ההחלטה על פנייה לטיפול היא 90% מהעבודה. 

החוליה המאתגרת היא להגיע למטפל/ת המתאים/ה, שמומחה בשיטת הטיפול הרלוונטית ביותר לאתגר שלך.

יש אלפי פסיכולוגים ופסיכותרפיסטים, יש מאות שיטות טיפול ואנחנו מרשים לעצמנו להודות שהמקצוע שלנו קצת הזניח את סוגיית ה-Matching שתחבר בין בעיה לפתרון.

טיפול פסיכולוגי יכול להיות משנה חיים. 

 אבל יותר מדי פונים מגיעים לטיפול שאינו מתאים להם, וזה מיותר.

למעשה, מחקר שפורסם לאחרונה מדגיש את החשיבות של התאמת מטפל  מנוסה ומומחה בטיפול בקשיים הספציפיים של הפונה לטיפול.

לפי המחקר, התאמה נכונה מביאה לתוצאות טיפול הרבה יותר חיוביות. 

לכן אנחנו כאן, לומדים ומדייקים כבר 12 שנים איך לחבר נכון. 

במהלך שיחת ההכוונה ננסה לאתר את סוג הטיפול המתאים ביותר עבורך.

במהלך השיחה נשאל על המצב הרגשי, תוך מיקוד אתגרים ומטרות, וזיהוי היבטים שונים של יחסים טיפוליים שסייעו לך בעבר.

בסיומה נמליץ על  סוג הטיפול היעיל ביותר מתוך הידע הקליני העדכני ביותר.

דנה פיינר, עו״ס קלינית במכון טמיר, מספרת על פגישת הייעוץ החד פעמית לקראת טיפול: 

כאשר אנו נתקלים בבעיה או קונפליקט  רגשי נקודתי, פעמים רבות נרגיש צורך לפנות לגורם חיצוני שיסייע לנו לפתור את הבעיה. בנקודה זו, ישנם לא מעט אנשים המתלבטים אם לפנות לקבלת ייעוץ או לא, שכן החשש הוא שהתהליך לא יהיה נקודתי, ממוקד בקונפליקט עצמו, אלא יהפוך להיות טיפול ארוך יותר. הצורך בסיוע נקודתי הביא להבנת הצורך בפגישת ייעוץ חד-פעמית, בהתערבות ממוקדת שתסייע באופן נקודתי.

פגישת ייעוץ חד-פעמית היא פגישה בה יש להספיק הרבה בזמן קצר, לכן המטפל יהיה אקטיבי ויכווין את הפונה על-מנת לקדם את הפגישה לכדי המטרה הרצויה. המטפל ישאל את הפונה מה מטרת הייעוץ, מה הוא מעוניין להשיג מהפגישה ודרך תשובתו של הפונה יכווין המטפל את הפגישה. הפונה יתבקש לספר מעט על עצמו בשביל שהמטפל יוכל ללמוד בכלליות על האינטראקציות של הפונה עם סביבתו, על המוטיבציה שלו, על הקשיים והחסמים שמפריעים לפונה להתקדם. 

בזמן הפגישה, ייתן המטפל את האינפורמציה הדרושה לפונה בהתאם לתכנים שעלו בשיח. אפשרי כי מדובר יהיה בפגישה קצרה, בת עשרים דקות, שמטרתה היא בהבנה של כיוון כללי לטיפול רצוי או נתינת אינפורמציה על צורך ממוקד של הפונה, אך אפשרי כי מדובר יהיה גם בפגישה טיפולית בת חמישים דקות, בה המטפל יסייע בסוגיה ספציפית אותה הביא הפונה לפגישה. במקרים כאלו, כאשר מדובר בהתערבות טיפולית ממוקדת, אפשרי כי יהיה צורך ביותר מפגישה אחת, אך לא יותר ממספר פגישות בודדות.

חשוב לנו להדגיש, אנו יודעים כי פנייה לייעוץ אינה דבר של מה בכך. זה דורש אומץ ופתיחות, זה דורש מוכנות להיפתח ולשתף בתכנים הרגישים והעמוקים שלנו. בזמן הפגישה, המטפל מחזיק בראשו את נושא זה, ונמצא שם על-מנת לסייע לפונה להיפתח דרך שאלותיו המכווינות. על-אף הקושי בהימצאות מחוץ לאיזור הנוחות האישי, אנו סבורים כי היציאה מאיזור הנוחות הוא מחיר ששווה לשלם אותו, זאת בשביל להגיע לרווחה הנפשית אליה אתם מעוניינים להגיע. זכרו שאין זה בושה לפנות לייעוץ חיצוני, לפעמים כל מה שאנו צריכים זה זוג עיניים ניטרליות עם פרספקטיבה שונה, שתוכל לסייע באופן אובייקטיבי ומירבי. 

בפגישת הייעוץ, המטפל והפונה מהווים יחידה אחת שמטרתה להגיע לפתרון או מסקנה שתקדם את הפונה. שיתוף הפעולה כאן הוא נחוץ והמוטיבציה היא מרכיב מאוד חשוב בזמן הפגישה. נכון, המטפל מהווה לגוף הידע בעל הניסיון, אך ללא שיתוף פעולה מצד הפונה, השינוי לא יתרחש. לכן, חשוב להגיע פתוחים ובעלי מוכנות לקבל את עצתו או הצעתו של המטפל, וגם אם דברים מרגישים לא אינטואיטיביים, זכרו שיציאה מאיזור הנוחות יכולה לשנות פלאים.

זכרו, הזמן וההשקעה שווים את זה, מדובר בבחירה עצמית, בצעד שיכול לעזור לכם להרגיש טוב יותר. כל מה שצריך לעשות זה לתאם פגישה, וביחד, נעשה את מירב המאמצים בשביל להגיע למטרה הנחוצה. 

איך חוסר התאמה בין מטפל למטופל עלול להוביל להחמרה במקום לשיפור?

חוסר התאמה בין מטפל למטופל פועל לפעמים בשקט, ולכן קל לפספס אותו.

הוא יכול להופיע כאשר המטפל מיומן מאוד אבל בגישה שאינה מתאימה לבעיה המרכזית, כאשר הקצב של ההתערבות מהיר או איטי מדי, כאשר סגנון התקשורת של המטפל מרגיש קר, פולשני, עמום או “מחזיק” מדי וכאשר קיימת אי-הלימה בין הצרכים של המטופל לבין מה שהטיפול נותן לו בפועל.

• מטופל שמגיע עם טראומה יכול להרגיש שמטפל מעמת מדי מגביר אצלו דריכות ובושה.

• מטופל שמחפש מסגרת ממוקדת וברורה עשוי להרגיש שטיפול פתוח מדי מותיר אותו אבוד.

• מטופל שמגיע עם צורך עמוק בהכרה ובכבוד עשוי להיסגר מול מטפל שממהר לפרש או לתקן.

במצבים כאלה, במקום שהטיפול יהיה מרחב שמארגן חוויה ומרחיב חופש, הוא מתחיל לשחזר עבור המטופל בדיוק את מה שהכביד עליו קודם. למשל, תחושת חוסר הבנה, חוסר שליטה, בדידות, אשמה או כישלון.

סקירת מחקרים מ-2026 מלמדת כי חוסר התאמה כזה קשור לנשירה, לנסיגה בברית הטיפולית ולהחמרת תסמינים ולעתים קרובות הוא מתווך דרך חוויה סובייקטיבית פשוטה מאוד מצד המטופל: ״משהו פה לא יושב לי טוב״.

זאת בדיוק הסיבה שהתאמה בטיפול היא לא רק עניין של כימיה, אלא של מפגש בין בעיה, סגנון, מיומנות, קצב, הקשר תרבותי וציפיות.

דנה פיינר, MSW, עו״ס קלינית,

מכון טמיר תל אביב

איך רגשות קשורים לאכילה?

אכילה רגשית היא נטייה לאכילת-יתר בתגובה לרגשות שליליים כמו חרדה או עצבנות. 

אירועי חיים מרכזיים, כמו פרידה או פיטורים, אבל גם טרדות חיי היומיום, יכולים לעורר רגשות שליליים המובילים לאכילה רגשית ומשבשים את מאמצי השליטה במשקל. 

שגרה של אכילה רגשית עלולה לגרום לשלל בעיות בריאותיות הקשורות למשקל, למשל סוכרת, לחץ דם גבוה ועייפות, שהן רק כמה דוגמאות למחיר שגופך משלם על בינג׳ים של אכילה.

למעשה, ההערכה המחקרית היא כי אכילה רגשית גורמת לאכילה מופרזת ב88% מהמקרים.

אכילת יתר של מזונות עמוסים באנרגיה, מסיבות רגשיות, נחשבת לתורמת עיקרית למגיפת סוכרת סוג 2 והשמנה.

אבל רגע, חשוב להבין שאכילה רגשית אינה מונעת נטו מרגשות.

תחושת הרעב מווסתת ע״י הורמונים וקיימים ישנם שני מסלולי רעב עיקריים:

המסלול ההומיאוסטטי והמסלול ההדוני.

המסלול ההומיאוסטטי הוא מסלול הרעב הביולוגי והוא מונע בפשטות על ידי הצורך באנרגיה, כלומר בקלוריות.

לעומת זאת, אכילה נהנתנית (הדונית) מונעת ע״י עונג.

אכילה רגשית משויכת למסלול זה, בו רעב מוצת ע״י גירויים רגשיים שכמו "עוקפים" את אותות הרעב והשובע שהגוף שולח.

מספר גורמים יכולים לשבש את ויסות התיאבון הפיזיולוגי, כגון הפרעות שינה; סטרס; השמנת יתר, סוכרת, תנגודת לאינסולין, דלקתיות ועוד. גם מצבים נפשיים עלולים לשבש רמות של נוירוטרנסמיטורים כגון סרוטונין ודופמין, אשר יכולים גם לגרום לשינויים בתיאבון. נפרט בהמשך.

