גישות טיפול ממוקדות פיתרון -
Solution-focused Brief Therapy
מהו טיפול ממוקד פיתרון (SFBT)?
טיפול ממוקד פיתרון מתמקד באופן מובהק בהווה ובעתיד, במקום בעבר.
המטרה המרכזית של הטיפול היא למצוא פתרון לבעיה במקום להתמקד במקורותיה.
טיפול קצר מועד ממוקד פתרון עשוי להיות קצרצר ונמשך לעיתים לאורך מספר מצומצם של פגישות, כאשר משך הזמן תלוי בצרכי המטופל.
מטפלים ממוקדי פתרון עובדים עם מטופלים על שיפור החיים הנפשיים באמצעות חקר ובחינה של קשיים ומחסומים וזיהוי פתרונות יעילים להתגבר עליהם לאורך הדרך. בתחילת התהליך הטיפולי, מכווין המטפל את המטופל לעבר זיהוי מטרות מדויקות ושניהם שוקלים יחדיו כיצד להשיגן ביעילות ובמהירות.
טיפול קצר מועד ממוקד בפתרון הינו שילוב של שתי טכניקות טיפוליות-
טיפול קצר מועד וטיפול אסטרטגי שמתמקד בפתרון בעיה ספציפית.
הרעיון שבשילוב שיטות טיפוליות, הוא תפירת חליפה אישית למטופל, המותאמת ספציפית לבעיות עימן מתמודד ולאישיותו הייחודית.
שילוב טכניקות טיפוליות שונות מאפשר למטפל להשתמש במגוון כלים ואסטרטגיות להתמודד עם הבעיות.
שלבים של טיפול ממוקד פתרון
בשלב הראשון של הטיפול, 'שלב ההערכה', מגדירים את הבעיה סביבה יתמקד הטיפול וכן הפיתרון שימצא כמתאים. כמו כן, נקבעים יעדי הטיפול ותכנון ראשוני שלו.
השלב השני, 'שלב הטיפול', עוסק בבעיה שבה מתמקד הטיפול, בשלבים שונים בדרך לפתרונה תוך שימוש באסטרטגיות טיפוליות מגוונות.
חשוב מאוד להגדיר נכונה מהי הבעיה ממנה סובל המטופל. זאת, כיוון שלעיתים, הוא מגיע עם אוסף סימפטומים או קשיים אך הבעיה היא כללית יותר ולכן מתמקדים בה.
לעיתים האתגר עובד הפוך - באמצעות פתרון בעיה ממוקדת מצליח המטופל להתמודד עם קשיים נוספים בחייו.
בנוסף לכך, הגדרת בעיה התחלתית ויעדים לטיפול, מאפשרים בסוף הטיפול לבדוק עד כמה הוא הצליח.
בגישת טיפול ממוקדת פיתרון, מתרכזים המטפל והמטופל בהיבטים המעשיים של הבעיה, במקום בחקירה פנימית שלה.
הטיפול מתמקד בהווה, וזכה לתמיכה מחקרית בה נמצא כיעיל במקרים רבים ולטיפול בבעיות מגוונות.
במקרים רבים, המטפל משתמש בכלים השייכים לטיפול CBT (טיפול קוגניטיבי התנהגותי), כגון חשיפה הדרגתית, שינוי דפוסי חשיבה ודפוסי התנהגות, וכן הקניית כלים להתמודדות אדפטיבית יותר.
כמה זמן נמשך הטיפול?
טיפול קצר ממועד פתרון אורך תקופת זמן משתנה. לעיתים מדובר ב'טיפול חירום', או 'טיפול בזק', האורך כפגישה אחת-שתיים, ובמקרים מסוימים הטיפול אורך גם 36 פגישות טיפוליות.
טיפול קצר מועד לפי גישת מאן אורך 12 פגישות טיפוליות . אורך הטיפול נקבע לפי משתנים שונים, ביניהם טיב הבעיה, מורכבותה, משאבי הזמן והכסף העומדים לרשות המטופל והמטפל שבחר.
הברית הטיפולית
במסגרת טיפול זה, קיימת חשיבות עליונה לברית הטיפולית הנקבעת כבר בתחילת הטיפול, בדומה למרבית הטיפולים המוגבלים בזמן.
הברית הטיפולית היא מעין הסכם, "חוזה" שנקבע בין המטפל למטופל, המגדיר את טיב הקשר ביניהם, מטרותיו, גבולותיו וכולל גם את הקשר ואיכותו, משתנה שאין להקל בו בראש בניבוי ההצלחה.
הברית הטיפולית מהווה את היסודות עליהן יתפתח הטיפול וכן את התשתית לקשר האמפתי, המכבד והמעצים שבין המטפל למטופל.
