אכילה כפייתית BED | טיפול פסיכולוגי בהפרעת זלילה (בינג׳)

אכילה כפייתית (BED)

 

 

מהי הפרעת אכילה כפייתית?

הפרעת אכילה כפייתית, או הפרעת התקפי זלילה- BED- Binge Eating Disorder, היא הפרעת האכילה הנפוצה ביותר בעולם המערבי.

הפרעה זו פוגעת ביכולת להפיק תועלת מטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בהשמנה ואפילו ביכולת להפיק תועלת מניתוח בריאטרי. 

בבסיס הבולמוס הכפייתי מצוי רעב הדוני, או היפרפאגיה נהנתנית, שהוא הדחף לאכול במטרה להשיג הנאה בהיעדר גירעון אנרגטי.

 

הפרעות אכילה הן בין ההפרעות הנפשיות הקשות ביותר. 

חלקן, כמו אנורקסיה, עלולות להיות גם קטלניות. 

יחד עם זאת, הפרעת אכילה כפייתית נפוצה פי 3 מאנורקסיה ובולימיה גם יחד -

3.5% מהנשים ו-2% מהגברים בארה״ב סובלים מהפרעת אכילה כפייתית במהלך חייהם. 

השכיחות של BED ברחבי העולם היא 0.9%, כאשר נשים (1.4%, 1.1-1.7%) היו בשכיחות גבוהה יותר מאשר גברים (0.4%, 0.3-0.6%).

לא נמצא הבדל מובהק בשכיחות ההפרעה בין מדינות בעלות הכנסה גבוהה (0.9%, 0.8-1.1%)  למדינות הכנסה בינונית (0.7%, 0.3-1.1%) ונמוכה. 

 

תסמונת קלינית זו אומצה כאבחנה נפרדת במהדורה העדכנית של ספר האבחנות הפסיכיאטרי,  DSM-5: 

המושפעים מהפרעת אכילה זללנית (BED) סובלים מאיכות חיים נמוכה, תחלואה נלווית ומצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר בהשוואה לאוכלוסיה הסובלת מהשמנת-יתר שאינה BED. 

 

יש טיפול באכילה כפייתית אבל הוא נחשב יחסית מורכב- יש בו שיעור נשירה גבוה והוא מתאפיין ביציבות נמוכה בשימור ההישגים הטיפוליים לאחר סיום התהליך. 

 

מרבית המתמודדים עם הפרעת זלילה כלל אינם מגיעים לטיפול פסיכולוגי, למרות שהראיות הקיימות מלמדות כי טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יעיל מאוד עבור ההפרעה, כך על פי מחקרים עדכניים (Lampariello, 2020). 

 

חגית קון אסף MSW מטפלת אינטגרטיבית מכון טמיר במרכז הכרמל חיפה 

חגית קון אסף, MSW, מטפלת באכילה כפייתית בחיפה

 

 

התקפי זלילה

התקפי הזלילה מתאפיינים באכילת כמויות גדולות של מזון, בדרך כלל במהירות רבה, עד לכדי מצב של חוסר נוחות פיזית.

במהלך הזלילה, הסובלים מתסמונת האכילה הכפייתית חשים חוסר שליטה, ולאחריה הם סובלים מרגשות אשם, בושה ומצוקה.

הפרעת אכילה זו דומה באופייה להפרעות מסוג של התמכרות, בכך שאנשים הסובלים מהפרעה זו צורכים כמויות בלתי מבוקרות של מזון וחווים הקלה משמעותית כאשר הם נענים לדחף לאכול. 

הם אוכלים במהירות רבה מהנורמה, נוטים לאכול לבד בגלל מבוכה וחווים תחושת סלידה, דיכאון או אשמה לאחר אכילת יתר.

כדי לקבל את האבחנה, הקריטריונים כוללים התרחשות של יומיים בשבוע לפחות, במשך 6 חודשים בממוצע.

הזולל הכפייתי עלול להרגיש שאין לו כל שליטה על פעולת האכילה וכי הוא מקדיש זמן רב למחשבות טורדניות בנושא המזון ובתכנון הארוחות.

 

מיכל שני מטפלת EMDR טיפול בחרדה וטראומה MA בכפר סבא

מיכל שני, מטפלת ב-BED בכפר סבא 

 

סטיגמה

אכילה קומפולסיבית מקושרת להשמנת-יתר, שבתורה מתחברת לסטיגמה וגינוי חברתיים, מקצה אל קצה. 