כדי להבין אם אתם אכלנים רגשיים, שאלו את עצמכם:

• האם אתם אוכלים יותר כשאתם במתח?

• האם אתם אוכלים כשאתם לא רעבים או כשאתם מרגישים שבעים?

• האם אתם אוכלים כדי להרגיש טוב יותר, כלומר כדי להירגע ולנחם את עצמכם כשאתם עצובים, כועסים, משועממים, חרדים וכו׳?

• האם אתם משתמשים באוכל כתגמול?

• האם אתם נוהגים לאכול עד שאתם מתפוצצים?

• האם אוכל גורם לכם לחוש ביטחון?

• האם אתם חשים שהאוכל הוא סוג של חבר?

• האם אתם מרגישים חוסר אונים או חוסר שליטה בסביבת אוכל?

חגית קון אסף, MSW, מטפלת באכילה רגשית בחיפה

לקראת הקמת סדנה לאכילה רגשית בגישת CBT, אנו מגישים רשימת שאלות ותשובות שנראות לנו רלוונטיות במיוחד למתעניינים/ות.

מעניין לראות את ההבדלים בין רעב שמגיע מצורך גופני לבין רעב שנובע מתוך צרכים רגשיים:

האם קיים קשר בין דיכאון לבין אכילת יתר?

פסיכולוגים ותזונאים הבחינו בקשר בין דיכאון לאכילה מסיבות רגשיות.

לפעמים דיכאון מעורר אכילה רגשית, ולעיתים התחושות הנלוות להרגלי אכילה לא בריאים עלולות לתרום לדיכאון.

עם זאת, לא תמיד השניים קשורים זה לזה.

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת באכילה רגשית בחיפה והקריות

האם ילדים גם מתמודדים עם אכילה רגשית?

כן.

מחקר של אוניברסיטת קולג 'בלונדון מלמד כי ילדים שאוכלים יותר או פחות על פי מידת הלחץ הנפשי שהם חווים לומדים את ההתנהגות של אכילה רגשית ואינם יורשים אותה גנטית. 

המחקר מצא כי גם הסביבה הביתית הייתה הגורם העיקרי לפיתוח אכילה רגשית אצל ילדים ובני נוער. 

מה הקשר בין עייפות לבין אכילה רגשית?

בעיתות מתח ולחץ, האמיגדלה נעשית רגישה יותר.

האמיגדלה היא איבר מוחי קטנטן במערכת הלימבית במוח. 

הגברת רגישותה של האמיגדלה מתבטאת בעליית אמוציונליות, מה שגורם לבעיות קטנות להיחוות כמלחיצות יותר.

מכיוון שהאמיגדלה האנושית רגישה יותר כשאנחנו עייפים, קיים יסיכוי גבוה יותר שתופעל תגובת הלחץ הגופנית, שבתורה תעורר אשליה של רעב. 

מה יכול להחליף אוכל במצב של רעב רגשי?

לא חוכמה רק להגיד מה לא - השאלה היא מה יכול לבוא במקום.

במילים אחרות, נדרשות אלטרנטיבות לאוכל שניתן לפנות אליהן לשם סיפוק רגשי.

הנה כמה מצבים רגשיים ורעיונות להפגתם עם פעילויות אחרות שאינן  אכילה רגשית:

דיכאון או בדידות קשה

לדוגמא, מחקר (אחד מיני רבים) שבחן אכילה רגשית אצל נשים בהריון במהלך סגר ובידוד בקורונה מלמד על הקשר החזק בין אכילה לבדידות, שינוי תזונתי ולעלייה במשקל (Zhang et al, 2020).

מומלץ להתקשר למישהו/י שתמיד עושה לך טוב, לשחק עם בעל חיים, להתעמק בתמונה מתוך גלריה אונליין או לצלול לזיכרון נוסטלגי שמרים את מצב הרוח.

חרדה

הפחתת את האנרגיה השלילית הזו באמצעות ריקוד (בבית, סולו, עובד מצוין), במעיכת כדור לחץ או בהליכה מהירה.

תשישות נפשית

מי שחש מותש יכול לפנק את עצמו בכוס תה גדולה, לעשות אמבטיה מרגיעה, להדליק בבית נרות ריחניים או להתעטף בשמיכה כבדה (כן, זה מרגיע). 

שעמום 

ספר טוב, סדרה קומית בנטפליקס, לחקור את הסביבה שבחוץ או לפנות לפעילות מהנה  (גוגל סטריט ווייו או  נגינה למשל). 

כנראה שאנחנו אוכלים כדי לברוח להסיח את המודעות העצמית, שאנו ערים לה מדי ברגעי שעמום או חוסר מעש,

קוראים לזה פרדיגמת השעמום-רעב: 

חוקרים מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס התחקו אחר הסיבה המדעית לנטייה לאכילה כפתרון לשעמום.

הם מצאו כי שתיית מים, עיסוק בחשיבה מאתגרת, בתחביב או ביצירה, בפעילות גופנית או בשיחה מהנה עם מישהו/י, הן כולן דרכים יעילות להשתחרר מהקשר בין שעמום לרעב רגשי.

איך להפחית אכילה רגשית?

למידה מכשלונות

אם אתם נכנסים לאפיזודה של אכילה רגשית, בדרך כלל תופענה אחריה תחושות אשמה וחרטה.

לאשמה זו יש גם פוטנציאל להוביל לפרצי אכילה רגשיים בעתיד ולהגברה של דימוי עצמי נמוך. 

אין מה לעסוק בהלקאה עצמית ורגשות אשם. 

זה מיותר, מעמיס ובתכלס - לא עוזר בשום דבר. 

אמרו לעצמכם שעשיתם כל שביכולתכם והתחילו מחר יום חדש של אכילה מודעת, מצוידים בלקחים על טריגרים ומקומות בהם אתם מועדים יותר לקרוס לאכילה שאין בה רעב מציאותי.

הרעיון הוא ללמוד מהניסיון ולתכנן לפיו מניעה עתידית.

כן חשוב להתמקד בשינויים החיוביים שאתם מעדכנים בהרגלי האכילה ולתת לעצמכם קרדיט על ביצוע שינויים שמקדמים אתכם לעבר בריאות טובה יותר. 

אל תעשו לעמכם מבחנים

גם ככה זה מאתגר, לא צריך להוסיף מזווה עמוס באפשרויות, בעיקר אם הן מסווגות ב״אחוז שומן גבוה״ וב״סוכר גבוה״. 

כשאתם עושים קניות, המנעו ככל הניתן מרכישה של פיתויים שקשה לעמוד בפניהם.

לכו לסופר (או לאתר הקניות של הסופר) עם רשימת קניות, תנו לרגשות הלא אימפולסיביים שלכם לשלוט בקבלת ההחלטות.

נסו להימנע מה- Mode הפאסיבי המאפיין בטלה

אצל כל אחד זה אחרת, אבל אכילה רגשית מתאפיינת במצב מנטלי מיוחד.

יש בו בד״כ שעמום, עייפות, קריסה, חוסר טעם ובטלה. 

היו ערים לאזור הזה בנפש, בהקשר של אוכל (ובכלל) הוא מזמין צרות. 

אם אתם בכל זאת שם - חשוב לתת כבוד לכל מצב נפשי - הסיחו את דעתכם והחליפו את האכילה בהתנהגות בריאה יותר, כמו סיבוב בחוץ, צפייה בסרט או סידרה, משחק עם בעל חיים, האזנה למוזיקה פחות מוכרת, קריאה או טלפון לחבר/ה.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

מומחים מומלצים לטיפול בהפרעות אכילה

הכירו את המטפלים בקשיי אכילה במכון טמיר

מומחים לטיפול בבעיות אכילה - מכון טמיר

שירלי לייכנר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר עדית פרדו

Phd

תל אביב

רותם יערי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

נועה רוזן

MSW

מכון טמיר אונליין

ענת ניר

MSW

מכון טמיר בתל אביב

ד״ר טובה בן צבי מרק

MSW

מכון טמיר בתל אביב

אסנת זילברמן

MSW

מכון טמיר בגבעתיים

מיכל שני

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

מרגנית כרמי מדינה

MSW

מכון טמיר בכפר סבא

הילה בוצ’ן

MSW

מכון טמיר בנתניה

אדווה תובל

MSW

מכון טמיר אונליין

דרור זבולון

MSW

מכון טמיר בראשון

שירלי בכר- מערבי

MSW

מכון טמיר בנס ציונה

שרי פוגל

MSW

מכון טמיר בבאר שבע

עזר שפיר

MSW

מכון טמיר בחיפה

אביבית בנגוס כהן

MSW

מכון טמיר מודיעין

קארין רדי

MA

מכון טמיר בחיפה

דקלה סנדו ברששת

MSW

מכון טמיר בחיפה

לודה אזולאי

MSW

מכון טמיר בתל אביב

דגנית ג׳ורדין

MA

מכון טמיר בקריית אונו

דנה קליין

MSW

מכון טמיר ברמת גן

נדב דרדיק

MA

מכון טמיר בשרון

לירון יניב

MSW

מכון טמיר ברעננה

מירב רייף ממן

MSW

מכון טמיר באר יעקב

עינת סוקול

MSW

מכון טמיר רחובות

ד”ר קארן שוחט

MSW

מכון טמיר במודיעין

חניתה לאופר פישר

MSW

מכון טמיר ברמת גן

איתי רייף

MSW

מכון טמיר בהרצליה

כרמית דולב

MSW

מכון טמיר תל אביב

רותי לפידות

MA

מכון טמיר תל אביב

קרן שקד

MSW

מכון טמיר בחולון

שיחת ייעוץ בזום פגישה בתל אביב

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Frayn, M., Livshits, S. & Knäuper, B. Emotional eating and weight regulation: a qualitative study of compensatory behaviors and concerns. J Eat Disord 6, 23 (2018). https://doi.org/10.1186/s40337-018-0210-6

Gonsahn-Bollie, S. (2023, May 16). Emotional Eating Isn't All Emotional. Medscape Diabetes & Endocrinology. Retrieved from https://www.medscape.com/viewarticle/991756

Zhang, J., Zhang, Y., Huo, S., Ma, Y., Ke, Y., Wang, P., & Zhao, A. (2020). Emotional Eating in Pregnant Women during the COVID-19 Pandemic and Its Association with Dietary Intake and Gestational Weight Gain. Nutrients, 12(8), 2250. https://doi.org/10.3390/nu12082250

כעס אינו אחד מהסימפטומים הרשמיים של הפרעת קשב וריכוז (ADHD) אצל מבוגרים וגם לא אצל ילדים ונוער.

