. 

טיפול קצר מועד בירושלים

עם פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים מנוסים,

עמיתי מכון טמיר בירושלים.

טיפול קצר טווח לתושבי ירושלים, בית שמש,

מבשרת ציון, מעלה אדומים, גבעת זאב, מודיעין, מכבים ורעות

רבים מאיתנו מתמודדים עם קושי מסוים, ספציפי, ומתלבטים האם לפנות לעזרה מקצועית וטיפולית לגביו.

רבים זקוקים לעזרה ממוקדת, אך לא יודעים לאן לפנות על מנת להשיגה. בדיוק למטרה זו, של פתרון בעיה ממוקדת, קיים הטיפול קצר המועד.

דר׳ נירית שלמון ביטון, טיפול קצר מועד בירושלים

טיפול קצר מועד, מעצם שמו, הינו טיפול מוגבל בזמן, אשר לרוב אינו עולה על 4-5 חודשים (ולעיתים גם הרבה פחות מכך). בגלל היותו קצר יחסית, הוא ממוקד בהגדרתו סביב בעיה אחת, עליה מסכימים המטופל והמטפל בפגישתם הראשונה.

כבר במפגש הטיפולי הראשון, מגדיר האדם בסיוע מטפלו את הבעיה ממנה סובל ואת המקום אליו רוצה להגיע בהקשר לקושי הספציפי הזה. המיקוד הזה, מגדיר את התחומים בהם יעסוק הטיפול הנפשי.

ייחוד נוסף המושך ירושלמים רבים לבחור בפסיכותרפיה קצרת מועד, היא היותם מאוד אקטיביים בנעשה בה.

בניגוד לטיפולים רבים אחרים, טיפול קצר מועד מושתת על שיתוף פעולה מלא ואקטיביות של המטופל, אשר במידה רבה אחראי להתקדמות הטיפול בעזרת העשייה שלו.

המטופל הינו שותף מלא בהגדרת בעייתו ומטרות הטיפול, לוקח חלק פעיל במציאת הפיתרונות המתאימים והדרכים להשגתם. על מנת להשיג תוצאות מיטביות בפסיכותרפיה קצרת מועד, יש חשיבות עליונה לכך שהאדם ימשיך את הטיפול גם בין הפגישות, מה שנעשה באמצעות משימות ממוקדות עליהן הוחלט בין המטפל למטופל. מטופל אקטיבי בטיפול קצר המועד, אשר "עובד" גם בין הטיפולים לשיפור מצבו, יוכל לפתור קשיים רבים מהם סבל זמן רב, במספר מועט מאוד של פגישות טיפוליות.

עבור רבים, האקטיביות והשותפות המלאה בנעשה, היא זו שכל כך מושכת אותם לטיפול קצר מועד. הטיפול דוגל באדם ובהיכרותו עם עצמו, בכך שבכוחו לרכוש את הכלים להתמודדות עם הבעיה ממנה סובל, תוך פרק זמן קצר.

רותי טיק, MSW, טיפול קצרת מועד בירושלים 

קראו עוד על טיפול קצר מועד:

• טיפול דינמי קצר מועד

• משברים נפשיים

• טיפול קצר מועד באהבה אובססיבית

• טיפול קצר מועד לפי מאן

• טיפול ממוקד בפתרון

• טיפול אינטגרטיבי

• טיפול קצר מועד באובדן

• טיפול קצר טווח

• EFT | טיפול ממוקד רגש

• EDT | טיפול דינמי חוויתי

• AEDP טיפול מואץ

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

המלצות על טיפול קצר מועד

בדרום הארץ

בואו לטיפול קצר מועד בדרום הארץ.

מכון טמיר מציע טיפול קצר מועד עם

מטפלי הקליניקות העמיתות שלנו

בעלות הגיונית לתושבי הדרום:

באר שבע, אשקלון, אשדוד,

עומר, נתיבות, אופקים, עוטף עזה, שדרות ועוד

כולנו מכירים את הסטיגמה הנפוצה על הטיפול הנפשי, אשר לפיה, הטיפול אורך תקופה ארוכה ביותר, עוסק לעייפה בילדותו של המטופל ובהיסטוריית חייו, עם מיקוד מיוחד במערכת היחסים עם ההורים.