סבל נפשי, כתוצר של סטיגמה אצל הסובלים מעודף משקל, אינו נחלתן הבלעדית של נשים.

מחקר שפורסם ב-2019  בכתב העת Obesity מלמד כי סטיגמה על השמנה משפיעה לרעה במידה דומה גם על בריאותם הנפשית של גברים, מה שמצביע על צורך לתשומת-לב קלינית רבה יותר בכל מה שנוגע לאכילה מופרזת אצל גברים, הן בתחום המחקר והן בתחום הטיפול הפסיכולוגי. 

 

יהלומית יהלי סימיונוביץ מטפלת זוגית בקריות מכון טמיר חיפה

יהלומית (יהלי) סימיונוביץ׳, מטפלת באכילה כפייתית בחיפה והקריות

 

 

סיבוכים רפואיים של הפרעת אכילה כפייתית

להפרעת BED ישנם סיבוכים אפשריים שקשורים לבריאות ובכלל לשביעות רצון בחיים. 

הנה כמה מהם: 

  • עלייה במשקל או השמנת יתר

  • לחץ דם גבוה

  • רמות כולסטרול גבוהות

  • סיכון גבוה למחלת לב

  • סוכרת סוג 2

  • מחלה בכיס המרה

 

 

מה ההבדל בין אכילה כפייתית לבולימיה? 

 

ההבדל הבולט ביותר בין אכילה כפייתית לבולימיה הוא שהמאובחנים עם הפרעת BED אינם מאלצים את עצמם להקיא ולטהר את עצמם מהמזון שזה עתה אכלו.

בניגוד לבולימים, המתמודדים עם ההפרעה אינם יוזמים הקאות, התנהגויות טיהור, צום ופעילות גופנית מופרזת במטרה לרדת במשקל, והם לא חווים את המעגל של זלילה-היטהרות, המוכר היטב למתמודדים עם בולימיה נרבוזה. 

 יחד עם זאת, המתמודדים על הפרעת זלילה כפייתית חווים לחץ נפשי כבד, רגשות אשם ולעיתים גם דיכאון, כתוצאה מחוסר השליטה שהם חווים לגבי כמויות המזון ותדירות צריכתו. 

 

BED שונה גם מהשמנה, בכך שיש בה סבל נפשי בתחומי חיים רבים ותחלואה נילווית (קומורבידיות) עם הפרעות נפשיות נוספות. 

בנוסף, הסובלים והסובלות  מ-BED נוטים להימנע מאכילה בפרהסיה והם מעדיפים לרוב לאכול בגפם. 

 

אכילה כפייתית אינה פוסחת גם על אנשי מקצוע:

 

 

מה גורם לאכילה כפייתית?

קיימים מחקרים רבים שמתחקים אחר הסיבות לפיתוח אכילת בינג׳.

נתמקד כאן בשלוש מקורות הסבר אפשריים:

  • קשר בין בולמוסים לבין אכילה רגשית

  • אטיולוגיה גנטית ותורשתית

  • קשר בין אכילה קומפולסיבית לטראומה נפשית

  

אכילה רגשית

התשוקה לאוכל אינה מבוססת על הנאה מטעם בלבד, ובוודאי לא רק על תחושת רעב. אחד הגורמים המשפיעים ביותר על BED הוא סיפוק צרכים רגשיים חסוכים. 

 

במאמר שפורסם לאחרונה נערך מחקר פשוט ומעניין לגבי אכילה רגשית:

 

נבדקים רעבים התבקשו לבחור אחת משתי אפשרויות:

  1. ארוחה שלמה וטעימה (פיצה שווה או המבורגר עסיסי)

  2. חצי מנה בלבד, כאשר בחירה בחצי מנה תזכה את המשתתף בפרס (לילדים הוצע צעצוע ולמבוגרים פרס כספי סמלי).

מרבית המשתתפים בחרו בחצי מנה עם פרס. הם דיווחו על שובע ולא ביקשו לפצות על היעדר הקלוריות באכילה נוספת. שימוש בסריקת מוח fMRIs העלה כי אכילת חצי מנה יחד עם תגמול, הפעילה תחושת אושר מוחית זהה בעוצמתה לאכילת ארוחה מלאה.

האם יתכן שחיזוק חיצוני מספק תחליף מרגיע לכמיהה העצומה לאוכל?

