התרומה של אהרן בק לפסיכותרפיה

אהרן בק היה פסיכיאטר ופסיכותרפיסט יהודי אמריקאי, שנחשב לאבי גישת הטיפול הקוגניטיבית.

כפסיכיאטר צעיר הוכשר בק על ברכי הפסיכואנליזה הפרוידיאנית, כאשר בסוף שנות החמישים של המאה הקודמת, החל לבחון עם מטופליו את השפעתם של עיוותי חשיבה יומיומיים כל מצבם הנפשי, זאת במקום להתמקד בחשיפת קונפליקטים לא מודעים משנות ילדותם.

בק גילה כי בתודעת רבים מהם נוצרו ״מחשבות אוטומטיות״, הנחות לא בדוקות, שתורמות לפיתוח וחיזוק חשיבה בעייתית.

למשל, מחשבה אוטומטית כמו ״תמיד היו לי בעיות חברתיות״, עלולה לתרום לביקורת עצמית מופרזת, תחושות ייאוש ותבוסתנות ואף לדיכאון. 

בק הגה איפוא את הרעיון לפיו דיכאון נובע ממחשבות שליליות ופסימיות של האדם, המשתלטות על עולמו הפנימי ועל ההתנהגות והרגש. 

בעקבות הנחה זו, פיתח בק פרדיגמה חדשה של טיפול בדיכאון, שהורחבה בעשורים הבאים ונמצאה יעילה לטיפול בעשרות הפרעות וקשיים נפשיים, בהם הפרעות חרדה, קשיי התנהגות, הפרעות אישיות, טיפול בהתמכרויות והפרעות אכילה.

מבחינת ההתפתחות ההיסטורית של טיפול CBT בעולם, המהפכה הקוגניטיבית שהוביל בק מיוחסת לגל השני של טיפול קוגניטיבי התנהגותי, שהופיע בין הטיפול ההתנהגותי הקלאסי לבין עלייתן של השיטות ממוקדות הקבלה והשינוי: 

בשנותיו האחרונות יישם בק טכניקות קוגניטיביות והתנהגותיות לטובת קבוצות מוחלשות, כמו מכורים ומתמודדים עם סכיזופרניה בשלב מאוחר.

הוא פעל כדי לשלב את מודל ההחלמה בגישת CBT, אותו כינה טיפול קוגניטיבי מכוון החלמה (CT-R).

המטרה של CT-R היא לסייע למתמודדים/ים עם הפרעות נפשיות כרוניות וקשות,ֿ כמו סכיזופרניה, להרגיש מועצמים ובעלי ערך.

הטריאדה הקוגניטיבית

'הטריאדה הקוגניטיבית' היא מונח בו השתמש בק על מנת לתאר את המתרחש בתודעתו של האדם הסובל מדיכאון.

לפי בק, האדם הסובל מדיכאון סובל מ-3 דפוסי חשיבה אוטומטיים ושליליים המשתלטים על נפשו ועל התנהגותו:

• מחשבות שליליות של האדם ביחס לעצמו- נטייה לייחוס פנימי של אירועים שליליים, האשמה עצמית, דימוי עצמי ירוד והרסני ביותר. האדם מרגיש פגום, חסר יכולות וכישורים שאינם ניתנים לפיצוי, הוא ממלא בביקורת ובהלקאה עצמית.

• מחשבות שליליות של האדם ביחס לעולמו בהווה- האדם הסובל מדיכאון נותן פרשנות סובייקטיבית שלילית לאירועים חסרי משמעות שלילית מבחינה אובייקטיבית. האדם רואה את העולם כמלא בסבל ובפסימיות ומזניח את הצד החיובי שבאירועי החיים.

• מחשבות שליליות של האדם ביחס לעתיד- האדם מאמין שלא יוכל לצאת מהמצב הדיכאוני, הפסימי והשלילי אליו נקלע. הוא מאמין באמת ובתמים כי הסבל העצוםעמו הוא מתמודד הוא גזירת גורל ואינו בוטח בכוחותיו שיעמדו לו כדי לבצע שינוי.

לפי הגישה, המחשבות ההרסניות הללו הן שמניעות את האדם, והן גוררות עימן התנהגות ותסמינים מוכרים נוספים של דיכאון. המחשבות האלה גורמות לאדם למצב רוח ירוד תמידי, לחוסר חשק להתנסות וליהנות, להתבודדות ולעיתים אף למחשבות אובדניות כתוצאה מהייאוש המר והכבד. 

מה עושים כאשר המחשבות חוזרות שוב ושוב? על OCD: הפרעה טורדנית כפייתית <

טיפול בדיכאון לפי אהרן בק

בשיטה הקוגניטיבית לטיפול בדיכאון לפי אהרן בק, המטופל בסיוע המטפל בוחן את ראיית עולמו השלילית, בודק את העומד מאחוריה, האם היא מעוגנת במציאות ומבוססת ניסיון, האם ניתן למצוא פגמים באמונות השליליות המרכיבות את ראיית עולמו ולהטיל בהן ספק, ובכך לפגום את אמינותן ולתת פתח למחשבות אחרות.

מטרת הטיפול בסוף התהליך הטיפולי היא להחליף את המחשבות ההרסניות הממלאות את עולמו הפנימי של האדם במחשבות אדפטיביות ומותאמות יותר למציאות.

התיאוריה החדשה של בק שפכה אור על הגרעין הנמצא בבסיס המצבים הדיכאוניים הפתולוגיים. בניגוד לתיאוריות הפסיכואנליטיות אשר חיפשו את מקור הפתולוגיות בעבר של המטופל, בדחפים ובהגנות, בק שם את הזרקור על התהליכים הקוגניטיביים. לטענתו, אותה טריאדה קוגניטיבית היא זו אשר עומדת בבסיס הדיכאון, שולטת בתפיסת העולם הפסימית של האדם המדוכא, וכך גם בהתנהגותו והתנהלותו בעולם.

הטיפול הקוגניטיבי לדיכאון של בק הינו יחסית קצר טווח, אורך עד כ-20 פגישות טיפוליות, ומתמקד בעשייה פרקטית בהווה ולא נובר בעברו של האדם שהוביל לקשייו הרגשיים. מטרת הטיפול היא לגרום לאדם לפקפק בהנחותיו השליליות וע"י כך ליצור פתח לבואן של מחשבות חדשות, אופטימיות וריאליות יותר.

מאמר שהתפרסם בשנת 2012 איגד 269 מחקרים שונים שנעשו על CBT ויעילותו בטיפול בהפרעות כגון התמכרויות, סכיזופרניה, דיכאון, הפרעות אכילה, אינסומניה, הפרעות אישיות, כאבים כרוניים, הפרעות חרדה ועוד. המטה-אנליזה שנעשתה לנתונים מהמחקרים השונים הראתה כי CBT נמצא יעיל ביותר עבור הפרעות חרדה, הפרעות סומטופורמיות, בולמיה ובעיות בניהול כעסים.

בכל ההפרעות הללו,  נמצא כי CBT היווה הטיפול היעיל ביותר מבין סוגים שונים של טיפולים ופסיכותרפיות בגישות שונות.

ראיון עם בק ובתו - שווה צפייה: 

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

שאלון בק לאבחון דיכאון <

טיפול אונליין בדיכאון בימי הקורונה <

הגישה של זליגמן: הסבר דיכאון כחוסר אונים נרכש <

איך מטפלים נכון בדיכאון? < 

לדף הטוויטר של מכון בק <

מקורות:

Benedict Carey. Dr. Aaron T. Beck, Developer of Cognitive Therapy, Dies at 100. Published Nov. 1, 2021, Updated Nov. 2, 2021. The New York Times. https://www.nytimes.com/2021/11/01/health/dr-aaron-t-beck-dead.html

Clark, D.A., & Beck, A.T. (2010). Cognitive therapy of anxiety disorders : science and practice. New York : Guilford Press

Beck, A.T. (1979). Cognitive therapy of depression. New York : Guilford Press

Beck, J.S. (2011). Cognitive Behavior Therapy, Second Edition: Basics and Beyond. The Cognitive Behavior Therapy, Second Edition: Basics and Beyond.Guilford Press: New York

Hofmann, S. G., Asnaani, A., Vonk, I. J. J., Sawyer, A. T., & Fang, A. (2012). The Efficacy of Cognitive Behavioral Therapy: A Review of Meta-analyses. Cognitive Therapy and Research, 36(5), 427–440 

https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%94%D7%A8%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A7

טיפול בהרטבה

לילית אצל ילדים

בעיית הרטבה אצל ילדים, אנורזיס, נכנסת לסיווג של הפרעות שליטה בסוגרים,  המכונות גם הפרעות אלימינציה (Elimination Disorder).

אנורזיס היא בעיה התפתחותית שמאפיינת ילדים רבים בגיל הגמילה מחיתולים, וגם לאחר מכן.

הרטבה היא בעיה מאוד נפוצה שפוגשים הורים, כמו גם פסיכולוגים ומטפלים בילדים , ויחד עם זאת היא הייתה אפופה עד העשורים האחרונים בבושה ובמבוכה ולכן- לא בהכרח נשמע עליה ממקורבינו.

כ-15% מהילדים בגיל בית הספר היסודי מרטיבים במיטה, כאשר כשני שליש מהילדים הסובלים מבעיה זו הם בנים.

מעל גיל 5 זו בעיה שחובה לטפל בה.

ההרטבה מונעת מהילד לישון מחוץ לבית וזו אחת הסיבות לכך שהילד מעוניין לחדול מההרגל הזה.

לא פעם, הבעיה כרוכה באשמה, הן מצד הילדים והן מצד ההורים, כשלמעשה, כל אחד מבין, אף אחד מהם אינו אשם.

אנורזיס

תופעת ההרטבה בכללותה נקראת אנורזיס.

קלינאים מבחינים בין הפרעת הרטבה בלילה (Nocturnal enuresis) לבין הרטבת יום, המופיעה בשעות בהן הילד ער (Diurnal enuresis):

הרטבת יום

מרבית הילדים משיגים שליטה בסוגרים במהלך היום בערך סביב גיל 3.

בעיה של הרטבה במהלך היום (diurnal enuresis) עשויה להופיע בנפרד או יחד עם הרטבת לילה, ומתחילים להתייחס אליה כאבחנה קלינית החל מגיל 5, כאשר הקריטריון לאבחון הוא מצב בו הילד מרטיב לפחות פעמיים בשבוע במשך לפחות שלושה חודשים. 

הרטבת לילה

מרבית הסובלים מבעיית הרטבה מתמודדים איתה בשעות הלילה.

הרטבת לילה (Nocturnal enuresis) היא בעיה של מתן שתן בלתי רצוני במהלך השינה.

במצב כזה, חשוב לבדוק קודם כל שאין בעיה רפואית הגורמת לתופעה.

אם הסיבה אינה רפואית חשוב לטפל בתופעה בהקדם: בחלק מהמקרים הבעיה זו אינה נעלמת מאליה, וללא טיפול היא יכולה להימשך אפילו שלוש שנים ובמידה רבה לפגוע בהערכה העצמית של הילד. 

איך מאבחנים בעיית הרטבה?

תחילה, רופאת הילדים תבחן את ההיסטוריה הרפואית. לאחר מכן היא תבצע בדיקה גופנית, במטרה לשלול בעיה רפואית שיכולה להסביר בריחת שתן.