יחד עם זאת, מבוגרים רבים (18 ומעלה) הסובלים מההפרעה מתמודדים עם קשיים תמידיים בשליטה וניהול כעסים, בעיקר בהתפרצויות אימפולסיביות של כעס. 

מבוגרים עם הפרעות קשב וריכוז הופכים לתוקפניים כתגובה אימפולסיבית למשהו שקורה - תסכול, הערה מעוררת או סטרס. מומחים חושבים שהתנהגות תוקפנית עשויה לנבוע מהימנעות מרגשות זועמים או פגועים. התוקפנות היא ניסיון להיפטר מהרגש השלילי ומשרתת כאסטרטגיה לוויסות רגשי. 

למעשה קשיי ויסות רגשי, בפרט עם תגובת כעס, שכיחות מאוד בקרב אנשים עם הפרעות קשב וריכוז.

חשוב לדעת שאתם לא לבד בתחום הזה. כעס עשוי להצביע על הפרעה במצב הרוח אבל לעתים קרובות הוא רק חלק מהפרעת הקשב.

כך או כך, טיפול ב- ADHD יכול להועיל מאוד.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בהפרעות קשב וריכוז בתל אביב

איך כעס משתלב עם ADHD אצל מבוגרים?

רופאים ופסיכולוגים מזהים ADHD בהתבסס על נטייה לחוסר קשב, בעיות ריכוז, היפראקטיביות ואימפולסיביות. 

ואכן, יש כמה סימפטומים של ADHD הקשורים באופן הדוק יותר לכעס, בהם: 

התנהגות אימפולסיבית

אנשים עם ADHD מתמודדים עם קושי בשליטה בדחפים, אימפולסיביות שעלולה להביא אותם לכדי תגובה כעסנית לא מקובלת.  

היפראקטיביות

למתמודדים/ות עם ADHD יש ׳קוצים׳, כלומר קושי רציני להישאר ישובים במקום. הם נוטים להשתעמם בקלות, להפריע לשיחות באופן לא מותאם ולהתקשות למקד את הקשב. תסכול הדחפים הללו עשויים להוות מקור לכעס שעלול להתגלגל להתפרצות זעם.

שכחנות וחוסר קשב

 מבוגרים וילדים עם ADHD מתמודדים כל הזמן עם קושי לעמוד בדדליינים, ניהול זמן ועמידה בתחומי אחריות.

התסכול הכרוני משכחה לשלם תשלומים, מאובדן מפתחות ומאתגרים יום-יוומיים אחרים עשוי להוביל את האדם לתחושת כעס. 

לסיכום, מתמודדים/ות בוגרים עם ADHD יחד עם כעס חייבים להבין שהם ממש לא לבד.

התסמינים שלהם קשורים ישירות להפרעה ושבאמצעות שילוב נכון של טיפול ותמיכה חברתית ניתן לסייע להם להקל על הכעס ולמנוע את ההרס שהוא גורם.

מה גורם לכעסים ב-ADHD אצל מבוגרים?

הטריגרים לכך יכולים לכלול תסכול, חוסר סבלנות ואפילו הערכה עצמית נמוכה. 

כמה מחקרים מצאו קשר בין תסמיני ADHD לכעס. למשל, מחקר מ-2014 על תלמידי מכללה מצא קורלציה בין הימצאותם של יותר תסמיני ADHD ליותר כעס כמצב וכתכונה. 

כעס כמצב הוא התפרצות קצרה של כעס, בעוד שכעס כתכונה הוא נטייה אישיותית לכך. 

מחקר מ-2020 השווה בין מבוגרים עם ADHD למבוגרים ללא האבחנה, ומצא ש-50.2% מהראשונים היו בעלי תנודות רגשיות, בהשוואה ל-5% בלבד מנטולי ה-ADHD. מבוגרים עם ADHD שדיווחו על תחושת כעס כילדים היו בעלי סיכוי גבוה יותר לדווח על תנודות במצב הרוח לעתים קרובות. הדבר מרמז על קשר בין תנודות מצב רוח לבין כעס, וגם מציע שכעס אצל מבוגרים עם ADHD עשוי להתחיל בילדות. 

עדי גודלמן, MSW, מטפלת בשליטה בכעסים עם מבוגרים, מכון טמיר תל אביב

כמה מהסיבות לכך ש-ADHD עשוי לגרום לאדם לכעוס: 

שליטה נמוכה בדחפים

ADHD פוגע בתפקוד הניהולי, שהוא יכולתו של המוח לווסת רגשות, לתכנן פעילויות ולשלוט בדחפים. אנשים עם ADHD יכולים להתקשות בהרגעה עצמית כשהם כועסים או להיות יותר אימפולסיביים בביטוי כעס. 

תסכול מתסמיני ה-ADHD

תסמיני ה-ADHD יכולים להקשות על הריכוז בעבודה או בלימודים, והדבר עשוי לתסכל. כמה מחקרים מצאו קורלציה בין תסמיני ADHD למידה רבה יותר של ביטוי כעסים בצורה שאינה הולמת. קשיי קשב – מחקר מ-2018 מצא שבקרב מבוגרים עם ADHD יש קורלציה בין שינויים בקשב ליותר כעס כתכונה, כנראה משום שחוסר תשומת לב יכול לתסכל או לגרום לאדם להרגיש מוסח ע״י דברים שמכעיסים אותו. 

קשיים במערכות יחסים

מחקר מ-2014 מצא שיעורים גבוהים יותר של לקויות חברתיות בקרב תלמידי מכללה עם ADHD ביחד לכאלה שאינם. הקשיים במיומנויות החברתיות יכולים להקשות על היווצרות מערכות יחסים משמעותיות ועל ניהול קונפליקטים, מה שעלול להוות טריגר לכעס. 

הטריגרים יכולים להשתנות מאדם לאדם, ולכן כדאי שהמטופל ינהל רישום שלהם.

הדבר יעצים את יכולתו להבין את הטריגרים ובכך להשיג שליטה טובה יותר על תגובותיו.

טריגרים נפוצים לכעס הקשור ל-ADHD בקרב מבוגרים כוללים תסכול וחוסר סבלנות (למשל במהלך עמידה בתור), התנהגות אימפולסיבית (למשל תגובת יתר לתחושת כעס רגעית), בעיות בזיכרון ובקשב העשויות לגרום לאדם להתמקד בתחושות חולפות ולתת להן כוח רב מדי, בעיות חברתיות ובמערכות יחסים (בעיקר תחושת דחייה או גינוי), השלכות של בעיות בתכנון ושל דדליינים שפוספסו (למשל פרויקט שלא הוגש בזמן) והערכה עצמית נמוכה. 

ניהול כעס הקשור ל-ADHD

 ADHD הוא מצב רפואי - אנשים אינם יכולים פשוט לפתור אותו בעצמם.

ואולם, שילוב נכון של טיפולים יכול להפך את הכעס לקל יותר לניהול.

כמה מהאופציות הן תרופות ממריצות ל-ADHD, תרופות נוגדות דיכאון ונוגדות חרדה (כחלופה לממריצים בחלק מהמקרים), חיפוש אחר התאמות בלימודים ובעבודה (למשל סביבה נטולת הסחות או יותר זמן להשלמת פרויקטים), סדנה לניהול כעסים, שיעורי מיומנויות חברתיות, פסיכותרפיה (יעוץ אישי או משפחתי או יעוץ למערכות יחסים) ותכניות אימון קוגניטיביות-התנהגותיות שמלמדות גברים ונשים עם ADHD מיומנויות לניהול רגש בדרך להשגת מטרותיהם. 

עזרה עצמית לניהול כעס למתמודדים עם ADHD

חלק מהאסטרטגיות שיכולות לעזור לאדם להתמודד עם כעס הן אלה: 

לשים את הכעס בהקשר הנכון 

כשאדם מרגיש לפתע גל של כעס, עליו להימנע מרומינציות על הכעס ופשוט להכיר בו ולעבור אל הרגש הבא. 

תרגול ויזואליזציה

במיומנות ויזואליזציה נעזרים בדימיון כדי למקם את הקושי ולנהל אותו. 

בהקשר של כעס, למשל, ניתן לדמיין את הכעס סגור בקופסה ואז לנשוף החוצה את כולו. 

לעשות פעילות גופנית

מחקר עדכני מצא כי פעילות קרדיווסקולרית גבוהה יותר אצל מבוגרים עם ADHD קשורה עם פחות דיכאון, חרדה ומתח נפשי נתפס, וזה נכון במיוחד עבור מתמודדים עם תסמיני ADHD קלים יותר.

כושר נתפס גבוה יותר היה קשור עם פחות דיכאון, חרדה ומתח נתפס, הן עבור ADHD והן עבור קבוצות ביקורת. 

לתרגל תגובה מועילה לכעס

הגישה המתאימה משתנה מאדם לאדם, אבל יש כאלה שמוצאים שנשימות עמוקות או מדיטציה עוזרות להם. ככל שאדם מתרגל יותר, כך הדבר יהיה לו קל יותר. יש לנסות לקחת 10 נשימות עמוקות בתגובה לכעס, עד שהדבר הופך לתגובה אוטומטית.