מרתק לראות עד כמה יעיל ופשוט המכניזם ההתנהגותי של חיזוק וענישה - פרס פשוט משמש עבורנו תגמול פסיכולוגי שאחריו נרגע הצורך בזלילה. 

וברמה היישומית - האם נוכל לבחור בעצמנו חיזוקים מפרגנים שיוכלו למלא את תפקידן של הקלוריות המיותרות, או שאנחנו צריכים את החיזוק מבחוץ? מוזמנים לשתף בדעותיכם בתגובות. 

 

אכילת יתר כביטוי תורשתי וגנטי  

מחקר חדש  בחן את בעיית ההשמנה  בקרב אבות ואת השפעותיה על התפתחות ילדים עד גיל שלוש. תוצאות המחקר מצביעות על כך כי לילדיהן של אמהות הסובלות ממשקל-יתר יש סיכויים גבוהים יותר להיכשל בתחום המוטוריקה העדינה, בהשוואה לילדיהן של אמהות במשקל נמוך או ממוצע. 

לילדים לאבות עם משקל יתר נמצא קשר לסיכון מוגבר להיכשל בתחום האישי-חברתי, אם כי אפקט זה היה מוחלש לאחר נטרול המשתנה משקל האמהות.

קשר זה מוסבר אולי באמצעות גורמים גנטיים.

בנוסף, ילדים ששני הוריהם נמצאים במשקל יתר היו בסיכון מוגבר לכישלון גם בתחום פתרון הבעיות.

מהמחקר עולה כי השמנת יתר של אמהות ואבות קשורה אצל הילדים באיחורים ספציפיים בתהליכי ההתפתחות בילדות המוקדמת.

 

התקפי אכילה וטראומות בחיים  

אכילת יתר, ממש כמו שימוש מופרז באלכוהול ובסמים, יכולה לשרת אסטרטגיה להתמודדות עם טראומה, אפילו אסטרטגיה יעילה למדי להרגעה בטווח הזמן הקצר. 

על פי מחקר שפורסם לאחרונה בכתב העת The Journal of Clinical Psychiatry, נמצא קשר בין פוסט טראומה (PTSD-post-traumatic stress disorder) לבין בולמוסי אכילה. 

במחקר, שנערך על בסיס מדגם לאומי אמריקאי, השתתפו כ-36,000 גברים ונשים, שנבחנו באמצעות שאלונים לגבי היתכנות הקשר בין טראומה והפרעה פוסט טראומטית לבין סימפטומים של בולמוסי אכילה.  

 

החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות: 

  • קבוצת משתתפים שהראו מעט סימפטומים של PTSD, או בכלל לא

  • קבוצה שהיקף הסימפטומים של משתתפיה היה על גבול האבחנה של PTSD אך לא מספיקה לאבחון

  • קבוצה שלישית בה המשתתפים התמודדו עם סימפטומים קליניים שעונים להגדרה האבחונית של PTSD

תוצאות המחקר מלמדות כי משתתפי קבוצות 2 ו-3 הראו כמות גבוהה יותר של בולמוסי אכילה, בהשוואה למשתתפים עם מעט סימפטומים של PTSD או ללא סימפטומים כלל. 

מבחינה מגדרית, התוצאות היו דומות עבור גברים ונשים כאחד, אולם גברים שהיו עדים לאירוע טראומטי במהלך השירות הצבאי הראו פחות תסמינים של בולמוסי אכילה בהשוואה לנשים שנחשפו לטראומה. 

המחקר זיהה גם קשר חיובי בין קשיים במצב הרוח, כולל תנודתיות רגשית, לבין כמות הסימפטומים של בולמוסי אכילה.

לבסוף, אצל נשים שחוו הזנחה וניצול בשנות הילדות, ניכרים סימפטומים רבים יותר של בולמוסים.

 

יש גורמים נוספים שקשורים לאכילה כפייתית:

למשל, מחקר שפורסם ב-2021 העלה כי ילדים שמבלים זמן רב יותר מול מסכים, כולל בזמן שהם צופים בטלוויזיה או במדיה החברתית, מצויים בסיכון גבוה יותר לפתח הפרעת אכילה מוגברת כעבור שנה ממועד ההערכה הראשונית.