בשלב זה, סביר שהרופאה תבקש לבצע בדיקת דם ובדיקת שתן, כדי לקבל אינדיקציות על רמת הסוכר בדם, רמות ההורמונים ותפקוד הכליות.

יש מצבים גופניים שגורמים לבריחת שתן, ביניהם סוכרת, זיהום או בעיה תפקודית או שמתבטאת בחסימה בדרכי השתן. אנורסזיס עלולה להוות גם תופעת לוואי של טיפול תרופתי שהילד נוטל, שיכול להיות כרוך, בין היתר, בתופעת לוואי של שינוי התנהגותי זמני.

אחרי שכל זה נבדק, ובמידה ולא יזוהה מקור גופני, הרופאה עשויה להחליט לתת לילד אבחנה של אנורזיס.

האם הרטבה היא גנטית? 

הרטבת לילה נוטה לעבור לעתים קרובות במשפחות:

לילדים רבים שמרטיבים במיטה יש קרוב משפחה שעשה זאת.

אם שני ההורים הרטיבו את המיטה בצעירותם, יש הסתברות גבוהה יותר שילדם המשותף יתמודד אף הוא עם הבעיה. 

טיפול פסיכולוגי והתנהגותי בבעיית הרטבה

טיפול בהרטבה או בכל בעיה אחרת הקשורה לשליטה בסוגרים, קשור בהבנת מקור הבעיה.

במידה וקיים מרכיב ביולוגי או גנטי כלשהו, לרוב ניתן לטפל בבעיה באמצעות תרגילי אימון לשרירים הרלוונטיים.

כמובן שיש משמעות להאם ההרטבה היא ביום או בלילה, שכן בלילה לילד יש פחות דרך לשלוט על סוגריו באופן מודע ומכוון, בעוד ביום הוא מסוגל לכך.

מקורות נוספים לבעיה עשויים להיות רגשיים, קשורים באירועי חיים קשים, טראומות, ולעיתים אף באירועי חיים נורמטיביים אך קשים לעיכול כמו מעבר דירה, לידת אח צעיר וכיוצא באלה. כאשר הילד כבר הצליח לשלוט בסוגריו בעבר, ניתן ללמוד מכך שהבעיה אינה פיזית כי אם נפשית, ויש צורך לברר את המקור לבעיה, את הקושי עימו מתמודד הילד.

כאשר בעיות שליטה בסוגרים נמשכות למשך פרק זמן שאינו סביר, חשוב לפנות לייעוץ מקצועי ובמידת הצורך לטיפול. בגילאים אלה, יש צורך לפנות לפסיכולוג התפתחותי אשר במרבית המקרים, יטפל בילד בגישה התנהגותית, ובמידה וזו לא הצליחה- בגישה רגשית.

הגישה ההתנהגותית, או קוגניטיבית התנהגותית , מתמקדת בללמד את הילד לזהות את הצורך ולהגיב אליו. קיימות שיטות שונות הקשורות להתניית התנהגות, כגון פעמונית או זמזם הרטבת לילה המחוברים לתחתוני הילד ומצפצפים על מנת להעיר את תשומת ליבו לכך שהוא צריך לכת לשירותים. מדובר בטיפול פרקטי, מעשי ויעיל, אשר פותר את רובן הגדול של בעיות השליטה בסוגרים. מדובר באימון שאינו פיזי כי אם מחשבתי והתנהגותי, רכישת הרגלי הקשבה לגוף ונוהל פעולה מתאים לסממנים הגופניים.

טיפול בהרטבה: רגשי, תרופתי או התנהגותי?

הגישה הרגשית לרוב מועילה במקומות בהם לא הספיק הטיפול בגישה ההתנהגותית או כאשר ידוע על קושי רגשי עימו מתמודד הילד, אשר הוביל לבעיית ההרטבה.

הטיפול הרגשי יתמקד בזיהוי החסכים או הצרכים הלא מסופקים של הילד, הסיבה בגללה מרטיב, לעיתים מדובר בדרך להביע את רגשותיו לאחר אירוע קשה, לעיתים מדובר בקריאה לתשומת לב, לעיתים הילד לא רוצה ללכת לשירותים מסיבה כלשהי ומתאפק עד שבורח לו. בטיפול זה, בדומה לטיפול ההתנהגותי, ניתנת הדרכה רבה גם להורים. שיטה עדכנית שמשיגה תוצאות יפות בהרטבה היא שיטת הביופידבק . 

הטיפול התרופתי מאפשר הפחתה זמנית בתדירות ההרטבה, כל עוד הילד נוטל את התרופה. ההרטבה תחזור לאחר הפסקת השימוש, ונדיר שהתרופה "מרפאת" את הבעיה. לטיפול תרופתי יש כידוע תופעות לוואי.

לדוגמא, Desmopressin, שמפחית את ייצור שתן, עלול לגרום לכאבי ראש ובחילות. הדרך נכונה ביותר היא להתייעץ עם רופא הילדים לגבי מידת הכדאיות של שימוש בתרופות, ואם החלטתם לנסות, בחנו היטב והתייעצו לגבי כל אחת מהן.

טיפול התנהגותי

"הטיפול ההתנהגותי" הכי יעיל שקיים הוא לוודא שהילד עושה גיחה לשירותים לפני השינה.

זו אמנם אינה טכניקה שיכולה "לרפא" הרטבה, אבל דרך יעילה בהחלט לשמור על המיטה יבשה לאורך הלילה.

לפי מומחי הארגון הבינלאומי לטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ABCT, טיפול התנהגותי הוא הטיפול המועדף במקרים של הרטבה רגילה, ומצליח לפתור את את הבעיה בכמחצית מהמקרים. עם זאת, שיטת טיפול זו דורשת מוטיבציה ומחויבות גבוהות מהילד ומההורה גם יחד. הטיפול כולל שימוש בזמזם שפועל לפי העקרונות של התניה קלאסית.

• מצעים סופגים, אותם ניתן לכבס בקלות

• תרגול פיזיותרפיה לרצפת האגן 

• רופאי ילדים ממליצים לצמצם שתיית נוזלים לפני השינה, מוטב להפסיקה קצת אחרי ארוחת הערב 

• הדרכה הורית - ההורים הם סוכני השינוי המרכזיים בטיפול, בהיותם אלה שמוציאים אל הפועל את הכלים, הטכניקות והשימוש בעזרים ההתנייתיים

• קיימות עדויות ליעילותן של טכניקות ייעודיות ברפואה בסינית

במחקר מקיף שפורסם ב-2015 וסקר את שיטות הטיפול הלא-תרופתיות, מלמד כי לטיפול בהרטבת לילה יש תוצאות עם שונות גבוהה למדי: החל מהחלמה ספונטנית (15% מהילדים מפסיקים להרטיב באופן עצמאי בבדיקה כעבור שנה) ועד מקרים בודדים בהם הטיפול לא הועיל (1% מהילדים ממשיכים להרטיב עד גיל ההתבגרות). 

ככלל, הפרעות שינה נוטות להופיע לצד הרטבת לילה (Ferrara et al, 2023). מחקר מצא כי טיפול משולב בהרטבה ובבעיית השינה הוביל לשיעור נמוך יותר של הישנות ההרטבה במעקב של 3 חודשים.

כמה נתונים אופטימיים ומעודדים לכם ההורים:

מרבית הילדים שסובלים מאנורזיס מתגברים על ההפרעה עד הגיעם לשנות העשרה, עם שיעור גבוה של החלמה ספונטנית של 12% עד 15% (מצב שבו הבעיה חולפת, בלי התערבות מקצועית) .

רק אחוז אחד מהילדים ממשיך להתמודד עם הרטבה בשנות הבגרות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

17 בינואר 2024

מקורות:

National Clinical Guideline Centre (UK). (2010). Nocturnal Enuresis: The Management of Bedwetting in Children and Young People (NICE Clinical Guidelines, No. 111) [Introduction]. Royal College of Physicians (UK). Available from: https://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK62725/

Bernard-Bonnin, A. C. (2000). Diurnal enuresis in childhood. Canadian Family Physician, 46, 1109–1115.

Ferrara, P., Cammisa, I., Zona, M., Ottaviani, D., Agazzi, C., & Gatto, A. (2023). Do Sleep Disorders Influence the Prognosis and the Response to the Therapy in Enuretic Children?. Turkish Journal of Urology, 49(1), 59–62. https://doi.org/10.5152/tud.2023.21356

Jonason, P. K., Foster, J. D., Egorova, M. S., Parshikova, O., Csathó, Á., Oshio, A., & Gouveia, V. V. (2017). The Dark Triad Traits from a Life History Perspective in Six Countries. Frontiers in Psychology, 8, 1476

Kiddoo, D. A. (2012). Nocturnal enuresis. CMAJ : Canadian Medical Association Journal, 184(8), 908–911

Kuhn, Sissy et al (2009). Clinical Differences in Daytime Wetting Subtypes: Urge Incontinence and Postponed Voiding. The Journal of Urology , Volume 182 , Issue 4 , 1967 - 1972

Roth Port, D. (2022, January 13). How To Stop Bedwetting: 8 Solutions for Toddlers and Kids. Parents. https://www.parents.com/kids/sleep/bed-wetting/best-bedwetting-solutions/

Van Herzeele, C., Walle, J. V., Dhondt, K., & Juul, K. V. (2017). Recent advances in managing and understanding enuresis. F1000Research, 6, 1881. https://doi.org/10.12688/f1000research.11303.1

https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3021710,00.html

https://www.abct.org/fact-sheets/bed-wetting/

המלצות על מקורות קריאה וטיפול נוספים:

טיפול בהרטבה - קופת חולים מכבי 

המרפאה לאורולוגית ילדים בבי"ח דנה-דואק - מרכז רפואי איכילוב בתל אביב

המרפאה להרטבת ילדים - קופת חולים כללית - מרכז שניידר

האתר של ד"ר קובי שגיא 

מהי נבואה שמגשימה את עצמה?

נבואה שמגשימה את עצמה (self-fulfilling prophecy), המכונה גם אפקט פיגמליון, היא תופעה פסיכולוגית לפיה תפיסה בתודעתו של האדם עשויה לשנות את המציאות. התופעה נחקרה החל משנות ה-40 של המאה הקודמת, בעיקר בפסיכולוגיה החברתית. הכוונה במחשבה שמגשימה את עצמה היא לחיבורים, אמונות, אסוציאציות שהאדם חשב עליהן, מבלי שניסה לנבא את העתיד לקרות, אשר לבסוף התממשו במציאות.

האמונה כי בכוחה של מחשבה סובייקטיבית לשנות מציאות אובייקטיבית מוכרת לכולנו:

בחלימה בהקיץ, בתפילה, בחלומות, או בתחושה המוזרה שאנחנו פוגשים פתאום אדם שלא ראינו המון זמן רק כי קפץ לא מכבר לתודעתנו.

יש מי שרואה בכך צירופי מקרים אקראיים ויש מי שמנסה לחקור את "השפה האנרגטית" החמקמקה שמשפיעה על אירועים אישיים וחברתיים.  

