דפיקות לב מהירות וחרדה | הקשר הגופני בין חרדות לבין דופק גבוה

חרדה, אנחנו יודעים, היא מצב נפשי נפוץ שכולנו מכירים בדרך זו או אחרת. 

אפשר להגיד אולי, שבלי חרדה אין חיים, או לפחות חיים שמרגש לחיותם. 

כי חרדה קשורה בהתאהבות, עוד לפני שאתה מבין מה קורה לך, היא מופיעה גם אצל הטובים ביותר, כאשר הם נעמדים מאחורי הפודיום כדי לשאת הרצאה בכנס של מומחים עמיתים וגם כשהיא מהולה ברגשות אחרים, מזכירה לנו שחשוב להיזהר, קול פנימי יקר ערך שמספר לנו על זכרונות מן העתיד. 

חרדה מופיעה גם, או אולי בעיקר, לקראת מצבים מאיימים, כמו  ניתוח חניכיים, שיחה שמעוררת פחד או חוסר ביטחון וכמובן כשאחד הילדים (אם אתם כבר הורים) נעלם לך מהזווית של העין. 

אפיזודות של חרדה נוטות להיות זמניות, עם מעט תסמינים רציניים או השפעה בריאותית ארוכת טווח.

סימנים גופניים של מצב חרדה כוללים תחושת עצבנות ומתח, הזעת יתר, אי-נוחות בבטן ונשימה מהירה. 

סימפטום נפוץ נוסף של חרדה, עליו נתעכב כאן, הוא קצב לב מהיר ללא פעילות גופנית או חומרים מעוררים  - דפיקות לב, או עלייה חדה בדופק. 

עלייה בדופק יכולה ליצור תחושה שהלב דוהר, הולם או ״מפרפר״, אפילו עד כדי הרגשה של ״החסרת פעימה״. 

אם הדבר אינו נגרם מהפרעה בקצב הלב (אריתמיה), לרוב מדובר בתופעה קצרת מועד שאינה מזיקה.

לבסוף, למטופלים המתמודדים עם הפרעות חרדה יש שונות קצב לב (HRV) נמוכה משמעותית במצבי מנוחה בהשוואה לאוכלוסייה בריאה (Cheng  et al, 2022).

כמה מילים על תגובות פיזיולוגיות במצבי חרדה

חרדה היא תגובה למתח, שהוא בעצמו תגובה למשהו שנתפס כאיום, בין אם אמיתי (כמו מבחן מתקרב) ובין אם פרי דמיוננו (למשל כשאנחנו מתחילים להעלות בתודעה תרחישים של ״מה עלול לקרות״).

אבל השפעת החרדה אינה מוגבלת רק למוח, היא מפעילה את מערכת העצבית האוטונומית, וספציפית את מערכת הסימפטטית, במה שידוע כ״תגובת לחימה או בריחה״

מערכת העצבים האוטונומית עוזרת לווסת את תפקודי הלב, הריאות, מערכת העיכול ושרירים רבים בגוף באופן לא-רצוני.

למשל, כשאנו מתאמנים איננו צריכים להתרכז בלב כדי שיפעם מהר יותר; הדבר קורה מעצמו.

כל אדם מגיב למתח וחרדה בצורה קצת אחרת, ומה שגורם לאדם אחד לחרדה עשוי להיות בעל השפעה שונה לגמרי על מישהו אחר.

למשל, יש אנשים שמבועתים מהמחשבה לשיר בציבור, בעוד שאחרים יעשו זאת תמיד בחפץ לב.

כאשר אדם נמצא במצב של חרדה, עלייה בדופק היא רק סימן לכך שמערכת העצבים האוטונומית נכנסה לפעולה.

איך החרדה מתבטאת בלב?

חרדה יכולה לגרום לדפיקות לב מהירות בגלל מתח שרירים, היפר-ונטילציה או ירי עצבי אינטנסיבי.