 

 

טיפול באכילה כפייתית

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

שיטת הטיפול היעילה ביותר לטיפול ב-BED היא פסיכותרפיה קוגניטיבית-התנהגותית, ובפרט, מודל S-REF - אשר מדגיש את חשיבותם של תהליכי ויסות עצמי, המתבצעים באמצעות עבודה עם מנגנוני קשב וגורמים מטא-קוגניטיביים.

תהליכים אלו עומדים בבסיסן של הפרעות נפשיות רבות, כמו חרדה חברתית (SAD), הפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) והפרעת חרדה כללית (GAD).

מודל S-ref ממשיג יפה, ברוח גישתו של אהרון בק, את ההתקדמות בשרשרת האירועים המחשבתית שמובילה לבסוף להתנהגויות ההרסניות ב-BED:

החל מאמונות ליבה שליליות שנרכשו בהתנסויות למידה מוקדמות, דרך תמות אוטומטיות שחוזרות על עצמן ומתחזקות לאורך השנים, הנחות יסוד לגבי העצמי ואוכל (כולל הכניעות של המטופל מול פיתוייו) ועד טריגרים התנהגותיים בהווה (כמו מצוקה נפשית ומאמצים נואשים להשיג עליה שליטה).

טריגרים פנימיים וחיצוניים אלו מציתים בסופו של דבר את המעגל ההרסני ומביאים לתוצאה סימפטומטית של אכילה בלתי מבוקרת.

במהלך טיפול CBT, סוקרים המטפל והמטופל את הידע העדכני על ההפרעה, גורמיה ודרכי הטיפול בה, חוקרים את שרשרת האירועים הגלויה והסמויה, עוקבים אחר החוליות השונות שלה באמצעות ניטור ורישום יומן בית, בוחנים את מידת התקפות האמיתית של ההנחות הפנימיות, מאתגרים עיוותים קוגניטיביים המסלפים את המציאות ומגדירים מחדש את ההתמקמות האישית של המטופל מול נושא האכילה בחייו.

 

יעילות של טיפול CBT ב-BED

מעט מחקרי הערכה פורסמו עד היום כדי להעריך את יעילותו של טיפול CBT בשיפור מצבם של מתמודדים עם הפרעת זלילה, בעיקר בקרב מתבגרים.

המחקרים הקיימים מצביעים על יעילות רבה של CBT בהשוואה לרשימת המתנה (קבוצת ביקורת), כדרך להשגת הימנעות מזלילה ובשיפור הפסיכופתולוגיה של הפרעת האכילה.

למשל, מחקר שפורסם ב-2020 אושש את יעילותה של שיטת CBT בשיפור הסימפטומטולוגיה של הפרעת זלילה כפייתית ואף הראה כי המשתתפים הצליחו לשמר השפעות חיוביות ארוכות טווח לאורך 24 חודשים. המשתתפים היו בני ובנות נוער עם אבחנה של הפרעת אכילה בולמוסית מותאמת לגיל.

 

פסיכותרפיה בינאישית (IPT)

IPT, טיפול בגישה בין-אישית, הולך ומתפתח עם פרוטוקולים לטיפול בהפרעות נפשיות אחרות, וכאן מוצעת שיטה לטיפול באכילה כפייתית המבוססת על התערבות שבמקור פותחה לטיפול בדיכאון.

המוקד ב-IPT הוא על קשיים בינאישיים בחיי המטופל, שהביאו להתפתחות ולשימור הפרעת האכילה.

 

טיפול IPT לאכילה כפייתית מתקיים בפורמט קבוצתי או אישי, לאורך 20 מפגשים שבועיים בקירוב, שמורכבים מ-3 פאזות:

  • הראשונה מוקדשת לזיהוי תחומים בינאישיים בעיתיים ספציפיים שכרגע משפיעים על חיי המטופל, ולבחירה באיזה מהם להתמקד בטיפול. 4 התחומים האופייניים של בעיות בינאישיות הם קונפליקטים בינאישיים, מעברי תפקידיים (מילד למבוגר צעיר למשל), ליקויים בינאישיים ואבל לא פתור. משקעים בינאישיים של אפיזודות הזלילה הנוכחיות  מודגשים ומעובדים בשלב זה.

  • בפאזה השנייה של IPT לאכילה כפייתית המטפל מעודד את המטופל להוביל שינוי שיקל על התחום הבינאישי שלו. המטפל עומד על המשמר לגבי מסגרת הזמן המוגבלת של הטיפול (אתגר לא קטן) והמיקוד על התחומים הבעייתיים, לבאר נושאים שהמטופל מעלה ולעודד שינוי.