עד לרף מסוים, בכל אופן, האמונה שביכולתנו להשפיע על אירועים חיצוניים באמצעות תהליכים פנימיים נחשבת תקינה, אך ברמות גבוהות יותר עלולה לבטא חשיבה מאגית וסימפטומולוגיה של OCD (כמו OCD דתי), ובמקרים חריפים יותר גם מחשבות שווא. גם בהפרעת אישיות סכיזוטיפלית מתהוות ומתקיימות אמונות מוזרות, חלקן רוחניות, חלקן דתיות, לעיתים טקסיות, שבכוחן לחבל באיכות החיים ובתפקוד של האדם החושב אותן. ולבסוף, אצל פרנואידים קיים מעגל מחשבות חשדני והרסני שתורם לעיתים להנצחת אירועים על בסיס עיסוק מופרז בהם (למשל, אדם שטוען ש"כולם מדברים עלי", עלול לגרום לאחרים באמת לדבר עליו...).

״לעתים קרובות, אנשים פועלים בדרך

שמעוררת את התגובות המדויקות להן ציפו״

סטיבן מיטשל. פרויד ומעבר לו: תולדות החשיבה הפסיכואנליטית המוכרת לנו

אם אתם מרגישים שהגיע הזמן לפנות לאיש/ת מקצוע, מוזמנים לפנות אלינו להכוונה לקראת ייעוץ פסיכולוגי.

איך נבואה שמגשימה את עצמה עובדת?

יש העוסקים בכוחה של המוטיבציה, טוענים למימד מאגי ונסתר כלשהו, שהמציאות היא פסיבית ומושפעת לחלוטין מנבואה או מחשבה של האדם. אחרים, מדברים על כך שמחשבה משפיעה על התנהגות ובכך יוצרת מציאות, כלומר חשיבה טורדנית שלילית וחרדתית למשל, תיצור התנהגות דומה שתוביל בדיוק לאותה תוצאה מרתיעה ממנה חרד האדם. בדומה לכך, יש הטוענים כי האדם מתנהג בהתאם למתרחש בעולמו הפנימי, גם ברמה שאינה מודעת, וכך גורם לאירועים סביבו "להתרחש באופן ידוע מראש".

לפי הגישה בה מחזיקים מרבית אנשי המקצוע בטיפול פסיכולוגי, כיצד לאדם יש שליטה על המתרחש בחייו?

נדגים בעזרת דוגמאות פשוטות:  

נבואה שמגשימה את עצמה וחרדה חברתית

אדם הסובל מחרדה חברתית מרגיש במרבית המקרים כי אינו מסוגל להתנהל ביעילות בסביבה חברתית, למשל, שהוא אינו מסוגל לעמוד מול קהל, ועצם המחשבה מעוררת בו חרדה משתקת. כך, הוא מחזק את ההמנעות ומנציח אותה, הוא אינו יוצר לעצמו הקשרים לתרגול כישוריו החברתיים וכאשר הוא נאלץ בכל זאת לבחון אותם מול המציאות - הם אינם מפותחים ולכן מאכזבים אותו ויוצרים בדיוק את המצבים מהם חרד. במקרה זה, נבואתו כלפי עצמו גרמה לו לפחד, להפסיק "להתנהג", כלומר להימנע ממצבים חברתיים, וכך כשהוא נקלע אליהם - מחשבתו אכן הגשימה עצמה, הוא לא ידע כיצד להתנהל ביעילות במצב חברתי אליו נקלע.

נבואה שמגשימה את עצמה וביטחון במערכת יחסים

ברמות קיצוניות, בעיקר כאשר קיימות בהיסטוריה האישית התנסויות בין-אישיות טראומטיות ומעוררות חרדה, מוצבים מראש חשדות לגבי יחסים בין-אישיים או קשרים רומנטיים. במידה ונפגענו מאוד במערכות יחסים קודמות, מתעוררות מחשבות ואמונות מחבלות לגבי ההיתכנות של מערכת יחסים שיוויונית והדדית. במקרה כזה, הזהירות וההססנות שנוצרו על בסיס פגיעויות מציאותיות, הופכות לנבואה שמגשימה את עצמה ומותירות אותנו בודדים.

אֲשֶׁר יָגֹרְתִּי -

יָבֹא לִי

-- איוב ג כה

מחקרים על התופעה  

כיום, ברור ביותר כוחה של המחשבה על התנהגותו של האדם וכך גם על המתרחש בחייו - חוקרים מתחום הפסיכולוגיה מבינים יותר ויותר עד כמה לאדם שליטה על חייו ועל גורלו, על הקריירה שלו, על מצבו החברתי, הכלכלי והמשפחתי, לטוב ולרע. לכן, כה ברור מדוע יש חשיבות עליונה לפרידה מ"נבואות זעם" ולשחרור מחשבות מטרידות הגורמות לאדם להימנעויות וכך יוצרות בדיוק את המצבים הלא יעילים מהם הוא חושש.

נבואה שמגשימה את עצמה וחוסר מזל בחיים

באופן אירוני, הספרות המקצועית מלמדת כי האמונה שאינך בר מזל נוטה להיות משאלה שמגשימה את עצמה.

כך יוצא שאדם המתאפיין בהיותו ביש גדא הוא כנראה מי שמגשים אמונה מוקדמת על היותו נטול מזל.

באופן לא מפתיע, אנשים עם הערכה עצמית נמוכה נוטים יותר לחשוב שאינם שווי ערך לאחרים ולכן לעתים קרובות יימנעו מפעילויות שניתן לשפר באמצעותן עמדות ולהתקדם.

יש לציין כי הנטייה להשוואה חברתית פוחתת עם הגיל. יכול להיות שהסיבה לכך היא שככל שאנו מתבגרים מתגברת הנטייה להעריך את עצמנו יותר על בסיס ביצועי העבר, ופחות על השוואה בהווה. 

פיגמליון בשינה

מחקר מעניין בחן את את הקשר בין סיוטים לבין כמה משתנים: 

פחד משינה, עוררות ביולוגית וקוגניטיבית לפני השינה, מתח במהלך היום ואיכות השינה.

המחקר עקב אחר נשים הסובלות מסיוטי לילה כרוניים לאורך חודש וגילה כי משתתפות שהביעו מידה גבוהה יותר של פחד לגבי פגיעה באיכות השינה דיווחו על יותר סיוטים (Dumser et al, 2022).

נראה שגורמים אחרים לסיוטים משפיעים פחות בהשוואה לחשש שמא תיפגע השינה. 

אפקט פיגמליון בכיתה

רוזנטל וג'ייקובסון היו הראשונים שבחנו את השפעתו של מידע ותפיסה מוקדמים על תהליכים הוראתיים והצלחה אקדמית של תלמידים במערכת החינוך.

החוקרים הדהימו את הפסיכולוגיה ומדעי החברה במחקר פורץ דרך שפורסם ב-1969 - הם מצאו כי תלמידים שמוריהם ידעו על התפתחות קוגניטיבית איטית יותר שצפויה להתרחש בשנת הלימודים הבאה בקרב תלמידים מסוימים, אכן העניקו להם ציונים גבוהים יותר לקראת תום שנת הלימודים.

מה מלמד "אפקט רוזנטל" על יחסי מורה-תלמיד והצלחה אקדמית? 

האם יתכן שגורמים חיצוניים עלולים/עשויים לגרום למחנכים לטפח/להתאייש מתלמידים ללא הצדקה אובייקטיבית?

למרות שהוטחה ביקורת על המתודולוגיה של המחקר, היה בבשורה שהוא הביא עמו מספיק עניין כדי לבחון את אפקט הפיגמליון בהוראה במחקרים מבוקרים, ואכן, מחקרים חשובים בנושא, שפורסמו החל משנות השבעים, לימדו על משתנים מקדימים שגורמים להטיה באמונות המורים לגבי סיכויי ההצלחה של תלמידים, דעות קדומות של המורים (כמו מוצא עדתי ודתי), ציפיות מוקדמות להצטיינות, מגדר (מבנות מצפים יותר) ומעמד חברתי (מי יצליח יותר? בן של פרופסור או בן של פועל?). 

סוג אחר של נבואה שמגשימה את עצמה עולה מתוך מחקר מעניין מ-2022 מלמד כי ציפיות של סטודנטים לגבי מידת השעמום או העניין בהרצאות בהן הם משתתפים מנבאות לא רע את תפיסת השעמום באותן הרצאות.

עצם הציפייה שההרצאה תהיה משעממת מביאה אנשים בסופו של דבר להרגיש משועממים יותר.

מחשבה יוצרת מציאות

מחקר חדש שפורסם בכתב העת Health Psychology מעלה כי האופן שבו אנחנו תופסים פעילות גופנית לא פחות קריטי מהפעילות עצמה.

המחקר מעלה כי אנשים שמאמינים כי הם מתאמנים פחות מאחרים, מתים מוקדם יותר - בלי קשר לרמת הפעילות הגופנית הממשית.

מהצד השני, נבואה שמגשימה עצמה יכולה לעבוד גם הפוך, לטובת האדם. מי שבטוח בעצמו ובכוחותיו, פחות חושש לשאוף גבוה ולקחת סיכונים, נרתע פחות מכישלונות ואינו נמנע מניסיונות, מגביר את סיכויו להגיע גבוה יותר ממי שלא ניסה. כך, רגשותיו ואמונותיו של האדם ביחס לעצמו הביאו אותו להתנהגות מסוימת שהגבירה את ההסתברות להצלחה. גישה זו, כמובן, אינה מדברת על הגשמה מאגית של מחשבה או נבואה, כי אם על היגיון בסיסי של התנהגות - "אני מתנהג בהתאם לרגשותיי והתנהגותי משפיעה על המתרחש בחיי".

פיגמליון בטיפול נפשי

פסיכולוגים קליניים ומטפלים רבים יודעים לספר על השיפור המיידי במצבו של מטופל במהלך המפגשים הראשונים.

קיימות אפילו עדויות על שיפור לאחר מפגש ההערכה המקדים עם המטפל ועל יעילות מוגברת של תכנית טיפולית לבני נוער מכורים, בסביבה מחקרית טבעית, בה גייסו החוקרים את ההורים בכדי שייתרמו לביסוס אמונה מקדימה אצל ילדיהם המתבגרים. ניתן לקרוא כאן עוד על השפעות אפקט פלסבו על טיפול פסיכולוגי.

נבואה המגשימה עצמה מגדירה קשר הגיוני וברור בין קוגניציה (מחשבה, אמונה, הכרה) להתנהגות ולכן מסייעת מאוד למטופלים (ולמטפלים) להבין את חלקם באתגרי החיים עמם הם מתמודדים. אם אנחנו מחזיקים את הרעיון הזה בראש, נוכל לפתח יכולת לזהות אילו חלקים במחשבתנו ובהתנהגותנו מזיקים פוגעים בנו, ובמיוחד בנקודות המועדות מהן אנחנו הכי חוששים. זו יכולה להיות החוליה הראשונה בתהליך טיפולי מעצים ומיטיב.  

לסיום, הסתייגות - 

נבואות לא תמיד מגשימות את עצמן. לפעמים הן קורסות את תוך עצמן ומציתות בדיוק את ההיפך.

התופעה מכונה נבואה המזימה את עצמה:

אם תשאלו אנשי מפתח שנרשמו בדפי ההיסטוריה כאחראים לטראומות הכי גדולות שלנו בעת החדשה, תפגשו הכחשה גורפת: אלי זעירא, ראש אמ"ן, חשב ש"הסבירות למלחמה נמוכה" עד השעה 8 בבוקר, יום כיפור 6.10.1973. 

6 שעות לאחר מכן פתחו צבאות מצרים וסוריה במתקפת פתע משולבת על ישראל.