להתחייב להשהיית התגובה עד לרגיעה

לרבים עם ADHD ההתנהגות האימפולסיבית שהכעס גורם היא הרסנית מאוד ואף עלולה להוביל ליותר כעס. אלא שגם אם האדם אינו יכול לשלוט בכעסו – הוא יכול לשלוט בתגובות שלו. 

לתרגל אסרטיביות שמונעת התפרצויות כעס

 כעס הוא רגש אנושי נורמלי, והגיוני להרגיש אותו בתגובה לחוסר צדק, להתעללות או לתסכול. זיהוי טריגרים לכעס יכול לעזור לאדם לתרגל תגובות אסרטיביות.

זאת ועוד, יש גם אסטרטגיות שעוזרות להימנע מכעס ומהתפרצויות כעס אימפולסיביות, בהן:

• חיפוש פסיכותרפיסט שיעזור לקדם הבנה טובה יותר של הכעס וניהולו. מטפל יכול לעזור לזהות טריגרים ספציפיים לכעס ולאמץ מנגנוני התמודדות בריאים יותר.

• המנעות מוקדמת או עזיבה של מצבים בין אישיים שגורמים לכעס. אם אתם מריחים עימות באופק, תתרחקו.

• הכרה בכך שכעס הוא רגש אנושי תקף ונורמלי מסייעת להבין שאין טעם לכעוס על עצמך על זה שאתה כועס.

• להחליט מראש שדיבור על תסכול, בעיות במערכות יחסים ובעיות כרוניות אחרות יתקיים אך ורק רק במצב של רוגע.

• במהלך ויכוח עם בן/בת זוג ניתן לבקש פסק זמן של 20 דקות ואז לשוב לדיון, אחרי ששני הצדדים רגועים יותר. 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

Ogrodnik, M., Karsan, S., & Heisz, J. J. (2023). Mental Health in Adults With ADHD: Examining the Relationship With Cardiorespiratory Fitness. Journal of Attention Disorders, 27(7), 698–708. https://doi.org/10.1177/10870547231158383

הפרעות נוירו-התפתחותיות נגרמות כתוצאה מליקויים בצמיחה והתפתחות המוח ו / או מערכת העצבים המרכזית.

שימוש מצומצם יותר במונח מתייחס להפרעה בתפקוד המוח המשפיעה על רגש, יכולת למידה, זיכרון  ושליטה עצמית המתפתחת ככל שאדם גדל. 

אילו הפרעות נחשבות לנוירו-התפתחותיות?

דוגמאות להפרעות נוירו-התפתחותיות בקרב ילדים הן:

• הפרעת קשב וריכוז (ADHD).

• אוטיזם.

• תסמונת טורט.

• תסמות רט.

• ליקויי למידה ספציפיים.

• הפרעת התנגדות (ODD).

• לקות התפתחותית נרחבת NOS (שכונתה בעבר פיגור שכלי).

• הפרעת DMDD והפרעת התנהגות. 

• שיתוק מוחין.

• פגיעות בראייה ובשמיעה.

ההפרעות הנוירו-התפתחותיות השכיחות ביותר הן הפרעות הספקטרום האוטיסטי והפרעות קשב. 

מאמר מ- 2020 מדגיש כי אין בהכרח קו ברור בין הפרעות נוירו-התפתחותיות לבין הפרעות פסיכיאטריות אחרות.

יחד עם זאת, הפרעה דו-קוטבית וסכיזופרניה חולקות קשר גנטי להפרעות נוירו-התפתחותיות, שעשויות להתקיים כולן על רצף.

אם קיים רצף כזה, סביר שהפרעות נוירו-התפתחותיות חולקות כמה מקורות גנטיים משותפים ושתהליכים התפתחותים מגוונים עשויים לגרום להפרעות נוירו-התפתחותיות.

הגנטיקה החופפת של אבחנות אלו עשויה לעזור להבין מדוע הן מתרחשות לעתים קרובות יחדיו.

אך לעיתים הפרעות נוירו-התפתחותיות נוטות להופיע יחדיו:

למשל, הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD) והפרעת התנגדות (ODD) קשורות זו בזו הדוקות, ורבים חווים את שתיהן ביחד.

לפי מחקר מ-2017, יותר ממחצית מהמתמודדים/ות עם ADHD סובלים גם מהפרעת התנגדות  (Noordermee et al, 2017).

למרות ששני המצבים קורים ביחד, הם בבירור שתי הפרעות נוירו-התפתחותיות נבדלות, בעלות תסמינים, אבחנות וטיפולים שונים.

קיימת השערה על כך שמקור התחלואה הנלווית בהפרעות אלו חולק מכנה משותף גנטי, השערה שמתחזקת לאור הבדלים מגדריים: 

למשל, מחקר בחן את תפקידו של כרומוזום X בהפרעות נוירו-התפתחותיות. התוצאות מלמדות כי כרומוזום X קשור בסיכון גבוה יתר לפתח את ההפרעות, יותר אצל גברים ופחות אצל נשים (Wang et al, 2023).

עוד ממצא מעניין: 

מחקר שפורסם ב-2022 העלה כי תינוקות שנולדו לאמהות שהיו חיוביות לקורונה במהלך ההריון, היו בעלי סיכון גבוה יותר להיות מאובחנים עם הפרעה נוירו-התפתחותית בשנה הראשונה לחייהם.  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

13 בדצמבר 2023  

מקורות:

Edlow, A. G., Castro, V. M., Shook, L. L., Kaimal, A. J., & Perlis, R. H. (2022). Neurodevelopmental outcomes at 1 year in infants of mothers who tested positive for SARS-CoV-2 during pregnancy. JAMA Network Open, 5(6), e2215787. https://doi.org/10.1001/jamanetworkopen.2022.15787

Geschwind, D. H. (2011). Neurodevelopmental disorders: Hope for a new beginning. Current Opinion in Neurology, 24(2), 95–97. https://doi.org/10.1097/WCO.0b013e328344cd78

Morris-Rosendahl, D. J., & Crocq, M. A. (2020). Neurodevelopmental disorders—the history and future of a diagnostic concept. Dialogues in Clinical Neuroscience, 22(1), 65–72. https://doi.org/10.31887/DCNS.2020.22.1/macrocq

Noordermeer, S. D. S., Luman, M., Weeda, W. D., Buitelaar, J. K., Richards, J. S., Hartman, C. A., Hoekstra, P. J., Franke, B., Heslenfeld, D. J., & Oosterlaan, J. (2017). Risk factors for comorbid oppositional defiant disorder in attention-deficit/hyperactivity disorder. European Child & Adolescent Psychiatry, 26(10), 1155-1164. https://doi.org/10.1007/s00787-017-0972-4

Scandurra, V., Emberti Gialloreti, L., Barbanera, F., Scordo, M. R., Pierini, A., & Canitano, R. (2019). Neurodevelopmental disorders and adaptive functions: A study of children with autism spectrum disorders (ASD) and/or attention deficit and hyperactivity disorder (ADHD). Frontiers in Psychiatry, 10, 673. https://doi.org/10.3389/fpsyt.2019.00673

Wang, S., Wang, B., Drury, V., Drake, S., Sun, N., Alkhairo, H., Arbelaez, J., Duhn, C., Tourette International Collaborative Genetics (TIC Genetics), Bal, V. H., Langley, K., Martin, J., Hoekstra, P. J., Dietrich, A., Xing, J., Heiman, G. A., Tischfield, J. A., Fernandez, T. V., Owen, M. J., O'Donovan, M. C., Thapar, A., State, M. W., & Willsey, A. J. (2023). Rare X-linked variants carry predominantly male risk in autism, Tourette syndrome, and ADHD. Nature Communications, 14(8077). https://doi.org/10.1038/s41467-023-8077-z

מהי דה-אסקלציה מילולית? 

מניעת הסלמה מילולית (דה-אסקלציה ורבלית) היא טכניקה פסיכולוגית של שימוש בתקשורת רגועה כדי לווסת אדם נסער, במטרה להבין, לנהל ולהפחית את נפיצות הסיטואציה.

דה-אסקלציה חותרת לסייע בהפחתה של תסיסה והחמרת התהליך, תוך צמצום פוטנציאל התוקפנות או האלימות העתידית. 

היא רלוונטית במיוחד בעת ניהול אירוע של התקפי זעם אצל מבוגרים, שתכליתו למנוע התדרדרות של מצב רגיש למשבר. 

אירועים כאלה קונפליקטים בין שכנים, במקום העבודה, או בשירות לקוחות, עימותים של תלמידים בחצר בית הספר, תאונת דרכים שמתפתחת לדו-קרב של האשמות, תוקפנות כלפי צוות רפואי ועוד. 

הכשרה בדה אסקלציה רלוונטית למגוון של מקצועות עזרה, החל מפסיכולוגים ומגשרים, דרך מורים וצוות חינוכי ועד שוטרים וסלקטורים.

איך מרגיעים אדם באמצעות דה-אסקלציה?

איש/ת המקצוע שמנהלים דה-אסקלציה משתמשים בכמה עקרונות ודרכי פעולה:

• העברת השיחה ממרחב ציבורי לאיזור פרטי. 

• אימוץ עמדה אמפתית ולא שיפוטית ושימוש בתיקוף של רגש (ולידציה רגשית).

• כיבוד המרחב האישי. 

• תגובתיות מתונה, מווסתת ומקצועית.

• התמקדות במחשבות בבסיס הרגשות.

• התעלמות משאלות מתריסות.

• הצבת גבולות ובחירתם בתבונה.

• אפשור של רגעי שתיקה.

• מתן זמן לקבלת החלטות. 