  • בפאזה השלישית עובדים שימור של ההתקדמות שהושגה ומצטיידים במיומנויות למניעת הישנות והתדרדרות.

 

קיימת תמיכה מחקרית חזקה בגישת טיפול זו להפרעת אכילה כפייתית.

 

מיינדפולנס ואכילה מודעת

מתמודדים עם בולמוסי אכילה יכולים לעשות שימוש נהדר בתרגול טכניקות mindfulness ו-mindful eating , הן בקרב אנשים הסובלים מהשמנת יתר והן בקרב אוכלוסיה בעלת משקל תקין. 

גם במקרים של אכילה רגשית ואכילה בתגובה לרמזים חיצוניים ניתן להיעזר בקשיבות, למרות שהתנהגויות אלו אינן קשורות ישירות להפרעת זלילה. 

 

חשוב לציין מחקרים מעידים על כך שתרגול מיינדפולנס אינו יעיל באופן חד-משמעי לירידה במשקל.

אין זה מפתיע לאור טבעה המורכב של השמנת-היתר, המושפעת מגורמים נוספים מעבר לדפוסי-אכילה בעיתיים, ולכן דורשת מאמץ רב-מערכתי.

 

טיפול CBT באינטרנט

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי יכול כאמור להועיל למטופלים רבים עם BED, אך לרבים אין גישה לטיפולים מסוג זה. תכניות עזרה עצמית מקוונות, כמו GSH-I – Guided Self Help, הן מקור עזרה מצוין עבור מטופלים עם קשיי נגישות או בעיות כלכליות.  מחקר חדש שפורסם בכתב העת JAMA , נמצא כי בהשוואה לטיפול CBT סטנדרטי, התערבות פסיכולוגית מרחוק מועילה יותר לטווח הארוך. 

  

טיפול תרופתי

מחקר מעמיק  שבחן את יעילותם היחסית של טיפולים תרופתיים, פסיכולוגיים והתנהגותיים ב-BED, כמו גם את יעילות השילובים ביניהם, מלמד כי טיפול באמצעות תרופות נוגדות דיכאון מהדור השני, לצד טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, הוא האפשרות הטיפולית המוצלחת ביותר מתוך השיטות הקיימות, גם אצל מבוגרים וגם בקרב ילדים ובני נוער.

 

ויואנס

מנהל התרופות האמריקאי אישר ב-2015 את התרופה Vyvanse (שבשמה המדעי נקראת lisdexamfetamine dimesylate) לטיפול ב-BED. 

ויואנס היא תרופה סטימולנטית לטיפול ב-ADHD.

היא זוכה להיות התרופה הראשונה המיועדת למבוגרים שסובלים מרמה בינונית עד גבוהה של הפרעת אכילה כפייתית, כך מעלה מחקר שהתבסס על 700 נבדקים מבוגרים.

למרות שויוואנס יעילה ובטוחה לשימוש ומסייעת במניעת התקפי הזלילה, היא אינה מיועדת לשמש תחליף לטיפול התנהגותי או טיפול פסיכולוגי אחר בהשמנה והיא לא מסייעת בהורדת משקל אלא אך ורק במניעת התקפי הזלילה. לכן, ההבחנה בין השמנה ל-BED היא בעל חשיבות רבה בהתווית הטיפול.

תרופות מרשם מוכרות בישראל, שנועדו לטפל בהשמנת יתר (לא בהפרעת זלילה כפייתית) הן: קסניקל, סקסנדה, בלוויק ו-רזין. כולן דורשות טיפול ומעקב על ידי רופא. 

 

טיפול עצמי  

אם אתם עובדים קשה וחשים מתח רב במהלך היום, ייתכן מאד שאתם מפצה על כך באכילה מוגזמת בשעות הלילה.

אוכל נחמה שכזה...

לאכילת לילה יש השפעה מזיקה ומהירה לא רק על המשקל אלא באופן כללי על המצב הבריאותי שלכם.

כושר, זרימת דם, רמות סוכר- כל אלה ועוד מושפעים ישירות מהמשקל.  