זעירא לא רק חשב, הוא גם אמר, המליץ וברא מציאות מתוך מחשבה עקבית (שנקראה בהמשך "הקונספציה"), בשיא הביטחון שיתף זעירא בנבואתו ואף הגיש אותה במשיכת כתפיים לגולדה ודיין.

אילו הייתה מחשבתו, נבואתו, מגשימה את עצמה, היו נחסכים נהרות של דם ואלפי משפחות הרוסות.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

6 בינואר 2023 

מקורות:

Beckham, E. E. (1989), Improvement after evaluation in psychotherapy of depression: Evidence of a placebo effect?. J. Clin. Psychol., 45: 945-950

Boardman, C. R., & Sonnenberg, A. (2014). Magical Thinking. Clinical and Translational Gastroenterology, 5(11), e63

Dumser, B., Werner, G. G., Ehring, T., & Takano, K. (2022). Symptom dynamics among nightmare sufferers: An intensive longitudinal study. Journal of Sleep Research, e13776. https://doi.org/10.1111/jsr.13776

Jussim L. Teacher expectations: Self-fulfilling prophecies, perceptual biases, and accuracy. Journal of Personality and Social Psychology. 1989;57:469–480

Madon, S., Scherr, K. C., Spoth, R., Guyll, M., Willard, J., & Vogel, D. L. (2013). The Role Of The Self-Fulfilling Prophecy In Young Adolescents’ Responsiveness To A Substance Use Prevention Program. Journal of Applied Social Psychology, 43(9), 1784–1798

Merton RK. The self-fulfilling prophecy. Antioch Review. 1948;8:193–210

The Psychology of Thinking about the Future. Edited by Gabriele Oettingen, A. Timur Sevincer, and Peter M. Gollwitzer, 2018. Guilford press

Segerstrom, S.C. (2005). Optimism and immunity: Do positive thoughts always lead to positive effects? Brain Behavior and Immunity, 19, 195–200. Crossref, Medline, Google Scholar

Speybroeck, S., Kuppens, S., Van Damme, J., Van Petegem, P., Lamote, C., Boonen, T., & de Bilde, J. (2012). The Role of Teachers’ Expectations in the Association between Children’s SES and Performance in Kindergarten: A Moderated Mediation Analysis PLoS ONE, 7(4), e34502 

Sternberg, E. (2011). A self‐fulfilling prophecy: linking belief to behavior. Ann N Y Acad Sci. 2011 Oct;1234:98-9

Rosenthal R, Jacobson L. Pygmalion in the classroom. The Urban Review. 1968;3:16–20

Tam KYY, Van Tilburg WAP, Chan CS. Whatever will bore, will bore: The mere anticipation of boredom exacerbates its occurrence in lectures. Br J Educ Psychol. 2022 Sep 22. doi: 10.1111/bjep.12549. Epub ahead of print. PMID: 36148478.

Willard J, Madon S, Guyll M, Spoth R, Jussim L. Self-efficacy as a moderator of positive and negative self-fulfilling prophecy effects: Mothers’ beliefs and children’s alcohol use. European Journal of Social Psychology. 2008;38:499–520

Zahrt, O. H., & Crum, A. J. (2017). Perceived physical activity and mortality: Evidence from three nationally representative U.S. samples. Health Psychology, 36(11), 1017-1025 

טיפול CBT בצפון הארץ

עם פסיכותרפיסטים

קוגניטיביים-התנהגותיים

מומחים בצפון

עמיתי מכון טמיר בצפון

שיטת CBT מצליחה לספק כיום מענה לעשרות אלפי ישראלים המבקשים מענה מקצועי קשוב אך תוצאתי, יצירתי אך מבוסס מחקרים קליניים, קצר וממוקד אך מעמיק ויסודי.  

כשאנחנו מדברים על CBT, אנו מתכוונים ל״מטריה של טיפולים״ הנתמכים כולם אמפירית עבור קשיים נפשיים מוגדרים, טיפולים פסיכולוגיים שממוקדים באסטרטגיות וטכניקות ספציפיות שנבחנו והותאמו בהתאם לצרכי המטופלים ולרוח התקופה.

הרעיון ברור: רק מה שעובד. 

מעבר לפתרון הבעיה עמה מגיעה אלינו המטופל, CBT מעניקה "צידה נפשית" לשנים רבות קדימה, כל זאת בעוד משכו קצר משמעותית מטיפול דינמי מסורתי.

במקום להתעמק בעבר או לצלול למפגשים של דיבור נרחב, כמו שעושים בפסיכותרפיה דינמית, CBT הוא סדרה דחוסה יותר של מפגשים טיפוליים שמתמקדים במהירות במחשבות ובגישות השליליות של המטופל ובחשיפת הקשר בין המחשבות הללו להתנהגויותיו.

משימת המטפל בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) היא לעזור למטופל לפתח השקפה מדויקת וברת-תוקף לגבי המציאויות הנפשית והמעשית בהן הוא חי.

משימה זו מושגת באמצעות שימוש בכלים מגוונים שיעילותם נבחנה מחקרית שוב ושוב:

השיטה יעילה להפליא לטיפול בחרדה , דיכאון , קשיי הסתגלות , התקפי חרדה חמורים, כאבים כרוניים , וגם להפרעות אישיות מורכבות יותר .

הפורמט הבסיסי של מפגש טיפול קוגנטיבי התנהגותי כולל עדכון מהיר, ובכלל זה הערכה של מצב הרוח (ומעקב אחר הטיפול התרופתי, במקרים הרלוונטים), התייחסות לפגישה הקודמת, הגדרת סדר היום, מעבר משותף על שיעורי הבית, דיון בנושאים שמצוים על סדר היום, הגדרת שיעורי בית חדשים, סיכום ומשוב.

מטפלים קוגנטיביים התנהגותיים מנוסים יסטו לעיתים מהפורמט הזה, תוך התבססות על אינטואיציה, הערכה של ה״כאן ועכשיו״ וניסיון קליני. 

מי מטפל בשיטת CBT?

יש מגוון סוגים של הכשרות שנועדו עבור מטפלי/ות CBT.

בד״כ התואר של המטפל משקף את ההכשרה שלו בבריאות הנפש או את הדרך שהוא עובד בה.

למשל פסיכולוגים קליניים, יועצים חינוכיים, פסיכולוגים לילדים, פסיכולוגים רפואיים, פסיכותרפיסטים מוסמכים, פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים קליניים, ובשנים האחרונות גם אחיות פסיכיאטריות קהילתיות ופסיכולוגים תעסוקתיים. 

מה שהכי חשוב זה הכשרה ייעודית בטיפול קוגניטיבי התנהגותי.

ישי לרמן,  MSW, מטפל CBT, מכון טמיר בכרמיאל

האם טיפול CBT ישיג את המטרות שלי?

אף טיפול פסיכולוגי או פסיכותרפיה אינם מושלמים, שיטות טיפול "מושלמות" הן כאלו שהותאמו אישית למטופל ולצרכיו - במכון טמיר אנו ממש עובדים קשה, לאורך שנים, על מנת ללמוד עוד ועוד על התאמה מדויקת כזו.

משפחת הטיפולים הקוגניטיבית-התנהגותית מאוד נרחבת ומציעה סל של כלים וטכניקות העומדים ברשות המטפל: למשל, טיפול emdr, ביופידבק, היפנוזה, הרפיה ודימיון מודרך.

כניסת הגל השלישי של CBT לישראל, עם שיטות כמו DBT, ACT ומיינדפולנס, הרחיבה את עומק המיומנויות וההכשרות של המטפל הקוגניטיבי-התנהגותי:

כל מטפל CBT אצלנו משתמש כיום במיומנויות קליניות מבוססות מחקר מתוך הגישות מהגל החדש. זה הרבה יותר מהנה, הרבה יותר יעיל והמטופלים רק מרוויחים.

קראו עוד על הגישה הקוגניטיבית - התנהגותית <

טיפול קוגניטיבי התנהגותי באינטרנט או בקליניקה,

איכותי ומקצועי בכל איזור הצפון:

חיפה , כרמיאל, קריות , עפולה , נצרת

נהריה, יוקנעם, המושבים וקיבוצי הצפון

ועד קריית שמונה - 

מוזמנים לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

לשיחת ייעוץ קצרה, ממוקדת וחד-פעמית - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כמה נקודות חשובות על טיפול CBT:

• מה זה CBT?

• מטפל CBT מומלץ

• איך לבחור מטפל CBT?

• טיפול בפוביות

• טיפול בחרדות

• OCD הפרעה טורדנית כפייתית

• טיפול בהתמכרויות

• חרדה חברתית

• חרדת מבחנים

• חרדת נהיגה

• CBT לילדים ובני נוער

• הגל השלישי של CBT

• הפרעות שליטה בדחפים

• בעיות שינה 

מהי פסיכותרפיה בשיטת AEDP?

טיפול חווייתי דינמי מואץ,  AEDP Accelerated Experiential Dynamic Therapy, הוא מודל טיפולי אינטגרטיבי, ממוקד רגש ומשלב גןף ונפש.

השיטה פותחה ע"י ד״ר דיאנה פושה, ונמצאה יעילה להתמודדות עם טראומה, אובדן, אירועי חיים קשים, לצד אתגרים רגשיים מגוונים נוספים.

הטיפול מושתת על ההנחה שבעולמו הפנימי של כל אדם פועלים כוחות עוצמתיים ביותר לריפוי ולהתמודדות, אשר בכוחם להפעיל גם ריפוי פיזי.

הטיפול מנסה לחשוף את כוחותיו הפנימיים של האדם, למטב אותם ולצייד בהם את המטופל. 

בדומה למרבית הטיפולים הנפשיים, הטיפול מושתת בחלקו הניכר על מערכת היחסים שנוצרת בין המטפל למטופל, אשר ככל שההתקשרות ביניהם יותר חזקה ומעצימה, היא תצליח להגיע לרובד מעמיק יותר בעולמו הפנימי של האדם, לחשוף מכאובים, פחדים ורגשות אליהם לא הצליח להגיע לפני הטיפול.

בנוסף לכך, ההתקשרות העמוקה מאפשרת לפתור את הקונפליקטים הבלתי פתורים שסוחב עימו האדם מעברו, וכן להתמודד יחד עם הקשיים הפוגעים באיכות חייו.

הטיפול, אשר מניח בנוסף גם שהחוויות שחווה המטופל בחייו, והפרשנות שנותן להן, הן אלה שמעצבות את אישיותו ואת דפוסי ההתנהגות והמחשבה העתידיים שלו, עוסק בניתוח ובמתן פרשנות לחוויות, וכן מעניק חוויית מערכת היחסים טיפולית מעצימה, בונה, מפיגה בדידות ומרפאת.

איך AEDP עובד?

בדומה לטיפולים קצרי מועד, או לטיפולים מואצים, גם AEDP מתמקד בהווה, ב״כאן ועכשיו״.

בכל עת, המטפל המטופל אקטיביים במידה רבה, ועובדים יחד להגשמת המטרות בטיפול. 

הטיפול מוגבל לרוב לפרק זמן של 3 חודשים בקירוב ואחת מהנחותיו היא כי מגבלת הזמן כשלעצמה מניעה את המטופל לעבוד קשה וממוקד. 

הטיפול מנסה להפגיש את האדם עם רגשות מהן נמנע בחיי היומיום שלו, הרגשות הכואבים או מעוררי החרדה מהם הוא נמנע.