מיתוס אחר הוא ש״אני לא משוגע, למה אני צריך/ה טיפול?״. האמונה השגויה הזו מקשרת בין מפגשי בריאות הנפש לבין שיגעון, או לפחות נתפסת כמפלט אחרון לפני אובדן השפיות, כשכל שאר המשאבים אזלו. ואולם פסיכותרפיה היא ממש לא ״שחור או לבן״ ואין סוג אחד של מטופל,

מדובר, כמו בכל דבר, על ספקטרום של חומרה.

מי שמחפש פסיכותרפיה עשוי להיות נואש לעזרה כתוצאה, למשל, מתסמונת דחק פוסט-טראומטית (PTSD) או אפיזודה פסיכוטית, מה שמחייב ייעוץ מקצועי נפשי מיידי.

אבל באותה מידה, פסיכותרפיה יכולה להתאים באותה מידה במקרים של בעיות נפשיות קלות ובינוניות.

הסטיגמה והמיתוסים רחוקים כבר מזמן מהמציאו בשטח, גם דרום הארץ זה לא מה שהיה פעם.

כבר שנים שפסיכותרפיה אינה בהכרח ארוכת טווח, היא גם אינה מתמקדת בהכרח בעבר על מנת לפתור את בעיות ההווה.

כיום, קיימות שיטות טיפוליות מגוונות לטפל בשלל הקשיים הרגשיים הקיימים, שמתאימות כמעט לכולם.

אחת השיטות הנפוצות ביותר מבין אלה, היא שיטת הטיפול קצר המועד. טיפול קצר מועד הוא טיפול נפשי המוגבל בזמן, יכול לארוך מספר מועט מאוד של פגישות ולרוב לא יעלה על 20 פגישות טיפוליות שבועיות. כיום, פסיכותרפיה קצרת מועד הולכת ותופסת תאוצה, כיוון ויתרונותיה ייחודיים וכה מותאמים לצרכיו של האדם.

פסיכותרפיה קצרת מועד הינה חסכונית מאוד בזמן, בכוחה לשנות משמעותית את חיי האדם ואת הקושי עימו מתמודד, תוך משאבים מינימליים של זמן. לצד זה, הפסיכותרפיה מתמקדת בעיסוק אקטואלי, בהווה, בפתרון הבעיות שמפריעות לאדם ביומיום, ולאו דווקא בשארים שסוחב עימו מילדותו.

השיטה מסתמכת בין היתר על כך שכשאדם יודע שהקשר הטיפולי אליו נכנס הינו מוגבל בזמן, הוא מגייס את כל כוחותיו ומשאביו לשיפור מצבו ולניצול אולטימטיבי של הזמן הקצר שברשותו, וכך משיג יותר. זאת, לעומת טיפולים ארוכי טווח, בו לוקח לאדם זמן רב להיכנס למסגרת הטיפולית וללמוד כיצד לנצל אותה. באותה המידה, גם הקשר הנוצר בין המטפל למטופל בפסיכותרפיה קצרת המועד, הופך לחזק ולמלא באמון תוך תקופה מינימלית, כיוון והן המטופל והן המטפל מכינים עצמם לפרק הזמן עליו הוחלט מראש בפגישה הראשונה.

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

 שדה בוקר, אפריל 2021

צילום: טלי בורלא גלילי, פסיכולוגית ראשית במכון טמיר

דרושים מטפלים / פסיכולוגים קליניים בדרום הארץ

מכון טמיר מרחיב את שיתופי הפעולה עם קלינאים באשקלון, אשדוד, באר שבע, גדרה, יבנה ואילת.

דרושים/ות מטפלים/ות מוסמכים/ות בעלי/ות תואר שני טיפולי, בעל/ת קליניקה עצמאית עם נכונות לקליטת מטופלים פרטניים מהאזור.  מטפלים דינמיים או מטפלי CBT או מטפלים זוגיים למבוגרים, נוער וילדים.