מחקרים הראו כי אנשים הסובלים מחרדה מועדים יותר מאנשים שלא סובלים מחרדה ללחץ דם גבוה כרוני וכן להתכווצויות שריר הלב, שעלולים להוביל גם להפרעת קצב. 

כל התסמינים הללו יכולים להתרחש עקב מצבי לחץ זמניים כמו תגובת מתח או התקף חרדה.

ברמה הפסיכולוגית, חרדה יכולה לגרום לרצון להימנע מהמצב שגורם לתחושות הלא-נוחות.

זה הכי טבעי והגיוני.

הבעיה היא שהימנעות עלולה לכלול פספוס של פעילויות מהנות, הזדמנויות בעבודה ומערכות יחסים.

דוגמאות לחומרים שמקפיצים דופק

חוץ מחרדה, יכולות להיות סיבות נוספות לעלייה בדופק:

• אלכוהול – דרינק או שניים יותר מדי יכולים לגרום לעלייה בדופק (שזה מעניין, כי אלכוהול הוא בעיקר סם מדכא, אבל לא ניכנס לזה עכשיו). אנשים שרק לעתים נדירות מפריזים בשתייה אך עושים זאת פתאום במסיבה, למשל, עלולים לחוש מעין רפרוף בחזה מאוחר יותר.

• קפאין – קפה זה בד״כ טוב, אבל זה ממש משתנה על ספקטרום מאוד רחב -  יש מי שישתו 3 כוסות קפה בכל בוקר וירגישו מצוין, בעוד שאחרים יסבלו מעלייה בדופק, מכאבי ראש ומתופעות לוואי נוספות. עם העלייה בפופולריות של משקאות עתירי קפאין, בעיקר קפה בפחית ומשקאות אנרגיה, מחקרים מראים כיצד רמות גבוהות של קפאין יכולות להוביל להפרעות בקצב הלב, ללחץ דם גבוה ולעוד מרעין בישין. מאמר  הסוקר את תסמונת הגמילה מקפאין אף מדגיש את החשיבות של הבדלה בין אבחנה זו לבין הפרעות חרדה, זאת בשל התסמינים הגופניים הדומים (Sajadi-Ernazarova et al, 2022).

• שוקולד – עלייה בדופק יכולה להתפתח מאכילה מרובה מדי בארוחה אחת, ובמיוחד מאכילה מרובה של שוקולד, ולהביא לאותה תחושת פרפור לבבי,  שעליה התייחסנו בצריכת אלכוהול.

• לחלק מהאנשים יש דפיקות לב אחרי ארוחה עשירת פחמימות, סוכר או שומן. גם אכילת מזון עם הרבה מונוסודיום גלוטמט (MSG) או נתרן יכולה לגרום לעלייה בדופק.  אם יש לך דפיקות לב מואצות אחרי אכילת מזונות אלו ואחרים, זה יכול לנבוע מרגישות למזון. שווה בדיקה. 

• תרופות – תרופות קרות שמכילות פסאודואפדרין עלולות לגרום לעלייה בדופק ולתחושה עצבנית. יש אנשים שאצלם עלייה בדופק היא סימן לאריתמיה, שהיא בעיה במערכת החשמלית של הלב ששולטת בדפיקות הלב.

קצב לב נורמלי במצב מנוחה נע בין 60 ל-100 פעילות בדקה. 

ישנ לפחות 3 סוגים של אריתמיה, כל אחד מהם מייצר סימפטומים ייחודיים, כולל קצב לב לא סדיר: 

• טכיקרדיה – מצב רפואי בו הלב פועם מהר מדי, באופן חריג. אפיזודות של טכיקרדיה יכולות להימשך דקות ספורות או זמן ארוך יותר. יש מקרים שבהם רופא יוכל לבצע הליך על הלב כדי לשלוט טוב יותר על פעילותו החשמלית ולהחזיר אותו לקצב נורמלי ויציב. 