במהלך הטיפול, המטופל מזהה ובודק בעדינות את הגנות המטופל ומאיר אותן בפני המטופל בכדי לעבד ואף לתקן אותן.

הטיפול מהווה הזדמנות מחודשת להיכנס למערכת יחסים מעמיקה ומעצימה, וכן לחוש את הרגשות הנמצאים בעולם הנפש, במלוא עוצמתן.

העמקת החוויה הרגשית של המטופל מאפשרת לו לעבד אותה, להעניק לה משמעות ולעיתים לרפא אותה, או להשלים עימה.

דיאנה פושה

דיאנה פושה (Fosha) היא פסיכולוגית קלינית, מפתחת שיטת Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy) AEDP) וראש מכון ה-AEDP בניו יורק. פושה הוכשרה כמטפלת בגישה פסיכודינמית, אך סברה שבגישה הקיימת חסרים היבטים חוויתיים.

הגישה שפיתחה פושה משלבת עקרונות מתיאוריית ההתקשרות עם אספקטים של חקר המוח:

פושה החלה את דרכה המקצועית כמטפלת פסיכודינמית שהתמקדה בפסיכואנליזה.

לדבריה, יחד עם ההבנות החשובות שרכשה בזכות הגישה הקלאסית, כבר אז נמשכה אינטואיטיבית לגישתו של ויניקוט.

בהשוואה לעיסוק המרכזי בפתולוגיה ובקשיים, המאפיין את מרבית הגישות בפסיכותרפיה (פסיכודינמיות וקוגניטיביות כאחד), מצאה פושה בגישתו של ויניקוט השראה מרעננת בשל ההתייחסות המתמדת שלו גם לחוסן הנפשי, לחלקים הבריאים והחיים בנפש האדם, לעצמי האמיתי המבקש לבקוע ולצאת לאור בהינתן התנאים המתאימים.

תחושתה של פושה שיש חשיבות גדולה להתמקדות בחלקים הבריאים והחיים של האדם וכן ליעילות הטיפולית של חוויה רגשית התנסותית של המטופל, הובילה אותה להמשיך לחקור ולהתפתח בכיוונים הללו. לאחר שנחשפה לעבודתו של דבנלו בגישת STDP פנתה לעסוק בפסיכותרפיה דינמית קצרת-מועד לזמן מה. לבסוף התממשה בקולה האישי בפיתוח שיטת הטיפול הייחודית שלה, AEDP, הממוקדת בחוויה התנסותית טובה של המטופל בתוך אוריינטציה טיפולית המוכוונת לריפוי.

בגישה זו, המטופל יכול לעסוק בחלקים פגועים של עצמו וברגשות קשים שהוא חווה, תוך הפניית מתמדת של תשומת לב והכרה חווייתית בכוחותיו, ובחלקים בו המסוגלים או שואפים לריפוי. באופן זה, גם העיסוק באספקטים לא פשוטים בחייו של המטופל עשוי להיחוות כחוויה רגשית טובה של חיבור פנימה, אותנטיות, חיות או ריפוי פנימי.

ביחס לשיטות ממוקדות-חוויה אחרות, כגון טיפול ממוקד רגש (EFT) או שיטת הגשטאלט, בגישת ה-AEDP מושם דגש רב על יצירת או התחברות לרגש חיובי. פושה מגדירה את המילה 'חיובי' לאו דווקא במובן של תחושת שמחה או עליצות, אלא במובן של חיבור אותנטי למה שמרגיש נכון עבור האדם. חיבור שכזה מהווה גורם מחזק ותורם לחוויה של רגש חיובי, ובמצב זה ניתן לגשת גם לקשיים ממקום מחוזק ולייצר שינוי. החיבור הפנימי נוצר בעזרת חקירה משותפת של סמנים רגשיים שמפגין המטופל, כגון מחוות הגוף והבעות הפנים שלו בזמן שהוא מדבר. לצורך זה נעזרים גם בצילום וידאו בזמן הטיפול, כלי המאפשר לעקוב באופן מדוייק אחר המצבים המביאים להיווצרות תגובות רגשיות מסוימות.

פושה מספרת שבתהליך פיתוח השיטה, ניסתה לבחון מה עובד בטיפול, והבינה שהרגעים שנראו לה כמרפאים ביותר אופיינו באופן ברור ברגש חיובי. היא מצאה כי עצם החקירה של סמני הרגש החיובי מחזקת את המטופל ומקדמת אותו מכיוון שהיא מאפשרת גישה מיידית למאגרי האנרגיה שלו ובמקביל מעוררת תהליך של שינוי פנימי מיטיב.

בדומה לרעיון "החיות הספונטנית" עליו מדבר ויניקוט, מתארת פושה כי ניתן לעקוב באופן מפורט בכל רגע בטיפול, מתי המטופל נמצא בכיוון אותנטי ונכון עבורו ומתי לא, בהתאם למידת החיות שהוא מפגין. כאשר המטופל הופך מסוגר ו"כבוי" למשל, הדבר עשוי להצביע על כך שהוא חש צורך להגן על עצמו, כך שאולי קצב ההתקדמות בטיפול גבוה מדי או שהתכנים מאיימים מדי עבורו ברגע זה.

בדומה לרעיונות בודהיסטיים או להמשגתו של קרל רוג'רס, גם פושה מאמינה כי בבסיס מהות האדם קיימת ליבה של חיות חיובית. לעיתים הגישה אליה עלולה להיות חסומה אך היא תמיד שם וניתן להתחבר אליה.

מודל העבודה של AEDP למעשה מציע דרכים חדשות ליצור קשר עם אותה ליבה של חיות, וכאן נכנס המושג מטא-עיבוד תרפויטי – כלומר עיבוד החוויה של מה שהיה תרפויטי בטיפול.

בשונה ממודלים אחרים - ופושה מציעה כי ניתן לאמץ רעיון זה גם בסוגים אחרים של טיפול- לאחר שמתקבלת תחושה של התקדמות או שינוי בנושא מסוים, העבודה הטיפולית לגביו אינה מסתיימת.

שלב זה מהווה למעשה נקודת פתיחה לנושא הבא שיעובד בטיפול – עצם חווית ההתקדמות או השינוי.

כלומר, ניתן דגש תמידי על עיבוד חוויית השינוי ולא רק על יצירת השינוי עצמו.

פושה מדגימה זאת ומספרת על עבודתה עם מטופל שחווה רגשות בושה עזים. לאחר שהגיע באחת הפגישות לתחושת גאווה והרגיש טוב עם עצמו, התקיים מטא-עיבוד רפלקטיבי לגבי החוויה הרגשית שלו במהלך אותו מעבר מתחושת בושה לתחושת גאווה.

עצם עיבוד החוויה החיובית של השינוי עוזר לדחוף את תהליך השינוי קדימה ולבסס אותו באופן עמוק יותר אצל המטופל.

לדברי פושה, הסיבה שמטא-עיבוד תרפויטי עובד טוב כל כך, היא שבתהליך העבודה מתקיימת במקביל בחינה של היבטים שונים של החוויה, לדוגמא: כיצד היא נראית ומורגשת בגוף, אילו מחשבות או זכרונות היא מעוררת, או כיצד נחוותה במישור היחסים הבין-אישיים עם המטפל/ת. ההיבטים השונים מקושרים לאזורי מוח שונים, כך שמספר ערוצים במוח, רגשיים, תחושתיים, קוגניטיביים ובין-אישיים עוברים אינטגרציה. באופן זה, החוויה החיובית הופכת ללכידה, יציבה ומופנמת יותר עבור המטופל.

בהקשר של חקר המוח בגישת ה-AEDP, מספרת פושה על שני מדעני מוח – Antonio Damasio ו- Jaak Panksepp, שהגיעו לאותה מסקנה באורח בלתי תלוי, בדרכים שונות ומתוך רקע מקצועי שונה.

שני החוקרים מצאו, שבמרכז המוח האנושי נמצאים מספר מבנים המקושרים ביניהם עצבית באופן מולד (ולא מתוך התנסות פעילה של האורגניזם במהלך חייו). הפעולה המתואמת של מבנים אלו, מצאו החוקרים, מייצרת את מה שאנו מזהים כתחושת עצמי, זהות, מעין ליבת-עצמי פנימית ועקבית. בנוסף לכך, אותם מבנים הם המקור ליוזמה, למוטיבציה ופעולה, לסקרנות ולחקירה, המאפשרות לאדם לחפש כל הזמן דרכים לקדם את עצמו.

כשנחשפה למחקרים הללו, זיהתה בהם פושה את אותה המסקנה שהגיעה אליה מתוך צפייה במה שעובד בטיפול: קיימות באדם באופן פנימי מובנה מוטיבציה חיובית מוכוונת-התפתחות וחיות פנימית, שממשיכות להתקיים תמיד, ללא תלות באופי החוויות שעבר בחייו. גם אם הן מוסתרות או פגועות, כמו במקרה של התמודדות עם טראומה, ניתן לחזור להתחבר אליהן ולהיעזר בהן בכל עת לצורך ריפוי. זה לא בהכרח קל, אך עצם הידיעה שלצד רגעי המשבר קיים בנו תמיד גם חלק בריא שנותר ללא פגע וניתן להכיר בו ולהיעזר בו, היא מחזקת ומקדמת.

עוד עניין המבחין את גישת ה-AEDP מגישות חווייתיות התנסותיות אחרות, הוא הדגש שלה על היחסים ועל החוויה של היחסים בין המטופל/ת למטפל/ת, הן כאמצעי נוסף לעיבוד החוויה הרגשית של המטופל, והן במובן של יצירת מרחב בטוח עבורו, הפגת הבדידות סביב קשייו ויצירת קשר אנושי מחודש. ככלל, הגישה כולה סובבת סביב החוויה כמוקד המרכזי, הן בהתייחס לעולמו של המטופל, הן במובן של היחסים בינו לבין המטפל, ואף תהליך ההכשרה וההדרכות בגישה זו הם בעלי אופי חווייתי נרחב. זאת מתוך אמונה שברגע שאנו חווים משהו, מתעוררת בנו תגובה רגשית שיוצרת טרנספורמציה.

פושה מספרת שבתקופה זו היא נרגשת לקחת חלק במחקר על יעילות השיטה, כאשר היא מקווה להגיע במהלכו לא רק להוכחת היעילות אלא גם להבנה עמוקה יותר של המנגנונים העומדים בבסיס התוצאות.

לסיום, עצתה למטפל המתחיל עולה בקנה אחד עם גישתה הטיפולית – אל מול שפע הגישות הטיפוליות, היא מציעה לכל מטפל לסמוך על עצמו ועל התחושה של מה שנכון ומתאים עבורו.

יחד עם זאת היא גם מציעה להתנסות בגמישות גם במה שלא בהכרח מרגיש נכון אינטואיטיבית, מתוך ידיעה שניתן לסמוך על יציבותו של גרעין העצמי מספיק על מנת "למתוח" מעט את גבולות הנוחות שלו.

השיטה במבחן המחקר

בדומה לשיטות טיפול אינטגרטיביות מקבילות, כמו טיפול EDT, גם גישת AEDP מחייבת ראיות אמפיריות, תוצאות מחקריות שממחישות את היעילות המעשית ואת עמידות השינוי לאורך זמן. 

מחקר שהתקיים לפני מספר שנים הדגים את יעילות השיטה בשיפור מגוון מדדים של תפקוד פסיכולוגי (Iwakabe et al., 2020).