דר׳ כריסטיאן קונטי, מומחה לניהול כעסים,

מציע 3 דרכים יעילות לדה-אסקלציה של אדם סוער: 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

16 באוקטובר 2023

הורים רבים מכירים את המונח דיכאון אחרי לידה, אבל התופעה של חרדה לאחר לידה מוכרת פחות.

בהומור, אם אתם הורים חדשים, נברך אתכם על הצטרפותכם למועדון החרדות האולטימטיבי.

בהשתייכותם למועדון ההורות האקסלוסיבי, איכות חייכם תלויה מעתה והלאה, כמעט לחלוטין, ברווחתו של גור/ת אדם קטן, הגור שלכם. 

ספוילר - 

רוב ההורים (ואני בהם) סבורים שהחרדה התמידית שמעורר גידול ילדים שווה כל מאמץ והשקעה, כי התוצר הוא משמעות החיים.

אחרים חושבים אחרת. 

מה שחשוב עבורנו הוא להכיר את החרדות ההוריות, שמאפילות על כל חווית חרדה מהעבר. 

יש לה איכות שונה.

על כך נדבר קצת במאמר זה

איתן טמיר,

אבא וראש המכון  

מהי חרדה לאחר לידה?

חרדה היא מצב נפשי שמוביל לסימפטומים כמו דאגות, מתח ותסמינים גופניים כגון עלייה בלחץ הדם.

חרדה שאחרי לידה מתייחסת לחרדה מוגזמת במהלך התקופה שלאחר הלידה, והיא יכולה להחמיר עד כדי הפרעה בתפקוד.

הפרעות חרדה גורמות לחרדה מוגזמת משך 6 חודשים או יותר, אך מומחים רבים סבורים שבמקרה של חרדה אחרי לידה מספיק חודש אחד של סימפטומים.

איילת בורוכוב, מטפלת בחרדות בהריון ולידה בתל אביב, מכון טמיר 

חרדה לאחר לידה לעומת דיכאון לאחר לידה

למרות שהחוקרים יודעים על דיכאון שאחרי לידה הרבה יותר מעל חרדה אחרי לידה, כנראה ש-11-21% מהנשים בארה״ב חוות כזו במהלך ההיריון ואחרי הלידה. 

לפי מחקר מ-2018 כ-75% מהנשים שחוו חרדה אחרי לידה חוו גם דיכאון שאחרי לידה.

למרות ששני המצבים נבדלים זה מזה, ההערכה היא ש-20-25% מהנשים עם הפרעות חרדה ייפתחו דיכאון שלאחר לידה תוך חודשיים מהלידה.

מבחינת סימפטומים, בעוד שכל אחד חווה חרדה באופן שונה, בד״כ נשים עם חרדה אחרי לידה יחוו מחשבות לא נשלטות, דוהרות, מכלות אנרגיה, משבשות, מציפות, חוזרות, לא-הגיוניות/לא-ריאליסטיות או מפחידות.

המחשבות הללו נוטות להתרכז בכמה תחומים, בהם פחד בנוגע לבריאות התינוק והאם, פחד שאחד ההורים יחלה או ימות, תחושה שמשהו רע עומד לקרות, אובססיות או פחדים לא-רציונליים והאשמה עצמית מוגזמת כשמשהו משתבש.

חרדה אחרי לידה יכולה לנבוע גם מסימפטומים גופניים, בהם תשישות לא מוסברת, בעיות שינה, בעיות ריכוז, רגזנות מוגברת, מתח שרירי, תחושת ״על הקצה״, חוסר מנוחה או עצבנות, דפיקות לב מהירות או תחושת בהלה ללא סיבה ברורה

חרדה אחרי לידה עלולה להקשות על האם להיקשר לתינוק ולהשפיע באופן שלילי על התפתחותו הנפשית והגופנית.

אם לא תטופל, החרדה יכולה להוביל להשלכות שליליות חמורותף כמו הזנחת התינוק, או במקרים חמורים אף מותו.

מתי לפנות לעזרה מקצועית?

מרבית ההורים, ובעיקר הורים חדשים, חווים חרדה לעתים קרובות.

הורים המתמודדים עם חרדה חמורה לאחר לידה צריכים לפנות לרופא.

להלן תסמינים שמחייבים זאת:

• סימפטומים שמקשים על מטלות היומיום, על טיפול בתינוק או על הקשר איתו.

• סימפטומים של דיכאון אחרי לידה.

• החמרת סימפטומים נפשיים או גופניים.

• מחשבות על פגיעה עצמית או פגיעה בתינוק.

דר׳ תמר לופו, פסיכולוגית ומטפלת במשברים בהריון, לידה, אמהות ופיריון

טיפול בחרדה לאחר הלידה

אפשרויות הטיפול בחרדה אחרי לידה דומות בד״כ לאלה שבהן משתמשים לטיפול בחרדות אחרות:

טיפול בשיחות

• טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) – טיפול שיחתי לטווח קצר שיכול ללמד את המטופלת דרכים לשנות דפוסי חשיבה המייצרים חרדה.

• שיטות להפחתת מתח – תרגול של טכניקות הרפיה, מיינדפולנס, יוגה ומדיטציה יכול לעזור בניהול מתח.

טיפול תרופתי

• תרופות נוגדות דיכאון – תרופות מסוג SSRI או SNRI  (מעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין ומעכבי ספיגה חוזרת בררניים של סרוטונין ונוראפינפרין, בהתאמה) מגבירות את רמתם במוח של מוליכים עצביים שאחראים על ייצוב מצב-רוח.

• תרופות נוגדות חרדה – פועלות להפחתת החרדה, למשל תרופות בנזודיאזפיניות. חסרונן בהיותן ממכרות למדי, מה שמגביל את נטילתן לטווח זמן ממוקד וקצר.

רוב התרופות נוגדות הדיכאון ונוגדות החרדה נרשמות רק במקרים של חרדה שאחרי היריון ברמה בינונית או חמורה, משום שהן עלולות לגרום לתופעות לוואי, ויכולות גם להתערבב עם חלב האם דרך מחזור הדם ולהזיק לתינוק, במידה והוא יונק.

 חן זיו בן עמי, MA, מטפלת בחרדות, מכון טמיר בהרצליה

איך למנוע חרדה אחרי לידה?

יש גורמים שמגבירים את הסיכון לפיתוח חרדה אחרי לידה ואינם ניתנים למניעה, כמו הפרעת חרדה קיימת,

דיכאון או Baby Blues (דכדוך לאחר לידה), שהוא מצב נפוץ ביותר אך קצר.

מצבים אלה נוטים לגרום לסימפטומים כמו פרצי בכי אקראיים, חוסר מנוחה ועצבנות משך שבוע-שבועיים לאחר הלידה.

נשים עם בעיות נפשיות אחרות, כמו חרדה או דיכאון, צריכות לחפש טיפול בשלב מוקדם ככל האפשר במהלך ההיריון, שכן הדבר עשוי למנוע התפתחות של חרדה/דיכאון שאחרי לידה.

ואולם, יש כמה גורמי סיכון הקשורים פוטנציאלית לחרדה אחרי לידה, הניתנים למניעה במידה זו או אחרת, בהם:

• התרחשות של אירועי חיים מלחיצים רבים

• חוויה של מתח רב במהלך ההיריון

• רמות נמוכות של תמיכה חברתית

• בעיות בהסתגלות לחיים/למערכת היחסים לאחר הלידה

• היסטוריה של היריונות לא רצויים או הפלות

• גישות לא יעילות להתמודדות עם בעיות או שינויים גדולים בחיים

• פחד גדול מהלידה

• פחד לחיי העובר והאם במהלך הלידה

• חרדה לגבי חוסר השליטה שקיים במהלך הלידה

• חוסר ביטחון עצמי ביכולת להתמודד עם הלידה

• חוסר ביטחון בצוות הרפואי שיבצע או יסייע בלידה

• טרדות לגבי המיומנויות והיכולות ההוריות

• מחסור בשינה

• שינויים בעבודה

בהתבסס על גורמי הסיכון הללו, להלן כמה טיפים שיכולים לסייע במניעת חרדה אחרי לידה:

טיפול עצמי

ניהול או הפחתת מתח במהלך ההיריון ואחריו, בניית מערכת תמיכה חברתית חזקה של חברים ומשפחה, למידת דרכי התמודדות עם מתח ושינויים בחיים, שיחה עם הרופאים ואנשי הצוות שיסייעו בלידה על דרכים להפחתת הדאגות ולצבירת יותר ביטחון ושליטה, וכן שינה מספקת ופעילות גופנית.

נועה רוזן, MSW, מטפלת בנשים וגברים סביב תהליכי לידה והורות, ת״א

חרדה אחרי לידה היא, אם כן, מצב רפואי נפוץ שאינו מובן די הצורך, ויש מחקרים שמצביעים על כך שהסיכוי לפתח אותה גדול יותר בקורונה.

. כך או כך, מי שסבורה שהיא חווה סימפטומים כאלה, עליה לדבר עם רופא בהקדם האפשרי, שכן טיפול מוקדם יפחית את הסכנה שבהשלכות שליליות לאם ולתינוק.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

24 במרץ 2026

מהי קונפבולציה (Confabulation)?

קונפבולציה היא תסמין אופייני בהפרעות זיכרון שונות, בהן פרטים וסיפורים מומצאים כאמצעי פיצוי שנועד למלא את החוסר בזיכרון.

מלבד אמנזיה (שיכחה), ​​הזיכרון האנושי מועד גם לעיוותים, טעויות ואילוזיות. 

קונפבולציה היא עיוות זיכרון כזה, שעלול להתרחש במקרים של נזק מוחי. 

הפסיכיאטר הגרמני קרל בונהופר טבע את המונח קונבולציה בשנת 1900. הוא השתמש בו כדי לתאר מצב בו אדם נותן תשובות כוזבות או תשובות שנשמעות דימיוניות.