• ברדיקרדיה – מצב שקורה כשקצב הלב נמוך מ-60 פעימות בשנייה. התחושה היא פחות כמו דפיקות לב ויותר כמו חבטות עמומות ואיטיות, אבל החוויה עדיין מטרידה.  

• פרפור עליות – אריתמיה מתרחשת כשחדרי הלב העליונים (אטריה) פועמים באופן כיאוטי במקום בסינכרון עם החדרים התחתונים (ונטריקלים). 

אבחון חרדה

 לב זה לא צחוק.

לכן, ברגע שמרגישים עלייה בדופק, בעיקר כאשר היא מלווה בכאב בחזה (אבל לא רק) אין לנו דרך לעשות הבחנה בין התקף חרדה להתקף לב.

במרבית המקרים, בעיקר אם אתם צעירים (מתחת ל-45) ובריאים, תישללנה בעיות קרדיולוגיות,

או אז תופנו להערכה ולאבחון של הפרעת חרדה, תהליך שמתחיל בבדיקה ע״י רופא.

הרופא ייבחן היבטים גופניים, אנמסטיים, משפחתיים ובמקרה הטוב פסיכולוגיים. 

 נורמלי לחוות מדי פעם רגעים של חרדה, בעיקר אם ניתן לזהות את הגורם לה, כמו טיסה או ראיון עבודה.

רגשות כאלה אינם דורשים הערכת רופא, אלא אם כן החרדה הופכת למציפה בסיטואציות הללו, עד כדי הפרעה ליכולת לתפקד.

ישנם מצבים מסוימים שיכולים לגרום לחרדה, בהם מחלות לב, מחלות בבלוטת התריס, הפרעות נשימתיות וגמילה מסמים או אלכוהול. ייתכן וייערכו בדיקות דם ואחרות אם יש חשד שבעיה גופנית היא הגורם לחרדה. מומחה בתחום בריאות הנפש יסקור גם את הסימפטומים ויבצע שאלון או סינון פסיכולוגי אחר שיכול לסייע לאבחון. 

אבחון דפיקות לב

כמובן, אם יש ספק אין ספק - מאמר באינטרנט לא מחליף בדיקה רפואית. 

יחד עם זאת, יש כמה אינדיקטורים שחשוב להכיר -

כאשר עלייה בדופק מגיעה עם אפיזודות המזוהות של חרדה ואז שוככות מהר מעצמן, ניתן לרוב לנהל את המצב עצמאית, לצד בדיקות רפואיות בשוטף.

אבל - כאשר עלייה בדופק נגרמת ע״י חרדה ונמשכת שעות, או מונעת תפקוד נורמטיבי (הליכה לעבודה, פגישה עם חברים וכו׳) דורשת הערכה רפואית.

באופן דומה, עלייה בדופק המופיעה ללא גורם מייצר חרדה היא דבר שדורש פנייה לרופא המשפחה או ישר לקרדיולוג במיון. 

יכול להיות שמדובר בעניין פעוט ופתיר, כמו תופעת לוואי של תרופה שניתן לסדר בהחלפת התרופה. אבל חובה לבדוק. 

דפיקות לב מהירות יכולות גם להיות סימן לאנמיה, מחלה בבלוטת התריס, לחץ דם נמוך או בעיה בלב.

אריתמיה או הפרעות קצב

שלא נדע,  אבל חשוב להכיר...

ישנם סוגים שונים של בדיקות שהרופא יכול לערוך כדי לזהות את הבעיה.

הרופא יערוך בדיקה גופנית, EKG, יאזין ללב בסטטוסקופ ולאחר מכן ישתמש באחד או יותר מהמבדקים האבחוניים באים: 

• אלקטרוקרדיוגרמה (אק״ג) – מניחים כמה אלקטרודות על החזה למדידת הפעילות החשמלית של הלב. הדבר יכול לעזור לאבחן אריתמיה או לשלול הפרעה בקצב הלב. 