במחקר המשך הוערכה היעילות ארוכת הטווח של AEDP ותוצאותיו תומכות אמפירית ביעילות ארוכת הטווח של השיטה, כפסיכותרפיה התורמת להקלה בקשיים נפשיים ובשיפור התפקוד החיובי.  

63 מטופלים מבוגרים סיימו טיפול AEDP שארך 16מפגשים, אותו הובילו מטפלים מוסמכים בפרקטיקה פרטית בארה״ב קנדה, יפן, שוודיה וגם אצלנו בישראל. 

החוקרים העריכו את מצבם הנפשי של 40 מהמטופלים בחלוף 6 חודשים - 52 מהם אחרי שנה.

התוצאות מצביעות על כך שהמטופלים שמרו על הרווחים הטיפוליים אחרי סיום הטיפול, גם 6 וגם 12 חודשים לאחר מכן.

הרווחים המתמשכים הללו התבטאו ב-2 דרכים לכל הפחות:

• הפחתת מדדים של פסיכופתולוגיה, כמו דיכאון, מחשבות אוטומטיות שליליות והימנעות חווייתית.

• שיפורים במדדים של בריאות נפשית חיובית, כמו רווחה או חמלה עצמית. 

הדרכות AEDP לאנשי מקצוע

קורס AEDP בהנחיית נטע עופר, יסודות ומעבר- קורס מתחילים - תכנית הגל החדש בפסיכותרפיה בבינתחומי.

הכשרה והסמכת מטפלים/ות ב-AEDP ישראל

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

בואו נדבר על הדברים

שחשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

עדכון אחרון: 

18 בדצמבר 2023 

מקורות:

תת הפרק השני מבוסס על הרצאתה של פרופ' דיאנה פושה: Diana Fosha on Accelerated Experiential Dynamic Psychotherapy (AEDP): Trusting vitality

מתוך ראיון ביוטיוב, בערוץ Psychotherapy Expert Talks, שפורסם ב-14 ביולי 2016:  https://youtu.be/PIZOsE6kM3E

Fosha, D. (2000). The transforming power of affect: A model of accelerated change. New York: Basic Books.

Fosha, D., Siegel, D., & Solomon, M. (2009). The Healing Power of Emotion: Affective Neuroscience, Development & Clinical Practice. New York: W. W. Norton & Company.

Iwakabe S, Edlin J, Fosha D, Gretton H, Joseph AJ, Nunnink SE, Nakamura K, Thoma NC. The effectiveness of accelerated experiential dynamic psychotherapy (AEDP) in private practice settings: A transdiagnostic study conducted within the context of a practice-research network. Psychotherapy (Chic). 2020 Dec;57(4):548-561. doi: 10.1037/pst0000344. Epub 2020 Sep 24. PMID: 32969670.

Iwakabe S, Edlin J, Fosha D, Thoma NC, Gretton H, Joseph AJ, Nakamura K. The long-term outcome of accelerated experiential dynamic psychotherapy: 6- and 12-month follow-up results. Psychotherapy (Chic). 2022 Jun 2. doi: 10.1037/pst0000441. Epub ahead of print. PMID: 35653751.

Eileen Russell (2015). Restoring Resilience: Discovering Your Clients’ Capacity for Healing. New York: W. W. Norton & Company.

https://en.wikipedia.org/wiki/Diana_Fosha

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT)

במודיעין, מכבים ורעות

מה זה טיפול CBT?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) הוא טיפול ממוקד על ה"כאן ועכשיו", מכוון מטרה, קצר מועד ומבוסס מאוד מחקרית.

מי שמעוניין להתמודד עם האתגרים שלו כאדם בוגר, מבלי להתעמק בנבכי העבר ונרתע מתהליך טיפולי יקר שנמשך המון זמן ושלא בהכרח ניתן למצוא בו תוצאות טיפוליות בטווח הקצר, מוזמן לפנות אלינו, להתאמת מטפל CBT מומלץ עם אחד/ת המטפלים העמיתים שלנו במכון טמיר במודיעין, בהן מוגשים גם פסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית וטיפול פסיכולוגי לילדים, בני נוער ומבוגרים.

איה דודאי, MA, מטפלת CBT לילדים, נוער ומבוגרים במודיעין

ההיסטוריה של טיפול CBT

טיפול CBT הוכח מדעית, במחקרים שחזרו על עצמם ותוקפו במדינות שונות העולם. 

במקור, שיטת CBT פותחה על ידי אהרון בק, פסיכיאטר אמריקאי, כבר בראשית שנות השבעים.

בק פיתח תרפיה קוגניטיבית מקורית לטיפול בהפרעות רגשיות והביא למהפכה גלובלית בהבנה וביישום של טיפול פסיכולוגי בדיכאון הוא עשה זאת באמצעות התחקות ותיאור היווצרותן והשפעתן של סכימות מוקדמות, שנרכשו בשנות הילדות, שבכוחן להטות את התודעה הבוגרת באמצעות עיוותי חשיבה וקשב סלקטיבי.

כך, מטופלים הנאבקים בדיכאון מציירים לעצמם מציאות פנימית מחמירה בהרבה מזו שקיימת בפועל ו"רואים בעכבר הר". 

פרופ׳ אריה לזר, פסיכולוג ומטפל CBT, מכון טמיר במודיעין

לאילו קשיים CBT יעיל?

טיפול קוגניטיבי-התנהגותי נמצא יעיל ומוצלח ביותר לטיפול בקשיים נפשיים רבים, בכל גיל ברצף מעגל החיים - ילדים, בני נוער, מבוגרים וקשישים:

בתחילת הדרך הוכחה יעילותו של CBT בטיפול בחרדות ובהפרעות מצב רוח. למשל, דיכאון קליני או דיסטימיה (דיכאון כרוני / קל), הפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD), חרדה חברתית, התקפי חרדה ופאניקה, חרדה מוכללת (GAD), הפרעה טורדנית כפייתית (OCD), מחשבות טורדניות ודאגנות יתר, הפרעות שינה וגם טיפולים בפוביות  (כלומר, בסוגי פחד ממוקדים, כמו פוביה מכלבים , פוביה ממעליות ומקומות סגורים  ועוד פוביות ספציפיות).

בהמשך פותחו עוד ועוד פרוטוקולים טיפוליים לטיפול בהתמכרויות, הפרעות התנהגות, הפרעות קשב וריכוז - ADHD, הפרעות אכילה, קשיים וקונפליקטים בזוגיות ובחיי הנישואין ועוד.

במילים אחרות, המנעד שטיפול סיביטי יעיל עבורו מאוד רחב.

מומלץ לטפל באמצעות טיפול קוגניטיבי התנהגותי גם בקונפליקטים מורכבים ובעיות אישיות עמוקות, אך במקרים מורכבים יותר, כמו בהפרעות אישיות, כדאי שהמוקד יתבסס גם על עקרונות הטיפול הדינמי, שתכליתו שינוי מבני באופי המטופל והוא מתמקד בקונפליקטים כרוניים השוכנים בבסיס האישיות.

דר׳ קארן שוחט, פסיכולוגית קלינית,

מטפלת CBT לילדים, נוער ומבוגרים, מכון טמיר במודיעין

הגל השלישי של CBT

בהפרעוות אישיות קיימת חשיבות רבה למערכת היחסים בין המטפל למטופל כמערכת מתקנת למערכות יחסים מוקדמות, שבמקרים מסוימים לא הייתה מיטבית.

עם זאת, הגל החדש בטיפולי CBT מציע שיטות טיפול מבוססות ראיות להפרעות אישיות, כמו הפרעת אישיות גבולית.

השיטות המובילות בגל השלישי של CBT הן טיפול סכמה תרפיה, טיפול בקבלה ומחויבות (ACT), טיפול דיאלקטי-התנהגותי (DBT), טיפול באמצעות מנטליזציה (MBT) וטיפול מבוסס מיינדפולנס. 

איך CBT עובד?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי אינו תרופת קסם.

המאמץ הטיפולי בטיפול הקוגניטיבי התנהגותי מוגבר עקב הדרישה לאקטיביות ולעבודת צוות של המטופל והמטפל.

תפקיד המטפל הוא להכווין, להסביר ולעזור למטופל, אבל אפילו אם התהליך יכול להצליח בטיפול קצר, הוא עדיין דורש את השקעה לא מבוטלת של המטופל. 

חלק חשוב מאוד בטיפול ה-CBT הוא הכנת שיעורי בית.

משמעות מטלות הבית היא שהצוות הטיפולי מעלה השערות בתוך הטיפול -  חושבים יחד מה נכון, שוקלים מה הקשיים שעומדים לפנינו, מנסחים ובוחנים את "המציאות הפנימית" מול המציאות בחיים.  המטופל מקבל מהמטפל שיעורי בית כדי שיוכל לבדוק האם ההשערה הקוגניטיבית באמת נכונה. במפגש הבא עוברים יחדיו על התרגילים וההתנסויות העצמיות ומסיקים מסקנות תרפויטיות חשובות. 

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

מקורות:

Dobson D, Dobson KS. Evidence-Based Practice of Cognitive Behavioural Therapy. Guilford Press; 2009

Dobson Keith S. Handbook of cognitive-behavioral therapies. 2nd Edition Guilford Press; New York; London: 2001

טיפול קוגניטיבי התנהגותי

לילדים בירושלים

מתי רצוי לפנות לטיפול CBT לילדים?

נדיר שילדים פונים ישירות להוריהם ומבקשים טיפול בעקבות מצוקה רגשית. כמובן שבמקרים כאלה כדאי לפנות לטיפול CBT. לרוב, ילדים מתקשים להסביר מה מציק להם או שאינם מודעים לגמרי למקור הבעיה. ההורים יבחינו במצוקה דרך קשיים בתפקוד, או תפקוד שאינו תואם את המצופה בגילו של הילד. המצוקה עלולה לבוא לידי ביטוי בבעיות התנהגות, עצב מתמשך, עצבנות, קשיי שינה, קשיי קשב וריכוז, קשיי אכילה, קשיים חברתיים, דיכאון, קושי בקשר עם ההורים ופחדים מגוונים.

מכיוון שילדים מבלים שעות רבות במסגרת החינוכית ומכיוון שזוהי המסגרת המרכזית אשר בוחנת את תפקודם בהתאם למצופה מגילם, פעמים רבות הצוות בבית הספר יבחין וידווח על המצוקה. חשוב לשים לב לשינויים התנהגותיים בולטים, לרגרסיה לרמת תפקוד מוקדמת יותר (הרטבה, קשיי שינה, קושי להיפרד) ולתפקוד שאינו תואם גיל.

שתי הגישות המרכזיות בהן אני מטפל בקליניקת המכון בירושלים הן טיפול דינמי וטיפול קוגניטיבי- התנהגותי לילדים.

הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי לילדים מתמקד לרוב בסימפטום ספציפי אותו מבקשים הילד והוריו לשנות. הטיפול עוסק בשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא יעילים. כלי נוסף בו אני משתמש לאחרונה במסגרת טיפולים בגישה קוגניטיבית- התנהגותית לילדים הוא ביופידבק . כלי זה מאפשר משוב מידי על מידת המתח או הרגיעה הגופנית של הילד ובכך משפר את היכולת ללמוד לווסת רגשות.