צמד מחקרים , שערכה קבוצת חוקרים באוניברסיטת מישיגן, מציעים פתרון פשוט לאכילת לילה הנובעת ממתח. המחקרים בדקו את הקשר בין ארבעה משתנים:

  • מתח הקשור בעבודה

  • איכות השינה

  • מצב רוח שלילי

  • התנהגויות אכילה

שני המחקרים העלו כי כאשר הנבדקים חוו רמות גבוהות של לחץ בעבודה בזמן הבוקר, הם נטו לאכילה הנובעת ממתח בזמן הלילה- אכילת יתר של מאכלים לא בריאים. עם זאת, כאשר הם ישנו טוב בלילה שלפני כן, הם נטו פחות לאכילה הנובעת ממתח.

השערת החוקרים היא כי שינת לילה איכותית עוזרת "לחסן" את האדם מפני גורמי הלחץ של היום הבא. כלומר ששינה טובה ממלאת באנרגיה ובתחושת נמרצות, ולכן עוזרת להתמודדות עם הסטרס במהלך יום העבודה.

 

טיפול קבוצתי

מחקר מ-2022 מלמד כי מתמודדים/ות עם הפרעת אכילה כפייתית עשויים להפיק תועלת מהתערבות פסיכו-סוציאלית קבוצתית שנקראת People need People (PnP), אנשים למען אנשים (Eik-Nes et al, 2021).

ההתערבות הקבוצתית שילבה בין מידע פסיכו-חינוכי ו-CBT לבין כמה הבטים מתוך גישת ההתקשרות של ג׳ון בולבי. 

 

 

 

האם אני סובל מהפרעת אכילה כפייתית? 

איך יודעים אם אכילה מופרזת נמצאת על גבול ההפרעה? 

 

צריך הערכה מקצועית, אבל כדי לתת כיוון אם אתם מתקרבים ל-BED,  ניתן להתייחס לשאלות הבאות:

 

  • האם יש לך אפיזודות תדירות של זלילת כמות של אוכל בפרק זמן קצר, תוך חוויה של אובדן שליטה על האכילה?

  • האם עולה הרגשה שאיבדת שליטה על האכילה?

  • האם עולים רגשות בושה, אשמה או חרטה אחרי אכילת יתר?

  • האם עולה דחף חזק לאכול גם כשאין תחושת רעב?

 

אם ענית בחיוב, לפחות על חלק מהשאלות הללו, צריך להרים דגל.

חשוב לפנות לאיש/ת מקצוע, בפסיכולוגיה או ברפואה, כדי להעריך את המצב.

 

 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

 

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

 

עלות: 140 ש"ח

 

 

הרשמה מהירה:

 

 בתל אביבאונליין בזום

 

 

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

התייעצות עם פסיכולוג מטפל

 

  

Clinical Psychologists Tel Aviv

 

 

עדכון אחרון

 

18 בדצמבר 2023

 

 

 

קראו המלצות מאומתות של

לקוחות ועמיתים על מטפלי/ות מכון טמיר

  

 

בדיקת עובדות והצהרה לגבי אמינות המאמר מדיניות כתיבה

  

 

מקורות:

  

לצר, י׳, גילת, י׳ וטמיר, א׳. (2001). שירות ער"ן כמקור עזרה לאנשים הסובלים מהפרעות אכילה. מגמות. כרך מא גיליון 3, דצמבר 2001

 

Berkman ND, Brownley KA, Peat CM, et al. Management and Outcomes of Binge-Eating Disorder. Rockville (MD): Agency for Healthcare Research and Quality (US); 2015 Dec. (Comparative Effectiveness Reviews, No. 160.) Discussion. Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK338316/

 

Braun J, El-Gabalawy R, Sommer JL, Pietrzak RH, Mitchell K, Mota N. Trauma exposure, DSM-5 posttraumatic stress, and binge eating symptoms: results from a nationally representative sample. The Journal of Clinical Psychiatry. 2019;80(6):19m12813.

 

Brownley, K. A., Berkman, N. D., Peat, C. M., Lohr, K. N., Cullen, K. E., Bann, C. M., & Bulik, C. M. (2016). Binge-Eating Disorder in Adults: A Systematic Review and Meta-analysis. Annals of internal medicine, 165(6), 409–420

 

Eating Disorders and Obesity: Third Edition: A Comprehensive Handbook. Edited by Kelly D. Brownell and B. Timothy Walsh, 2018. Guilford press

 

Davis, C., Mackew, L., Levitan, R. D., Kaplan, A. S., Carter, J. C., & Kennedy, J. L. (2017). Binge Eating Disorder (BED) in Relation to Addictive Behaviors and Personality Risk Factors. Frontiers in Psychology, 8, 579

 

Eik-Nes TT, Vrabel K, Raman J, Clark MR, Berg KH. A Group Intervention for Individuals With Obesity and Comorbid Binge Eating Disorder: Results From a Feasibility Study. Front Endocrinol (Lausanne). 2021 Nov 3;12:738856. doi: 10.3389/fendo.2021.738856. PMID: 34803910; PMCID: PMC8597950.