מהם הסימנים של קונפבולציה?

• חוסר מודעות לכך שהזיכרון אינו מדויק. כאשר מצביעים על הטעות, האדם לרוב אינו מוטרד מכך.

• למרות הצגת מידע כוזב, האדם הסובל מהתופעה מאמין שמה שהוא זוכר נכון. כלומר, מבחינתו לא מדובר בשקר. אין ניסיון להונות או לשקר, גם אין מוטיבציה סמויה לזכור את המידע בצורה שגויה.

• הסיפור לקוח בד״כ מזיכרונו של המתמודד. הבסיס למידע מבוסס לרוב על חוויות ומחשבות מהעבר או מההווה.

• מידת האמינות של הנרטיב משתנה מאדם לאדם. הסיפור עשוי להיות קוהרנטי וסביר לחלוטין, בעוד שסיפורים אחרים עשויים להיות לא קוהרנטיים ולא מציאותיים.

לדוגמא, אדם עם דמנציה או אמנזיה יתאר בפרוטרוט את הפעם האחרונה בה נפגש עם הנוירולוג המטפל, גם כאשר התרחיש המתואר מעולם לא קרה בפועל. 

קונפבולציה במצבים נורמליים 

כולנו נוטים לארגן מחדש את הזיכרון הסמנטי והאפיזודי שלנו, שנוטה להיות ממש גמיש בחלוף הזמן.

חוקרים מתחום הפסיכולוגיה הקוגניטיבית הראו כי 70% מהבוגרים הצעירים שהתבקשו להיזכר בפשע שביצעו בגיל ההתבגרות, ניכסו לביוגרפיה שלהם תיאורים כוזבים ששתלו החוקרים ורבים מהם אף סיפקו פרטי רקע עשירים סביב אירועי הפשיעה הבידיוניים. 

במחקרים אחרים הצליחו חוקרים להראות כמה פשוט לשתול זיכרונות ילדות אצל נבדקים, כמו טיסה בכדור פורח או נטישה בקניון.

בקיצור, זיכרון זה לא בדיוק עניין אובייקטיבי ולעתים גם לא ממש אמין. 

״זיכרון די לקוי הוא כזה

שעובד רק אחורנית...״ 

מלכת הלבבות, מתוך ״מבעד למראה״, לואיס קרול

איך מטפלים בקונפבולציות?

הטיפול מתמקד בדרך כלל בטיפול בהפרעה שגורמת לתופעה, במטרה לסייע בהפחתת קונפבולציה.

ישנן גם טכניקות פסיכותרפויטיות שעשויות לשפר את המצב.

דוגמה לכך היא טיפול לשיקום קוגניטיבי, בו המטופל לומד מחדש ומתרגל מיומנויות קוגניטיביות.

המטפל גם מסייע למטופל לפתח מודעות לגבי המידע הכוזב והשלכותיו ביחסים עם אחרים. 

טכניקות שמעודדות את המטופל לברר מה הוא עושה ולא זוכר יכולות אף הן להיות שימושיות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

14 באפריל 2023   

מקורות:

Borsutzky S, Fujiwara E, Brand M, Markowitsch HJ. Confabulations in alcoholic Korsakoff patients. Neuropsychologia. 2008 Nov;46(13):3133-43. doi: 10.1016/j.neuropsychologia.2008.07.005. Epub 2008 Jul 15. PMID: 18675286.

Kendra Cherry (2020).  What Is Confabulation? In verywellmind website: https://www.verywellmind.com/confabulation-definition-examples-and-treatments-4177450

Shaw J, Porter S. Constructing rich false memories of committing crime. Psychol Sci. 2015 Mar;26(3):291-301. doi: 10.1177/0956797614562862. Erratum in: Psychol Sci. 2018 Apr;29(4):673-674. PMID: 25589599.

Wiggins A, Bunin JL. Confabulation. [Updated 2022 Aug 29]. In: StatPearls [Internet]. Treasure Island (FL): StatPearls Publishing; 2023 Jan-. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK536961/   

אנחנו זה הזיכרון שלנו. 

זהות עצמית, רגעים מיוחדים, תהליכי למידה ובניית אינטואציה, כולם מחייבים את מה שנראה לנו מובן מאליו עד שזה חסר - היכולת לזכור.

התרבות מביאה לפתחנו שפע מופעים של שיכחה, למשל בסרט The Vow,  מתואר תהליך ההתמודדות של אשה צעירה עם אמנזיה.

ננסה להיכנס פה קצת למכניזמים בבסיס התופעות הללו. 

המנגנונים המוחיים שלנו עובדים ביעילות רבה כדי לאחסן את מה שנחוץ בזיכרון לטווח ארוך ולשכוח את מה שפחות רלוונטי (תהליך פעיל שמתקיים בחלימה). 

יש כל מיני סוגי זיכרון

זיכרון עובדות (דקלרטיבי), זיכרון מפורש של ביצוע מיומנויות (אימפליציטי), זיכרון אירועים ותאריכים (סמנטי), זיכרון של אירועים אישיים (אפיזודי) וזיכרון עבודה (ממש כמו במחשב, אותו לוח עליו ניתן לרשום בזיכרון קצר מועד). 

יש הרבה איזורי מוח שמתווכים זיכרון, אבל האיזור המוחי שמסנכרן את כל התהליך מצוי בהיפוקמפוס ובאמיגדלה, ואמנזיה קשורה לרוב לפגיעה בו:

חשוב לציין כי פונקציית השיכחה לא פחות חשובה מהזכירה.

תשאלו אנשים שמתמודדים עם היפרתיזיה, מצב שמתבטא בזיכרון מרבית החוויות בחיים לפרטי פרטים.

נשמע עמוס מדי. 

בכל מקרה, נדבר כאן על אמנזיה  -

התמודדות עם מצבים מגוונים של פגיעה בזיכרון על רקע נוירולוגי, מסיבות פיזיולוגיות, פסיכולוגיות (אמנזיה פסיכוגנית) או טוקסיקולגיות (הרעלת אלכוהול). 

מהי אמנזיה (Amnesia)? 

אמנזיה מתייחסת למצב של אובדן זיכרון, שיכחה זמנית או קבועה, של עובדות, מידע וחוויות שאינן נגישות לשליפה. שיכחה היא הסימפטום העיקרי של אמנזיה, והאדם הלוקה בה מתקשה להיזכר בעובדות, באירועים, במקומות או בפרטים ספציפיים.

עומק הרזולוציה של הפרטים הנשכחים מופיע בספקטרום נרחב, החל מקושי לזכור ״מה אכלתי בארוחת בבוקר״ וכלה בשמו של נשיא המדינה (הרצוג, למי ששכח). 

עם זאת, היכולות המוטוריות יישמרו, כמו היכולת ללכת ושטף הדיבור בכל השפות בהן המטופל מדבר.

אמנזיה אינה מערבת לרוב שכחה של זהות עצמית ומרבית האמנסטים יודעים מי הם.

מבחינת פסיכופתולוגיה, מצבי אמנזיה מקושרים בדרך כלל להפרעות דיסוציאטיביות.

סוגים של אמנזיה

אמנזיה רטרוגרדית

אמנזיה רטרוגרדית מתבטאת באובדן של זיכרונות קיימים.

סוג זה של אמנזיה נוטה להשפיע קודם כל על זיכרונות שנוצרו לאחרונה.

זיכרונות ישנים יותר, כמו זיכרונות ילדות, ייפגעו בד״כ בצורה איטית יותר.

מחלות נוירולוגיות כמו דמנציה או אלצהיימר גורמות לאמנזיה הדרגתית כזאת.

בסרטו של כריסטופר נולאן, ״ממנטו״ (2000), מתמודד הגיבור עם אמנזיה רטרוגרדית. 

אמנזיה אנטרוגרדית

אמנזיה אנטרוגרדית מתבטאת בפגיעה ביכולת לייצר ולגבש זיכרונות חדשים.

השפעה כזו יכולה להיות זמנית, למשל – האדם יכול לחוות אותה במהלך בלקאאוט שנגרם משתייה מופרזת של אלכוהול, והיא יכולה להיות קבועה.

אמנזיה אנטרוגרדית שכיחה במצבים של נזק להיפוקמפוס, איבר מוחי חשוב המשחק תפקיד ביצירה ואחסון של זיכרונות. 

בסרט הקולנוע "לפני השינה" ("Before I Go to Sleep"), מגלמת ניקול קידמן דמות המתמודדת עם אמנזיה אנטרוגרדית.

אמנזיה דיסוציאטיבית / אמנזיה פסיכוגנית

סוג זה של אמנזיה נקרא בעבר אמנזיה היסטרית, אך כיום מושג זה בקושי נמצא בשימוש והמונח הרשמי הוא אמנזיה דיסוציאטיבית. 

אמנזיה זו מתאפיינת בחוסר יכולת להיזכר באירועים טראומטיים או מעוררי חרדה, כמו חוויות הקשורות לאשמה, כישלון או דחייה.

אמנזיה גלובלית חולפת (transient global amnesia)

אמנזיה גלובלית חולפת (TGA) איננה מובנת עד הסוף.

היא מתבטאת בבלבול או סערת נפש לזמן מוגבל, או שהם באים והולכים שוב ושוב במשך שעות.

המתמודד חווה אובדן זיכרון בשעות לפני ההתקף ולרוב לא נותר לו כל זיכרון מהחוויה עצמה.

חוקרי מוח סבורים ש-TGA קורה כתוצאה מפעילות דמוית-התקף או חסימה קצרה של תאי הדם המובילים למוח.

לאנשים בגיל 50 ומעלה יש סיכון גבוה יותר לאמנזיה גלובלית חולפת בהשוואה לאנשים צעירים יותר.