היתרונות והייחודיות של טיפול ממוקד פיתרון
יש לטיפול ממוקד פיתרון מספר מאפיינים ספציפיים שהופכים אותו ליעיל עבור מגוון כה רחב של בעיות נפשיות:
העובדה שהוא מושתת על שילוב תיאורטי של כמה אסטרטגיות של טיפול נפשי.
העובדה שמסגרת הטיפול גמישה יחסית אך נקבעת מראש במרבית המקרים, מאפשרת את העבודה היעילה ביותר מצד המטפל והמטופל, ואף מעודדת יעילות, פרקטיות וניצול חכם של הזמן שהוגדר.
הטיפול ייחודי באקטיביות של המטפל והמטופל, המטופל שותף מרכזי בקביעת יעדי הטיפול, הגדרת הבעיה המרכזית, החלטה על אסטרטגיית פתרון הבעיה המתאימה ביותר ועוד.
הטיפול מוצלח במיוחד כאשר ניתן להתמקד בו סביב בעיה ספציפית שניתנת להגדרה ברורה.
לבסוף, ייחודו המרכזי של הטיפול קצר המועד הממוקד בפתרון, הוא החליפה המותאמת אישית למטופל: בניגוד לשיטות טיפול פסיכולוגי רבות, לא מלבישים על המטופל טכניקה קיימת באופן שרירותי, אלא בונים עבורו טיפול מותאם אישית להעדפותיו ולקשייו, מה שמעניק לו כלים ספציפיים להתמודדות הנכונה ביותר עבורו.
לטיפול יש גם מגבלות, למשל מצבים בהם מטופל מעוניין להתמקד בבעיה שלדעת המטפל היא משנית.
לדוגמה, המטופל עשוי להתמקד בבעיית מערכת יחסים נוכחית ולא בבעיית ההערכה העצמית הבסיסית שגורמת לקושי שחוזר על עצמו במערכות היחסים בחייו.
עקרונות טיפוליים
קיימים 8 עקרונות המנחים את המטפלים בטיפול ממוקד פתרון (סלונים נבו ורד, 2013):
אם זה לא שבור, אל תתקן.
אם זה עובד, עשה עוד מאותו דבר.
אם זה לא עובד, עשה משהו שונה.
צעדים קטנים יכולים להוביל לשינויים גדולים.
הפתרון לא קשור בהכרח ישירות לבעיה.
השפה הנחוצה כדי למצוא פתרון הנה שונה מהשפה הנחוצה כדי לתאר בעיה – המטופל יכול להתחיל לדבר בשפה אחרת, בשפה המשדרת ערך עצמי והכרת היכולות שבו, תהיה שונה מהשפה שבה הוא נהג עד כה לפעול.
אין בעיות המתרחשות כל הזמן – תמיד יש יוצאים מן הכלל אשר ניתן להשתמש בהם – בחינת מצבי חיים של המטופל בהם הביע עמדתו בניגוד למצבים בהם נמנע מכך וחיזוק ההצלחות.
העתיד נוצר גם על-ידינו וגם נתון למשא ומתן – שינוי קטן עשוי להשפיע על מהלך חייו וניתן לשאת ולתת לגבי האופן שבו יערוך את השינוי.
קיימות גישות טיפוליות קרובות ל-SFBT, שלשלוש מהן נתייחס בקצרה:
טיפול מערכתי קצר בגישת MRI
MRI זה לא רק מכשיר לסריקה רפואית.
הרבה שנים לפני פיתוח הבדיקה הגופנית, פותח טיפול פסיכולוגי מערכתי לזוגות ולמשפחות, מתוך כוונה להציע טיפול קצרצר ותוצאתי.
מטפלים מערכתיים ב-MRI ממשיגים את הבעיה של המטופל בתוך רשת רחבה יותר של משפחה ומערכות חברתיות אחרות, תוך שמירה על עמדה לא שיפוטית ולא פתולוגית.
גישת ה-MRI מבוסס על תיאוריית המערכות כלליות ותיאוריות המערכות הקיברנטיות, המציעות כי מערכת משפחתית מאופיינת בהומאוסטזיס, הנטייה לשמור על מגוון מסוים של התנהגויות ונורמות, ותיקון עצמי, היכולת לזהות מתי המערכת סטתה רחוק מדי מהנורמה ההומיאוסטטית שלה ואז לתקן כדי להשיב את האיזון.
היפנוזה אריקסוניאנית
מילטון אריקסון ויחסו אל התת-מודע
מילטון אריקסון האמין כי פתרונות לבעיות נפשיות מצויים בתוך האדם, וכי מטרתה של פסיכותרפיה היא לסייע למטופל ללמוד ולהכיר את הכוחות שלו עצמו.
אריקסון האמין כי באינטראקציה בין אישית ישנם שני ערוצי תקשורת: מודע ותת-מודע.
שימוש בטכניקות היפנוטיות
אריקסון נחשב לאבי ההיפנותרפיה, אותה פיתח לאורך שנים.