בכל גישה טיפולית בילדים נעשה שימוש בכלים לא מילוליים כגון משחק וציור, שהם "השפה" בה ילדים יכולים להביע עצמם יותר בקלות. מעבר לטיפולים הפרטניים בילדים, אני מקיים גם הדרכות הורים. במסגרת זו אני נפגש עם ההורים במטרה לסייע להם לעזור לילד בקשייו. מכיוון שההורים הם הדמויות המשמעותיות והמשפיעות ביותר בחיי הילד, לעבודה עימם חשיבות גדולה בכל יצירת שינוי. ישנם מקרים בהם תתקיים רק הדרכת הורים ללא טיפול פרטני עם הילד.

איך מוצאים פסיכולוג ילדים לטיפול CBT מתאים לילדך בירושלים?

טיפול קוגניטיבי התנהגותי לילדים עשוי לסייע לילדים ולמתבגרים סביב בעיות רבות. תפקיד מרכזי של הטיפול הוא לספק תמיכה רגשית לצד פיתוח מיומנויות להתמודדות עם חששות, חרדות וקשיים התנהגותיים מגוונים. חשוב לייצר מערכת יחסים מתאימה בין הילד או המתבגר לבין הפסיכולוג. הטיפול יכול לסייע בלמידת דרכים לפתרון קונפליקטים עם אחרים, בהבנת תהליכים רגשיים וברכישת דרכי התמודדות מועילות. מטרות הטיפול יכולות להיות ספציפיות, למשל, שינוי התנהגותי או שיפור מערכות יחסים עם משפחה או עם חברים. המטרות יכולות להיות כלליות, כגון, הפחתת חרדה או העלאת הדימוי העצמי. משך הטיפול קצר ומשתנה בהתאם לסוג הבעיה ולחומרתה.

כאמור, למערכת היחסים שנבנית בין המטפל לבין הילד יש חשיבות רבה להצלחת הטיפול. חשוב שהילד או המתבגר יחוש בנוח עם מטפל ה-CBT, ירגיש בטוח ומובן. תחושת הביטחון הכרחית בכדי לאפשר לילד לשתף ברגשותיו ובמחשבותיו ובכדי שיוכל להשתמש בטיפול ככלי לשינוי.

בואו נדבר על הדברים

החשובים באמת

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

חניתה לאופר פישר | פסיכותרפיסטית לנוער ומבוגרים במבשרת ציון

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר  

מקורות:

Clinical Practice of Cognitive Therapy with Children and Adolescents: Second Edition: The Nuts and Bolts. Robert D. Friedberg and Jessica M. McClure, 2018. Guilford press

 טיפול קצר מועד

בתל אביב והמרכז

נהדר שאתם פה !

טיפול קצר מועד עם מטפל בתל אביב,

בטיפול פסיכולוגי באינטרנט או פנים אל פנים

במרכז של מכון טמיר ביגאל אלון 157

או בקליניקות העמיתות של מכון טמיר במרכז:

ראשון לציון, רחובות, רמת גן, גבעתיים,

אזור, בת ים וחולון, פתח תקווה, קריית אונו,

יהוד מונוסון, ראש העין, בני ברק,

אור יהודה, גבעת שמואל, רמלה, ולוד ועוד...

להכוונה -

מוזמנים.ות לשיחה עם איתן טמיר,

ראש המכון והמנהל המקצועי, 

 לייעוץ קצר, ממוקד וחד-פעמי - 

הערכה מותאמת אישית, חידוד הבעיה

והכוונה מדויקת למטפל.ת -

אצלנו או אצל עמיתים.

עלות: 140 ש"ח

הרשמה מהירה:

 בתל אביב / אונליין בזום

מענה לכל שאלה

(המענה אנושי, לפעמים לוקח זמן):

כמה מילים על טיפול פסיכולוגי קצר טווח ופסיכותרפיה קצרת מועד:

כשאומרים טיפול קצר מועד מתכוונים בדרך כלל למקבץ של שיטות טיפול פסיכולוגי מבוססות מחקרים קליניים, שרווחות מאוד כיום להתמודדות פרקטית ופרגמטית עם מגוון רחב של בעיות וקשיים נפשיים.

ייעוץ פסיכולוגי קצר מועד, שמכונה גם טיפול קצר טווח או טיפול מוגבל בזמן - מתייחס בדרך כלל לטיפול מבוסס פתרון עם מטרה מובחנת (למשל, זיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה שלילית).

לרוב,  ההתמקדות של מטפל מיומן בטיפול קצר מועד צמוד יותר למטרה, בהשוואה לטיפול ארוך טווח.

עדי גודלמן, MSW, מטפלת בגישה דינמית קצרת טווח,, מכון טמיר תל אביב

משך הטיפול נקבע לעיתים מראש, ואורך כשתיים-עשרה עד שלושים פגישות טיפוליות שבועיות, 50 דקות לכל פגישה (משך הטיפול כולו משתנה כמובן, בהתאם לצרכי המטופל, עומק ומורכבות הבעיה - אבל תמיד ממוקדים בפתרונה).

בדרך כלל הטיפול מתמקד בזיהוי הבעיה המרכזית עימה מתמודד המטופל ועובדים בשיתוף פעולה על מתן מענה פסיכולוגי שעושה שינוי. 

הטיפול ממוקד בהווה ועומד במבחנים ובמחקרים הקליניים של התקופה.

בחלק מהמקרים (כמו אצל מטפלים בגישת CBT) עובדים ממש על הקניית טכניקות וכלים מוכחים להתמודדות עם הבעיה, מה שבדרך כלל מאפשר תוך פרק זמן קצר ביותר לייצר שינוי משמעותי ויציב לאורך זמן.

במקרים אחרים התהליך יותר מעמיק ומתייחס להיבטים של הלא מודע בחיי הנפש (כמו אצל מטפלים בגישה דינמית).

אפשר לומר שטיפול קצר מועד נמצא באמצע הדרך - בין התערבות בזמן משבר לבין טיפול דינמי מתמשך. 

בטיפולים קצרי מועד ממוקדי-רגש חופרים קצת פנימה, אבל תמיד משאירים עיניים על הכביש כדי לוודא שהתהליך יהיה קצר ויעמוד בציפיות. 

סוגים של טיפול קצר מועד

טיפולים קצרי מועד, באמצע 2023, כוללים כמה משפחות של שיטות פסיכותרפיה מבוססות מחקר:

• טיפול קוגניטיבי התנהגותי מהדור השני. אלה כוללים טיפולים בחרדות ובפוביות, טיפול ב-OCD וטיפול בדיכאון.

• טיפולי CBT מהגל השלישי -  כמו CFT - טיפול ממוקד חמלה, MBCT - טיפול מבוסס מיינדפולנס,  סכמה-תרפיה, ACT - טיפול בקבלה ומחויבות, MBT - טיפול באמצעות מנטליזציה, DBT - טיפול דיאלקטי-התנהגותי ואחרים. 

• טיפול דינמי קצר מועד בשיטות מגוונות, כמו TFP,  ISTDP, EDT, AEDP, EFT ויש עוד המון. 

• טיפול פסיכולוגי ממוקד קריירה - החל מייעוץ בבחירת מקצוע וכלה בטיפול תעסוקתי ממוקד ומעמיק. 

מקורות:

Stuart MR, Mackey KJ. Defining the differences between crisis intervention and short-term therapy. Hosp Community Psychiatry. 1977 Jul;28(7):527-9. doi: 10.1176/ps.28.7.527. PMID: 885497.

איך מכינים את הילד

לכיתה א'?

המעבר לכיתה א', עבור הילדים הרכים שזה עתה יצאו מהמסגרת המרופדת של הגן, הינו תהליך לא פשוט. המעבר, המלווה בהכנה רבה ובהתרגשות עצומה, ידרוש מהילד יכולת הולכת וגוברת של קשב, שליטה עצמית, מאמץ קוגניטיבי ומאמץ חברתי.

מרבית הילדים אשר סיימו גן חובה הינם מוכנים, חלקם יותר וחלקם פחות, להתמודדות עם המסגרת הבית ספרית, הגנים מכינים אותם לכך טוב מאוד. עם זאת, מדובר במעבר מסגרת ראשון שהילדים מסוגלים לזכור (הרי את הכניסה לגן, מרבית הילדים אינם זוכרים) ולכן, במקרים רבים, הם מרגישים חסרי כלים להתמודדות. כמובן שאת רוב הכלים כבר יש לילדים, אשר נמצאים כל העת מרגע לידתם בתהליך למידה מתמשך, אשר למדו כישורים חברתיים וכישורים קוגניטיביים ראשוניים כבר בגן ובבית. עם זאת, לעיתים זה לא מספיק, ויש צורך בתמיכה הורית בהכנה לקראת הכניסה לכיתה א'.

ההכנה הראשונית והבסיסית ביותר הינה הכנה אינסטרומנטלית:

• חשוב לדאוג, במידת האפשר, שהילד ישובץ עם חבר או שניים עימם היה בגן בכיתה החדשה, על מנת שימצא פנים מוכרות בעולם הזר שנכנס לתוכו, ולא יתמודד לבד עם ההתרגשות.

• חשוב מאוד לקנות ביחד עם הילד את הציוד הלימודי ואת ספרי הלימוד, על מנת לתת לו היכרות ראשונית עם "כלי העבודה שלו". כלי העבודה הם אינם עוד קוביות וחול, עתה הם עפרונות, מחברות וספרים. חלק חשוב מההכנה הוא הבחירה המשותפת של הרכישות החדשות, הילד שמגיע לכיתה א' כשמתחשק לו כבר לפתוח את היומן שבחר, ולכתוב במחברת שבחר, יעבור במקרים רבים חוויה רכה ונעימה הרבה יותר.

• חשוב לבקר בבית הספר לפחות פעם אחת לפני הכניסה לכיתה א'. לתת לילד להכיר את הנוף החדש, במידת האפשר לבקר בכיתות, במגרש המשחקים, להראות לילד איפה יעביר שעות רבות וחשובות מיומו בשנים הקרובות.

לאחר ההכנה האינסטרומנטלית, חשוב לסייע לילד גם עם הכנה נפשית, אשר אינה דורשת כלים מורכבים:

• חשוב לברר את רגשותיו של הילד לגבי סיום הגן והמעבר לכיתה א'. יש ילדים אשר גיבשו דימוי עצמי גבוה יותר, ויתרגשו לקראת המעבר יותר מאשר יחששו לקראתו, יחכו להגיע לבית הספר. לעומתם, יש ילדים שיכנסו ללחץ שעשוי להתבטא בבכי, רגזנות, הקאות, כאבי בטן, וכן תסמינים נוספים המאפיינים מתח נפשי.

• חשוב לדבר עם הילד על הדברים הטובים שבכניסה לכיתה א'. על הדברים החדשים והמרגשים שילמד, שידע לכתוב ולקרוא לבדו, על החברים החדשים שיכיר, על המורה החדשה. הכניסה לכיתה א' צריכה להיות מלווה בעידוד ובמילים חיוביות, הילד צריך לספוג מהוריו תחושה של שמחה לגבי ההתחלה החדשה, תחושה של ילד גדול ובוגר שמסוגל להתחיל ללמוד.

• במידה ויש אחים גדולים, בני דודים או חברי משפחה אשר עברו לאחרונה את המעבר, חשוב להפגיש אותם עם הילדים. הפגישה של הילד עם ילדים מעט גדולים ממנו אשר זה עתה עברו את תהליך הכניסה לכיתה א' בעצמם, והצפייה בחוויה חיובית של אחר, הינה מעודדת מאוד עבור הילד.