גם מי שמתמודד עם עומסים רגשיים אפיזודיים (סטרס) מצוי בסיכון מוגבר. 

גם היסטוריה של התמודדות עם מיגרנות מגבירה את הסיכון לאמנזיה גלובלית חולפת והוא גבוה משמעותית בהשוואה לאנשים ללא מיגרנות. 

תסמינים שאריתיים של טראומה ב-PTSD יכולים להתבטא כאפיזודה של TGA.

כאן האמנזיה מלווה בקהות רגשית, בתמונות חודרניות ובפלאשבק רגשי בו נוכחת מחדש האימה שעורר התוקף. 

אמנזיית ילדות

רובנו לא זוכרים את 3-5 השנים הראשונות לחיינו, ואם כן קיימים זכרונות, הם לרוב מטושטשים או חלקיים. 

הסיבה העיקרית לכך היא שאיברי מוח מסוימים, כמו ההיפוקמפוס, אינם מפותחים דיים בשנים אלו. 

אמנזיה בתסמונת קורסקוף (KS)

תסמונת קורסקוף (KS) הפרעת אמנזיה שנגרמת כתוצאה ממחסור בתיאמין (ויטמין B1) והיא קשורה לרוב לשימוש ממושך באלכוהול.

התסמונת נקראת על שם סרגיי קורסקוף, הנוירופסיכיאטר הרוסי שגילה אותה בסוף המאה ה -19.

אמנזיה טקטילית (מישושית)

אמנזיה טקטילית מתבטאת בחוסר יכולת לזהות צורה או מאפיינים של אובייקט על ידי מגע ומישוש. נקראת גם אגנוזיה טקטילית.

אבחון

אמנזיה מאובחנת ע״י רופא משפחה שמפנה לנוירולוג.

הרופא המאבחן יברר תחילה כמה שאלות לגבי תהליך אובדן הזיכרון ועל סימפטומים אחרים.

הוא עשוי לבקש את סיוע המשפחה או המטפלים בביצוע ההערכה, כיוון שבמקרים רבים המטופל עלול שלא לזכור את התשובות לשאלות, או לזכור חלקית.

הרופא עשוי גם להשתמש במבדקים קוגניטיביים לבחינת הזיכרון ו/או להפנות על ביצוע מבדיקם נוירו-קוגניטיביים וקליניים אחרים.

למשל, ייתכן והרופא ישתמש בסריקת MRI או CT ע״מ לבחון סימנים לנזק מוחי, יבצע בדיקות דם כדי לשלול חוסרים תזונתיים אפשריים, זיהומים או בעיות אחרות או יבדוק את האפשרות של התקפים אפילפטיים.

אבחנה מבדלת 

במה שונה אמנזיה ממחלת אלצהיימר?

למרות שתסמין בולט של מחלת אלצהיימר הוא אובדן זיכרון, לא מדובר באמנזיה.

אדם עם אמנזיה מתמודד עם פריצה פתאומית שיכחה ובדרך כלל המצב אינו מחמיר עם הזמן.

בהשוואה לאמנזיה, למחלת אלצהיימר יש השפעה הרבה יותר מקיפה על היכולות הקוגניטיביות של החולה.

מהם הגורמים לאמנזיה?

במצב של תפקוד זיכרון תקין מופעלים איזורים רבים במוח. כל מחלה או דלקת הפוגעת במוח עלולה להפריע לזיכרון.

הסיבות השכיחות ביותר לאמנזיה הן פגיעות ראש, תרופות מסוימות, אלכוהול, זיהומים, אירועים טראומטיים או מצבים כמו שבץ מוחי או מחלת אלצהיימר. 

ברמה הנוירולוגית, אמנזיה נובעת מפגיעה במבני המוח ששייכים למערכת הלימבית, השולטת ברגשות ובזיכרונות.

• דמנציה - נראה שמיקומו של זיכרון במוח תלוי בגילו. בכדי לאבד זיכרונות ישנים יש צורך בהתדרדרות מוחית נרחבת, שיכולה להיגרם, למשל, ע״י אלצהיימר או צורות אחרות של דמנציה. לרוב, אנשים דמנטיים יאבדו קודם כל זיכרונות חדשים יותר וישמרו על הישנים משך זמן רב יותר.

• נזק להיפוקמפוס – ההיפוקמפוס הוא חלק מהמוח ומהמערכת הלימבית האחראי לזיכרון. פעולתו כוללת עיצוב וארגון של זיכרונות ושליפתם בעת הצורך. תאי ההיפוקמפוס הם מתאי המוח צורכי האנרגיה ביותר והשבריריים ביותר, והם משובשים בקלות ע״י אנוקסיה ואיומים אחרים, כמו רעלנים. כשההיפוקמפוס פגום, יהיה קושי ביצירת זיכרונות חדשים, ואם הוא נפגע בשני חצאי המוח - ייתכן ותתפתח אמנזיה אנטרוגרדית מלאה.

• מצב של אנוקסיה - דלדול רמות החמצן  - עלול להיגרם נזק למוח כולו ולהוביל לאובדן זיכרון. אם האנוקסיה אינה חמורה מספיק כדי לגרום למוח נזק, אובדן הזיכרון עשוי להיות זמני.

• פגיעות ראש – פגיעות ראש טראומטיות, כמו גם שבץ, גידולים וזיהומים, יכולים לגרום למוח נזק, שעלול לכלול בעיות זיכרון פרמננטיות. זעזוע מוח יוצר לרוב הפרעה בזיכרונות מהשעות, מהימים או מהשבועות לפני ואחרי הפגיעה.

• גם טיפול בנזעי חשמל לדיכאון או למצבים  נוירו-פסיכיאטריים אחרים יכול לחוות אמנזיה רטרוגרדית ביחס לשבועות או לחודשים שלפני הטיפול. ניתן גם לחוות אמנזיה אנטרוגרדית, שבד״כ נפתרת תוך שבועיים מהטיפול.

• שימוש באלכוהול – שימוש באלכוהול לטווח קצר יכול לגרום לבלקאאוט, שהוא סוג זמני של אמנזיה אנטרוגרדית. אלכוהוליזם לטווח ארוך יכול לגרום לתסמונת ורניקה-קורסקוף, שמי שמפתח אותה יתקשה ליצור זיכרונות חדשים, מבלי שיהיה מודע לכך.

• טראומה או מתח – בדרגות חמורות, מצבים אלה יכולים לגרום לאמנזיה דיסוציאטיבית, שהיא מצב בו המוח דוחה מחשבות, תחושות או מידע שהאדם המום מכדי להתמודד עמם. סוג ספציפי של אמנזיה דיסוציאטיבית – פוגה דיסוציאטיבית – יכול להוביל לנסיעה או שיטוט לא צפויים. הדבר יכול גם להוביל לאמנזיה סביב נסיבות הנסיעה ולשכחה של פרטים אחרים אודות החיים.

איך מטפלים באמנזיה?

במקרים רבים אמנזיה חולפת באופן ספונטני, כלומר ללא טיפול. עם זאת, במידה וקיימת ברקע מחלה פיזית או הפרעה נפשית, ייתכן שיידרש טיפול.

זה רלוונטי במיוחד אצל מתמודדים עם אמנזיה שמתאמצים להסוות את השיכחה באמצעות מילוי הפרטים החסרים, תופעה המכונה קונפבולציה. 

נכון להיום, לא קיימים טיפולים שיכולים לרפא אמנזיה, אולם קיימים טיפולים ממוקדים, ובהם פסיכותרפיה והיפנוזה, שעוזרים לנהל את ההפרעה ומקנים טכניקות המסייעות לשיפור איכות החיים.

הטיפול ייבחר לאור הסיבה הגורמת למצב.

אם האמנזיה נגרמת מסיבה ביוכימית, למשל צריכת אלכוהול, ניתן לפתור אותה ע״י ניקוי הגוף מרעלים – ברגע שהסם ייצא מהמערכת, סביר להניח שבעיות הזיכרון יפחתו.

אמנזיה מפגיעת ראש מתונה נפתרת עם הזמן ללא טיפול. במקרה של פגיעת ראש חמורה, ייתכן והפגיעה תהיה קבועה, אך לרוב יש שיפור אחרי 6-9 חודשים.

פסיכותרפיה יכולה לעזור לחלק מהמתמודדים/ות:

טיפול בהיפנוזה יכול לסייע להיזכר בזיכרונות שנשכחו.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

מקורות:

בלי עבר, בלי עתיד, בלי פרצוף. מתוך אתר אלכסון. פורסם ב- 31 במאי 2018 על־ידי סם קין, Psychology Today.

Ropper AH. Transient Global Amnesia. N Engl J Med. 2023 Feb 16;388(7):635-640. doi: 10.1056/NEJMra2213867. PMID: 36791163.

Spiegel DR, Smith J, Wade RR, et al. Transient global amnesia: current perspectives. Neuropsychiatr Dis Treat. 2017;13:2691-2703. doi:10.2147/NDT.S130710

רגע, עוד לא התחלנו את החיים וכבר ייעוץ זוגי?

ייעוץ זוגי לפני הנישואים הוא סוג של פסיכותרפיה שעוזרת לזוגות להתכונן לנישואים ולהבטיח מערכת יחסים חזקה ובריאה.

תהליך ייעוץ טוב יעניק לזוג תשתית יציבה יותר לנישואים עמידים בפני מהמורות הדרך, יבהירו בלבול, ימקדו קשיים ויצביעו על חולשות שעלולות להפוך לבעיות של ממש בעתיד וכוחות בקשר שעשויים לגבור על הקושי. 

הדינמיקה הסמויה של הזוגיות 

הדינמיקה של כל מערכת יחסים קובעת את הטון לאופן שבו מערכת יחסים זו תתפקד לאורך השנים.