 

Erskine HE, Whiteford HA. Epidemiology of binge eating disorder. Curr Opin Psychiatry. 2018 Nov;31(6):462-470. doi: 10.1097/YCO.0000000000000449. PMID: 30113324.

 

Amy Orciari Herman (2015). First Drug Approved for Binge-Eating Disorder.  Edited by Susan Sadoughi, MD, and André Sofair, MD, MPH. NEJM JOURNAL WATCH.  https://www.jwatch.org/fw109809/2015/02/02/first-drug-approved-binge-eating-disorder

 

 Hilbert A, Petroff D, Herpertz S, Kersting A, Pietrowsky R, Tuschen-Caffier B, Vocks S, Schmidt R. Meta-analysis of the effectiveness of psychological and medical treatments for binge-eating disorder (MetaBED): study protocol. BMJ Open. 2017 Mar 29;7(3):e013655. doi: 10.1136/bmjopen-2016-013655. PMID: 28360240; PMCID: PMC5372140.

 

Hilbert, A., et al. (2020) Cognitive-Behavioral Therapy for Adolescents with an Age-Adapted Diagnosis of Binge-Eating Disorder: A Randomized Clinical Trial. Psychotherapy and Psychosomatics

 

Reimann Martin (2015). 'Happy Meal Effect' Helps Adults Forgo Big Portions. UA Eller College of Management. Dec. 2, 2015. https://neurosciencenews.com/psychology-reward-happiness-3367/

 

Melinda Smith, M.A., Lawrence Robinson, and Jeanne Segal, Ph.D. June 2019. Binge Eating Disorder. Help Guide site: https://www.helpguide.org/articles/eating-disorders/binge-eating-disorder.htm

 

Wilson GT, Wilfley DE, Agras WS, Bryson SW. Psychological treatments of binge eating disorder. Arch Gen Psychiatry. 2010 Jan;67(1):94-101. doi: 10.1001/archgenpsychiatry.2009.170. PMID: 20048227; PMCID: PMC3757519.

 

de Zwaan M, Herpertz S, Zipfel S, et al. Effect of Internet-Based Guided Self-help vs Individual Face-to-Face Treatment on Full or Subsyndromal Binge Eating Disorder in Overweight or Obese Patients: The INTERBED Randomized Clinical Trial. JAMA Psychiatry. 2017;74(10):987–995

 

http://pediatrics.aappublications.org/content/early/2016/12/29/peds.2016-1459

 

https://www.accessdata.fda.gov/drugsatfda_docs/nda/2007/021977s000TOC.cfm

 

https://www.rd.com/health/wellness/stop-nighttime-stress-eating/

 

 

 

השאר תגובה

מה דעתך? מוזמנים להגיב!

שיחת הכוונה לקבלת המלצה על הפסיכולוג/ית שלך:


הכניסו את הטלפון שלכם ואנו ניצור עמכם קשר בהקדם


שם מלא(*)

חסר שם מלא

השאר טלפון(*)

מס׳ הטלפון אינו תקין





לאן ממשיכים מכאן?

דברו איתנו עוד היום להתאמת פסיכולוג או פסיכותרפיסט בתל אביב ובכל הארץ! צור קשר

מכון טמיר הוא מוסד מוכר ע״י מועצת הפסיכולוגים ומשרד הבריאות להסמכת פסיכולוגים קליניים

נחלת יצחק 32א׳, תל אביב יפו, 6744824

072-3940004

info@tipulpsychology.co.il 

פרטיות ותנאי שימוש באתר

הצהרת נגישות

שעות פעילות:

יום ראשון, 9:00–20:00
יום שני, 9:00–20:00
יום שלישי, 9:00–20:00
יום רביעי, 9:00–20:00
יום חמישי, 9:00–20:00
 

© כל הזכויות שמורות למכון טמיר 2024