במקרים רבים, ההורים הם אלה שחרדים מהכניסה של הילד לכיתה א', וכלל לא הילד עצמו. הם לא יודעים אם הוא ברמה המתאימה, יצליח לשבת בכיתה, לרכוש חברויות וכיוצא באלה. שוב נזכיר כי מרבית הילדים שמסיימים גן חובה אכן מסוגלים לעמוד בדרישות שמציב בית הספר בשנת הלימודים הראשונה, ושבכוחם של הילדים לרכוש כלים חדשים להתמודדות מהר מאוד. בנוסף, הורים רבים לחוצים להקנות לילדיהם ידע נוסף, שלכאורה אמור להקל עליהם על ההתמודדות עם כיתה א'. למשל, הם מלמדים את הילדים קרוא וכתוב, פעולות חשבון בסיסיות. גם בזה חשוב מאוד שלא להגזים, במיוחד כדי לא להלחיץ את הילד וגם כדי שלא יחווה תחושת כישלון במקרים שאינו מצליח. בכיתה א' הלימוד הינו הדרגתי מאוד, איטי ונעשה באמצעות שיטות למידה מותאמות שנמצאו כמתאימות לילדים הצעירים, לכן אפשר להיות רגועים ולהשאיר לבית הספר לעשות את תפקידו. 

קראו על אבחון לקראת כיתה א' >

יש חשיבות להרגלת הילד לשגרת יום מסודרת, על מנת להקל על הכניסה לשנת הלימודים. חשוב שיהיו שעות שינה ושעות קימה משינה מסודרות ומאורגנות, שעות אכילה מסודרות. כשסדר היום הפוך, מה שנפוץ מאוד בחופש הגדול, התמודדות משמעותית נוספת היא החזרה לשגרת יום מסודרת. אם ניתן לחסוך זאת לילד, שעומדות לפניו מספיק התמודדויות מרגשות, עדיף.

כשהילדים מפחדים וחוששים מאוד מהכניסה לכיתה א', ברמה כזו שהופכת אותם לעצבניים, בוכיים, חסרי חשק לשחק או טרודים, יש מקום לפנות לייעוץ מקצועי. יעוץ מקצועי, ע"י פסיכותרפיסט מומחה ומקצועי, יכול להגיע לשורש הפחדים של הילדים ולנסות לפתור אותם ע"י הקניית כלים חדשים לילד, שיחות איתו, משחק וכיוצא באלה. בנוסף, בגילאים האלה, הטיפולים הרגשיים כמעט תמיד משלבים במידה מסוימת את ההורים, אשר מקבלים גם הם כלים להפחתת החרדה, העצמת האמון בילד שלהם וביכולת ההתמודדות שלו. לרוב, תוך תקופת טיפול קצרה יחסית, ולעיתים תוך ייעוץ של מספר פגישות בלבד, ניתן ליצור שינוי משמעותי ביותר בגישה של הילד באשר להתחלה החדשה, ולהופכה לקלה ולחלקה יותר. חשוב להיות ערים למצוקות של הילד, לחששות שלו ולמידתיותן. לא כל חשש הינו נורמטיבי, לא על כך פחד ניתן להתגבר לבד, במיוחד לא כשהפחד פוגם בשגרת החיים הרגילה.

על אף שמרבית הילדים, כאמור, אכן צולחים את כיתה א', רוכשים חברויות ומגיעים להישגים לימודיים נורמטיביים, יש כאלה שמתקשים במיוחד. ייעוץ מקצועי או פסיכותרפיה קצרת מועד לילדים עשויים להקל מאוד על כניסת הילד לכיתה א', על ההתמודדויות שעומדות לפניו וכן לחזק את אמונו בעצמו.

בהצלחה !  

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון: 

1 באפריל 2022   

התמודדות פסיכולוגית

עם פיטורים

או חופשה

ללא תשלום מהעבודה 

הפסיכולוגיה של הפיטורים

פיטורין ממקום העבודה הוא אירוע של משבר פסיכולוגי שבכוחו ליצור רעידת אדמה בעולמו של האדם, ולהציף חרדה ולחץ, דיכאון ודימוי עצמי נמוך.

ישנן סיבות רבות לפיטורים, לעיתים הן קשורות לשיקולים מערכתיים יותר מאשר לאיכותו המקצועית של האדם שפוטר.

בימים אלו, כולנו עדים להתפרקות חסרת תקדים של המבנה התעסוקתי המוכר, בתקופה של מגיפה גלובלית. כל אחד ואחת סובל מכך. 

לעתים, מרות שסיבות רבות בגינן אדם פוטר או יצא לחל"ת כלל אינן קשורות בו, רובנו נוטים להתייחס לפיטורים באופן אישי, להיפגע עמוקות מכך ולהתמודד עם מחירים נפשיים של כרסום ופגיעה בביטחון העצמי בתפיסת הכישורים האישיים.

"עודד פשוט התקשר והגיע. הוא חיפש בגוגל בטלפון הניד את המונח ״פסיכולוג לידי״, מצא את פרטי המכון והרים טלפון לתאם פגישה דחופה. הוא התיישב באנחה כבדה על הכורסה, ראשו שמוט בין ידיו:

״פוטרתי בדיוק לפני 40 דקות...״, אמר בדמעות,

״אני מתבייש להתקשר לבת הזוג שלי, להורים ולחברים, ובעיקר, בעיקר אני פוחד שאני לא אצא מזה אף פעם. אני מרגיש בתוך סרט...״. 

מחירים פסיכולוגיים של תהליכי פיטורים

מצבי פיטורים מהעבודה מייצרים מגוון רגשות שליליים מגוונים, חששות וחרדות. ביניהם:

• כעס, עלבון ומחשבות מובנות של ספקות עצמיים:  "למה פיטרו דווקא אותי?", "האם יכולתי להיות טוב יותר?".

• תחושת בושה, פחד וכלימה,  ממה יחשבו בני המשפחה, החברים, העמיתים לעבודה.

• פגיעה, לעיתים קשה מאוד, בדימוי העצמי, תחושה של "אני לא מספיק טוב, לא אצליח למצוא עבודה חדשה, אני לא מספיק טוב בדבר בו השקעתי את כל חיי הבוגרים".

• חרדה לגבי העתיד, לעיתים קרובות אנחנו לכודים בתוך אשליה  - במקרה הטוב בכלוב של זהב ובמקרים פחות טובים באמונה שאין אלטרנטיבה למצוא עבודה הולמת בגילי / במעמדי- ומסתכלים מתחת לפנס. הראייה העכשווית והחרדה בציפייה לבאות יוצרות תחושה של אובדן אולטימיטיבי - "לעולם לא אמצא עבודה״, כיצד אצליח למצוא מקום כזה שוב?".

• חרדה מקשיים כלכליים, היא חרדה קיומית ומלחיצה ביותר. האדם המבוגר עוסק ביצרנות ובדאגה לפרנסה עבורו ועבור משפחתו. הוא מחויב לתכניות כלכליות לעתיד (שהשכיחה בהן היא משכנתא) ומסתמך על עבודתו כתנאי הכרחי להמשך שגרת חייו ושגרת חייהם של ילדיו.

לאור כל הפחדים המוצדקים הללו, והרגשות הקשים, לא פלא שמפוטרים רבים חווים אפיזודות דיכאוניות, נפילות מצב-רוח ונוטים לרגזנות יתרה.

מפוטרים רבים נוטים להתעסק במשך זמן רב בתהליך האבל על העבודה שאיננה, בבושה ובכעס על הפיטורין, בתחושת הכישלון הקשה. 

עודד תיאר בפני הפסיכולוגית את פרטי הפרטים של שיחת השימוע שעבר לפני שעה קלה עם מנהלת הצוות בסטארטאפ שעבד בו. כמו טראומה הוא תיאר אותה, מתעכב על חלקים, פוסח על אחרים, מתנתק לרגע ואז חוזר.  ״תמיד הלך לי קשה. אני יודע שאני לא טוב בכלום...״

התקווה האפשרית בפיטורים

על אף כל אלה, מפוטרים רבים מעידים, לאחר תקופה משמעותית מרגע הפיטורין, כי עזיבת העבודה הייתה לטובה. הם מצאו עבודה טובה יותר, שינו כיוון, הבינו לאיזה כיוון עליהם ללכת. לכן, לעיתים, מה שנראה בהתחלה כמשבר כה נוראי, מתברר לבסוף כצעד חשוב עבור האדם, למרות שלא בחר בו לעצמו.

הפיטורין, על אף היותם כואבים ומסוכנים כלכלית, טומנים בחובם גם הזדמנויות רבות עבור האדם. כשהאדם עסוק כל כולו בחוויית הפיטורין, הוא עלול לפספס הזדמנויות חיוביות רבות. הפיטורין מאפשרים לאדם פסק זמן, פרק זמן לחשיבה ובחינה עצמית, הזדמנות לשינוי, להתחלות חדשות. לעיתים, גם ההחלטה לאיזה כיוון ללכת, גם עשיית השינוי, היא עשייה קשה מאוד עבור האדם. 

טיפול פסיכולוגי למתמודדים עם פיטורים

רבים מתקשים להתמודד בגפם עם כל הקשיים האלה, הלבטים, התחושות הקשות, הדאגות המוצדקות.

במקרים בהם האדם מרגיש שאיבד שליטה, תפקודו נפגש והוא מתקשה לשקם את חייו ולהסתכל קדימה באופטימיות, יש מקום לפנות לטיפול נפשי.

הרבה פעמים, פסיכותרפיה קצרת מועד, שמועברת אונליין או אפנים אל פנים, שהיא מוגבלת בזמן שנקבע מראש, לרוב של כ-12-30פגישות טיפוליות, יכולה לעזור לאדם לצאת מהמרה השחורה אליה נכנס, ליצור שינוי יציב ומשמעותי תוך זמן קצר.

הפסיכותרפיה מאפשרת לאדם לנצל את פסק הזמן שנכפה עליו, לחקור ולהגיע לרצונותיו הכנים, לקבל החלטות הכרחיות של הסתגלות לשינוי ולהשיב סדר בכאוס הזמני ששורר בחייו.

פסיכותרפיה מעניקה סיוע, ממקום מקבל ולא שיפוטי, ומאפשרת למטופל להתארגן מחדש ולייצב את הביטחון העצמי ואת אמונתו בעצמו ובכוחותיו.

הטיפול עוזר למפוטר להניח בצד את המחשבות הקשות, החששות המשתקים והחרדות ולהתמקד בהווה, בבחינת האפשרויות שניצבות למולו ובבחירה ביניהן.

מרבית המפוטרים חוזרים ליציבות תוך פרק זמן קצר יחסית, יציבות אשר נשמרת לאורך זמן, וכן מקבלים כוחות מחודשים להתחלה חדשה ולהתמודדות אדפטיבית בתוכה.

נכתב ע״י מומחי מכון טמיר

עדכון אחרון:

24 בדצמבר 2023 

מקורות:

גולן חזני (2019). רעידת אדמה בסלקום: תפטר 600-500 עובדים, יוצאת לגיוס הון ענק. מתוך אתר כלכליסט

Jin RL, Shah CP, Svovoda TJ. The impact of unemployment on health: A review of evidence. Journal of Public Health Policy. 1997;18:275–401

http://www.writechangegrow.com/2013/05/how-to-deal-with-the-emotions-of-being-fired/