דרישות התפקיד

פסיכולוגים קליניים מומחים ו/או מטפלים מוסמכים בעלי תואר שני טיפולי בבריאות הנפש ולקראת סיום לימודי המשך בפסיכותרפיה, בעלי ניסיון קליני בטיפול פרטני. 

יש לשלוח קורות חיים למיכל כהן, מנהלת קהילת העמיתים במכון טמיר:

michal@tamirpsy.com

הדרכה הורית

בבאר שבע והדרום

שוקלים לפנות להדרכת הורים בדרום הארץ?

מכון טמיר מציע הדרכה וייעוץ להורים בקליניקות העמיתות שלנו בדרום:

באר שבע, אשקלון, אשדוד, עומר, נתיבות, אופקים, עוטף עזה, שדרות ועוד

פנו אלינו לשיחת הכוונה למפגש

עם מטפל / ת ילדים מומלץ, פנים אל פנים או בזום.

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

הדרכת הורים בדרום הארץ

החיים מציבים לילדינו שלל התמודדויות, אשר הופכות לעיתים למדירות שינה מעינינו. החל מצמיחת השיניים הראשונות, דרך גמילה מחיתולים, השתלבות בגן ובבית הספר מבחינה לימודית וחברתית ועד לגיל ההתבגרות המורכב, הילד בתקופת החיים הראשונה והכה משמעותית, אינו מפסיק לרגע להתמודד. התמודדויות אלה לעיתים קשות ואינן חלקות, וכשהקטן נתקל בקושי, הוריו חווים אותו כעוצמתי כאילו היה שלהם, ולעיתים אף חמור בהרבה ממה שהוא עבור הילד הצעיר.

כיום, אין שום סיבה להתמודד לבד עם הקשיים, עם כל ההתמודדויות שאינן "עוברות חלק". בדיוק עבור התמודדויות אלה, קיימת הדרכת ההורים. הדרכת הורים יכולה להיות פגישה חד פעמית, אשר במקרים רבים נותנת להורים תשובות רבות ומאירות עיניים לשאלות קשות, ולעיתים סדרת פגישות ומעקב על התקדמות הקושי. העמיקו את הקריאה בסוגיות של הדרכת הורים !

הדרכת ההורים מספקת, בראש ובראשונה, אמפתיה למצב המעשי והרגשי של ההורים, תוך שהיא מסייעת להם להבין כי אינם לבדם בקושי ועד כמה אינם אשמים במצב. לצד זאת, ההדרכה מספקת להורים שלל שיטות מעשיות להתמודדות עם המצב, אשר לרוב נוגעות לקשיים התפתחותיים ולמענה יישומי שנועד לתרום לשינוי בהתנהגות למול הילד או במערכת היחסים איתו.

כלומר, ההורים רוכשים שיטות פרקטיות, טכניקות פעולה, אשר אמורות להטיב עבור הילד את הקושי עימו מתמודד. עבור הורים רבים, הדרכת הורים הינה מעין הדלקת אור בחדר חשוך, כיוון ובעיקר בילדים צעירים- לעיתים שינוי התנהגותי קטן גורר אחריו שינוי משמעותי וגדול.

מחקרים ובדיקה בשטח מוכיחים כי הדרכת הורים יכולה להכווין את ההורים גם במצבים המורכבים ביותר , של ההתמודדויות הקשות ביותר, מהקטנה ועד לגדולה, תוך אמון בין איש המקצוע להורים ונכונות לעשייה.

מצפים לשמוע מכם !

 המטפלים לילדים של מכון טמיר

בקליניקות העמיתות בבאר שבע,

אשדוד ואשקלון ויישובים נוספים בדרום

לקריאת עשרות המלצות נוספות של הורים ועמיתים <

האמא שהקימה פורום הורים לילדי הגנים באילת <

האם הילד שלי מכור לצפייה בטלוויזיה? <

יחידה לטיפול בהפרעות אכילה בילדים ונוער - סורוקה <