יש מומחים הטוענים כי הדינמיקה הזוגית מתחילה להיווצר כבר בדייט הראשון, אבל גם אם הדינמיקה אינה מוחתמת כבר בהיכרות, סביר שהקונפליקטים שפגשתם בתחילת היחסים ימשיכו ללוות אתכם -  בהורות, במשבר אמצע החיים ואפילו בזיקנה. 

בחודשים הראשונים, תקופת ירח הדבש של הקשר, אנחנו נוטים למסך ולטשטש את המורכבות, אבל בהחלטה להתארס ובתקופה של לפני הנישואים כבר די ברור מה מעצבן, את מי, למה ומתי. 

הרבה פעמים לוקח לבני/ות זוג שנים רבות לקבל את החלקים ה״לא שלמים״ בפרטנר. 

התעלמות מהם והשתקתם עלולה להעצים עוד יותר את ההיבטים הבעייתים בקשר.

חשוב להכיר את המציאות, גם זו המתסכלת, להתבונן באמת. 

אם מחליטים לבנות חיים יחדיו, יהיה קל יותר לקבל שמפגש עם הקונפליקטים הכרוניים הם לא דיל ברייקר. 

ייעוץ זוגי לפני החתונה צריך להתקיים עם מטפלים זוגיים מוסמכים, הידועים כמטפלם זוגיים ומשפחתיים, בעלי תואר שני לפחות. 

נקודה נוספת - ההבדל בין יועץ זוגי למטפל זוגי אינו מהותי במקרה זה.

נהוג לראות במקום בו אתם נמצאים, אפילו אם יש בו קשיים, תהליך מקצועי פשוט יחסית, ממוקד וקצר מועד. 

בקהילות דתיות, בעיקר במגזר החרדי, ייתכנו תהליכים מובנים לקראת נישואים.

למשל, בקהילות יהודיות רבות נדרש תהליך ייעוץ על ידי רבנים/יות, שמתקיים לפני החתונה עצמה. 

על מה מדברים בטיפול זוגי לפני נישואים?

יעוץ זוגי לפני נישואים משפר את מערכת היחסים ומעודד את בני הזוג לשוחח על נושאים הקשורים לנישואים, בהם נושאים כלכליים, ערוצי תקשורת בין-אישית (על מה מדברים ואיך), אמונות וערכים, תפקידים בנישואים, תשוקה ויחסי מין, רצון או חששות לגבי הורות, מערכות יחסים עם המשפחות של כל צד, קבלת החלטות ומשא ומתן לגביהן (כן, זה רלוונטי גם בזוגיות הכי בריאה), התמודדות עם כעסים ובילוי זמן משותף בטוב.

היעוץ עוזר לשפר את יכולות התקשורת, להציב ציפיות מציאותיות מהנישואים ולפתח מיומנויות של פתרון בעיות, כמו דרכים יעילות לריב ולהתפייס נכון. 

זאת ועוד, יעוץ זוגי לפני נישואים יכול לעזור לבני הזוג לכונן גישה חיובית ביחס לקבלת עזרה לאורך הדרך.

כל אדם מביא עמו אל מערכת היחסים תמונות מנוף ילדותו, בעיקר את הזוגיות שראה יום יום במשפחת המקור.

לא תמיד התמונות הללו דומות בשני הצדדים.

למשל, סביר שכל אחד מבני הזוג חונך בצורה שונה מאוד ויש לו מודלים פנימיים אחרים ביחס למערכות יחסים ונישואים.

מלבד זאת, רבים נכנסים לנישואים מתוך אמונה שאלה יגשימו את צרכיהם החברתיים, הכלכליים, המיניים והרגשיים,

אבל זה לא תמיד המקרה ובכל מקרה המציאות היא שמדובר בחיים קרובים מאוד עם אדם אחר, מה שמחייב נפרדות פסיכולוגית (יכולת לספרציה), קבלה של היבטים מסוימים, כמו תכונת אישיות של אחד הפרטנרים, ומאמץ לשנות היבטים הניתנים לשינוי, למשל תהליך של הפסקת עישון גראס כאשר צד אחד מעשן בקביעות והשני לא. 

באמצעות שיח מכבד לגבי שוני וציפיות לפני הנישואים, בני הזוג יכולים להבין ולתמוך טוב יותר זה בזו במהלך שנות הנישואים.

היעוץ אינו דורש מבני הזוג כל הכנה, רק קביעת פגישה אצל מטפל מוסמך בתחום.

אז איך מוצאים מטפל/ת זוגי/ת טוב לקראת נישואים?

ניתן לקבל המלצה על מטפל/ת זוגי/ת מחברים, או מוסדות לבריאות הנפש, אך לפני שבוחרים מטפל ספציפי חשוב לשקול את מידת התאמתו לזוג.

לשם כך, ניתן לשאול אותו שאלות שונות, למשל:

השכלה

 איזה רקע מקצועי יש לך?  ההמלצה שלנו - לפחות תואר שני במקצועות בריאות הנפש. 

האם הכשרתך מוכרת על ידי האגודה לטיפול זוגי ומשפחתי בישראל?

ניסיון

 מהו הניסיון שלך בייעוץ זוגי לפני נישואים? 

תכנית טיפול

• מהו אורכו של כל מפגש? בד״כ כל מפגש נמשך 50 דקות, אולם מטפלים/ית זוגיים רבים מעדיפים לעבוד שעה וחצי כל פעם. 

• לכמה מפגשים עלינו לצפות? יש מקום גם לציפיות הזוג לגבי משך התהליך. 

עלויות הטיפול

• מהי העלות לכל מפגש? האם קיימת מדיניות ביטולים?

• האם המטפל/ת עובד עם אחת מקופות החולים? האם קיים החזר חברות ביטוח רפואי (כמו הפניקס או מגדל, במידה ויש לכם, או לאחד מכם, פוליסה פרטית).

בתחילת היעוץ, המטפל ירצה להכיר כל אחד מבני הזוג ויתכן שיתקיים מפגש נפרד עם כל אחד מהם. המטרה היא לקבוע איך הוא מרגיש כלפי הפרטנר ובכלל, כלפי מערכת היחסים.

היייעוץ הזוגי יסייע לזהות חוזקות, חולשות ותחומים עם פוטנציאל בעייתי.

יחד עם המטפל, יתקיים דיום משולש על תחומים בהם קיימת מורכבות הדדית או חוסר הסכמה, ויינתנו כלים ומיומנויות שיסייעו להתגבר על האתגרים.

היועץ עשוי גם לשאול את בני הזוג שאלות בכדי להבין את השקפותיהם הייחודיות על נישואים ולהבהיר את הציפיות, התשוקות והמיתוסים ביחס לנישואים.

לסיכום, כדאי לפתוח את הראש,

לראות את הנולד ולהתכונן לקראת חיי הנישואים. 

קבלו הכוונה אישית למטפל/ות זוגי/ות מתאים

בתל אביב, לזוגות דתיים, מסורתיים, חילוניים, או אתאיסטיים,

בזום או פנים אל פנים,  ברחובות, רמת השרון, פתח תקווה, ירושלים, מודיעין,

חיפה, צפון הארץ, זכרון יעקב, באר שבע, אריאל ובכלל, ובכל הארץ:

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):

למה טיפול CBT ולמה דווקא במכון טמיר בשוהם וחבל מודיעין?

טיפול CBT הוא אחד האמצעים הפסיכותרפיים היעילים והמוכחים ביותר.  

המשמעות היא שהוכח כי השיטה עובדת קלינית עבור מגוון בעיות נפשיות.

הטיפול התפתח לאורך כמה עשורים, ועודו מתפתח, בתהליך אמפירי שנקראת התערבות מבוסס ראיות.

המשמעות היא שפסיכותרפיה כזו מסתנכרנת כל הזמן עם ההמלצות העדכניות מתוך המחקר, שמצביעות על מה עובד הכי טוב עבור איזו הפרעה. 

הגלים השונים של CBT הביאו את הגישה להרחבה ניכרת ביעילותה עבור מגוון רחב של קשיים נפשיים.

גישות CBT מהגל השלישי כוללות, למשל, טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), אקטיבציה התנהגותית לטיפול בדיכאון ועוד. 

העמיתים של מכון טמיר, מומחי CBT, מקבלים בקליניקות בשוהם, בלוד, בקריית אונו, ביהוד, באלעד ועוד.  

אנו בוחרים את מטפלי ה-CBT הטובים ביותר בשוהם ומקיימים שיחת הכוונה מדויקת כדי לוודא שתגיעו למטפל ולטיפול המתאימים ביותר, אצלנו או אצל עמיתים. 

איך טיפול קוגניטיבי התנהגותי עובד?

שיטת CBT שואפת לעזור למטופלים להתמודד עם בעיות בצורה חיובית יותר על ידי בחינתן ופירוקן לחלקים קטנים יותר.

המטפל עוזר למטופל לשנות דפוסים שליליים כדי לשפר את ההרגשה ואת אופן הבניית החשיבה.

בניגוד לטיפולים מסורתיים בשיחות, טיפול CBT חותר להתמודד עם הבעיות הנוכחיות של המטופל, במקום להתמקד בסוגיות עבר.

עד כמה טיפול CBT יעיל?

ובכן, לכל שיטת טיפול יש חסרונות, גם ל-CBT.

עם זאת, מחקרים רבים מראים כי CBT מוביל לשיפור משמעותי בתפקוד ובאיכות החיים.

גוף הידע מלמד אותנו כי CBT יעיל במידה שווה ואף יעיל יותר מצורות אחרות של טיפול פסיכולוגי או תרופות פסיכיאטריות.

פנו אלינו גם לטיפול בערים אחרות באזור, כמו ראש העין או מודיעין.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

שיחת ייעוץ ממוקדת עם ראש המכון

בזום או פנים אל פנים, 140 ש״ח

 התכתבו עם איש מקצוע במענה אנושי

(לפעמים לוקח זמן, אבל תמיד עונים):