באמצעות השאה והיפנוזה, הוא סבר כי המטפל יכול לרתום את כוחו המרפא של התת-מודע של המטופל.
תפקידו של המטפל הוא להשתמש בתת-מודע של המטופל כדי לספק עבורו חוויה בינאישית חדשה שתוביל לשינוי.
הוא עבד בעיקר באמצעות היפנוזה עקיפה (ולא ישירה) תוך שהוא נעזר בסיפורים, מטאפורות וטכניקות היפנוטיות אחרות כדי לשפר את תוצאות התהליך הטיפולי.
בחדר הטיפולים, המטפל מתייחס לתקשורת המודעת המילולית של המטופל, אך גם מודע לתנועות גופו, לטון הדיבור, ולאינטונציה שלו, מה שנקרא כיום "שפת גוף".
למעשה, בטיפול, נפתח ערוץ תקשורת נוסף בו התת-מודע של המטופל "מדבר" עם זה של המטפל.
אריקסון פיתח שפה ייחודית, השפה האריקסוניאנית, אותה העביר למטופליו ולמטפלים שלמדו אצלו.
למשל, הוא עבד באמצעות "זריעת רעיונות" - העברת חומרים השאתיים לתוך התת-מודע באמצעות מטאפורות וסיפורים.
אריקסון האמין שהידע התת-מודע עשיר מאין כמוהו וערכו הטיפולי אינו פחות מהרבדים המודעים של הנפש. הוא נחשב למטפל אמיץ, כן, יצירתי ופורץ דרך.
טיפול מציאות
טיפול מציאות הינו טיפול המבוסס על הקונספט של תיאוריית הבחירה (Choice Theory) שפיתח הפסיכיאטר ויליאם גלזר.
טיפול זה הפך לנפוץ בארצות הברית ובמדינות נוספות בעולם, ומיושם בצורה רחבה גם במערכות החינוך.
טיפול מציאות מהווה גישה ייחודית בפסיכותרפיה ובייעוץ.
על פי גלזר, אנשים שמתנהגים בצורה בלתי הולמת אינם זקוקים לעזרה ב"הגנה" על התנהגותם אלא בהכרה בבעייתיות ובלמידת דפוסי התנהגות רציונאליים ויעילים יותר. הוא מכנה את שבעת הדפוסים הללו ההרגלים העוזרים, כאשר לעומתם קיימים ההרגלים הרעים, או ההרגלים הממיתים.
גלזר מעלה ביקורת חדה וחריפה כלפי מערכת הסיווג הפסיכיאטרית הקיימת (ה-DSM) והמודל הרפואי שבבסיסו.
הוא מאמין בהדרכת ילדים, בני נוער ומבוגרים כיצד לנהל את משק הבית הנפשי שלהם בצורה בריאה.
טיפול מציאות מסייע למטופלים לעשות בחירות לגבי חייהם ולשלוט בעולמם ביעילות רבה יותר. הוא מבוסס על גישת פתרון בעיות, מערב תפיסה פסיכולוגית הומניסטית ומתמקד ב"כאן ועכשיו" ובדרכים ליצירת עתיד טוב יותר (במקום בחקירה ובניתוח העבר) בדגש על תהליך קבלת החלטות, אקטיביות והשבת שליטה, בעלות ואחריות של הפרט על חייו.
במסגרת טיפול מציאות, המטופלים עובדים על גילוי רצונותיהם האמיתיים ובוחנים האם הפעולות והמעשים שלהם בהווה, והאופן בו הם בוחרים להתנהג, מקרבים או מרחיקים אותם להגשמת מטרותיהם.
טיפול מציאות נחשב לחלק מגישת הטיפול הקוגניטיבית ההתנהגותית היות והוא מגביר את המודעות של הפרט למחשבותיו ולמעשיו ומסייע לו לשנות אותם.
בואו נדבר על הדברים
החשובים באמת
עם ראש המכון / מומחה ספציפי-
בזום או פנים אל פנים (140 ש״ח)
התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי
(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):
לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר
כתיבה:
מאיה בלום, MA, עו"ס קלינית
עדכון אחרון:
23 בדצמבר 2023
מקורות:
סלונים נבו ורד (2013). טיפול קצר מועד: גישה אסטרטגית, ממוקדת פתרונות, ומוטיבציונית. הוצאת רמות, רעננה.
Karimyar Jahromi, M., & Mosallanejad, L. (2014). The impact of reality therapy on metacognition, stress and hope in addicts. Global journal of health science, 6(6), 281–287. https://doi.org/10.5539/gjhs.v6n6p281
Wedge, M. (2011, December 17). Reflections on Milton Erickson. Psychology Today. Retrieved from https://www.psychologytoday.com/intl/blog/suffer-the-children/201112/reflections-milton-erickson