• מוניטור הולטר – הולטר זה מכשור לביש,  24 שעות ביממה, שמטרתו לתעד את קצב הלב וכל שינוי בו. לרוב לא משתמשים במכשיר יותר מ-3 ימים ברצף, והוא עשוי לפספס עלייה בדופק אם הדבר אינו קורה לעתים קרובות.

•  הקלטת אירוע – לרוב משתמשים במכשיר הקלטה אם מוניטור הולטר אינו קולט שום חריגות בקצב הלב. מכשיר ההקלטה יכול להילבש משך שבועות בכל פעם, אך הוא מקליט את קצב הלב רק כאשר האדם לוחץ על כפתור כשיש לו סימפטומים. 

• במצבים יותר מורכבים (או בהגדלת ראש קיצונית של הרופא), תתקיים גם בדיקת אקו לב, שנקראת בשפה הרשמית אקוקרדיוגרפיה. 

ללמוד להירגע

בעוד שחרדה עשויה לגרום לעלייה בדופק, ניתן להקל על האפיזודות ע״י למידה של טכניקות הרפיה, אסטרטגיות לניהול לחץ או תרופות, בייעוץ עם רופא.

אם תחושות של חרדה גורמות לעלייה בדופק, ניתן לנקוט בכמה צעדים כדי להירגע ולהאט את הלב הדוהר.

בין אסטרטגיות ההרפיה המוכחות ניתן למצוא פעילויות שלא יפתיעו אתכם:

• יוגה, מדיטציה, טאי-צ׳י ותרגילי נשימות עמוקות.

• פעילות גופנית קבועה. 3 פעמים בשבוע זה מצוין. 

• שינה של 8 שעות בלילה.

• להימנע מגורמי לחץ, למשל לנסוע בסטרס תמידי כי רגילים תמיד לצאת ברגע האחרון. 

• להימנע מחשיפה מוגברת לדרמות חדשותיות או ויכוחים שלא חייבים. בכלל, פחות דרמות...

• שמירה על בית מסודר. בלגן בבית קשור לאי שקט נפשי.

• בילוי יותר זמן בחיבור חיובי עם חברים ומשפחה.

מי שחווה רגשות של חרדה באופן תכוף או שמוצא את עצמו חרד מבלי להבין בדיוק מדוע, עליו לשוחח על כך עם הרופא שלו או לחפש סיוע מאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש.

ייתכן ומדובר בהפרעת חרדה שניתן לנהלה בשילוב של פסיכותרפיה (טיפול בשיחות, או טיפול פסיכולוגי) ולפעמים תרופות.

בואו לדבר עם מישהו

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון:

16 בדצמבר 2023 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Bigalke JA, Durocher JJ, Greenlund IM, Keller-Ross M, Carter JR. Blood pressure and muscle sympathetic nerve activity are associated with trait anxiety in humans. Am J Physiol Heart Circ Physiol. 2023 Apr 1;324(4):H494-H503. doi: 10.1152/ajpheart.00026.2023. Epub 2023 Feb 17. PMID: 36800506.

Cheng, Y.-C., Su, M.-I., Liu, C.-W., Huang, Y.-C. and Huang, W.-L. (2022), Heart rate variability in patients with anxiety disorders: A systematic review and meta-analysis. Psychiatry Clin. Neurosci., 76: 292-302. https://doi.org/10.1111/pcn.13356 

Licht CM, de Geus EJ, van Dyck R, Penninx BW. Association between anxiety disorders and heart rate variability in The Netherlands Study of Depression and Anxiety (NESDA). Psychosom Med. 2009 Jun;71(5):508-18. doi: 10.1097/PSY.0b013e3181a292a6. Epub 2009 May 4. PMID: 19414616.

Sajadi-Ernazarova KR, Anderson J, Dhakal A, Hamilton RJ. Caffeine Withdrawal. 2022 Sep 18. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan–. PMID: 28613541.